שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

יום הכיפורים | לפני ה' תטהרו!

אנחנו ערב יוה"כ, ערב היום הגדול והקדוש, היום שבו כדי למחול על עוונותינו, כדי לטהר אותנו, הקב"ה מקרב אותנו אליו, אל האור הגדול, וככל שמתקרבים יותר נופלות כל המחיצות, קרבת ה' מטהרת ומזככת, האור הגדול מסלק כל חושך וכל פגם, ואנו שבים אל ה' יתברך בכל ליבנו.

'כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, מכל חטאותיכם', מה השיטה? מה הדרך? – 'לפני ה' תטהרו', תתקרבו אל ה', ואז תטהרו, וכל מי שמתאמץ יותר להתקרב, כל מי שפותח את ליבו לקירוב האלוקי האדיר, זוכה להיטהר יותר ויותר.

ככל שאדם זוכה להרגיש ולחוש, לדעת ולהבין כמה הוא קרוב אל ה', כמה הוא ממש עומד לפני ה', כך הוא זוכה לשפע טהרה וקדושה.

דוד המלך זועק: 'ואני קרבת אלוקים לי טוב!', אין טוב יותר גדול, ככל שאנחנו מתקרבים כך אנו מתגדלים ומתעצמים, נפתחים לעולמות עמוקים של אור וטוב אלוקי.

'כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו' – אנו גוי גדול, אנו זוכים לגדולה, כי יש לנו אלוקים קרובים אלינו, כי הקב"ה מתקרב אלינו 'דרשו ה' בהמצאו, קראהו בהיותו קרוב'.

בתפילת נעילה, אנו אומרים: 'אתה הבדלת אנוש מראש, ותכירהו לעמוד לפניך', מה שעושה אותנו מובדלים, נבחרים וגדולים זה שאנו זוכים לעמוד לפני ה'!

כמו שאומר רבי עקיבא:

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין,

וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם,

וְאוֹמֵר: מקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה',

מַה מִקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל.

פשט דברי רבי עקיבא שהוא שואל, לפני מי אתם מטהרין? מי מטהר אתכם? – מי יכול לטהר את עם ישראל באמת והתשובה: אביכם שבשמים!

אבל כדי לזכות לטהרה, צריך להיכנס למקווה, צריך להיות מול ה' בלי מחיצות וחציצות, שהאדם ייתן את כל ליבו לה', שהאדם יכניס את כל כולו להארה האלוקית המתגלה ביום הכיפורים ואז יטהר!

אך על פי דברי השל"ה, ניתן להסביר עוד עומק בדברי רבי עקיבא, כותב השל"ה:

דע כי התשובה קורעת כל שטרי חובות שבעולם, כי היא למעלה מכל שרי הקטיגור, והשבים אליה, לא ייראו מפחד הרעה. והסוד נמרץ ונפלא, 'כי ה' צבאות יעץ ומ"י יפר, וידו הנטויה ומ"י ישיבנה', וכתיב: 'ולפני זעמו מ"י יעמוד, ומ"י יקום בחרון אפו'.

כי התשובה נקראת מ"י, שנאמר: 'שאו מרום עיניכם וראו מ"י ברא אלה, את מ"י נועץ ויבינהו', 'כי מ"י אל בשמים ובארץ'.

ונקראת בלשון מ"י בדבר שאינו מושג, זהו סוד 'מ"י פעל ועשה'…

…התשובה נמשלה לים, מה ים לעולם פתוח, אף שערי תשובה לעולם פתוחין.

…זהו שאמרו רז"ל: גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, שנאמר: 'שובה ישראל עד ה' אלוהיך'…".

התשובה מקורה במ"י, התשובה היא על ידי התעלות לשער החמישים, למקום העליון, לי"ם האלוקי האדיר שאין לו סוף וגבול.

שרבי עקיבא אומר מ"י מטהר אתכם זו לא שאלה זו קביעה, הטהרה היא על ידי שהקב"ה מכניס אותנו ואנו מתאמצים לעלות לשער העליון ומשם יש טהרה.

אנו מסיימים שנה מאד מורכבת, שנה שלא הייתה טובה, אלא טובה מאד מאד:

אמר רבי שמואל בר יצחק:
'הנה טוב מאוד'- זה מלאך החיים.
'והנה טוב מאוד' זה מלאך המוות.

יש טוב רגיל, ויש תוספת טוב – זה מלאך המוות.

הטוב שזכינו לו בשנה הזאת, איננו טוב פשוט, אלא טוב שנולד ממסירות נפש, טוב שנולד מעומקים של כאב, הטוב הזה, של גבורתם של ישראל ומסירות נפשם, של חסד עליון, של אחדות, רעות וחיבור, הוא הטוב העליון ביותר, הוא טוב של דורות ולא של שעה, בטוחני, שהתהליכים שעברנו השנה ואנו עדיין בעיצומם, יגלו עומקים של טוב, ומתוך החושך יופיע אור אדיר –

'אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ ה' אוֹר לִי'

אמרו חז"ל: 'אילולא שנפלתי לא קמתי… אילולא שישבתי בחשך לא היה אור לי'.

שאמרתי בר"ה:

וּבְכֵן יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ ה' אלוקינו עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ…

חשבתי בליבי, כל ניצחון וניצחון של ישראל, הוא הוא קידוש ה' האדיר בעולם, כל מבצע מוצלח, כל פעולה מוצלחת, כל המשך כילוי הרשע על ידי חיילנו הוא הוא קידוש ה' שאין כמותו.

שאמרנו וזעקנו:

אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶֽׁךָ!

אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶֽךָ!

אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן בָּאֵי בָאֵשׁ וּבַמַּֽיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶֽךָ!

אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ נְקוֹם לְעֵינֵֽינוּ נִקְ֒מַת דַּם עֲבָדֶֽיךָ הַשָּׁפוּךְ!

חשבתי בליבי, רבש"ע מי יותר עבדיך, מהעבדים עם מדי הזית, מי יותר הולך באש ובמים לקדש את שמך, יותר מחיילנו האהובים והקדושים!

עשה למענם, נקום את נקמתם –

אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵֽינוּ!

יהי רצון שנזכה להתקרב אליו יתברך, להיטהר ולהתקדש, ולזכות לשנה טובה מאד מאד!

 

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן