בעקבות כניסתם של שניים מטובי הבחורים, תלמידי ישיבת הר-ברכה לכלא, אנו נשאלים על מה? ולמה? האם לא נגמר המאבק, הרב מלמד שליט"א עמד בגבורה ובאומץ על זכותו וחובתו לומר את ההלכה כפי שפסקו כל גדולי רבותינו (הגר"א שפירא זצ"ל, הגר"א גורן זצ"ל, הגרמ"צ נריה זצ"ל, ויבלח"א הגרמ"י אליהו, הגרנ"א רבינוביץ', הגר"ד ליאור ועוד) שכל חייל חייב לסרב בתוקף ולומר: אני לא מפנה ישובים! כדברי רבינו הגרצ"י קוק זצ"ל: "ולפיכך החיוב על כל אדם מישראל ועל כל גדול תורה בישראל, על כל איש צבא בישראל, למנוע ולעכב זה בכל אומץ ועוז ומן השמים יסייעו". ואכן התגלה שהרב אליעזר מלמד שליט"א עונה להגדרה "גדול תורה בישראל" ולכן מוחה, פוסק ומורה כדי לעכב ולמנוע!
ומאידך עמד סר הבטחון, ונלחם נגד התורה נגד העם ונגד הארץ, חירף וגידף אלוקי ישראל וסגר את מקום התורה, את היכולת לאחד בין תורת האמת, תורת העוז והגבורה לבין השירות הצבאי, בצבא ישראל, צבא הקודש, כך היו הדברים, ולדורות עולם יזכר הרב אליעזר מלמד שליט"א כלוחם מלחמתה של תורה. וברק כמבזה ומחלל ה', אולם כל זה היה – ועל מה נאבקים עכשיו, מדוע התלמידים בכלא?!
אחרי הודעת סר הבטחון שהישיבה נסגרה, נדרשו התלמידים לעבור לישיבה אחרת, ואכן היו תלמידים שעברו, אולם ישנם כמה גיבורים שאמרו האם בשל העמידה על דעת תורה תסגר ישיבה? והאם אנחנו ניתן לכך יד? האם אנחנו נעבור? האם אנו חסרי עמדה, שסר הבטחון וחבר מרעיו יעבירו אותנו ממקום למקום ברצונם, לא נעשה דבר בכפייה!!!
הבחורים שהאמת והיושר בוערים בליבם ובמוחם, הבינו את מה שרבים לא הבינו, הצבא בעצם אמר, אין מקום בשורותינו למי שתומך בסירוב פקודה! והבחורים אומרים אין מקום, 'אז אני גם לא שייך כי זו עמדתי!!!', אני לא אטאטא אותה, אני לא 'אתנחמד' ו'אתייפייף', אני שואל את הצבא, ואת הציבור כולו: 'האם אין מקום בצבא למי שיודע שאסור לגרש יהודים?!', הלא זו הסיבה היחידה עליה הצהיר משרד הביטחון לסגירת הישיבה.
יש לנו עמדה ועמידה, יש לנו עוז וגבורה, יש לנו דעה עצמאית וחופשית, ולא נעברו בשום אופן. בחורים אלו עמדו בלחץ הצבא, שאמר להם תעברו ותמשיכו ללמוד, רק רשמית תעברו.. והלכו עם האמת הגדולה שלהם: לא נעשה דבר בכפייה, לא נחתום, לא נביע הסכמה למהלך חילול ה' של סגירת הישיבה, להיפך נביע את מורת רוחנו מהמהלך הדיקטטורי, ממהלך חילול ה'.
גבורת הבחורים האמיצים שני פנים לה:
- פן פנימי – מי שהולך עם אמונתו, עם האמת שלו, הוא בונה קומות של גדולה בנפשו, לעומת מי שנשלט וחלש מי שמשחקים בו כבובה, מי שמתנגד לאמת הפנימית שלו שזועקת נגד חילול ה' – שובר בעצמו את נפשו.
- פן חיצוני – היחידים שעומדים על האמת, שנלחמים בחילול ה', מציבים קו אדום וברור: אנחנו לא "חסרי חוליות"; אנחנו לא חלושי אמונה ועוז, הרי כל ראשי הישיבות החליטו שישיבת ההסדר – הר ברכה – אסור לה להיסגר, איה מחאתם? איה עמדתם? איפה העוז והגבורה? איה האחווה של הרבנים המתנגדים לסירוב פקודה? איה האהבה העוצמה שידעו להפגין כלפי המגרשים? מדוע לא מוחים באלה שמכניסים לכלא על עמידה בעוצמה?
הבחורים הללו מציבים את המודל שאנו רוצים לבנות, אנשים בעלי אהבה ועוצמה כאחד, טובי החיילים מחד, אך נאמנים לתורה מאידך. מובילים את עם ישראל ולא נגררים אחריו. כל מהפיכה גדולה התחילה ביחידים שידעו לעמוד בגבורה ולשלם מחיר, "לפום צערא – אגרא", לא רק בעולם הבא, כי שכרם של גיבורים אלו, היא בגבורה שתכנס מכוחם למחננו.
והערה לחברי הכנסת שלנו, המשמעות התקציבית של ההחלטה היא כמליון שקל פחות לישיבת הר-ברכה, מליון שקל של מי?!, של סר הביטחון? לא, של התקציבים הקואליציוניים שלכם, אז רבותי, מדוע אתם חייבים להעביר אותם דרך הצינור הקלוקל של סר הביטחון, קחו משם מליון, ותעבירו לישיבת הר-ברכה!!!
זה בהחלט דורש אומץ, אבל צריך ללמוד מהבחורים!, אנחנו סומכים עליכם!
אסיים בקריאה:
די לפחדנות ולגמגום!! די לחולשה והתייפיפות! העם מצפה להנהגה! העם מצפה לבהירות! קחו עוצמה מן הגיבורים! תימכו בהם! "הבו עוז לאלוקינו"!
