שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

'אחד מבני החבורה שמת' – לזכרו של הרב איתמר הי"ד

אין אפשרות לא להתייחס לאבל הכבד שאנו נמצאים בעקבות הירצחו של חברנו הרב איתמר בן גל הי"ד, והדברים הללו הם בעצם כפרשת השבוע שנמצאים אנו בתוכה בשבוע האחרון.

"אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אחד מן האחין שמת ידאגו כל האחין כולן. אחד מבני חבורה שמת – תדאג כל החבורה כולה; אמרי לה דמת גדול, ואמרי לה דמת קטן". (שבת ק"ה:)

חז"ל מלמדים אותנו כי קיים קשר בין פטירת אדם לבין המעגלים אליהן הוא היה קשור, המשפחה ('אחין') והקהילה ('החבורה'), כך שפטירת האדם צריכה להדאיג את אלו שנמצאים במעגלים אלו. ונחלקו החכמים בזהות הנפטר שמצריך את הדאגה: יש שאומרים שדווקא באדם גדול, ויש אומרים דווקא באדם קטן.
וצריך לברר:
– מהי בדיוק אותה הדאגה?
– מה זה אומר בפועל?

דאגה – סור מרע

המילה דאגה בעל משמעות של פחד וחשש, "אני דואג מ.. היינו "אני חושש מ…". אז ממה הם צריכים לחשוש?
רש"י מציין כי אם חלילה עלה המוות בחלוננו, מידת הדין מתוחה על קרובי הנפטר במעגלים השונים, ולכן הם צריכים לפחד מן המוות שחלילה יכולה להופיע שוב בקרבם. ולכן, יש אומרים שאם הנפטר הוא הגדול, דהיינו 'ראש הבית', אז יש לדאוג "הואיל ושלטה מדת הדין בראש הבית". ויש אומרים ההיפך, שיש לחשוש דווקא באדם קטן, כיוון 'שבקלקלה מתחילין מן הקטן'.

את דעה זו ניתן להסביר שאין מדובר כאן במשהו 'מיסטי', אלא זהותו של אדם אינה רק 'פרטית', אלא בין היתר היא אוסף של קשרים משפחתיים וחברתיים. כך, אם החליטו בית דין של מעלה על פטירת אדם זה, הם שיקללו את כל המאפיינים של אותו אדם. לפי זה, פטירת האדם מלמדת כי לא היה בכח המעגלים השונים להציל את אותו אדם מהגזרה.
יוצא למעשה, שלפי גישה זו על הקרובים לשוב בתשובה כמה שהם יכולים, על מנת למנוע את המגפה הבאה חלילה.

דאגה – עשה טוב

אך, ניתן גם לראות כי המילה דאגה הינה בעלת משמעות של טיפול, סידור והשגחה, כדוגמת: "הוא דאג לצרכי הסעודה". לפי זה, על בני החבורה להשגיח.. אך השאלה הבסיסית היא על מה??
לאדם יש משמעות בעולם, וכל זמן שהוא מכיר ומבטא אותה בחייו הוא מפיץ אור, אור רוחני, אור מוסרי , אור של "מעין העולם הבא" בבחינת "נר ה' נשמת אדם" ! ברגע שהאדם נלקח לבית עולמו, אורו כבה, וחושך מתפשט בעולם. לכן, על בני החבורה שהכירו את טיב הנפטר לנסות להשלים את החוסר שנוצר בעקבות המוות. למשל:

אותו נפטר דאג ללמד תורה בעולם? יש להשלים את החסר בכניסה לנעליו וללמד את השיעורים שלימד.
אותו נפטר דאג לגמילות חסדים? יש להשלים את החסר בכניסה לנעליו ולפעול את כמות החסדים שעשה.
אותו נפטר דאג לתת צדקה? יש להשלים את החסר בכניסה לנעליו, ולהשלים את הצדקה.
אותו נפטר דאג לחזק את ההתיישבות? יש להשלים את החסר בכניסה לנעליו ולתמוך בבניין הארץ.
וכן על זה הדרך.
בהקשר זה, נחלקו חכמים האם צריך לדאוג להשלים אצל ראש המשפחה או שמא אצל אדם קטן.

קידוש ה'

על אחת כמה וכמה, כפולה ומכופלת אם הנפטר נהרג על קדושת ה', קדושת העם והארץ. שלא רק בחייו הוא הפיץ את האור, אלא גם במותו התעלה לקדושת הכלל, והפך לקורבן כללי! ובחייו הקצרים הפיץ כל כך הרבה אור!!

מכאן, ניתן להבין את הכאב העצום בו אנו שרויים, ואת גודל האבדה למשפחה, לקהילה לעם ישראל.

כמה אור של תורה הפיץ הרב איתמר בחייו!
כמה גמ"ח פעל בהכנסת אורחים לבאי הישיבה והיישוב!
כמה צדקה תרם לבניין הישיבה ומפעליה!
כמה פעילות עשה לחזק את ההתיישבות בלב הארץ ביישוב הר ברכה!

ומה אנו נדרשים לעשות? לדאוג!
לדאוג – לפשפש במעשינו 'על מה היה לנו'.
לדאוג – לנסות להשלים את האור הגדול שהפיץ הרב איתמר בחייו ובמותו.

יהי רצון שנזכה אכן לדאוג דאגה שלמה, והירצחו של חברנו יהיה הקורבן האחרון על תקומת עם ישראל בארצו.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, ויקום לגורלו לקץ הימין.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן