שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מעשה שבת

מהי ההלכה למעשה בדין 'מעשה שבת' לדעת הרב מלמד?

דעת הרב מלמד מבוארת בספרו פניני הלכה שבת בפרק העוסק בדין מעשה שבת. אפשר לקרוא מספרי הרב דרך האתר.

אביא לך את מסקנת הדברים כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

 

הנאה ממלאכה שנעשתה בשבת

א. איסור תורה שנעשה במזיד על ידי יהודי שעבר גיל מצוות, אסור לו עצמו ליהנות ממעשיו לעולם, ולכל ישראל מותר ליהנות ממעשיו רק במוצאי שבת. ואם עשה את המלאכה בשוגג, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת, ובמקום הצורך מותר ליהנות אף בשבת עצמה. אבל אם קטף פירות, צד דגים או חלב פרה בשוגג, אסור ליהנות מהם בשבת אף במקום הצורך, כי הם מוקצה.

ב. איסור מדברי חכמים שנעשה במזיד, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת. ואם עשה את האיסור בשוגג, מותר ליהנות ממעשיו אף בשבת עצמה (דין קטן מבואר בפרק כד, ה. ודין גוי בפרק כה, י-יא).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-30 07:36:37

ירק עלים

ירקות עלים עם השגחת כשרות מחרקים שכתוב להשרות במים עם סבון – מה הדין כאשר לא משרים אלא שוטפים היטב מהחול שעליהם וזהו?

אחרי שטיפה טובה, כפי שמן הסתם עושים, שהרי אף אחד לא רוצה לאכול חסה עם חול… – דינם כדין דרך האמצע המבוארת בפניני הלכה כשרות פרק כג.

אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את סיכום הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-30 01:12:06

יהודי או ערבי

מתי יש חובה לקנות דווקא אצל יהודי גם כאשר המוצר יקר יותר?

דין זה מבואר בפניני הלכה העם והארץ. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ח – עבודה עברית

העדפת הקרוב

א. כדי לפתור את כל המצוקות בעולם ולבנות חברה טובה ובריאה, יש לעשות זאת לפי הסדר, מהמעגל הקרוב למעגל הרחוק יותר. לכן הן בענייני חסד והן בכל התחומים הכלכליים, כהעדפה בנתינת עבודה והעדפה בקנייה ומכירה, יש להקדים את הקרוב יותר. סדר הקדימה הוא: קרוב משפחה, שכן, המתגורר באותה עיר, יהודי קודם לגוי (בבא מציעא, עא; ספרא ויקרא כה, יד. ועי' פניני הלכה ליקוטים ב' ה, יג).

העדפת יהודי

ב. המצווה להעדיף יהודי היא גם כאשר המחיר שהוא דורש מעט יותר יקר. אולם כאשר ההפרש משמעותי, אין חובה להעדיפו. ובכל מקרה יש להשתדל ככל הניתן לא להעסיק ערבים שחשודים בעוינות כלפינו. אמנם אם מחיר היהודים או הגויים שאינם עוינים אותנו גבוה באופן משמעותי ממחיר הערבים שעוינים אותנו, והדבר עלול לפגוע בעסק או בבניין הארץ, עדיף לבנות עם הערבים כדי שאחיזתנו בארץ תתחזק. וחובה על המעסיק להתייחס אליהם בכבוד והגינות, ובטח שלא לבזותם ולא לעושקם או להלין את שכרם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-29 23:52:09

הקלות בגיור

שבוע טוב לראש הישיבה הרב מלמד שליט"א ולרבני הישיבה שליט"א רציתי להציג בפניכם ארבעה דמויות שקשורות לגויים בארץ ולגיורם: אלכסיי, סרגיי, ח' וש': אלכסיי, שרת איתי בסדיר, יום אחד בתחלת השירות, הוא אמר : "יש איתי בעייה, אני לא יהודי". עניתי לו: שזו לא בעייה ואנחנו יכולים להיות חברים ולעזור אחד לשני, ואכן כך היה, היינו חברים והשתדלנו לעזור אחד לשני בכבוד הדדי. סרגיי: סרגיי, היה מפקד במילואים, הוא סיפר שעבר גיור _ אבל הוא מרגיש ש"זה לא הוא", כלומר, זה לא מתאים לו והוא לא רצה לשמוע או לקרוא שום דבר שקשור ליהדות. ח' הוא שכן שלי שהגיע במסגרת נעל"ה לכפר נער בארץ, אמא שלו לא יהודיה, הוא בהמשך למד במכון מאיר, התגייר והיום חסיד חב"ד שמסיים מסכת ארוכה וקשה בכל שנה ומהוה בשבילי דוגמא אישית טובה. כמוהו ש' שגם אמא שלו לא יהודיה, היה בקהלת נהורא ברמת גן והיום חבדניק, בעל משפחה גדולה שמשכים בכל שבת ללימוד משותף של חסידות ועוד.פגשתי דמויות נוספות. כתוב בשו"ע הרב סימן קיח שמסמיכים גרים לצדיקים בברכה – כי כך הסמיכם הכתוב. השאלה: יש גרים צדיקים שקל להתפלל עליהם ויש כאלה שהתגיירו בגלל אינטרס ואחר מתחרטים, או שאין לזה שום משמעות עבורם.איך אני יכול לאהוב אותם או להתפלל עליהם בתור גרים, כשהם לא מזדהים וולא אוהבים את היהדות – קל יותר להסתדר עם גוי שיודע שהוא גוי , ולא עם כאלה שאינם מרגישים יהודים, לא אוהבים את היהדות, אין להם זיקה ליהדות , שהיא משהו חיצוני שלא קשור אליהם. לדעתי, ככל שמוותרים על קבלת המצוות, הם מבינים שזה לא רציני.מה האינטרס להכניס, כביכול, לעם ישראל רבים שאין להם שום זיקה והם לא אוהבים את היהדות? בברכה צבי

שאלות טובות. כל הכבוד לך שדברים כאלו מעניינים אותך. התשובה לשאלתך נמצאת בפניני הלכה גיור פרק, שם מבואר שכאשר כבר חיים בתוכנו אלפי גויים בגלל נישואי תערובת, אנו במצב של שעת הדחק גדול מאוד, כי האלפים הללו מתחתנים כל הזמן עם יהודים אצלנו כאן בארץ ישראל, והדבר ייהפך לנורמה, עד שנגיע למצב חלילה שאיננו יודעים כבר מי באמת יהודי ומי לא. איננו יכולים להרשות זאת, ולכן ניתן במצב כזה לסמוך על פוסקים רבים שהקלו לגייר.

לגבי מקרים בהם מגיירים והמתגייר לאחר מכן חוזר בו, אין זה מבטל את הגיור, אלא דינו כיהודי שאין לו כל עניין במצוות.

ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את עקרי הדברים כפי שהם מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ו – הגיור בשעת הדחק

קרובי ישראל שמתגיירים לשם נישואין ולא יהיו דתיים

א. לעיתים המבקשים להתגייר הם גויים שחיים בזוגיות עם יהודים שהתרחקו מהיהדות, ולאחר זמן רוצה היהודי לחזק את הקשר שלו עם היהדות, ובן זוגו מוכן להתגייר למענו.

למרות הבעייתיות הגדולה בגיור כזה, למעשה יש להתאמץ לגיירם ולהשיאם כהלכה לבן זוגם, שכן אם לא יסכימו לגייר את בן הזוג הנוכרי, בן הזוג היהודי לא ייפרד ממנו, וימשיך לחיות עמו בחטא כל ימיו וזרעו יתבולל בעמים.

ב. גם כאשר מדובר על זוגיות של כהן עם נוכרית שמבקשת להתגייר, למרות שאסור לכהן לשאת גיורת, רבים הורו לגיירה בלא לערוך להם חתונה, משום שהאיסור לחיות עם גויה חמור מהאיסור לכהן לחיות עם גיורת. בנוסף, אם האישה לא תתגייר, ילדיו של היהודי יהיו נוכרים וזרעו יאבד בגויים. וכן נהגו בבתי דין רבים.

ג. בנוסף לכך, בשעת הדחק כזו, הורו למעשה פוסקים רבים לגייר גם כאשר בן הזוג המתגייר אינו מתכוון לקיים אורח חיים דתי, ובלבד שמעוניין להיות בעל זהות יהודית מתוך אמונה בסיסית בה' ובתורה, ומתוך הבנה שברגע שיתגייר יחולו עליו כל המצוות, שכרן ועונשן, והוא מתכוון לקיים לפחות את חלקן (עי' בפניני הלכה סעיף ו' ברשימת המצוות הרבות שמקיימים רבים מהחילונים כיום).

וכן הדין לגבי גיור ילדיהם של יהודים ונוכריות, שהוריהם רוצים שיהיו בעלי זהות יהודית, אבל לא מתכוונים לחנכם לקיום אורח חיים דתי.

במקרה כזה, מטרת בית הדין אינה ללמד את הבא להתגייר הלכות רבות, אלא להתמקד בלימוד הכללים כדי ליצור אצלו כמה שיותר הזדהות עם היהדות והמצוות, ועם החזון הגדול של עם ישראל להביא ברכה לעולם (הרבנות הראשית לישראל נהגה כדעת המקילים במשך שנים רבות).

ד. בית דין שגייר לפי דעת המקילים, גיורו תקף בדיעבד גם לדעת רוב המחמירים המצריכים גם בשעת הדחק התחייבות כנה של המתגייר לקיים אורח חיים דתי (עי' בפניני הלכה בפירוט הדעות השונות).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-29 19:50:35

ענייה לקדושה במוסף של שבת בזמן עמידה

שלום מי שנמצא בתפילת עמידה בזמן שהציבור אומרים בשבת קדושת כתר של מוסף, כיצד יש לענות? האם גם כן יענה רק בקדוש וברוך? האם בשאר הפסוקים יכול להמשיך בתפילה או יעצור וישתוק? וכן בנקדישך, האם בפסוק השלישי (ובדברי קדשך כתוב לאמר, ימלוך…), יכול להמשיך בתפילתו או יקשיב וישתוק?

  1. האם גם כן יענה רק קדוש וברוך – כן. אם נמצא במקום שמותר לענות, כלומר אחרי ה'יהיו לרצון הראשון' שאחרי 'המברך את עמו ישראל בשלום'.
  2. יכול להמשיך בתפילה.
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-28 07:20:41

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לפרשת בשלח – פעם עבד תמיד עבד

כפי שלמדנו בפעמים הקודמות עשר המכות ארכו כעשרה חודשים, כאשר כל מכה ביטאה ערך רוחני השובר עד היסוד עקרון המנוגד לנשמת העולם.

מעניין לשאול: "מה עבר על בני ישראל במהלך חודשים אלו כשהם רואים את יד ה' בפעולה? שמחו או חששו? סביר להניח שליבם התמלא תחושת גאווה ואמונתם התחזקה שהרי 'הנה! מה שנאמר להם מדורי דורות שעתיד אלוקי ישראל להוציאם ביד עבדו – מתגשם!'

אך הדבר לא כ"כ מסתדר עם המתואר בתחילת הפרשה:

"וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא:  כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה".

כלומר, בגלל פחדם של בנ"י ממלחמה עם הפלישתים, הקב"ה מצריך ל'חשב מסלול מחדש', וללכת בדרך עקיפה. לאור זאת, מתבקש לשאול:

  • מדוע עם שראה את יד ה' בפעולה במו עיניו, אינו די מאמין שכשם שההשגחה האלוקית הוציאו ממצרים – כך היא תעזור לו במלחמה עם הפלישתים בכניסתו לארץ?
  • מדוע הקב"ה לא הוביל את ישראל למלחמה, והיה מוכיח להם כי השגחתו לא תמה במצרים ע"י הופעת נסים גדולים מול הפלישתים?

בניית עם – ממלכת כהנים

בל נשכח כי המטרה הסופית של יציאת מצרים היא: 'מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ', ומילים אלו (ממש) מצווה משה ללכת לדבר עם בנ"י לפני שכל המכות מתחילות.

צריך לברר מהי כוונת המשפט? הרי בפועל בעם ישראל יש 3 מדרגות: כהנים לווים וישראל, ואם המטרה היא להפוך את כולנו לכהנים, אז מדוע אנו לא כך?

כהן הוא נציג הקודש המתווך בין העם לבין מלאכת הקודש. בישראל, הכהנים אחראים על הצד המעשי בעבודת המקדש וגם בצד התורני של הפצת התורה בישראל. אין לכהנים חלק ונחלה, אחיזה בקרקע – כי ה' הוא נחלתם.

מכאן ניתן להבין, כי חזון עם ישראל הוא להיות נציג הקודש המתווך בין האנושות כולה לבין הבורא! כפי שהמשיל זאת הכוזרי: "לב באומות כלב באברים". ישראל יועדו לספר את תהילות ה' בעולם, לגלות לאנושות כי צלם אלוקים שוכן בקרבה, וללמד כי הרוח היא האמורה לעצב את החומר ולהובילו מתוך עולם ערכים ומוסר אלוקי.

כיצד עם יכול להגיע למדרגה כזו?

אין פתרונות קסם, ואין קיצורי דרך. קודם כל 'דרך ארץ קדמה לתורה', כפי שהגוף מופיע לפני הרוח. עם צריך להיות בשלב הראשון בריא בנפשו וברוחו, ורק אח"כ יכול לבנות את קומת תעודתו הרוחנית.

בין נס לטבע

בריאות נפשית של עם, בטחון עצמי והכרה בכוחות נפש אינם יכולים להגיע על ידי ניסים! נס הוא עזרה אלוקית למצוקה טבעית, ואינה בונה בקרב האדם את קומת דרך ארץ הבסיסית ביחס לעצמו.

מטרת היציאה כאמור היא לא רק 'להגיע' לארץ ישראל, כי אם היה כך, אזי הקב"ה היה ממשיך לעשות ניסים במלחמתם מול הפלישתים. דווקא הלחימה בכיבוש הארץ היא מהווה בריאות של עם.

כן, כך מקובל בעולם הטבע "החזק שורד', ומי שרוצה להשפיע על האנושות כ'לב שבאומות' – חייב להיות חלק ממנה! להפשיל שרוולים ולצאת לשדה הקרב. כמובן, שהבדל תהומי מוסרי פעור בין עולם הוסר והרוח של ישראל לבין אומות העולם, אך הדבר לא משנה את הצורך לפעול ע"פ צורכי הטבע.

עשרה חודשים של ניסים אינם יכולים לשנות מהיסוד את נקודת המבט העצמית של בני ישראל : "אנו עם של עבדים". מאתיים ועשר שנים הם נמצאים במצרים, וברוב הזמן היו משועבדים בעבדות נוראה. העבדות אינה רק עבודה סיזיפית אלא בראש ובראשונה נקודת מוצא לחיים של עבד. חוסר עצמאות, חוסר בטחון, פחד ממושך מהאדום הם חלק ממאפייני האישיות של העבד – ובכך אי אפשר להגיע למימוש החזון.

לכן, בחר הקב"ה דרך עקיפה בכדי לא לזעזע יותר מדי את עולמו הנפשי של עם ישראל.

כפי שיתברר בהמשך, העבדות כ"כ השתקעה בנפש עם ישראל, עד שהיה צריך להתחלף כל דור מצרים במשך 40 שנה, בכדי שייוולד עם חדש שמאמין בעצמו ויוכל לכבוש את ארץ ישראל.

וכפי שנאמר בפי העם: קשה יותר להוציא את הגלות מהיהודי – מאשר את היהודי מהגלות!

שבת שלום

 את ההבדל בין שירת הים לבין שירת האזינו ניתן לקרוא במה שכתבתי בנושא:

https://yhb.org.il/?p=5862

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן