כבוד הרב שלום, בספר פניני הלכה מסביר הרב מלמד ששירה חושפת נדבכים פנימיים של הנפש, ולכן אסרו חז"ל לשמוע שירת אישה, על מנת שנדבכי הנפש הפנימיים ישארו בין בני הזוג ולא תיווצר קירבה בין גבר לאישה שאינם זוג נשוי. אשתי שאלה ובצדק, אם כן מדוע אישה יכולה לשמוע גבר? הרי גם הוא חושף את הפנימיות שלו, ותוכל להיווצר קירבה. ואני מוסיף, זמרת המתפרנסת משירה, שאין בשירתה כמעט כל נדבך פנימי אלא בעיקר נדבכים חיצוניים, מדוע שירתה אסורה? אשמח לקבל הרחבה בנושא, זהו נושא "מאוד חם" והעמקה של האיסור, תוכל להסביר אותו יותר ולקרב את הציבור אל ההלכה.

1. החשש לקירבה הוא יותר מצד יוזמת הגבר, כיון שאישה באופן טבעי מתנהלת יותר בצניעות, ולכן אסרו חכמים דוקא עליו לשמוע שירת אישה.
2. גם בשירה לפרנסה יש נידבכים פנימיים. ועוד, שלא חילקו חכמים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-11-13 11:25:19

שלום וברכה מה הכוונה מסירת דין לשמים?

במקום ללכת לבית דין בארץ כדי לברר את הוויכוח שיש לו עם חברו, אומר להקב"ה אתה תשפוט בינינו. ועל זה אומרים חכמים שלא לחינם ציווה ה' שיהיו בתי דינים בארץ, כדי שאנשים יוכלו לברר את מחלוקותיהם בארץ. ולכן במצב שאפשר ללכת לבית דין, הורו לעשות כן ולא למסור את הדין לשמים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-11-12 19:44:21

בהמשך לשאלתי מהבוקר, אני שואל מבחינת ה'פורמליות' ההלכתית, מי צריך לעשות את האומדן של 50 שקל. אנחנו, או אבא שלי. תודה.

אם רוצים לדקדק אז נראה כך: האבא צריך לעשות את האומדן כדי להחליט שעבורו זה צורך גדול לבוא אליכם לארוחה, אבל כיון שקשה מאוד לאדם במצבו לעשות אומדן כזה, אז כיון שאתם שותפים מלאים לעניין, נראה שאתם אלו שצריכים לאמוד האם אכן הדבר הוא צורך גדול עבורו, וגם לאמוד כמה לאכול אצלו זו טרחה עבורכם. הייתי מציע להתייעץ איתו בדבר אם הוא יכול להבין את ההלכה הזו ומשמעותה, אבל אני מעריך שלא יהיה נעים לקיים איתו דו שיח כזה, כיון שעלול להעלב מכך שקשה לכם לבוא אליו, ועלול שלא בצדק לומר שאין זה צורך גדול עבורו. לכן אתם אלו שצריכים לאמוד כמה הדבר חשוב.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-11-12 11:29:17

אנחנו גרים בדירה לא נגישה, ואבא שלי, קשיש, גר בדירה נגישה וקטנה מאוד לידינו, עם עובד זר. בימות החול אבא יכול לעלות לביתנו עם 'מסוע' חשמלי שמטפס על המדרגות. המסוע נקרא 'זחליל', ואין בו מנגנון 'גרמא'. בארוחות שבת, כששנינו לבד בבית ניתן טכנית לאכול אצל אבא – הגם שזה מאוד לא נוח לנו, רגשית (וגם טכנית), לעזוב את ביתנו בארוחות שבת. אבל, כשיש לנו אורחים, ב"ה ילדים ונכדים, זה בלתי אפשרי לאכול ארוחות שבת אצל אבא, כי הדירה שלו קטנה מאוד. שאלתי היא, האם מותר לנכרי להסיע את אבא לארוחות שבת אצלנו, וזאת בשני מצבים. כאשר אנחנו שנינו לבד בבית, וכאשר יש לנו אורחים. תורה.

חכמים קבעו שבמקרה שמדובר על שני איסורי דרבנן, כמו במקרה הנכחי (1. גוי. 2. בזחליל מן הסתם אין חוט להט, ולדעת רבים אינו איסור דאורייתא), הדבר מותר במקום צורך גדול. כאשר יש לכם אורחים, ודאי נחשב הדבר לצורך גדול, ולכן מותר לגוי להביא את האבא (גם בשבילו כמובן הדבר נחשב צורך גדול כדי להיות אתכם). אבל כאשר אין לכם אורחים, אתם צריכים להעריך האם הדבר נחשב צורך גדול. ניתן לתת מדד לצורך גדול- האם הייתם משלמים חמישים שקלים כל פעם כדי להשאר בבית והגוי יביא את האבא באיסור דרבנן. אם כן ,סימן שהדבר מטריח אתכם מאוד, וממילא נחשב צורך גדול. נראה שאצל רוב האנשים, מידי פעם יהיו מוכנים לשלם חמישים שקלים כדי לא לטרוח, אבל ברוב הפעמים יעדיפו לטרוח כדי לא לשלם כל פעם חמישים שקלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-11-12 07:01:17

האם מי שעבר כריתת ערמונית ואין לו זרע ולא קישוי חייב בהרחקות?

כן. לא חילקו חכמים. וכן דין זקן שאין לו קישוי שנשוי לצעירה. וק"ו שאסור בנגיעה של חיבה, שלדעת רבים זהו איסור עצמי ולא סייג שמא יבוא לבעול.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-11-09 18:32:59

שלום כבוד הרב, למדתי שתולדה היא פעולה הדומה לאב המלאכה: -בתכלית -באופן הפעולה ואם הפעולה דומה בשני האופנים היא כבר לא תולדה אלא אב מלאכה. רציתי לדעת האם הדבקה והידוק דומים לאב המלאכה תופר באופן הפעולה או בתכלית. לי נראה שהם דומים בשני האופנים, אך הבנתי שהם תולדות ולא אבות מלאכה. אני מורה ולכן אשמח להבהרה על מנת שאוכל להסביר לתלמידותי. תודה

סוגיית אב ותולדה נתונה במחלוקת, כפי שהבאתי מיד. מן הסתם זו לא המחלוקת היחידה בעניין. איני פנוי להתבונן כעת בדקדוק ששאלת, אבל אני חייב להעיר שאינני מתחבר לכך שמלמדים את הילדים את ההבדל באופן פרטני. לדעתי היה צריך רק לומר להם שיש המלאכה עצמה ויש לה תולדות שדומות לה ולכן גם הם אסורות מהתורה. לתת כמה דוגמאות ברורות ובזה לסיים את העניין, ולא להכנס למקרים בעייתיים.

לכן הרב מלמד בפניני הלכה ט,ב לא נכנס לפרטים, אלא כתב כך: "כל ל"ט המלאכות הללו נקראות אבות מלאכות, וגם מלאכות הדומות להן נקראות אבות. אבל מלאכות שהדמיון שלהן לאב אינו שלם נקראות תולדות. ואין הבדל למעשה בין 'אב' ל'תולדה', ששניהם אסורים מהתורה, והעונש על שניהם שווה, אלא שכל מלאכה שדומה למה שעשו בעת הקמת המשכן נקראת 'אב', ואילו מלאכה שהדמיון שלה למלאכה שעשו במשכן רחוק יותר נקראת 'תולדה' (רמב"ם בפירוש המשניות שבת ז, ב).

ואת המחלוקת בעניין הביא רק בספר ההרחבות ט,ב:

מהו אב ומהי תולדה: לדעת הרמב"ם (בפירוש המשניות שבת ז, ב), אב מלאכה של 'זורע' כולל בתוכו גם נטיעה והברכה, שכן עניינם אחד, לגדל צמחים. אבל השקיית הצמחים היא תולדה של זורע, שיש לה דמיון לאב המלאכה, שאף היא מסייעת להצמחת הצמחים, אבל אינה אב, כי אינה מכניסה את הצמח לאדמה כמו זורע. ואילו לדעת ר"ח (שבת עג, ב), "הנוטע ולד הוא של זורע". ומשמע מדבריו שרק מלאכה אחת נחשבת אב, וכל שאר המלאכות שתכליתן דומה, הן תולדות. אלא שגם לתולדות יכולות להיות תולדות משלהן. למשל, המבריך הוא תולדה של נוטע, שהוא תולדה של זורע.

המשמעות להלכה בין אב לתולדה: ערוה"ש רמב, י: "…ולדעת רבותינו בעלי התוס' (שבת עג, ב, ד"ה 'משום זורע') יש סברא שיש חילוק לעניין התראה, שצריך להתרות על התולדה דווקא משום האב. ואם כן יש נפקא מינה גדולה בין אב לתולדה… אמנם התוס' בעצמם נסתפקו בזה, ויש לומר דגם אם התרו משום התולדה גם כן חייב. אבל זהו פשיטא, דאם התרו על התולדה משום תולדה אחרת, אף שהיא מאותה אב, לא הוי התראה, אלא אם כן התרו בהתולדה עצמה שרצונו לעשות, או באב שלה. ולפי זה יש לדעת מה מקרי אב ומה מקרי תולדה".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-11-09 09:05:32

האם חובה לברך ברכת מעין שלוש אחרי כל פרי או רק כאלה שנתברכה בהם הארץ?

אכן רק על פירות משבעת המינים מברכים את הברכה החשובה מעין שלוש.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-11-05 12:01:12

I HAVE TEHILIM WITH PERUSH YESOD MALCUT יסוד מלכות WHO WROTE IT> ONE RABBI FEW RABBIS? IS IT KOSHER THIS PERUSH TARGUM? SHAVUA TOV KEVOD HARAV MY EMAIL IS [email protected]

כתב הרב יוסף שלום הלוי וינפלד כפי שכתוב בתחילת כל כרך. לדעתי זהו תרגום/פירוש טוב.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-11-04 16:47:31

איזה מצוות/מעשים שאדם עושה בעולם הזה יכולים להציל אותו מגיהנום/כף הקלע ?

לימוד תורה וגמילות חסדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-11-03 13:13:42

יש לי עץ רימון שהוציא פירות. הפירות ערלה. הפירות מכבידים על ענפי העץ, ומעקמים את צמיחתו. האם מותר לקצוץ אותם מהעץ, כמובן לא לאכילה אן שימוש כלשהו, אלא להשאירם להירקב מתחת לעץ.

מותר, ובלבד שהשארתם מתחת לעץ לא תכשיל מישהו לקחתם, שאם יש חשש כזה צריך לקברם או לשרפם או לזורקם לפח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-11-02 15:24:55

שלום לרב, האם החזרים מהעבודה שמתקבלים בנטו (כגון החזר שכר דירה, החזר גני ילדים והחזר שימוש ברכב) מחויבים במעשר (האם צריך לחלק בין דברים שלולא העבודה לא היינו משלמים עליהם, כגון גן ונסיעות לעבודה (שההחזרים עליהם יהיו פטורים ממעשר), לבין דברים שבכל מקרה נשלם עליהם, כגון דירה (שעבור ההחזרים עליהם נתחייב במעשר))? תודה רבה.

הכלל הוא כפי שמובא בפניני הלכה ליקוטים ב' ו,י-

שאלה: אדם שמוציא כסף עבור הנסיעות לעבודה, ועבור האוכל שהוא קונה בעבודה, האם הוא יכול להפחית את ההוצאות מהנטו שקיבל? תשובה: אפשר להוריד את עלות הנסיעות לעבודה מן המשכורת ומהשאר להפריש מעשר, משום שלולי הצורך להגיע לעבודה לא היה נוסע לשם. אולם קניית האוכל בשעת העבודה אינה נחשבת הוצאות עבודה, הואיל וגם אם היה נשאר בבית היה צריך לאכול.

שאלה: האם מפרישים מעשר מכל הנטו, או שאפשר להפחית את תשלום המשכנתא והארנונא מהמשכורת, ומהיתרה להפריש מעשר? תשובה: יש להפריש מעשר מכל הנטו, ומה שאדם משלם למשכנתא וארנונא נחשב כבר כחלק מההוצאות השוטפות שלו, שאין מפחיתים אותם מהמשכורת.

ולכן במקרה שלך אפשר להוריד רק את ההחזר של עלות הנסיעות לעבודה (כלומר החילוק שכתבת נכון, אבל המסקנה שלך להוריד גם את עלות הגן אינה נכונה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-11-02 11:20:34

שלום לרב, אשתי ילדה והוראת הרופא היא להימנע מכניסה להריון במשך שנה מהלידה, ועל כן הושם לה כעת התקן תוך רחמי למניעת הריון. תהליך הכנסת ההתקן היה מלווה בירידת דם. אשתי מניקה כרגע ועל כן ללא ווסת מאז הלידה. 1). האם דם זה מטמא בטומאת נידה? 2). אשתי מניקה באופן מלא. האם כשאשתי נאלצת לשאוב בשבת ע"י משאבה חשמלית (בגלל כאבים בהנקה או גודש), החלב נאסר משום מפרק וצריכים לשפכו? או שמא כיוון שארוחות הילדה הן רק חלב (שהולך ומתמעט עם הזמן), והיא זקוקה גם לחלב זה-יהיה מותר להאכיל בו את הילדה? תודה רבה.

1. אישה שראתה דם ביום הכנסת ההתקן או הוצאתו– אין דם זה נידון ככתם אלא כדם מכה שאינו אוסר אותה, שכן דם זה בא בעקבות ההתעסקות המרובה עם צוואר הרחם כדי להכניס את ההתקן.
2. שאיבת חלב בשבת– חובה לאבד את החלב (כלומר לפני השאיבה סבון בתוך הבקבוק שאליו שואבים) אלא אם כן ללא החלב עלול התינוק לבוא לידי פיקוח נפש, כגון שמדובר על תינוק חולה שהרופאים סבורים שצריך דוקא חלב אם, או תינוק שלא מוכן לקחת תחליף בשום פנים ואופן. כמבואר בפניני הלכה שבת כח,ז (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-11-02 10:51:33

שלום הרב, תודה על התשובה אתמול בקשר לבליעה בכלים. אם הבנתי נכון מדובר על חישוב בדיעבד של בישול בכלים, שמה שבלוע בהם בימינו הוא חלקיקים מזעריים שבטלים ודאי. וכל זה בדיעבד שהרי לכתחילה ביטול איסור בלתי אפשרי גם אם הוא מזערי. עד כאן הבנתי מאתמול. שאלתי היתה לגבי טעימה, ובליעה בכלים היתה רק דוגמא. האם ניתן לסמוך על טעימת יהודי בענייני בשר בחלב? למשל סכין בשרית נקיה לא בת יומה, או כן בת יומה, שחתכה בצל. לפי דיני חריף הרגילים הבצל בשרי, השאלה אם ניתן לסמוך על טעימה של יהודי, שיגיד שהבצל לא בטעם בשר כלל (מה שככל הנראה יהיה המצב כי הסכין נקיה לחלוטין) ולסמוך על כך להכין את הבצל עם תבשיל חלבי? גם כאן לכאורה ניתן לצרף את הבדיקה שהיום אין על הסכין שמנונית, וגם הטעם הבלוע בה הוא אפסי. אשמח לתשובה גם ספציפית אבל גם על השאלה העקרונית, האם ניתן לסמוך על טעימת יהודי היכן שהדעת נוטה גם שאין טעם. תודה

1. חלב שבושל בכלי בשרי בן יומו, אם המדובר בכלי מתכת או זכוכית, החלב מותר בדיעבד והכלי צריך הכשרה, כפי שיבואר בעז"ה בפניני הלכה.
2. כיון שביהודי אין בעיה של רמאות, ניתן לסמוך על טעימת יהודי כאשר ברור לו איזה טעם הוא מחפש במאכל ולא מדובר על מאכל עם טעמים רבים באופן שגם אם יש בו טעם ברור של האיסור, רבים לא ידעו לזהותו. במקרה שהצגת, אפשר לסמוך על טעימת הבצל, כיון שיש בו רק שני טעמים – בצל ובשר, וממילא קל לזהות. יש לציין שלפי דיני חריף הרגילים, לא התירו את טעימת המאכל החריף שחתכו בסכין בשרית ב"י, כיון שהיה ברור להם שיש בו טעם בשר, וממילא גם אם יגיד שאין בו, דעתו בטלה. כמו כן יתכן שאם יכול לטעום את המאכל החריף, סימן שאינו חריף. אמנם כיום גם לדעת המחמירים שיש להחשיב את הסכין כבלועה מבשר, נראה שיודו שעל ידי טעימה ניתן להקל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-11-02 07:49:55

ישנה דעת הש"ך לגבי טעימת קפילא שלא סומכים עליה בימינו בגלל שלא סומכים על גוים. אך על יהודים מותר לסמוך. נפק"מ אפשרית: לטעום פסטה שבושלה בסיר בשרי, אם אין לה טעם בשרי כלל, יהיה מותר לאכלה עם חלב. לכאורה נראה לי שאפשר לסמוך על זה למעשה במקרה של ספק. למשל אם לא בטוחים אם הסיר היה בן יומו או לא. מה דעת הרב? למה לא פוסקים כך בד"כ? השאלה השניה והיא סבוכה מעט יותר היא בעקבות המאמר המפורסם יחסית בתחומין שאין בימינו תכל'ס בליעה בכלים, אז נכון שלא סומכים על זה לכתחילה, אבל לצרף את זה לטעימת יהודי, ואז גם אם הסיר היה בן יומו ודאי, הרי לא באמת יתן טעם בפסטה אם שטפו אותו לפני כן, אז להתיר לטעום את הפסטה ואם לא יהיה לה טעם בשרי, מה שכנראה יהיה המצב, לאכול אותה יחד עם חלב. זו רק דוגמא כמובן והנפק"מ הם רבות.

במשך השנים התפשט המנהג שלא לסמוך על גוי בכל הקהילות, עד שבדורות האחרונים, נוהגים כל ישראל לסמוך על הביטול בשישים ולא על טעימת גוי (רמ"א צח, א; כה"ח ב; יא בא"ח ועוד רבים). אמנם בשעת הדחק או בצרוף ספק נוסף, כאשר גוי אמין אומר בוודאות גמורה שאין בתבשיל טעם איסור, אפשר להתיר את התבשיל גם אם אין בו ששים כנגד האיסור.

וכל זה לגבי מאכל איסור שנפל לתוך מאכל היתר, או בשר שנפל תוך חלב. אבל אם נתבשל מאכל היתר בכלי איסור בן יומו, או חלב בכלי בשרי בן יומו, המאכל מותר בלא לטועמו כלל, כיון שאנו יודעים היום שבכלי המתכות והזכוכית שלנו ללא ספק יש פי מיליון ויותר בהיתר מהאיסור הבלוע בכלי, כפי שיתבאר בעז"ה בספר פניני הלכה כשרות שיצא לאור בעתיד הקרוב. וגם אם היינו מחמירים בזה, מ"מ ודאי שניתן לסמוך על טעימת גוי וק"ו על טעימת יהודי במקרה כזה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-11-01 09:08:06

אני ואשתי נשואים כבר בלעה"ר שנה וחצי ואוהבים בלב ובנפש,ורציתי לשאול האם מותר לי לגעת באשתי האהובה ברחוב באופן קל אבל משמעותי על אף שאני חסיד וכידוע הם מאוד מחמירים בנושא הזה

אם מדובר על נגיעה של חיבה, לענ"ד נכון להחמיר בזה גם מי שאינו חסיד. ואם לא מדובר על נגיעה של חיבה, אז הדבר תלוי במנהג המקום, ולכן כשאתה נמצא במקום שמקפידים בזה יש להחמיר, וכשאתה נמצא במקום שלא מקפידים בזה ניתן להקל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-10-31 22:49:51

שלום הרב בתפילות שחרית ומנחה עיקר התפילה היא קדושה חוזרת הש"ץ בציבור אך מה עיקר התפילה בתפילת ערבית?

בכל התפילות עיקר התפילה זו תפילת עמידה בלחש, לא קדושה ולא חזרת הש"ץ, כמבואר בפניני הלכה תפילה יז,א (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-10-26 21:25:50

נוזלים מים מהגג שלי מהשכן שעלי. הוא טוען שהוא פטור דהוי גרמא משו"ע חו"מ קנה-ד. האם עליו לתקן? האם חובה עליו לתקן גם את הטיח שהתקלף מהתקרה שלי? כל טוב

לענ"ד צינור זה שייך לשכן שמעליך, שהרי כל דייר משתמש בצינור שמתחת הבית שלו, ולכן הוא צריך לשלם. אם יש אפשרות להוכיח לו זאת  ע"י מונה המים, זה הכי טוב. כלומר לסגור את כל ברזי הבית ולראות אצל מי המונה יורד, כמבואר בספר הליכות בין אדם לחברו ז,לד בשם ספר משפטי התורה ב,נח (והמשיך בהערה- "לא מבעיא לדעת המרדכי שהובא ברמ"א קנה,ד שחובת העליון למנוע כל נזקי מים אפילו בגרמא, ורק במי גשמים פטור כי אין זה ממונו. אלא אפילו לרמב"ם ושו"ע כשצריך הוצאות או שכירת פועל לצורך התיקון על המזיק לשלם, ובפרט שהמנהג בזמן הזה בבתים משותפים שבעל הצינור לבדו חייב לתקנו, ועל דעת מנהג זה השתתפו השכנים בבניין").

וכל זה לגבי תיקון הצינור, אבל לגבי תיקון התקרה השכן פטור, כדין בור שפטור בו על נזקי כלים (שם לו, ע"פ ספר משפט צדק י,טז).

מחבר התשובה: צוות אתר הר ברכה

2017-10-26 14:32:38

לטובת כיסוי מאכלים בשבת, האם מותר לחתוך ניילון נצמד ונייר כסף? בשינוי?

לא. זה איסור תורה של מלאכת קורע, ובשינוי הוא איסור דרבנן, כמובא בפניני הלכה שבת א' יג,יא (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-10-22 07:36:22

נטלה מפלסטיק קשיח יחסית יקרה, שנשמרה והודבקה מחדש האם מותר להשתמש בה עבור נטילות חובה , השפה שלימה רק ישנם סדקים בשפה ודופן הכלי והיא לא אטומה לגמרי אך בהחלט אפשר לבצע בה נטילה?

הכי טוב ליטול מנטלה מכובדת ויפה. ומכל מקום הדין של סדק מבואר בפניני הלכה ברכות ב,ח (אפשר לקרוא דרך האתר של ישיבת הר ברכה): כלי שיש בו נקב, אם הוא 'כונס-משקה', כלומר, שאם יניחוהו בתוך משקה – יכנס המשקה לתוכו דרך הנקב – פסול. וכשיש בתוכו מים והם נוזלים ממנו טיפה אחר טיפה ברציפות, בוודאי הנקב הוא כשיעור 'כונס-משקה' ופסול. אם ישנו שבר בשפתו של הכלי, עדיין אפשר ליטול בו ידיים, אלא שצריכים להקפיד ליטול דרך המקום ששפתו נשברה, משום שרק עד למקום השבר המים נשמרים בכלי בלא לגלוש החוצה, ומה שלמעלה מזה, כיוון שאינו מסוגל לשמור את המים – אינו נחשב כלי ופסול לנטילה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-10-16 08:34:08

האם מותר לטבול בים בשבת לשם טהרה אם יוצאים במוצאי שבת מהים???

מותר רק אם לא שוחה, שגזרו חכמים על השחיה. וכן לא הולך ארבע אמות בתוך המים כשחלק מגופו בחוץ, שהרי אז מטלטל את טיפות המים שעליו בכרמלית (מ"ב שכו,כב). כמו כן צריך להזהר שלא לקחת לים דברים שיש בהם איסור טלטול על החוף, כגון משקפי שמש, מפתח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2017-10-15 21:57:20