חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מנהגי אבלות של ספירת העומר בחול המועד

שלום כבוד הרב-רציתי לשאול את הרב מה ההלכה אומרת לגבי דיני האבלות של ספירת העומר בחול המועד? האם קדושת המועד גבוהה יותר ממנהגי האבלות? האם מותר לשמוע שירים? ולהתגלח?

מותר לשמוע שירים ולהתגלח כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד. אביא לך את הדברים ממנו (זמנים סוף פרק ג):

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג רוב ככל יוצא אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:14:59

מחצית היום לה ומחציתו לכם

שלום הרב בפניני הלכה מופיע מספר פעמים בין אם בשבתות בין אם בחגים שמחצית מהזמן אמור להיות מוקדש לללימוד ותפילות (תשע שעות), אך אם איישם את זה לא ישאר לי זמן לדבר ולשחק עם ילדי ולא לדבר עם אשתי (שלא לדבר שלעצמי זה לא קל לשבת רצוף כל כך הרבה שעות) בוודאי שלימוד תורה צריך להיות מוגבר בימים אלא אך זה הופך למרדף אחר שעות לימוד נוספות. תודה רבה

חז"ל אמרו חציו לה', ופוסקים רבים הבינו זאת כפשוטו הלכה למעשה. כך שאין זה חידוש של הרב מלמד, אלא שהרב לקח את הדברים ברצינות והורידם למספרים ולשעות כדי ליישם את הדרכת חכמים שראו בשבתות ובימים הטובים את המפתח להעברת מסורת התורה ולידיעתה. לכן צריך אדם לעשות את שביכולתו כדי ליישם זאת, ואם הוא אנוס, יעשה מה שיכול לעת עתה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:07:06

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לשבת זכור – רוע לשם שמים

למרות שאין תאריך ספציפי לחיוב מהתורה לזכירת ולמחיית עמלק, חז"ל הצמידו את המצווה לשבת שלפני פורים בכדי שנבין במקצת את גודל הרוע היוצא מהעם הזה. אירועי המגילה לא היו מתרחשים אלמלא המן מזרע אגג (מלך עמלק בתקופת שאול המלך) שהצליח בעורמה להשיג את חותמת המלך לגזירת המוות על היהודים בממלכה הפרסית.

מהתת מודע למודע

התורה מתייחסת לעניין עמלק בשני חומשים: בשמות ובדברים. המעניין הוא שבשני המקומות ישנו  שורש המתמצת את מצוות מחיית עמלק – "ז.כ.ר".

בשמות נאמר: "…יד וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ:  כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם…".

בדברים נאמר: "…זָכור אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלא יָרֵא אֱלהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלהֶיךָ לְךָ מִכָּל איְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלהֶיךָ נתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לא תִּשְׁכָּח".

בניסוח הזה אומרת התורה שיסוד המצווה הוא בזיכרון. יש לכתוב בספר הזיכרון, צריך לזכור את מה שעשה העם, צריך למחות את זכר עמלק ולא לשכוח. באופן עמוק, שאדם זוכר דבר מה הוא בעצם מעביר מהתת מודע אל המודע, מהנסתר אל הגלוי. חיי האדם מושפעים ממה שהוא מודע אליהם.

מכאן, התורה מצווה אותנו להכניס לתודעה את מעשה העמלקים, ושנחייה את חיינו בידיעה מתמדת את מחיית זכר עמלק.

כמובן, שעולה השאלה:

מה כבר עשו העמלקים שהתורה הנציחה את פועלם לדיראון עולם? הם אומנם נלחמו בנו ראשונים שיצאנו ממצרים, אבל גם חטפו הפסד כואב. מדוע החשבון מולם יישאר פתוח עד אובדנם המוחלט?

ננסה להבין את התשובה דרך מדרש חז"ל.

העמלקיות בחטא האדם

במסכת חולין: "המן מן התורה מנין – המן העץ".  הגמרא שואלת מניין המקור להמן בתורה, ומביאה את הפסוק מבראשית: "וַיֹּאמֶר–מִי הִגִּיד לְךָ, כִּי עֵירֹם אָתָּה; הֲמִן הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ".

מדרש זה מעורר לשאול שתי שאלות בסיסיות:

  • מהי בכלל השאלה הזו "מניין המן מהתורה"? מדוע המן צריך להופיע בתורה?
  • מהי עניינה של תשובת הגמרא? וכי חסר להביא את הפסוקים מחומש שמות או דברים העוסקים במלחמת עמלק? מה בכלל הקשר לפסוק העוסק בדברי ה' אל אדם הראשון בעקבות אכילתו מעץ הדעת??

נקודת המוצא של חז"ל היא שדמותו של המן מבטאת אידאה, אידאולוגיה מסויימת בהיסטוריה האנושית שחייבת להיות לה גרעין בתורה. חז"ל לימדונו כי 'הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם', כלומר, המציאות מתפתחת ע"פ מה שנקבע לה מראש, המחשבה קדמה למעשה. ולכן, מציאת המקום בתורה בו הרעיון של המן מופיע יכול לשפוך אור על מהותו בעולם.

כמו כן, נכון שהמלחמה של עמלק מופיעה בשמות ובדברים, אבל המעשה שם הוא פרי הבאושים של הרעיון העמלקי בעולם, ואנו מחפשים לדעת היכן נזרע הגרעין של האידאולוגיה העמלקית.

חטא האדם הראשון הוא קלקול מוסרי של האדם. האלוקים יצר את העולם בשביל תכלית ברורה, ועל נזר הבריאה, האדם, מוטלת האחריות להצעיד את הבריאה את עבר ייעודה. לכן, בעוד קיום ציוויי הבורא ע"י האדם מקדמים את העולם אל תכליתו, המרת פיו מסיטה את העולם מהמסילה העולה אל הייעוד הגדול.

חטא האדם הראשון היה קלקול מוסרי חמור ביותר, שהביא לזריקת האדם מגן העדן והתחיל את ההיסטוריה האנושית. חז"ל מציינים כי המקור להמן הוא החטאת המטרה מציווי הבורא. כל מגמת עמלק בעולם היא להיאבק נגד הייעוד המוסרי שלשמו העולם נברא! עמלק הוא רע לשם שמים. לשיטתו, אין בכלל מארג חוקים של מוסר וצדק אלוקי, כי אין לו 'אלוהים'! ("ולא ירא א-להים" מוסב על עמלק לפרשנות אחת).  

המאבק של עמלק בישראל הוא מאבק של הרע בטוב, בשקר האנושי אל מול המוסר האלוקי. ישראל אמורים לחשוף לעולם כי יש בורא, יש ייעוד ו'חביב אדם שנברא בצלם' – אצל כל בני האדם יש יסוד אלוקי שמחייה אותם ואותו הם צריכים לבטא בחייהם. ואילו  עמלק נאבק נגד זה, וכל מגמתו היא להסיט את העולם מעבר ייעודו. כיצד הוא יעשה זאת?  ע"י המלחמה בישראל המספרים תהילות ה'.

באופן עמוק, עץ הדעת נתן לאדם להבחין בין טוב ורע בעולם. לפני האכילה מהעץ, האדם לא רק היה פיזי בגן עדן, אלא תפיסת עולמו הייתה שלמה ואוטופית. העולם היה נינוח ופועל כפי שנברא לעשות. אולם, האכילה מעץ הדעת נתנה לאדם להבחין יותר לעמוק במציאות ולראות שהעולם הוא מורכב, ויש כוחות של רוע וטוב בעולם, ויש מה לעשות בעולם – ומכאן התחילה ההיסטוריה האנושית, במאבקים שנמשכים עד ימינו.

רע לשם שמים

נחזור לשאלה בה פתחנו: "מה כ"כ חמור בעמלק שצריך לזכור?".

במצוות מחיית עמלק אומרת התורה לעם ישראל: תכניסו למודעות שלכם כי יש רע בעולם, והוא רע לשם שמים! כל מטרתו בעולם היא לפגוע בכם, כי מבחינתו אתם מאיימים על הסדר האנושי. אתם שקיבלתם תורה ומוסר אלוקי רוצים לשנות את התרבות והנורמה – והם לא מעוניינים בכך כי לשיטתם אין ייעוד מוסרי לעולם.

לאור דברינו ניתן להבין את דברי חז"ל 'שנשבע הקב"ה שכסאו לא יהיה שלם עד שימחה עמלק בעולם'. הכסא של ה' מבטא את ההופעה שלו בעולמנו, וכל זמן שקיימים כוחות המסלפים את ייעוד העולם ונאבקים על מנת להסיט את האנושות מתכליתה- ההופעה של ה' לא תהיה שלמה.

אולם, בטוחים אנו כי כשם שמבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק – כך הרע בעולם יהפוך לטוב, והאנושות כולה תיקרא בשם ה'.

שבת שלום

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן