תודה הרב. אבל ברגע שמחממים את האורז יבש הוא נשרף בתחתית. אם שמים כמות מים קטנה ממש כדי למנוע את זה, ולא רואים את המים כך שהמאכל עדיין נשאר מוצק וזה רק רטיבות קלה שנועדה למנוע מהאורז להישרף זה יהיה מותר? כמו כן מה שמדובר בפנה"ל זה על תבשיל רותח אבל השאלה היא על אורז קר שמחממים לסעודה של שבת בבוקר

אצלי הוא לא נשרף למרות שהוא אורז רגיל בגלל שאני מניח אותו על צלחת הפוכה ומערבב לאחר זמן, כך שהאורז שבתחתית לא מתייבש. בכל אופן כפי שאמרתי – לאחר שהאורז כבר מונח מספיק זמן על הפלטה כך שהכלי והאורז חמים, מותר לשפוך עליו ישירות מברז המיחם מעט מים רותחים, בדיוק כמו ההיתר של חמין. אם הכלי או האורז קרים – אסור, כי אז המים החמים שאתה שופך יורדים מיד מחום שהיסל"ב ומתבשלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-13 14:40:01

שלום הרב. מה הדין בחימום אורז על הפלטה בשבת? בשביל שהוא לא יישרף חייב להוסיף לו קצת מים. האם זה לא בעיה של חימום נוזל?

האורז לא נשרף אם לא שמים אותו ישירות על הפלטה, ואחרי כמה שעה מורידים מערבבים אותו כראוי ושוב מחזירים. בכל אופן, אם רוצים, מותר להוסיף מעט מים רותחים ישירות מהמיחם של שבת כאשר האורז כבר חם כך שהמים לא יורדים מחום שהיד סולדת בו. כל עוד המים מלווים את האורז ואינם נכרים בתחתית הכלי בפני עצמם, זה בסדר. נקודה זו מבוארת בפניני הלכה שבת פרק י בדין הרוצה להוסיף מים מהמיחם לטשונט רותח כדי שלא יישרף. אפשר לראות את הדברים בפניני הלכה גם דרך האתר. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

הוספת מים לתבשיל שעל הפלטה כדי שלא יישרף

יח. כאשר הנוזלים שבקדירת החמין שעל הפלטה התנדפו, ויש חשש שהתבשיל יישרף, אסור להוסיף לקדירה מים קרים, מפני שהם יתבשלו בה, אלא יוריד את הקדירה מהפלטה, יסיר את המכסה וימתין כעשר שניות כדי שהאדים הבשריים יתנדפו, ואז יערה לתוכה מים רותחים מתוך המיחם, ויחזירה לפלטה. כאשר קשה לערות מן המיחם ישר לקדירה, אפשר לקבל את המים הרותחים בכוס ולערותם לקדירה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-13 12:17:36

שלום אכלתי בצהריים מאפה מזונות גדול שגם השביע אותי וגם נראה שנפחו מעל 4 ביצים כשהתחלתי לא חשבתי על כך שעליי ליטול ידיים ולברך המוציא, ורק ברכתי מזונות רק לקראת סוף האכילה נזכרתי בטעות, כשנשאר מעט מהמאפה האם במידה ורוצים להמשיך לאכול, יש לעשות נטילת ידיים ומוציא על אכילת שאר המאפה?

במקרה הזה התשובה היא – לא. רק לברך בסוף ברכת המזון אם זו ארוחת הצהריים שלך ואתה מעריך שרוב האנשים בגילך היו שבעים מכך כארוחה. בדרך כלל אנשים לא שבעים כארוחה ממאפה בנפח 4 ביצים ללא תוספות, אלא אם כן מדובר על מאפה דחוס.

התשובה לשאלתך נמצאת בפניני הלכה ברכות בפרק העוסק במיני מזונות. אפשר לקרוא מהספרים דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מקרים שונים

ד. התכוון לאכול מעט ממאפה המזונות, ותוך כדי אכילה החליט לאכול ממנו שיעור ארבע ביצים ולשבוע מכל הארוחה: אם מכאן ואילך יאכל שיעור של ארבע ביצים מזונות, ייטול ידיו בברכה ויברך 'המוציא' וברכת המזון. ואם רק בצירוף מה שכבר אכל יהיה שיעור ארבע ביצים של מזונות, ימשיך בסעודתו ויברך בסוף ברכת המזון.

ה. התכוון לאכול ממאפה המזונות שיעור קביעות סעודה, ונטל ידיו ובירך 'המוציא', ותוך כדי אכילתו החליט שלא לאכול מהמזונות שיעור ארבע ביצים; מרגע זה צריך לברך ברכה ראשונה על שתייתו ושאר המאכלים שאינם מזונות אפויים, ובסוף אכילתו יברך 'על המחיה' ו'בורא נפשות', ולא ברכת המזון.

ו. קבע סעודתו על מאפה מזונות, ובטעות בירך עליו 'מזונות' ו'על המחיה' – יצא. וכן כשלא קבע עליו סעודה ובטעות בירך עליו 'המוציא' וברכת המזון – יצא.

ז. על מאפה שיש ספק האם דינו כלחם או כמאפה מזונות, יברך 'מזונות'. והרוצה לצאת מהספק, יקבע עליו סעודה ויברך 'המוציא', או יאכל עמו 'כזית' (חצי ביצה) לחם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-13 10:10:06

בעקבות מחלה כרונית אני משתתף במחקר שבו אני מקבל שילוב של תרופות, וצריך לענות על שאלון באפליקציה מידי יום בשעה מסויימת. האם יש היתר למלאות את התשובות באפליקציה בשבת?

אסור. הם צריכים למצוא פתרון לדתיים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-13 06:39:48

שלום וברכה. אני השתמשתי בכלי זכוכית ככלי ראשון ושני לבשר וחלב אחרי 24 שעות ואחרי ניקוי מלא. שמעתי את ההלכות בפניני הלכה כשרות ב וכו" ואני רוצה לעשות תשובה וליצור הפרדה מלאה בין בשר וחלב בכלי הזכוכית שלנו…מה עליי לעשות? כלי פלסטיק לעניין פסח,האם מותרים בשימוש אם חיממתי בהם חמץ במיקרו ? תודה רבה

כלי שהשתמשו בו לבשר וחלב צריך להכשירו בהגעלה בתוך סיר מים רותח שמעלה בועות.

כלי פלסטיק שהשתמשו בו לחמץ ניתן להכשיר בהגעלה לפסח כמו שמכשירים כלים רגילים.

כל הדינים הללו מבוארים בפניני הלכה, ובקיצור הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-12 10:00:43

שלום אני אשכנזי שהולך על פי הרב אליעזר מלמד, ויש לי 2 שאלות: 1. מה הדין אם פורצת שריפה קטנה בשבת בבית שלי היום, בהתחשב בגז ובחשמל? 2. מה עושים עם מאכל שהוא מעט נוזלי בשבת בבוקר, והיה במקרר? לדוגמה: אפשר להוציא אותו לשעה מחוץ למקרר, ככה שיהיה מעט יותר חמים ויהיה אפשר לשים אותו על הפלטה, כדרך הרמא? או שלא? תודה רבה.

1. כפי שכתוב בפניני הלכה שבת, מכבים מיד.
2. להוציא אותו מהמקרר שרק יהיה בחוץ לא עושה אותו חמים בכלל. כוונת הרמ"א היתה למאכל שהיה על הפלטה והורידו אותו וירד מחום שהיסל"ב. לכן אם הנוזל לא נקרש בתוך המקרר, צריך להוציא את המאכל ממנו לפני ששמים על הפלטה.

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-12 09:42:21

מה הדין אם בישלו בשר בכלי שהיה בו קודם חלב חם?

כפי שמבואר בפניני הלכה כשרות כלי מתכת וזכוכית המצויים כיום אינם בולעים טעמים, ולכן אם הכלי היה נקי לגמרי לפני בישול הבשר – הבשר מותר גם אם הדבר נעשה בתוך 24 שעות לבישול החלב.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

טעויות במטבח

יז. כלי זכוכית ומתכת המיוצרים כיום אינם בולעים טעמים, אבל פעמים שצריכים הכשרה כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג). לכן אם ערבב בטעות תבשיל פרווה שמתבשל בסיר בשרי בעזרת כף חלבית, אם הסיר והכף ממתכת, והיו נקיים משאריות חלב ובשר – התבשיל כשר גם אם אין בו פי שישים מהכף, והכלים אינם צריכים הכשרה. ואם ערבב בטעות תבשיל בשרי בכף מתכת חלבית נקייה או להפך, התבשיל כשר, אבל הכף צריכה הכשרה בהגעלה.

ניתז תבשיל בשרי על דופן של סיר מתכת חלבי רותח – התבשיל שבסיר החלבי מותר, והסיר צריך הכשרה בהגעלה. ואם ניתז רוטב בשרי רותח על דופן של סיר מתכת חלבי קר – לא צריך להגעיל את כל הסיר, אלא די לערות מים רותחים על המקום שעליו הרוטב ניתז. וכן הדין אם הכלי שניתז עליו עשוי זכוכית או שהניתז היה תבשיל טרף.

חתך בשר רותח בסכין מתכת חלבית נקייה – הבשר כשר, והסכין צריכה הכשרה בהגעלה. ואם הבשר היה קר, הסכין צריכה ניקוי טוב בלבד (דיני הכשרת כלים, להלן פרקים לב-לג).

כלי מתכת המצופה בשכבת טפלון דקה, בולע טעמים בשכבה זו, ולכן דינו כדין המובא בסעיף הבא. כלי אמייל דינם ככלי מתכת רגילים, שכן שכבת האמייל המצפה את המתכת אטומה כזכוכית. גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד אם אין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (להלן לב, סעיפים ו, י).

יח. שאר הכלים בולעים ופולטים טעמים. לכן אם הרתיח או בישל מאכל פרווה בכלי בשרי בן יומו (כלומר שהרתיח בו מאכל בשרי ב-24 השעות האחרונות) העשוי מחרס, וערבב אותו עם כף חלבית בת יומא מפלסטיק או עץ: אם לא היה בתבשיל פי שישים כנגד מה שנכנס מהכף לתוכו – התבשיל אסור, והכלים צריכים הגעלה. ואם היה בתבשיל פי שישים מהכף – המאכל והסיר מותרים, והכף צריכה הגעלה, משום שטעם בשרי מהכלי נכנס בה. ואם הכלי או הכף לא היו בני יומם – התבשיל כשר גם אם לא היה בו פי שישים כנגד הכף.

ערבב תבשיל בשרי רותח בכף עץ או פלסטיק חלבית בת יומה: אם אין בתבשיל פי שישים מחלק הכף שנכנס לכלי – התבשיל אסור והכלים צריכים הגעלה. ואם יש בתבשיל פי שישים או שהכף אינה בת יומה – התבשיל כשר והכף צריכה הגעלה.

ניתז רוטב בשרי רותח על דופן של כלי חלבי קר, יש להכשיר את הכלי על ידי עירוי מים רותחים על אותו מקום. אבל אם ניתז חלב על כלי חם שיש בו תבשיל בשרי רותח שאינו ממתכת או זכוכית, הכלי צריך הגעלה, ולגבי התבשיל הדין הוא כך: אם הכלי היה מכוסה או שהחלב ניתז כנגד התבשיל – אם יש בתבשיל פי שישים מהחלב, הוא מותר. ואם הכלי לא היה מכוסה והחלב ניתז מעל גובה התבשיל, המנהג לאסור את התבשיל, ובשעת הדחק ניתן להתירו כשיש בו פי שישים מהחלב.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-12 07:30:36

לצערי יש בדירתנו רק כיור אחד במטבח. מדובר בכיור מנירוסטה ואני מניחה בו רק כלים קרים. אם היה בהם בשר ממש /חלב מקפידה לשים סבון במים. כשנכנסתי לדירה הכשרתי את הכיור אבל אני לא סומכת על זה שהוא נותר כשר כי לפעמים יכולה לשפוך מרק חם או מי בישול כשהכיור ריק לגמרי. בני משפחתי לעיתים מניחים בכיור סכינים פרווה/חלבי או כותש שום לאחר שחתכו לימון, פלפל חריף או שום, כשיש כלים אחרים בכיור/שהוא ריק, לפעמים אפילו עם שאריות שום בתוך הכותש או על הסכין. (אני מקפידה לשטוף מיד לאחר השימוש בגלל שזה סכינים וכותש פרווה ויש כיור אחד וכו'). לא תמיד עוזרות ההערות בנושא. האם נדרש להכשיר את הסכינים והכותש? אשמח מאוד להסבר איך לנהוג כדי לחסוך כעסים מיותרים.

אין צורך להכשיר כלום. אין שום סיכוי שכלי נהיה טרף מהכיור אם הוא לא היה שרוי במשהו בשרי/חלבי. כל עוד מקפידים על הפרדה של שימת הכלים הבשריים לחוד והחלביים לחוד, ומקפידים לא לשים כלים פרווה 24 שעות בתוך נוזל בשרי/חלבי, כלומר מקפידים לשטוף את הכלים היטב כל יום, זה בסדר.

עניין זה מבואר בפניני הלכה כשרות בפרק העוסק בבשר וחלב.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

שיש וכיור

יט. לכתחילה נוהגים לחלק את המטבח לשניים – כיור ושיש לחלבי, וכיור ושיש לבשרי. אמנם בשעת הצורך אפשר להשתמש בכיור אחד ושיש אחד לשני המינים, ובתנאי שיקפידו לנקותם משיירי המאכלים בין מין למין. כמו כן, בשעת הצורך אפשר להשתמש באותה מטלית קרצוף לכלים בשריים וחלביים, כל זמן שמערבים עם המים סבון.

כ. את כלי הפרווה אפשר לשטוף בשני הכיורים עם כלים בשריים או חלביים, ואם משרים שם את הכלים עם מים חמים מאוד או ליותר מעשרים וארבע שעות, אין להשרות כלי פרווה עם כלים ממין אחר. כמו כן, אפשר להכין מאכלי פרווה בשני צידי השיש כאשר הם נקיים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-11 19:42:58

שלום רכשתי שובר לסעודות שבת בשבת חיי שרה בחברון השובר הוא עם ברקוד אך ללא מחיר האם מותר להחזיק אותו בשבת?

לא מבין מה זה אומר ברקוד? איך אפשר להשתמש בזה בשבת, הרי כדי לזהות את הברקוד צריך מכשיר חשמלי.

בכל אופן כל עוד לא כתוב המחיר, אלא רק שם המוצר באיזה אופן שלא יהיה, זה מותר.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה:

ד. מותר למכור לפני שבת כרטיסים בצבעים שונים, כך שכל מי שיבוא בשבת עם הכרטיס, יקבל את המוצר המתאים לצבעו. וכאשר הצבעים אינם מספיקים למוצרים השונים, מותר לכתוב על הכרטיס את שם המוצר, אבל אסור לכתוב את המחיר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-11 18:17:43

מה אומר המספר 80 בקבלה לגבי בית מגורים? האם כדאי לרכוש בית שמספרו 80?

אין זה משנה כלל וכלל מה מספר הבית, מה שמשנה זה השכנים והשכונה. אם יש שכנים טובים ובית כנסת עם קילה טובה שמתאימה לך, כדאי לגור שם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-11 16:43:05

האם יש חובה לברור סולת?

דין סולת כדין אורז וקמח המובא בפניני הלכה כשרות פרק כא. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

דגן, אורז ומיני קטניות

כו. כיום לא צריך לבדוק את מיני הדגן, האורז והקטניות של חברות אמינות, כאשר קונים אותם באריזות ובחנויות נקיות, שכן בעקבות העלייה ברמת החיים, הצרכנים דורשים מוצרים נקיים, וממילא תנאי האחסון שופרו וזמן האחסון קוצר, והחשש שיש בהם שרצים נמוך משיעור 'מיעוט המצוי'. לכן מספיק להסתכל על השקית ולוודא שהמוצר נראה נקי כמקובל.

כז. כאשר רואים בשקית שינוי שמעורר חשד שאולי שהתה במקום לא נקי או זמן רב מדי, יש לבדוק בדיקה מדגמית. וכאשר רואים קורים של עש או פירורים ואבקה, יש לבדוק בדיקה יסודית בהעברה על משטח. וכך יעשו גם הקונים בתפזורת, או בשקיות ששהו זמן רב על המדף, או בחנות מלוכלכת, או שקנו חברה פחות אמינה.

כח. כאשר צריך לבדוק את האריזה, אם מדובר על חומוס ושעועית, יש להשרותם תחילה במים רותחים למשך כחצי שעה, או במים פושרים למשך כשמונה שעות, כדי שקליפתם החיצונית תיעשה שקופה. שכן מלבד החשש שיש שרצים בין הגרגירים, יש גם חשש לשרצים הנראים כעיגול שחור בין הקליפה לפרי, ובעוד החומוס והשעועית יבשים, לא ניתן לראותם.

הקמח והנפה

כט. כיום מצב הקמח המשווק לצריכה ביתית השתפר מאוד. לכן, קמח לבן של חברות אמינות שנקנה בחנות נקיה ומסודרת, וגם בבית מאוחסן במקום נקי שבועות אחדים בלבד, או שמונח במקרר – לא צריך לנפותו, משום שהמקרים הנדירים שמוצאים בו שרצים, אינם מגיעים לשיעור של 'מיעוט המצוי'. אמנם בעת ששופכים את הקמח, רצוי להתבונן בו במבט רגיל, כדי לראות שהוא אכן נקי כמקובל.

אבל אם הקמח נקנה בחנות שהסחורה נשארת בו זמן רב עד קנייתה, או שאוחסן במקום מלוכלך או על הארץ – צריך לנפותו. וכן דין קמח שנקנה בסיטונאות או בשוק, כיוון שאינו נשמר בתנאים טובים. וכן דין קמח נקי או שעבר ניפוי, אבל הונח באוויר פתוח למשך יממה, וביום חם אפילו כמה שעות.

הקונה קמח ממקור שיש לו לגביו ספק – ינפה אותו, ואם לעיתים קרובות ימצא בו שרצים, ימשיך לבודקו. כמו כן, חברה או חנות שהקמח שלה נחשב נקי, ונמצאו בו כמה פעמים שרצים, איבדה את חזקתה והקמח צריך ניפוי. והמחמירים נוהגים תמיד לנפות את הקמח. אמנם בדיעבד, גם כשהיה צריך לפי כללי ההלכה לנפות את הקמח ולא ניפו – המאכל מותר.

ל. קמח מלא צריך ניפוי, משום שהוא נטחן בטחינה גסה ולעיתים נשארות בו ביצי שרצים. אבל אם כתוב על כשרות השקית שהקמח אינו צריך ניפוי, סימן שדאגו להשמיד את הביצים שבקמח וארזו אותו באריזת וואקום או בקירור, כך שהוא נשאר נקי.

לא. הנפה: לשיטת המחמירים צריך לנפות בנפת משי בצפיפות של 70 מש (70 חורים לאינץ' מרובע) ובדיעבד של 60 מש, כדי לוודא שאין בקמח שרצים זעירים בגודל של חצי מילימטר. אך למעשה אפשר להסתפק בנפה רגילה של 30 מש, מפני שבנוסף לכך שלפי כללי ההלכה אין לחוש לשרצים זעירים כאלה, הם התפתחו בקמח, ובסוג זה של שרצים אין לחשוש שיצאו מהקמח וחזרו, וממילא אין בהם איסור (לעיל, ג).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-11 15:25:42

האם מותר לאכול תותים? ובכלל איך אדע מה מותר לאכול ומה לא מבחינת תולעים וכאלה?

עניין זה מבואר בפניני הלכה כשרות פרק כא. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

דין שרצים זעירים

יג. מאכלים שיש בהם שרצים זעירים שעין אדם אינה יכולה לראות באופן טבעי, אינם צריכים בדיקה או ניקוי. ולהלכה, כך הדין גם לגבי מאכלים שיש בהם שרצים זעירים שבני אדם אינם רואים בראייה רגילה, אלא מצליחים לזהותם בהתבוננות יתרה רק אם הם שונים בצבעם מהמאכל, או שהם זזים, או שיש תאורה מיוחדת, או רק אם האדם מכיר את השרץ היטב וכך יודע לזהותו. אורך שרצים אלו, בין שליש מילימטר לחמש מילימטר.

יד. למרות שכך הוא לפי כללי ההלכה (להלן 'עיקר הדין'), פעולות רגילות שאנשים עושים לצורך ניקוי פירות וירקות, כגון השרייה בסבון ושטיפה, נכון לעשות גם לצורך הסרת השרצים הזעירים, כל עוד הדבר לא דורש טורח רב או הוצאה כספית ניכרת (להלן 'דרך האמצע'). ויש נוהגים להדר כשיטת המחמירים הסוברים שדין שרצים זעירים כדין שרצים רגילים, ולכן כאשר מדובר על מאכל שיש בו לפחות 'מיעוט המצוי', ולא ניתן לוודא על ידי בדיקה או שטיפה שהוא נקי מהם, לא ניתן לאוכלו (להלן 'שיטת המחמירים').

טו. במפעלים ובמטבחים גדולים לעיתים יש צורך להורות כשיטת המחמירים, כדי להבטיח שמגיעים לכשרות בסיסית. זאת משום שפרצה במקומות אלו עלולה להכשיל מאות ואלפים, והפיתוי לעבור בהם על ההלכה גדול, הן מצד רווחי בעל העסק, והן מצד עומס העובדים. כמו כן, פעמים שתנאי האחסון בהם פחות טובים.

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

מאכלים שלא ניתן לנקות כראוי

כ. בכרובית, ברוקולי וקלחי תירס אין אפשרות להוציא בהשרייה ושטיפה את כל השרצים הזעירים, הואיל וזרם המים אינו מגיע בעוצמה למקומות שהם נחבאים בהם. לכן המחמירים צורכים רק גידולים שגודלו בתנאים מיוחדים שלא מתפתחים בהם שרצים. והנוהגים על פי עיקר הדין מסתפקים בשטיפה טובה, שאין לחשוש לשרצים זעירים שאדם אינו רואה. ונכון ללכת לפי דרך האמצע ולהשרותם במים עם חומר ממוסס למשך כארבע דקות, ולשוטפם היטב ואז לבשלם או לאפות אותם.

כא. עלי בצל ירוק וכרתי (כרישה-לוף): למחמירים יש לקנות גידול מיוחד, או לחתוך כל עלה לשניים, להשרותו במים עם סבון ולשוטפו תוך שפשופו לכל אורכו. לפי עיקר הדין לא צריך לחותכו, אלא לשוטפו כמו שהוא. ונכון לחתוך כשלושה ס"מ ממקום החיבור שבין הבצל לעלה ולזורקו, שבאזור זה החשש לשרצים גדול יותר, ואת שאר העלים להשרות כמו שהם במים עם חומר ממוסס ולשטוף.

כב. תות שדה: למחמירים ניתן לאכול תותי שדה מגידול רגיל רק אם מקלפים את קליפתם, או משרים אותם במים עם חומר ממוסס, ושוטפים תוך הברשה יסודית של הקליפה. לפי עיקר הדין מותר לאכול תות שדה כדרכו. ונכון יותר לחתוך את מקום החיבור של התות לענף, להשרות במים עם חומר ממוסס ולשטוף היטב. כך יש לעשות גם בפטל ובתות עץ.

פירות עם חשש

כג. תמרים ומשמשים יש לפתוח לפני האכילה ולוודא בבדיקה רגילה שאין בהם שרצים ניכרים לעין, ולשיטת המחמירים יש לבודקם אל מול מקור אור. תאנים יש לפתוח ולהתבונן בתשומת לב, כי השרצים דומים לצורה הפנימית של התאנה, ולשיטת המחמירים מי שאינו בקיא להבחין בשרצים הזעירים שיש בהם, צריך להימנע מלאוכלם. גויבה צריך לחתוך לרבעים לפני הבדיקה. כמו כן, כל פרי שיש בו ריקבון, צריך להתבונן האם יש שרצים סביב הריקבון.

כד. באגוזים שונים, כמו אגוזי קשיו, לעיתים יש שרצים, והסימן לכך קורים לבנים או סימני כרסום. לעיתים השרצים רק שורצים סביב לפרי, ואזי אם מסירים את הקורים והאגוז נותר שלם ויפה, אפשר לאוכלו. גם בפירות יבשים באריזות, כמו צימוקים, אם יש בהם קורים או אבקה שהתפוררה מהם, סימן שהם נגועים בשרצים ויש לבודקם היטב, ולעיתים עדיף לזורקם, כי בדיקתם קשה.

כה. לעיתים יש על קליפת תפוז ופירות הדר נקודות שחורות שייתכן שיש בתוכן כנימות זעירות (0.2-0.6 מ"מ). למחמירים, חובה על המכינים מאכל מקליפות אלו להסירן, וכן כאשר מקלפים את הפרי, יש לשים לב שלא יידבקו כנימות לאצבעות ויעברו מהן לפרי או למאכלים אחרים. והעיקר כדעת הסוברים שאין לחוש להן.

דגן, אורז ומיני קטניות

כו. כיום לא צריך לבדוק את מיני הדגן, האורז והקטניות של חברות אמינות, כאשר קונים אותם באריזות ובחנויות נקיות, שכן בעקבות העלייה ברמת החיים, הצרכנים דורשים מוצרים נקיים, וממילא תנאי האחסון שופרו וזמן האחסון קוצר, והחשש שיש בהם שרצים נמוך משיעור 'מיעוט המצוי'. לכן מספיק להסתכל על השקית ולוודא שהמוצר נראה נקי כמקובל.

כז. כאשר רואים בשקית שינוי שמעורר חשד שאולי שהתה במקום לא נקי או זמן רב מדי, יש לבדוק בדיקה מדגמית. וכאשר רואים קורים של עש או פירורים ואבקה, יש לבדוק בדיקה יסודית בהעברה על משטח. וכך יעשו גם הקונים בתפזורת, או בשקיות ששהו זמן רב על המדף, או בחנות מלוכלכת, או שקנו חברה פחות אמינה.

כח. כאשר צריך לבדוק את האריזה, אם מדובר על חומוס ושעועית, יש להשרותם תחילה במים רותחים למשך כחצי שעה, או במים פושרים למשך כשמונה שעות, כדי שקליפתם החיצונית תיעשה שקופה. שכן מלבד החשש שיש שרצים בין הגרגירים, יש גם חשש לשרצים הנראים כעיגול שחור בין הקליפה לפרי, ובעוד החומוס והשעועית יבשים, לא ניתן לראותם.

הקמח והנפה

כט. כיום מצב הקמח המשווק לצריכה ביתית השתפר מאוד. לכן, קמח לבן של חברות אמינות שנקנה בחנות נקיה ומסודרת, וגם בבית מאוחסן במקום נקי שבועות אחדים בלבד, או שמונח במקרר – לא צריך לנפותו, משום שהמקרים הנדירים שמוצאים בו שרצים, אינם מגיעים לשיעור של 'מיעוט המצוי'. אמנם בעת ששופכים את הקמח, רצוי להתבונן בו במבט רגיל, כדי לראות שהוא אכן נקי כמקובל.

אבל אם הקמח נקנה בחנות שהסחורה נשארת בו זמן רב עד קנייתה, או שאוחסן במקום מלוכלך או על הארץ – צריך לנפותו. וכן דין קמח שנקנה בסיטונאות או בשוק, כיוון שאינו נשמר בתנאים טובים. וכן דין קמח נקי או שעבר ניפוי, אבל הונח באוויר פתוח למשך יממה, וביום חם אפילו כמה שעות.

הקונה קמח ממקור שיש לו לגביו ספק – ינפה אותו, ואם לעיתים קרובות ימצא בו שרצים, ימשיך לבודקו. כמו כן, חברה או חנות שהקמח שלה נחשב נקי, ונמצאו בו כמה פעמים שרצים, איבדה את חזקתה והקמח צריך ניפוי. והמחמירים נוהגים תמיד לנפות את הקמח. אמנם בדיעבד, גם כשהיה צריך לפי כללי ההלכה לנפות את הקמח ולא ניפו – המאכל מותר.

ל. קמח מלא צריך ניפוי, משום שהוא נטחן בטחינה גסה ולעיתים נשארות בו ביצי שרצים. אבל אם כתוב על כשרות השקית שהקמח אינו צריך ניפוי, סימן שדאגו להשמיד את הביצים שבקמח וארזו אותו באריזת וואקום או בקירור, כך שהוא נשאר נקי.

לא. הנפה: לשיטת המחמירים צריך לנפות בנפת משי בצפיפות של 70 מש (70 חורים לאינץ' מרובע) ובדיעבד של 60 מש, כדי לוודא שאין בקמח שרצים זעירים בגודל של חצי מילימטר. אך למעשה אפשר להסתפק בנפה רגילה של 30 מש, מפני שבנוסף לכך שלפי כללי ההלכה אין לחוש לשרצים זעירים כאלה, הם התפתחו בקמח, ובסוג זה של שרצים אין לחשוש שיצאו מהקמח וחזרו, וממילא אין בהם איסור (לעיל, ג).

שרצים בבשר ובדגים

לב. בשר: אין איסור בשרצים שהתפתחו מביצים שהוטלו בתוך בשר בהמה, חיה ועוף לאחר שחיטתם (או שהתפתחו בתוך גבינה. לעיל, ג). אבל אם יש ספק שמא השרצים חדרו לבשר מבחוץ ולא בקעו מביצים שבתוכו, או שהביצים הוטלו בבשר בעוד בעל החיים היה חי – השרצים אסורים.

כיום, הבשר שמשווק בחנויות אמינות נקי משרצים, מפני שההקפדה על הוראות הניקיון והבריאות למניעת סכנת מחלות וזיהומים, מונעת גם התפתחות שרצים בבשר. אולם בעת הכנת הבשר במטבח והגשתו, צריך לשומרו משרצים וזבובים. ובמטבחים גדולים רצוי להתקין רשתות ומלכודות זבובים ויתושים, כדי למנוע התלעה של הבשר ושאר המאכלים.

לג. דגים: תולעים שחדרו לבשר הדג מבחוץ אסורות, וכיוון שהדבר מצוי, רצוי לקנות דגים בהשגחה אמינה המעידה שהם נקיים מתולעים. כאשר אין משיגים דג כזה, או כאשר קונים דגים חיים, יש לזרוק את קרביו הפנימיים, לקלף את עורו, לשפשף את צידו החיצוני ואת צידו הפנימי הסמוך לקרביו, ולנקות היטב את אזור הפה והזימים. והרוצים להקל על עצמם, יזרקו את כל הראש.

תולעים שהתפתחו בתוך בשר הדג, בין חי ובין מת, כל זמן שלא פרשו ממנו, אין בהן איסור. מעיקר הדין כך הוא דין תולעי אניסקיס המצויות בדגי סלמון ודגים נוספים כהרינג. אמנם לכתחילה טוב להחמיר ולקנות דגים עם השגחת כשרות שאין בדג תולעים כלל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-11 14:20:14

שלום וברכה, לגבי אכילת שיעור המחייב ברכה אחרונה, למדתי שכדי לברך ברכה אחרונה צריך לאכול כחצי נפח ביצה בינונית של ימינו. רציתי לשאול מה נחשבת ביצה בינונית – גודל M/L/XL?

הגדלים הרווחים בשוק הם S/M/L לכן גדול בינוני הכוונה ל – M

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-11 09:08:08

מה עושים כאשר שכחנו את האור במקרר? מהו צורך גדול חוץ מהאוכל עצמו שהיה בחוץ? סלטים וקינוחים? ומה הדין כשיש אורחים? ומה עושים כשהילדים אומרים שעבורם זה צורך גדול?

דין זה מבואר בפניני הלכה שבת. קודם כל אציין שהכלל הוא שכל תרי דרבנן מותר במקום צורך גדול גם כשאין קטן או כשחוששים שהדבר יפגע בחינוכו, כפי שמובא בפניני הלכה בפרק העוסק בכללי המלאכות. כמו כן אציין שכל פעולה חשמלית שאין בה חוט להט, כאשר עושים אותה בשינוי אפשר להחשיבה כתרי דרבנן, כפי שמובא בפניני הלכה בפרק חשמל. לכן במקום צורך גדול אפשר לפתוח את המקרר בשינוי, ורק אם הנורה שבו היא נורת להט צריך דרבנן נוסף חוץ משינוי, כגון קטן.

כמובן שצורך גדול משתנה לפי האדם ולפי הסיטואציה. כשיש אורחים, בדרך כלל זה צורך גדול. כשהילדים אומרים שמדובר עבורם על צורך גדול, אפשר לבחון זאת על ידי כסף. כסף זה תמיד מדד טוב לקולות. כמה אתה מוכן לשלם? אם למשל כל אחד לא מוכן להוציא מכיסו לפחות עשרים שקלים עבור המעשה, בוודאי שאין זה נחשב לצורך גדול. אם זה אדם שעשרים שקלים עבורו אינו מראה על צורך גדול, אז עבורו המדד הוא חמישים או יותר. רעיון דומה כתב הרב בספר לגבי צורך משמעותי לתרופה – האם מוכן ללכת עבורה קילומטר הלוך וקילומטר חזור. אלו ממדים שמצאתי שהם מאוד עוזרים. על פי זה, אני חושב שעבור סלטים וקינוחים אין זה נחשב צורך גדול עכ"פ כשאין אורחים.

דברים אלו מבוארים בדרך קצרה הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-10 06:27:54

מה הכי פחות צנוע שמותר לאשה להיות על פי הלכה והיינו בכיסוי ראש, שיעור הכי פחות בחצאית, שיעור הכי פחות בשרוול, וכדו' גם אני רוצה לידע אם כל הלכות צניעות צריכים גם כשאני ובעלי לבד בבית, בימי טהרה או בימי נדה יש"כ

דברים אלו מבוארים בפניני הלכה ליקוטים משפחה בפרק העוסק בצניעות. אפשר לקרוא מכל ספרי פניני הלכה דרך האתר. ממליץ מאוד לקרוא גם את הפרקים הראשונים של פניני הלכה שמחת הבית וברכתו.

אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר שכבר יצא:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ז – הלכות צניעות

חשיבות הצניעות

א. גדרי הצניעות שקבעו חכמים נועדו לתת מסגרת מאוזנת שתדגיש את הרוח והמידות הטובות של הגבר ושל האישה, ותכוון כראוי את הכוחות הגשמיים שיש באדם, ותסייע להם להתרומם אל הערכים המקודשים של החיים. הצניעות מייחדת את תשומת הלב לנשמה הפנימית, ויוצרת מרחק מכובד בין גברים לנשים, שומרת מן החטא, ומחזקת את האהבה שבין איש לאשתו.

למרות שגם גברים צריכים להתנהל בצניעות (שו"ע ומ"ב, או"ח סימן ב), עיקר הדינים נאמרו לנשים משום הכרת חכמים בעוצמתה ויופייה של האישה, והרצון לנתבו למקום הנכון. לטווח קצר נראה שחוסר הצניעות מסייע לגילוי עוצמת החיים, אבל מי שמביט יותר לעומק ולטווח ארוך, מבין שדווקא הצניעות מגלה את העוצמה הפנימית שבחיים, את הקדושה, ומתוך כך גם הצדדים החומריים שבחיים מתברכים ומתעלים.

כיוון שלבושו של האדם בולט וניכר, שמירת גדרי הצניעות מבטאת יותר מכל את הנאמנות להלכה, והמתלבשת כהלכה מקדשת את השם ומכריזה בכל עת שאינה נגררת אחר התרבות והאופנה החילונית, אלא היא נאמנה בשלמות למסורת התורה והמצוות ולייעוד האלוקי המיוחד של עם ישראל.

ב. לפני שנביא את פרטי הדינים, יש להדגיש שהכלל היסודי של הלכות צניעות, בין לגברים ובין לנשים, הוא לא למשוך תשומת לב מוגזמת. לכן הלובשת בגד צמוד מדי או צעקני מדי, גם אם הוא עונה על פרטי הדינים, אישה זו עוברת על הלכות צניעות. לכן לדעת רבים אסור ללבוש בגד שרובו בצבע אדום, וכך ראוי לנהוג, ולרוצה להקל יש על מי לסמוך.

אורך השרוול והחצאית

ג. כל אישה חייבת לכסות את הזרוע עד אחרי המרפק באופן שבכל תנועה שתעשה המרפק יהיה מכוסה. ואף שכך ההלכה, אפשר ללמד זכות על מי ששרוולה מגיע עד סמוך למפרק ואינו מכסה אותו.

ד. לדעת רוב הפוסקים, חובה לכסות את כל הרגל עד הקרסול, באופן שעד אחרי הברך צריך ללכת עם חצאית, ואת שאר הרגל אפשר לכסות בגרביון. ולדעת המשנה ברורה, אין חובה לכסות את שאר הרגל בגרביון, ורבות נוהגות כמותו והולכות רק עם חצאית עד אחרי הברך.

ה. כאשר הבנות מגיעות לגיל חינוך (סביב גיל שש), על ההורים לחנכם להתלבש לפי ההלכה. בת שאימה נוהגת כדעת רוב הפוסקים בכיסוי הזרוע והרגל, ומבקשת ממנה שתמשיך במנהגה, עליה לנהוג כמותה לפחות בעת שהיא גרה בבית הוריה.

ו. אישה שאינה רוצה לקיים את ההלכה וללבוש חצאית שמכסה את הברך, עדיף שתלבש מכנסי נשים רחבות וצנועות מאשר תלך עם חצאית קצרה.

כיסוי ראש

ז. כל אישה צריכה לשמור על צניעותה, אולם אישה נשואה מחויבת בכך כפליים, כדי שיופיה ואהבתה יהיו שמורים אך ורק לבעלה. על כן חובה על כל אישה נשואה לכסות את שיער ראשה. חובה זו שייכת גם באלמנה או גרושה, אלא אם כן יש מקום אמיתי לחשוש שבעקבות כך לא ימצאו שידוך, כי אנשים יחשבו שהן נשואות. לגבי רווקות, יש נוהגות להחמיר ללכת עם שיער אסוף ולא פזור.

ח. יש אומרים שיש להקפיד לכסות את כל השערות, חוץ ממעט השערות שמציצות בעורף ובצדעיים. ויש אומרים שאף שראוי להחמיר, מצד הדין אין איסור לגלות פחות מטפח מרובע מהשיער, ואם כן, מכיוון שרוחב הפנים הוא כשני טפחים, מותר לגלות שיער פחות משיעור של חצי טפח מלפנים או מאחור (טפח הוא 7.6 ס"מ, וממילא מותר לגלות פחות מ-3.8 ס"מ לרוחב המצח או העורף).

ט. יש אומרים שדווקא השערות הטבעיות הגדלות בראש האישה מבטאות צד אישי שצריך להצניעו, ולכן מותר לכסותן עם פאה יפה וצנועה. ויש אומרים שיסוד התקנה לכסות את השיער הוא ההופעה הצנועה, ולכן אסור ללכת עם פאה, שהרי היא נראית בדיוק כמו שערות הראש הטבעיות. למעשה, הרוצה להקל, אין למחות בידה.

הנהגת האישה במקום שאין בו גברים

י. במקום שיש בו רק נשים או גברים מבני ביתה, כגון בבריכה או בשיעור ספורט או בתוך הבית, מעיקר הדין מותר לאישה להקל ולהיות בלי כיסוי ראש ועם מכנסי נשים ושרוולים שאינם מגיעים למרפק, ובלבד שתראה מכובד וצנוע לפי אופי המקום. וכאשר הדבר אינו קשה, המהדרות משתדלות תמיד להיות לבושות לפי כללי ההלכה לנמצאת במקום שיש בו גברים (דין אישה נידה בפני בעלה מבואר להלן בהלכות טהרת המשפחה ג, ה, ודין הלבוש בשעת התפילה מבואר בספר הקיצור לפניני הלכה, הלכות תפילה ה, ג).

שירת נשים

יא. מגדרי הצניעות שגבר לא ישמע אישה שרה, משום שקולה היפה יחד עם העובדה שקול הזמר חושף את מעמקי הנפש, עלול ליצור קירבה אסורה או הרהורים אסורים. אמנם מותר לאדם לשמוע את שירת אמו, סבתו, אחותו, ביתו, נכדתו וכן את שירת אשתו גם בימי נידותה (עי' להלן בהלכות טהרת המשפחה ג, ה). כמו כן, משפחה שרוצה להקל גם כאשר נמצאים בשולחן השבת קרובים מדרגה שנייה, כגון גיסים וגיסות, רשאית להקל.

יב. עיקר האיסור הוא כאשר הגבר רואה מולו את האישה ששרה, בין אם זה בשולחן השבת או בהופעה חיה, בין אם היא שרה לבד או כמה נשים שרות יחד. וכן אסור להשתתף בשירה בציבור של גברים ונשים יחד (עי' בפניני הלכה סעיף יב), אמנם נוהגים שלא להקפיד על שירת הנשים שעולה מעזרת הנשים בשעת התפילה.

המעוניין לסמוך על המקלים בשמיעה דרך מכשיר אלקטרוני – רשאי, ובמיוחד אם אינו רואה את האישה דרך המסך ואינו מכיר אותה, וככל שמכיר אותה פחות, כך יש יותר מקום להקל ולא לחשוש שהדבר יעורר בו הרהורי עבירה (גדר איסור הרהור עבירה מובא להלן בהלכות שמחת הבית וברכתו ד, ז-ח).

יג. המשתתף בטקס שנשים שרות בו, חייב לצאת, ובמקרים מסוימים ראוי גם לבנות להזדהות עם הבנים ולצאת עמהם כדי למחות. ורק בשעת הדחק ניתן להישאר בטקס כזה תוך הקפדה שלא ליהנות ולא להסתכל על הנשים ששרות, כגון במקרה שרב משתתף בטקס זיכרון לחייל שנפל, ויש חשש שאם יצא, בני משפחת החייל הקדוש ייפגעו. או במקרה שאדם מתארח אצל משפחה בסעודת שבת, וגם נשות המשפחה שרות. וכן חייל שחושש שייענש בחומרה אם יצא מטקס שנשים שרות בו, רשאי להישאר, אבל בלא שעת הדחק מיוחדת, נכון לחייל לצאת תוך נכונות לשלם על כך מחיר (עי' בפניני הלכה הערה 3).

אמירת דברים שבקדושה

יד. אסור לומר דברים שבקדושה מול ערווה, כגון לברך, להתפלל או לומר קריאת שמע. כאשר גבר רואה גבר אחר, או אישה רואה אישה אחרת, רק אם מקום הערווה עצמו גלוי, אסור לומר מולו דברים שבקדושה. אבל כאשר גבר רואה אישה שמגלה טפח (7.6 ס"מ) מעל מקום הברך או המרפק, אסור לו לומר מולה דברים שבקדושה אלא אם כן יפנה עצמו לכיוון אחר, ואם אינו יכול להסתובב, יביט בסידור או יעצום את עיניו.

טו. במקום הצורך ניתן להקל ולומר דבר שבקדושה מול אישה נשואה שמגלה את שיער ראשה, או בשעה ששומע אישה שרה דרך מכשיר חשמלי ואינו רואה אותה.

עבודה ולימודים במקום לא צנוע

טז. גבר או אישה שאין להם אפשרות סבירה לעבוד או ללמוד את המקצוע המתאים להם במסגרת צנועה, יכולים להקל אם הם מעריכים שרמתם הדתית לא תרד וייצרם לא יגבר עליהם. לכן מעבר להתנהגות מנומסת ואדיבה, יימנעו מהתערות יתירה עם המין השני או עם אנשים שעלולים להוריד את רמתם הדתית, ייקבעו עתים לתורה ויחזקו את הקשר עם קהילה דתית וחברים דתיים (עי' בהלכות שמחת הבית וברכתו ד, יא-יג).

יז. אסור לאיש ואישה שאינם נשואים לגעת זה בזה, אמנם רופא ואחות מותרים לגעת במטופלים מהמין השני לצורך הטיפול בהם, הואיל ואין במגעם צד של חיבה. לגבי טיפול פיזיותרפי, מוטב שגבר יטפל בגבר ואישה באישה, מפני שמדובר על טיפול ממושך. והלומדים פיזיותרפיה אסורים לתרגל עיסויים על בני המין השני, מפני שעל פי חוות דעת של מומחים בתחום אין בכך צורך אמיתי, לכן אסור ללמוד במקום שדורש זאת.

ייחוד ו'לא ילבש'

יח. כדי למנוע מעשי פריצות, אסרה התורה על גבר ואישה ללבוש בגד מובהק של המין השני (דברים כב, ה), וכן גבר ואישה שאינם נשואים אסורים להיות יחד במקום מבודד או סגור, ואף לא גבר עם שתי נשים או אישה עם שני גברים. אמנם אם יש סבירות גבוהה שמישהו ייכנס לשם בלא התראה, או שיש במקום מצלמות בשידור חי, אין איסור ייחוד. כמו כן, אין איסור ייחוד על אח ואחות, הורה עם ילדו, סב וסבתא עם נכדיהם (פרטי האיסור מבוארים בשו"ע אבן העזר, כב).

מעבר לאיסור ייחוד, צריכים כל איש ואישה שאינם נשואים לשמור על גדרי הצניעות ולא לדבר יחד בנושאים אישיים, וקל וחומר שלא לצאת יחד לבילוי כגון ארוחה זוגית.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-09 07:36:42

שלום, תודה על התשובה. איך בדיוק מפרישים תרומות ומעשרות? ניסיתי ללמוד בפניני הלכה, ולא הבנתי.

מתוך ספר קיצור הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

י – סדר ההפרשה למעשה

סדר ההפרשה

א. את התרומות והמעשרות צריך להפריש כסדר:

תחילה מפרישים לתרומה גדולה כלשהו מהפירות (בנוסח להלן – "החלק הנוסף על אחד ממאה").

לאחר מכן מפרישים מעשר ראשון עבור הלוי (10% מכלל הפירות. בנוסח – "אחד ממאה עם עוד תשעה חלקים כמוהו").

מתוך המעשר הראשון מפריש כיום בעל הפירות במקום הלוי תרומת מעשר (10% מהמעשר הראשון, שהוא 1% מכלל הפירות. בנוסח – "אחד ממאה". נמצא שנשאר ללוי 9% מכלל הפירות).

בסוף מפרישים מעשר שני או מעשר עני, לפי שנת הפרי (בנוסח – "מעשר ממה שנותר". כיוון שנשארו לאחר הפרשת המעשר הראשון 90% מכלל הפירות שהיו בתחילה, מעשר זה הוא 9% מהפירות).

ב. את שתי התרומות (אחוז ומשהו) מוציאים בפועל מתוך הפירות, וכיוון שיש בהן קדושה, עוטפים אותן ומניחים בפח. ואילו את המעשר ללוי ולעני לא מוציאים בפועל בשעת ההפרשה, אלא מייחדים להם מקום באחד הצדדים של הפירות, ולאחר מכן ייתן אותם או את שוויים ללוי ולעני (עי' לעיל ט, יח). גם לפירות המעשר השני מייחדים מקום בשעת ההפרשה, ולאחר מכן פודים אותם על פרוטה.

נוסח ההפרשה עם פירוש

ג. מברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להפריש תרומות ומעשרות". כאשר לא ברור שצריך להפריש תרו"מ מהפירות, לא מברכים.

נוטלים מעט יותר מאחוז אחד מהפירות המיועד לתרומה גדולה ותרומת מעשר, מפרידים אותו משאר הפירות, ואומרים: "החלק הנוסף על אחד ממאה ממה שהפרשתי שנמצא בצד ימין שלי, יהיה 'תרומה גדולה' (בכך מייחדים מקום לחלק הנוסף על האחוז בצד ימין של כלל הפירות המיועדים לתרומות).

האחד ממאה שנשאר כאן (הוא האחוז שהפרדנו מכלל הפירות המיועד לתרומת מעשר שתופרש להלן מתוך המעשר הראשון) עם עוד תשעה חלקים כמוהו (היינו 9% המיועדים למעשר ראשון) בצד ימין של הפירות הללו (היינו כלל הפירות המיועדים לאכילה) יהיו 'מעשר ראשון' (בכך מייחדים מקום לפירות המיועדים למעשר ראשון, שאותם או את שוויים ייתן אח"כ ללוי).

אותו אחד ממאה שעשיתיו מעשר ראשון ומונח מופרד מהפירות (הוא האחוז שהופרד מתחילה מכלל הפירות, ועדיין נחשב בכלל המעשר הראשון), הרי הוא 'תרומת מעשר' (ובכך הפרשנו תרומת מעשר מהמעשר הראשון. אחר כך עוטפים את התרומות ומניחים אותן בפח).

מעשר ממה שנותר (10% ממה שנותר לאחר מה שכבר הפרשנו. וכיוון שהפרשנו מעשר ללוי, נותרו 90% מכלל הפירות שהיו בתחילה, ומעשר מהם הינו 9%) בצד השמאלי של הפירות יהיה 'מעשר שני' (בכך מייחדים מקום למעשר שני בשנים א' ב' ד' ה') / 'מעשר עני' (בשנים ג' ו'). (כאשר יש ספק לאיזו שנה שייכים הפירות, יאמר לאחר הפרשת מעשר שני – "ואם הם חייבים במעשר עני, הרי הם מעשר עני". להלן, ו).

ד. בשנים של מעשר עני, מסיימים כאן את ההפרשה, וייתן אחר כך את הפירות או את שוויים לעני. ובשנים של מעשר שני, יש לפדות את הפירות כדי להוציאם לחולין:

אם ההפרשה נעשית מפירות שוודאי אינם מעושרים, וברור שהם משנה שמפרישים בה 'מעשר שני', יש לברך תחילה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לפדות מעשר שני". ואם יש ספק בדבר, פודים בלא ברכה. ואומרים: "מעשר שני זה (הכוונה לפירות שייחדנו להם מקום בצד שמאל של כלל הפירות), הוא וחומשו (מצוות התורה להוסיף חומש בעת הפדיון), יהיה מחולל על פרוטה אחת מן המטבע שייחדתי לפדיון מעשר שני" (עי' לעיל ט, לא-לז. אם פודהו על מאכל, יאמר: "יהיה מחולל על מאכל זה").

ה. כאשר אדם פודה את המעשר השני על מטבע של חברו, או כאשר פירות המעשר השני שווים יותר מפרוטה אחת אבל פחות מארבע פרוטות (פרוטה שווה בין חמש לעשר אגורות. הערך משתנה מעט מתקופה לתקופה), לא מוסיפים חומש, ולכן יאמר: "מעשר שני זה יהיה מחולל על פרוטה מן המטבע שייחדתי/שפלוני ייחד לפדיון מעשר שני". ואם הוסיף בטעות "הוא וחומשו" – יצא.

ו. שנות השמיטה הבאות הן תשפ"ט, תשצ"ו וכן הלאה. המסופק האם הפירות שלפניו שייכים לשנת מעשר שני או מעשר עני, יפריש מספק את שני המעשרות. את המעשר שני יפדה על פרוטה, ואת המעשר עני ייתן לעני. והרוצה להקל, רשאי להפריש מעשר שני בלבד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-09 07:15:55

שלום לרבנים. האם לדעת הרב מלמד שליטא מותר לשים דוארדורנט (ספיד סטיק) ג'ל בשבת?

לא. מותר למרוח בשבת רק דברים נוזליים כמבואר בפניני הלכה שבת.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

שמן, בושם, קרם וסבון

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-09 06:52:11

שלום הרב, אני יוצאת עם בחור שגר רחוק ממני (שעתיים וחצי נסיעה). בע"ה דיברנו על האפשרות שאגיע להכיר את ההורים שלו. הבחור העלה שיש להם חדר נוסף בבית שאוכל לישון בו. בבית של ההורים שלי נוהגים שעד שהזוג אינו נשוי לא ישנים באותו הבית. בע"ה אעלה את הנושא, אבל אני לא יודעת האם יש אופציה שהוא ישן במקום אחר/או אני והאם האופציה באמת תהיה טובה יותר מאשר לישון בבית הוריו. אציין, שיש לו 3 אחיות שגרות בבית והוא חוזר בתשובה כך שהגיוני שהוא אינו בקיא במנהגים הללו. רציתי לשאול, מה ההלכה אומרת במקרה זה? האם באמת הכרחי לישון בבית נפרד? תודה

כפי שדייקת, זהו מנהג נאה שנוהגים בו רבים, אבל לא דין מחייב. לכן כשאי אפשר, ניתן להקל לפי רמת הצורך. לשיקולכם לפי האפשרויות השונות.

גם הרב יעקב אריאל סובר כך – https://www.toraland.org.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94/%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F/%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA/%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%91%D7%99%D7%AA/

וכאן-

https://www.toraland.org.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94/%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F/%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9F/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-08 21:12:16

קמתי בשעה חמש ועשרים בבוקר שבת מאוד רעבה נטלתי ידיים להוריד את הטומאה והכנתי כוס תה ואכלתי מזונות עד השעה רבע לשש האם זה בסדר או שישר עושה קידוש?

דין זה מבואר בפניני הלכה שבת. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

בכל מקרה, בלי קשר לקידוש, אסור לאכול לפני ברכות השחר, ומותר לשתות מים. ולגבי קידוש, תלוי האם את רגילה להתפלל תפילת שחרית – אזי את מתחייבת בקידוש רק לאחר התפילה, וממילא אם את נצרכת לאכול לפני התפילה ואחרי ברכות השחר – אינך עושה קידוש. אבל אם את רגילה בכל יום לצאת ידי חובת תפילה בברכות השחר בלבד, אזי את מתחייבת לאחריהם בקידוש, וממילא אפילו מים אסור לך לשתות לאחר שאמרת ברכות השחר ולפני הקידוש.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-08 19:49:27

שלום, מה עושים עם פטרוזיליה, וכוסברה שמישהו הביא לי מהגינה שלו?(אני מדבר, על תהליך ההכשרה).

מפרישים תרו"מ משרים במים עם סבון, שוטפים בזרם חזק, ונהנים.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-08 16:40:44