בחירת נושא שיעור

1241

פרק 1 | "מצווה לקרב ככל האפשר!" – הרב גוטמכר וגיור בנות זוג | "כה גיירו רבותינו" הפודקאסט

איסור והיתר 14 | סוגי התערובות וביטול בשישים סימן צח סעיפים א,ב,ו-ח | הרב מאור תורגמן

פניני הלכה אמונה ומצוותיה יא', ח – בנייה ותיקונים בבית עבודה זרה| הפנינה היומית

1241

הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מצוות תוכחה בימינו

שלום וברכה לכבוד הרב. אשמח לתשובה על השאלה: מתי יש מצוות תוכחה בימינו? מצד אחד כתוב שבדאורייתא לא אומרים "מוטב יהיו שוגגים ואל יהיו מזידים" וחובה להוכיח אפילו אם בטוח שלא ישמע לו.ומצד שני אפילו בזמן הגמ' כתוב שלא היה מי שיודע להוכיח. וגם בפועל רואים שהעולם לא נוהגים להוכיח כמעט אף פעם.השאלה גם מה לעשות במקרים של אי נעימות, לדוג' אם מרצה אומר משהו שהוא לשון הרע, האם צריך להוכיח אותו. וכן אם לא בטוח אם מה שהאדם עשה מותר או לא (לכאו' בהרבה מקרים גם אם למד את ההלכה א"א להיות בטוח שאין איזו שהיא שיטה שמתירה את הדבר). כמו כן נשאלת השאלה מה לעשות במקרה שיכול להיות שהאדם עשה את הדבר בטעות,וכן איך להוכיח תלמיד חכם בצורה מכובדת. תודה רבה

הלכה למעשה מצוות תוכחה נוהגת בכל מקרה שיש סיכוי סביר להצלחה. אין זה משנה אם האדם עושה זאת באופן קבוע בטעות או לא.
גם כאשר אין סיכוי להצלחה, אם מדובר על איסור תורה יש מצוות מחאה פעם אחת.
אם לא בטוח שהדבר אסור, שיברר קודם.
תלמיד חכם – בצורה מכובדת, אחרי התנצלות ואמירת לא נעים לי וכו'.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-20 20:23:39

הכשרת כלים

1.כתבתם שתנור בשרי עלול לתת ריח למאכל חלבי ורק בדיעבד מותר לאכול זאת, אם כן, אז איך התרתם לכתחילה לאכול עם חלב מאכל פרווה שנאפה בתנור בשרי? הרי הריח יתערבב עם החלב. 2.מה הדין של הכנת מאכל פרווה במיקרוגל בשרי על מנת לאוכלו עם חלבי? 3.אנחנו מקפידים על מכסים שונים במיקרוגל לבשרי וחלבי, אבל לפעמים המכסה יותר גדול מהצלחת הבשרית/חלבית ואדים יכולים לרדת לכיוון הצלחת של המיקרו, האם צריך להקפיד לחמם בצלחות גדולות שיסגרו פער זה? 4.כתבתם שטוב לשטוף את הסיר במים קרים לאחר ההגעלה ובהערה כתבם שהחומרה הזאת לא הוזכרה בתלמוד מפני שנוהגים להגעיל את הכלים כשאינם בני יומם, אז מה העניין בחומרה זאת כיום? למקרה ששכחו שהכלי כן בין יומו? אם כן אז צריך לשטוף בקרים גם את הגיגית בה הגעילו את הסיר, כדי שהיא לא תקבל את הטעם הטרף. מה שאני רוצה לאמר שלא ברור לי החומרה הזאת, אם נעשה אותה אז צריך לשטף גם את הגיגית במים קרים ואם לא עושים אותה אז אין צורך לשטוף כלום. 5. למה הצרכתם ליבון קל לחצובה של הגז של מטבח טרף אבל פסקתם שאין צורך לנקותה בין בשרי לחלבי?

במקרה הראשון מדובר ששינהם יחד בתוך התנור וגם בבשר וחלב ולא פרווה שלא נאמרה בו חומרת 'ריחא'.
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).
אם הימקרוגל וצלחת המיקרוגל נקיים לגמרי משאריות בשר – מותר לכתחילה לחמם בו מאכל פרווה בכלי פרווה כדי לאוכלו עם המין השני.
בוודאי. צריך הקפדה גמורה על צלחת מקרוגל נקייה לגמרי. המלצה שלי לכל בית לא להסתבך ולקנות שני מקרוגלים. מקרוגל זה דבר זול שמחזיק הרבה שנים, והסיבוכים שאיתו כשמשתמשים בו לבשר וחלב לא שווים את החסכון בכסף או במקום בבית.
מתוך ספר הקיצור:

מיקרוגל

ל. הרוצה להשתמש באותו מיקרוגל למאכלים חלביים ובשריים, צריך להקפיד שהצלחת הקבועה של המיקרוגל תהיה נקיה לגמרי משאריות חלב או בשר, ואז יכול לחמם כל מאכל בתוך צלחת, ולכסותו בכלי ממינו (אפילו הכלי עם חורים). ניתן גם לקבוע שהמיקרוגל חלבי, ואזי רק כאשר מחממים בו מאכל בשרי או פרווה שרוצים לאוכלו עם בשר, צריך להקפיד שהצלחת הקבועה תהיה נקיה, ולהניחו בתוך צלחת מכוסה. וכך יעשה הנצרך להשתמש במיקרוגל שאינו כשר.

לא. בדיעבד כשחימם בלא כיסוי – המאכל כשר. אבל אם הצלחת הקבועה היתה מלוכלכת משאריות שומן בשר למשל, וחימם עליה מאכל בכלי חלבי – הכלי נאסר, ואם הוא מחרס או פלסטיק ואין במאכל הרותח שבו פי שישים מהשומן הבשרי – גם המאכל נאסר (דין הכשרת מיקרוגל, להלן לג, ט).
בדורנו שהכלים לא בולעים וקל לנקותם היטב לפני ההגעלה, אין צורך להקפיד בזה כשאדם מגעיל כלי אחד בתוך ביתו. כשמגעילים הרבה כלים של אנשים שונים יש מקום לחשוש שלא ניקו כראוי לפני ההגעלה. לכן מכיוון שעדיין יתכנו אי אלו מצבים שיש מקום להחמיר בזה, עדיין נוהגים לכתוב זאת בלי לחלק בין המצבים השונים.
חומרה. נהגו להחמיר יותר כאשר יש לפנינו איסור גמור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-20 18:25:57

כשרות

1. מאפה חלבי שנגע במגבת שדי נקיה ודי ברור שהיא לא פלטה טעמים, אך היא לא הייתה בכביסה לאחרונה ויכול להיות שהיא נגעה בבשר מאז, האם חייבים לשטוף(או לזרוק) את האוכל? אם לא, מה ההבדל בין זה לבין האיסור לאכול חלב מעל מפת בד בשרית שדי נקיה אך אינה מכובסת. 2.האם מותר לאכול מאכל בשרי כשיש על השולחן מאכל חלבי של אדם זר/מאכל חלבי שאינו במרחק הושטת יד? או שקולות אלה הם רק כשאדם אחר אוכל מהמאכל החלבי.

אין צורך לזרוק או לשטוף את האוכל על ספק כזה אלא אם כן מדובר על מקרה מאוד ספציפי של מגבת בצד הבשרי שיודע שניגב בה ידיים מלוכלכות מבשר – ישטוף את המאכל החלבי או יחתוך אותו בצד שנגע במגבת. מקרה זה השני דומה למציאות של אכילה על מפה שציינת. כלומר הכל שאלה של סבירות, ובדיני דרבנן רק אם הסבירות גבוהה יש מקום להחמיר. ויש כמובן הבדל בין זהירות לכתחילה לבין מקרה של בדיעבד – מגבת מטבח, בדרך כלל מנקים בה ידיים לאחר שטיפתם, מפת שולחן, אוכלים עליה מאכלים ולכן יש מקום יותר להיזהר מראש.
אם המאכל של אדם זר – מותר, שכן החשש אינו של גניבה. אם המאכל במרחק הושטת יד או שיש היכר בינו לבין המאכל מהמין השני – עדיף להחמיר, שכן לדעת רבים דין היכר בנוי על כך שיש שני אנשים שיזכירו אחד לשני. ואם מחליט להקל – ישים דבר ניכר מאוד.
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

אכילה על שולחן אחד

ג. תיקנו חכמים שבעת שאדם אוכל מאכל חלבי, לא יהיה מונח על שולחנו מאכל בשרי מוכן לאכילה, וכן להפך, כדי שלא יטעה לאוכלם יחד. יש להחמיר גם אם המאכל השני מונח בשקית, אלא אם כן הוא מכוסה ועטוף והוצאתו כרוכה בטורח רב.

ד. גם שני אנשים שמכירים זה את זה לא יאכלו על שולחן אחד, זה בשר וזה חלב. אבל אם יניחו ביניהם דבר שיזכיר להם לא לאכול האחד ממאכל חברו – מותר. ניתן להניח לסימן כלי או מאכל שאין רגילים להניח שם, או לפרוש מפה נפרדת לאחד מהם. ואם הם יושבים באופן שאין אחד יכול להגיע למאכל של חברו, אינם צריכים סימן. מי שסיים לאכול בשר, רשאי לשבת ליד חברו שאוכל חלב ולאכול מאכלי פרווה, למרות שעוד לא עברו עליו שש שעות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-20 18:24:29

איזה אחרונים יש ללמוד בשביל לצאת ידי חובת ידיעת התורה

למדתי את הלכות תלמוד תורה בספר ליקוטים א', הרב מלמד כותב שם בעניין לימוד הלכה לשם יציאת ידי חובת מצוות ידיעת התורה: "אע”פ כן יש צורך לתכנן תוכנית שעיקרה סביב המסכתות העוסקות בהלכות המעשיות, וסביב ה’שולחן-ערוך’ בתוספת ספרי הלכה שנכתבו אחריו, באופן שההלכות המעשיות ילמדו בפירוט ובעיון, ואת ההלכות הפחות מעשיות – ילמדו בקיצור." אשמח לדעת לאיזה אחרונים כיוון הרב מלמד, והאם הלימוד של שולחן ערוך ואחרונים הוא תחליף ללימוד הרא"ש או טור – בית יוסף. תודה מראש לרב המשיב!

תלוי אם מדובר על לומד שמתכוון להיות מורה הוראה בישראל או מי שמתכוון לעבוד לפרנסתו ולקבוע עיתים לתורה. בכל אופן ודאי שלימוד הבי"ו, ד"מ ומשנ"ב מרכזי מאוד בתוספת כמובן של ספר של זמנינו שמסכם את הנושא הנלמד, כמו פניני הלכה, הכל לפי זמנו של הלומד צריך לתכנן את שנות הלימוד שלפניו כראוי כך שיצא מהם עם ידע רחב ולא ילמד סוגיות לא מעשיות בעיון, פשוט חבל על הזמן. כל הסברות היפות שנאמרות על ידי הרבנים לטובת לימוד סוגיות לא מעשיות בעיון, טובות גם לסוגיות מעשיות בשבת וברכות ואיסור והיתר.

אם כבר שאלת, אביא לך את סיכום הדברים של הלכות תלמוד תורה מתוך תחילתו של ספר הקיצור של פניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

תורה

(פניני הלכה ליקוטים א')

א – תלמוד תורה

ערך לימוד התורה

א. המצווה החשובה ביותר היא מצוות תלמוד תורה, שעליה אמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל שאר המצוות (פאה א, א). שתי סיבות עיקריות לכך:

ראשית, על ידי הלימוד ניתן להבין את הייעוד של הבריאה ולחיות על פי ערכי התורה המקודשים, לקיים את מצוות התורה ולתקן את המידות. וזהו שאמרו חכמים: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה".

שנית, על ידי לימוד התורה האלוקית אנו מתקשרים אל המימד הרוחני שהוא שורשו של העולם הזה הגשמי, ומתוך כך נמשכת ברכה לעולם. וזהו שאמרו חכמים שהתורה קדמה לעולם, והוסיפו ואמרו שאילו היה העולם בטל רגע אחד מתורה, מיד היה חוזר לתוהו ובוהו.

מכיוון שכך, גם אדם שזכה לדעת את כל יסודות התורה (להלן, ה), צריך להוסיף ולהתעמק בה, כדי להמשיך אורה וברכה לעולם. שכן תכלית הלימוד אינה רק לדעת כיצד לנהוג וכיצד להתבונן בעולם, אלא הלימוד עצמו נחשב למצווה הנעלה ביותר, מפני שבלימוד התורה אנו עוסקים בדבר ה' שמופיע בעולם, ואין מצווה שמקשרת את האדם אל ה' יותר מאשר מצוות תלמוד תורה, שעל ידה דברי התורה האלוקית נספגים בשכלו של הלומד והופכים להיות חלק ממנו.

חובת הלימוד

ב. לרוב חשיבותה של מצוות תלמוד תורה, קיומה מבוסס על שלוש מצוות: ראשית, חובה על ההורים לדאוג לכך שילדיהם ידעו את יסודות התורה, שנאמר (דברים יא, יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם". בנוסף לכך, חובה על חכמי ישראל ללמד את העם תורה, שנאמר (דברים ו, ז): "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", וביארו חכמים שהכוונה לתלמידים, שגם הם קרויים בנים. בנוסף לכך, חובה אישית על כל אחד ללמוד בעצמו את התורה, שנאמר (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".

ג. נאמר על דברי התורה (דברים ו, ז): "וְדִבַּרְתָּ בָּם", ודרשו חכמים: "בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים". וכן נאמר (יהושע א, ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". מכאן למדנו שמצוות לימוד תורה היא מצווה תמידית, ולכן אסור לאדם לאבד את זמנו לבטלה, ואם אינו עושה דבר בעל ערך חיובי – אסור לו להתבטל מלימוד תורה.

אמנם גם העושה דברים בעלי ערך חיובי, כמו רוב האנשים העוסקים בפרנסה וביישובו של עולם, לא ימלא את כל יומו בהם, אלא עליו להקדיש בכל יום זמן ניכר עבור לימוד תורה, כל אחד לפי יכולתו. ובימים שבהם הוא טרוד מאוד, ילמד מעט בבוקר ומעט בערב, ובזה יצא ידי חובת "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". ובשבתות וחגים שנועדו ללימוד תורה (ירושלמי שבת טו, ג), צריך כל אחד להקדיש שעות רבות ללימוד (עי' בהלכות שבת ה, א).

ד. חובה על כל אדם לחזור על תלמודו, כדי להיות כמה שיותר קשור לדברי התורה, וכדי לזכור את דברי התורה המדריכים את חייו, שנאמר "וְשִׁנַּנְתָּם", ולמדו חכמים – "שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך, שאם ישאלך אדם דבר, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". ומי שמתרשל ואינו חוזר על תלמודו ושכחו, עובר על האיסור: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" (דברים ד, ט).

דברי תורה שכל אדם צריך עבור חייו השוטפים, הן בהלכה והן באמונה – חובה על כל אחד לזכור. ורבנים שהציבור שואל אותם שאלות – צריכים לזכור יותר, וצריכים לדעת למצוא תשובות בספרים ובמאגרי המידע המצויים.

ידיעת יסודות התורה

ה. במשך הדורות נכתבו ספרים רבים מאוד כדי לבאר את דברי התורה, עד שכיום נעשתה התורה מרובה ומפורטת מאוד, ולא ניתן לדעת את כל מה שכתוב בה. אמנם את יסודות התורה המבארים כיצד לנהוג ולהתייחס למאורעות החיים, ניתן לדעת.

על כן חובה על כל אחד ללמוד את כל התנ"ך עם פירוש פשוט, ואת יסודות האמונה והמוסר המבוארים בספריהם של גדולי ישראל, וכן ללמוד את ההלכות הנצרכות לחייו בטעמיהן, בלא פירוט מדוקדק המחייב רק תלמידי חכמים. על גבי זה, יוסיף כל אחד להעמיק לפי זמנו, כישרונו ונטיית ליבו.

ו. המקור לכך שיש להקדים את הלימוד הנוגע למעשה, מן הפסוק (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", כלומר צריך ללמוד כדי לדעת לשמור ולעשות. וכן אמרו חכמים (קידושין מ, ב): "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה", משמע שהעיקר הוא ללמוד את הדברים המביאים לידי מעשה, וכך הדריכו רבים מגדולי ישראל (עי' בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א הערה 2).

לכן, נכון שבכל הישיבות ילמדו את המסכתות הנוגעות למעשה, עם שיטות הראשונים והאחרונים המרכזיות ועד ההלכה למעשה, מתוך מטרה להקיף בשנים המעטות של הלימוד בישיבה כמה שיותר סוגיות מעשיות, הן בהלכה והן בתנ"ך ואמונה, כך שכאשר הבחורים יסיימו את המסלול הישיבתי, יהיו מוכנים כראוי לחיי המעשה ולבניית ביתם.

לימוד תורה מול מצוות אחרות

ז. מצד אחד מצוות לימוד התורה היא המצווה החשובה ביותר, ומצד שני מגמתה של התורה להדריך את חיינו ולשם כך ניתנו כל המצוות. לכן, כל מצווה שיש חיוב אישי לקיימה, כגון תפילה וסוכה – חייב כל אחד לקיימה, גם אם הדבר יבוא על חשבון זמן לימוד התורה.

אבל מצווה שאינה חיוב אישי, ואנשים שאינם לומדים תורה יכולים לקיימה, כגון עזרה לזולת – אין ראוי לאדם לבטל תורה עבורה. ואם אין אחרים שיכולים לקיימה – חובה עליו לקיימה על חשבון זמן לימוד התורה. וכן הדין לגבי מי שצריך עזרה מחברו, שמתחילה עליו לפנות למי שאינו לומד תורה באותה שעה, ורק אם לא מצא, יכול לפנות למי שלומד תורה.

ח. בחורי ישיבה שמקדישים את כל זמנם ללימוד תורה במשך כמה שנים, כדי לדעת את יסודות התורה – אם עשייתם את המצוות שאין אחרים יכולים לקיימן, תפגע בידיעתם את יסודות התורה, או שתפגע בהתקשרותם לתורה, כגון כאשר מדובר בהתנדבויות שדורשות זמן רב – מצוות הלימוד גוברת, והמצווה האחרת תידחה מפניה (מצוות הגיוס לצבא, מובאת בהלכות העם והארץ ד, ד) .

ט. גם מצוות הנישואין נדחית מפני חובת לימוד יסודות התורה. לשם כך רשאים הבחורים לדחות את נישואיהם לכל היותר עד גיל עשרים וארבע (עי' בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו ה, ט).

היחס ללימודי חול

י. מלבד הצורך החשוב שיש בלימודי החול כדי להתפרנס בכבוד, יש בלימוד חכמות העולם ערך גדול, שכן בעזרתם ניתן לשפר את תנאי חייו של האדם ולהוסיף טוב בעולם, ומעבר לכך – חכמות אלו הן ענף מן החכמה האלוקית המתגלה בעולם (שבת עה, א; מהר"ל נתיב התורה, יד).

זהו שתיקנו חכמים לברך בעת שרואים חכם גדול מחכמי אומות העולם: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם" (ברכות נח, א). ויותר מכך אמר הגר"א, שכפי שיחסר לאדם ידיעות משארי חכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה.

לפיכך ראוי לכל אדם, ובפרט לתלמידי חכמים, להיות מצויים באופן כללי בחכמות העולם, כמתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומוזיקה (הרב קוק, עקבי הצאן עמ' קכט). לכן נכון ללמוד לימודים אלו כבר בבתי הספר ובישיבות התיכוניות, מתוך דגש על המעלות של ידיעת חכמות אלו.

לימוד תורה לנשים

יא. שלא כחובת הגברים (לעיל, א), החובה המוטלת על הנשים היא רק לדעת את הדרכתה של התורה לחיים. לכן אישה שיודעת כראוי את ההלכות המעשיות הנוגעות לחייה הפרטיים, ויודעת כראוי את יסודות האמונה והמוסר באופן מספיק כדי ליצור בנפשה את ההזדהות והמסירות לקיום התורה – אינה חייבת ללמוד עוד, אמנם מצווה שתמשיך להרחיב את ידיעותיה, כדי שתהיה כמה שיותר קשורה לדברי התורה. ואישה שרוצה להעמיק עוד בתורה לשם שמיים, רשאית אף ללמוד גמרא בעיון, תוך התעמקות בשיטות השונות ובחילופי הגרסאות.

קימה לכבוד תלמידי חכמים

יב. מצווה מן התורה לכבד תלמידי חכמים (פסחים כב, ב). תלמיד חכם הוא מי שלמד הרבה תורה והבינה כראוי, עד שיודע ללמד ולהורות על פיה בשאלות החיים. על כן, חובה לעמוד לכבוד תלמיד חכם כאשר הוא נכנס לתוך ארבע אמותיו (1.82 מטר) של היושב, ועד שיעבור ויצא מארבע אמותיו. ואם הוא רבו המובהק, עליו לקום כבר כשרואהו ממרחק שניכר שהוא קם לכבודו, וימשיך לעמוד עד שהרב יתרחק או יגיע למקומו.

יג. רבים נוהגים להסתפק בעשיית 'הידור' לתלמיד חכם שעובר על פניהם, כלומר מתרוממים מעט לכבודו. אמנם לכבוד רבו המובהק צריך התלמיד לקום מלא קומתו, וכן הדין במשך התקופה שבה תלמידים לומדים תורה מרב, או הלומדים אצל רב בשיעור קבוע, או לכבוד רב מקומי שמרביץ תורה בקהילתו.

יד. הנמצאים עם התלמיד חכם במשך זמן רב, כגון תלמידי ישיבה בשעת סדרי הלימוד בבית המדרש, נוהגים להקל ולא לקום כל פעם שהרב עובר לידם, אלא רק פעם אחת בכניסתו בבוקר לבית המדרש ופעם אחת ביציאתו בלילה, או בשעת כניסתו לתת שיעור וביציאתו, או כאשר הוא בא לדבר עימם.

טו. אין חכם אחד צריך לקום מפני חברו החכם, אלא יעשה לו 'הידור'. וטוב שגם רב יעשה 'הידור' לתלמידו החכם. ונכון לעמוד כאשר הדבר מתבקש, כגון כאשר הוא עומד לתת שיעור והכל קמים לכבודו.

טז. גם בשעה שאדם לומד תורה, הוא צריך לקום בפני תלמיד חכם. אמנם באמצע שיעור תורה, אין מצווה לקום לכבוד רב אחר שנכנס באיחור, ופעמים שאף יש בזה פגיעה בכבוד השיעור והרב שמעביר אותו.

יז. תלמיד הנפטר מרבו המובהק, כגון ששוחחו יחד ויוצא מלפניו, לא יפנה לו את גבו וילך, אלא ייפטר ממנו מספר צעדים כשפניו כלפי רבו.

יח. מצווה לקום גם לכבוד אשת תלמיד חכם, אף אם בעלה נפטר. וכן מצווה לקום לכבוד רבנית תלמידה חכמה, וכן תלמידות לכבוד מורה שמלמדת אותן תורה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-20 11:58:01

כשרות

שלום וברכה האם מותר לאכול דברי חלב עם חביתה שטוגנה במחבת שטוגן בה חזה עוף ועורבב בתרווד מפלסטיק? מה דינו של התרווד? האם מותר להפוך איתו חביתה ולאכול אותה עם דברי חלב? ומה דינה של המחבת? תודה ויום נפלא

מאכל פרווה שבושל/טוגן בכלי בשרי, לכתחילה אין לאכול אותו יחד עם מאכל חלבי, אבל אם בדיעבד או כאשר יש צורך מיוחד, אם הכלי הבשרי היה נקי לגמרי לגמרי מכל שאריות שומן בשר, אפשר להקל.

לא הסברת מדוע על שואלת "מה דינו של התרווד ומה דינה של המחבת, למה שתהיה איתם בעיה. בכל אופן אם הכלי המחבת היה נקי וגם התרווד היה נקי, הם לא נאסרו, שהרי החביתה פרווה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-19 12:04:51

יש לך שאלה?

פניני הלכה

על סדרת פניני הלכה

סדרת הספרים 'פניני הלכה', הינה פרי יצירתו של הרב אליעזר מלמד שליט"א, ראש הישיבה ורב הישוב הר ברכה.

הסדרה הינה יצירה ייחודית ומקיפה של ספרי הלכה, המעבירה את מסורת הפסיקה ההלכתית ברוח ארצישראלית רעננה, יין ישן ומשובח בכלי חדש ונאה.
כיאה לדור של קיבוץ גלויות ואתחלתא דגאולה, כתובים הספרים בלשון בהירה ועדכנית, מאירים את ההלכות בטעמן הרוחני, ומתייחסים למנהגי העדות השונות.
ההלכות מבוארות מן הכללים אל הפרטים, בדגש על סוגיות אקטואליות שהתחדשו בעת האחרונה.
בכך מסייעים הספרים לבסס את ההלכה בעם ישראל, כגשר בין המוסר האלוקי לחיי המעשה, ולהוסיף אהבת תורה בקרב לומדי ההלכה.

סדרת 'פניני הלכה' תורגמה עד היום ל-5 שפות: אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית.
למעלה מ-1,200,000 כרכים נמכרו בארץ ובחו"ל והספרים אף משמשים כבסיס לתכניות לימוד הלכה במוסדות החינוך בישראל.

לעיון והאזנה בחינם בספרים כנסו לאתר "פניני הלכה"
לרכישת הספרים כנסו לאתר מכון הר ברכה

סט פניני הלכה - 22 כרכים - אייר תשפה — סט פניני הלכה – 22 כרכים

הכרכים והנושאים בהם עוסקים

עד כה יצאו בסדרה 22 כרכים ביניהם:

פניני הלכה תפילה, העוסק ב: יסודות הלכות התפילה, ההכנות לתפילה, שלוש התפילות וקריאת שמע שעל המיטה, המקום הראוי לתפילה והמניין, הנוסחים השונים ועוד.
פניני הלכה תפילת נשים, העוסק ב: הלכות תפילה, תוך שימת דגש על ייחודה של תפילת הנשים בהלכה ובטעמיה. לספר צורפו מקצת הלכות התפילה והקידוש בשבת
ובחגים, תוך דגש על הדינים הנוגעים לנשים, ופרק כללי על נוסחי התפילה ומנהגי העדות.
פניני הלכה ברכות, העוסק ב: הלכות ברכות האכילה ונטילת ידיים, ברכות הריח, ברכות הראייה, ברכות השמחה, ברכת הגומל, והלכות דרך ארץ.
פניני הלכה שבת א, העוסק ב: ההכנות לשבת, זמניה והדלקת נרות, הלכות קידוש והבדלה והסעודות. מלאכות: בישול, מבעיר ומכבה (וחשמל), כיבוס, עירובין והוצאה מרשות לרשות, מלאכות שבצומח ובורר.
פניני הלכה שבת ב העוסק ב: פיקוח נפש, עירובין, תחומי שבת, צביון השבת ומוקצה ועוד.
פניני הלכה זמנים העוסק ב: הלכות ראש חודש, ספירת העומר, יום הזיכרון ויום העצמאות, יום ירושלים, ל"ג בעומר, חנוכה, חודש אדר ופורים, שלושת השבועות וצומות החורבן – עשרה בטבת, י"ז בתמוז, תשעה באב, וצום גדליה.
פניני הלכה פסח העוסק ב: משמעות החג, כללי איסור חמץ, השבתת ובדיקת חמץ, ביטול וביעור, השבתת חמץ, תערובת חמץ, כשרויות מאכלים בפסח, קטניות, הכשרת הכלים והמטבח, הלכות ומנהגי ערב פסח, מצוות אכילת מצה והלכות ליל הסדר.
פניני הלכה מועדים העוסק ב: הלכות יו"ט וחוה"מ ושבועות
פניני הלכה ימים נוראים העוסק ב: הלכות ימי הדין, ראש השנה ויום הכיפורים, התפילות והסליחות, עשרת ימי תשובה, דיני התענית וביאור עבודת הכהן הגדול ועוד.
פניני הלכה סוכות, העוסק ב: הלכות סוכה, ארבעת המינים, הושענא רבה, שמחת תורה ומצוות הקהל.
פניני הלכה ליקוטים א, העוסק ב: הלכות תלמוד תורה, החינוך לתורה, ספר תורה, גניזה, בית כנסת, כיפה, ציצית, תפילין, מזוזה, כוהנים, תרומות ומעשרות ומתנות מן החי (פטר חמור, ראשית הגז, זרוע לחיים וקיבה).
פניני הלכה ליקוטים ב, העוסק ב: בהלכות בין אדם לחברו כגון: אמירת אמת, גניבת דעת, גניבה, הלוואה, צדקה, הכנסת אורחים, הלכות רוצח ומתאבד, שמירת הנפש, זהירות בדרכים, הפסקת הריון, ניתוחי מתים, השתלת איברים, חברה ושליחות.
*ספרי הליקוטים מביאים את ההלכות הבסיסיות בכל נושא ואינם מקיפים את כלל הפרטים ההלכתיים.
פניני הלכה כשרות החי והצומח, העוסק ב: הלכות כשרות בתחום החי והצומח, בהם הלכות חלה, כלאי הכרם וזרעים, הפרשת תרומות ומעשרות, שילוח הקן, צער בעלי חיים ועוד.
פניני הלכה כשרות המטבח העוסק ב: הלכות כשרות המאכלים והמטבח, בהם הלכות טריפות, דם והכשרת הבשר, שרצים, בשר בחלב, מאכלי גויים, הכשרת כלים ומטבח, תערובות, סכנות, תעשיית המזון ועוד.
פניני הלכה העם והארץ עוסק ב: מעלת הארץ וישוב הארץ, צבא ומלחמה, סירוב פקודה, הלכות מדינה, ערבות הדדית, עבודה עברית, זכר למקדש, גרים, תשובות מאת הרב גורן זצ”ל ורבנים נוספים בנושאים אלו.
פניני הלכה משפחה העוסק ב: כיבוד הורים, לקראת נישואין, קידושין וכתובה, מנהגי חתונה, איסורי עריות, הלכות צניעות, ברית מילה, פדיון בכורות, אבלות.
פניני הלכה שמחת הבית וברכתו עוסק ב: ביסוד הנישואין ובמהות הזוגיות. ערכה וקדושתה של מצוות עונה, במצוות פריה ורביה, אתגרי פוריות, והפסקת הריון.
פניני הלכה טהרת המשפחה עוסק ב: הלכות נדה, ראיית דם וכתמים, הרחקות בימי האיסור, שבעה נקיים, חישוב וסתות, הכנות לטבילה וחציצה, דיני כלה, מעוברת ויולדת, הלכות מקוואות.
פניני הלכה שביעית ויובל העוסק ב: מצוות השביעית, מצוות השביתה, השמטת הפירות, פירות השביעית, הזמן המקום והאדם, שמיטת כספים, היתר מכירה, אוצר בית דין, קניית פירות בשביעית, מצוות היובל, חזון השביעית
פניני הלכה גיור עוסק ב: גיור, גרי צדק, הגיורים המורכבים, בית הדין, הגיור למעשה, גיור בשעת הדחק, גיור קטנים, דיני משפחה, מעמד הגר והלכותיו.
פניני הלכה אמונה ומצוותיה א' עוסק ב: אמונת ישראל, אמונה ועבודה זרה, איסורי עבודה זרה, מסירות נפש, עבודה זרה לבני נח, נצרות, איסלאם, דתות המזרח ועוד.
פניני הלכה אמונה ומצוותיה ב' עוסק ב: הנבואה, רוח הקודש, טבע ונס, כשפים, קבלה מעשית, רבנים ובעלי מופת, קללות וברכות, קסמי עתידות, אסטרולוגיה, האמונה בדורנו ועוד.


הסכמות לפניני הלכה

ספרי 'פניני הלכה' זכו להסכמות מגדולי הדור, הרבנים הגאונים: הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל, הרב שלמה גורן זצ"ל, הרב שאול ישראלי זצ"ל, הרב מרדכי אליהו ויבדל"א הרב אליהו בקשי דורון, הרב מאיר מאזוז, הרב דוב ליאור, הרב נחום אליעזר רבינוביץ.

להלן נוסח ההסכמות כפי שהובאו במבוא לספרים:

הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
ראש ישיבת מרכז הרב
ומחבר הספרים ארץ חמדה, עמוד הימיני ועוד

ב"ה עש"ק לסדר "להעלות נר תמיד". תשנ"ג פעה"ק ירושת"ו.

(ההסכמה ניתנה לכרך א' של פניני הלכה)

האברך כמשנתו ה"ה ידידנו הרב אליעזר מלמד, לשעבר תלמיד ישיבתנו הקדושה, ועתה מכהן כרב ביישוב הר ברכה אשר בלב שומרון. בן לידידנו הרב הגאון כמוהר"ר זלמן מלמד שליט"א, ראש ישיבת בית-אל הידועה לתפארת. משמש גם בתור נותן שיעורים בהלכה דרך הרדיו בפינת ההלכה של "ערוץ שבע". השיעורים ניתנים בלשון עממית קלה ושוטפת, ומקיפים הלכות מעשיות, הן בשטח בין אדם לחבירו, והן בין אדם למקום. מנוסחות בצורה קלה לקליטה ומומחשות בדוגמאות מהמציאות של חיינו, ומלווים בדברי הסברה המחבבים את הדברים על שומעיהם ומחנכים לאהבת המקום ואהבת הבריות.

עתה, אתא ואייתי תלמודו בידו, אוסף השיעורים אשר השמיע ברבים ועשאם בזה, מהיותם נשמעים לשעתם, קיימים גם ומוחקים בספר למען יוכלו לעיין בהם בכל עת מצוא, ולמען יוכלו גם לחזור על שמועתם.

עברתי על איזה מקומות מהקובץ ומצאתים ראויים להביאם בפני חוגים יותר רחבים. בהיות ששקד המחבר להביא ממה שליקט מפי סופרים וספרים, חזקה שלא יוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן.

נברכהו איפוא שיתקבלו דבריו בכתב כשם שנתקבלו בעל פה, ורבים יאותו לאורו.

ועל זה באתי על החתום לכבוד התורה ומחבבי דבריה
הרב שאול ישראלי

הרב הגאון שלמה גורן זצ"ל
הרב הראשי לישראל (תשל"ג- תשמ"ג) ונשיא ישיבת "האידרא"
לפנים הרב הראשי לצה"ל והרב הראשי לתל אביב-יפו.
מחבר הספרים משיב מלחמה, תורת המדינה, תורת המועדים, תורת השבת והמועד, על הירושלמי והגר"א ועוד ספרים רבים.

ב"ה כ"ב אייר תשנ"ד

(ההסכמה ניתנה לכרך ב' של פניני הלכה)

הסכמה
חזיתי לרב רבנן שחביב עלי עד לאחת (עיין מנחות י"ח א'), מהיר במלאכתו מלאכת הקודש. שונה הלכות לרבים בכל יום, משנתו זך ונקי, אב בחכמה ורך בשנים, כבוד הרב עדיו לגאון, יראת ה' היא אוצרו, הרב אליעזר מלמד שליט"א, רב של הר ברכה בשומרון וריש מתיבתא של ישיבת ההסדר 'האידרא', אשר שם לו למטרה קדושה ללמד את בני ישראל בכלי התקשורת הלכות פסוקות, ולהורות לעם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. משידורים אלו חיבר ספר שני "פניני הלכה" על הלכות כלליות לקראת נישואין, הלכות גרים, הלכות נטילת ידיים, הלכות ברכות השחר, ברכת התורה וכו'. אמנם מצינו לחז"ל שדרשו במסכת סוטה כ"ב א' את המקרא במשלי כ"ד כ"א "ירא ה' בני ומלך ועם שונים אל תתערב" – אמר רבי יצחק: אלו ששונים הלכות, אין זה אלא כמו שפירש שם רש"י ששונין הלכות שלא שימשו לתלמידי חכמים ולא הקפידו על טעמי המשניות. אבל מעיד אני על הרב אליעזר מלמד שליט"א שמשים לילות כימים כדי לברר את ההלכות וטעמיהן בטוב טעם ודעת, כמו שדרשו חז"ל את המקרא (שמות כ"א א') "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – אמר לו הקב"ה למשה: לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר "אשר תשים לפניהם", כשלחן ערוך ומוכן לאכול לפני האדם.
ספריו של הרב מלמד מעידין עליו שספרי היסוד של ההלכות, ביניהם שאלות ותשובות שמפיהם אנו חיים ומימיהם אנו שותים גלויים ופתוחים לפניו, ופסקיו מיוסדים על אדני פז כראוי למי שאמרם.

אני מברך את המחבר שיזכה להפיץ מעינותיו חוצה, לזכות את הרבים בפניניו היקרות ורבים ילכו לאורו.
החותם בכל חותמי ברכות
הרב שלמה גורן

הרב הגאון אברהם שפירא זצ"ל
ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל (תשמ"ג-תשנ"ג)

בס"ד ז' אדר תשנ"ג

(ההסכמה ניתנה לכרך א' של פניני הלכה)

הראני כבוד הרב מוהר"ר אליעזר מלמד שליט"א גליונות מספרו שעומד להוציאו לאור, ובו שיחות על ענייני הלכה שונים שערך בהסדרה והטעמה, תפוחי זהב במשכיות כסף.

יש ערך רב לספרו של הרב המחבר שליט"א שבכשרון גדול מבהיר ומדגים את יסודות וטעמי המצוות והדינים שהוא עוסק בהם, ומקיף בהמשך גם פרטים רבים מהנושא הנידון, ומציג באור בהיר כללים ופרטים מהנושא הנידון.

תועלת רבה תהיה למעיינים בספר הנכבד, ואם כי לא הספיק לי הזמן לעיין בכל דבריו ובפסקי ההלכה שבספר, אבל בכללותו הספר מלא חן וחכמה.

ברכתי להרב המחבר שליט"א שיוסיף אומץ לתורה וימשיך בעבודת הקודש ללמוד וללמד ולזכות את הרבים, יגדיל תורה ויאדיר.

בברכה
הרב אברהם שפירא

הרב הגאון מרדכי אליהו זצ"ל
הראשון לציון והרב הראשי לישראל (תשמ"ג – תשנ"ג)

ב"ה כ"ט ניסן תשנ"ג

(ההסכמה ניתנה לכרך א' של פניני הלכה)

הסכמה
על הפסוק "ולהורות נתן בלבו" (שמות לה, לד) מסביר אור החיים הקדוש וזה לשונו: "פירושו, לצד שיש חכמים רבים שתהיה חכמתם בלבם לבד שלא ידעו ללמדם, לזה אמר להורות נתן בלב, השכיל חוכמת הלימוד" עכ"ל. ובדרך זו הסביר גם האבן עזרא שיש חכמים רבים שהם קשים להורות לאחרים, ואילו אהליאב ובצלאל נתן בהם כח להורות גם לאחרים.
זאת אפשר לומר על איש רב פעלים לתורה ולתעודה המוסר נפשו ממש ללמד ולהורות בהר הברכה, איש אשר חננו הקב"ה בלשון לימודים, הוא הרה"ג ר' אליעזר שליט"א, כשמו כן הוא, מלמד תורה לאחרים.
וראיתי עלים לתרופה מהדברים שכתב, דברי הלכה המשולבים בדברי מוסר שאמרם בתורה שבעל פה בערוץ 7 ועכשיו בתורה שבכתב, דבר דבור על אופניו, בשפה ברורה ובנעימה. האריך והרחיב כל הלכה מהמסד עד הטפחות, הלכות השיחות יום יום, ושיש לו לאדם להיזהר בהם.
וכשהזכיר בהלכות לשון הרע את חומרת הדבר, הביא את מאמר חז"ל המובא במסכת עבודה זרה דף י"ט, וביתר הרחבה במדרש רבה ויקרא פרשה ט"ז, על מעשה בההוא רוכל שהיה מחזיר בעיירות ומכריז ואומר מאן בעי מיזבן סם חיי, וכשרצה ר' ינאי לקנות ממנו סם חיים, אמר לו הרוכל, לך אין כל צורך למכור זאת, ולאחר שלחצו ר' ינאי, הוציא לו ספר תהילים והראה לו את הפסוק "מי האיש החפץ חיים וכו'". "אמר ר' ינאי: כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט עד שבא רוכל זה והודיעו מה האיש החפץ חיים" ורבים מהמפרשים התקשו בשאלה מה חידש הרוכל לר' ינאי בפסוק זה. ועיין ל"עץ יוסף" שם שמעיר ש"החפץ חיים" מדבר בלשון נסתר, "ו"נצור לשונך" בלשון נוכח.
הסבירו המפרשים – אדם המדבר לשון הרע חושב שעונשו בעולם הבא, בא הרוכל ואומר: לא כך אומר דוד המלך ע"ה, "מי האיש החפץ חיים" – בעולם הזה, "אוהב ימים לראות טוב" – בעולם הבא, "נצור לשונך מרע וכו'". אדם המדבר לשון הרע – רע לו בעולם הזה ובעולם הבא, ואילו אדם הנוצר לשונו, טוב לו בזה ובבא.
לפיכך אמרו חז"ל שתפקיד האדם הוא לנצור את לשונו ולעשות עצמו כאילם, וכשהוא יושב בין אנשים עדיף שיאמרו עליו שהוא אילם ואינו יודע לדבר, מאשר ידבר לשון הרע. וזהו שאנו אומרים בתפילה "אלוקי נצור לשוני מרע וכו'". והלא דוד המלך אומר שהאדם צריך לנצור את לשונו, אלא הדבר בבחינת פתח כחודו של מחט, כי קשה לאדם לנצור את לשונו, ועליו לבקש מהקב"ה סיעתא דשמייא.
כן ראיתי שדן בעניין איטר, וכתב שאם כל מלאכתו עושה ביד שמאל עליו להניח ביד ימין. אולם מאחר שהפוסקים דנים באדם העושה רוב מלאכתו ביד שמאל, וחלק מהמלאכות או הכתיבה עושה ביד ימין, האם הכתיבה קובעת או חלק מהמלאכה קובעת. ועיין בכף החיים לאו"ח סימן כ"ז ס"ק ל"א, וכן בבן איש חי פרשת "חיי שרה" אות ז' שלדעת המקובלים יש להניח ביד שמאל כנגד הלב, לפיכך ראוי להורות שאם עושה מלאכה מהמלאכות ביד ימין, עליו להניח תפילין ביד שמאל.
וחזרתי על הראשונות, הדברים כתובים בצורה נאה, יפה ומסודרת, דבר דבור על אופניו למען ירוץ בו הקורא, ובכל הלכה והלכה הביא סעיפים וסניפים רבים לה. וכל מאן דין כתובו לנא.
יהי רצון שחפץ ה' בידו יצלח וכל אשר יפנה ישכיל ויצליח, ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה, ויזכה לבני חיי ומזוני רויחי בבריאות מעליא, אמן כן יהי רצון.

בברכה
הרב מרדכי אליהו

הרב הגאון אליהו בקשי דורון שליט"א
הראשון לציון והרב הראשי לישראל (תשנ"ג-תשס"ג)

ב"ה א' אייר תשנ"ג

(ההסכמה ניתנה לכרך א' של פניני הלכה)

זכה ידידי הרה"ג אליעזר מלמד שליט"א רבה של הר ברכה, בלב השומרון, לקיים "כל השונה הלכות בכל יום", בדרך הנשמעת לאלפים ולרבבות על ידי פינת ההלכה בכלי התקשורת. אשרי חלקו שמזכה את הרבים במצוות תלמוד תורה המתקיימת גם "בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך". חשיבות יתר יש לדברים הנלמדים הלכה למעשה לדעת את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון, כדברי חז"ל: "אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב". ואכן "פינת ההלכה" אינה רק פינת יקרה של לימוד תורה, אלא שער חשוב דרכו לומדים הרבים הלכה למעשה, וגם מי שאין סיפק בידו לשמוע שיעור או ללמוד בספר, שומע הלכות בכל יום בשפה ברורה ובנעימה קדושה.

והנה רחש לבו של ידידי הרה"ג הרב מלמד שליט"א דבר טוב להעלות את דברי ההלכה שנאמרו בעל פה, במסגרת השידורים, לתורה שבכתב כדי שיהא אפשר לשנות ההלכות בכל יום, שתהא פינת ההלכה והנאמר בה בבחינת הליכות עולם לו שיהיו השומעים שונים ולומדים בהם, למען ילמדו את הדרך ילכו בה. ואמינא לפעליה טב.

ובאתי בזה לברך על המוגמר, שיהא הספר שיסודתו בהר ברכה, ברכה רבה ללומדי התורה, ויקוים במחבר הנאמר במקום אשר צוה ה' את הברכה, ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת.

ביקר דאורייתא
הרב אליהו בקשי דורון

הרב הגאון מאיר מאזוז שליט"א
ראש ישיבת "כסא רחמים" ספרדית

בס"ד י"ט במרחשון התשנ"ח

(ההסכמה ניתנה לקראת הופעת כרך ד' של פניני הלכה)

לכבוד הרה"ג אליעזר מלמד שליט"א
רב הישוב והישיבה "הר ברכה"
שלום וברכה!

נתפניתי קצת היום לעבור על ספרו "פניני הלכה" חלק ראשון ועל מאמריו בהלכות תלמוד תורה ששלח לי. ומצאתי בהם טעם כבינה. תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אופניו, יישר כחו ויפוצו מעיינותיו להגדיל תורה ולהאדירה.

בעניין לימוד יסודות ההלכה בימינו – לדעתי עדיין כחם של הרא"ש ובית-יוסף יפה, ככחם אז כחם עתה. הרא"ש ממצה את כל המסכת עם פסקי חכמי ספרד ואשכנז. (ומהר"ל מפראג בזמנו כתב שאם היה באפשרותו היה מדפיס את הרא"ש על העמוד בגמרא במקום התוספות. וע"ע בשו"ת חות יאיר סי' קכ"ד). והטור ובית-יוסף מביאים כל עיקרי הפסקים והמנהגים השונים עד לפני כ- 400 שנה. וכל האחרונים הולכים בעקבותיהם ומלקטים שבוליהם, וכל מה שחידשו בדרך כלל בבחינת "ואידך פירושא הוא זיל גמור". אשרי מי שישקוד בימינו על הטור וב"י ובמעט זמן יכיר את התוצאות הנשגבות.

בברכה רבה
נאמ"ן ס"ט

הרב הגאון נחום אליעזר רבינוביץ' שליט"א
ראש ישיבת "ברכת משה" – מעלה אדומים
מחבר פירוש "יד פשוטה" על הרמב"ם

(ההסכמה ניתנה לכרך ד' של פניני הלכה)

לכבוד ידידי הנעלה מרביץ תורה ברבים
מוהר"ר אליעזר מלמד שליט"א שוכט"ס

שמחתי מאד לקבל את ספרו החדש "פניני הלכה" אשר באמת יקר הוא מפנינים. ענותו תרבני לבקש ממני הסכמה ואני לא הסכנתי מעודי בכגון אלה, ומי אני להעריך ולמדוד דברי תורה הרחבים מני ים. אולם כיון שכבר ראוהו גדולים וישבחוהו ויש לו הסכמות מאנשי מופת, אף אני אבוא כיהודה ועוד להחזיק בשיפולי גלימתם של רבותינו שליט"א אשר מהללים את ספרו וממליצים עליו.

נתרשמתי מסגנונו הבהיר והקריא. כת"ר בחר בחכמה נושאים הלכתיים העומדים על הפרק ובעיות המנסרות ברומו של עולמם של בני התורה בימינו, והציע את היסודות והעקרונות בצורה מסודרת עד שהמסקנות כאילו מתבקשות מאליהן. למשל, משנה שלימה חינוכית מבוררת בפרק על תלמוד תורה, בו יש התמודדות ענינית בשאלות כגון, לימוד בהיקף ולימוד בעומק, צירוף לימוד תורה עם חכמה, ולימוד תורה לנשים, ועוד כיו"ב ענינים שהשעה צריכה להם. ברם מובן מאליו שהפסיקה למעשה בכל מקרה טעונה שיקול מיוחד, ולא באתי להביע דעה על כך.

יהי רצון שימשיך כת"ר להגדיל תורה ולהאדירה מתוך נחת ואושר ובריאות ויפוצו מעינותיו החוצה לרוות צמאונם של עדרי צאן קדשים.

הכו"ח לכבוד התורה ולומדיה יום ה' לסדר ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך תשנ"ח לפ"ק.

הרב נחום אליעזר רבינוביץ'

הרב הגאון דוב ליאור שליט"א
רבה של קרית-ארבע – חברון וראש הישיבה שם

אלול תשנ"ט

(ההסכמה ניתנה לשבת א')

הובאו לפני קונטרסים מהלכות שבת מהספר פניני הלכה להרב אליעזר מלמד מהר ברכה. עברתי על חלק ניכר מהתשובות ומאד נהנתי לראות כיצד האי צורבא מדרבנן מנתח את הנושאים לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא על פי כללי הפסיקה המקובלים בישראל.

מבין השיטין ניכר העמל וההשקעה שהשקיע הרב המחבר באיסוף החומר ובעיבודו, שיהיה לתועלת לכל נפש, הן לחובשי בית המדרש והן לשוחרי תורה ואוהביה הרוצים להשתית את חיי הקדושה על בסיס ההלכה.

ישר כח גדול לרב המחבר שיפוצו מעיינותיו חוצה לזכות את הרבים ולקרב את ישראל לאביהם שבשמים.

החותם לכבוד התורה
דוב ליאור

שאל את הרב

שאלות אחרונות

תנור אפייה

מיקרוגל

אכילה על שולחן אחד

תורה

(פניני הלכה ליקוטים א')

א – תלמוד תורה

ערך לימוד התורה

חובת הלימוד

ידיעת יסודות התורה

לימוד תורה מול מצוות אחרות

היחס ללימודי חול

לימוד תורה לנשים

קימה לכבוד תלמידי חכמים

יש לך שאלה?

פניני הלכה

על סדרת פניני הלכה

הכרכים והנושאים בהם עוסקים

עד כה יצאו בסדרה 22 כרכים ביניהם:

הסכמות לפניני הלכה