חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
שמירת העיניים
שלום וברכה ביום ראשון שלחתי שאלה לגבי גדרי שמירת העיניים בהתנהלות ביום ביום אז קודם כל תודה וישר כוח על התשובה. אבל ברצוני למקד את השאלה, מה הגדר לגבי מקומות המכוסים שהיום לכאורה דרכם להיות מגולים כגון שרוול קצר וכדומה האם גם בזה כיון שאינם מביאים לידי הרהור מותר בראיה בעלמא ללא התבוננות לשם הנאה או אפילו ראיה רגעית עד להסטת המבט? נפקא מינה למקרים שהם לא לצורך פרנסה גמור כגון קריאת כתבה או חדשות או צורך לחפש באינטרנט דבר מסויים, אציין שאני מקפיד להשתמש רק באינטרנט מסונן אבל דברים כגון אלו זה דברים שקשה לסנן ואין אפשרות להתחמק מהם כל הזמן…אשמח לדעת מה הגדר… תודה רבה וישר כח.
אין גדר, הכל לפי האדם. כל עוד הלבוש כזה שבראיה בעלמא אין סיבה שיגרום לו להרהורי עבירה, הוא מותר. אדם שגדל בחברה החרדית שמאוד מתרגשים מכל מקום מגולה בגוף, צריך להקפיד יותר, כיון שראיה שולית עלולה לגרום לו להרהורי עבירה. אבל אדם שגדל בחברה שפחות מתרגשת מכל גילוי, אינו מתרגש מכך עד גבול מסויים.
עוד יש לציין, שכפי שציינת בשאלה הקודמת, ברגע שעושים עניין מהדבר, זה גורם לייצר לבעור יותר. לכן יש להשתדל לא לעשות מכך עניין, וההלכה הנ"ל עוזרת לזה מאוד.
2020-06-01 18:14:53
שמירת העיניים
שלום וברכה כבוד הרב. ראיתי במשנה ברורה בסימן עה' סעיף ז' שמביא בשם הפרי מגדים שהסתכלות על אישה במקומות שצריכים להיות מכוסים אסור בכל מצב ואפילו בראיה בעלמא וראיתי בפניני ההלכה (פרק ז) שיש גדר שקבוע חז"ל שצריך להיות מכוסה וגם אם הרגילות היום ללכת ככה זה עדיין נחשב מקומות המכוסים, ובניהם הזרוע מעל המרפק, וכך גם הבנתי שמדייקים ברמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ב שמתכוון להינות הכוונה רק במקומות המגולים… ורציתי לשאול איך אפשר לנהוג כך הלכה למעשה לכתחילה במציאות של ימינו, כיון שאני עובד עם מחשב ואינטנרנט קשה מאוד להימנע מכך, אני חייב לציין שאני מקפיד מאוד להשתמש באינטרנט ובפלאפון מסוננים ופחות ישנה בעיה של תמנות לא צנועות או פרסומות אבל תמונה של אישה למשל עם שרוול קצר מאוד קשה להימנע מכך…אמנם ראיתי שהרב משה פיינשטיין באגרות משה אבן העזר סימן נו התיר במקום שזה לצורך פרנסה וצרכים אחרים ושאין דרך אחרת, אבל עדיין מאז שראיתי את ההלכה מאוד קשה לי כיון שכל דבר צריך לחשב אם זה באמת צורך גמור ואני חושש שאולי זה לא צורך, ותמיד יש דברים שהם לא צורך גמור כמו לחפש או לקרוא איזה משהוא שלא קשור לעבודה או לקרוא חדשות וכו… ואני חייב לציין שזה גורם לי עוגמת נפש מרובה כיון שלפניכן לא הייתי שם לב או רק מעביר מבט ולא מתרכז אבל עכשיו זה כל פעם לבדוק האם זה צורך גמור או לא, אם נכשלתי או לא או ויש גם מבט נוסף לבדוק האם זה צנוע באמת או לא וכו אציין שוב שהנושא גורם לי קושי ניכר ועוגמת נפש במהלך ההתנהלות היום יומית ולכן אשמח לקבל תשובה מנומקת עם מקורות. תודה רבה וישר כוח.
האיסור הוא בהבוננות לשם הנאה ולא ראיה בעלמא שהרואה כלל לא מייחס לה חשיבות. לכן נראה שלא נכשלת כלל.
אני מביא לך מספרו של הרב שמחת הבית וברכתו ד, ט. עיין שם עוד מסעיף ו והערה 9. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה:
כדי שלא יחטא אדם בהרהורי עבירה, אסור לאדם לעסוק בדבר שיגרה את יצרו, כלומר יביא אותו לידי קישוי או לידי מחשבות ממושכות אודות אשה מסוימת. לפיכך, יש לאדם להתרחק ממקומות ומצבים של חוסר צניעות שעלולים לגרות את יצרו. אולם לפעמים יש בדבר צורך של פרנסה, כגון לימודים אקדמאים במסגרת שאינה צנועה כהלכה. ואזי הדין הוא, שאם יש אפשרות ללמוד את אותו המקצוע במסגרת צנועה, חובה עליו לעשות כן. ואם אין אפשרות ללמוד את המקצוע המתאים לו במסגרת צנועה, מותר לו ללמוד במסגרת שאינה צנועה ובתנאי שהוא מעריך שיצרו לא יגבר עליו. אבל אם הוא מעריך שיצרו יתגבר עליו, אסור לו ללמוד שם. ובמצב של ספק או במצב של שעת הדחק יש לשאול שאלת חכם.[1]
[1]. היסוד לכך מבואר במסכת בבא בתרא נז, ב, שההולך למקום שנשים נמצאות בו בחוסר צניעות ליד הנהר, נקרא רשע. אבל אם אין לו דרך אחרת, מותר לו ללכת דרך שם, ועליו הפסוק אומר: "וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע" (ישעיהו לג, טו). ואם הדרך הצנועה ארוכה באופן משמעותי, כבר אינה נחשבת כדרך חילופית, ומותר ללכת בדרך שאינה צנועה (עיין ע"ז מח, ב, ותוס' 'הא איכא'; שו"ע יו"ד קמב, ט). וכתבו הפוסקים, שמזה בניין אב לכל שאלות הצניעות, כגון מי שרוצה ללמוד באקדמיה במסגרת שאינה צנועה, או לבחור עבודה שתצריך אותו לעיתים לטפל בנשים באופן שאינו צנוע, כמו רופאים בחלק מהתחומים, וכן פיזיותרפיסטים ופסיכולוגים. שבכל המקרים הללו, אם יש לו בדבר צורך גדול, כגון שעל ידי לימודים אלה או עבודה זו, יתפרנס יותר, או שימצא סיפוק ומיצוי גדול יותר, והוא מעריך שיצרו לא יגבר עליו, כשם שאינו גובר על רבים מהעוסקים במקצועות הללו – מותר לו לעסוק בהם. וכמובן שיקפיד שלא יעבור על איסור ייחוד. ואם הוא מעריך שיצרו יגבר עליו, היינו שעיסוקו יביא אותו לידי קישוי או שיגרום לו להרהר רבות בנשים שיפגוש בעבודתו או בלימודיו, שלא למטרת נישואין, עליו לבחור מקצוע אחר. ובמקרה של ספק או שעת הדחק, ישאל שאלת חכם (עיין אג"מ אה"ע א, נו).
צריך להוסיף, שבכל הדברים הללו לא ניתן לקבוע גדרים לכולם, מפני שהשוני בין האנשים גדול מאוד. וכפי שאמרו חכמים, שהיודע בעצמו שיצרו נכנע וכפוף לו, רשאי להקל בדברים שאחרים חייבים להחמיר בהם. כגון רב גידל שהיה מדריך נשים בעת טבילתן כיצד לטבול, ואמר שהנשים דומות עליו באותה שעה כאווזים לבנות. וכן ר' יוחנן, שידע שהנשים שיוצאות מבית הטבילה רוצות להסתכל בדמותו כדי שיזכו להוליד בנים טובים כמותו, וישב לפניהן בשערי הטבילה ולא חשש מיצר הרע (ברכות כ, א). וכן ר' אחא שלצורך שמחת חתן וכלה היה מרכיב את הכלה על כתפו ורוקד, ואמר שאין הדבר גורם לו להרהורים יותר מנשיאת קורה על גבו (כתובות יז, א). ומנגד, היו תנאים ואמוראים שחששו מאוד מיצרם, כדוגמת אביי, שראה איש ואשה שהלכו דרך ארוכה יחד ולא חטאו, ושיער בעצמו שהיה יכול לחטוא והצטער מאוד, עד שניחמוֹ אותו סבא ואמר לו שאין זה סימן לפחיתותו, שכן "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו" (סוכה נב, א), וכן רבי חייא בר אשי, שגם לעת זקנותו התפלל שלא יפול בידי יצר הרע, וכשאשתו התחפשה לזונה, רצה לחטוא עימה, ואף שהתברר לו שהיא אשתו, כיוון שהתכוון לאיסור התענה על כך עד סוף ימיו. וכן לעניין איסור ייחוד, אמר רבי מאיר: "הזהרו בי מפני בתי", ורבי טרפון אמר: "הזהרו בי מפני כלתי" (קידושין פא, ב).
