חיפוש
לוגו ישיבת הר ברכה
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

לימוד כל התורה כולה

שלום רב, יש לי שאיפה להקיף את כל התורה כולה לפני גיל ה40 (אני בן 32). עשיתי את כל הבדיקות לפי הלו"ז היומי שלי (לקחתי הכל החשבון : תפילות, עבודה, ילדים, אשתי, קניות, ספורט, שינה וכו'), ואני יכול לקדש שעתיים ביום ללימוד, לא פחות ולא יותר. האם יש לכם תוכנית מסודרת כדי שאוכל לגמור את כל התורה – גם אם זה יהיה בבקיאות כמובן – תוך 8 שנים ? אני חשבתי לעשות 40 דקות של תנ"ך (כך אני מקיף כל התורה שבכתב), 40 דקות של משנה תורה (כך אני מקיף את כל התורה שבעל פה ההלכתית), ו40 דקות של ספרי מחשבה, מוסר, חסידות וקבלה יסודיים (כך אני מקיף את כל התורה שבעל פה הרעיונית. יש כ-30 כאלה בגדול לפי מה שראיתי : אמונות ודעות, כוזרי, מורה נבוכים, ספר העיקרים, ספרי רמח"ל המרכזיים, ספרי מהר"ל המרכזיים, מסילת ישרים, אורחות צדיקים, תניא, ליקטוי מוהר"ן, ספרי הרב קוק המרכזיים, ספרי הרב סולובייציק המרכזיים, ספרי מבוא לתורת הקבלה). התוכנית הזה יהיה מיום ראשון עד חמישי. בימי שישי חזרות, ובשבתות עמוד גמרא אחד, כדי לא לאבד את לימוד הגמרא בכל זאת. האם זה נראה לכם תכנית טוב או שלדעתכם אפשר לשפר את זה ? אני אשמח לקבל הערותיכם על זה בתודה רבה מראש כל טוב

קודם כל אין גבול לשמחה ששמחת אותי ברגע זה שאני רואה את השאלה. ירבו כמותך בישראל.

אומר כמה נקודות:

  1. באופן טבעי יש הבדל בין הרצוי למצוי. שעתיים ביום זה בהחלט יכול להיות מעשי, אבל תלוי מאוד מהי עבודתך ועבודת אשתך וכמה צריך אותך לעזרה בבית ולשמח את אשתך. לכן אם תראה ששעתיים זה לפעמים יותר מדי, לדעתי אפשר בהחלט ללמוד את יסודות כל התורה גם בשעה וחצי ביום במשך שמונה שנים. שכן מעבר לחשיבות העצומה של לימוד התורה, יש חשיבות עצומה לגדל בית טוב ושמח.
  2. לא הזכרת את שעות השבת החשובות והמרובות מאוד שאפשר ללמוד בהן הרבה מעבר לעמוד גמרא.
  3. לא הזכרת לימוד הלכה למעשה מספר בן דורנו. לדעתי זה הרבה יותר חשוב מלימוד רמב"ם, שכן אמנם הרמב"ם כתב על כל התורה, אבל זו רק דעת הרמב"ם, ועוד שבימינו נתרבו המקרים החדשים שאין ברמב"ם. לכן אני חושב שכדאי לך במקום רמב"ם ללמוד פניני הלכה. התועלת העצומה שתראה מלימוד ספרים אלו, אין לה שיעור. לידיעתך הוצאנו כעת ספר קיצור נפלא שמביא בספר אחד את כל הפסקים שיש ב 15 כרכים של פניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOopnXHGryywHV7Qh__yChuoPFl1e9RqVpwZTIGbHKuYRWCTVdA8k).
    אם תגיע לספרי זוגיות ומשפחה של פניני הלכה ועדיין לא יצא הקיצור על זה, אשלח לך בשמחה את הקובץ של קיצור משפחה, שמחת הבית וברכתו, טהרת המשפחה שאני כותב כעת.
    כשתסיים את כל ספרי פניני הלכה, נחשוב יחד אלו ספרים כדאי ללמוד כדי לדעת את יסודות דיני ממונות ושאר הדינים שתרם הובאו בפניני הלכה.
  4. לגבי ספרי מחשבה, אני חושב שכדאי להקדים את העיקרים שבהם: את הכוזרי ללמוד היטב (יצא כעת ספר מצוין של הישיבה שלנו עם הסבר של הרב זאב סולטנוביץ), וכן את שלושת הקדמות הרמב"ם הידועות, רמח"ל – דעת תבונות ודרך ה' ומסל"ש, ספרי הרב קוק. עד כאן לדעתי אלו היסודות. אחר כך או תוך כדי, אני רואה חשיבות גדולה לספרים של בני דורנו. אחד הטובים ביותר לדעתי הוא הסט של 'טללי חיים'. קראתי את כולו, הוא מעולה, ואפשר בהחלט להשתמש בו גם כספר מבוא לקבלה. היתרון הגדול שלו מלבד שהוא מסוגנן היטב בשפה בהירה, זה שהוא מחולק לנושאים ומביא הרבה מאוד את האר"י, הרחמ"ל ויחד איתם את הרב קוק, שזה שילוב מצוין.
  5. שוב יישר כח גדול ובהצלחה רבה.

    אתן לך טעימה הקשורה לנושא זה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

    ערך לימוד התורה

    א. המצווה החשובה ביותר היא מצוות תלמוד תורה, שעליה אמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל שאר המצוות (פאה א, א). שתי סיבות עיקריות לכך:

    ראשית, על ידי הלימוד ניתן להבין את הייעוד של הבריאה ולחיות על פי ערכי התורה המקודשים, לקיים את מצוות התורה ולתקן את המידות. וזהו שאמרו חכמים: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה".

    שנית, על ידי לימוד התורה האלוקית אנו מתקשרים אל המימד הרוחני שהוא שורשו של העולם הזה הגשמי, ומתוך כך נמשכת ברכה לעולם. וזהו שאמרו חכמים שהתורה קדמה לעולם, והוסיפו ואמרו שאילו היה העולם בטל רגע אחד מתורה, מיד היה חוזר לתוהו ובוהו.

    מכיוון שכך, גם אדם שזכה לדעת את כל יסודות התורה (להלן, ה), צריך להוסיף ולהתעמק בה, כדי להמשיך אורה וברכה לעולם. שכן תכלית הלימוד אינה רק לדעת כיצד לנהוג וכיצד להתבונן בעולם, אלא הלימוד עצמו נחשב למצווה הנעלה ביותר, מפני שבלימוד התורה אנו עוסקים בדבר ה' שמופיע בעולם, ואין מצווה שמקשרת את האדם אל ה' יותר מאשר מצוות תלמוד תורה, שעל ידה דברי התורה האלוקית נספגים בשכלו של הלומד והופכים להיות חלק ממנו.

    חובת הלימוד

    ב. לרוב חשיבותה של מצוות תלמוד תורה, קיומה מבוסס על שלוש מצוות: ראשית, חובה על ההורים לדאוג לכך שילדיהם ידעו את יסודות התורה, שנאמר (דברים יא, יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם". בנוסף לכך, חובה על חכמי ישראל ללמד את העם תורה, שנאמר (דברים ו, ז): "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", וביארו חכמים שהכוונה לתלמידים, שגם הם קרויים בנים. בנוסף לכך, חובה אישית על כל אחד ללמוד בעצמו את התורה, שנאמר (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".

    ג. נאמר על דברי התורה (דברים ו, ז): "וְדִבַּרְתָּ בָּם", ודרשו חכמים: "בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים". וכן נאמר (יהושע א, ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". מכאן למדנו שמצוות לימוד תורה היא מצווה תמידית, ולכן אסור לאדם לאבד את זמנו לבטלה, ואם אינו עושה דבר בעל ערך חיובי – אסור לו להתבטל מלימוד תורה.

    אמנם גם העושה דברים בעלי ערך חיובי, כמו רוב האנשים העוסקים בפרנסה וביישובו של עולם, לא ימלא את כל יומו בהם, אלא עליו להקדיש בכל יום זמן ניכר עבור לימוד תורה, כל אחד לפי יכולתו. ובימים שבהם הוא טרוד מאוד, ילמד מעט בבוקר ומעט בערב, ובזה יצא ידי חובת "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". ובשבתות וחגים שנועדו ללימוד תורה (ירושלמי שבת טו, ג), צריך כל אחד להקדיש שעות רבות ללימוד (עי' בהלכות שבת ה, א).

    ד. חובה על כל אדם לחזור על תלמודו, כדי להיות כמה שיותר קשור לדברי התורה, וכדי לזכור את דברי התורה המדריכים את חייו, שנאמר "וְשִׁנַּנְתָּם", ולמדו חכמים – "שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך, שאם ישאלך אדם דבר, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". ומי שמתרשל ואינו חוזר על תלמודו ושכחו, עובר על האיסור: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" (דברים ד, ט).

    דברי תורה שכל אדם צריך עבור חייו השוטפים, הן בהלכה והן באמונה – חובה על כל אחד לזכור. ורבנים שהציבור שואל אותם שאלות – צריכים לזכור יותר, וצריכים לדעת למצוא תשובות בספרים ובמאגרי המידע המצויים.

    ידיעת יסודות התורה

    ה. במשך הדורות נכתבו ספרים רבים מאוד כדי לבאר את דברי התורה, עד שכיום נעשתה התורה מרובה ומפורטת מאוד, ולא ניתן לדעת את כל מה שכתוב בה. אמנם את יסודות התורה המבארים כיצד לנהוג ולהתייחס למאורעות החיים, ניתן לדעת.

    על כן חובה על כל אחד ללמוד את כל התנ"ך עם פירוש פשוט, ואת יסודות האמונה והמוסר המבוארים בספריהם של גדולי ישראל, וכן ללמוד את ההלכות הנצרכות לחייו בטעמיהן, בלא פירוט מדוקדק המחייב רק תלמידי חכמים. על גבי זה, יוסיף כל אחד להעמיק לפי זמנו, כישרונו ונטיית ליבו.

    ו. המקור לכך שיש להקדים את הלימוד הנוגע למעשה, מן הפסוק (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", כלומר צריך ללמוד כדי לדעת לשמור ולעשות. וכן אמרו חכמים (קידושין מ, ב): "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה", משמע שהעיקר הוא ללמוד את הדברים המביאים לידי מעשה, וכך הדריכו רבים מגדולי ישראל (עי' בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א הערה 2).

    לכן, נכון שבכל הישיבות ילמדו את המסכתות הנוגעות למעשה, עם שיטות הראשונים והאחרונים המרכזיות ועד ההלכה למעשה, מתוך מטרה להקיף בשנים המעטות של הלימוד בישיבה כמה שיותר סוגיות מעשיות, הן בהלכה והן בתנ"ך ואמונה, כך שכאשר הבחורים יסיימו את המסלול הישיבתי, יהיו מוכנים כראוי לחיי המעשה ולבניית ביתם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-02 07:23:31

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר לתכנן איי רובוט ששואב ושוטף את הריצפה לפני שבת כדי שיפעל בשבת? תודה

לכתחילה אין זה מכבוד השבת שיפעל כשיש אנשים בסביבה. לכן אם מפעילים אותו בזמן שאין אנשים בבית, או באמצע הלילה כשכולם ישנים, או במקום צורך גדול – אפשר להקל בזה לכתחילה. והרוצה לסמוך ולהקל גם שלא במקום צורך גדול וכשיש אנשים בסביבה, רשאי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-06 12:51:20

שבת

שלום וברכה פנה"ל שבת ב,ד: "היינו שהבגדים העליונים יהיו מיוחדים לשבת וחגים, ואת הלבנים יחליף לקראת השבת בלבנים נקיים ומכובסים" 1.לבנים הכוונה לתחתונים? 2.ובפשטות הוא הדין לגופיה שמתחת לחולצה ולגרביים?

  1. כן. הם קרויים לבנים משום שבעבר לא היה עניין להשקיע בצבע שלהם, ולכן תמיד עשו אותם מצבע הבד הפשוט יותר שהוא לבן.
  2. אכן

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-05 06:28:11

שבע ברכות כשחתן וכלה מתארחים בסעודת בת מצווה

אנו עורכים מסיבת בת מצווה לבתנו, ואחד מזוגות המוזמנים הם חתן וכלה בשבעת ימי המשתה. האם אסור / רשות / חובה לברך שבע ברכות? תודה

עורכים שבע ברכות בסעודת בר מצוה, ויש להקפיד ששמחת החתן והכלה תהיה ניכרת, או בהוספת אורחים לכבודם (כגון ההורים או האחים של החתן/הכלה מהצד שאינו קשור לבר המצווה), או בהוספת שמחה לכבודם (כגון ריקודים עם שיר חתונה), או בהוספת דבר מאכל באופן שניכר שהוא לכבודם (שו”ת בצל החכמה ה, י).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-04 08:04:25

לפרך בפני אישה שלא מכנה את הזרוע או השוק

שלום קראתי בלימוד פניני הלכה של היום שאין לברך בפני אישה שהשוק או הזרוע שלה אינם מכוסים האם הכוונה שאסור לברך מעצם זה שהאישה בטווח ראייה שלי, אפילו במצב בו אני לא רואה את החלק החשוף בגופה?

נכון, כל עוד אתה מולה אסור לברך, אלא יש להפנות עצמך לכיוון אחר. ואם לא ניתן להסתובב, כגון אורחת שיושבת בשולחן השבת, אפשר להסתפק בהבטה בסידור או עצימת העיניים בעת ברכת המזון.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-03 20:09:58

יש לך שאלה?

פרשת ויקרא – אשר נשיא יחטא

פרשת השבוע עוסקת בקורבנות החטאת והאשם, ואחד מקורבנות אלו הוא הקורבן על נשיא שחטא: "אשר נשיא יחטא, ועשה אחת מכל מצות ה' אלוקיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם…"

לפי המשנה (הוריות י, א) הנשיא "זה המלך, שנאמר (בנשיא החוטא) ועשה אחת מכל מצוות ה אלוקיו – מי שאין על גביו אלא ה אלוקיו". וכן כתב הרמב"ם (הל שגגות טו, ו): "איזהו נשיא האמור בתורה? זה המלך, שאין עליו רשות מאדם מישראל ואין למעלה ממנו במלכותו אלא ה אלוקיו, בין שהיה מבית דוד או משאר שבטי ישראל…".

היחס של התורה לחטא של הנשיא שונה מהיחס לחוטאים אחרים. אצל כל החוטאים התורה כותבת מילת תנאי – "אם הכהן המשיח יחטא", "ואם כל עדת ישראל ישגו", ורק אצל הנשיא נכתב: "אשר נשיא יחטא", לא כספק אלא כאפשרות ודאית.

וננסה להבין את הסיבה ליחס השונה, ומתוך כך ננסה להבין את צריך להתייחס לחטאים של נשיא, של מנהיג.

הזוהר מתייחס לסוגיה, ונביא להלן את דברי פירוש הסולם:

"אשר נשיא יחטא וגו': למד ר' יצחק, מה ההפרש שבכל מקום כתוב בהם ואם…אם כהן המשיח יחטא, ואם כל עדת ישראל ישגו, וכאן כתוב, אשר נשיא יחטא, ולא כתוב ואם נשיא יחטא. מה זה מלמדנו?

ומשיב, אלא אלו הכהנים אינם נמצאים כל כך בחטא, כי הכהן שומר את עצמו תמיד, משום שמשאו של אדוניו עליו בכל יום, ומשאם של ישראל כולם, והמשא של כל אחד ואחד. ועל כן פליאה היא אם יחטא, ועל כן כתוב 'ואם', וכן ואם כל עדת ישראל ישגו, כי פליאה שכולם ימצאו בחטא אחד, שהרי אם אלו חוטאים אלו אינם חוטאים, ומשום זה כתוב ואם.

אבל כאן, אשר נשיא יחטא, ודאי יחטא, משום שלבו גאה בו, כי העם הולך אחריו, ומתמנה תחתיו. ועל כן אומר, אשר נשיא יחטא, דהיינו שעבר על מצות לא תעשה, ועשה אחת מהן, ועל כן לא כתוב בו, ואם, כי דברי חטאו אינם בספק".

כלומר, הכוח והעוצמה גורמים למלך לחטוא, וניתן להשליך זאת לכל אדם בעל סמכויות נרחבות,  שליטה וכוח. אנשים כאלה נמצאים ב'קבוצת סיכון' לחטא, כי הכוח משחית.

אם הכוח משחית, ואם מלך וודאי יחטא, אז מה ניתן לעשות בעניין? איך ניתן להתמודד עם בעיה?

בעניין זה חז"ל חושפים לנו עומק נוסף במילה 'אשר':

"ת"ר: 'אשר נשיא יחטא' – אמר רבן יוחנן בן זכאי: אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו".

לענ"ד יש כאן חידוש גדול. נכון שיש סיכון וכמעט וודאי שמישהו עם סמכויות רחבות יחטא, אבל יש לבעיה זו גם פיתרון. נשיא שיודע להודות על האמת, ולומר 'טעיתי', 'שגיתי', ולהביא קורבן על שגגתו – אשריו ואשרי עמו שיש לו נשיא שיודע לקחת אחריות, להתנצל ולתקן.

בימינו אם ראש ממשלה או ראש עיר יבוא ויאמר: 'טעיתי ואני רוצה לתקן', מיד הוא יוקע בכיכר העיר, ואולי אף יועמד לדין.  במציאות כזו ברור שכל מי שחטא יתאמץ בכל כוחו להסתיר ולכסות. מצב כזה לא מאפשר תיקון, וכיוון שכמעט בלתי אפשרי שלא יחטא, יצאנו קרחים מכאן ומכאן. מחד חוטאים, ומאידך, לא יכולים להיות כנים וגלויים, להודות ולתקן.

וכך גם לגבי כל אחד ואחד מאיתנו.

לכל אחד יש תחומים בהם הוא האחראי, בהם הוא המלך – 'להיות כל איש שורר בביתו…'. היכולת לומר 'טעיתי', היכולת לשמוע דעות אחרות ולשנות את דעתי, היכולת להודות על האמת, היא חשובה מאד.

לא זכה יהודה למלכות עולם לשבטו, ולא זכה דוד למלכות לו ולזרעו לדורות עולם, אלא בגלל שידעו להודות על הטעות, ולומר: טעינו, חטאנו. זוהי הנהגה אמיתית, זוהי הדוגמה שאנו רוצים לתת, לכל סביבתנו, ובייחוד לילדנו.

בנוסף עלינו לתת מקום להודאה בטעות, לתת מקום לחרטה, לתת מקום לאמירת 'טעיתי'. ואולי כך אפשר להבין את דברי חז"ל שלא רק 'אשרי הנשיא', אלא גם 'אשרי הדור' -שלכאורה מה עשה הדור? יש שרצו לומר שחכמים הבינו שהמנהיג נבחר על פי הדור, שהנשיא צומח מתוך הציבור והאווירה הקיימת בעם מתגלה בו. וכשהמנהיג אומר "חטאתי" – הדור הוא הקרקע הפוריה בו הוא צמח. מכאן נבין שהאחריות היא עלינו, על כל אחד ואחד מאתנו – שאם נדע להודות על האמת, להיות בענווה ובהקשבה, עוד יקום לנו נשיא שיודה על האמת, שנוכל לומר עליו 'אשרי הדור שזה נשיאו'.

אך לענ"ד ההסבר הוא אחר. דור שבו האווירה היא שמי שמודה על האמת הוא יקר ואהוב, ומי שאומר חטאתי, איננו נפסל ומודח, אלא ניתנת לו אפשרות לתיקון – דור כזה הוא דור שיכול לקום בו נשיא שמודה על האמת!

יהי רצון שנזכה לבנות, בתוכנו ובתוך עמנו, את ההודאה על האמת, את היכולת לומר טעיתי, ואת ההבנה שאין גדול ממי שיודע להודות על האמת, ושניתן את האפשרויות לתקן.

 

נ.ב
התכתבות שלי עם תלמיד השבוע:
תלמיד:  שבוע טוב הרב.

אממ לא יודע מה בדיוק לאמר

אבל טעיתי ובגדול.

ביום חמישי שאבא שלי דיבר איתך בווצאפ

זה היה אני?

אבא שלי הסכים לי לשלוח לך אישור שאני נסעתי אבל מה שהרב רשם שזה לא מקובל וזה אז זה אני הייתי מאחורי המסך??

ואז מחקתי את הצ'אט שאבא שלי לא יראה …..

אני עשיתי את זה כי אני לא רציתי שההורים שלי פתאום יגידו לי אתה לא נוסע ולא היה לי כוח לזה.

אז עשיתי את זה אני מודה טעיתי ואני מבקש על זה ממש ממש ממש ממש ממש סליחה אני מבין שזה גם קצת פוגע באמון שלנו אבל עכשיו אני אמרתי ת'אמת .

ואני מתחייב זה לא יחזור!

אני מתחייב לחזור ללמידה רצינית למרות שהיה כמה פאשלות אני מבקש סליחה.

סליחה אם חפרתי פשוט אמרתי את האמת ומה שיושב לי על הלב שאני מרגיש שטעיתי אני לא יכול להמשיך ככה כרגיל ..

גם אמרתי את זה לאבא שלי עכשיו.

שבוע טוב ☺

(אני ישמח מאוד שהסיפור הזה יהיה מאחורינו ).

תשובה:  מאחורינו! קורה.

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן