שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

הכנת תה בשבת

שלו לרבנים. באתר לגבי בישול תה בשבת נכתב שאפשר להערות על תיון מכלי שני. לא מובא מהיכן הפסיקה הזו והאם מדובר בהיר משום ספק ספיקא. בהרחבות על כך לא נאמר דבר אלא רק שמותר לשים תיון בכלי שלישי שהמים כבר בכלי השלישי. לכאורה לפי ר"ת בתוס' להערות מכלי שני נחשב כלי שני(לא בהכרח אלא כך פסק שלערות מכלי ראשון נחשב כלי ראשון). אשמח לדעת מה המקור שאפשר לערות מכלי שני על גבי תיון או האם יש טעות באתר, תודה וחג שמח.

אין טעות. אכן בעבר היה כתוב בפניני הלכה להתיר הכנת תה רק בכלי שלישי, אבל לאחר בירור נוסף של הסוגיה, ראינו שהחשש לספק קלי הבישול שייך רק בכלי שני, בו יש גם חשש של מחזי כמבשל. אבל בעירוי מכלי שני אין צורך לחשוש למחזי ולא לקלי הבישול, אלא אם כן יודע שהדבר קל לבישול. לכן הרב תיקן זאת בספר כפי שכתוב במהדורה האחרונה של פניני הלכה – "הרוצה להכין תה או קפה שחור, צריך לעשות זאת בכלי שלישי, ובכלל זה גם אם מערים את המים החמים מכלי שני. כלומר יערה את המים החמים לכוס אחת (שהיא כלי שני), וממנה יערה את המים לכוס שבה נמצאת שקית התה או הקפה, והיא כלי שלישי."

וכן בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

"כלי שלישי לא מבשל, ומותר ליתן בו כל מאכל ומשקה שאינם מבושלים. ואף עירוי מכלי שני אינו מבשל את רוב המאכלים והמשקים, ומותר לערות על כל מאכל ומשקה נוזל רותח מכלי שני, אלא אם כן יודע שהוא קל מאוד לבישול. לכן המכין קפה שחור או תה, יכול לערות עליהם מים רותחים מכלי שני, וכן הרוצה להכין מנה חמה של אטריות, קוסקוס או מרק, יכול להכינם בעירוי מכלי שני (את הקוסקוס יערבב בשינוי, ולא יכין מנה חמה של אבקת פירה. להלן יב, ה-ט)."

ההסבר מובא שם בהערות. אתה יכול לפתוח את האתר של פניני הלכה, שם מובאת תמיד המהדורה האחרונה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-15 08:56:04

הדלקת נרות ועבודה

העבודה שלי נגמרת ב21:30 ואבא שלי מדליק בצאת הכוכבים. אני ספרדיה. האם לומר שאני לא יכולה לעבוד את עד מאוחר. זה לא זה תקין אצלנו, אבל אם כך צריך לעשות, זה מה יש.

אין צורך לצאת מוקדם. הפרש השעות גדול מאוד בין אם תצא מהעבודה כדי להגיע לבית בצאת הכוכבים. אם זו העבודה והמעסיק לא רואה בעין יפה את העניין ששבוע שלם תלך כל כך מוקדם, תצא י"ח בהדלקת אביך, ותשמע את הברכות בזום, או שתכוון לא לצאת בהדלקתו ותדליק בבית כשתגיע.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

למנהג יוצאי ספרד, גדול הבית מדליק את הנרות עבור כולם. ילדים שגם רוצים להדליק חנוכיה, למנהג רבים לא יברכו, ולדעת הרב מרדכי אליהו רשאים לברך עד גיל מצוות. ואם גם לאחר מכן ירצו להדליק בברכה, ואביהם מסכים לכך, יוכלו לסמוך על דעת הרב שלום משאש שסובר שכל אחד רשאי לכוון שלא לצאת בהדלקת גדול הבית ולהדליק בעצמו בברכה.

כל היוצא ידי חובת הדלקת נרות בהדלקת אחר, כגון אישה שיוצאת בהדלקת בעלה, ובני בית שיוצאים בהדלקת אבי המשפחה, צריכים לכתחילה להיות נוכחים בהדלקת הנרות ולכוון לצאת ידי חובה בברכת 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו'. ואם אינם יכולים להיות בביתם בעת ההדלקה, ישתדלו להשתתף בהדלקת נרות במקום אחר כדי לשמוע את הברכות, ובשעת הצורך ישמעו ויראו את ההדלקה בעזרת טלפון נייד.

מי שלא הספיק להדליק עד השעה תשע, ישתדל להקדים את הדלקתו כמה שיותר, ובדיעבד יכול להדליק כל הלילה עד עמוד השחר. וכיוון שמדליק לאחר הזמן שבו אנשים רגילים לחזור מהעבודה, יכול לברך רק אם יש אדם שיראה את נרותיו, כגון אחד מבני ביתו, או שיש סבירות גבוהה שיעבור אדם ברחוב. לא הדליק נרות כל הלילה, הפסיד את המצווה של אותו יום, ולמחרת ידליק כרגיל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 15:37:46

יהודה ותמר

1. לו יהודה אכן היה מוציא להורג את תמר, האם על פי דיני התורה הוא היה רוצח? הרי לא היתה תמר אשת איש אלא אלמנה? 2. האם יהודה עבר על איסור דאורייתא (אמנם בשגגה) כשבא על כלתו? 3. מה ההסבר המוזר שיהודה לכאורה ייבם את תמר, הרי ייבום הוא רק באשת אח ולא בכלה? הרי כלה וצרתה אינן מתייבמות. 4. שאלות 2 ו3 הן במידה והם קיימו את מצוות התורה והתורה הייתה גלויה להם, אך אם רק דנו עצמם על פי שבע מצוות בני נח, עניין הייבום לא קיים. אך האם בא על כלתו נכלל באיסורי עריות עליהם מצווים בני נח, האם הציווי הוא רק בחיי הבן? בנוסף לגבי שאלה 1 האם מדין בני נח היה צריך להורגה? 5. גם אם הייתה חייבת מיתה, הרי היתה כאן הוכחה ראייתית שזינתה, שנכנסה להריון, אך לא היו שני עדים על מעשה הזנות עצמו? 6. האם כשנודע הדבר ויהודה לא הרגה זו היתה פרוטקציה? 7. האם יהודה התחייב מיתה על פי התורה כשבא על כלתו? רק מכיוון שזה היה בשוגג לא נהרג על ידי בית דין? תודה

  1. ההורג בטעות אדם שלא חייב מיתה, הרי שהוא רוצח בשוגג.
  2. לא היה בזה כל איסור בזמנו. אם היה עובר איסור, לא היתה יוצאת מהאיסור הזה שושלת המלוכה של עם ישראל.
  3. לפני מתן תורה כך היה נהוג.
  4. התורה איך שהיא מוצגת לנו היום, לא היתה גלויה להם. מה שהם ידעו זה שבע מצוות בני נח, ועוד מסורות ותקנות שהם תקנו לעצמם. הרי יעקב מתחתן עם שתי אחיות, שזה הרי ודאי אסור לנו אחרי מתן תורה.
  5. 6. למה שיהרוג אותה, היא היתה בסדר גמור.
    7. ודאי לא התחייב מיתה, הרי יצא מהביאה הזו פרץ שממנו יצא זרע המלוכה.

    בברכה
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 13:16:47

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

פרשת בראשית – תחרות האותיות בבריאת העולם

בילקוט שמעוני מופיע מדרש המספר על תחרות מבין האותיות בשאלה במי יבחר הקב"ה לברוא את העולם :

"בשעה שבקש לברוא את העולם ירדו ועמדו לפני הקדוש ברוך הוא זה אומר לפניו בי תברא את העולם וזה אומר לפניו בי תברא את העולם.

בתחלה נכנס תי"ו לפניו ואמר לפניו רבש"ע רצונך שתברא בי את העולם שבי אתה עתיד ליתן תורה לישראל ע"י משה שנאמר תורה צוה לנו משה. השיב הקדוש ברוך הוא ואמר לאו, מפני שאני עתיד לעשות בך רושם על מצחות האנשים שנא' והתוית תי"ו. מיד יצא מלפניו בפחי נפש. ואח"כ נכנס שי"ן וכן כל אות ואות..

ואחרי כולן נכנס בי"ת ואמר לפניו רבש"ע רצונך שתברא בי את העולם שבי אומרים "בכל יום ברוך ה' לעולם אמן ואמן". השיב הקדוש ברוך הוא הן ברוך הבא בשם ה' מיד קבלו הקדוש ברוך הוא וברא בו את העולם בבי"ת שנא' בראשית ברא [א, א].

ואל"ף כיון שראה את הקדוש ברוך הוא שקבל ממנו לברוא את העולם עמד לו לצד אחד ושתק עד שקרא לו הקדוש ברוך הוא ואמר לו אל"ף מפני מה אתה שותק ואין אתה אומר לי כלום? השיב אל"ף ואמר לו רבש"ע מפני שאין בי כח לומר לפניך כלום שכל האותיות מחושבים במנין מרובה ואני במנין מועט. בי"ת בשתים גימ"ל בשלשה וכן כולם ואני באחד. השיב הקדוש ברוך הוא ואמר לו אל"ף אל תתירא שאתה ראש לכולן כמלך. אתה אחד ואני אחד והתורה אחת שאני עתיד ליתן בך לעמי ישראל שנא' אנכי ה' אלהיך".

מהות הבריאה

האם אכן התקיימה תחרות בין האותיות, וכל אות הציגה את טיעוניה? מסתבר שלא, החכמה האלוקית אינה מנהלת את עולמה על פי 'תחרויות ריאליטי', והכל מונע מיסודות רוחניים. נקודת מוצאנו היא שבעל המדרש ביקש להביע מסר חשוב, ובחר בדרך הסיפור להביע אותו.

המדרש מבקש לברר מהי מהותה של הבריאה. השאלה "באיזו אות לברוא את העולם" מכוונת בעומקה לברר: "בשביל מה בכלל לברוא את העולם? מה עניינה של הבריאה בכלל?

במוקד הסיפור עומדות שלוש אותיות המבטאות שלושה ערכים: ת, ב, א. ננסה לעמוד על עניינן.

האות ת' – תורה ציווה לנו משה

האות ת' לכאורה בעלת הסיכוי הגבוה ביותר לזכות. מה יותר מתאים שהאות הראשונה של המילה 'תורה' תתחיל את הבריאה, הרי לא נבראו שמים וארץ בשביל קיום התורה. בנוסף, בגימטרייה האות ת' היא אכן בעלת הערך הגבוה ביותר.

אולם, הקב"ה דחה אותה, כיוון שמהותה הפנימית של העולם היא לא 'תורה'. תורה היא מלשון הוראה, להדריך את האנשים כיצד לפעול וכיצד לבטא את הערכים בחייהם. נכון שהתורה מכוונת את האדם כיצד לבטא את הערכים האלוקיים בחייו בקיום המצוות – אך זוהי אינה מהותה של הבריאה! כי יש לשאול: "בשביל מה לקיים כלל מצוות?". לכן,  הדרכת המצוות היא נלוות למהות, ולא ראוי להתחיל בה.

בשביל להצדיק את דחיית האות ת', מציין המדרש סיפור מספר יחזקאל, ובו הקב"ה ציווה למלאך גבריאל ללכת לסמן על  מצחות הצדיקים סימן ת' בכדי שמלאך המשחית לא יפגע בהם (ומורחב במסכת שבת נה:).  המילה תורה טומנת בחובה גם פורענות שאינה מתאימה למהות הבריאה. נתינת מצוות יוצרת בחובה מארג חוקים של שכר ועונש, והתורה אכן מדריכה כך, אבל כאמור, זו לא מהות הבריאה.

האות ב' – ברוך ה' לעולם אמן ואמן

מבין 8 הפסוקים של האות ב' בפרק קי"ט בתהילים, בחרה האות ב' דווקא את הפסוק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן. הפסוק לדבריה מבטא יותר מן כל את מהותה של הבריאה, ואכן, הסכים לה הקב"ה.

מילת המפתח בפסוק היא ברכה.  הביטוי ברכה מתקשר בהשאלה לפעולת ההַבְרָכָה המצויה בתחום החקלאות, המשמשת לריבוי שתיל חדש בעזרת חיבורו לצמח המקורי. פעולת ההַבְרָכָה נוצרת על ידי כפיפת ענפים המחוברים לצמח חי אל תוך האדמה המכסה אותם. כאשר בעזרת השקיה נכונה הענפים יצמיחו בעצמם שורשים, ויהיה ניתן לנתק את השתיל החדש מצמח האם ולהעבירו למקום אחר.

מכאן מתברר,  כי מהותה של הבריאה היא ברכה, התחברות העולם אל המקור האלוקי. באופן עמוק, מלאכת הבריאה יצרה ניתוק בין הבורא לברואיו, ומגמתה של התורה לצמצם את המרחק, ולגלות את היסוד האלוקי המחייה את המציאות.  לכן, בה בחר הקב"ה להתחיל את הבריאה, בכדי להצביע על מגמת הבריאה, חיבור שמים וארץ – "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ'.

האות א – אנוכי ה' אלוקיך

האות א' היא אכן הקטנה מבין האותיות, אולם חסרונה הוא ייחודיותה על פני שאר האותיות. האות א' מניחה את היסוד והתשתית לכל האותיות שמעליה. כשם שמגדל גבוה לא יוכל לעמוד רגע אחד מבלי יסוד איתן בקרקעית האדמה, כך כל הרעיונות הגדולים שהאותיות מבטאות לא יוכלו להתממש מבלי האות א' המעמידה אותן. בשל כך, האות א' קיימת אצל כל אחת מן האותיות, כי היא מחייה אותן.

הקב"ה ברא את העולם (אות ב'), ונתן לישראל את התורה להורות את הדרך אשר ילכו בה (אות ת'). אולם, המציאות כולה לא הייתה קיימת מבלי הבורא שברא אותם., שהרי יסוד אלוקי קיים בכל דבר במציאות ומחייה אותו. מכאן מתברר, כי הדיבר הראשון התחיל באות א' בכדי להדגיש שהתשתית לכל המציאות הוא ה' יתברך, והברכה והתורה לא יכלו להיברא מבלי רצונו –  'אנוכי ה' אלוקיך" .

יהי רצון שנזכה להוריד את הברכה לעולם על ידי חיבור שמים וארץ.

שבת שלום

 

 

 

 

 

 

 

 

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן