על סדרת פניני הלכה
סדרת הספרים 'פניני הלכה', הינה פרי יצירתו של הרב אליעזר מלמד שליט"א, ראש הישיבה ורב הישוב הר ברכה.
הסדרה הינה יצירה ייחודית ומקיפה של ספרי הלכה, המעבירה את מסורת הפסיקה ההלכתית ברוח ארצישראלית רעננה, יין ישן ומשובח בכלי חדש ונאה.
כיאה לדור של קיבוץ גלויות ואתחלתא דגאולה, כתובים הספרים בלשון בהירה ועדכנית, מאירים את ההלכות בטעמן הרוחני, ומתייחסים למנהגי העדות השונות.
ההלכות מבוארות מן הכללים אל הפרטים, בדגש על סוגיות אקטואליות שהתחדשו בעת האחרונה.
בכך מסייעים הספרים לבסס את ההלכה בעם ישראל, כגשר בין המוסר האלוקי לחיי המעשה, ולהוסיף אהבת תורה בקרב לומדי ההלכה.
סדרת 'פניני הלכה' תורגמה עד היום ל-5 שפות: אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית.
למעלה מ-1,200,000 כרכים נמכרו בארץ ובחו"ל והספרים אף משמשים כבסיס לתכניות לימוד הלכה במוסדות החינוך בישראל.
לעיון והאזנה בחינם בספרים כנסו לאתר "פניני הלכה"
לרכישת הספרים כנסו לאתר מכון הר ברכה
הכרכים והנושאים בהם עוסקים
עד כה יצאו בסדרה 22 כרכים ביניהם:
- פניני הלכה תפילה, העוסק ב: יסודות הלכות התפילה, ההכנות לתפילה, שלוש התפילות וקריאת שמע שעל המיטה, המקום הראוי לתפילה והמניין, הנוסחים השונים ועוד.
- פניני הלכה תפילת נשים, העוסק ב: הלכות תפילה, תוך שימת דגש על ייחודה של תפילת הנשים בהלכה ובטעמיה. לספר צורפו מקצת הלכות התפילה והקידוש בשבת
ובחגים, תוך דגש על הדינים הנוגעים לנשים, ופרק כללי על נוסחי התפילה ומנהגי העדות. - פניני הלכה ברכות, העוסק ב: הלכות ברכות האכילה ונטילת ידיים, ברכות הריח, ברכות הראייה, ברכות השמחה, ברכת הגומל, והלכות דרך ארץ.
- פניני הלכה שבת א, העוסק ב: ההכנות לשבת, זמניה והדלקת נרות, הלכות קידוש והבדלה והסעודות. מלאכות: בישול, מבעיר ומכבה (וחשמל), כיבוס, עירובין והוצאה מרשות לרשות, מלאכות שבצומח ובורר.
- פניני הלכה שבת ב העוסק ב: פיקוח נפש, עירובין, תחומי שבת, צביון השבת ומוקצה ועוד.
- פניני הלכה זמנים העוסק ב: הלכות ראש חודש, ספירת העומר, יום הזיכרון ויום העצמאות, יום ירושלים, ל"ג בעומר, חנוכה, חודש אדר ופורים, שלושת השבועות וצומות החורבן – עשרה בטבת, י"ז בתמוז, תשעה באב, וצום גדליה.
- פניני הלכה פסח העוסק ב: משמעות החג, כללי איסור חמץ, השבתת ובדיקת חמץ, ביטול וביעור, השבתת חמץ, תערובת חמץ, כשרויות מאכלים בפסח, קטניות, הכשרת הכלים והמטבח, הלכות ומנהגי ערב פסח, מצוות אכילת מצה והלכות ליל הסדר.
- פניני הלכה מועדים העוסק ב: הלכות יו"ט וחוה"מ ושבועות
- פניני הלכה ימים נוראים העוסק ב: הלכות ימי הדין, ראש השנה ויום הכיפורים, התפילות והסליחות, עשרת ימי תשובה, דיני התענית וביאור עבודת הכהן הגדול ועוד.
- פניני הלכה סוכות, העוסק ב: הלכות סוכה, ארבעת המינים, הושענא רבה, שמחת תורה ומצוות הקהל.
- פניני הלכה ליקוטים א, העוסק ב: הלכות תלמוד תורה, החינוך לתורה, ספר תורה, גניזה, בית כנסת, כיפה, ציצית, תפילין, מזוזה, כוהנים, תרומות ומעשרות ומתנות מן החי (פטר חמור, ראשית הגז, זרוע לחיים וקיבה).
- פניני הלכה ליקוטים ב, העוסק ב: בהלכות בין אדם לחברו כגון: אמירת אמת, גניבת דעת, גניבה, הלוואה, צדקה, הכנסת אורחים, הלכות רוצח ומתאבד, שמירת הנפש, זהירות בדרכים, הפסקת הריון, ניתוחי מתים, השתלת איברים, חברה ושליחות.
*ספרי הליקוטים מביאים את ההלכות הבסיסיות בכל נושא ואינם מקיפים את כלל הפרטים ההלכתיים. - פניני הלכה כשרות החי והצומח, העוסק ב: הלכות כשרות בתחום החי והצומח, בהם הלכות חלה, כלאי הכרם וזרעים, הפרשת תרומות ומעשרות, שילוח הקן, צער בעלי חיים ועוד.
- פניני הלכה כשרות המטבח העוסק ב: הלכות כשרות המאכלים והמטבח, בהם הלכות טריפות, דם והכשרת הבשר, שרצים, בשר בחלב, מאכלי גויים, הכשרת כלים ומטבח, תערובות, סכנות, תעשיית המזון ועוד.
- פניני הלכה העם והארץ עוסק ב: מעלת הארץ וישוב הארץ, צבא ומלחמה, סירוב פקודה, הלכות מדינה, ערבות הדדית, עבודה עברית, זכר למקדש, גרים, תשובות מאת הרב גורן זצ”ל ורבנים נוספים בנושאים אלו.
- פניני הלכה משפחה העוסק ב: כיבוד הורים, לקראת נישואין, קידושין וכתובה, מנהגי חתונה, איסורי עריות, הלכות צניעות, ברית מילה, פדיון בכורות, אבלות.
- פניני הלכה שמחת הבית וברכתו עוסק ב: ביסוד הנישואין ובמהות הזוגיות. ערכה וקדושתה של מצוות עונה, במצוות פריה ורביה, אתגרי פוריות, והפסקת הריון.
- פניני הלכה טהרת המשפחה עוסק ב: הלכות נדה, ראיית דם וכתמים, הרחקות בימי האיסור, שבעה נקיים, חישוב וסתות, הכנות לטבילה וחציצה, דיני כלה, מעוברת ויולדת, הלכות מקוואות.
- פניני הלכה שביעית ויובל העוסק ב: מצוות השביעית, מצוות השביתה, השמטת הפירות, פירות השביעית, הזמן המקום והאדם, שמיטת כספים, היתר מכירה, אוצר בית דין, קניית פירות בשביעית, מצוות היובל, חזון השביעית
- פניני הלכה גיור עוסק ב: גיור, גרי צדק, הגיורים המורכבים, בית הדין, הגיור למעשה, גיור בשעת הדחק, גיור קטנים, דיני משפחה, מעמד הגר והלכותיו.
- פניני הלכה אמונה ומצוותיה א' עוסק ב: אמונת ישראל, אמונה ועבודה זרה, איסורי עבודה זרה, מסירות נפש, עבודה זרה לבני נח, נצרות, איסלאם, דתות המזרח ועוד.
- פניני הלכה אמונה ומצוותיה ב' עוסק ב: הנבואה, רוח הקודש, טבע ונס, כשפים, קבלה מעשית, רבנים ובעלי מופת, קללות וברכות, קסמי עתידות, אסטרולוגיה, האמונה בדורנו ועוד.
-
הסכמות לפניני הלכה
ספרי 'פניני הלכה' זכו להסכמות מגדולי הדור, הרבנים הגאונים: הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל, הרב שלמה גורן זצ"ל, הרב שאול ישראלי זצ"ל, הרב מרדכי אליהו ויבדל"א הרב אליהו בקשי דורון, הרב מאיר מאזוז, הרב דוב ליאור, הרב נחום אליעזר רבינוביץ.
להלן נוסח ההסכמות כפי שהובאו במבוא לספרים:
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
ראש ישיבת מרכז הרב
ומחבר הספרים ארץ חמדה, עמוד הימיני ועוד
ב"ה עש"ק לסדר "להעלות נר תמיד". תשנ"ג פעה"ק ירושת"ו.
(ההסכמה ניתנה לכרך א' של פניני הלכה)
האברך כמשנתו ה"ה ידידנו הרב אליעזר מלמד, לשעבר תלמיד ישיבתנו הקדושה, ועתה מכהן כרב ביישוב הר ברכה אשר בלב שומרון. בן לידידנו הרב הגאון כמוהר"ר זלמן מלמד שליט"א, ראש ישיבת בית-אל הידועה לתפארת. משמש גם בתור נותן שיעורים בהלכה דרך הרדיו בפינת ההלכה של "ערוץ שבע". השיעורים ניתנים בלשון עממית קלה ושוטפת, ומקיפים הלכות מעשיות, הן בשטח בין אדם לחבירו, והן בין אדם למקום. מנוסחות בצורה קלה לקליטה ומומחשות בדוגמאות מהמציאות של חיינו, ומלווים בדברי הסברה המחבבים את הדברים על שומעיהם ומחנכים לאהבת המקום ואהבת הבריות.
עתה, אתא ואייתי תלמודו בידו, אוסף השיעורים אשר השמיע ברבים ועשאם בזה, מהיותם נשמעים לשעתם, קיימים גם ומוחקים בספר למען יוכלו לעיין בהם בכל עת מצוא, ולמען יוכלו גם לחזור על שמועתם.
עברתי על איזה מקומות מהקובץ ומצאתים ראויים להביאם בפני חוגים יותר רחבים. בהיות ששקד המחבר להביא ממה שליקט מפי סופרים וספרים, חזקה שלא יוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן.
נברכהו איפוא שיתקבלו דבריו בכתב כשם שנתקבלו בעל פה, ורבים יאותו לאורו.
ועל זה באתי על החתום לכבוד התורה ומחבבי דבריה
הרב שאול ישראלי
הרב הגאון שלמה גורן זצ"ל
הרב הראשי לישראל (תשל"ג- תשמ"ג) ונשיא ישיבת "האידרא"
לפנים הרב הראשי לצה"ל והרב הראשי לתל אביב-יפו.
מחבר הספרים משיב מלחמה, תורת המדינה, תורת המועדים, תורת השבת והמועד, על הירושלמי והגר"א ועוד ספרים רבים.
ב"ה כ"ב אייר תשנ"ד
(ההסכמה ניתנה לכרך ב' של פניני הלכה)
הסכמה
חזיתי לרב רבנן שחביב עלי עד לאחת (עיין מנחות י"ח א'), מהיר במלאכתו מלאכת הקודש. שונה הלכות לרבים בכל יום, משנתו זך ונקי, אב בחכמה ורך בשנים, כבוד הרב עדיו לגאון, יראת ה' היא אוצרו, הרב אליעזר מלמד שליט"א, רב של הר ברכה בשומרון וריש מתיבתא של ישיבת ההסדר 'האידרא', אשר שם לו למטרה קדושה ללמד את בני ישראל בכלי התקשורת הלכות פסוקות, ולהורות לעם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. משידורים אלו חיבר ספר שני "פניני הלכה" על הלכות כלליות לקראת נישואין, הלכות גרים, הלכות נטילת ידיים, הלכות ברכות השחר, ברכת התורה וכו'. אמנם מצינו לחז"ל שדרשו במסכת סוטה כ"ב א' את המקרא במשלי כ"ד כ"א "ירא ה' בני ומלך ועם שונים אל תתערב" – אמר רבי יצחק: אלו ששונים הלכות, אין זה אלא כמו שפירש שם רש"י ששונין הלכות שלא שימשו לתלמידי חכמים ולא הקפידו על טעמי המשניות. אבל מעיד אני על הרב אליעזר מלמד שליט"א שמשים לילות כימים כדי לברר את ההלכות וטעמיהן בטוב טעם ודעת, כמו שדרשו חז"ל את המקרא (שמות כ"א א') "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – אמר לו הקב"ה למשה: לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר "אשר תשים לפניהם", כשלחן ערוך ומוכן לאכול לפני האדם.
ספריו של הרב מלמד מעידין עליו שספרי היסוד של ההלכות, ביניהם שאלות ותשובות שמפיהם אנו חיים ומימיהם אנו שותים גלויים ופתוחים לפניו, ופסקיו מיוסדים על אדני פז כראוי למי שאמרם.
אני מברך את המחבר שיזכה להפיץ מעינותיו חוצה, לזכות את הרבים בפניניו היקרות ורבים ילכו לאורו.
החותם בכל חותמי ברכות
הרב שלמה גורן
הרב הגאון אברהם שפירא זצ"ל
ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל (תשמ"ג-תשנ"ג)
בס"ד ז' אדר תשנ"ג
(ההסכמה ניתנה לכרך א' של פניני הלכה)
הראני כבוד הרב מוהר"ר אליעזר מלמד שליט"א גליונות מספרו שעומד להוציאו לאור, ובו שיחות על ענייני הלכה שונים שערך בהסדרה והטעמה, תפוחי זהב במשכיות כסף.
יש ערך רב לספרו של הרב המחבר שליט"א שבכשרון גדול מבהיר ומדגים את יסודות וטעמי המצוות והדינים שהוא עוסק בהם, ומקיף בהמשך גם פרטים רבים מהנושא הנידון, ומציג באור בהיר כללים ופרטים מהנושא הנידון.
תועלת רבה תהיה למעיינים בספר הנכבד, ואם כי לא הספיק לי הזמן לעיין בכל דבריו ובפסקי ההלכה שבספר, אבל בכללותו הספר מלא חן וחכמה.
ברכתי להרב המחבר שליט"א שיוסיף אומץ לתורה וימשיך בעבודת הקודש ללמוד וללמד ולזכות את הרבים, יגדיל תורה ויאדיר.
בברכה
הרב אברהם שפירא
הרב הגאון מרדכי אליהו זצ"ל
הראשון לציון והרב הראשי לישראל (תשמ"ג – תשנ"ג)
ב"ה כ"ט ניסן תשנ"ג
(ההסכמה ניתנה לכרך א' של פניני הלכה)
הסכמה
על הפסוק "ולהורות נתן בלבו" (שמות לה, לד) מסביר אור החיים הקדוש וזה לשונו: "פירושו, לצד שיש חכמים רבים שתהיה חכמתם בלבם לבד שלא ידעו ללמדם, לזה אמר להורות נתן בלב, השכיל חוכמת הלימוד" עכ"ל. ובדרך זו הסביר גם האבן עזרא שיש חכמים רבים שהם קשים להורות לאחרים, ואילו אהליאב ובצלאל נתן בהם כח להורות גם לאחרים.
זאת אפשר לומר על איש רב פעלים לתורה ולתעודה המוסר נפשו ממש ללמד ולהורות בהר הברכה, איש אשר חננו הקב"ה בלשון לימודים, הוא הרה"ג ר' אליעזר שליט"א, כשמו כן הוא, מלמד תורה לאחרים.
וראיתי עלים לתרופה מהדברים שכתב, דברי הלכה המשולבים בדברי מוסר שאמרם בתורה שבעל פה בערוץ 7 ועכשיו בתורה שבכתב, דבר דבור על אופניו, בשפה ברורה ובנעימה. האריך והרחיב כל הלכה מהמסד עד הטפחות, הלכות השיחות יום יום, ושיש לו לאדם להיזהר בהם.
וכשהזכיר בהלכות לשון הרע את חומרת הדבר, הביא את מאמר חז"ל המובא במסכת עבודה זרה דף י"ט, וביתר הרחבה במדרש רבה ויקרא פרשה ט"ז, על מעשה בההוא רוכל שהיה מחזיר בעיירות ומכריז ואומר מאן בעי מיזבן סם חיי, וכשרצה ר' ינאי לקנות ממנו סם חיים, אמר לו הרוכל, לך אין כל צורך למכור זאת, ולאחר שלחצו ר' ינאי, הוציא לו ספר תהילים והראה לו את הפסוק "מי האיש החפץ חיים וכו'". "אמר ר' ינאי: כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט עד שבא רוכל זה והודיעו מה האיש החפץ חיים" ורבים מהמפרשים התקשו בשאלה מה חידש הרוכל לר' ינאי בפסוק זה. ועיין ל"עץ יוסף" שם שמעיר ש"החפץ חיים" מדבר בלשון נסתר, "ו"נצור לשונך" בלשון נוכח.
הסבירו המפרשים – אדם המדבר לשון הרע חושב שעונשו בעולם הבא, בא הרוכל ואומר: לא כך אומר דוד המלך ע"ה, "מי האיש החפץ חיים" – בעולם הזה, "אוהב ימים לראות טוב" – בעולם הבא, "נצור לשונך מרע וכו'". אדם המדבר לשון הרע – רע לו בעולם הזה ובעולם הבא, ואילו אדם הנוצר לשונו, טוב לו בזה ובבא.
לפיכך אמרו חז"ל שתפקיד האדם הוא לנצור את לשונו ולעשות עצמו כאילם, וכשהוא יושב בין אנשים עדיף שיאמרו עליו שהוא אילם ואינו יודע לדבר, מאשר ידבר לשון הרע. וזהו שאנו אומרים בתפילה "אלוקי נצור לשוני מרע וכו'". והלא דוד המלך אומר שהאדם צריך לנצור את לשונו, אלא הדבר בבחינת פתח כחודו של מחט, כי קשה לאדם לנצור את לשונו, ועליו לבקש מהקב"ה סיעתא דשמייא.
כן ראיתי שדן בעניין איטר, וכתב שאם כל מלאכתו עושה ביד שמאל עליו להניח ביד ימין. אולם מאחר שהפוסקים דנים באדם העושה רוב מלאכתו ביד שמאל, וחלק מהמלאכות או הכתיבה עושה ביד ימין, האם הכתיבה קובעת או חלק מהמלאכה קובעת. ועיין בכף החיים לאו"ח סימן כ"ז ס"ק ל"א, וכן בבן איש חי פרשת "חיי שרה" אות ז' שלדעת המקובלים יש להניח ביד שמאל כנגד הלב, לפיכך ראוי להורות שאם עושה מלאכה מהמלאכות ביד ימין, עליו להניח תפילין ביד שמאל.
וחזרתי על הראשונות, הדברים כתובים בצורה נאה, יפה ומסודרת, דבר דבור על אופניו למען ירוץ בו הקורא, ובכל הלכה והלכה הביא סעיפים וסניפים רבים לה. וכל מאן דין כתובו לנא.
יהי רצון שחפץ ה' בידו יצלח וכל אשר יפנה ישכיל ויצליח, ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה, ויזכה לבני חיי ומזוני רויחי בבריאות מעליא, אמן כן יהי רצון.
בברכה
הרב מרדכי אליהו
הרב הגאון אליהו בקשי דורון שליט"א
הראשון לציון והרב הראשי לישראל (תשנ"ג-תשס"ג)
ב"ה א' אייר תשנ"ג
(ההסכמה ניתנה לכרך א' של פניני הלכה)
זכה ידידי הרה"ג אליעזר מלמד שליט"א רבה של הר ברכה, בלב השומרון, לקיים "כל השונה הלכות בכל יום", בדרך הנשמעת לאלפים ולרבבות על ידי פינת ההלכה בכלי התקשורת. אשרי חלקו שמזכה את הרבים במצוות תלמוד תורה המתקיימת גם "בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך". חשיבות יתר יש לדברים הנלמדים הלכה למעשה לדעת את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון, כדברי חז"ל: "אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב". ואכן "פינת ההלכה" אינה רק פינת יקרה של לימוד תורה, אלא שער חשוב דרכו לומדים הרבים הלכה למעשה, וגם מי שאין סיפק בידו לשמוע שיעור או ללמוד בספר, שומע הלכות בכל יום בשפה ברורה ובנעימה קדושה.
והנה רחש לבו של ידידי הרה"ג הרב מלמד שליט"א דבר טוב להעלות את דברי ההלכה שנאמרו בעל פה, במסגרת השידורים, לתורה שבכתב כדי שיהא אפשר לשנות ההלכות בכל יום, שתהא פינת ההלכה והנאמר בה בבחינת הליכות עולם לו שיהיו השומעים שונים ולומדים בהם, למען ילמדו את הדרך ילכו בה. ואמינא לפעליה טב.
ובאתי בזה לברך על המוגמר, שיהא הספר שיסודתו בהר ברכה, ברכה רבה ללומדי התורה, ויקוים במחבר הנאמר במקום אשר צוה ה' את הברכה, ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת.
ביקר דאורייתא
הרב אליהו בקשי דורון
הרב הגאון מאיר מאזוז שליט"א
ראש ישיבת "כסא רחמים" ספרדית
בס"ד י"ט במרחשון התשנ"ח
(ההסכמה ניתנה לקראת הופעת כרך ד' של פניני הלכה)
לכבוד הרה"ג אליעזר מלמד שליט"א
רב הישוב והישיבה "הר ברכה"
שלום וברכה!
נתפניתי קצת היום לעבור על ספרו "פניני הלכה" חלק ראשון ועל מאמריו בהלכות תלמוד תורה ששלח לי. ומצאתי בהם טעם כבינה. תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אופניו, יישר כחו ויפוצו מעיינותיו להגדיל תורה ולהאדירה.
בעניין לימוד יסודות ההלכה בימינו – לדעתי עדיין כחם של הרא"ש ובית-יוסף יפה, ככחם אז כחם עתה. הרא"ש ממצה את כל המסכת עם פסקי חכמי ספרד ואשכנז. (ומהר"ל מפראג בזמנו כתב שאם היה באפשרותו היה מדפיס את הרא"ש על העמוד בגמרא במקום התוספות. וע"ע בשו"ת חות יאיר סי' קכ"ד). והטור ובית-יוסף מביאים כל עיקרי הפסקים והמנהגים השונים עד לפני כ- 400 שנה. וכל האחרונים הולכים בעקבותיהם ומלקטים שבוליהם, וכל מה שחידשו בדרך כלל בבחינת "ואידך פירושא הוא זיל גמור". אשרי מי שישקוד בימינו על הטור וב"י ובמעט זמן יכיר את התוצאות הנשגבות.
בברכה רבה
נאמ"ן ס"ט
הרב הגאון נחום אליעזר רבינוביץ' שליט"א
ראש ישיבת "ברכת משה" – מעלה אדומים
מחבר פירוש "יד פשוטה" על הרמב"ם
(ההסכמה ניתנה לכרך ד' של פניני הלכה)
לכבוד ידידי הנעלה מרביץ תורה ברבים
מוהר"ר אליעזר מלמד שליט"א שוכט"ס
שמחתי מאד לקבל את ספרו החדש "פניני הלכה" אשר באמת יקר הוא מפנינים. ענותו תרבני לבקש ממני הסכמה ואני לא הסכנתי מעודי בכגון אלה, ומי אני להעריך ולמדוד דברי תורה הרחבים מני ים. אולם כיון שכבר ראוהו גדולים וישבחוהו ויש לו הסכמות מאנשי מופת, אף אני אבוא כיהודה ועוד להחזיק בשיפולי גלימתם של רבותינו שליט"א אשר מהללים את ספרו וממליצים עליו.
נתרשמתי מסגנונו הבהיר והקריא. כת"ר בחר בחכמה נושאים הלכתיים העומדים על הפרק ובעיות המנסרות ברומו של עולמם של בני התורה בימינו, והציע את היסודות והעקרונות בצורה מסודרת עד שהמסקנות כאילו מתבקשות מאליהן. למשל, משנה שלימה חינוכית מבוררת בפרק על תלמוד תורה, בו יש התמודדות ענינית בשאלות כגון, לימוד בהיקף ולימוד בעומק, צירוף לימוד תורה עם חכמה, ולימוד תורה לנשים, ועוד כיו"ב ענינים שהשעה צריכה להם. ברם מובן מאליו שהפסיקה למעשה בכל מקרה טעונה שיקול מיוחד, ולא באתי להביע דעה על כך.
יהי רצון שימשיך כת"ר להגדיל תורה ולהאדירה מתוך נחת ואושר ובריאות ויפוצו מעינותיו החוצה לרוות צמאונם של עדרי צאן קדשים.
הכו"ח לכבוד התורה ולומדיה יום ה' לסדר ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך תשנ"ח לפ"ק.
הרב נחום אליעזר רבינוביץ'
הרב הגאון דוב ליאור שליט"א
רבה של קרית-ארבע – חברון וראש הישיבה שם
אלול תשנ"ט
(ההסכמה ניתנה לשבת א')
הובאו לפני קונטרסים מהלכות שבת מהספר פניני הלכה להרב אליעזר מלמד מהר ברכה. עברתי על חלק ניכר מהתשובות ומאד נהנתי לראות כיצד האי צורבא מדרבנן מנתח את הנושאים לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא על פי כללי הפסיקה המקובלים בישראל.
מבין השיטין ניכר העמל וההשקעה שהשקיע הרב המחבר באיסוף החומר ובעיבודו, שיהיה לתועלת לכל נפש, הן לחובשי בית המדרש והן לשוחרי תורה ואוהביה הרוצים להשתית את חיי הקדושה על בסיס ההלכה.
ישר כח גדול לרב המחבר שיפוצו מעיינותיו חוצה לזכות את הרבים ולקרב את ישראל לאביהם שבשמים.
החותם לכבוד התורה
דוב ליאור