רביבים

להסביר בעיקר לעצמנו

צה"ל והמדינה ירוויחו אם כל החיילים יבחרו במסלול ההסדר • החופשות של תלמידי הישיבות קצרות משל סטודנטים באוניברסיטה • הסברת ערך ההסדר לעצמנו חשובה יותר מהסברתו לציבור החילוני • האם מסלול ההסדר בסכנה אם לא נסכים לשירות של שנתיים? • הרצון המופרז של נציגי הציבור הדתי לקבל אישור והסכמה מגורמים אחרים • גורמים בשמאל ובתקשורת תוקפים את תלמידי ההסדר בגלל שהם מזוהים עם יישוב ארץ ישראל • מי שמבקשים להמיט חורבן על הארץ רוצים להחריב גם את ערכי המשפחה היהודית

ישיבות ההסדר

תגובות אחדות הגיעו בעקבות הטור שפרסמתי על ישיבות ההסדר, והואיל והנושא עומד על סדר היום הציבורי, נדמה שעוד כדאי לעסוק בו.

טענת השוויון

ציטוט: צריך לתאר את התרומה הגדולה של הציבור הדתי לכלל הציבור בארץ בכל התחומים, ובכלל זה הצבא, ולהסביר בנחת שכל זה נובע מלימוד התורה בישיבות. יש שהיו מבינים יותר ויש שהיו מבינים פחות. ובכל אופן היה צריך להבהיר בנחישות שהואיל ויש לנו אחריות לאומית, איננו מתכוונים לשנות את מסלול ההסדר, אלא נשתדל בכל יכולתנו להרחיבו ככל האפשר

שאלה: האם אתה באמת מאמין שאין אפליה במסלול ההסדר, מפני שכל בחור שרוצה יכול להצטרף אליו? והרי אם כולם ישרתו במסלול ההסדר יחסרו לצה"ל חיילים?

תשובה: אני מאמין שאם כולם ישרתו במסלול ההסדר, איכות החיילים בצה"ל תעלה מאוד, והתועלת שיפיקו משירותם הקצר תעלה על הקיים כיום. וזאת בזכות המטען הערכי שיקבלו בישיבות, שבזכותו גם יהיה קל לצבא לגייס מתוכם את החיילים הנצרכים לשירות קבע.

ועוד הרבה מעבר לכך, כשנזכה לכך שכולם ילמדו בישיבות ההסדר, מדינת ישראל תשגשג בכל התחומים, שכן בוגרי הישיבות חדורי הערכים יקדמו את החינוך, האקדמיה, התעשייה, הכלכלה, ההתיישבות והעלייה, ובנוסף לכך, יקימו משפחות יפות. יהי רצון שכבר בשנים הקרובות נזכה שבתי המדרש של ישיבות ההסדר יתמלאו עד אפס מקום.

מדוע החופשות של בחורי הישיבות ארוכות

שאלה: אם אכן תלמידי ישיבות ההסדר מועילים לכלל ישראל כדבריך, ועוד משרתים חמש שנים במקום שלוש, מדוע בעוד החיילים הקרביים מקבלים חופשות של כשבועיים בשנה, בחורי הישיבות יוצאים שלוש פעמים בשנה ל"בין הזמנים" למשך שלושה שבועות בכל פעם?

תשובה: לכל תחום יש אופי משלו. הלימוד מייגע את הנפש יותר מפעילות מעשית, ורוב רובם של האנשים אינם מסוגלים ללמוד ברציפות שנה שלמה. עובדה היא שבכל האוניברסיטאות החופשות הרבה יותר ארוכות – כארבעה עד חמישה חודשים בשנה. אפילו השקדנים באקדמיה לוקחים חופשות ארוכות יותר מהחופשות של בני הישיבות (אגב, חג הפסח וסוכות אינם זמני חופש, אלא זמנים מקודשים שצריך להקדיש בהם מחצית מהזמן ללימוד תורה).

להערכתי, מספר שעות הלימודים השנתי של תלמידי ישיבות ההסדר מקביל למספר שעות הלימוד של אותם עשרים אחוז סטודנטים שקדנים שלומדים במקצועות המאתגרים באוניברסיטאות (יש ביכולתי להעריך זאת, הואיל ומזה חמש עשרה שנים שיש לישיבתנו תוכנית המשך, 'שילובים', שמשלבת לימודים באקדמיה עם לימודים בישיבה).

לשכנע את הציבור הדתי

שאלה: כבוד הרב, כתבת דברים יפים על ערך הישיבות הציוניות בכלל וישיבות ההסדר בפרט, אבל הבעיה שהם נכתבו בעיתון 'בשבע', לציבור הדתי שממילא משוכנע בזה, וצריך לשכנע את הציבור החילוני שתוקף את בני ישיבות ההסדר.

תשובה: למרות שחשוב להסביר תורה וערכים לבני הציבור החילוני, יותר חשוב להסביר זאת לציבור הדתי. שכן מדובר בנושא שמורכב מכמה ערכים שצריך למצוא את הדרך המיטבית לשלב ביניהם, לתפארת התורה, העם והארץ. השילוב צריך גם להיות מותאם לכל אדם: רבים מתאימים למסלול ההסדר, יש שמתאימים למכינות ואחר כך לשירות רגיל בצבא, ויש שמתאימים לישיבה גבוהה ואחר כך שירות מקוצר יותר.

וכולם מועילים לכלל הציבור. הלומדים בישיבות הגבוהות מסייעים בביצור המשקל של התורה גם אצל החיילים שמשרתים בסדיר ובקבע, והמשרתים בצבא מועילים לבני הישיבות לחבר את תלמודם למעשה ולביטחון העם. והציר המרכזי המשלב יפה את שני הערכים מתקיים על ידי בני ישיבות ההסדר. וביחד כולם מועילים לכלל ישראל, לחרדים ולחילונים כאחד.

ככל שבני הישיבות והמכינות הציוניות יתחזקו יותר בהבנת תפקידם הגדול ובהגשמתו באופן המיטבי, כך תגבר השפעתם הברוכה על כלל ישראל, ויחזרו החרדים והחילונים בתשובה, כל אחד במה שנצרך לו.

אמשיך ואגלה לך, שבעצם אני כותב לעצמי. וכאשר אני מצליח לבטא את הדברים בכנות, אני מתמלא סיפוק. ואז אני יודע שיש סיכוי שגם אחרים ייהנו ממה שכתבתי ויפיקו ממנו תועלת. וכבר אמרו בעלי המוסר שהעיקר הוא שהאדם יתקן את עצמו, שאם יצליח בכך, לרבים יועיל בדבריו.

האם נשקפת סכנה לישיבות ההסדר

שאלה: בימים האחרונים נחשף הציבור החילוני להתקפות קשות ויומיומיות על ישיבות ההסדר, עד כדי תביעה שתלמידיהן ישרתו שירות מלא של שלוש שנים. האם לא צריכים להתפשר ולהאריך את השירות לשנתיים ולהציל בכך את ישיבות ההסדר?

תשובה: בטווח הנראה לעין לא נשקפת סכנה למסלול ישיבות ההסדר. החוק לקראת סיכום, והקואליציה תעביר אותו. יתר על כן, כל עוד הציבור החרדי זכאי לפטור גדול יותר לתלמידי ישיבות, הן במספר הבחורים שמקבלים פטור מלא משירות צבאי והן במספר הבחורים שמקבלים תנאים לשירות דחוי ומקוצר, אי אפשר להפלות את הציבור הציוני ולמנוע ממנו את האפשרות ללמוד בישיבות לפי תנאים שהם הרבה יותר טובים ומועילים לצה"ל. אמנם לטווח הארוך יש מקום לדאגה, או במילים אחרות – להטמעת הערך הכלל-ישראלי של השילוב המיוחד שבישיבות ההסדר לפי מתכונתן הנוכחית.

איך משכנעים

שאלה: האם אפשר להמשיך לקיים את מסלול ישיבות ההסדר כאשר ההתקפות עליו נמשכות בכלי התקשורת החילוניים? האם לא מוטלת עלינו החובה לשכנע עכשיו את הציבור החילוני בערכו של המסלול, שאם לא כן, המשך קיומו יעמוד בסכנה?

תשובה: הרצון המופרז לקבל אישור והסכמה מגורמים אחרים הוא אחת הבעיות הקשות של נציגי הציבור הדתי. היכולת להסביר רעיון יסודי תלויה בהזדהות עם הערך שבו, ובביטחון העצמי בצדקתו ובתועלתו למען הכלל.

אגב, בעיה זו גרמה לרבים מהמנהיגים של המחנה הלאומי לקבל את העמדה ההזויה, המסוכנת והמרושעת של "שתי מדינות לשני עמים". בילדותם הם שרו על שתי גדות הירדן והאמינו שכל ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. הם קיוו להגיע לשלטון, להסביר לכולם את האמת הצרופה ולהגשים את החזון. הם רק צריכים להתמנות לשרים בכירים, ומיד ייצאו לחוץ לארץ, יפגשו את נציגי האומות הגדולות פנים אל פנים, ידברו עמהם בכנות וישכנעו אותם. בלב נרגש הם יצאו למסעות הסברה בין האומות על צדקת דרכנו, והנה הפתעה! התברר שלנציגי האומות היו אינטרסים משלהם, והנאומים הגדולים לא משפיעים עליהם. אתם כמובן מבינים, לא נותרה בידם שום ברירה, הם היו מוכרחים להיכנע. תשאלו את אהוד אולמרט וציפי לבני.

הטעות בהסברה

טעותם של מרבית הדוברים בנושא תלמידי ישיבות ההסדר הייתה שהם ניסו לתאר את שירותם הקרבי האיכותי כדי לקבל אהדה והסכמה לשירותם הקצר. אבל קשה להסביר לאדם חילוני שעדיף שחיילי ההסדר ישרתו פחות בגלל איכותם הצבאית. אם הם כל כך טובים, מדוע שלא יתרמו יותר?

צריך להכיר בעובדה שאנשים חילוניים אינם מעריכים את הלימוד בישיבה כפי שהיינו רוצים. לו היו מעריכים, היו חוזרים בתשובה. הניסיון לשכנע אותם בזה נידון מראש לכישלון. היה צריך להסביר את עמדתנו בלא ניסיון לשכנע, לתאר את התמונה בכללותה, את התרומה הגדולה של הציבור הדתי לכלל הציבור בארץ בכל התחומים, ובכלל זה הצבא, ולהסביר בנחת שכל זה נובע מלימוד התורה בישיבות. יש שהיו מבינים יותר ויש שהיו מבינים פחות.

ובכל אופן היה צריך להבהיר בנחישות, שהואיל ויש לנו אחריות לאומית, איננו מתכוונים לשנות את מסלול ההסדר, שהוא אחד המסלולים המועילים ביותר לעם ישראל, אלא נשתדל בכל יכולתנו להרחיבו ככל האפשר.

אסור גם היה להסכים להוספת חודש לשירות, מפני שבתוך הלחצים הללו זה נתפס כהודאה במקצת שמחייבת את המודה להוכיח את צדקתו.

הטעות השנייה

אי אפשר גם להתעלם מהמניע העמוק של ההתקפות בתקשורת על ישיבות ההסדר, באשר בוגריהן מובילים את העמדה התומכת ביישוב יהודה ושומרון, ומתגוררים בהמוניהם בכל היישובים. לצערנו יש אנשים במדינה, ובמיוחד בתקשורת, שהדברים הללו לצנינים בעיניהם. הם יעשו הכול כדי לפגוע במייצגי העמדה הזו.

מוכרחים להכיר במציאות – זה המניע המרכזי לטינה ולהתקפות על ישיבות ההסדר. לא מקרה הוא שכל התוקפים את ישיבות ההסדר, בלא יוצא מהכלל, הם אנשים שתומכים במסירת חבלי מולדת לערבים. והם גם חוששים שבוגרי הישיבות יסרבו לגרש יהודים.

יש שמנסים להצניע את מצוות יישוב הארץ, להרחיק את ישיבות ההסדר והציבור הדתי מהעמדה הזו, ששנויה במחלוקת. אבל במקום לברוח מזה, צריך לחשוף את המניע להתקפות, ולהרוויח בתוך כך כתומכים בהסדר את כל נאמני הארץ והעם שאינם שומרי מצוות.

חוק 'חיים משותפים'

כמו שהשרה ציפי לבני וחברי סיעתה תוקפים דווקא את תלמידי ישיבות ההסדר, ומתאמצים להקים לערבים מדינה בלבה של ארץ ישראל, כך הם גם רוצים לקדם את חוק 'חיים משותפים', שעיקרו פגיעה במעמד הנישואין המקודשים בישראל.

בזמנו כתבתי שאם יחזקו בחוק יסוד את מעמד הנישואין כהלכה, יש מקום להעניק את כל הזכויות הכלכליות לכל החפצים לקיים שותפות זוגית. אולם זה בתנאי שאין מדובר במוסד בעל מעמד רשמי שמבחינה ממלכתית דומה לנישואין, אלא במסגרת שהמאפיין העיקרי שלה הוא החירות. החירות של שני אנשים להגדיר את שותפותם, והחירות שלהם לפרק אותה בכל עת, בלא שום צורך באישור של שום מנגנון מיוחד. די בעורכי הדין הקיימים בשוק לצורך כל ההסכמים.

חוק 'חיים משותפים' עושה את ההפך, הוא מארגן מנגנון אזרחי שלם במקביל למערכת הנישואין כהלכה. במקום להעניק חירות, הוא יוצר מערכת שאמורה להתחרות עם הרבנות ובתי הדין.

מעבר לפגיעה במעמד הנישואין המקודשים בישראל, הוא גם אמור לפגוע אנושות בכל האנשים שיתקשרו על פיו. שהואיל ומדובר במנגנון דמוי נישואין, לדעת רבים מהפוסקים הוא ייחשב כנישואין שכדי להתירם יהיה צורך בגט. ומכיוון שהמערכת שהם מתכוונים להקים לא תדרוש גט כהלכה, יתרבו הנשים שייחשבו לאחר הפרידה ספק אשת איש, וילדיהן יהיו ספק ממזרים. את החורבן שהם מבקשים להמיט על הארץ הם מבקשים להמיט גם על ערכי המשפחה.

הצטרפו לקבלת רביבים

הרשמה לניוזלטר שלנו

עוד ברביבים

חיפוש בטורי רביבים

דילוג לתוכן