הדרך שלך להקיף את התורה!
יש לך שאלה?

הרשמה לקבלת הטור 'רביבים' מדי שבוע למייל

אחווה ושלום בזמן בחירות

השמצות והתקפות הדדיות בין המפד"ל והאיחוד הלאומי פסולות מוסרית ומזיקות לשני הצדדים ● כיתות הכוננות ביישובי יש"ע – החיילים האלמונים של מלחמת אוסלו ● להימנע מהפצת בשורות רעות בשבת

המפד"ל והאיחוד הלאומי

למפלגה הדתית-לאומית יש דרך חשובה בשילוב התורה במדינה, בשאיפה לחינוך שלם לתורה עם דרך ארץ, לאחריות לאומית ולנשיאה בעול בשירות הצבאי ובבניית הכלכלה. זוהי הדרכת התורה השלמה והמאוזנת. יש אמנם קשיים רבים בהגשמתה, אבל רק עמדותיה הבסיסיות של התנועה הדתית-לאומית מסוגלות לבנות את מדינת ישראל כמדינה יהודית המגשימה את ערכי התורה וחזון הנביאים.

לאיחוד הלאומי המתרחב יש סיכוי להוות אלטרנטיבה מדינית לתוהו ובוהו השורר בליכוד. אמנם אוהבים שם את ארץ ישראל, אבל רבים מנציגי הליכוד אובדים בדרכם, וכבר התייאשו מרוב ערכי תנועתם. בדרך התנהלותם היום אין אפשרות לנצח את האויב הערבי ולבנות ולקדם את מדינתנו. על ידי איחוד לאומי גדול וחזק, יש סיכוי ליצור אלטרנטיבה ממשית להתמודדות כנגד אויבינו, ולבנייתה של ישראל כמדינת היהודים. אלטרנטיבה שאם יתחילו להגשימה יש סיכוי שתסחף אחריה מפלגות אחרות במחנה הלאומי.

אהבה ואחווה בתעמולת הבחירות

יש קשר וקרבה רעיונית בין המפד"ל והאיחוד הלאומי, בנושאים הלאומיים ובנושאים הדתיים. ברוב התחומים חברי הכנסת של שתי המפלגות הללו משתפים פעולה בעבודתם הציבורית. כמעט והגיעו להסכמה על התמודדות ברשימה משותפת לכנסת הבאה. לבסוף, מכמה סיבות, שתי המפלגות מתמודדות לכנסת בנפרד. הלוואי ושתיהן יצליחו להכפיל ולשלש את מספר נציגיהן.
לפני תחילתה של מערכת הבחירות, אנא, למען השלום, למען התורה העם והארץ – אל תתקוטטו ביניכם, אל תשמיצו זה את זה. חבל ליצור ריב וקרע בין אחים לדרך. אחרי מערכת הבחירות הרי ראוי שתשתפו פעולה ביניכם, ואם המתח יגבר יקשה עליכם לפעול ביחד למען המטרות המשותפות, כמו שקרה לאחר הבחירות הקודמות. זמן רב עבר עד שהמתחים התפוגגו מעט וניתן היה לפעול ביחד.

לא כדאי לריב

אחרי הכל, רוב המתלבטים בין שתי המפלגות הללו הם בעלי מודעות גבוהה, שתעמולה מתנצחת אינה משפיעה עליהם. נניח שיש עשרת אלפים או עשרים אלף שמתלבטים רק בין שתי המפלגות הללו, ושהם עשויים אכן לשנות את דעתם בעקבות תעמולת בחירות. האם לשם הסיכוי להטות את דעתם שווה להשמיץ את המתחרים? לעומתם יש מאות אלפים של קולות צפים בקרב הציבור הימני והמסורתי, אשר מתלבטים בין הליכוד ומפלגות אחרות לבין המפד"ל או האיחוד הלאומי. ככל שהמפד"ל והאיחוד הלאומי ישמיצו יותר זו את זו כך שתיהן יהיו קטנות יותר. השמצה תגרור השמצה, עלבון יגרור עלבון, והקהל הרחב, אלו המצביעים שהיו עשויים להגדיל את כוחן של שתי המפלגות החשובות הללו, יאמינו להשמצות שני הצדדים ויחפשו מפלגה אחרת, אולי 'דתית יותר', ובעיקר גדולה יותר. כולנו נצא נפסדים.

יש מפלגות שמריבה הגונה טובה להם

כאשר הליכוד והמערך מתעמתים ביניהם, ברור לכל שכל ההשמצות נובעות מהתחרות הטבעית שבין שתי המפלגות הגדולות. לעיתים זה משתלם לשתיהן, כי המלחמה קוראת לכל האדישים והמתלבטים אל הדגל. היא גם גורמת לתומכי מפלגות הלוויין שלהם לשקול שוב, שמא עדיף לעזור למפלגה הגדולה שנושאת במערכה העיקרית כנגד מחנה היריב. 

גם כאשר מפלגות חרדיות ומפלגות אנטי דתיות מחריפות את העימות ביניהן, הדבר גורם להתלכדות המתלבטים סביב המפלגה שאיתה הם מזדהים יותר. הם מבינים שהמפלגה הקרובה לרוחם מותקפת לא מפני מחדליהם האישיים של נציגיה, אלא בעיקר בגלל הדרך שאותה היא מייצגת. והם מרגישים שבשעתם הקשה של נציגי דרכם האידיאולוגית, עליהם לשכוח את מחדליהם הישנים, ולצאת לעזרתם במלחמתם נגד משמיציהם.

אבל כאשר אנשים קרובים יחסית משמיצים זה את זה, הציבור הרחב מאמין לשני הצדדים, וקרנן של שתי המפלגות יורד. במקום לבחור באחת משתי המפלגות הללו, יחפשו המצביעים מפלגה אחרת, שאין בה "כל כך הרבה בעיות", שנציגיה אינם "רכרוכיים" כל כך, או "בלתי אחראים" וכו'.

כמובן שחובה לציין, שגם אם יש מפלגות שמריבה הגונה טובה להם, לכלל ישראל הדבר לא טוב. ולוואי ותימצא הדרך לנהל בחירות מכובדות והגונות.

הכישלון בבחירות הקודמות

ערב הבחירות הקודמות ניבאו הסקרים הישגים יפים יחסית לאיחוד הלאומי ולמפד"ל. התוצאות היו מאכזבות. אחת הסיבות לכישלון רשימת האיחוד הלאומי היה תהליך התגבשותה, שלווה במתחים רבים, ולבסוף התקיים תוך מורת רוח מופגנת של חלקיו אלו כלפי אלו. איחוד צונן שכזה אינו מלהיב את הבוחרים.

אבל היה עוד גורם מרכזי, שהזיק לשתי המפלגות: ההשמצות ההדדיות. 

בציבור ישנה תמיכה רחבה במפד"ל ובאיחוד הלאומי, קולות צפים רבים מתנדנדים סביב מפלגות אלו. אבל הריב הישן והדוחה גרם לקולות הצפים להגיע למפלגות אחרות. 

למי שזוכר, העימות היה כל כך אישי, עד שכאשר הגיעו התוצאות המאכזבות היו לא מעטים שהתנחמו בכישלון המתחרים. אם אנחנו נכשלנו, אמרו באיחוד הלאומי, לפחות המפד"ל קיבלה את עונשה וירדה לחמישה מנדטים. איזה ניצחון. ואישים במפד"ל התנחמו בלבבם לאמור, אמרנו לכם שהאיחוד הלאומי ייכשל. שמחת עניים. 

למען השלום, למען התורה העם והארץ, ולמען הצלחתכם: אל תתקוטטו ביניכם. 
חיילים אלמונים

חברי כיתות הכוננות ביישובים הם החיילים האלמונים של מלחמת אוסלו. בנוסף לשירות המילואים הרגיל, הם מוכנים לקריאה בכל רגע. בהתנדבותם הם ממלאים את מקומם של גדודי חיילים, ללא תמורה וללא הוקרה ראויה. 

בימים הם עובדים, בנפשם יביאו לחמם בנסיעות בכבישים המיוסרים של יש"ע. בלילות הם נקראים לשמור ולהגן, ללא קבלת תמורה וללא הוקרה מספקת מהצבא. כשאחד מהם נופל בקרב, הוא אינו מוכר כחלל צה"ל. 

על גבם חרשו פושעי אוסלו. הם הפגינו נגד הסכמי אוסלו, הם התריעו כי מלחמה קשה תצמח מזה. הם מחו כנגד נתינת הרובים למחבלים. ולמרות הכל, הם מתנדבים ומצייתים לפקודות שבינתיים לא מאפשרות ניצחון. הם נלחמים בידיים קשורות. אסור לתקוף, אסור להרתיע. האויב קובע את שעת ההתקפה ואת מיקומה. פתאום הביפר מצפצף, והם עוזבים בריצה את בני משפחתם, היין והחלות על השולחן, והם ורצים לחרף נפשם. ה' הטוב ישלם את שכרם, להם ולבני משפחותיהם.

יהי זכרם של הקדושים ברוך: יוסף טויטו מאיתמר, יצחק בואניש, אלכסנדר דוכן ואלכסנדר צביטמן, ה' יקום דמם. ויהי רצון שיזכו אלמנותיהם לגדל את היתומים היקרים, לתפארת התורה העם והארץ.

מי שמצפון לו חייב לעשות את כל שביכולתו כדי להעניק להם את מלא הכבוד הראוי, לא למענם כי אם למעננו, למען היותנו מוסריים ומכירי טובה.

ראוי שלא להודיע בשורות רעות בשבת

בשולי האסון בחברון, יש לחזור על הראשונות ולהזכיר כי אין ראוי לספר בשורות רעות בשבת. וכמו שסיפרו חכמים (ילקוט שמעוני משלי תתקסד), על אשתו של רבי מאיר, ברוריה, שהייתה אשת חיל, ולא סיפרה לו בשבת על מות שני בניהם. ורק אחר צאת השבת פייסתו בדברים, ושאלה אותו האם מי שקיבל פיקדון חייב להחזירו לבעליו, ומתוך כך הראתה לו את שני בניהם שמתו. וכשהחל ר' מאיר להרבות בבכייה הזכירה לו ברוריה שהבנים הם פיקדון מאת ה', ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך. "אמר ר' חנינא: בדבר זה ניחמתו ונתיישבה דעתו, לכך נאמר: אשת חיל מי ימצא".

שבת קודש היא מעין עולם הבא, יום שכולו טוב, שבו אנו מתבוננים במבט חיובי על המציאות. לפיכך אין לספר בו דברים מצערים. ומתוך עונג קדושת השבת יהיה לנו כוח להתמודד עם הקשיים שבעולם הזה. מתוך המבט הנצחי של השבת נוכל להתגבר על האסונות שבעולם הזה, שהוא פרוזדור לטרקלין. ויזכנו ה' לשמור שבתות, וינחם את האלמנות והיתומים בבניין ירושלים וחברון.

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן