יש לנו עציץ של צמח מולסה לתה. לפני כמה ימים נתתי לבת שלי גרעיני כוסמת לזרוע במקום שאין צמחי מאכל. מסתבר שהיא לא ידעה שזה לתה וזרעה שם. א. אני קצת חששתי שמשהו כזה יקרה ובכל זאת ביקשתי ממנה. האם זה חטא שלי? ב. האם מותר להשתמש במולסה ובכוסמת שגדלה?

בדיעבד מותר להנות מזרעים שנזרעו יחד כלאיים.

אביא לך את דיני כלאיים הלכה למעשה כפי שהם מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה:

ד – כלאי זרעים

האיסור

א. נצטווינו בתורה (ויקרא יט, יט) שלא לזרוע יחד שני מיני זרעים חד שנתיים, שהם תבואה, קטניות וירקות הראויים לאכילה. אבל מיני צומח שמיועדים לנוי או לרפואה, וכן עצים, מותר לזרוע יחד. וכן מותר לזרוע מיני עצים חוץ מגפן עם מין חד שנתי. כל גידולי מאכלי הבהמה נחשבים כמין אחד שאין בעירובם כלאיים, ויש אומרים שאין איסור כלאיים במאכל בהמה אפילו עם מאכל אדם.

ב. איסור כלאי זרעים חל רק על יהודים ורק בארץ ישראל, גם בקרקע ששייכת לגוי, וגם בעציץ שאין לו נקב או שנמצא בתוך הבית.

ג. בכלל האיסור גם המשקה או מזבל או מנכש קוצים, או מסייע בדרך אחרת לצמיחת הכלאיים. אדם שיש בשדהו כלאיים – חייב לעקור מין אחד או לרססו בקוטל עשבים. עבר וגידלם – מותרים באכילה. ואם גדלו במקום הפקר, לא צריך לעוקרם.

מראית עין

ד. אסור לאדם לקיים בשדהו כלאיים גם כאשר אינו מעוניין בהם, משום מראית עין. לכן הרואה שצמח בשדהו מין אחר, אם הוא מעוניין גם במין זה, עליו לעוקרו. אבל אם אינו מעוניין בו; אם חלקו פחות מ- 1/24 מהשדה (4.16%) – אינו צריך לעוקרו, ואם חלקו 1/24, עליו למעטו עד שיהיה פחות מ-1/24, שכן בשיעור מועט כזה אין חשש מראית עין, שכל הרואים מבינים שאינו רוצה בגידול זה.

וכן הדין כאשר מעורבים זרעים שאינו מעוניין בהם בתוך הזרעים שרוצה לזרוע – אם יש בהם 1/24, ימעט את הזרעים שאינו מעוניין בהם, או ירבה עליהם מהמין שרוצה לזרוע, ואז יזרע את שדהו. כאשר ניכר לכל שאינו רוצה בקיום המין השני, כגון שידוע שהוא מזיק, אין צריך למעטו.

ההרחקה הנדרשת בין המינים

ה. נבאר תחילה את השיעורים המדויקים: טפח – 7.6 ס"מ, טפח שוחק – 7.75. אמה – שישה טפחים – 45.6 ס"מ, אמה שוחקת – 46.55. בדיני כלאיים הולכים לפי טפח שוחק.

ו. הכלל הוא, שככל שהשדה גדול יותר והגידולים ניכרים יותר בגובהם או בגודל של עליהם, כך צריך הרחקה גדולה יותר, כדי שיהיה ניכר ההבדל שבין המינים:

ירקות: בין שתי ערוגות ירק שאורכן עד אמה, שיעור ההרחקה הוא טפח וחצי. שיעור זה מספיק גם אם יודעים שכאשר יגדלו הענפים ייצמדו זה לזה. במיני ירק כדוגמת דלעת, שעליהם גדולים במיוחד ונוטים להשתרג במין שלידם, צריך להקפיד שעלי שני המינים לא יגיעו זה לזה.

בין שני שדות ירק ששטחם לפחות 780 מטר מרובע, צריך להבדיל על ידי ריבוע של אמה על אמה במקום אחד, ובשאר הגבול שבין השדות ראוי להרחיק טפח.

כאשר שטח הגידול גדול יותר מערוגה וקטן משדה, צריך הבדלה של תלם שעומקו ורוחבו טפח, ויש אומרים שניתן גם להבדיל בלא תלם, על ידי מרחק של טפח וחצי.

תבואה: בשטחים שרוחבם פחות מאמה, צריך הרחקה של אמה בין התבואות. בשטחים יותר רחבים, צריך הרחקה בשיעור ריבוע של שתי אמות על שתי אמות במקום אחד, ואחר כך מתקצר באלכסון עד שנשאר כלשהו בין השדות. ובשטחים של לפחות 780 מטר מרובע, צריך להבדיל בין התבואות במרובע של כחמישה מטר על חמישה מטר, ובשאר השטח ראוי להשאיר רווח של אמה לאורך כל הגבול שבין השדות. אבל אם יש בין הגידולים דרך או מקום חרוש שרוחבם לפחות ד' אמות, אין צורך בהבדלה גדולה יותר.

קטניות: בכל גודל של שדה, צריך שיהיה רווח של אמה בין שני הגידולים.

ז. כאשר זורעים תבואה ליד ירק או קטניות, או ירק ליד קטניות, הדין מורכב, ובכל אופן אינו חמור יותר מתבואה.

ח. כאשר יש בין הגידולים מחיצה בגובה י' טפחים, אפילו עשויה מקנים שהרווח ביניהם פחות מג' טפחים, אפשר לזרוע צמוד למחיצה, אף אם ידוע שמתחת לאדמה שורשי שני המינים ישתרגו זה בזה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-25 04:03:02

1. אני מכינה לשבת סלמון ברוטב. חלק מהרוטב על הדג ומעט על התבנית. קראתי בפניני הלכה שמעט רוטב אפשר לחמם על הפלטה אך אני לא יודעת מה נחשב מעט… אנחנו אשכנזים 2. אני מורה ומדי פעם רוצה להחסיר יום עבודה מסיבות אישיות. אמרו לי בבית הספר לקחת יום הצהרה. נתנו לי את הטופס לחתום עליו וכתוב שם שאני מצהירה שהייתי חולה. אני לא מסוגלת לחתום על כך שהייתי חולה כשזה לא האמת. מצד שני, אנשים אומרים לי ,כולל ההנהלה שזה מיועד לדברים כאלה. אני חושבת שלפי החוק היבש היעוד הוא יום מחלה שלא הלכתי לרופא וזה התפתח למשהו יותר רחב. האם מותר לי להשתמש בזה לסיבות אישיות?

1. לא כתוב בפניני הלכה שמעט רוטב אפשר לחמם, מה שכתוב זה שני דברים: א. הלחות שמלווה את המאכל אינה נחשבת רוטב, גם אם תצא ממנו במהלך החימום. ב. אם הרוטב קרוב והוא מועט, אפשר להקל ולהחשיבו כמוצק ולא כנוזל, וכיוון שהוא טפל למאכל, אף שיוגש כנוזל, אפשר לחממו. לפי זה 'מעט' הכוונה באופן שברור שהוא טפל למאכל ולא מרכיב מרכזי.
   אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9)
   "הגדרת 'נוזל' היא שאם יניחוהו בצלחת יתפשט לצדדים בגובה שווה. הולכים לפי המצב הנוכחי, שאם כעת התבשיל קרוש, כדוגמת רוטב פטריות, אף שבעקבות החימום יהפוך לנוזלי, דינו כתבשיל שאינו נוזלי, שאין בחימומו איסור בישול. אמנם למנהג אשכנז, לכתחילה אין לחמם אותו, מפני שיש בפעולת הפיכתו ממוצק לנוזל כעין הולדה של דבר חדש, אבל אם הרוטב מועט וטפל למאכל מוצק, מותר לחמם את המאכל עם הרוטב המוקשה שיהפוך לנוזלי. וכן מותר לחמם ירקות, אף שיצא מהם נוזל תוך כדי החימום."
2. בפועל משרד החינוך יודע היטב שהמורים לוקחים ימי הצהרה בשביל מגוון דברים, ולכן זה בסדר גמור. אם הם לא היו רוצים בכך, הם היו דורשים תמיד אישור רופא. כמו כן, יש לציין שמלבד ימי ההצהרה, לכל מורה שנמצא בהסתדרות המורים יש שני ימים בהם הוא יכול לא להגיע מכל סיבה שהיא.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-25 03:58:42

שלום רב כבוד הרב האם קמח רגיל נחשב חמץ? האם אני יכול להשאיר אותו בבית ולהשתמש בו מיד בצאת החג ?

קמח רגיל הוא ספק חמץ ולכן אפשר למכור אותו ולהשתמש בצאת החג.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-24 12:08:10

שלום הרב יש לי כמה שאלות: 1. האם אני צריך להכשיר מזלג בליבון קל או שמספיק הגעלה כי זה ספק ספיקא אחד אם הולכים לפי רוב שימושו שתיים כי לא בטוח שמישהו ישתמש בו להפוך דבר טרף רותח על האש? 2. האם אפשר להכשיר סיר ע"י מים עם סבון נוזלי ואז המים ישפכו על דפנות הכלי? 3. האם אפשר לזרוק כמה כלים ביחד לסיר ואז לנענע אותו והמים יגעו בכל הכלים? 4. האם אפשר להכשיר מחבת ע"י חימומה על הגז? 5. האם זה עוזר לעטוף תבנית בנייר כסף ואז להשתמש בה? תודה רבה הרב

1. הגעלה
2. כן
3. כן
4. אם לא בטוח בלעה טרף – כן. וכן אם בטוח בלעה טרף אבל תהרס בליבון חמור ואין מחבת אחרת, אפשר להקל בליבון קל על אש הגז.
5. דין תבנית כדין 4. והאם מועיל לעטוף – כן.

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-24 08:36:32

שלום הרב, האם גרגירים שלמים של פלפל אנגלי נחשבים לקטניות בפסח? האם מי שאינו אוכל קטניות בפסח רשאי לאוכלם? תודה רבה ובשורות טובות!

אינם קטניות

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-23 18:17:23

שלום וברכה, רציתי לדעת האם אפשר לאכול בפסח 4 כזיתות ממצת מכונה או שצריך דווקא עבודת יד? תודה רבה!

מותר לכתחילה לאכול מצות יד שמורות, ויש הידור לאכול כזית מצת יד לפחות בכזית הראשון שאוכלים בליל הסדר.

דין זה מבואר בפניני הלכה פסח בפרק יב. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9)

התשובה לשאלתך בסעיף ד

יב – הלכות מצה

מצוות המצה

א. חובה מן התורה לאכול 'כזית' מצה בליל ט"ו בניסן, ומדברי חכמים אוכלים עוד שלושה 'כזיתים' במהלך הסדר. ואף בשאר ימי הפסח, האוכל 'כזית' מצה בסעודתו מקיים מצווה ('כזית' הוא כשליש מצת מכונה).

ב. מצה שמורה: המצות הרגילות ששמורות ממגע של מים משעת טחינת החיטים, כשרות לכתחילה לכל ימי הפסח, והמהדרים אוכלים מצות שנשמרו משעת קצירת החיטים. בליל הסדר נצטווינו לאכול מצות שנשמרו באופן מיוחד מהחמצה, ולכן המנהג להדר ולאכול למצות המצווה, מצות שמורות משעת קצירה.

ג. כוונה: בעת הלישה והאפייה של מצות המצווה המיועדות לליל הסדר, צריך לכוון לשם מצת מצווה. לפיכך, אף שאת קצירת וטחינת החיטים יכולים לעשות גויים שיהודי משגיח על עבודתם, את הלישה והאפייה צריכים לעשות דווקא יהודים שהגיעו לגיל מצוות. לכתחילה יש לומר בפה בתחילת הלישה שהכל נעשה לשם מצת המצווה שאוכלים בליל הסדר.

ד. מצות יד ומכונה: מצות מכונה כשרות לכתחילה לכל הפסח, ואף למצת מצווה של ליל הסדר, כיוון שהפעלת המכונות נעשית לשם מצווה. ורבים מהדרים לאכול למצות המצווה של ליל הסדר מצות יד, שבהן כל תהליך הלישה והאפייה נעשה בכוונה מפורשת לשם מצווה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-23 12:58:41

שלום, יש לי כיריים אינדוקציה ניידות שעלו 400 ומשהו שקל. אני מפחד שאם אערה עליהם מים רותחים הם יגלשו למטה מתחת המכשיר וייכנסו לבפנים ויהרסו את המכשיר, ושאם אעביר על כולו סיר שהתחתית שלו רותחת משהו ייהרס. האם זה מספיק להכשיר לפסח עם ניקיון של המשטח למעלה עם מים וסבון וזהו? ושאלה שניה – יש לי סיר נירוסטה שיש בו כמה כתמים חומים (אולי של שמן) שלא יורדים, האם אפשר להכשיר אותו לפסח כרגיל ולהשתמש בו? תודה רבה

הטוב ביותר הוא לקנות כיסוי סיליקון מיוחד לכיריים אינדוקציה, וכך לא יהיה מגע בין סירי הפסח לגוף הכיריים. אם משום מה זה לא שייך, אפשר במקרה של חשש קלקול לוותר על הכשרתו על ידי מים רותחים, ורק להעביר עליו סיר ולסמוך על הסוברים שכבולעו כך פולטו אומרים גם בכה"ג. איני מבין מה יש לפחד בזה, הרי כך משתמשים בכיריים אלו כל השנה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-22 22:45:42

שלום רב! קראתי בפניני הלכה לגבי הלל בראש חודש בברכה, שנהגו הספרדים לא לברך על הלל בראש חודש לעומת האשכנזים (וקהילות צפון אפריקה) שנהגו לברך. ראיתי שהרב כותב שבמקום של מנהג לברך לא חוששים לברכה לבטלה. אני ממוצא אתיופי, ללא מנהג אבות שתואם את המנהג בארץ ישראל, ובאופן כללי אני נוהג לפי הספרדים (ע"פ פנה"ל), אין לי מנהג אבות לברך או שלא לברך, וראיתי שלדעת רוב הפוסקים באמת אין זו ברכה לבטלה. אני ממש רוצה לברך על ההלל. אם מותר לי לברך על ההלל במניין שבו נוהגים לברך?

הנכון הוא לנהוג לפי הקהילה שאיתה בחרת להתפלל את תפילותיך. אם זו קהילה שנוהגת לברך – תברך, ואם לא – אז לא.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-21 14:18:41

שלום וברכה כבוד הרב אני משחקת בקבוצת כדורסל לנשים דתיות, שמשחקת בליגה א׳ עם מאמנת בת לפעמים בחלק מהמשחקים מול קבוצות אחרות מגיעים קהל של גברים (בדרך כלל שנים שלושה גברים) האם כשהם יושבים וצופים בקהל מותר לשחק? (אנחנו משחקות בלבוש צנוע חצאית וחולצה ארוכה) הגברים בדרך כלל או בני זוג של שחקניות, או אבות. תודה!

מותר לשחק גם במצב כזה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-21 11:15:19

האם על צביעת הבית מברכים "הטוב והמיטיב"?

דין זה מובא בפניני הלכה ברכות פרק יז. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9)

יח. מברכים גם על הרחבת בית, או על שיפוץ שמשכלל את הבית והופכו לנוח יותר. אבל על תיקונים וצביעה לא מברכים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-21 08:08:12

שלום, מה עושים עם הפלטה של שבת בבוקר, כי צריכים לשים עליה לחם וגם לנקות אותה לפסח שחל בערב?

לא שמים על הפלטה לחם בשבת הזו

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-19 12:48:37

בחסדי השם קנינו בית והמוכרת לקחה את המזוזות אנו רוצים להשכיר את הדירה כיצד ננהג לגבי המזוזות ומה הברכה שתהיה על קביעתם בדירה

חובת קניית המזוזות וקביעתן היא על הדייר ולא על בעל הדירה (שולחן ערוך יורה דעה רצא, ב – "השוכר בית מחבירו, השוכר חייב לקבוע בה מזוזה ולתקן מקום קביעותה"). אם אתה רוצה לקנות את המזוזות, אזי או שתתן אותן לדייר כדי שיקבע אותן ויברך 'לקבוע', או שתקבע אותן אתה כאשר הדייר יכנס לדירה ותברך 'על קביעת'. אין לברך לפני שהדייר נכנס לדירה, שכן אז עדיין אין מצווה לקבוע מזוזה.

מזל טוב

ברכה והצלחה

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-18 09:32:50

מה מברכים על קרקר שעשוי מתערובת של קמח חיטה וקמח אורז?

ברכה ראשונה מזונות, ולגבי ברכה אחרונה מכיוון שקמח האורז לא בא להטעים את קמח החיטה, הדין כמו פשטידה: אם יש רוב קמח חיטה, מברכים 'על המחיה', ואם רוב קמח אורז 'בורא נפשות', אלא אם כן מעשר שאכל כזית מקמח החיטה.

אביא לך את הדין מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ז-ט).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-17 20:58:23

שלום הרב, מה הדין של שימוש בארגז פלטה (פלטה תימנית) בשבת? האם יש בו דין הטמנה? כי הוא הרי מכסה את הסירים מכל הצדדים. תודה רבה

אין איסור הטמנה בתוך כלי, כשם שאין איסור הטמנה באוכל שבתוך כלי.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-17 10:59:00

שלום רב לרבנים. כיצד צריך להתייחס היום לתותים? האם הם עונים על ההגדרות של מיעוט המצוי (הכוונה שאפילו על המקילות בהם למשל הדעה שאומרת קרוב למחצה) ומתוך כך כיצד צריך להתייחס אליהם כיום? האם לאוכלם בכלל? ואם כן אז האם צריך לקלף את הקליפה או כמה שטיפות מצריכים וכו'? (לאחר עיון בפניני הלכה כשרות ב פרק כג נראה בבירור שהרב מלמד שליט"א מקל בענייני חרקים שאינם נראים אך עדיין לא ברור מה היחס לתותים כיום ומה הנפקא מינות לכך) תודה רבה לרבנים שמשקיעים מזמנן לכל שאלה.

שלחת את שאלתך בטעות חמש פעמים.

למה לא ברור, דין תותים מובא בפרק שם. אביא לך את הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9)

תות שדה: למחמירים ניתן לאכול תותי שדה מגידול רגיל רק אם מקלפים את קליפתם, או משרים אותם במים עם חומר ממוסס, ושוטפים תוך הברשה יסודית של הקליפה. לפי עיקר הדין מותר לאכול תות שדה כדרכו. ונכון יותר לחתוך את מקום החיבור של התות לענף, להשרות במים עם חומר ממוסס ולשטוף היטב. כך יש לעשות גם בפטל ובתות עץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-17 08:12:29

הורדתי לא מזמן את אפליקציית ״תפילאור״ שמציגה דפים מקוריים של הסידור ורציתי לשאול אם יש עדיפות להתפלל באפליקציה זו מאשר בשאר האפליקציות של סידורים שרק מציגים טקסט ארוך של התפילה?

אין עדיפות. הכי טוב להתפלל מתוך סידור ולא מתוך הפלאפון.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-16 15:26:57

שלום, רציתי לדעת איך ההלכה מתייחסת לשתיית אלכוהול מעורבת של נשים וגברים, האם יש מקרים שבהם זה מותר, או שיש איסור גורף, או היתר גורף?

מותר רק בסעודה מכובדת כגון כשמזמינים אורחים לסעודת שבת ולא מגזימים בשתיה.

דין זה מובא בפניני הלכה כשרות סוף פרק כט. אפשר לקרוא מתוך ספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את הדברים בתמצות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9)

איסור שתייה בקלות ראש

כד. השפעתו של האלכוהול רבה, ולכן הורו חכמים לאחר חורבן בית המקדש שהמתקבצים לשם שתיית יין או משקה אלכוהולי, לא יעשו זאת יחד עם מוזיקה או שירי חול, שאז השתייה עלולה להביא לידי קלות ראש. אבל במסגרת סעודה מכובדת, מותר לשתות ולשיר או לשמוע כלי זמר, וכן הדבר מותר כאשר מתקבצים לשם שמחה של מצווה, שאז האלכוהול מביא לשמחה הראויה והטובה.

כה. גם כאשר אין מוזיקה או שירים, אין לשתות משקה אלכוהולי מתוך קלות ראש או בחברה של קלי דעת. לפיכך, אין לשתות במועדונים ובמסיבות חברים באווירה חילונית, שהנגרר אחרי שתייה כזו עלול להתרחק מתורה ומצוות ולהגיע לידי עבירה.

כו. עדיף להימנע מלהשתתף באירוע חילוני שמתנהל באווירה של קלות ראש, גם אם אין בו דברים אסורים. ואם אין אפשרות להימנע מכך, לכל הפחות יש להקפיד שלא לשתות שם משקאות אלכוהוליים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-16 11:37:18

שלום כבוד הרב : לדעת הרמבם השמיט היין במשלוח מנות. איך יכוליות שכמעט רוב הפוסקים כותבים שלהידור נותנים שני מיני אוכלים. מה הקשר להידור לפי פשט הגמרא ולדעת הרמבם לא יוצא ידי חובה בה. אני הייתי כותב כמו שכותב הרב ציון אבא שאול " כדי שלא להיכנס למחלוקת נותנים שני מיני מאכלים " ולא מתוך הידור . מה חושב הרב לשאלתי ?

הלכה למעשה כפי שמבואר בפניני הלכה, לדעת רוב הפוסקים ניתן לתת מאכל ומשקה מכובד, ומכיוון שבדרך כלל נותנים יותר ממשלוח מנות אחד, כדאי להדר ובמשלוח אחד לתת שני מינים אוכלין כדי לחשוש לדעת הסוברים שלא יוצאים במשקה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-16 07:20:37

שלום רב. א. כאשר אני נוטל ידיים ברביעית מים ויותר, מדוע מובא בהלכה כי יש עניין ליטול פעמיים כל יד – הרי כשיש רביעית זה כולל הן את צד הנקיות שבנטילה והן את צד טהרת הידיים – מה עניין הוספת עוד רביעית לכל יד? ב. הקצשו"ע מביא כי יש להגביה את הידיים לצידי הראש. מהיכן הוא מביא זאת – השו"ע מדבר על הגבהת האצבעות או הגבהת הידיים, אך לאו דווקא לצידי הראש? ג. כמו כן הקצשו"ע מביא שבאם נוטלים את הידיים פעמיים על כל יד, יש לשפשף אותם אחרי הנטילה הראשונה ואז ליטול את הנטילה השנייה. אך מהרמ'א והנו'כ נראה כי מדובר על שפשוף הידיים אחר הנטילה השנייה הידיים?

כל התשובות לשאלותיך נמצאות בפניני הלכה ברכות פרק ב' העוסק בהלכות נטילת ידיים לסעודה. אם אין לך את הספר, אפשר לקרוא ממנו דרך האתר של פניני הלכה.

1. אכן מצד הדין סגי בנטילה אחת של רביעית על כל יד, אבל משני סיבות נוהגים פעמיים: 1. שמא לא יטול ברביעית. 2. לחשוש לדעת הראב"ד שגם כשנוטל ב'רביעית' עדיין המים שעל היד נותרים טמאים, ולכן לדעתו צריך ליטול פעם שנייה.
2. זה על פי הסוד, אין צורך בזה לפי ההלכה, ובאמת כפי שמבואר בפניני הלכה מעיקר הדין מי שנוטל ברביעית אינו צריך כלל להגביה את ידיו.
3. אכן כדבריך את השפשוף עושים לאחר הנטילה ולפני הניגוב. מעיקר הדין אין צורך כיום לשפשף את הידיים, שכן נראה שהוא נועד כדי לנקות את הידיים מלכלוך שאינו חוצץ בנטילה, אבל כיום בדרך כלל הידיים נקיות לגמרי גם לפני הנטילה (לא נראה שהשפשוף נועד להעביר את המים לכל מקום ביד, שהרי בנטילה עצמה חובה שהמים יגיעו לכל מקום, ולכן צ"ל כנ"ל).

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-15 22:08:50

שלום, האם צריך להפריש חלה מהצירוף הזה (אני מכין מזה לחמניות)? 774 גרם קמח לבן 289 גרם קמח מלא 93 גרם שיבולת שועל 6 גרם לתת שעורה תודה רבה!

זה יוצא 1,132 , ומכמות כזו אין צורך להפריש חלה אלא אם כן לפחות רובה משיבולת שועל.

שיעור החיוב בחלה

ט. שיעור הקמח החייב בהפרשת חלה, הוא נפח של 43.2 ביצים (ביצה – 50 סמ"ק). החשבון הוא של הקמח לפני שלשו אותו עם מים ובלא תוספת תבלינים. כדי לדייק בשיעור הקמח, יש למדוד אותו בכלי שיש בו סימוני נפח, וכל שיש בו לפחות שיעור נפח של 2.160 ליטר – יפריש, ואם פחות – לא יפריש (לכתחילה טוב שיהיה 2.200 ליטר).

י. כשאין אפשרות לחשב לפי נפח, מחשבים לפי משקל, אבל כיוון שמדובר בהערכה שתלויה במידת דחיסות הקמח, יש בה ספק, שכן פעמים שקמח בנפח החייב בחלה שוקל יותר ופעמים פחות. לפיכך יש צורך לקבוע שני שיעורים, האחד לחובת הפרשה מספק בלא ברכה, והשני לחובת הפרשה עם ברכה. וכיוון שיש שוני בין סוגי הקמחים, יש צורך לקבוע שיעור לכל קמח:

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-14 06:31:02