שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

כשרות

שלום, אבא שלי קיבל כרובית מאדם ערבי. האם צריך לעשר את הכרובית שבאה משדה ערבי? ואם כן, אז איך? תודה רבה.

לא צריך לעשר, אבל יש בעיה גדולה בכרובית עם תולעים. בכרובית בכלל וקל וחומר בגידולים של ערבים שאפילו לא בטוח שאפשר להחשיב זאת כגידול רגיל שלדעת המקלים מועילה לו שטיפה ובישול כמבואר בפניני הלכה, שכן פעמים רבות בגידולים של ערבים בלי שום פיקוח, אין ריסוס, והשרצים חוגגים.

אביא לך את עניין המעשר מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

פירות נוכרי

לא. גוי שיש לו קרקע בארץ ישראל, וגידל בה פירות וקטפם ואספם – פטורים מתרומות ומעשרות. אבל אם מכר את הפירות לישראל לאחר שגמרו לגדול על העצים ולפני גמר מלאכתם, וישראל גמר את מלאכת איסופם, הפירות חייבים בתרו"מ, אך לא צריך לתת בפועל את המעשרות ללוי ולעני.

מכר הגוי את הפירות לישראל בעודם גדלים על העצים, אם עוד לא הגיעו ל'עונת המעשרות' (שליש בישול הפרי), על הישראל להפריש מהם תרו"מ כרגיל. ואם המכירה היתה לאחר שהגיעו לעונת המעשרות ולפני שגמרו הפירות לגדול על העצים, יש לקיים את ההפרשה כרגיל ולתת כפי האחוזים שגדלו ברשותו (עי' בפניני הלכה, 15).

לב. ישראל שמכר לגוי את פירותיו בעודם על העצים לפני שהגיעו ל'עונת המעשרות', ונשארו ברשות הגוי עד אחר גמר מלאכתם, הפירות פטורים מתרומות ומעשרות.

לג. פירות שדה של גוי שפועלים יהודים קטפו וגמרו את מלאכת איסופם, יש להפריש תרו"מ בלא ברכה. ופירות שדה של יהודי שפועלים גויים קטפו וגמרו את מלאכת איסופם, יש להפריש בברכה. לכתחילה על בעל השדה להיזהר שלא להפריש מפירות שנקטפו על ידי גוי על פירות שנקטפו על ידי יהודי, וכן להיפך.

לד. ישראל וגוי ששותפים בשדה, הפירות חייבים בתרו"מ. טוב שיחלקו מראש את השדה, והצד של הגוי יהיה פטור מתרו"מ והצד של הישראל יהיה חייב. ובדיעבד שלא עשו כן, יחלקו את הפירות ביניהם, והישראל יפריש מחלקו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-08 13:43:01

האם מיני מיקסר צריך טבילה

שלום, יש לי מיני מיקסר כמו בתמונה כאן: 17651836460109015190298533695177 הוא עובד על בטריות. האם הוא צריך טבילה? אי אפשר לפרק את המתכת מהגוף. אני לא רוצה להכניס את הכל להטבלה ואז לחכות שיתייבש כי למרות שאחכה אני מפחד שייהרס. תודה

מה רע במה שכתוב בפניני הלכה או בספר הקיצור לפניני הלכה ?

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

כלי חשמלי אינו צריך טבילה. והרוצה לחשוש לדעת המחמירים, יטביל בלא ברכה כלי שבא במגע ישיר עם האוכל בעת שהוא ראוי לאכילה, כגון טוסטר וקומקום חשמלי, ובלבד שאין כמעט חשש שהכלי יתקלקל (וימתין שיתייבש לגמרי לפני הפעלתו). ואם יש חשש שיתקלקל, יכול לפוטרו מטבילה על יד נתינתו במתנה לגוי, והשאלתו לזמן בלתי מוגבל (לעיל, כא). או על ידי פירוק יסודי של החלק שנוגע באוכל, והרכבתו מחדש על ידי ישראל (אין תועלת בפירוק חוט החשמל המחובר לכלי).

כאשר החלק שנוגע באוכל נעשה באופן שניתן להפרידו בקלות מהכלי, אם חלק זה עשוי מתכת או זכוכית, כגון סכיני בלנדר ומערבלי מיקסר – יש להטביל רק אותו בברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-08 08:50:51

בל תשחית

אם יש שאריות של מאכל אחרי האכילה על מה סמכו רוב העולם לזורקם באשפה בלי שקית נפרדה שהרי ראינו בכל הספרים האחרונים שלא חילקו בין לחם לשאר מאכלים ופסקו שבכולם יש להניחם בשקית נפרדת וכמעט אין אף אחד נזהר בשאר מאכלים לזורקם בשקית נפרדת

אין צורך בשקית נפרדת לאוכל שנזרק לפח. רק לגבי לחם בשיעור 'כזית' נאמר הידור זה בגלל חשיבותו, כפי שמובא בפניני הלכה כשרות פרק יג .  אפשר לקרוא מהספר דרך האתר. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

בל תשחית במאכלים

טו. כל המשחית 'כזית' מאכל, עובר באיסור 'בל תשחית'. לפיכך, אסור לזרוק אל חברו מאכלים שעלולים להימאס אם יפלו לארץ, או להעביר כוס מלאה מעל מאכל שיימאס אם יישפך מהמשקה עליו. מפני חשיבות הלחם, אסור לזורקו לחברו גם אם אין חשש שיימאס, אמנם מותר להשתמש בו ככף כדי לאכול דבר אחר, ובתנאי שיאכל גם את הלחם.

טז. אסור לשבת על תרמיל שיש בו מאכלים שעלולים להימעך ולהימאס. וכן הרואה מאכל במקום שאנשים הולכים, צריך להגביהו על סלע או להניחו בצד הדרך, באופן שלא יתבזה בדריכה עליו.

יז. צריך אדם להיזהר לא לשים יותר מדי מאכלים בצלחתו, שלא לגרום להשחתתם. אמנם אם שבע, לא ימשיך לאכול את המאכלים שבצלחתו, שבריאות הגוף חשובה יותר. כמו כן, מותר לאדם לזרוק מביתו מאכלים שהוא או בני ביתו עלולים להתפתות לאוכלם למרות שאינם בריאים להם.

יח. צריך להשתדל שלא להשחית את שיירי המאכלים, וכל זמן שעוד אפשר יש להגישם בארוחות הבאות. העורך סעודה גדולה במקום שהכבוד מחייב להגיש בשפע, מותר להכין כמויות שחלקן ייזרקו, ולכתחילה ישתדל לתכנן מה לעשות בשיירי המאכלים, אך כאשר הטורח בשמירתם או חלוקתם מרובה על ערכם, מותר לזורקם, ולחם בשיעור 'כזית' יעטוף לפני זריקתו.

יט. כאשר פירורי האוכל קטנים מ'כזית', אין בהם איסור 'בל תשחית', אך ראוי שלא לבזותם כגון לדרוך עליהם בעודם על הרצפה, אלא לאוספם ולהניחם אחר כבוד בפח האשפה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-07 17:54:51

יש לך שאלה?

שבת חזון – הסעודה והחורבן

שבת חזון – הסעודה והחורבן

שבת חזון.
לאחריה נכנסים לתשעה באב.
מצאנו במשנה הגדרה מיוחדת:

ערב תשעה באב שחל להיות בשבת אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו
(רש"י – בשעת מלכו ותקפו שהיה אוכל הוא ושריו ס' כור סולת וכו..).

👑 סעודת שלמה – דווקא ערב החורבן

דווקא רגע לפני שיא האבלות על החורבן, משתמשים חז"ל בביטוי היחידאי שבכל ששת סדרי המשנה – שסעודת שלמה בשעתו?!
שלמה המלך בשיא תוקפו, שהמקדש בנוי והשכינה שורה.

יש כאן גילוי גדול ומופלא – אפילו בחורבן, נקודת הגאולה נמצאת,
בשבת שיוצאים מהחדשות שאופפות אותנו, מהיום יום, מה'כאן ועכשיו' – מתגלה הנקודה הנצחית.

אנו שייכים באמת לשלמה בשיא גדולתו וכוחו!
זה סוד הגאולה – לדעת שיש בנו את הנקודה הפנימית הזאת שמתגלה בשבת.

🕯️ עם הנצח לא מתייאש

מכוח העוצמה הזאת המונחת בנו, עם הנצח לא מתייאש.
הוא יודע שגאולתו תגיע.
הוא יודע שמקדש יבנה.

העוצמה הזאת מתגלה בסעודת השבת, ביכולת לחבר את העולמות, לקדש את המציאות – לגלות שכינה בארץ!

דווקא מי שמאמין בכוחם העצום של ישראל,
הוא זה שיתאבל באמת על כך שהכוח הזה לא מתגלה כראוי.

📖 מדרש איכה – הסעודה שמעוררת בכי

על פי זה ניתן להסביר את דברי המדרש באיכה רבה:

"ישיחו בי יושבי שער, אלו ישראל שהן יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות,
ונגינות שותי שכר, מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין בסעודת תשעה באב יושבין וקוראין קינין ונהי ואיכה"

מתי משתכרים בסעודת ת"ב?
הרי אוכלים רק שני תבשילין, ואסור לאכול בשר ולשתות יין!

אלא – זה בערב תשעה באב שחל להיות בשבת,
ודווקא מתוך השמחה העצומה בכוחם הגנוז של ישראל, יש בכי וצער על המציאות,
כי אנחנו מתאימים למציאות הרבה יותר גדולה.

🕊️ מי שמתאבל – רואה את שמחתה

כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה –
זוכה ורואה? יזכה ויראה?

אלא – מי שמתאבל, כי הוא מאמין בכוחם של ישראל,
זוכה ורואה מיד את שמחתה של ירושלים בבניה אהוביה – הראויים לה והיא להם!

👑 שלמה נשאר מלך – גם כשנפל

המהר"ם מלובלין הסביר שהמילה 'בשעתו' רומזת שהיו לשלמה המלך גם תקופות פחות טובות.
אבל שלמה המלך, גם בהיותו הדיוט, היה בפנימיותו מלך
ולכן הוא חוזר להיות מלך.

כך גם עם ישראל
החורבן הזמני לא ייפגע בייעודנו ותפקידנו!

💔 שני סוגי צער – ומהות הצער של תשעה באב

יש שני סוגי צער:

  1. צער של אבלות – אדם קרוב נפטר, ואנו חווים צער של פרידה,
    צער על דבר שלא יחזור. צער כזה מוגבל בזמן,
    יש קצבה כמה זמן יש להצטער, וגזירה על המת שישתכח מן הלב.
  2. צער אחר – צער על כך שאדם או אומה לא נמצאים במקום הראוי להם.
    כיוון שזה לא מקומם ולא טבעם – ברור שיחזרו אליו.

הצער הזה הוא על מצב זמני,
שייתכן שייקח זמן עד שייצאו ממנו, אבל הוא זמני.
וממילא – הצער הזה טוב שיימשך
עד שישובו האדם והעם למקומם הראוי.

הצער הזה הוא צער מדרבן,
צער שדוחף קדימה – לחתור אל המצב שבו אנו צריכים להיות.
כזה הוא הצער של תשעה באב.

✡️ סעודה או קינה – שתי דרכים לאותה אמת

הצער על החורבן הוא כי אנו יודעים בוודאות שזה לא המצב המתאים לנו.
אנחנו שייכים למלכות שלמה, לגילוי שלם של הקב"ה בעולם.

לכן אנו מתאבלים – ואת הידיעה הברורה הזאת אפשר לבטא בשני אופנים:

  • על ידי צער ואבלות
  • על ידי סעודה כסעודת שלמה – לחוות כעת את המדרגה האמיתית של עם ישראל

בשני האופנים יש אמירה יסודית:
מצב החורבן, מצב הריחוק מהקב"ה – איננו המצב שבאמת מתאים לנו.
אנו שייכים לגילוי שכינה, לקרבת ה',
ל"עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו", ל"אתם עדיי נאום ה' ואני אל" – זו מהותנו האמיתית.

🌅 דור של גאולה

אנו בדורות של גאולה.
עם ישראל הולך ומגלה את גדולתו.

נזכור מי אנחנו –
ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו!

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן