שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

פרשת בשלח – קשה כקריעת ים סוף?

קריעת ים סוף

במרכז פרשתנו עומד הנס הגדול של קריעת ים סוף*, וחז"ל החשיבו בכמה וכמה מקומות את הנס הזה כנס הגדול והמופלא ביותר שהיה לעם ישראל. וכך לדוגמא מובא בהגדה של פסח: "ר' יוסי הגלילי אומר עשר מכות לקו המצריים במצרים, שנאמר 'אצבע אלוהים הוא', ובים לקו חמשים מכות, שנאמר 'וירא ישראל את היד הגדולה'… הרי חמשים מכות שלקו במצרים, ועל הים לקו חמשים ומאתים מכות…".- ורואים שקריעת ים סוף נחשבת פי חמש מכל עשרת המכות גם יחד.

קשה כקריעת ים סוף

וכן כשחז"ל מדברים על דברים שהם קשים ומורכבים הם משווים אותם לקריעת ים סוף. ונביא שלוש דוגמאות: במדרש אגדה (ויקרא יב)

"…אמר ר' יהודה ברבי סימון שתי יריכות של אשה נעשין כשתי אבנים, כדי שיהיה בה כח שתהא יולדת… אמר ר' מאיר מעשה נסים הקב"ה עושה עם התינוק הזה כקריעת ים סוף היאך עד שלא תלד היא מושכת דמים, ומשהוא יולדת הדמים מסתלקים לשדיים ונעשה חלב, והתינוק יונק מחלב ומתגדל".

ובמדרש רבה (ויצא סח):

"מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו אמר לה לששת ימים… אמרה לו מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו, אמר לה הקב"ה יושב ומזווג זיווגים… אמרה לו ודא הוא אומנתיה אף אני יכולה לעשות כן… אמר לה אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף".

ובבראשית רבה (ויחי צח): "ר' יהושע בן לוי אמר קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף".

ויש להבין מה הכוונת חז"ל באומרם שכביכול לקב"ה יש קשיים. וכי יש דברים שקשים לקב"ה? ולאחר שנבין את זה, נתבונן מדוע קריעת ים סוף כל כך קשה, ומה הפלא הכל כך גדול שבה? ולבסוף ננסה להבין מה הדמיון בין קריעת ים סוף, שהיא נתפסת בעיננו כפלא עצום (ובצדק!), לבין לידתו וכלכלתו של התינוק, מזונותיו של אדם וזיווגו, שהינם דברים שגרתיים וטבעיים.

מדוע קשה לקרוע את ים סוף?

ותחילה נבאר מהו הקושי הגדול שהופיע בקריעת ים סוף, שאפילו משה רבנו, שעשה וראה את כל מכות מצרים, שאל את הקב"ה. ""ועתה הרם את מטך' אמר משה לפני הקב"ה: 'אתה אומר לי שאקרע את הים ואעשה את הים יבשה?! והרי כתוב 'אשר שמתי חול גבול לים' והרי נשבעת שאין אתה קורעו לעולם".

המהר"ל מבאר שקריעת ים סוף היא שבירת כל החוקים הטבעיים. עד קריעת ים סוף ישנו שימוש בחוקים הטבעיים, ואם ישנו שינוי אזי הוא מקומי ונקודתי. כפי שהתורה מדמה את כל מכות מצרים לאצבע- חלק קטן מהטבע משתנה- אבל הטבע וחוקיו עומדים על מקומם: במכת הדם, שהם נוזל הופכים לנוזל אחר שקיים בעולם, וכל הנס הוא העברת נוזל אחד לנוזל אחר, וכל שכן בשאר המכות.

אולם בבקיעת הים הטבע כולו מתהפך. חוקיו משתנים לחלוטין. וכדברי המהר"ל:

"יש ענין גדול בקריעת ים סוף שאף אם היו המכות במצרים ביאור ובארץ, אינה דומה לקריעת ים סוף שהוא ביטול אל הים שאין נחשב כמו היאור שהוא נהר אחד פרטי, אבל הים אף על פי שהם ימים הרבה מכל מקום הכל בשם ים נקראו כדכתיב: 'ולמקווה המים קרא ימים' והים בריאה מיוחדת בעולם כדכתיב: 'אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו' הרי נחשב כמו היבשה, והוא יסוד אחד מן היסודות שהוא יסוד המים וכאשר גברו ישראל על הטבע של הים ונבקע הים, נחשב זה התגברות על העולם הטבעי שהוא חמרי".

זה לא שיש חלק מן העולם שעבר שינוי, אלא אחת מתשתיות היסוד של ששת ימי בראשית- שיש בעולם ים ויבשה- הצדדים המרכזיים בעולם, אבחנה יסודית זו שייכת לעצם חוקי הבריאה החשובים ביותר והיא מתערערת כאן. המסגרת הבסיסית ביותר שבה אנו נמצאים מתערערת.

זהו מצב שבו לא העולם הרוחני משפיע על העולם הזה, אלא שאין עולם הזה בכלל, יש עולם רוחני שפועל והעולם הזה איננו- הוא לא נמצא כאן בכלל. חוקי היסוד, התשתית, המסגרת של העולם הזה כאילו נעלמים מכאן. "הים ראה וינוס" – הוא לא נמצא כאן בכלל.

המים- דרשו חז"ל: לא כתוב ויבקע הים, אלא ויבקעו המים – כל מימות שבעולם נבקעו.

קריעת ים סוף מצד המים, זה לא שיש איזה קטע מסוים בים שנבקע. כל מושג הנוזל, כל המים, היסוד שנקרא בעולם- מים- נדחה, נעלם!

המים הם אחד היסודות שהכי פחות ניתנים לשליטה. כנוזל הם לא מקבלים צורה ולא ניתנים לעיצוב או לקיבוע. והשאלה הגדולה היא מי שולט כאן בעולם, האדם או הטבע? המציאות הרגילה היא שאפשר לפעול עם הטבע בחוקים ובכללים שלו.

עם ישראל נתון בהשגחה אלוקית

להיות משוי מן המים, להיות משה, להיות ישראל- פירושו להיות עם, שבראש ובראשונה לא זורם על פי זרימת המציאות, לא משועבד לה. אדרבא, להיות משה, להיות ישראל זה לא רק לא להשתעבד למציאות, אלא גם שהמציאות משועבדת לו. מי שבא מן העולם הבא, מי שהוא ישות רוחנית מהותית עצמית, שלא מוגבלת במגבלות המציאות, היא יכולה לשעבד ולהגביל ולהעמיד כנד נוזלים את המציאות כולה.

וכפי שאומר המהר"ל: "שהמים יכסה ארץ… אבל המעלה האלוקית שיש לישראל, ממנה נדחו המים שהם חומריים, כי החומר נדחה מפני דבר אלוקי… ישראל מפני העניין האלוקי שקנו ישראל ביציאת מצרים נדחה הים ונעשה יבשה".

מה זאת אומרת נדחה הים ונעשה יבשה? המציאות החומרית הפכה על ידנו ממציאות בלתי נשלטת, שיש בה יסוד לא נשלט- למציאות שכולה יכולה להיות נשלטת. גם את הים, גם את יסוד הים שבעולם, כלומר את אותם אלמנטים בלתי נשלטים, לכאורה, המציאות הזורמת- בכוחנו להפוך לנשלטים, להפוך ים ליבשה, להפוך ים למציאות שאפשר לעמוד עליה, לדרוך עליה, לבנות עליה בנינים, לעצב ולתכנן אותה לפי ראות עינינו.

כלומר, עם ישראל, לפני קבלתו את התורה חייב לגלות את העובדה שהוא איננו נתון תחת שלטון הטבע, אלא תחת השגחה אלוקית, והוא פועל ומעצב את המציאות החומרית כפי דרגתו הרוחנית.

וחז"ל מגלים לנו שהיסוד הזה בא לידי ביטוי לא רק בקריעת ים סוף, שעניינו קריעת הסופית ופתיחת פתח לאינסוף, אלא גם בכל לידה, בכל זיווג ואפילו בעובדה המופלאה שאדם מוצא את מזונותיו.

היסוד האלוקי, העל טבעי, בא לידי ביטוי. כי ישראל, גם בדברים הטבעיים ביותר: כלידה, חתונה ומזונות, מונהגים על פי דבקותם בקב"ה ולא על פי הטבע הרגיל.

יהי רצון שנזכה לזכור את יציאת מצרים בימים ובלילות ולדעת שכל מעשינו הטבעיים אינם תלויים אלא בקשר ובדבקות שלנו בקב"ה, בהתאמה של רצונותינו ושאיפתנו אל רצונו יתברך, ושנזכה לגלות את האלוקות המתגלה בעולם ומעליו.


*הערה: חלק מהדברים המופיעים במאמר זה נלקחו מדברי תורה של הרב אליעזר קשתיאל שליט"א.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן