שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת ויגש – האינטימיות האבודה

אחד הרגעים המרעידים את הלב, הוא אירוע התגלות יוסף לאחיו, אירוע מרגש ומרטיט, אירוע מלא ברגשות מעורבים, בושה, אשמה וצער, יחד עם אהבה, שמחה, הפתעה והתרגשות.

אבל רגע לפני ההתגלות, אומר יוסף: "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי",  והתורה מדגישה: "וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו". ויש לשאול למה יוסף מבקש זאת, למה זה נצרך ומודגש?

התשובה הראשונה שנתייחס אליה, היא דברי מדרש תנחומא שכותב:

"אמר יוסף בלבו מוטב שאהרג ולא אבייש את אחי בפני המצרים".

וכן פירשו רש"י ועוד פרשנים, שיוסף לא רצה לבייש את אחיו שידעו כולם שהם מכרו אותו, כפי שמרחיב את הדברים הרמב"ן:

"הוציאם משם כדי שלא ישמעו בהזכירו להם המכירה, כי תהיה להם לחרפה".

בסוף הפרק, על הפסוק: " וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, אֵת כָּל-דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם, וַיַּרְא אֶת-הָעֲגָלוֹת, אֲשֶׁר-שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ; וַתְּחִי, רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם", הרמב"ן קובע שלא יוסף ולא אף אחד אחר סיפר ליעקב על אודות המכירה ובכך הוא מוסיף על דבריו כאן ואומר שהדאגה לכבודם של האחים והשמירה בסוד של המכירה – כל כך חשובה הייתה בעיניו, עד כדי כך שהוא לא מספר אפילו לאביו יעקב (ומובן שגם אף אחד אחר מהאחים לא מספר לו על כך).

הנקודה כאן היא כל כך מופלאה, ברגע הנורא הזה, מלא הרגשות, יוסף עם כל הרגשות הגואים, יוסף לא שוכח לשמור על כבודם של אחיו, אותם אחים, שלא חשו על חייו, שמכרוהו לעבד, יוסף חש על כבודם.

במציאות שבה אנו חיים, בה מילים מובעות לא סינון, במחי הקלדה, בה תגובות בקבוצות ווצאפ, פוגעות יום יום לעין כל ואין איש שם על לב, בה תגובות בפייסבוק נשלחות ללא מחשבה, בה המילים משוגרות ללא הבנה כמה כאב הם נושאות איתם, דמותו של יוסף המגן על כבוד אחיו שהרעו לו, צריכה לעמוד לנגד עינינו ולגרום לנו לחשוב מה אנו אומרים, בפני מי אנו אומרים ולשם מה אנו אומרים את דברינו.

אמנם הרמב"ן מוסיף שגם ליוסף היו אינטרסים בכל שלא יזלזלו באחיו, כפי שהוא ממשיך ואומר:

"…וגם אליו למכשול, שיאמרו עבדי פרעה ומצרים עליהם, אלו אנשי בוגדות, לא יגורו בארצנו ולא ידרכו בארמנותינו, בגדו באחיהם, גם באביהם בגדו, מה יעשו במלך ובעמו, וגם ביוסף לא יאמינו עוד".

אך אם מותר לי לומר, לענ"ד היה עדיף שיעמוד הרמב"ן בפירושו הראשון, שיוסף לא רצה לפגוע באחיו, כי למעלת יוסף ברור שזה מה שהפריע לו, אך אולי לדורנו כוונו הדברים, ורצה הרמב"ן לומר לנו הקטנים, מי שפוגע, מי שמבזה, גם הוא נפגע ומתבזה, כי מי שפוגע מגלה את קטנותו, את מידותיו הקלוקלות והוא נפגע ומתבזה לא פחות מהאחר.

הרב הלל מרצבך, מציע פירוש אחר, פירוש שלענ"ד חשוב מאד שייאמר בדורנו, יוסף מלמד אותנו שצריך לדעת לסגור את הדלת. פשוט להיות עם המשפחה לבד בזמנים המיוחדים שלנו. לשמור על הצניעות המשפחתית.

בניגוד לכל תכניות הריאליטי, ובניגוד לתרבות השיתוף ברשתות החברתיות, ייתכן שיוסף רוצה להתוודע אל אחיו באינטימיות וללא עיניים זרות. זהו רגע אינטימי, והוא רוצה לחוות אותו עם אחיו בלבד. ברגע שהוא לא מתרחש בצורה שכזו, הוא עלול לאבד הרבה מאד מתוכנו וממהותו.

ניתן לכנות יוסף "סלב'" מצרי. הוא עבד שהפך להיות מלך. כולם מדברים עליו בכל העולם. ודווקא בשל כך, יוסף חש שאת העניינים המשפחתיים שלו הוא צריך לעשות רק עם המשפחה. לא רק משום בושה כזו או אחרת, אלא פשוט צניעות משפחתית. אין סיבה כעת שבמדור הרכילות היומית כל מצרים ידברו על האחים של יוסף, מה היה ומה הוא עשה.

היום, אנשים רבים תוך כדי הרגעים הכי מרגשים של החיים שלהם, תוך כדי נקודות שיא במשפחתם  (בחופה, בבר מצווה, בברית ובטיול משפחתי, ואפילו באולטרסאונד ובלידה), עסוקים בדבר אחד לצלם, ומיד אח"כ לפרסם.

למה לפרסם? למה כולם צריכים לדעת מה שקורה בתוך המשפחה?
כמות הוואטספים שאנשים שולחים ומקבלים היא בלתי נתפסת. כשאנחנו בענייני המשפחה חשוב לדעת לסגור את הדלת. להיות לבד עם המשפחה, לא כל דבר צריך לפרסם ולהציג.

צניעות המשפחה היהודית היא ערך עליון שעליו יוסף לא מוכן לוותר. גם כשהוא לא מסוגל להתאפק, גם כשהוא היה יכול לתת לעוד אנשים להוריד דמעות ולהתרגש יחד אתו, יש ערך עליון של שמירת הצניעות המשפחתית. .

כמה הדברים לא פשוטים בדורנו, כמה קל להיסחף לתרבות ההחצנה והפרסום, ולאבד את האינטימיות הזוגית, המשפחתית.

יהי רצון שנלמד מיוסף להיזהר לא לפגוע באחרים, ולא לפגוע באינטימיות שכל כך נצרכת כדי לבנות דברים עמוקים.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן