כדי להגביר את גילוי השכינה ולרומם את מעמדה, יש להעלות את כנסת ישראל ממצבה הירוד. מצב זה קשור בין השאר למצב הפוליטי של הגלות והפיזור, ולכן הפתרון יהיה בעלייה מן הגלות, קיבוץ הגלויות והעמדת חיי האומה החומריים על צורתם המתוקנת. אבל כנסת ישראל נמצאת במצב ירוד לא רק מבחינה לאומית פשוטה של הימצאות בגלות. מדובר כאן גם על כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל כמושג רוחני, הקשור להופעת דבר ד' בעולם,[27] ולעוצמת ההופעה הזאת באופן גלוי. הרב היה חוזר ואומר שאנו זקוקים לא רק ל'תחיית החול' של כנסת ישראל, כלומר תחיית הגוף, אלא גם למושג נוסף שהוא חידש – 'תחיית הקודש'. עניינה של תחייה זו, הוא העלאת מושגי התורה שבכתב ותורה שבעל פה, שיש בהם מוסר וחזון, ערכים פילוסופיים גדולים וסודות התורה. כרגע, כל אלה רק טמונים באוצר שלנו, ועליהם לעלות מדרגה, לצאת מן ההסתר אל הגילוי ומן החושך אל האור. בדיוק כפי שיהודים מתאמצים לשנות את המצב הפוליטי בצורה מכוּונת ומודעת, ותוך שימוש באמצעים המודרניים המתאימים ביותר, כך עליהם לפעול גם ביחס לתחיית הקודש. גם עבודת הקודש יכולה וצריכה להיעשות על ידי מאמץ אינטלקטואלי מכוּון של תֹפשי התורה, וגם עליה להשתמש בכל האמצעים שהתרבות העולמית יכולה להעניק, למשל – בשימוש במושגים מחשבתיים שהתחדשו, או בתחום המסגרות והארגונים, שכן אפשר להתארגן היום יותר מאשר פעם, ולהשיג הרבה יותר על ידי תיאום ושיתוף פעולה רציף. צריך לעשות הכל על מנת להגשים את המשימה הגדולה הזאת, ועל ידה להעמיד את התפיסה היהודית מחדש.

כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק עַמִּים, יש גם חילוק תרבויות ותפיסות רוחניות. ממילא, עבודתנו היא כעם בין העמים וכתפיסת עולם בין התפיסות, ולכן ראוי לה לתפיסה רוחנית יהודית להיות לכל הפחות במצב של עבודה אינטלקטואלית שאינו פחוּת משל התפיסות הדתיות, המוסריות והפילוסופיות האחרות. היום, זֹאת הִיא מַדְרֵגַת נְקֻדַּת צִיּוֹן. הרב עצמו הבדיל בין 'ציון' ו'ירושלים': המילה 'ציון' מסמלת את מה שנעשה על ידי האדם, והמילה 'ירושלים' את השלב הבא, השמימי. מַדְרֵגַת נְקֻדַּת צִיּוֹן היא השלב הראשון הן לגבי הציונות הפוליטית הלאומית, והן לגבי התפיסה הרוחנית. הדברים קשורים זה לזה, שכן בקוממיות לאומית פוליטית, נוצרות האפשרויות וההזדמנויות לקוממיות רוחנית יהודית. ראשית, בזכות קיבוץ הגלויות, שהוא קיבוץ הכישרונות והניסיון ההיסטורי של קהילות וגלויות שונות ביחד. ושנית, במצב כזה ישנה גם דרישה עמוקה יותר להתקדמות רוחנית, וצורך בחיפוש רוחני יותר מאומץ. ושלישית, התנאים הרבה יותר מתאימים לכך שהדרישה והחיפוש הזה יביאו לפיתרון כלשהו, או לפחות תיעשה בהם התקדמות משמעותית לקראת המצב הטוב יותר. זֹאת הִיא מַדְרֵגַת נְקֻדַּת צִיּוֹן, והשלב הבא הוא הנקודה האחרת, נקודת הקודש, נקודת ירושלים, כאשר יבואו כל העמים להשתחוות בבית המקדש, "כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" (ישעיהו נו, ז). כולם יוכלו לפנות למקום אחד, הן מבחינה לאומית פוליטית, והן מבחינה רוחנית דתית או מוסרית, ובכך יתבטלו החילוקים הרבים שביניהם. אז, תישאר כנסת ישראל הישות הלאומית הנפרדת היחידה. אך נפרדותה לא תהיה על ידי קיום מתבדל ועויין, אלא כפי שיתבאר בהרחבה בפרקים הבאים, כ"מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט, ו).