פרשת בשלח, טו בשבט – החשק והחפץ

לרגל טו בשבט שיחול השבוע נכתוב על משפטו הידוע של הרב קוק ממגד ירחים על חודש שבט:

"חשק נטיעת אילנות

נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים,

המובלט בתוקפו בעץ החרוב"[1]

ויתבססו על ספרו הנפלא של הרב עוזי קלכהיים זצ"ל "באר מגד ירחים".

במשפטו של הרב קוק יש שתי מילים שמביעות את רצונות של האדם: חשק וחפץ. החשק קשור לתאווה, לעולם החושים והרצונות הנמוכים. לעומתו, החפץ מייצג את הרצון העליון ביותר. הרב קוק מגלה לנו סוד גדול: שהחשק נובע מהחפץ, שכאשר אנחנו נתקלים בדבר שהאדם מאוד חושק בו, המקור העמוק של החשק הוא רצון גדול ועליון יותר. כגודל החשק כך גודל החפץ הטמון בו.

נדגים את הדבר בדוגמא הפשוטה והמוחשית ביותר. החשק הגדול בעולם הוא החשק המיני, עד כדי כך שיש פסיכולוגים חשובים שטענו שחשק זה הוא המניע של כל העולם. אך אם נלך בדרכו של הרב קוק נבין שהחשק המיני נובע מהחפץ העליון ביותר, חפץ של יצירת המשכיות לעולם, חפץ של קיום העולם באופן הבסיסי ויסודי ביותר.

המקום הראשון בו הופיע חשק באנושות היה ביחס לאילנות: "כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים". עד ימינו, ללא ספק, החשק לאכילת דברים מתוקים הוא אחד החשקים החזקים ביותר. והרב מגלה לנו שחשק זה נובע מהרצון להטיב לדורות הבאים.

בנוגע לנטיעת העץ הדבר ברור, שהרי לא רק הנוטע ודורו יהנו מן העץ אלא אף הדורות הבאים. ודבר זה מתגלה באופן המוחשי ביותר בנטיעת עץ החרוב. עץ החרוב, על פי חז"ל, נותן פירות רק לאחר שבעים שנה. לכן כשאדם נוטע חרוב הוא יודע שהוא לא יהנה מפירותיו, ולכן עצם העובדה שלמרות שלא יהנה מהפירות הוא נוטע את העץ, מגלה שהוא עושה זאת לטובת הדורות הבאים. וכך מביאים חז"ל (תענית כג ע"א) שאמר הזקן ל'חוני המעגל' "אני מצאתי את העולם בחרובים, וכשם שנטעו אבותיי בשבילי, כך אטע אני לבניי".

האדם צריך לראות עצמו כחלק משלשלת הדורות ולהיזהר מאוד מהתייחסות רק ל'כאן' ול'עכשיו'. כפי שאנו רואים בפרשת השבוע שמשה מצטווה לשמור מהמן לדורות: "ויאמר משה זה הדבר אשר ציווה ה' מלוא העומר ממנו למשמרת לדורותיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים".

כל מה שמתרחש בדור מן הדורות עניינו לקדם וללמד את כל הדורות הבאים. גם במלחמת עמלק מופיע שהמלחמה נגד עמלק איננה מלחמה זמנית ורגעית כנגד הפרעה כזו או אחרת, אלא יש כאן מהלך רחב וגדול לדורי דורות. "ויאמר כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור".

הבנה זו משליכה עלינו בשני אופנים מרכזיים. האחד, שכשאנו באים לנווט את חיינו עלינו לראות אל מול עינינו את הדורות הבאים. ניתן לתת לעניין זה דוגמאות רבות, כשהכואבת והרלוונטית מביניהם היא אותם אנשים שלא מתחתנים עקב כך שלא מצאו את בן הזוג שמתאים במדויק. ככל שההסתכלות על הדורות הבאים תהיה למול עיניהם כך ייקל עליהם לבחור 'כאן ועכשיו'.

האופן השני הוא ההסתכלות על הדורות הקודמים, על ההיסטוריה. אם אנו מבינים שכל דבר שנעשה נועד ללמד את כל הדורות הבאים, ההסתכלות בהיסטוריה יכולה להוות מקור עצום ללמידה והתפתחות, ולדבר ה' המועבר אלינו דרך המציאות.

יהי רצון שנזכה לחיות בתחושה האמתית שאנו חלק מאותה שרשרת דורות מופלאה.

1. מצ"ב קישור לשיר https://www.youtube.com/watch?v=JX44s1Xe_SQ