שלום, בטעות הימרתי ב"ווינר" על משחק ספורט שהתקיים בארה"ב בשבת. זאת, כיוון שלא שמתי לב למועד המשחק, בטרם שליחת ההימור. ההימור היה בסכום של 10 שקלים וזכיתי ב14.5 שקלים. האם מותר לי ליהנות מהכסף? אני חושש שאולי יהודים בארץ היו מעורבים בטיפול בהימור במהלך השבת. אם אסור לי ליהנות מן הכסף, אשמח לדעת אם יש חילוק בין הסכום ששילמתי לסכום שהרווחתי. הערה נוספת: כרגע הכסף נמצא כבר בחשבון שלי באתר ההימורים, באופן אוטומטי. הערה שנייה: ייתכן ויכולתי להתאמץ ולנסות לבטל דרך הטלפון את ההימור מייד אחרי השליחה, לאחר ששמתי לב לטעות שלי. ואולם, הוריתי לעצמי היתר שלא להתקשר, ייתכן ובגלל עצלנות מצדי, ומחשבה שאין לי חובה להתאמץ לבטל את ההימור, שכן מעשה שבת דרבנן, וספיקא דרבנן לקולא אם עליי להתאמץ עד כדי כך. תודה רבה!

מצד הדין אכן ניתן להקל, אבל אם גילית שאכן יהודים קשורים להימור ולחילול שבת, יש להחמיר, כיון שספק חסרון ידיעה שניתן לבררו בדרך רגילה לא נחשב ספק.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-10-06 18:15:08

1)האם מותר לבעל ולאישה מתי שהם מותרים לתת יד אחד לשני מתי שהם מטיילים ברחוב ומתי שהם נמצאים בהופעה? 2)האם מותר לבעל ולאישה מתי שהם מותרים להתחבק ולהתנשק ברחוב? 3)האם יש בתשובה לשאלה 1 ובתשובה לשאלה 2 הבדל בין אשכנזים לספרדים ובין אשכנזים לאשכנזים חסידיים? שיהיה לכבוד הרב ערב טוב

1. לפי המקובל במקום שנמצא בו.
2. לא.
3. אני מבין שאתה אוהב את השאלה הזו, אבל אמרתי לך שאין בה צורך, כי אם יש הבדל אני כותב אותו גם אם לא שואלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-10-03 16:56:30

מהו הכלל לגבי מתי צריך ללבוש ציצית לפי ההלכה ? למשל מה הדין במקרה ואדם רוצה לעשות פעילות גופנית ? אדם לבוש עם פיג'מה לאחר מקלחת וזה כשעתיים לפני השינה נגיד והציצית לא כל כך נוחה עליו. האם עליו לטרוח ולשים גופייה מתחת לפיג'מה ומעליה ציצית (כדי שיהיה קצת יותר נוח ולהוריד לפני השינה או שאין צורך בכך על פי ההלכה ? לסיכום, מהי הדרך הנכונה על פי שורת ההלכה בעניין לבישת ציצית ?

כידוע אין חיוב ללבוש ציצית, אלא שאנחנו משתדלים להדר ולחזר אחר המצוות, ולכן מחייבים עצמנו במצווה חשובה זו בכך שלובשים בגד שחובה להטיל בו ציציות. וכיון שכך, כאשר הדבר קשה/לא נוח, אפשר לא להתחייב במצווה. כמו כן בלילה הדבר קל יותר, כיון שי"א שבגד של יום פטור מציצית בלילה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-10-02 19:52:51

שלום כבוד הרב, יש לי כמה שאלות: 1) האם מותר למשהו שצריך לנסוע לאחר יום טוב (או שבת) להכין מזוודות או לסדר דברים בבית ביום טוב (או שבת) כדי שיהיה יותר קל, נוח לאחר יום טוב (או שבת) ? האם זה בכלל איסור הכנה ? 2) מי שעושה יום טוב שני של גלויות והוא צריך לנסוע לאחר יום טוב שני של גלויות, האם זה מותר שהוא יגיד למשהו שאינו עושה יום טוב שני של גלויות להכין בשבילו מזוודות או לסדר דברים בבית ביום טוב שני של גלויות כדי שיהיה יותר קל, נוח לאחר יום טוב שני של גלויות ? בברכה, שבוע טוב

1. אכן כדבריך, הדבר אסור.
2. מותר רק במקום צורך גדול, כמבואר בפניני הלכה מועדים ט,ט (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-10-02 08:35:15

שלום הרב אם בליל הושענא רבה ישנתי ולא למדתי האם אפשר לאחר כמה ימים לתקן ולהשלים

אין שום בעיה לישון בליל הושענה רבה. העיקר הוא לקבל על עצמך להיות קבוע בלימוד התורה כראוי ובקיום המצוות ביום יום, ועיקר העיקרים הוא המצוות שבין אדם לחברו ובין אדם לעמו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-30 12:35:09

לרב שלום וברכה האם מותר לשחק בקלפים(משחק המלחמה) וטאקי בשבת? מצד בורר- האם שייך בורר בכך שאני מזיז את הקלפים שאינני רוצה להניח על השולחן בתור הקרוב, הנמצאים אצלי בחפיסה אחת ביד עד שאני מוציא את הקלף שאני חפץ בו ומניח אותו על השולחן? כמו כן, האם פעולה זו מקרי לאלתר? מצד מוקצה-? כלי מטבח לילדה – האם מותר לשחק בהם? האם עליי להוציא רק מה שאני חפץ בו והדבר נקרא לאלתר? (מצד מוקצה ובורר) משחק הזיכרון? תודה רבה מראש אלדד

אינני חושב שמעט הקלפים שנמצאים ביד נחשבים לתערובת שחל עליה איסור בורר, וגם אם כן, אזי כמו שמותר להסיר את קליפת הפרי כך מותר להסיר את הקלף העליון המחסה על הקלף שאתה מעוניין בו לאלתר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-30 09:41:55

שלום, המרפסת שלנו בבית מכוסה כמעט במלואה על ידי המרפסת שמעלינו, למעט שטח מלבני בשיעור המספיק לסוכה שאיננו מכוסה. בנינו סוכה במרפסת והתיישבנו מתחת לשטח זה. האם זו סוכה כשרה? כמו כן, סוכה הבנויה ליד עץ וענפי העץ מצלים על חציה, האם מותר לשבת מתחת לחצי הסוכה שלא מכוסה על ידי העץ או שכל הסוכה פסולה? אודה לרב אם יוכל לציין מקורות לתשובה. חג שמח!

א + ב – כל עוד יש שלוש דפנות וסכך מעליהם תחת כיפת השמיים, הסוכה כשרה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-30 01:52:10

שלום! אני ב"ה משתדל ללמוד בשבתות וחגים שש שעות כדברי הרב מלמד בספר וב"ה מרגיש התעלות מזה. כיום אני רווק ולכן זה יחסית קל אבל בעוד כשבועיים אני בעז"ה עומד להתארס. רציתי לשאול איך אפשר בתור זוג צעיר לקיים את זה? הרי האישה נשארת לבד כ"כ הרבה שעות בשבת? כמו"כ רציתי לשאול על תקופת האירוסין, האם כשאני מזמין אותה אלי לשבת אני צריך ללמוד את השעות ולא להיות איתה (אין לה מה לעשות לבד בבית שלי כ"כ הרבה זמן)? בחול המועד לפעמים הבעיה גדילה כי רוצים ללכת לטיול של המשפחה/ חברים וזה לוקח הרבה שעות. כיצד ניתן לשלב את זה? תודה רבה

לגבי זוג נשוי, אפשר וכדאי ללמוד ביחד. כמו כן אפשר ללמוד בבית, כך שהיא לא תשאר לבד. ואם כן נשאר לך בערך שעתיים להשלים, ואותם אפשר בהחלט להשלים בבית המדרש. כמו כן בחודשים הראשונים לנישואין, אפשר במקום הצורך להפחית מעט משש שעות כדי לשמח את האישה ולא ליצור מתח לא ראוי רק כדי להגיע לשש שעות.

לגבי זוג מאורס, צריך לזכור שאין הבדל הלכתי בין זוג מאורס בימינו לזוג רווקים רגיל, ואף יותר מזה- כיון שהחיבה בשלב זה גוברת, ראוי ונכון להיות פחות ביחד 'בשביל הכיף', אלא רק לצורך ענייני החתונה, או עכ"פ פגישה קצרה. ולכן ההמלצה היא לא להיות בשבתות ביחד, זה המון זמן ביחד ואיני מוצא היתר לזה. ממילא אין בעיה של לימוד תורה בשקידה שש שעות. אם בכל זאת אינך נשמע להדרכה זו, ודאי אינך יכול לעזוב אותה בביתך, ולכן בדיעבד תשלים את לימוד התורה יחד תורה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-29 21:08:55

לפעמים תוך כדי שלוקחים חלה מהחנות היא נשברת קצת, האם זה יכול להיחשב כלחם משנה?

פחות מהודר

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-28 08:28:53

שלום אבקש לשאול בשם אמא שלי: אבא שלי נפטר. אמא שלי מבקשת לדעת האם לאחר שגם היא תלך לעולמה היא תהיה עדיין נשואה לאבא שלי בתור נשמות. כלומר, האם היחסים המשפחתיים נשמרים בין הנשמות גם לאחר שהן נפטרות ומתקיימת מעין "משפחה" גם כנשמות. תודה וחג שמח, כלנית בר-און

אכן כן

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-27 08:42:16

1( ברכת "לישב בסוכה" למנהג אשכנז – הרב מלמד כתב (סוכות, ג, ה) שיש לברך "גם על טעימה כל שהיא שלמזונות או יין או מאכל חשוב אחר". מה בדיוק ההגדרה של "מאכל חשוב"? (למשל, מה הדין בחביתה?) 2( פרגולה – הרב פסק (סוכות, ב, יז) כדעת המחמירים. האם ניתן להקל במקרה שאדם מתארח בחג אצל משפחה שסוכתה כדעת המקילים?

1. מאכל חשוב בא להוציא ממתקים כגון סוכריות ובמבה, ובמאכלים שאתה מסופק בהם, ניתן לברך גם עליהם, שכן הדעה העקרית אומרת שאם בשהייה הנוכחית לא תאכל מאכל שמחייב סוכה, יש לברך על עצם השהייה בסוכה.
2. כן. אמנם אם יש אפשרות ללמדם שמדובר על ספק דאו', כדאי לעשות כן.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-26 08:40:08

לגבי קטע זה בפניני הלכה- למנהג אשכנז, העומד לאכול שיעור שחייבים לאוכלו בסוכה, מברך על אכילתו 'לישב בסוכה'. לפיכך, המתכוון לאכול פת או מזונות כשיעור יותר מנפח 'ביצה', יחד עם הברכה על האוכל מברך 'לישב בסוכה'. ומי שאינו מתכוון לאכול כשיעור זה במשך כל שהייתו הנוכחית בסוכה, יברך 'לישב בסוכה' גם על טעימה כל שהיא של מזונות או יין או מאכל חשוב אחר. ואף שיש בזה עוד מנהגים, כך ראוי לנהוג.. לא ברור האם טעימה בעלמה דורשת ברכת לישב בסוכה או הכוונה רק שהייה בסוכה בצירוף טעימה?

הכוונה לשהייה בצרוף טעימה

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-25 17:48:38

שלום וחג שמח לכבוד הרב! האם חייל שעליו לחזור מיד במוצאי שמחת תורה לבסיס (מקוצרת) יכול לכבס בגדיו בחול המועד?

אם אין אפשרות אחרת, מותר, משום שנחשב דבר האבד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-23 07:56:32

לפני כשנה עטפתי כמה אתרוגים בצורה הרמטית ועכשיו כשפתחתי ראיתי שהם שלמים ויפים ללא הצטמקות כלל. האם הם כשרים עדיין? האם צריכים לבדוק עם מחט וחוט האם יש בהם עדיין לחות או מספיק להסתכל ולראות שלא הצטמקו?

האתרוגים כשרים ללא בדיקה עם מחט (בכורי יעקב תרמח, ד; שעה"צ תרמח, ח).

אם אכן הם יתמידו במראם היפה לכל החג, תגיד לי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-23 06:44:47

לכבוד הרבנים אשמח לקבל הסבר עכשוי, על מונחים שהוזכרו בחז"ל לגבי אישות. 'אשה מזרעת תחילה יולדת זכר', מה זה מזרעת? 'בשכר ששוהין על בטן, שתהיה מזרעת תחילה,מוליד בנים זכרים'. מכאן ש'מזרעת' אינו דבר נסתר, אלא מורגש לשני בני הזוג. איך ומה? ומה זה הטכניקה של 'שוהין על הבטן' שגורמת ל'מזרעת'? בזוהר הקדוש מוזכר מיין נוקבין המעוררים את המיין דוכרין. מה זה 'מיין נוקבין' (מים/נוזל ניקביים)? ואיך הם גורמים ל'מיין דוכרין' (מים/נוזל זכריים)? האם מושגים שבזמנינו נודעים להרבה זוגות (דתיים וחרדים) רק אחרי כמה שנים, היו טבעיים ומוכרים לציבור הרחב בזמן חז"ל? תודה על תשובה מפורטת.

מזרעת תחילה, היינו שמגיעה לשיא ההנאה והשמחה, עד שאותו מקום רטוב מאוד.

שוהין על הבטן, היינו שעל ידי דישת האיבר זמן רב גורם לשמחתה של אשתו באותו מקום.

הסבר פשט הזוהר בקצרה- ברגע שהבעל עושה את מצוותו כראוי כהדרכת חכמים וקודם כל דואג לשמח את אשתו, כך גורם לשפע העליון, כלומר להקב"ה המשול לזכר, לרדת ולשכון בתוך עם ישראל המשולים לנקבה.

ללא ספק כל הנ"ל היה מוכר לציבור הרחב בזמן חז"ל, הדבר עבר במסורת בתוך המשפחה, כמובא בגמ' שרב חסדא לימד את בנותיו איך להתחבב על הבעל בזמן התשמיש. וכשהדבר לא עבר במשפחה, היה ניכר בתחושות הגופניות הפשוטות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-23 00:37:07

ערב טוב, פעם בכמה זמן יוצא שנה מעוברת? גמר חתימה טובה!

פניני הלכה זמנים יד, ג- בעבר היה בית הדין מחליט על עיבור השנים לפי מצב החקלאות וחשבון השנה, ואילו כיום שאין לנו בית דין סמוך, קבעו חכמים מחזור קבוע של תשע עשרה שנה, שמתוכו שתים עשרה שנים פשוטות ושבע מעוברות. שנים עשר חודשי לבנה הם 354 ימים (ועוד 8 שעות 48 דקות וכ-40 שניות). ואילו שנת החמה היא כ-365 ימים (ועוד 5 שעות, 55 דקות וכ- 25 שניות). במחזור של 19 שנה, השנים המעוברות הן: 3, 6, 8, 11, 14, 17, 19. שנת תשנ"ח היתה ראשונה במחזור יט.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-19 20:42:30

שלום וברכה, לפני כשבוע עברתי לשכונת גבעת מרדכי בירושלים עם משפחתי. רצוננו להכיר תחילה את שלל בתי הכנסת בשכונה ולאחר מכן להחליט באיזו קהילה נרצה להתפלל. העניין הוא שיש בקהילות שבינתיים היינו את העניין של "דמי חבר" שאנשי הקהילה משלמים מדי שנה. 1. האם על פי הדרכת התורה בתהליך בדיקת בתי הכנסת עלינו לשלם את חלקנו על עצם היותנו בקהילות השונות ? בדיקתנו נעשית בשבתות בלבד. 2. האם אורח המתארח בשבת צריך לשלם את חלקו על הוצאות בית הכנסת ? 3. באופן כללי, כשאדם נכנס להתפלל בבתי הכנסת בארץ במזדמן (טיולים, עבודה וכדומה) האם על פי עיקר הדין עליו לשלם על החשמל, מזגן, אור ועוד בעת שהותו בבית הכנסת ? בברכת גמר חתימה טובה, דן לישה

התשובה לכל המקרים היא שהולכים לפי המקובל, ובכל המקרים ששאלת המקובל הוא שכל עוד אתה אורח אינך צריך לשלם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-15 18:36:28

שלום וברכה לכבוד הרב, אשמח לשמוע מהרב על היחס הנכון לנער ערכי ומסור לעם ולארץ אשר סר מדרך ה'. מה היחס הנכון מצד הוריו- האם לבקר ולהוכיח? לנדות? האם מותר ונכון לתמוך כלכלית? להזמינו לביתם לשבת? מה היחס הנכון מצד האחים האם להזמינו ולקרבו? או להרחיקו עד שישוב למוטב שמא יתקלקלו האחינים? (חשש הנראה כעת רחוק). המשפחה הינה תורנית והנער שבעברו היה בישיבה תיכונית תורנית, שלוש שנים בישיבה גבוהה ושלוש שנים בצבא מתגורר לבדו בדירת סטודנטים כבר מספר שנים, הינו הקטן במשפחה וכל אחיו התחתנו. תודה רבה!

בדרך כלל תוכחה רגילה לא מועילה כלל, אך חשוב שידע שהדבר כואב מאוד להורים. חשוב מאוד לקבלו ולקרבו ולאהבו, ובלבד שבבית ההורים הוא מכבד כראוי את מנהגי התורה החיצוניים, ועכ"פ לא מבזה אותם, גם מצד דרך ארץ כלפי ההורים, וגם כדי לא לקלקל את שאר האחים. כדאי לדבר איתו על כך ולסכם שאתם מקבלים אותו כמו שהוא למרות הצער הגדול, אך מבקשים שבביתכם ישתדל להתנהג בצורה מכבדת. דוגמא- לבקש שבקידוש יהיה עם כיפה, כמו שנוהגים חילונים רבים שמתארחים אצל דתיים. אם לא מסכים, לא נורא. וכן לגבי נטילת ידיים, כיון שהדבר נעשה בפומבי, לבקש שגם הוא יעשה כך, כמו שגם בזה נוהגים חילונים רבים כשמתארחים. כמו כן לא להסכים שיספר סיפורים כיפיים של חילונים. זה הרעיון, ואידך זיל גמור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-13 14:34:09

שלום כבוד הרב בהבדל לתשובת הרב לגבי ברכת הואפל בסעודה , האם המושג פת הבאה בכיסנין משמעותו שהוא כמו פת אבל בכיסנין (לפי הדעה שהכוונה היא ממולאת בכיס ) ביחד עם המילוי. כלומר האם ההגדרה של התנאי ״ממולא״ היא שהיא נאפית ביחד עם המילוי? ואז אם כך אז אולי הואפל הוא בגלל לא ״פת הבאה בכיסנין״,כי הוא לא נאפה עם המילוי אלא לבד ואח״כ מורחים את השוקולד וחותכים? ואז אולי בגלל זה לא יהיה אפשר לברך עליו בסעודה כי הוא כלל לא מוגדר כפת הבאה בכיסנין ?

כתבו הט"ז והגר"ז שדוקא אם נאפו יחד נחשב ממולא. אך כתבו בספרים ברכה כהלכה, אול"צ, ברכת ה', ילקו"י ובנין שלום שאם עשה העיסה בנפרד אך דעתו למלאותה וכך היא דרך אכילתה ועיקר עשייתה לקינוח ותענוג דינה כפהב"כ. והדוגמא שהביאו זה וופל.

ויש להוסיף שאף לדעת הט"ז והגר"ז הוופל הוא פת הבאה בכיסנים כיון שהמזונות עצמם נכססים, וכידוע פהב"כ היא או עיסה מתוקה, או נכססת, או ממולאת. ולכן אין מי שסובר שמברכים על וופל המוציא. אלא שלגבי ברכת הוופל בתור מנה אחרונה שבסעודה יש מחלוקת גדולה, ולמעשה נראה שיש לברך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-13 10:28:03

שלום לכבוד הרב. אני למדתי בישיבת הר ברכת בשיעור א' לפני שמונה שנים, אם הרב זוכר אותי. הרב כתב (בפניני הלכה > > ימים נוראים > > ה – עשרת ימי תשובה > > ה – דרכי בקשת הסליחה ) ולא כל כך הבנתי. במקרה שביזיתי את חברי והוא לא יודע מזה. ועכשיו אם אגיד לו את מעשיי הוא עוד יותר יתבזה. אילו מעשים אני עכשיו צריך לעשות לחבר? לדבר בשבחו יותר לשבח אותו על מעשיו? לא לדבר בכלל? הרי אסור לי להגיד שום מילה שתגרום לכך שהוא ידע שאני עשיתי את זה, שהרי כך הוא יתבזה. אז מה כן לעשות? תודה רבה ושנה טובה!

רק אם אתה חושש שאם תגלה לחברך שאמרת עליו דברים רעים, חברותכם תעכר יותר, ואף תגרום לו לשנוא אותך או עכ"פ לא יצליח לסלוח לך בלב שלם, אתה פטור מלספר לו על כך. אך במקרה כזה הפסדת את סליחתו, שהרי אינו יודע כלל שצריך לסלוח ולמי לסלוח.

במקרה שהצגת שהחבר יתבזה, אין זה מונע מלספר לו את מעשיך הרעים ולבקש את סליחתו. רק הנ"ל פוטר אותך מלספר לו, ויחד עם זאת לאבד את אפשרות סליחתו. אך אם ניתן להעריך שאף שיתבזה, מ"מ בזכות דברי הכיבושין והסליחה שתאמר לו, יבין ויסלח, יש לספר לו.

מה אפשר לעשות אם אינך מבקש סליחה: לבטל את הדברים הרעים בפני אלו שספרת להם, ולומר להם שטעית, ולדבר עליו דברים טובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-13 08:36:28