חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
ונשמרתם
שלום וברכה היינו אמורים לנסוע לדרום לאירוע משפחתי. האם מותר לנסוע למרות המצב הבטחוני או שאסור כיון שזה באיסור ונשמרתם?
אם אין הוראה מטעם הממשלה לפנות את הדרום ולא לנסוע בכבישים, אין בעיה של 'ונשמרתם', לכן הדבר נתון לשיקול דעתכם.
2019-11-12 09:14:17
מרווח בין הריונות
שלום לרב, אני ואשתי נשואים שנה וחודשיים וב"ה התברכנו ונולדה לנו בת לפני ארבעה חודשים. אשתי מסוגלת מבחינה נפשית להריון נוסף ואני מבקש ליצור מרווח של פחות משנה כי איני מוכן לזה עדיין (נפשית וכלכלית, שנינו עדיין סטודנטים). האם מבחינת ההלכה יש מקום להתיר מרווח שכזה עד להריון שני בעז"ה? תודה רבה, בברכה, יוני.
אכן אתה צודק, גם אשתך צריכה את הזמן הזה. וכך מובא בספרו של הרב אליעזר מלמד שמחת הבית וברכתו ה, יג – יד (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה) :
יג – ההיתר למנוע היריון למשך שנה
בעבר רוב הנשים נהגו להניק כשנתיים, וכמעט תמיד ההנקה היתה מונעת את תהליך הביוץ ומחזור הוסתות, וממילא לא יכלו להיכנס להיריון בכל משך ההנקה. כך באופן טבעי נוצר הפרש של כשנתיים בין הלידה לתחילת ההיריון הבא. כיום המציאות השתנתה בשני דברים: האחד, משך ההנקה הממוצע התקצר לחצי שנה ואף פחות. כמה סיבות לכך ומהן: יציאתן של נשים רבות לעבודה, המתח המוגבר המלווה את חיינו ופיתוח תחליפי מזון סבירים לחלב אם. השני, אצל נשים רבות ההנקה אינה מבטלת את תהליך הביוץ והוסתות, וממילא גם במשך ההנקה הן יכולות להיכנס להיריון.
נמצא איפה שאם בני הזוג יקיימו את מצוות עונתם, תמידים כסדרם, נשים רבות ייכנסו להיריון חודשים ספורים לאחר הלידה, כאשר אצל נשים שאינן מניקות או מיניקות באופן חלקי הסיכוי לכך גדול יותר. השאלה האם מותר להשתמש באמצעי מניעה כדי לקיים את מצוות עונה בלא להתחיל היריון נוסף בשנה הסמוכה ללידה?
יש רבנים שנוטים להחמיר שלא למנוע היריון בלא צורך גדול שנובע מחולשה יתירה או עצבנות קשה, מפני שלדעתם מצוות פרו ורבו מחייבת ללדת כמה שיותר ילדים ולא למנוע היריון. אולם הלכה כדעת רוב הפוסקים שסוברים שבשעת הצורך מותר למנוע היריון באמצעים הכשרים על פי ההלכה (כמבואר בהלכות יז-יט). וכיוון שהניסיון מראה, שמצד בריאות הגוף והנפש, רצוי לרוב הנשים לעשות הפסקה של כתשעה חודשים עד שנה בין הלידה להיריון הבא, מותר לכתחילה לכל הנשים להשתמש לצורך זה באמצעי מניעה. וכן לאחר הפלה, בשעת הצורך, על פי הוראת רופא ירא שמיים, אפשר למנוע היריון למספר חודשים.[1]
יד – מניעת היריון לשנתיים ויותר
לפני קיום חובת פרו ורבו בבן ובת, אין למנוע היריון למשך יותר משנה. אולם יש נשים, שמצד מצבן הגופני או הנפשי, נזקקות להפסקה של יותר משנה לאחר הלידה, ואזי מותר להן למנוע היריון עד למשך שנתיים.
אבל לצורך לימודים או עבודה, או מפני קשיים כלכליים וכיוצא בזה, אסור לבני זוג שעדיין לא קיימו את מצוות פרו ורבו למנוע היריון ליותר משנה. ויש מקילים בזה עד שנתיים.
ואף שנכון לנהוג כדעת רוב הפוסקים ולא להקל במצוות פרו ורבו, שלמענה העולם נברא ובה האדם נעשה שותף עם הקב"ה בקיום העולם (גיטין מא, ב; נדה לא, א), מכל מקום הרוצים להקל, יש להם על מה לסמוך.12 אבל מעבר לשנתיים, אסור להקל לפני קיום חובת המצווה.
ואין האשה יכולה לטעון, שהואיל והיא עצמה אינה חייבת במצווה, מותר לה למנוע היריון בלא הגבלה, מפני שלאחר שנתקבלה תקנת רבנו גרשום שאסור לאיש לישא שתי נשים, ואסור לאיש לגרש את אשתו בעל כורחה, נעשה האיש תלוי לגמרי באשתו בקיום חובת המצווה, ובהסכמת האשה להינשא, הסכימה להיות שותפה עמו בקיום חובת המצווה (חת"ס אה"ע כ).
בשעת הדחק, כאשר האשה סובלת ממחלה, גופנית או נפשית, שהטיפול בה דורש מניעת היריון, מותר גם לפני קיום מצוות פרו ורבו מהתורה בבן ובת, למנוע היריון למשך יותר משנתיים לאחר הלידה. והיתר זה צריך להישקל בכובד ראש לאחר קבלת חוות דעת מרופא ירא שמיים.[2]
[1]. סוגיית 'תכנון המשפחה' לא הוגדרה באופן מסודר בספרי הפוסקים, אלא מצינו תשובות רבות לאנשים שונים במצבים שונים. הסיבה העיקרית לכך, מפני שזו סוגיה שהתחדשה בדורות האחרונים, כאשר בעקבות פיתוח הרפואה ושיפור תנאי החיים והמזון, האשה הממוצעת יכולה ללדת הרבה יותר ילדים מאשר בעבר (כמבואר בתחילת הערה 6). בנוסף לכך, לדעת רבים, הואיל והנושא מורכב מאוד, יש לשאול בזה חכם, וממילא אין צורך לכתוב על כך הגדרות כוללות (כמבואר בהלכה כ). עוד צריך לציין שתשובות רבות נכתבו על אמצעי מניעה שיש בהם חשש השחתת זרע, ולא על גלולות והתקן, שאין בהם חשש זה, הואיל והם דומים לכוס של עיקרים, עיין להלן בהלכה יז. בכל אופן, מכלל התשובות מצינו שלוש שיטות עיקריות. המחמירים סוברים שאין למנוע היריון בלא צורך גדול, ורק באופן טבעי על ידי הנקה מותר למנוע היריון, אבל באופן אחר, גם לאחר לידה אין למנוע היריון זולת במקרים מיוחדים של חולי גופני או מצב נפשי רעוע (שבט הלוי ג, קעז; משנה הלכות ה, רי). מנגד, יש מתירים תמיד למנוע היריון למשך שנתיים, גם לפני השלמת חובת פרו ורבו, מפני שכך הוא הטבע הבסיסי, וכך היה בפועל במשך כל הדורות שנהגו להניק שנתיים (נדה ט, א), ובתוך כך גם מנעו היריון (שיח נחום צד; בני בנים א, ל). והדרך המרכזית היא, שלצורך חשוב של התאוששות מלידה וטיפול בתינוק, מותר לכתחילה למנוע היריון למשך תשעה חודשים עד שנה. ואף אשה שאינה חשה בצורך זה, יכולה לכתחילה למנוע היריון למשך זמן זה, כי הניסיון מצביע על הצורך שבדבר. ובמצבים מיוחדים של חולשה גופנית או נפשית גדולה, מקילים עד שנתיים. וכמדומה שרוב הרבנים מורים כן (עיין נשמת אברהם אה"ע ה, טז, 1).
[2]. יסוד הלכה זו מבואר בהערה הקודמת. ואמנם בשו"ת בני בנים א, ל, התיר לצורך גידול התינוק למנוע היריון ארבע שנים, והראיה מכתובות ס, א, שמותר לאשה להניק ארבע שנים. ויש לדחות, שרק כאשר המניעה היא בדרך טבעית, על ידי הטיפול בתינוק, מותר, וכדרך שהעוסק במצווה פטור מהמצווה. אבל בדרך מלאכותית אסור, מפני חובת המצווה. וכשם שקבעו חכמים שחובה להינשא עד גיל עשרים כדי לקיים את חובת המצווה, וכל העובר זמן זה נחשב עבריין (קידושין כט, ב), כך יש זמן טבעי למניעת היריון, שהוא לכל היותר שנתיים. וכך מקובל להורות.
2019-11-12 05:57:50
שליח לדבר עבירה
כבוד הרב שלום, אני רופא וטרינר במקצוע, אדם שומר תורה ומצוות ברוך ה׳. ידוע על איזור מדאורייתא על סירוס זכרים ומדרבנן על עיקור נקבות. שאלתי היא האם מותר לי להיות רופא מרדים – רופא אחראי על השגחת המטופל במהלך הניתוח – כאשר רופא אחר מבצע את הניתוח? יש אפשרות שהרופא יהיה גוי ולא יהודי ובנוסף האם מותר לעזור למקרה שבמהלך הניתוח יש סיבוך וצריכים רופא שיעזור אך אני בפועל לא מבצע את הניתוח אלא רק עוזר במה שצריך לעזור. תודה רבה!
עיקור נקבה על ידי גוי, מותר, ועיקור זכר על ידי גוי הוא איסור דרבנן של אמירה לגוי, ולכן כל עוד אינך עושה את הניתוח ובכל מקרה הוא יעשה גם אם לא תשתתף, מותר. אם מדובר על יהודי שמעקר זכר, אסור להיות שותף באיסור תורה, ובמקום צורך גדול ניתן להקל, כגון שהפתיעו אותך ואתה המרדים היחיד באזור, ובלא זה יהיה ספק באשר להמשך עבודתך. הדברים צריכים להיות גלויים על השולחן מול מקבלי ההחלטות, שידעו שאתה לא שותף בסירוס זכר על ידי יהודי. סיכום הסוגיה מובא בספרו של הרב אליעזר מלמד פניני הלכה כשרות א' טו, יד (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה) :
יד – איסור סירוס בעלי חיים
מגמת הבריאה להוסיף חיים בעולם, וכפי שנאמר לאחר בריאת הדגים והעופות (בראשית א, כב): "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלוֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ". כהמשך לזה אסרה התורה פעולת סירוס. היינו פעולה שפוגעת באחד מאיברי ההולדה של אדם או בהמה, חיה ועוף. וכל המסרס אחד מהם, עובר על איסור תורה שעונשו מלקות (ויקרא כב, כד; שו"ע אה"ע ה, יא).
איסור סירוס מהתורה נאמר לגבי זכרים שאיברי ההולדה שלהם גלויים ואותם היו רגילים לסרס, אבל סירוס נקבות לדעת רוב הפוסקים אסור מדברי חכמים. ויש אומרים שגם נקבה אסור לסרס מהתורה, אלא שאין לוקים על סירוס נקבה. ומנגד יש אומרים, שגם מדברי חכמים אין איסור לסרס נקבות, אבל כיוון שאסור לצערן ממילא אסור לסרסן, כי הסירוס כרוך בכאב רב, ואם יסרסו אותן בלא צער – אין איסור.
בתקופה האחרונה התעוררו ארגוני צער בעלי חיים לבעיית חתולי הרחוב, שבאין אויב שידלל את אוכלוסייתם – התרבו מאוד, והמזון שנזרק לפחים אינו מספיק למחייתם, והם משוטטים רעבים וכחושים, מייללים מצער ומנסים להתגנב לבתים כדי להשקיט את רעבונם. היו שהציעו לתפוס חתולים זכרים, לסרסם על ידי כריתת צינור הזרע שלהם, לסמנם על ידי חיתוך מקצת מאוזנם כדי שלא יטעו ללוכדם בשנית, עד שיסרסו כשמונים אחוז מן הזכרים. וכיוון שרובם הגדול יהיו עקרים, לא יוכלו להפרות את הנקבות, ואוכלוסיית החתולים תצטמצם.
אולם כפי שלמדנו, הדבר אסור מהתורה. וכן אסור לשכור גויים שיסרסו את החתולים, מפני שכל דבר שאסור על ישראל באיסור תורה, אסרו חכמים על ישראל לבקש מגוי לעשותו (שו"ע אה"ע ה, יד). בנוסף לכך, יש סוברים שגם לבני נח אסור לסרס בעלי חיים, ואזי מן התורה אסור לבקש מהם לסרס חתולים, שכן נצטווינו שלא להכשיל אדם בעבירה. וגם את הנקבות אסור לדעת רוב הפוסקים לסרס מדברי חכמים. לפיכך ניתן להציע, שמעת לעת יפזרו ברחובות מזון טעים לחתולים ובתוכו גלולות למניעת הריון, וגלולות אלו ימנעו את הביוץ והייחום של החתולות, ועל ידי כך אוכלוסיית החתולים תצטמצם ללא איסור סירוס.
וזו העצה הנכונה גם למי שאינו רוצה שהכלבה שלו תתעבר, שייתן לה גלולות למניעת הריון. ואף שיש חשש שגלולות אלו עלולות לגרום למחלות, זה הפתרון הראוי לפי ההלכה. ואם יתאמצו, יוכלו לייצר גלולות למניעת הריון בבעלי חיים שאינן גורמות למחלות, כשם שהצליחו לייצר גלולות למניעת הריון בבני אדם שאינן גורמות למחלות. בשעת הדחק, כיוון שלדעת רבים איסור סירוס נקבה מדברי חכמים, אפשר שיהודי יעקר כלבה או חתולה על ידי זריקה או סתימת חצוצרות, מפני שזו דרך של 'גרמא', היינו פעולה שגורמת לסירוס בדרך עקיפה ולאחר זמן. או שווטרינר גוי יסרס אותה בניתוח.[1]
[1]. אסור לבקש מגוי לסרס בעל חיים, משום שלדעת רוב הפוסקים איסור שבות (איסור חכמים) של אמירה לגוי חל על כל איסורי התורה, שכשם שאסור לישראל לבקש מגוי לחלל עבורו את השבת, כך אסור לבקש מגוי לעשות איסור אחר. ואמנם הראב"ד מיקל, אולם רוב הפוסקים מחמירים. וכן דעת רמב"ם, רא"ש, נמוק"י, רשב"א, ר"ן, וכן נפסק בשו"ע אה"ע ה, יד (עי' פנה"ל שביעית ה, 9).
בנוסף לכך, למדנו בסנהדרין נו, ב, ונז, א, שלדעת תנא דבי מנשה ור' חידקא, בני נח אסורים בסירוס, שנאמר (בראשית ט, ז): "שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ". ולדעת חכמים זו ברכה ולא מצווה. רוב הראשונים פסקו כחכמים, וכן דעת רא"ש ב"מ ז, ו, נמוק"י ב"מ נג, א, ב"י אה"ע ה', ביאור הגר"א בשם הפוסקים. אולם לדעת השאילתות אמור שאילתא ק"ה, גם בני נח אסורים בסירוס, וכן דעת סמ"ג לאוין קכ, או"ז ב"מ סי' רפו.
לעניין סירוס נקבה, לדעת הגר"א אה"ע ה, כה, האיסור מהתורה ואין לוקין עליו, ומקורו מתו"כ. ולרוב הפוסקים האיסור מדברי חכמים, מפני שאיברי ההולדה שלהן מכוסים, ועיקר חובת פרו ורבו על הזכרים, וכך משמע מלשון רמב"ם (איסורי ביאה טז, יא), ומגיד משנה שם. וכן דעת רמב"ן ורשב"א לשבת קיא, א. ולדעת הט"ז (אה"ע ה, ו) אין איסור סירוס בנקבות, אלא רק משום צער בעלי חיים אסרו חכמים לסרס נקבות. וכן דעת הפרישה (ורק באשה אסר משום לא תוהו בראה). וכתב בשו"ת לב אריה (ב לד), שלפי זה, אם ירדימו את הבהמה ויעקרו אותה בלא כאב, אין בזה איסור. אלא שלמעשה, כיוון שלדעת רוב הפוסקים אסור לסרס נקבה, קשה להתיר סירוס בעלי חיים נקבות אפילו לצורך לימוד רפואה. וכתב בספר נשמת אברהם, אה"ע ה, ט, שכך אמר לו רשז"א. וכך אמר לי מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל, שאין להתיר סירוס נקבה, ויש למצוא פתרון של גלולות למניעת הריון, ובלית ברירה אף מוטב להרוג בעלי חיים מאשר לסרסם. ע"כ.
והעצה הנוחה, לבקש מווטרינר גוי לעקר נקבה, הואיל וסירוס נקבה אסור לישראל מדרבנן, אמירה לגוי היא 'שבות דשבות', וכאשר גם באיסור התורה של סירוס זכר אין עונש מיתה, ב'שבות דשבות' של איסור זה אפשר להקל לכתחילה (כמבואר בפנה"ל שביעית ה, 9; ועי' שבט הלוי ו, רד). ובשעת הדחק נראה להקל ליהודי לעקר נקבה על ידי זריקה, שזה עיקור בגרמא שמדרגתו כ'שבות דשבות' שמותר על ידי יהודי לצורך גדול. וכן אפשר להתיר על ידי סתימת החצוצרות בדרך גרמא (ועי' בפנה"ל שמחת הבית וברכתו ז, ה, 8).
2019-11-11 21:17:02
הגרלת כלים
שלום רב. יש לנו כלים מפורצלן או חרס (עדיין לא בדקתי ממה זה עשוי) שהשימוש שלהם חלבי. לפני מספר ימים אכלו בכלים מרק בשרי חם. ברצוני לשאול האם אפשר לחזור ולהשתמש בהם שוב אשמח לקבל התייחסות לחרס ופורצלן
הכלים שלכם הם חרס מצופה בשכבה דקה וחלקה של זכוכית, כמו כל כלי החרס כיום. ולכן אם המרק הבשרי שניתן בתוך הכלי לא היה ממש רותח, כלומר מעל שבעים מעלות (אם היה ניתן לאוכלו מיד אפילו בדוחק, אין ספק שלא היה מעל שבעים מעלות), ניתן להכשיר את הכלי על ידי עירוי מים רותחים מהקומקום. שכן יתכן שהכלי כלל לא בלע כיון שהמאכל לא היה רותח, ויתכן שגם אם היה רותח כיון שמדובר על כלי שני אין בליעה, וגם אם יש בליעה יתכן שההכשרה בכלי כזה מועילה.
2019-11-04 08:59:35
מגבונים בשבת
שלום, רציתי לדעת האם כשהפניני הלכה התיר המגבונים בשבת זה מדובר רק במגבונים של נייר או גם בבד ? אולי יש מקום לומר שגם בבד לדעת רוב הראשונים, אין איסור תורה כי זה לא בגד…? תודה
הוא לא חילק, אז שניהם, וגם לפי סברותיו, אין מקום לחלק.
2019-10-30 20:52:05
חציצה בנטילה
שלום הרב, אני עונדת שתי טבעות מכסף טהור ואני לא רגילה להוריד אותן חוץ מאשר בזמן המקלחת ומחזירה אותן מיד לאחר מכן (קרמים, לישת בצק וכדו' אני עושה כשהן עליי) האם הן נחשבות כחציצה בזמן בנטילה?
רק טבעת שאין רגילים להסירה בשום מצב, אינה חוצצת. אבל אם מקפידים להסירה בזמנים מסוימים, חוצצת.
2019-10-30 12:36:47
חתונה
האם ידוע על מקור תורני שבזמן שאדם מחתן את ילדיו יש לו צינור שפע מיוחד משמים ובזמן הזה יכול להוציא יותר מן הרגיל?
ממש לא. אין להוציא בשום אופן יותר ממה שיש לו לכל ילד באופן מתוכנן ביותר.
2019-10-29 12:06:41
תפילין
שלום רציתי לדעת את סדר התפילות כאשר מניחים תפילין. האם קוראים קודם את הפרשות של השמע ישראל ואז את שתי הפרשיות שיש בתפילין? שזה וידבר ה' אל משה לאמור, והיה כ יבאך ה'. או שקוראים קודם כל את שתי הפרשיות האלה ואז את הפרשיות של הקריאת שמע. 2) האם קוראים את שתי הפרשות כאשר התפילין עדיין עליי, או אחרי שאני כבר חולץ (מוריד) את התפילין?
אחרי הנחת התפילין יש נוהגים לומר שני פרקים מתוך המובא בתפילין, קדש, והיה כי יביאך, כפי שמובא בסידורים. ואחר כך על סדר התפילה אומר שמע והיה אם שמוע.
2019-10-28 20:25:46
תה בשבת
שלום וברכה בשבת כשמכינים תה(כמובן כלי שלישי) האם צריך לשים קודם את התיון ואז את המים או קודם את המים ואז את התיון?
כשאומרים להכין משהו בכלי שלישי הכוונה לשים את המים בכלי שלישי ואחר כך לשים את המאכל. הלכה למעשה, מותר להכין תה גם בעירוי מכלי שני, כלומר לשים את התיון בכלי ריק, ולערות עליו את המים מכלי שני, משום שכלל לא בטוח שתה מקלי הבישול, ומשום ששקית התיון עצמו היא כדי קליפה, ועירוי מבשל רק כדי קליפה, כך שבכוח המים לבשל רק את שקית התיון.
2019-10-27 12:47:39
שיט בשבת
הלכה למעשה- חברת מנו ספנות (ישראלית) מוציאה שיט מחמישי עד ראשון, המלחים גויים, בשבת חלק עגינה וחלק שיט, ספינה משוכללת וחדישה כך שלא מצוי שמישהו יחלה, אינני יודע מה תהיה האוכלוסיה, מיועד לישראלים (יהודים, רוסים וערבים). האם ניתן להצטרף? המשפחה המורחבת מבקשת.
אסור, שכן ברור שרובם יהודים. כמו כן, כיון שהספינה שייכת לחברה ישראלית, ברור שרבים מעובדי החברה יהודים, ולכן אסור להיות שותף בחילול השבת שלהם, כמובא פניני הלכה סעיף יא בסוף.
2019-10-27 08:22:09
שעון שבת לפלטה
שלום לרב.השעון כבה את הפלטה בלילה לאחר סעודת ליל שבת ומכוון להדליק בבוקר בשבת.האם מותר להניח תבשיל המבושל כל צרכו ויבש בבוקר לפני ההדלקה או רק לאחר ההדלקה או לא משנה או בכלל אסור? תודה מראש לרב.
אם התבשיל מבושל כל צרכו ויבש מותר להניחו על הפלטה מתי שרוצים, ולדעת רבים צריך לשים חציצה של צלחת או משהו אחר בינו לבין הפלטה, כמובא בפניני הלכה שבת חלק א' פרק י'. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
2019-10-21 19:16:14
נישואים שניים
שלום רב,לפני מספר שנים התגרשתי מבעלי ,היום הגרוש שלי חי עם אישה אך לא נשוי לה ,גם לא מתכוון להתחתן איתה האם מותר לי לנסות להשפיע עליו לחזור אלי (והמטרה שלי היא כמובן להתחתן איתו ) ? תודה רבה
מותר, אלא אם כן הוא כהן, וכהן אסור בגרושה אפילו היא אשתו.
2019-10-21 18:08:49
לימוד תורה
שלום וברכה וחג שמח, רציתי לשאול מהי משנתו ודעתו של הרב בנושא לימוד תורה אליבא דהילכתא כמו שכתב בליקוטים בפניני הלכה, אשמח לקבל תשובה בהרחבה ומה צריכה להיות לפי זה תכנית לימוד התורה בישיבות תיכוניות וכו' תודה רבה!
קצר הזמן וקצרה היריעה מלהכיל עניין זה בדף זה. העקרון הוא שכל אחד צריך לעשות תכנית ברורה ומעשית שמקיפה בכמה שנים את לימוד כל ההלכות המעשיות, ספרי האמונה הבסיסיים (כוזרי, רמב"ם, רמח"ל, הרב קוק), ולימוד תנ"ך באופן בסיסי. אם הוא איש הלכה – ישקיע יותר בהלכה, אם איש אמונה – ישקיע יותר באמונה, וכן לגבי תנ"ך. העיקר הוא לחשוב מה המטרה של כל לימוד, ולא לומר רק שכיון שזה תורה, אין צורך לחשוב מה יוצא לי מזה, ואיך אני מגיע לידיעתה כראוי.
2019-10-17 13:54:51
אורך התקיעות
שלום וברכה, ראיתי בספר 'פניני הלכה', שאורך תרועה לכתחילה 2.5 שניות, ו 1.25 שניות בדיעבד. שאלתי, האם ניתן ללמוד מכך, שזהו גם אורך זמן השברים? שאז, לכתחילה אורך כל שבר, לכתחילה 0.83 שניות, ובדיעבד – 0.4 שניות? תודה רבה!
כן, אם בעל התוקע תוקע מהר כל תרועה, אין חשש ששבר קצר כל כך יראה אצלו כתרועה.
2019-10-17 11:22:20
קשירת ציצית בחול המועד
האם מותר לקשור ציצית [להטיל ציצית] בטלית בחול המועד?
כפי שמובא בפניני הלכה מועדים יב, 8 אסור לקשור את חוטי הציצית בבגד אם יש לו ציצית אחרת ללכת איתה במועד, שבכה"ג קשירת הציצית לא הוי צורך מצווה.
2019-10-17 09:02:16
הבדלי מנהגים
אני חוזר בתשובה ממוצא אשכנזי וארוסתי בא מבית חרדי ממוצא תימני. עכשיו אחרי האירוסין אנחנו מגלים הרבה הבדלים ברקע התרבותי והדתי עד שאנו שוקלים עכשיו לדחות את החתונה. רצינו להתייעץ עם הרב מלמד כיצד עלינו לנהוג.
אכן כדאי לדחות מעט כדי לראות שאתם מסתדרים כראוי, ומסוגלים להכיל באמת אחד את השני, ומקבלים בשמחה את שנות ההתמודדות הראשונות שיהיו לכם. גם אם שניכם הייתם תימנים מרקע חרדי או אשכנזים מרקע דתי-לאומי היו לכם התמודדויות ללא ספק כל ימי חייכם. אבל במצב הנכחי נראה שאתם צריכים ליותר כוחות ומידות טובות כדי להצליח בדרככם הארוכה, כדי שתהיה כמה שיותר נעימה. כדאי לכם מאוד ללכת לייעוץ זוגי. אם אינכם יודעים על מישהו, אפשר לפנות למכון פוע"ה. בהצלחה.
2019-10-16 06:30:22
נדרים
שלום רב אני מתמודד עם חרדה כפייתית. זה אומר שאני עושה שוב ושוב אותם הדברים וחרד על כל מיני דברים שאינם חשובים כלל. אין מדובר בדברים שהאדם הרגיל היה חושש אליהם, כמו למשל, באיזו צורה יש לסדר כלי מסויים על השולחן וכדומה. אני מקבל טיפול ועזרה מקצועית בנושא כבר כמה שנים עם הטבה מסויימת. שאלתי היא האם מותר לי לנדור על דברים ספציפיים שלא אתעסק בהם. למשל – הנני נודר שלא אתעסק יותר הערב בסידור השולחן לפני השינה. אני יודע בבירור שאם אנדור – לא אפר את הנדר, מאחר ואני מודע לחומרת הפרת נדרים וזה חזק יותר מהחרדה הנ"ל. אם לעניין חרדה ושלוות נפש בלבד, לא הייתי מעלה שאלה כזו אך מאחר ומדובר בקיום התורה ממש (שינה בזמן על מנת לקום לתורה ותפילה, גמילות חסדים וכיו"ב) אני מעלה שאלה זו. בתודה
מותר ובזהירות, כלומר רק נדרים שברור לך שתוכל לעמוד בהם בטווח הקצר.
2019-10-16 02:57:17
ברכת אשר יצר בתוך חדר השירותים
מועדים לשמחה קיבלנו שי ובו תמונה ועליה ברכת:"אשר יצר". שמו של הקב"ה מופיע כ-ה'. האם מותר לתלותה בתוך חדר השירותים ?
לא שייך לתלות את ברכת אשר יצר בתוך השירותים, אלא בקיר שלידו.
2019-10-15 16:02:51
חול המועד וסוכות
שלום וברכה 1. האם אפשר להקל לאשכנזים ולגזוז ציפורנים בחול המועד?(ראיתי בפניני הלכה שלדעת האשכנזים אסור לגזוז ורק בשעת הדחק אפשר. השאלה גם אם זה לא יפה כבר אסור)? 2. אם יורד גשם ואז פטורים מסוכה אז האם מותר לאכול דברים שאסור מחוץ לסוכה במקום שאין לי סוכה (בבית שלנו אין סוכה. יש אצל סבתא שלי ושם אנחנו אוכלים את הסעודות וכו. השאלה אם אני בבית מותר לי לאכול דברים שאסור מחוץ לסוכה מתי שיורד גשם? 3. האם פטורים מהסוכה רק שיורד גשם או גם אחרי שעדיין רטוב?
- אפשר להקל.
- רק אם הגיע זמן הארוחה, ניתן להקל.
- גם אחרי כל עוד אי אפשר לאכול בסוכה, כמבואר בפניני הלכה.
2019-10-15 13:28:53