שאלות ששלחתם
מותר לשים. כך הציעו בכל הדורות כדי לשמור על טריותם ולא סייגו חומרא כזו מלבד החת"ס. הרוצה להחמיר יניחם באופן שישאיר מחוץ למים כאורך שיעורם (ד' טפחים לולב, ג' טפחים הדס וערבה).
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
שמירת ארבעת המינים
יח. צריך להשתדל לשמור את ההדסים והערבות בטריותם בתוך מים או במגבת לחה או בנרתיק אטום. הניחם בכלי עם מים לפני יום טוב, מותר להחזירם לכלי זה ביום טוב בלא להחליף בו את המים, אך מותר להוסיף בו מים.
יט. מי שהוציא את ההדסים או הערבות מאיגוד הלולב, כאשר מחזירם, אין להסתפק בתחיבתם לתוך הקשר הקיים, אלא צריך לקשור אותם מחדש או להוסיף עליהם קשר נוסף, כדי לקיים בכך את מצוות האיגוד. ביום טוב לא יעשה קשר כפול.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-07 23:43:57
היית צריך לעשות זאת לפני החג. אם ניסית ולא הצלחת לגמור לפני החג – מותר מדין דבר האבד אם אין אפשרות לדחות את מועד ההגשה בכמה ימים. אם היה לך זמן לפני החג ודחית את הדבר לחול המועד – אסור.
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
אסור לכוון מלאכתו למועד
יא. דבר שהיה יכול לעשותו לפני החג ודחאו לחג, גם אם הוא מהדברים שאם היו צצים במועד היו מותרים – אסור לעשותו אפילו במלאכת הדיוט, ואפילו על ידי גוי, ואפילו אם יגרם לו הפסד, ואפילו אם לא ידע שאסור לכוון מלאכתו למועד. אמנם מלאכות עבור מאכלי החג או צורכי הגוף מותרות גם למי שדחאם למועד (לעיל פרק יא, סעיפים י, יד).
יב. שכח לעשות את הדבר לפני החג, או שמרוב עומס לא הספיק לעשותו, או שכדי לעשותו קודם החג היה צריך לבזבז זמן רב כדי להגיע למקום שבכל מקרה יהיה בו בחול המועד – אינו נחשב כמי שכיוון מלאכתו למועד, ומותר לעשותו במועד.
יג. דוגמאות אסורות: ידע לפני החג שיש חשש שמזיקים יתקפו את מטעו ויגרמו נזק משמעותי, והתרשל ודחה את הריסוס כדי לקיימו בחול המועד – אסור לו לרסס במועד. וכן מי שקיבל על עצמו עבודה תוך ידיעה שגם אם יזדרז, יש סיכוי גבוה שלא יספיק לסיימה בלא לעבוד בחול המועד – אסור לו לעבוד במועד גם אם ישלם על כך קנס משמעותי. וכן מי שידע לפני החג שחסר לו כפתור בבגד שיזדקק לו במועד, ודחה מלאכתו למועד – אסור לו לתקנו בחול המועד.
יד. דוגמאות מותרות: מי שנדרש לעבור ניתוח בהקדם ולא התאפשר לו לקובעו לפני החג, ויש חשש שעד לאחר החג מצבו יחמיר או שבינתיים יסבול – מותר לקבוע את הניתוח לחול המועד. וכן הדין במקרה שאם לא יקבל את התור לרופא מומחה בחול המועד, יפסיד את האפשרות להיבדק אצל רופא ברמתו.
2025-10-07 18:01:28
האיסור לעבוד בחול המועד כולל הפסד פרנסה של ימי העבודה בחול המועד, אין זה נקרא הפסד אלא מניעת רווח. אבל אם הדבר עלול לגרום להפסד מעבר לכך, אפשר להקל, במיוחד במקרה כמו שלך שאתה אומר שאין בדבר כלל טרחה.
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
דבר האבד
א. כאשר ארע מקרה לא צפוי במהלך החג שאם לא יעשו מלאכה כדי לפותרו ייגרם הפסד משמעותי, מותר לעשות לשם כך מלאכת אומן אפילו שאין בה תועלת למועד.
ב. דווקא הפסד נחשב לדבר האבד, ולא מניעת רווח. לכן לרוב האנשים אסור לעבוד בחול המועד אפילו אם יציעו להם רווח כפול, אלא הם חייבים לקחת ימי חופשה גם אם לא יקבלו עליהם שכר. אבל למי שחושש שיפוטר, מותר לעבוד בעבודה אסורה בחול המועד.
ג. דוגמאות לדבר האבד: מותר להפקיד המחאה שיש חשש שתאבד או שלא תכובד לאחר החג, וכן מותר לשלם חובות שהמאחר לשלמם מתחייב בקנס. בעל כרם שענביו הבשילו ואם לא יבצור אותם ייגרם לו הפסד משמעותי, רשאי לבצור במועד. וכן מי שדלת ביתו או חנותו נפרצה, או שמערכת האזעקה שלו התקלקלה, רשאי לתקנם במלאכת אומן. וכן הדין כאשר צינור המים שבבית התפוצץ ויש חשש שהבית והרהיטים יינזקו מהמים.
ד. כל חסרון משמעותי שייגרם לאדם אם לא יעשה את המלאכה במועד, נחשב לדבר האבד, גם אם אין בו הפסד כספי, כגון במקרה שאם לא יעשה את המלאכה כעת, יאבד זמן רב לאחר המועד. לכן הנקלע למקום שמוכרים בו דבר שנצרך לו, ואם לא יקנהו כעת, יצטרך לנסוע לשם לאחר המועד ולבזבז זמן רב, או שלא בטוח שהמוצר יישאר בחנות לאחר החג – מותר לקנותו אף אם לא ישתמש בו בחג (ועי' להלן יז-יט). וכן מותר לכתוב דברים נחוצים שאם לא יכתבם בחול המועד עלול לשכוח אותם.
ה. נפלה בחלקו הזדמנות בחול המועד להרוויח רווח גדול מאוד, נחשב הדבר כהפסד. ולאדם שחי בצמצום, גם מניעת רווח נאה שאינו שגרתי נחשב כדבר האבד, ובתנאי שבזכות זה יוציא יותר לסעודות המועד.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-07 18:00:22
לא. השורה התחתונה תמיד מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
ה. כיום מוסכם על הרפואה שאין באכילת דגים עם בשר או חלב כל סכנה. לכן מותר לבני כל העדות לבשל ולאכול דגים עם חלב. אבל לגבי דגים עם בשר, אף שמעיקר הדין הדבר מותר, כיוון שמדורי דורות נהגו להיזהר בזה, גם כיום הנוהג המקובל להקפיד שלא לבשלם או לאוכלם יחד. ואף כשרוצים לאוכלם בזה אחר זה, שותים כדי לנקות את הפה, ואם נותר על האצבעות רוטב ממין אחד, מנגבים אותן במפית. כמו כן, מכינים מזלג, סכין וצלחת נפרדים לכל מנה, ובשעת הצורך, אפשר לקנח אותם במפית או בלחם, או לנקות את המזלג והסכין בעזרת הפה.
2025-10-07 17:49:17
לכתחילה לא שמים שום חוצץ בין הסכך ליושבים בסוכה
2025-10-06 09:13:45
