הרב אורי כהן מכהן שנים רבות כראש כולל מרץ שהכשיר מאות רבנים.
נקודות מהשיעור (לא עברו אישור של הרב) :
דוגמה אישית:
החינוך הוא מצווה מרגע שיש איזו התחלה של ילד בעולם, לא רק מרגע שיש עם מי לדבר.
אי אפשר לרמות את הילדים, הם קולטים את ההורים טוב מאוד.
אם השיעור היה על שמירת הלשון היו באים אולי 20%. מדוע? למה הנושא לא מעניין כמו שיעור על חינוך?
מדוע כה קשה לחנך ילדים לשמירת הלשון?
מפני שמגיל צעיר מלמדים אותם לומר לשון הרע, מגיע ילד בוכה, שואלים אותו מי היכה אותו? יעשו עם זה משהו? בדרך כלל לא וכך מלמדים לספר לשון הרע
על כל המידות אומר הרמב"ם שיש ללכת בדרך האמצע חוץ משתי מידות: הגאווה והכעס. הרמב"ם כותב את זה בספר ההלכה שלו – במשנה תורה. זה מוסר מה הקשר להלכה?
הרמב"ם עצמו מסביר מצווה מהתורה לתקן את המידות שנאמר "והלכת בדרכיו".
ממתי חייבים במצוות? מגיל מצוות. האם אנו רואים נער שהגיע למצוות שהגיע לתיקון מידותיו? אם זו מצווה מהתורה יש לחנך לזה ולהגיע לקיום המצווה.
בספר החינוך (תרי"א) במצווה זו (ללכת ולהידמות בדרכי השם יתברך) כותב בעל הספר:
"ונוהגת מצווה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר על זה ואינו משתדל להישיר דרכיו ולכבש יצרו ולתקן מחשבותיו ומעשיו לאהבת האל ולקיים המצווה הזאת בטל עשה זה"
על מצוות למה להשתדל? מצווה צריך לעשות אז מה פשר המילה להשתדל? מפני שאי אפשר להשלים את תיקון המידות ועד הגעה למדרגת הקב"ה צריך להתאמץ ולעשות את מה שאפשר בדרך, ללכת בדרכו של ה' כמה שאפשר להגיע.
הכלה? טוב להכיל את הזולת אבל אדם לעצמו – חייב לא לקבל וללכת ולהתעלות.
אהבת לימוד תורה
אם אדם אוהב את הלימוד הוא יכול לחנך על זה ואם לא איך יחנך?
– קודם כל עלינו לחנך את עצמנו.
חנוך לנער על פי דרכו
אין דרך אחת לחינוך וצריך לנסות להכניס את ה"נשמה" מכל כיוון שאפשר.
אי אפשר לומר כפי שחינכתי את הגדול אחנך את הקטן שהרי הוא אדם אחר.
אין שוויון בחינוך, זה צריך דבר זה וזה צריך דבר אחר.
יש לדחוף את החינוך מכל הכיוונים, כדי לעשות זאת יש להכיר את הילד. הרמייה העצמית של 'זמן איכות' לא מספיקה צריך להקדיש הרבה זמן.
ציונים והשוואה
ילדים כלל לא צריכים השוואה לאחרים ולא צריכים לדעת מה הציון שלהם. צריכים רק לדעת לאן להתקדם. מספר זה לא חינוך.
כל אחד יש לו את הצדדים הטובים שלו. למה צריך להשוות אותו לאחר ולצער אותו. חייבים בבית שיהיה ברווז שחור?!
סמכות
לא צריך להגיד לילד משהו עשר פעמים. ואם צריך להגיד הרבה פעמים כנראה שלא חינכו שהאבא הוא סמכות ויש לשמוע בקולו. אסור שההורה יהיה חבר של הילד ללא סמכות.
הילדים מפסידים שאין להם הורים ואין להם גורם סמכות.
צריכים שכל אחד יעזור לחברו בהעצמת הסמכות והכבוד.
