בילקוט שמעוני מופיע מדרש המספר על תחרות מבין האותיות בשאלה במי יבחר הקב"ה לברוא את העולם :
"בשעה שבקש לברוא את העולם ירדו ועמדו לפני הקדוש ברוך הוא זה אומר לפניו בי תברא את העולם וזה אומר לפניו בי תברא את העולם.
בתחלה נכנס תי"ו לפניו ואמר לפניו רבש"ע רצונך שתברא בי את העולם שבי אתה עתיד ליתן תורה לישראל ע"י משה שנאמר תורה צוה לנו משה. השיב הקדוש ברוך הוא ואמר לאו, מפני שאני עתיד לעשות בך רושם על מצחות האנשים שנא' והתוית תי"ו. מיד יצא מלפניו בפחי נפש. ואח"כ נכנס שי"ן וכן כל אות ואות..
ואחרי כולן נכנס בי"ת ואמר לפניו רבש"ע רצונך שתברא בי את העולם שבי אומרים "בכל יום ברוך ה' לעולם אמן ואמן". השיב הקדוש ברוך הוא הן ברוך הבא בשם ה' מיד קבלו הקדוש ברוך הוא וברא בו את העולם בבי"ת שנא' בראשית ברא [א, א].
ואל"ף כיון שראה את הקדוש ברוך הוא שקבל ממנו לברוא את העולם עמד לו לצד אחד ושתק עד שקרא לו הקדוש ברוך הוא ואמר לו אל"ף מפני מה אתה שותק ואין אתה אומר לי כלום? השיב אל"ף ואמר לו רבש"ע מפני שאין בי כח לומר לפניך כלום שכל האותיות מחושבים במנין מרובה ואני במנין מועט. בי"ת בשתים גימ"ל בשלשה וכן כולם ואני באחד. השיב הקדוש ברוך הוא ואמר לו אל"ף אל תתירא שאתה ראש לכולן כמלך. אתה אחד ואני אחד והתורה אחת שאני עתיד ליתן בך לעמי ישראל שנא' אנכי ה' אלהיך".
מהות הבריאה
האם אכן התקיימה תחרות בין האותיות, וכל אות הציגה את טיעוניה? מסתבר שלא, החכמה האלוקית אינה מנהלת את עולמה על פי 'תחרויות ריאליטי', והכל מונע מיסודות רוחניים. נקודת מוצאנו היא שבעל המדרש ביקש להביע מסר חשוב, ובחר בדרך הסיפור להביע אותו.
המדרש מבקש לברר מהי מהותה של הבריאה. השאלה "באיזו אות לברוא את העולם" מכוונת בעומקה לברר: "בשביל מה בכלל לברוא את העולם? מה עניינה של הבריאה בכלל?
במוקד הסיפור עומדות שלוש אותיות המבטאות שלושה ערכים: ת, ב, א. ננסה לעמוד על עניינן.
האות ת' – תורה ציווה לנו משה
האות ת' לכאורה בעלת הסיכוי הגבוה ביותר לזכות. מה יותר מתאים שהאות הראשונה של המילה 'תורה' תתחיל את הבריאה, הרי לא נבראו שמים וארץ בשביל קיום התורה. בנוסף, בגימטרייה האות ת' היא אכן בעלת הערך הגבוה ביותר.
אולם, הקב"ה דחה אותה, כיוון שמהותה הפנימית של העולם היא לא 'תורה'. תורה היא מלשון הוראה, להדריך את האנשים כיצד לפעול וכיצד לבטא את הערכים בחייהם. נכון שהתורה מכוונת את האדם כיצד לבטא את הערכים האלוקיים בחייו בקיום המצוות – אך זוהי אינה מהותה של הבריאה! כי יש לשאול: "בשביל מה לקיים כלל מצוות?". לכן, הדרכת המצוות היא נלוות למהות, ולא ראוי להתחיל בה.
בשביל להצדיק את דחיית האות ת', מציין המדרש סיפור מספר יחזקאל, ובו הקב"ה ציווה למלאך גבריאל ללכת לסמן על מצחות הצדיקים סימן ת' בכדי שמלאך המשחית לא יפגע בהם (ומורחב במסכת שבת נה:). המילה תורה טומנת בחובה גם פורענות שאינה מתאימה למהות הבריאה. נתינת מצוות יוצרת בחובה מארג חוקים של שכר ועונש, והתורה אכן מדריכה כך, אבל כאמור, זו לא מהות הבריאה.
האות ב' – ברוך ה' לעולם אמן ואמן
מבין 8 הפסוקים של האות ב' בפרק קי"ט בתהילים, בחרה האות ב' דווקא את הפסוק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן. הפסוק לדבריה מבטא יותר מן כל את מהותה של הבריאה, ואכן, הסכים לה הקב"ה.
מילת המפתח בפסוק היא ברכה. הביטוי ברכה מתקשר בהשאלה לפעולת ההַבְרָכָה המצויה בתחום החקלאות, המשמשת לריבוי שתיל חדש בעזרת חיבורו לצמח המקורי. פעולת ההַבְרָכָה נוצרת על ידי כפיפת ענפים המחוברים לצמח חי אל תוך האדמה המכסה אותם. כאשר בעזרת השקיה נכונה הענפים יצמיחו בעצמם שורשים, ויהיה ניתן לנתק את השתיל החדש מצמח האם ולהעבירו למקום אחר.
מכאן מתברר, כי מהותה של הבריאה היא ברכה, התחברות העולם אל המקור האלוקי. באופן עמוק, מלאכת הבריאה יצרה ניתוק בין הבורא לברואיו, ומגמתה של התורה לצמצם את המרחק, ולגלות את היסוד האלוקי המחייה את המציאות. לכן, בה בחר הקב"ה להתחיל את הבריאה, בכדי להצביע על מגמת הבריאה, חיבור שמים וארץ – "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ'.
האות א – אנוכי ה' אלוקיך
האות א' היא אכן הקטנה מבין האותיות, אולם חסרונה הוא ייחודיותה על פני שאר האותיות. האות א' מניחה את היסוד והתשתית לכל האותיות שמעליה. כשם שמגדל גבוה לא יוכל לעמוד רגע אחד מבלי יסוד איתן בקרקעית האדמה, כך כל הרעיונות הגדולים שהאותיות מבטאות לא יוכלו להתממש מבלי האות א' המעמידה אותן. בשל כך, האות א' קיימת אצל כל אחת מן האותיות, כי היא מחייה אותן.
הקב"ה ברא את העולם (אות ב'), ונתן לישראל את התורה להורות את הדרך אשר ילכו בה (אות ת'). אולם, המציאות כולה לא הייתה קיימת מבלי הבורא שברא אותם., שהרי יסוד אלוקי קיים בכל דבר במציאות ומחייה אותו. מכאן מתברר, כי הדיבר הראשון התחיל באות א' בכדי להדגיש שהתשתית לכל המציאות הוא ה' יתברך, והברכה והתורה לא יכלו להיברא מבלי רצונו – 'אנוכי ה' אלוקיך" .
יהי רצון שנזכה להוריד את הברכה לעולם על ידי חיבור שמים וארץ.
שבת שלום
