חיפוש

לוח אירועים

  • מחנה קיץ תורני תשפ"ד
    05/08/2024 – 11/08/2024 |

  • שאל את הרב

    שאלות ששלחתם

    שאלות אחרונות

    הלכות שבת

    שלום וברכה, לפני כמה שבתות הלכתי ברחוב ונתקע לי בחצאית ענף גדול. לא ידעתי מה לעשות והסרתי אותו, אך איני יודעת אם הדבר מותר בשבת. מצד אחד לא נראה לי הגיוני להמשיך להסתובב איתו והוא גם יכול לשרוט אותי, ומצד שני להבנתי יש בעיית מוקצה וגם הוא היה עלול לקרוע לי את החצאית. אשמח לדעת א'- אם אכן היה מותר לי להסיר אותו וב'- אם לא, האם יש בעיה שאלבש מכאן והלאה את חצאית כי אולי יש כאן סוג של הנאה מחילול שבת? וג'- במקרים אחרים קרה לי שסנדלי שורש נתקעו גם הם בבגדי (סנדלים של אנשים אחרים שהיו על הרצפה, כך שבעייתי להסתובב איתם כל השבת..), השאלה מה הדין גם במקרה כזה מבחינת חשש לקריעה? תודה רבה מראש

    א. אמנם ענף כזה הוא מוקצה מחמת גופו שאין בו ההיתר של צורך גופו ומקומו כשם שיש בכלי שמלאכתו לאיסור, אבל יש כלל שאומר שמוקצה שאין לו חשיבות שדבוק לבגד, כמו למשל שערה שנפלה על הבגד, הוא טפל לבגד, ולכן אף שהוא מוקצה מותר להסירו, וכל עוד הוא בידו, כיוון שהגיע לידו בהיתר, יכול להניחו במקום שצריך, כגון בפח, ולא צריך לזורקו ברחוב על הרצפה וכד'.

    כלל זה מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. ספר זה מביא את כל הפסקים שמובאים בספרי פניני הלכה בספר אחד:

    הלכות שבת פרק כג סעיף יב – מוקצה שאין לו חשיבות, שמונח באופן הטפל לחפץ של היתר, מותר לסלקו מעליו. כגון להסיר זבוב או גרעין לימון מהכוס או הקערה (באופן שאין איסור בורר), וכגון להסיר חוט או שערה שנפלו על הבגד, או לגרד חתיכת בוץ שדבוקה לכיסא (עי' בפרק יג, ט).

    ב. גם אם היה אסור להסיר את הענף, הבגד לא נאסר בשימוש, שכן הבגד היה בר שימוש גם עם הענף. דומה הדבר למי שפתח את המקרר באיסור למרות שידע שהנורה שבו עובדת, שאמנם אסור לו להנות מאור המנורה, אבל אין עליו איסור להנות מתכולת המקרר.

    דין זה מובא בספר הקיצור פרק כו סעיף ז – כאשר על ידי המלאכה האסורה נעשתה פעולה אחרת מותרת, מותר ליהנות ממנה. כגון שתיקנו באיסור כלי לפיצוח אגוזים, ועברו ופיצחו בו אגוזים – מותר לאוכלם, כיוון שבפעולת הפיצוח עצמה אין איסור. וכן כאשר הביאו מפתח באיסור ופתחו את הדלת, מותר להיכנס בה. וכן כאשר פתחו באיסור דלת של מקרר שהנורה שלו עובדת, מותר להוציא מהמקרר מאכלים (ולגבי סגירתה עי' בפרק יז, יא).

    ג. אני מבין שאת מתכוונת לכך שבעת שמסירים את הסקוטצ מהבגד, הוא עלול לתלוש חלק זעיר מהבד. דבר זה מותר כדין 'אינו מתכוון', או כדין פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן.

    אביא לך את הדברים מספר הקיצור פרק ט:

    דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא

    ז. המתכוון לעשות דבר מותר, אך ייתכן שתיעשה מלאכה אסורה שאין כוונתו לעשותה וגם אין ודאות שתיעשה – מותר לו לעשות את הדבר המותר. לפיכך, מותר לגרור בשבת ספסל על קרקע קשה כדי להעבירו ממקום למקום, למרות שרוב הסיכויים שרגלי הספסל יעשו חריץ בקרקע. וכן מותר לרוץ על גבי עשבים גם במקום שרוב הסיכויים שיגרום לעקירתם. כלל זה נקרא 'דבר שאינו מתכוון', והוא מותר בכל התורה כולה ולא רק בהלכות שבת.

    ח. כאשר ברור שתוך כדי גרירת הספסל יֵעשה חריץ בקרקע, אסור לגרור את הספסל. וכן אם ברור שתוך כדי ריצתו יֵעקרו עשבים, אסור לרוץ שם. כלל זה נקרא 'פסיק רישא' (פס"ר), והוא אסור בכל התורה כולה. אם נוח לו בתוצאה האסורה (פס"ר 'דניחא ליה') והיא אסורה מהתורה – עבר על איסור תורה. ואם אין לו עניין בתוצאה האסורה (פס"ר 'דלא ניחא ליה'), כיוון שלא התכוון לעשותה, עבר על איסור מדברי חכמים. וכאשר גם האיסור שיֵעשה אסור רק מדברי חכמים וגם אין לו עניין בו (פס"ר דלא ניחא ליה בדרבנן), אפשר להקל במקום הצורך.

    מחבר התשובה: הרב אורן מצא

    2024-05-21 14:20:52

    פאת הראש

    שלום האם מותר לגלח את השערות שכנגד מקום הפאות אבל לא במקום עיקר הפאה כגון שערות אחדות הגדלות על הלחי?

    כן. מותר להתגלח במכונת גילוח בכל מקום בפנים.

    מחבר התשובה: הרב אורן מצא

    2024-05-17 11:40:27

    יש לך שאלה?

    מאמרים אחרונים:

    צדקה

    הרב אליעזר מלמד

    מעשר כספים והברכה המובטחת

    ⬅️ מדוע דווקא במצווה זו ניתן לנסות את ה'?
    ⬅️ מהי טעותם של חלק מתלמידי החכמים ביחס למצוה זו?
    ⬅️ כיצד מתגלה הברכה של המצווה?
    ⬅️ מדוע חינוך הילדים אינו יכול לבוא ממעשר הכספים?
    ⬅️ כיצד יכול היה הציבור הדתי לאומי לקדש שם שמים בחינוך?

    הרב אליעזר מלמד

    מצוות היובל – זכות קניין לצד שוויון הזדמנויות

    ⬅️ מהו היסוד לזכות הקניין של האדם על רכושו?
    ⬅️ כיצד בא לידי ביטוי ערך השיוויון בחלוקת הארץ?
    ⬅️ כיצד מסייעת מצוות היובל לצאת ממעגל העוני?
    ⬅️ כיצד ראוי לתרגם את מצוות היובל לימינו?
    ⬅️ מהו הצדק שבצדקה?
    ⬅️ מהי האחריות הציבורית לצדקה ועזרה לזולת?

    מדינת רווחה על פי התורה

    חשיבות הדאגה לעניים ולחלשים על פי התורה • תפיסת השמאל: האשמה במצב העניים מוטלת על החברה והמדינה • תפיסת התורה: האחריות למצבו הכלכלי של אדם מוטלת קודם כול עליו, ורק כשאינו יכול לעזור לעצמו חובה לעזור לו • משמעות מצוות היובל: המשאבים הטבעיים צריכים להיות מחולקים בשווה, אבל שכר חריצותו של האדם מגיע לו עצמו • על פי התורה, הדאגה לחלש מוטלת תחילה על המעגלים הקרובים לו, ורק לבסוף על כלל החברה • יתרונותיה הרבים של שיטת מעגלי התמיכה והסיוע ציטוט: "ממצוות היובל יש ללמוד שכמו שהקרקעות צריכות להיות מחולקות לכולם בשווה, כך גם כל משאבי הטבע – המים, המחצבים, הגז, הנפט וכו' – שייכים לכל ישראל בשווה. את ההכנסות ממשאבים אלה צריך להשקיע בחינוך איכותי לכול. זו התשתית השוויונית שמאפשרת לכל אדם לדאוג לעצמו לפי חריצותו וכישרונו"

    לחיות טוב מתחת לקו

    דו"ח העוני מנוצל כדי לסייע לשמאל במערכת הבחירות • על פי דו"ח הביטוח הלאומי נרשמה בשנת 2013 ירידה משמעותית במספר העניים • הנתונים המדאיגים בדו"ח משקפים בעיקר את המצב באוכלוסייה הערבית והחרדית • עדות אישית: כך הסתדרנו יפה עם הכנסה נמוכה במחצית מקו העוני • תפיסת האחריות האישית של התורה שונה מהתפיסה הקומוניסטית-סוציאליסטית של אנשי ארגוני החסד • דו"חות אלטרנטיביים מטעם ארגוני החסד מנפחים את בעיית העוני • התנגדות מפלגות השמאל לבנייה ביו"ש תורמת לעליית מחירי הדיור ציטוט: "על פי הדרכת התורה, האדם ובכלל זאת העני הוא האחראי הראשון למצבו, ורק כשהוא עושה את מה שהוא יכול לפרנסתו ואינו יכול יותר מצווה לעזור לו. כמו שנאמר: "עזוב תעזוב – עמו". וכמובן שחובה לעזור למי שאינו מסוגל לעבוד מפאת מחלה או זקנה"

    דילוג לתוכן