וכיוון שיכול אדם לרמות את עצמו, כתבו הראשונים והאחרונים שלא יסמוך אדם על עצמו אלא אם כן הוא חסיד גדול שמכיר ביצרו (ריטב"א קידושין פב, א; סמ"ק מצווה ל'; יש"ש קידושין ד, כה; פת"ד אה"ע כא, ג). ובספר החינוך (מצווה קפח), החמיר יותר וביאר שהאמוראים שהקילו בזה לשם מצווה היו כמלאכים, "אבל אנחנו עכשיו אין לנו לפרוץ אפילו גדר קטן בעניינים אלו כלל". וכן מקובל להורות. ומ"מ בתחום הסביר, שבו אנשים רבים מתגברים על עצמם, הדבר תלוי בהערכתו של האדם, וככל שהוא רגיש יותר בעניין זה, כך עליו להחמיר יותר.
עוד צריך לדעת לגבי כל הדברים הללו שתלויים בהתעוררות היצר, שישנו הבדל גדול בין צעירים למבוגרים. שהצעירים, מטבעם הגופני והנפשי, מתעוררים לכך במהרה, ועל כן עליהם לגדור את עצמם יותר. וכן רווק צריך להיזהר בזה יותר מנשוי, מפני שאינו יכול לבטא עדיין את תשוקתו בקדושה במסגרת ברית הנישואין.
2020-05-31 12:13:53
יום טוב
שלום הרב ביום טוב ראינו שהפלטה היתה כבויה (יש בה מתג להדליק אותה), הדלקתי אותה בשינוי נראה שיש לי סמך לזה : בפניני הלכה (מועדים ז, ג) כתב שאיסורי חכמים מותרים לצורך אוכל נפש. וגם(במועדים ה, א) מתיר להדליק חשמל גם כשיכל להדליק מערב יום טוב. וגם שבות דשבות 1) רציתי לדעת אם אני צודק 2) במועדים ה, א ,הרב מתיר רק במקום מצווה או גם לצורך אחר ? נראה שפוסקים שמתירים להדליק חשמל הם לאו דוקא מתירים לצורך מצווה , אלא גם לצורך אוכל נפש או לצורך אחר (גם לצורך קל)… 3) מה נקרא מצוה בנושא שלנו ? באופן שאין מים חמים לקפה, האם זה נקרא מצות שמחת יום טוב ? או אם יש אורחים, ורוצים לבשל משהו בשבילם, למרות שיש מה להגיש להם, זה נקרא מצות אכנסת אורחים ? וגם אם היה לנו לבשל לסעודת שבת שסמוך ליום טוב, האם זה נקרא מצוה, למרות שזה לא מצוה של היום אלא מצוה של מחר…? תודה רבה
לא קשור אוכל נפש, שהרי הבערה אסורה לצורך אוכל נפש, ההיתר הוא רק להעביר אש לצורך אוכל נפש. ההיתר הוא כפי שכתבת שהדלקת הפלטה היא איסור דרבנן ביום טוב, והדלקתה בשינוי זהו דרבנן נוסף, ותרי דרבנן מותר במקום מצווה או צורך גדול. לכן נהגת נכון. אמנם אם יש גוי, צריך לבקש ממנו לעשות זאת. ואם הפלטה על שעון שבת, צריך לדאוג שברגע ההדלקה לא תדלק כך שתדלק בגרמא.
מה נחשב צורך מצווה או צורך גדול? ודאי שפלטה זה שניהם. מים חמים לקפה – תלוי באנשים, אם מדובר על תוספת הנאה, לא נחשב צורך מצווה ולא צורך גדול. וכן האם יש דרך סבירה להביא מים חמים מהשכנים, צריך לעשות זאת. ואם יש אורחים, יש יותר מקום להקל אם לא מדובר על 'דיגומים'. באופן כללי אדם יכול לבחון עצמו האם הדבר נחשב עבורו צורך גדול- כמה היה מוכן לשלם על כך. אם לא מוכן לשלם על זה אפילו חמישים שקלים, זה כנראה לא צורך גדול.
2020-05-31 09:52:48
אבלות
שלום וברכה האם מותר לשמוע מוזיקה בשנת אבל, אגב עבודה וכגון זה. כמו שתמיד נהגתי לעשות – מוסיקה רגילה אבל ברקע ולא בווליום שיפריע למה שאני מתעסק בו. תודה רבה
מוזיקה לא שמחה – כן.
2020-05-31 08:33:32
לימוד תורה לנשים
ראיתי בפניני הלכה באתר שלכם, לגבי לימוד תורה לנשים (https://ph.yhb.org.il/07-01-17) שהרב מעלה להלכה כלשון הרב רבינוביץ' ז"ל בדעת הרמב"ם. אבל נראה שאף אחד מהפוסקים לא הבין כך את דברי חז"ל, וכולם העמידו את ציווי חכמים שלא ללמד תורה במקומו. והחילוק לדעת הרב רבינוביץ' זה אם יש לה פנאי או אין לה פנאי. ואת זה לא שמענו מרוב גדולי הדור עד היום, למעט יוצאות דופן נדירות מאוד. תהיתי מדוע הרב העלה שחכמים ציוו מהסיבה הזאת, דווקא כשיטת הרב רבינוביץ', ולא כפשטות לשון הרמב"ם? וגם ברור מדעת החפץ חיים שבליקוטי הלכות שאין לאישה ללמוד גמרא בעיון, והוא הראשון שהקל בנושא מפני שינוי הזמנים. וגם נראה שמשמע שלפניו היה ברור לכל הפוסקים שדברי חכמים הם כפשוטים. וגם היום רואים מאוד איך רוב הנשים המפורסמות שלומדות, וגם כאלה שכבר מבוגרות ואפילו מפרסמות ספרים, כותבות דברים שהם די שטחיים ובעיקר נלחמות ברבנים וחולקות עליהם. וכבר יצא לי לראות מאמר שכתבה אחת שהיא "משיבה בהלכה" לגבי שמירת העיניים לנשים ואיסור שז"ל ובו היא עוותה את כל דברי הראשונים והאחרונים ועיקמה את הסוגיה עד כדי להתיר איסורי דאורייתא והמאמר שלה מופיע מיד כשמחפשים בגוגל את האיסורים האלה. מאידך רוב מי שהן באמת יראות שמים ועוסקות בקירוב ולימוד ליראת ה' בכלל לא מתעסקות בתחומים האלה של לימוד גמרא ועיון והתחרות עם הגברים. ילמדנו רבנו מה כוונת הדברים שם.
אלו דברים מפורשים ברמב"ם שאף שאין לנשים חובה יש להן מצווה ללמוד. הרב רבינוביץ זצ"ל הוא סמך חשוב לכך, משום שלדעת הרב מלמד הוא ראש גדולי הדור כפי שכתב בהספד עליו ב'רביבים'. ומכל מקום כיון שגם הרב רבינוביץ ואפילו החפץ חיים אמר דבר דומה, יש לרב מלמד סמך חזק, בעיקר משום שגם הוא הבין וחושב כך בסוגיה ובחיים. מן הסתם יש עוד גדולים שאומרים זאת כיום (ולכן רבנים כיבדו מאוד כידוע את הרבנית נחמה ליבוביץ, ולא שמענו מעולם ביקורת על כך שלמדה תורה בעיון). ומה שלא אמרו זאת אחרים בעבר הוא רק משום שהדבר כלל לא היה נצרך, אבל כאשר הדבר נצרך אפילו החרדים מלמדים תורה ברמה מסויימת שלא כפי שנהגו בדורות הקודמים. ומכל מקום כיום שחכמות העולם בהישג יד ונשים רבות עוסקות בהן, לא סביר לאסור עליהן ללמוד את החכמה הגדולה מכולן. זה חסר כל הגיון. מה גם שאנו רואים בפועל שנשים רבות חכמות יותר מגברים ויש להם שכל ישר יותר מגברים. ואמנם לרוב רובם של הנשים לימוד גמרא בעיון לא מתאים בכלל, אבל יש נשים שהוא כן מתאים להן, ובעיקר לימוד בעיון של הלכה או אמונה או תנ"ך, ואין סיבה שלא להתיר להן ללמוד. וזה שיש שנכשלות ביחס ללימוד התורה והבנתה אכן צריך תיקון, אבל לא משנה את ההלכה שאם לאישה יראת שמים הדבר מתאים, מותר. ויש נשים רבות, אולי רבות מאלו שנכשלות, שמצליחות בזה יפה מאוד. להזכירך יש גם גברים רבים מאוד שמעוותים את דברי חכמים בלימודם.
נ.ב. נושא זה הוא כר לדיון מתמשך, אך זמני קצר ואינו מרשה לי דיונים עם השואלים שפעמים רבות אינם קוראים בעיון את התשובה, ונשארים מקובעים בדעתם ללא אפשרות לשנותה. מחילה, אך איני יכול להמשיך בדיון חשוב זה. תעיין בדברים ובמציאות ותמצא שיש מקום נרחב לדברי הרב.
2020-05-27 20:16:29
יום טוב
שלום וברכה האם מותר ביום טוב לצחצח שיניים עם משחה? תודה רבה וחג שמח !!
דין יום טוב בזה כדין שבת שנוהגים להחמיר
2020-05-27 19:16:10
זימון נשים
שלום, שמי אלישבע, אני סטודנטית ועובדת על מאמר הלכתי בנושא זימון נשים. קראתי את דברי הר' אליעזר מלמד על זימון נשים בספרו פניני הלכה. ברצוני לשאול, האם יש שוני בין זימון נשים לשל גברים בעניין שתיים? (למשל לגבי שתיים אכלו פת והשלישית מזונות/ירק או לגבי אחת בירכה לפני חברותיה). האם יש שוני בעקבות דעת רב בגמרא (ברכות מ"ה ע"א-ע"ב (שני גברים מזמנים לעצמם) )? לא מצאתי דברים ישירים לגבי שאלה זו וברצוני לדעת מה יענה על כך הרב. תודה רבה, רב ברכה.
ההבדל היחיד הוא שלנשים תמיד הזימון הוא רשות ולא חובה גם עם קבעו יחד. אם היו הבדלים נוספים, הם היו כתובים בספר.
אם את עושה עבודה, אולי תרצי גם מה שכתוב בספר ההרחבות של פניני הלכה ברכות בעניין זה:
הלכה ז – הרחבה במעמדן של נשים בזימון
כהרחבה להערה 12, אזכיר תחילה את לשון הר"ן מגילה ו, ב, 'מתניתין': "דשאני התם דעל ידי צירוף איכא שינוי במטבע ברכה, דאיכא זימון דהוי שנוי במטבע ברכת המזון, וכיוון שניכר צירופן עם אנשים איכא למיחש לפריצותא".
ואזכיר גם דברי הריטב"א, שממנו משמע שאשה יכולה לזמן כאשר היו שם שלושה גברים, וז"ל בהל' ברכות פרק ז, ב: "נשים חייבות בברכת המזון מן התורה, ולפיכך אשה מברכת לאיש על ידי זימון או אם הוא עם הארץ להוציאו ידי חובתו כדרך שהאיש מוציאו. וכן נשים מזמנות לעצמן וכן יוצאות בברכת האיש שמוציא אותן כשיש זימון בזכרים זולתן. אבל אינן מצטרפות עם הזכרים להשלים להם לזימון משום פריצותא".
גם בחזון איש או"ח ל, ח, מעלה אפשרות שאשה תוכל לזמן לגברים, וז"ל: "וכתב בב"י סי' קצ"ט בשם הר"ן, שאם יש שלושה אנשים, אז מצטרפות גם הנשים בזימון, כיוון שאין הברכה באה בצירוף אנשים ונשים – ליכא קפידא בצירופן. ולפי זה, יש לפרש ההיא דלעיל (שאשה יכולה להוציא איש) כהאי גוונא, דלכאורה נראה דגם הנשים רשאות לזמן כהאי גוונא אם אין אנשים בקיאין".
יש לציין כי לדעת ר' יהודה הכהן ור' שמחה, אשה מצטרפת לשני גברים. וכפי הנראה דיברו על קרובת משפחה כדוגמת אם הבית, וביארו שדברי המשנה שנשים אינן מצטרפות, הכוונה לשתי נשים וגבר (והרוצים לסמוך עליהם אין למחות בידם). אבל דעת שאר הפוסקים, שבכל מקרה אשה אינה מצטרפת לגברים (רמב"ם, מהר"ם, ר"ן ותר"י). והטעם, "משום פריצותא" (מאירי, ריטב"א ור"ן).
2020-05-27 12:44:32
נישואין עם קראי
בת משפחה הכירה בחור בן להורים קראים (לדבריו הוא עזב דרך זו) והם מתכוננים להינשא זה לזה. השאלה: האם יש בעיה הלכתית? האם יש דרך לפתור אותה? מה עליהם לעשות על מנת שהנישואין יהיו כשרים .ובנוסף לא תיווצרנה בעיות גם לילדיהם בעתיד.בבקשה פתרון מעשי אם אפשר.
כל החתונות צריכות לעבור דרך רישום ברבנות הראשית. הם צריכים לבדוק את הענין, ואם יש בעיה הם לא יאשרו נישואין.
2020-05-26 15:10:37
בר מצרא במכירה לשוכר
אנו מוכרים דירה. מעונינים לרוכשה במחיר המבוקש גם אם חד הורית, וגם השוכר שגר בה עם משפחתו. האם יש עדיפות למי מהם? האם במידה והם מעונינים להתחרות אוכל להעלות מעל המחיר המבוקש? תודה רבה
- אם אין לך עדיפות אחרת, של מחיר או דבר אחר, השוכר קודם.
- מותר למכור לכל המרבה במחיר.
2020-05-24 11:51:03
צניעות
שלום! השאלה שלי היא על גרביונים. שמעתי מכמה רבנים שאומרים שכל הנשים חייבות בגרביונים. ושאלתי גם אם אפשר לשים טייץ ארוך במקום גרביונים מתחת לחצאית עד הברך ולשים סנדלים שכף רגל ללא גרביים וגם זה מצד הדין בסדר. האם גם דעתכן היא כזאת בעיניין? כי ממה שהבנתי בפניני הלכה זה גם מספיק ללכת עם חצאית ארוכה עד אחרי הברך ללא כיסוי השוק, בימינו. ודבר נוסף, יש לי 2 אחיות שאחת נוהגת לשים גרביונים והשנייה לא ואמא רק חצאית ארוכה עד הקרסול.. אז מה המנהג המקום שמוטל עליי לעשות?
רק בציבור החרדי נוהגים גרביונים, בציבור הדתי הכי טוב שתעשי כמו אמא שלך ותקפידי ללכת עם חצאית עד הקרסול (לא צריך להקפיד שיהיה ממש עד הקרסול אלא קרוב מאוד). זו הדעה העיקרית בהלכה. הבעיה עם טייץ שבימים חמים או במשך הזמן הוא פשוט יורד והחצאית הקצרה נשארת, לכן אף שמצד ההלכה זה היה יכול להיות מקביל לחצאית ארוכה, בפועל המציאות מראה אחרת. יש יתרון עצום בחצאית ארוכה מעבר להלכה והוא המסירות לשמירת המצוות. לצערנו רוב הבנות הולכות עם חצאית קצרה והדבר פעמים רבות מראה על רמת הציבור ורמת הבת מבחינה דתית, ודווקא בתקופה כזו יש מקום לבנות הצדיקות לחזק את מעמד התורה, שתהיה במרכז ובגאווה.
בכל אופן אם את רוצה להקל וללכת עם חצאית שמגיע עד אחרי הברך, אפשרי, אם הדבר נעשה ברשות ההורים (במקרה שלך זה יותר בדיעבד כיון שאמך נוהגת להחמיר כדעה העיקרית בהלכה), ובלבד שהיא מגיע עד אחרי הברך בשפע ולא כמו שלצערנו נוהגות רבות שהחצאית מכסה את הברך בקושי בקושי.
2020-05-22 07:04:16
קריאת שמע
שלום לכבוד הרב, ידועה המחלוקת בין השולחן ערוך לרוב האחרונים האם מהני עצימת עיניים לעניין להגיד דברים שבקדושה מול ערווה שלמרן כן ולהרבה אחרונים לא, וכתב המשנה ברורה בסימן עה סעיף קטן כט שאם הוא רואה דרך חלון זכוכית מהני עצימת עיניים לכולי עלמא, האם נגיד שהוא הדין ברואה דרך משקפיים/עדשות מגע? תודה
לא. חלון זכוכית זו מחיצה שחוצצת בינו לבין הערווה, שכן ודאי מדובר על קיר שיש בו חלון, או לפחות חציצה של י' על ד' של חלון, אבל משקפיים אינן חציצה.
2020-05-21 21:01:09
כוון שעון שבת
שלום, אם שעון השבת היה מכוון לפני שבת כך שהמזגן יכבה בשעה 15:00, בשעה 14:00 כוונו שהוא ידלק עד 17:00 (עי הוצאת זיזים בשעון) האם מותר בשעה 16:00 לכוון שיסגר יותר מוקדם בשעה 16:30.
לא, אלא אם כן מדובר על שעת הדחק, שכן ההיתר הוא רק להמשיך מצב קיים, כמבואר בספרו של הרב מלמד פניני הלכה שבת פרק יז. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2020-05-19 13:51:03
כל מיני
שלום וברכה 1. בכשרות ב לב,יא כותב הרב מלמש שליט"א בסוף שלמעשה מאכל פרווה לארוחה בשרית או חלבית צריך לבשל באותו כלי ולצורך קל מותר לבשל מאכל פרווה בכלי בשרי או חלבי ולאוכלו עם המין השני.(אם הבנתי נכון רק בכלי מתכלת או זכוכית נקיים). וב לב,יב לגבי בישול מאכל חריף וכן חיתוכו בסכין(מתכלת או זכוכית) למעשה שמותר לאוכלו עם המין השני. השאלה מה ההבדל? למה ב יא רק לצורך קל מותר וב יב נראה שגם לא לצורך קל? 2. לאור ההקלות שהוסיפו היום לגבי פתיחת בתי כנסת. מה עדיף עדיין לדעת הרב תפילה ביחיד\מניין תוך הקפדה על ההנחיות? 3. אני במשך כמעט שנה וחצי לובש תכלת בציצית רק בשבתות וחגים. ושאלתי פה אם אפשר לדעת הרב ללבוש וענו לי שכדאי לקיים מצווה חשובה זו. אז החלטתי לבוש ב"ה גם ביום חול. השאלה היא איך לקשור? בהתחלה בציצית של שבת לבשתי ראבד וקשירה לפי החינוך ואז שיניתי את הקשירה לפי רב עמרם גאון. מה לעשות בחול ? 4. הרב שליט"א כותב שאסור בשבת לשפוך את המים מהתירס\אפונה בשבת משום בורר וכן בטונה. האם אפשר לשפוף הכל לצלחת משם לקחת עם כף את התירס לצלחת שאני רוצה? ואז יוצא שזה אוכל מפסולת? תודה רבה וכל טוב!!
- אין הבדל. בפרק יא המקרה המוצג הוא לכתחילה, שההיסטר הוא במקום הצורך. ואילו בפרק יב המקרה המוצג הוא במקרה של בדיעבד שהדבר כבר נעשה
- מה עדיף? לשיקולך.אין הקלות לגבי בתי כנסת בינתיים. למותר לכתחילה להתפלל במניין ששומר על הכללים
- עניתי לך בזמנו שעדיף ללכת לפי פוסק אחד ולא לימבב בין ציצית של שבת לפרסם חול
- כן. אפשר גם לשפוך על כלי שטוח לגמרי בתוך הכיור, כגון על המגש לחיתוך ירקות, כך שלקיחת האוכל תהיה יותר קלה.
2020-05-17 14:57:52
כשרות
האם טחינה שהוכנה במכשיר נינג'ה בו נטחנו מאכלים חלביים קרים יכולה להיות מוגשת בארוחות בשריות?
אם המכשיר היה נקי לגמרי משאריות חלב, אז כן.
2020-05-16 22:35:31
ליכטמן
שלום הרב, אשה שהפרישה חלה ושרפה אותה ורק לאחר מכן נזכרה שלא פירשה הרי זו חלה ולא ברכה, האם יכולה לברך למפרע או שמא צריכה להפריש שוב או שיצאה ידי חובה והברכה אינה מעכבת וכיון ששכחה הפסידה את הברכה?
מוטב מאוחר… יצאה ידי חובה, שכן האמירה 'הרי זו חלה' והברכה אינן מעכבות, ולא מברכים למפרע
2020-05-15 10:52:15
הבר
בספר כשרות ב בפרק על המקרוגל יש משו שאני לא ידוע אם הבנתי נכון, כתוב בצורה קצת מסובכת. הרב כותב שאם עושים את המקרוגל חלבי ורוצים לחמם בשרי צריך להניח צלחת נוספת על הצלחת של המקרוגל ועליה לשים קופסא סגורה או בתוך שקית. הבנתי נכון ? או שאפשר לשים קופסא סגורה ישירות על הצלחת של המקרוגל הקבועה. תודה
העניין הוא שמלבד הכיסוי של המאכל שנועד לחצוץ בין חלל המקרוגל למאכל, צריך לוודא שהמגע היחיד בין הצלחת שבה מונח המאכל למה שתחתיה הוא של שני כלים יבשים, כיון רק במקרה כזה אין מעבר של טעמים. ולכן אם הצלחת של המקרוגל נקיה לגמרי, אין בעיה לשים עליה צלחת מהמין השני שבתוכה מאכל מכוסה, אבל משפחה שהחליטה שהמקרוגל הוא חלבי למשל, לא סביר שצלחת המקרוגל תהיה כל הזמן נקיה, ולכן כשרוצה לחמם מאכל בשרי, צריך לשים על הצלחת של המקרוגל צלחת חלבית נקיה כדי שלא יהיה מעבר טעמים בינה לבין הצלחת הבשרית שמניח עליה, .
2020-05-15 08:17:36
מוקצה
אם ראיתי צעצוע מוקצה שאם לא ארים אותו אז יש סיכוי שהילדים הקטנים ישחקו בו. האם מותר להרים? ולהחביא אותו
שתי אפשרויות: או להרים אותו בשינוי, כגון בעזרת גב הידיים. או להשתמש במקום שהיה שם, כדי שיחשב שהרמת אותו לצורך .מקומו. יש לציין שאם הילדים לא הגיעו לגיל שהם מבינים שהדבר מוקצה ואסור לשחק בו בשבתות, אין איסור שהם ישחקו בו
2020-05-14 05:35:56
טהרת הבית
שלום הרב , שמעתי הרבה על הספר של הרב אליעזר מלמד , רציתי לשאול האם יש הסכמות על הספר שנכתב ואיפה ניתן לרכוש אותו , תודה רבה
הרב מלמד כבר לא צריך הסכמות… יש הרבה הסכמות על ספריו הראשונים של גדולי הרבנים כגון הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, הרב דוב ליאור, הרב נחום רבינוביץ ואביו הרב זלמן מלמד. ניתן לרכוש את הספר בחנויות ספרים של הציבור הדתי לאומי או דרך ישיבת הר ברכה בטלפון המובא באתר של הישיבה או באתר של פניני הלכה. כמו כן, ניתן לקרוא מכל הספרים דרך האתר
2020-05-12 17:17:53
אהבת הגר
שלום רב רציתי לברר בבקשה האם מצוות אהבת הגר שייכת לאלה שהתגיירו רק או שגם לכל מי חיי בין עמינו(לדוגמה ,עובדים זרים)?
שלום חנה. אהבת הגר שייכת רק לאדם שהתגייר. אמנם כפי שכותב הרב קוק, מידת האהבה שייכת באמת לכל ברואיו של הקב"ה. נמצא אם כן שמדרגות מדרגות יש בדבר, מהקרובים לרחוקים.
וכך כותב הרב קוק בספרו מידות הראי"ה:
האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל
אהבת כל המעשים כולם היא קודמת לכל, אח"כ אהבת כל האדם, אחריה אהבת ישראל, שהיא כוללת הכל, שעתידין ישראל לתקן את כל המעשים כולם. וכל אהבות אלה הם אהבות מעשיות, לאהוב אותם לעשות להם טובה ולגרום להם עילוי, ונעלה על כולן אהבת ד', שהיא אהבה שכפועל, אינה גוררת בעצמותה שום דבר, כי-אם מה שהלב מלא ממנה זה הוא האושר היותר נשגב.
המעמד היותר עליון באהבת הבריות צריכה לקחת אהבת האדם, והיא צריכה להתפשט על כל האדם כולו, למרות כל שינויי דעות דתות ואמונות, ולמרות כל החילוקים של הגזעים והאקלימים, נכון הדבר לרדת לסוף דעתם של העמים והקיבוצים השונים, כמה שאפשר ללמוד את אופיים ואת תכונותיהם, למען דעת איך לבסס את האהבה האנושית על יסודות המתקרבים למעשה. כי רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת אדם תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית. וצרות-העין הגורמת לראות בכל מה שחוץ לגבול האומה המיוחדת, אפילו אם הוא חוץ לגבול ישראל, רק כיעור וטומאה, היא מהמחשכים הנוראים שגורמים הריסה כללית לכל בנין הטוב הרוחני, שכל נפש עדינה מצפה לאורו.
2020-05-12 05:06:27
מניין
יש הלכה בשולחן ערוך שאם תשעה בבית כנסת ואחד בחדר סמוך אינם מצטרפים למניין, לכתחילה. מאידך מופיע הילקוט יוסף סימן צ סימן קטן לד, בית כנסת שחילקוהו לשניים עי מחיצה עשרה טפחים וחלק מהעשרה עומדים בצד שני ורואים אלו את אלו מצטרפים למניין. כיצד מתיישבת הסתירה
עיין פניני הלכה ב, ט שם מבואר שמהשו"ע נהדר, יד משמע ברור מי שמראה את פניו, אפילו שהוא ברשות אחרת. מצטרף. בדין זימון או"ח קצה, א. אולם בשכנה"ג הגב"י ו 'כתב שדעת השו"ע ממש, שרק אם מכניס את פניו אל חלל החלון מצטרף, וכ"כ כה"ח נהדר, ע, עפ"י כמה אחרונים. המקרא נהג, נב, כותב לעיקר ככה המקילה, מי יודע מהפלפל להשתמש בנשים, אם מראה את פניך מצטרף למניין.
אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה
2020-05-09 21:06:16