שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

פרשת וירא – להבין את הנהגת ה' במציאות

הקב"ה אומר שלא טוב להסתיר מאברהם אבינו שהוא הולך להפוך את סדום. הנימוק לכך הוא:

"וַה' אָמָר: הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה? וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, וְנִבְרְכוּ בוֹ כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה', לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו".

למה לא ראוי להסתיר מאברהם?

ייעודו של אברהם הוא להקים אומה שיודעת את ה' ומפיצה את ערכיו בעולם.
לדעת את ה' אין פירושו רק להאמין בו, אלא גם להבין את דרכיו במציאות, כפי שנאמר:
"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר" – להבין את פעולת ה' בהיסטוריה ובהנהגת העולם.

כאשר האדם לומד לראות את הנהגת ה', הוא יכול "לפעול עם א-ל" להיות שותף במהלכים האלוקיים ולעשות צדקה ומשפט.
לכן נאמר:

"וַה' אָמַר: הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה… כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו…"

הקב"ה אומר שהוא חייב לשתף את אברהם במעשיו בעולם, מפני שאברהם עתיד להעמיד את עם ה', שיפיץ את דבר ה' בעולם, וממילא הוא צריך לדעת מה לצוות את בניו, להבין את דרך ה'.

האחריות והשותפות האלוקית

כל סיבת החיבור בין ה' לאברהם היא כדי שיקים אומה ההולכת בדרך ה', בדרך הצדקה והמשפט, היושר, הטוב, האמת והשלום.
כדי שאברהם יוכל להקים אומה כזו, עליו להיות שותף מלא בהנהגת ה'. עליו להבין את השיקולים האלוקיים כדי שיוכל להעבירם לזרעו אחריו.

זו המשמעות של ה"חברותא" האלוקית בין אברהם לה' סביב סדום – לימוד מעמיק של דרכי ה' בעולם.

לימוד התורה כהבנת הנהגת ה'

כשאנו לומדים תורה, ובפרט את החלק הסיפורי, עלינו ללמוד מתוך אחריות להבין את דרכי ה'.
מטרת הלימוד היא להידבק במידותיו ולפעול על פי דרכיו, כדי להקים אומה המנהיגה את העולם במשפט ובמוסר אלוקי.
כך נלמד להתבונן בהיסטוריה ובמציאות ולהכיר את הנהגת ה'.

לא לדון לפי ההווה – אלא לפי הפוטנציאל

אברהם לא נידון על פי מעשיו ברגע זה, אלא על פי ייעודו ופוטנציאל העתיד שלו

"וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה…"

מכאן לימוד גדול:
אל תדון אדם לפי מעשיו כעת, אלא לפי העתיד הגדול שטמון בו.
זו חכמה אמיתית – לראות באדם את מה שהוא עתיד להיות, ולדבר אליו ממקום זה.

תחשוב איך היית מדבר אל תלמיד שלך, או אל ילדך, כשאתה יודע שבעתיד הוא יהיה מפקד, רופא, מדען, תעשיין – או פשוט אבא שמעביר הלאה את הערכים שקיבל ממך.
כך בדיוק מלמד אותנו הקב"ה:
הסתכל על מה שעתיד לצמוח מהאדם שלפניך, לא רק על מצבו כעת.

פירוש הרב חרל"פ – מעשה סדום כחינוך

הרב יעקב משה חרל"פ מוסיף נופך נוסף:

"כנראה שממעשה סדום יש ללמוד איך לחנך את הדורות במידות טובות, להשכיל על דבר אמת ולידע איך להתרחק מכל מיני אכזריות. ולזאת אמר ה': 'הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם' – שהוא המחנך של כל הדורות כולם, 'כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו'. ולכן צריך הוא לדעת מכל אשר ה' עושה עם סדום, למען ידע איך לחנך את בניו בדרך טובים, ועד כמה צריכה להיות הסבלנות מבנים לא טובים, ומתי צריכים להשתמש במקל־חובלים וכיוצא באלו בפרקי החינוך."

יהי רצון שנזכה להבין את דרכי ה' והנהגתו בעולם,
לדבוק במידותיו,
ולהיות שותפים עמו בבניין עולם של צדקה, משפט וחסד.

 

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן