שאלות ששלחתם
אין ראוי לאדם לבזבז את זמנו לריק בדברים שאין בהם שום תועלת של מסרים חיוביים או מידע חיובי, כמו ספרי הארי פוטר, גם אם הדבר גורם לו נחת, שכן אפשר לגרום לעצמו נחת גם מספרים שיש בהם תועלת. אם בכל זאת אדם רוצה לקרוא בספרים שאין בהם תועלת כי זו מנוחת הנפש שלו ואין הוא מעוניין לקרוא ספרים אחרים, ישתדל למעט כמה שיותר, ובטח שלא לעשות זאת בשבת שנועדה לקדושה ולימוד תורה. יסוד זה מבואר בדברי חכמים על הפסוק 'ודברת בם' – ולא בדברים אחרים. הדעה המקלה ביותר בהלכה לגבי סוגיה זו של ביטול תורה, אומרת שאף שחובה על אדם ללמוד תורה כמה שהוא יכול, מותר לו גם לעשות דברים מועילים אחרים, אלא שגם לדברים מועילים יש גבול, שכן אדם יכול לעשות כושר שעות מרובות באופן מוגזם מעבר לנצרך לגוף בריאותו, ויכול לטייל שעות וימים מרובים מעבר לנצרך לשם הכרת הארץ או מנוחת נפשו. כל אחד צריך לשקול בעצמו את הדברים כאשר הכלל המנחה הוא – השקעה מרובה בלימוד תורה, במיוחד בשבת (לפחות 6 שעות. פניני הלכה שבת), ועשיית דברים בעלי ערך. עניין ביטול תורה מובא בפניני הלכה ליקוטים א פרק א – המאבד את זמנו לבטלה מעבר למה שכל אדם צריך לנוח ולהינפש, הרי הוא עובר על איסור ביטול תורה. וכפי שאמרו חכמים (יומא יט, ב): "וְדִבַּרְתָּ בָּם- בם ולא בדברים אחרים". וגם אם עושה דברים שיש בהם צורך, מכל מקום חייב ללמוד זמן חשוב כל יום (זו הדעה הכי מקילה בגדר ביטול תורה!).
לפי זה, כיון שאין בקריאת ספר עב כרס זה שום ערך, ממילא אין בו צורך, וממילא קריאתו שעות על גבי שעות הינה דבר בעייתי. וגם אם יאמר אדם שבכל מקרה לא ילמד תורה בזמן הזה (או משום שרוצה להנות מעט וכד' או משום שמדובר על אישה שאינה מצווה בגדרי לימוד תורה כגבר), נאמר לו שלפחות יקרא ספר שיש ממנו תועלת. ברוך ה' יש כיום ספרים רבים שיש בהם תועלת, או תועלת של מידע, או של הסטוריה, או של שאר רוח ומידות וכד', ולכן אין זה נכון וראוי לקרוא ספר שאין בו שום תועלת, גם כשאין בדבר איסור.
אביא לך את תמצות הלכות תלמוד תורה כפי שהם כתובים בספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
א. המצווה החשובה ביותר היא מצוות תלמוד תורה, שעליה אמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל שאר המצוות (פאה א, א). שתי סיבות עיקריות לכך:
ראשית, על ידי הלימוד ניתן להבין את הייעוד של הבריאה ולחיות על פי ערכי התורה המקודשים, לקיים את מצוות התורה ולתקן את המידות. וזהו שאמרו חכמים: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה".
שנית, על ידי לימוד התורה האלוקית אנו מתקשרים אל המימד הרוחני שהוא שורשו של העולם הזה הגשמי, ומתוך כך נמשכת ברכה לעולם. וזהו שאמרו חכמים שהתורה קדמה לעולם, והוסיפו ואמרו שאילו היה העולם בטל רגע אחד מתורה, מיד היה חוזר לתוהו ובוהו.
מכיוון שכך, גם אדם שזכה לדעת את כל יסודות התורה (להלן, ה), צריך להוסיף ולהתעמק בה, כדי להמשיך אורה וברכה לעולם. שכן תכלית הלימוד אינה רק לדעת כיצד לנהוג וכיצד להתבונן בעולם, אלא הלימוד עצמו נחשב למצווה הנעלה ביותר, מפני שבלימוד התורה אנו עוסקים בדבר ה' שמופיע בעולם, ואין מצווה שמקשרת את האדם אל ה' יותר מאשר מצוות תלמוד תורה, שעל ידה דברי התורה האלוקית נספגים בשכלו של הלומד והופכים להיות חלק ממנו.
ב. לרוב חשיבותה של מצוות תלמוד תורה, קיומה מבוסס על שלוש מצוות: ראשית, חובה על ההורים לדאוג לכך שילדיהם ידעו את יסודות התורה, שנאמר (דברים יא, יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם". בנוסף לכך, חובה על חכמי ישראל ללמד את העם תורה, שנאמר (דברים ו, ז): "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", וביארו חכמים שהכוונה לתלמידים, שגם הם קרויים בנים. בנוסף לכך, חובה אישית על כל אחד ללמוד בעצמו את התורה, שנאמר (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".
ג. נאמר על דברי התורה (דברים ו, ז): "וְדִבַּרְתָּ בָּם", ודרשו חכמים: "בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים". וכן נאמר (יהושע א, ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". מכאן למדנו שמצוות לימוד תורה היא מצווה תמידית, ולכן אסור לאדם לאבד את זמנו לבטלה, ואם אינו עושה דבר בעל ערך חיובי – אסור לו להתבטל מלימוד תורה.
אמנם גם העושה דברים בעלי ערך חיובי, כמו רוב האנשים העוסקים בפרנסה וביישובו של עולם, לא ימלא את כל יומו בהם, אלא עליו להקדיש בכל יום זמן ניכר עבור לימוד תורה, כל אחד לפי יכולתו. ובימים שבהם הוא טרוד מאוד, ילמד מעט בבוקר ומעט בערב, ובזה יצא ידי חובת "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". ובשבתות וחגים שנועדו ללימוד תורה (ירושלמי שבת טו, ג), צריך כל אחד להקדיש שעות רבות ללימוד (עי' בהלכות שבת ה, א).
ד. חובה על כל אדם לחזור על תלמודו, כדי להיות כמה שיותר קשור לדברי התורה, וכדי לזכור את דברי התורה המדריכים את חייו, שנאמר "וְשִׁנַּנְתָּם", ולמדו חכמים – "שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך, שאם ישאלך אדם דבר, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". ומי שמתרשל ואינו חוזר על תלמודו ושכחו, עובר על האיסור: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" (דברים ד, ט).
דברי תורה שכל אדם צריך עבור חייו השוטפים, הן בהלכה והן באמונה – חובה על כל אחד לזכור. ורבנים שהציבור שואל אותם שאלות – צריכים לזכור יותר, וצריכים לדעת למצוא תשובות בספרים ובמאגרי המידע המצויים.
ה. במשך הדורות נכתבו ספרים רבים מאוד כדי לבאר את דברי התורה, עד שכיום נעשתה התורה מרובה ומפורטת מאוד, ולא ניתן לדעת את כל מה שכתוב בה. אמנם את יסודות התורה המבארים כיצד לנהוג ולהתייחס למאורעות החיים, ניתן לדעת.
על כן חובה על כל אחד ללמוד את כל התנ"ך עם פירוש פשוט, ואת יסודות האמונה והמוסר המבוארים בספריהם של גדולי ישראל, וכן ללמוד את ההלכות הנצרכות לחייו בטעמיהן, בלא פירוט מדוקדק המחייב רק תלמידי חכמים. על גבי זה, יוסיף כל אחד להעמיק לפי זמנו, כישרונו ונטיית ליבו.
ו. המקור לכך שיש להקדים את הלימוד הנוגע למעשה, מן הפסוק (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", כלומר צריך ללמוד כדי לדעת לשמור ולעשות. וכן אמרו חכמים (קידושין מ, ב): "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה", משמע שהעיקר הוא ללמוד את הדברים המביאים לידי מעשה, וכך הדריכו רבים מגדולי ישראל (עי' בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א הערה 2).
לכן, נכון שבכל הישיבות ילמדו את המסכתות הנוגעות למעשה, עם שיטות הראשונים והאחרונים המרכזיות ועד ההלכה למעשה, מתוך מטרה להקיף בשנים המעטות של הלימוד בישיבה כמה שיותר סוגיות מעשיות, הן בהלכה והן בתנ"ך ואמונה, כך שכאשר הבחורים יסיימו את המסלול הישיבתי, יהיו מוכנים כראוי לחיי המעשה ולבניית ביתם.
ז. מצד אחד מצוות לימוד התורה היא המצווה החשובה ביותר, ומצד שני מגמתה של התורה להדריך את חיינו ולשם כך ניתנו כל המצוות. לכן, כל מצווה שיש חיוב אישי לקיימה, כגון תפילה וסוכה – חייב כל אחד לקיימה, גם אם הדבר יבוא על חשבון זמן לימוד התורה.
אבל מצווה שאינה חיוב אישי, ואנשים שאינם לומדים תורה יכולים לקיימה, כגון עזרה לזולת – אין ראוי לאדם לבטל תורה עבורה. ואם אין אחרים שיכולים לקיימה – חובה עליו לקיימה על חשבון זמן לימוד התורה. וכן הדין לגבי מי שצריך עזרה מחברו, שמתחילה עליו לפנות למי שאינו לומד תורה באותה שעה, ורק אם לא מצא, יכול לפנות למי שלומד תורה.
ח. בחורי ישיבה שמקדישים את כל זמנם ללימוד תורה במשך כמה שנים, כדי לדעת את יסודות התורה – אם עשייתם את המצוות שאין אחרים יכולים לקיימן, תפגע בידיעתם את יסודות התורה, או שתפגע בהתקשרותם לתורה, כגון כאשר מדובר בהתנדבויות שדורשות זמן רב – מצוות הלימוד גוברת, והמצווה האחרת תידחה מפניה (מצוות הגיוס לצבא, מובאת בהלכות העם והארץ ד, ד) .
ט. גם מצוות הנישואין נדחית מפני חובת לימוד יסודות התורה. לשם כך רשאים הבחורים לדחות את נישואיהם לכל היותר עד גיל עשרים וארבע (עי' בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו ה, ט).
2025-11-02 21:34:02
א. אם הסיבוב שווה, פונים דרך ימין. כלומר אם אתה לכיוון מערב וחוזר למזרח, הסיבוב שווה. אבל אם אתה לכיוון מערב וחוזר לדרום (במקום שארון הקדוש לכיוון דרום, כמו אצלנו בהר ברכה), אפשר לחזור דרך כיוון שמאל. הנוהגים לכרוע, נחלקו המנהגים כך שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. היעב"ץ כתב בשם אביו החכם צבי שפונה לשמאלו תחילה כנגד ימין השכינה. ואילו בבא"ח שנה ב וירא ב ובכה"ח רסא, כח כתב שפונים לימין תחילה.
ב. כך אחד עושה מה שנוח לו. אפשר לשבת לכתחילה.
ג. יש שכתבו שטוב להשלים אחרי התפילה את המזמורים והקורבנות שהחסיר, אך אין בזה חובה, והמנהג הרווח להקל בזה, שכן הם נועדו כהכנה לתפילה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-11-02 06:49:49
כפי שכתוב בדיני התרת נדרים שבפניני הלכה ימים נוראים פרק ה, מראש אין זה צריך התרה לזה, שכן בראש השנה ובכל נדרי לפני שהתחלת את העניין הזה מן הסתם אמרת שכל מה שתעשה יהיה בלי נדר, כך שמראש אין זה נחשב נדר.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
התרת נדרים
כה. נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה, כדי להיכנס לראש השנה נקיים מהעוון החמור של נדרים. ויש נוהגים להתיר נדרים גם בערב יום הכיפורים. גם אמירת 'כל נדרי' בפתיחת יום הכיפורים נועדה למטרה זו.
כו. התרה זו מועילה לנדרים שאדם שכח שנדר, או למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים בלא לציין שמקיימם בלי נדר, או למצוות שקיבל על עצמו ולא אמר "בלי נדר". אבל נדר שאדם זוכר שנדר, אין מתירים בלא שיפרט אותו בפני שלושה דיינים שיתירו לו את הנדר על ידי פתח וחרטה.
מודעה לביטול הנדרים לעתיד
כט. אמרו חכמים: "הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר – כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל". מעיקר הדין ניתן לומר את 'מסירת המודעה' הזו בקול לעצמו, אך נכון לומר אותה בפני שלושה. לכן נוהגים לאומרה יחד עם התרת הנדרים, גם בערב ראש השנה וגם ב'כל נדרי' באמירת: "מיום כיפורים זה ועד יום כיפורים הבא עלינו לטובה". נשים שלא מגיעות ל'כל נדרי', נכון שיאמרו את מסירת המודעה בקול לעצמן.
ל. נוהגים שלא לסמוך על מודעה זו לנדרים ממש, אלא רק למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים ולא אמר "בלי נדר", או לצדקה ומצוות שקיבל על עצמו ולא אמר "בלי נדר" (כמובא בסעיף כו)
2025-11-01 19:28:20
טעם הנטילה אינו רק משום נקיות אלא גם משום תוספת מעלה לקראת הברכה החשובה. לכן נוטלים גם לפני מוסף למרות שזה לפעמים בא על חשבון עניית אמן לחזרת השץ.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-31 06:54:08
אמנם לדעת רבים כלים שאדם בישל בהם בשבת, נאסרו עליו לעולם עד שיכשירם, ואמנם מן הסתם הכלים שלה גם לא טבולים, אבל אפשר להקל אם תכין את העוגה בתבנית חד פעמית (לא עוגה עם פירות, כדי שלא תהיה בעיה של קניה במקום שלא הפרישו תרו"מ).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-30 10:02:13
