חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
שבת
שלום וברכה האם מותר לשחק פינג פונג בשבת/חג?
פניני הלכה שבת כד, ט – משחקי כדור וריצה
אסור לילדים לשחק כדורגל וכדורסל בשבת, מפני שאלו משחקים שנעשים בעסק גדול ויש להם חוקים וסדרים משלהם, והם אסורים משום 'עובדין דחול'. ועוד שלפעמים כרוכים במשחקים אלו איסורים נוספים, כמו הכנת המגרש, נסיעות למשחקים, רישום, מקח וממכר. וכן אסור לצפות באנשים שמשחקים כדורגל או כדורסל בשבת משום 'עובדין דחול'. ואסור לשחק בכדורים אלו אפילו בתוך הבית או בחצר פרטית משום שהם מוקצה וגם משום 'עובדין דחול'. וכן אסור לשחק טניס, שאף הוא משחק של גדולים שנעשה בעסק גדול.
מותר לילדים לשחק בכדור שילדים קטנים רגילים לשחק בו, ובתנאי שישחקו בבית או בחצר על רצפה מרוצפת. אבל על אדמה או דשא אסור, שמא יבואו להשוות גומות. "וכן מותר להם לשחק בטניס שולחן חובבני", הואיל ורגילים לשחק בו בבית. ואין לחשוש שמא מתוך שישחקו בכדור כשהם קטנים יתרגלו לשחק בו כשיגדלו, מפני שכל ההיתר הוא לשחק בכדור של קטנים, שגדולים ממילא אינם משחקים בו.
2020-05-05 16:09:08
הגדרת עמוד השחר לעניין דברים שאסור לעשות קודם התפילה
1. לגבי כל הדברים שאסור לעשותם משעלה עמוד השחר (תפילה פרק יב) – האם הולכים לפי החישוב של 17.5 או 16.1 מעלות? (לעניין זמן התפילה, בפרק יא,ב נכתב שראוי לנהוג לפי הדעה של 16.1, אלא ששם זו חומרא וכאן זו קולא…) 2. האם לאור ההנחיות החדשות מהיום (י"א אייר) עדיין ההיתר של הרב מלמד להתפלל ביחידות תקף? הרב יפרסם בציבור כאשר יהיה שינוי?
1. הדבר כתוב בפרק יא סוף הערה 1, שאמנם העיקר כדעה 16.1 אבל לכתחילה ראוי להחמיר, ומדינא ספק דרבנן לקולא. – "כתבתי לעיקר כסוברים ש'עמוד-השחר' הוא משהאיר המזרח, כשהחמה 16.1 מעלות מתחת לאופק… בנוסף לכך, לעניין ק"ש ותפילה, הנוהג לפיה יוצא ידי כולם, שאז ודאי התחיל היום, אבל לפני כן הוא זמן ששנוי במחלוקת. אמנם לעניין תעניות, ראוי להחמיר שלא לאכול ולשתות משתגיע מ-17.5, אף שלהלכה אפשר לסמוך על המקלים במחלוקת דרבנן."
2. עדיין הדברים לא ברורים, ולכן ההיתר תקף ואולי אף עדיף להתפלל ביחידות כפי שנוהגים רוב האנשים ביישובנו. סביר שהרב לא יפרסם, כיון שהדבר נתון לשיקול דעתו של כל אחד.
2020-05-05 14:44:34
הסכם קדם נישואין
בוקר טוב הרב, רציתי לברר מהו דעתו של הרב בנוגע לחתימת הסכם קדם נישואין בין בעל ואישה לפני החתונה. ראיתי שהרבה רבנים מתנגדים לנוסח מבחינה הלכתית ויש כאלה שמעודדים את התהליך ולא רואים בזה שום בעיה. האם לדעת הרב יש בעיה הלכתית בחתימת הסכם כזה ? האם זה משהו שהוא לא ראוי וצריך להימנע ממנו או שדווקא הרב ממליץ לתלמידים לחתום עליו ? תודה רבה
לפניך שני מאמרים שכתב הרב בעיתון בשבע בטור רביבים בשנת תשס"ד
חודש אייר:
הסכם לכבוד הדדי
לאחרונה נתחבר על ידי חוגים דתיים הקשורים לתנועות הפמיניסטיות נוסח "הסכם לכבוד הדדי", שמגמתו למנוע סחבת ועיגון בתהליך הגירושין. שאם חס וחלילה יעלו הנישואין על שרטון ואחד מבני הזוג ירצה להתגרש, לא יוכל השני לעכבו במשך שנים ארוכות. וזאת על ידי קביעת סנקציה חריפה, שהצד שיעכב את מתן או קבלת הגט, ישלם מזונות מוגדלים, לכל הפחות $1500 או מחצית ממשכורתו, אם היא יותר מ- $1500 לחודש.
שלוש בעיות ישנן בהסכם זה, שבעטיים נראה לי שאין נכון לחתום עליו.
א – דיון בבית הדין
אחת הגורמים לפירוד בין בני זוג שומרי מצוות, הוא היחלשות של אחד הצדדים מבחינה דתית. הדרך שעליה הסכימו בעת הנישואין כבר אינה מוסכמת עליו, המטרות אינן משותפות, ובדרך כלל בצירוף לעוד כמה גורמים – כבר אין רצון יותר לחיות ביחד. כשבאים להתגרש, הדבר בא לידי ביטוי בכך שאותו צד שנחלש מבחינה דתית פונה לבית משפט אזרחי. הדבר כידוע אסור מהתורה, שכן נאמר "אלה המשפטים אשר תשים לפניהם", לפניהם דווקא ולא לפני מי שאינם שופטים על פי דיני התורה. לפיכך תנאי ראשון בכל הסכם חייב להיות, שאם חס וחלילה יעלו הנישואין על שרטון כל הדיונים בכל התחומים, כולל בענייני הממון ומשמורת הילדים, ייעשו אך ורק בבית הדין הרבני. סעיף זה צריך להיות חזק כל כך, עד שהתשלום עבור ביטולו יהפוך את האפשרות לפנות לבית משפט אזרחי לבלתי אפשרית. כל עוד אין סעיף כזה, יהודי שרוצה לשמור על מצווה זו אינו יכול לחתום על החוזה. לא יתכן לחתום על חוזה ולהזניח יסוד עקרוני כל כך.
ב – האחריות המוסרית
אין בחוזה שום התייחסות לשאלה מי אשם בפירוק הנישואין. יש בכך עוול נורא. אדם נתן את כל אמונו בבן זוגו, הפקיד בידיו את עתיד חייו, ופתאום בן זוגו מודיע לו שאין לו יותר רצון להמשיך לחיות עמו, והוא מעוניין לפרק את המשפחה שהקימו. אני מסכים שלמרות כל הכאב, אי אפשר לחייב את מי שאינו מעוניין בכך להמשיך לחיות עם בן זוגו. אבל לפחות שישלם את המחיר העיקרי על פירוק המשפחה. גם לפי ההלכה, האשם בפירוק המשפחה צריך לשלם את המחיר הכרוך בכך. כל עוד עמדה מוסרית בסיסית זו אינה מעוגנת בבסיס ההסכם, יש סנקציה עצומה ביד הרוצה לפרק את המשפחה, ולמסכן שבגדו בו אין שום דרכים להתגונן בפניו.
ג – שלום בית
עוד הערה, פחות מרכזית:
בתוך ההסכם מופיע סעיף העוסק ב"שיקום הנישואין". לפי סעיף זה, המעוניין להמשיך בנישואין רשאי לבקש לשקם את נישואיו בעזרת גורם מקצועי מוסכם. בהעדר גורם מקצועי מוסכם, ימונה מסייע לשיקום הנישואין על ידי "האגודה הישראלית לטיפול במשפחה". בני הזוג מתחייבים להופיע לפניו עד שלוש פעמים, כדי לבדוק ברצינות האם ניתן לשקם את נישואיהם. סעיף זה תמוה מאוד. ראשית, מדוע דווקא אותה אגודה? מה עמדותיה? מי מפקח עליה? מדוע שלא ילכו למערכת הממלכתית של מחלקות הרווחה והעבודה הסוציאלית האזורית? ומי בכלל אומר ש"גורם מקצועי" יועיל להם, אולי מוטב שיילכו לרב? כמדומה שסעיף זה נועד כדי לצאת ידי חובת העיקרון של החתירה ל'שלום בית' המקובל בבתי הדין. אבל אם רוצים באמת להועיל לכך, צריך שהצד הרוצה לשמור על שלום הבית יוכל לקבוע אל מי ללכת, ובן זוגו יהיה חייב לבוא עימו. מעין העיקרון ההלכתי, שהתובע צריך ללכת אחר הנתבע.
האם נכון לזרז גירושין
עוד בעיה שמעלים כנגד חוזה זה, שהוא מקל על הגירושין. במצב הרגיל כיום, תהליך הגירושין נמשך כמה שנים. כתוצאה מכך, יש שמהרהרים על פירוק המשפחה, וכיוון שהם שומעים שהתהליך ארוך ומתיש, נרתעים לאחוריהם וחושבים, אולי עדיף לנסות לשפר את חיי הנישואים. אולם כאשר התהליך יקוצר על ידי חוזה כזה, יש חשש שיותר אנשים ירצו להתגרש. אולם למרות זאת, נדמה לי שיותר חשוב למנוע את הסחבת המתישה, הכאובה והמייסרת, שבתהליך הגירושין. גם בחז"ל לא שמענו שתהליך גירושין נמשך זמן ארוך כל כך.
אין לחתום על חוזה זה
לפיכך יש מקום להסכם שיצהיר בפני בית הדין: דעו לכם רבותיי הדיינים, כי הסכמנו מראש שאם חס ושלום נגיע לגירושין, מי שיעכב את הגירושין שלא בצדק, ישלם על כך. ובתנאי כמובן שהסכם זה לא יפגע בסמכות בית הדין ובכללי הצדק והמוסר שבהלכה.
אולם כפי שהחוזה מנוסח כיום, יש בו חסרונות רבים מדי. וגם אם יוסיפו בו סעיפים ברוח הדברים שהזכרתי, יש חשש שבכל מקרה של התנגשות, בית המשפט האזרחי יבטל את העקרונות ההלכתיים. לפיכך, אין לחתום עליו.
אם החוזה ישונה באופן שיבטיח את שמירת עקרונות ההלכה והמוסר, יש לשקול את היחס כלפיו מחדש, ולהתחיל לדון בפרטיו הממוניים.
חודש תמוז:
בשיעור "הסכם קדם נישואין – לא לחתום" התייחסתי בשלילה ל'הסכם', שנועד לזירוז תהליך הגירושין ומניעת עיגון. הערתי עליו שתי הערות עיקריות:
א. אין קובעים בו באופן מוחלט כי כל דיון בכל הקשור לגירושין – מזונות, משמורת הילדים וכו' -ייערך בבית הדין. ב . לא נקבע כי הצד האשם בפירוד ישא בנזק הנגרם מהגירושין.
לפיכך הסקתי שאין לחתום עליו כל זמן ששני עקרונות אלו אינם מתוקנים בו.
מחברי ההסכם פרסמו כי ההסכם נכתב תוך התייעצויות מרובות עם חבר בית הדין הגדול, הרב הגאון זלמן נחמיה גולדברג שליט"א.
לאחר מכן הגיעה שמועה לאוזניי כי באמת הרב גולדברג מתנגד להסכם שפורסם. נדהמתי. חשבתי לתומי שיש בי יותר פיקחות, והנה גם אני נפלתי בפח, ובלא לדקדק בדברים האמנתי כי הרב גולדברג, מגדולי הרבנים והדיינים בדורנו, תומך בהסכם הזה. כשחזרתי ודקדקתי במה שפורסם, מצאתי כי אכן נכתב שההסכם חובר תוך התייעצויות רבות עם הרב גולדברג, אבל לא נכתב שהרב הסכים בפועל להסכם. לא רק אני טעיתי בהבנת משמעות הדברים – גם רבנים אחרים הבינו שהרב גולדברג תומך בהסכם ועל כן אפשר לסמוך עליו.
כדי לברר את הדברים לאשורם, שוחחתי עם הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, והוא אמר לי במפורש כי הוא מתנגד להסכם שפורסם, וכי אין מקום לפרסם שהתייעצו איתו כאשר לבסוף לא עושים את מה שייעץ.
הסתה כנגד בתי הדין
בעקבות דברי אודות 'הסכם קדם נישואין' הגיעו אלי כמה תגובות מנשים זועמות. כמה התרעמו על שאינני מבין את המצוקה הנוראה של נשים מוכות. כשתמהתי על הקשר בין בעלים מכים ל'הסכם קדם נישואין', התגובה המוזרה הייתה: נכון, אמנם זה נושא אחר, אבל מדוע לא התייחסת לבעיית הבעלים המכים…?
תגובות מסוג שונה התקבלו מנשים כואבות, שסיפרו על בעלים שהן עדיין אוהבות, אך הם בחרו לחיות עם נשים אחרות. במשך שנים הן מבקשות שלום בית ומסרבות לקבל גט, והבעלים אינם מוכנים לחזור הביתה. כאבתי מאוד את צערן, אך השתוממתי מההקשר. הלא אותו 'הסכם קדם נישואין' לא היה תורם להן דבר לשיקום הזוגיות שלהן. להפך, מגמתו לזרז את תהליך הגירושין.
אין זאת אלא שבעקבות הסתה ממושכת בכלי התקשורת החילוניים, נדמה כיום לנשים רבות כי כל בעיה שבין אישה לבעלה היא באשמת בתי הדין וההלכה.
בעיית החיכוך שבין בתי הדין לבתי המשפט
כל גירושין הוא תהליך כואב. אולם המתח שבין בתי הדין לבתי המשפט מוסיף כאב על כאב. הרב שלמה דיכובסקי שליט"א, חבר בית הדין הגדול, כתב בקובץ 'תחומין' האחרון מאמר מקיף על תחומי החיכוך שבין בתי הדין לבתי המשפט, ועל הצער הנגרם לזוגות עקב התארכות והסתבכות תהליך הגירושין עקב התנגשות הסמכויות.
ההגבלות שישנן על בתי הדין מצד החוק ומצד בתי המשפט, אינן מאפשרות לבתי הדין להביא לידי ביטוי את מלא הצדק והרחמים שבהלכה, בקניסת בעלים או נשים שמאמללים את בני זוגם, בהשכנת שלום בית כשאפשר, ובזירוז תהליך הגירושין כאשר אין סיכוי לשלום בית.
שלום הבית קשור לקודש
אשה אחת טענה, שבבית הדין הרגישה מושפלת, הדיינים לא התייחסו אליה כראוי, ודווקא בבית המשפט השופט הקשיב למצוקותיה. ואז היא חשבה בליבה, מה שווה האמונה אם כך מתייחסים אליה נציגיה.
התשובה לכך, שאמנם את הרעיונות הגדולים של התורה מייצגים אנשים. ולעיתים מחמת פערי דורות, או מציאות מסובכת שלא כאן המקום לפרטה, ישנם בעיות וקשיים. אע"פ כן, רק על ידי ההליכה לבתי הדין ועמידה תקיפה על קיום העקרונות ההלכתיים, על ידי הדיינים והנידונים, נוכל להתקרב לחזון תיקון העולם בצדק, בחסד וברחמים.
גם אם בתי המשפט וערכי התרבות המודרניים יקסימו ביופיים ובנימוסיהם לעומת בתי הדין הישנים, וגם אם המוסר הטבעי יטה לכאורה לצידם – את הבעיה האמיתית בתי המשפט החילוניים לא יוכלו לפתור. להפך, ככל שהערכים החילוניים של בתי המשפט יהיו יותר פופלריים, כך המשפחה תלך ותתפורר. לעומת זאת, ככל שבית הדין יתחזק כך מעמד המשפחה יתעצם. יסוד הקשר שבין איש לאשתו נעוץ בנשמה האלוקית, בשם ה' שביניהם. כשמתרחקים מהתורה ומבתי הדין הדנים על פי התורה, שם ה' ששורה בין בני הזוג נעלם והשלום מופר. וגם אם הכל ייעשה בנימוס רב, האדם יישאר לבסוף גלמוד, ללא אהבה וללא אמונה.
חוזה קדם נישואין צריך להתבסס על הקודש
שמעתי שמחברי ההסכם אומרים שחתימה עליו תהיה כמין סגולה כנגד גירושין. זה יהיה נכון במידה והוא יבוסס על דעת חכמי ישראל. אבל כל זמן שלא תהיה בו הבעת נאמנות מוחלטת לבתי הדין ולצדק שההלכה כל כך טורחת להגן עליו, הוא יעקור את הקדושה מתהליך הנישואין, וממילא יגרום ליותר גירושין.
מי שרוצה יכול לעשות על כך מחקר. יבדוק מאה זוגות דתיים שחתמו עליו בלי לקבוע כי כל הדיונים יערכו בבית הדין, ולעומתם מאה זוגות דתיים שלא חתמו עליו, ויראה היכן יהיו יותר גירושין. אני מוכן להסתכן ולומר כי בקבוצת החותמים יהיו יותר גירושין.
יהיו שיכעסו על קביעה זו, ואני מתנצל מראש: אין כוונתי לפגוע בחותמים, אני מעריך את כוונתם הטובה. עם זאת, אני חש חובה לומר את האמת שעם ליבי, אולי תצמח מזה תועלת לקוראים.
כדי להמתיק את הדברים אוסיף, כי אם כוונת החותמים היתה לשם שמיים, ולא שמו לב כי נשמט עניין בית הדין ממנו, יש לקוות כי חתימתם לא תפגע בקדושה שבנישואיהם.
בשיעור "הסכם קדם נישואין – לא לחתום" התייחסתי בשלילה ל'הסכם', שנועד לזירוז תהליך הגירושין ומניעת עיגון. הערתי עליו שתי הערות עיקריות:
א. אין קובעים בו באופן מוחלט כי כל דיון בכל הקשור לגירושין – מזונות, משמורת הילדים וכו' -ייערך בבית הדין. ב . לא נקבע כי הצד האשם בפירוד ישא בנזק הנגרם מהגירושין.
לפיכך הסקתי שאין לחתום עליו כל זמן ששני עקרונות אלו אינם מתוקנים בו.
מחברי ההסכם פרסמו כי ההסכם נכתב תוך התייעצויות מרובות עם חבר בית הדין הגדול, הרב הגאון זלמן נחמיה גולדברג שליט"א.
לאחר מכן הגיעה שמועה לאוזניי כי באמת הרב גולדברג מתנגד להסכם שפורסם. נדהמתי. חשבתי לתומי שיש בי יותר פיקחות, והנה גם אני נפלתי בפח, ובלא לדקדק בדברים האמנתי כי הרב גולדברג, מגדולי הרבנים והדיינים בדורנו, תומך בהסכם הזה. כשחזרתי ודקדקתי במה שפורסם, מצאתי כי אכן נכתב שההסכם חובר תוך התייעצויות רבות עם הרב גולדברג, אבל לא נכתב שהרב הסכים בפועל להסכם. לא רק אני טעיתי בהבנת משמעות הדברים – גם רבנים אחרים הבינו שהרב גולדברג תומך בהסכם ועל כן אפשר לסמוך עליו.
כדי לברר את הדברים לאשורם, שוחחתי עם הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, והוא אמר לי במפורש כי הוא מתנגד להסכם שפורסם, וכי אין מקום לפרסם שהתייעצו איתו כאשר לבסוף לא עושים את מה שייעץ.
הסתה כנגד בתי הדין
בעקבות דברי אודות 'הסכם קדם נישואין' הגיעו אלי כמה תגובות מנשים זועמות. כמה התרעמו על שאינני מבין את המצוקה הנוראה של נשים מוכות. כשתמהתי על הקשר בין בעלים מכים ל'הסכם קדם נישואין', התגובה המוזרה הייתה: נכון, אמנם זה נושא אחר, אבל מדוע לא התייחסת לבעיית הבעלים המכים…?
תגובות מסוג שונה התקבלו מנשים כואבות, שסיפרו על בעלים שהן עדיין אוהבות, אך הם בחרו לחיות עם נשים אחרות. במשך שנים הן מבקשות שלום בית ומסרבות לקבל גט, והבעלים אינם מוכנים לחזור הביתה. כאבתי מאוד את צערן, אך השתוממתי מההקשר. הלא אותו 'הסכם קדם נישואין' לא היה תורם להן דבר לשיקום הזוגיות שלהן. להפך, מגמתו לזרז את תהליך הגירושין.
אין זאת אלא שבעקבות הסתה ממושכת בכלי התקשורת החילוניים, נדמה כיום לנשים רבות כי כל בעיה שבין אישה לבעלה היא באשמת בתי הדין וההלכה.
בעיית החיכוך שבין בתי הדין לבתי המשפט
כל גירושין הוא תהליך כואב. אולם המתח שבין בתי הדין לבתי המשפט מוסיף כאב על כאב. הרב שלמה דיכובסקי שליט"א, חבר בית הדין הגדול, כתב בקובץ 'תחומין' האחרון מאמר מקיף על תחומי החיכוך שבין בתי הדין לבתי המשפט, ועל הצער הנגרם לזוגות עקב התארכות והסתבכות תהליך הגירושין עקב התנגשות הסמכויות.
ההגבלות שישנן על בתי הדין מצד החוק ומצד בתי המשפט, אינן מאפשרות לבתי הדין להביא לידי ביטוי את מלא הצדק והרחמים שבהלכה, בקניסת בעלים או נשים שמאמללים את בני זוגם, בהשכנת שלום בית כשאפשר, ובזירוז תהליך הגירושין כאשר אין סיכוי לשלום בית.
שלום הבית קשור לקודש
אשה אחת טענה, שבבית הדין הרגישה מושפלת, הדיינים לא התייחסו אליה כראוי, ודווקא בבית המשפט השופט הקשיב למצוקותיה. ואז היא חשבה בליבה, מה שווה האמונה אם כך מתייחסים אליה נציגיה.
התשובה לכך, שאמנם את הרעיונות הגדולים של התורה מייצגים אנשים. ולעיתים מחמת פערי דורות, או מציאות מסובכת שלא כאן המקום לפרטה, ישנם בעיות וקשיים. אע"פ כן, רק על ידי ההליכה לבתי הדין ועמידה תקיפה על קיום העקרונות ההלכתיים, על ידי הדיינים והנידונים, נוכל להתקרב לחזון תיקון העולם בצדק, בחסד וברחמים.
גם אם בתי המשפט וערכי התרבות המודרניים יקסימו ביופיים ובנימוסיהם לעומת בתי הדין הישנים, וגם אם המוסר הטבעי יטה לכאורה לצידם – את הבעיה האמיתית בתי המשפט החילוניים לא יוכלו לפתור. להפך, ככל שהערכים החילוניים של בתי המשפט יהיו יותר פופלריים, כך המשפחה תלך ותתפורר. לעומת זאת, ככל שבית הדין יתחזק כך מעמד המשפחה יתעצם. יסוד הקשר שבין איש לאשתו נעוץ בנשמה האלוקית, בשם ה' שביניהם. כשמתרחקים מהתורה ומבתי הדין הדנים על פי התורה, שם ה' ששורה בין בני הזוג נעלם והשלום מופר. וגם אם הכל ייעשה בנימוס רב, האדם יישאר לבסוף גלמוד, ללא אהבה וללא אמונה.
חוזה קדם נישואין צריך להתבסס על הקודש
שמעתי שמחברי ההסכם אומרים שחתימה עליו תהיה כמין סגולה כנגד גירושין. זה יהיה נכון במידה והוא יבוסס על דעת חכמי ישראל. אבל כל זמן שלא תהיה בו הבעת נאמנות מוחלטת לבתי הדין ולצדק שההלכה כל כך טורחת להגן עליו, הוא יעקור את הקדושה מתהליך הנישואין, וממילא יגרום ליותר גירושין.
מי שרוצה יכול לעשות על כך מחקר. יבדוק מאה זוגות דתיים שחתמו עליו בלי לקבוע כי כל הדיונים יערכו בבית הדין, ולעומתם מאה זוגות דתיים שלא חתמו עליו, ויראה היכן יהיו יותר גירושין. אני מוכן להסתכן ולומר כי בקבוצת החותמים יהיו יותר גירושין.
יהיו שיכעסו על קביעה זו, ואני מתנצל מראש: אין כוונתי לפגוע בחותמים, אני מעריך את כוונתם הטובה. עם זאת, אני חש חובה לומר את האמת שעם ליבי, אולי תצמח מזה תועלת לקוראים.
כדי להמתיק את הדברים אוסיף, כי אם כוונת החותמים היתה לשם שמיים, ולא שמו לב כי נשמט עניין בית הדין ממנו, יש לקוות כי חתימתם לא תפגע בקדושה שבנישואיהם.
גם באתר אסיף הובא מאמר זה בחוברת צהר כ, אולי יש איזשהו דיוק נוסף שהוסיף .
2020-05-04 07:26:15
ברוך שפטרני בזום
שלום רב אני רוצה להודות לך מראש על תשובת שאלתי. הבת הגדולה שלי חוגגת את הבת המצווה שלה בקרוב. בגלל המצב עם קורונה, החלטנו לחגוג עם המשפחה וחברים בזום. אני רוצה לברך את הברכה ברוך שפטרני. האם עלי לחכות עד שהביתי כנסת פתוחים (כנראה שלא לכמה חודשים), או שעלי לברך כשכולנו חוגגים בזום כפי נודע לרבים שהיא בת מצווה (כמו שכתב ה מגן אברהם), אף על פי שאין מניין. תודה רבה להרב ארי אליאס-בכרך ארה"ב
כיון שיסוד הברכה במנהג ומפני הספק לא נהגו לברך ברכה זו על בת, אין צורך לברך. והרוצה לברך, יברך בלא שם ומלכות, כפי המנהג הרווח גם לגבי בנים. נחלקו האם ברכה זו צריכה מניין (לא מניין של זום), אבל כיון שמברך ללא שם ומלכות אפשר בלא מניין.
2020-05-03 05:38:11
עולה לתורה ברחבה בשמירת מרחק מעל 2 מטר
שבוע טוב , איך יש לנהוג ? קריאה בתורה ברחבה הרחוב , האם אפשר לעלות מרחוק או שהקורא עולה 7 עליות ? תודה , רפואה שלמה לכל החולים ובכללם חולי ישראל
לדעתי כיון שהקורא עוטה מסכה, אפשר שיעלו שבעה עולים כרגיל. אי אפשר לעלות מרחוק, כי העולה צריך לקרוא עם הבעל קורא, שאם לא כן ספק שברכותיו לבטלה. כמובן שיעמדו כמה שיותר רחוק אחד מהשני, והעולה יקפיד לא לגעת בספר התורה, ומיד לאחר העליה ילך למקומו.
אם משום מה אינכם רוצים לעשות כך, אפשר להוציא ספר תורה נוסף בשביל העולים שיעמדו במרחק שני מטר מהקורא.
אם גם זה לא אפשרי, יש מקלים ואומרים שאפשר לסמוך על דעת המקלים בשעת הדחק שעולה לא יקרא מתוך ספר התורה, והקורא יכוון להוציאו מדין שומע כעונה.
2020-05-02 17:53:37
מעין שבע
האם בחצר בית הכנסת אומרים ברכת מעין שבע
כן, כיון שלעת עתה זהו מקום בית הכנסת. עיין פניני הלכה שבת א פרק ה, הערה 7. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2020-04-30 08:26:15
פסל דמות אדם
שלום כבוד שאלתי אם השכן עשה פסל של אדם מעל הכניסה לבניין זה בסדר או יש בזה עניין
האיסור הוא לעשות דמות שלמה, אבל אם חסר משהו, מותר. כמו כן, יש מקלים בדמות אדם, ולכן כיון שלא אתה עשית, אינך צריך למחות, שכן העשייה היא האיסור.
2020-04-29 08:36:06
יום העצמאות
לא הבנתי בדיוק מה חוגגים האם את מות רבבות מעמינו במלחמות ובפיגועים או שמא שמאות אלפים יהודים שהסירו עול תורה ומצוות???
אם אתה באמת רוצה תשובה, היא מובאת בספרו של הרב אליעזר מלמד פניני הלכה זמנים פרק ד, ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2020-04-29 07:43:44
כיסוי ספרים
האם מותר לשמש בחדר שיש בו ספריית קודש עם דלתות זכוכית. אני יודע שיש המקלים בספרים שלנו הכרוכים להסתפק רק בכיסוי אחד נוסף. האם דלת הזכוכית נכנסת כיסוי?
אכן כדבריך – מותר, כיון שיש לספרים כריכה ויש מחיצת זכוכית.
2020-04-28 21:28:14
יום העצמאות, הלל.
מה הרב פסק לגבי אמירת הלל בברכה בבוקר ובערב ביום העצמאות הבעל"ט?
שבלילה לא אומרים הלל, וביום אומרים בברכה.
אפשר לקרוא את דברי הרב בספרו פניני הלכה זמנים פרק ד, דרך האתר של פניני הלכה.
2020-04-28 10:09:07
מניין ותכלת
שלום וברכה 1. בהמשך לשאלתי עם הפתיל תכלת. אם אני לובש רק בשבתות וחגים תכלת ראב"ד. האם בציצית של יופ חול לקשור רמבם או בגלל שכבר אני הולך עם ראבד ללכת עם ראבד?(וזה משנה סוגי הקשירות?) 2. לגבי מניין להיום בערב. יש מניין שכנראה הם לפי ההנחיות. השאלה אם עדיין עדיף תפילה ביחיד ולעשות את התפילה החגיגית בבית? תודה רבה וכל טוב!
- עדיף ללכת לפי פוסק אחד, ולא לערבב.
- לשיקולך. אם הדבר חשוב לך מאוד, באופן חד פעמי לדעתי זה בסדר גמור. אצלנו רובם מתפללים ביחיד.
2020-04-28 09:24:10
בעל צדקה
שלום הרב למה אנו מברכים על ההלל ביום העצמאות, הרי יש כאן מחלוקת פוסקים לספק ברכות להקל?
ספק ברכות אומרים כשהדבר מסופק לרב או כאשר יש מנהג לברך. אנחנו גם לא מסופקים שחובה לברך, וגם יש מנהג של רבים עשרות שנים לברך.
2020-04-28 07:46:35
תספורת קצוצה – המשך 2
לגבי תספורת קצוצה, מה ההבדל בין 1 מ"מ לבין 0.5 מ"מ? והאם 0.8 מ"מ יהיה מותר?
כמו בכל ההלכות בתורה ובדברי חכמים, צריך לתת מספר (טפח, אמה, שש שעות וכו') כדי שההלכה תהיה ישימה. מה גם שבמספר אפס יש בעיה של מראית עין, שכן המנהג ברור להחמיר שיהיה ניכר שיש שיער באורך מסויים לפחות.
2020-04-28 07:39:08
לגבי תספורת קצוצה – המשך
שלום, לגבי המשך שאלתי בנושא תספורת קצוצה מאוד, שהרב אורן מצא ענה לי ש-"כיון שכותב 'יש' לחוש, ולא 'נכון' או 'ראוי', זה חובה. לכן אין להסתפר במקומות פיאות הראש עם מספר אפס" ולפיכך אי אפשר להסתפר באורך נמוך כמו 1 מילימטר לדוג'. אני ראיתי עכשיו תשובה נוספת שהרב אורן ענה פה באתר ושם הוא כתב לאחד השואלים "לא זכיתי להבין את השאלה. מה שכן, להלכה אפשר להקל בפחות מחמש מ"מ, ודאי שלוש, ומדינא גם שתיים ואף מילימטר אחד." אם ככה, כן אפשר להסתפר באורך נמוך מאוד כמו 1 מ"מ? הרי גם 1 מ"מ וגם מספר "אפס" (שזה בעצם 0.5 מ"מ) הם בעצם מספריים כעין תער ולכן לא עומדים בקריטריון של הרא"ש. תודה
אין סתירה בין התשובות. מספר אפס אסור, מילימטר אחד מותר מדינא, ולכתחילה נכון לעשות לפחות שלוש מילימטר. ההבדל בין הדעות הוא האם צריך לתפוס את השערה או שרק תהיה ניכרת. עיין בזה סיכומים ודעות שונות של רבנים באתרים השונים. רובם נטו להחמיר, וכן המנהג.
2020-04-28 06:18:31
עירוב
כמה הוא שעור העירוב שצריך להניח האםה18 גרוגרות זה לכל דייר ודייר ואםיש 10 דיירים אז 1800 גרוגרות או 18 גרוגרות זה לכולם .תודה מראש
פניני הלכה שבת ל, ה (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) – "אם הם פחות משמונה עשר אנשים, די שיהיה בפת המשותפת שיעור נפח של גרוגרת (תאנה יבשה) אחת עבור כל אחד. ולשמונה עשר אנשים צריך כשיעור 18 גרוגרות, שהן כשיעור שתי סעודות. וגם אם יש שם יותר משמונה עשר אנשים, אפילו הם אלף, די להם בשיעור פת של שתי סעודות, שעל ידו נעשים כולם שותפים. נחלקו הפוסקים בשיעור מזון שתי סעודות, ולהלכה נפסק (שו"ע שסח, ג), שמלכתחילה יש להניח 'עירוב' בשיעור נפח של שמונה ביצים (כ-400 סמ"ק), ובדיעבד מספיק שיעור נפח של שש ביצים (כ-300 סמ"ק)."
כמובן שלא כל בניין צריך לעשות עירוב, אלא רב המקום עושה עירוב עבור כל בני המקום.
2020-04-27 15:51:42
תספורת
האם יהיה מותר להסתפר היום ומחר כיון שביום שלישי ערב יום העצמאות יהיה סגר..והמספרות נפתחו רק היום ואנשים כבר מפורים לא הסתפרו ויש כאלה שזה ממש מכביד עליהם
מי ששערו מצער אותו, יכול להסתפר, ועדיף שיעשה זאת לכבוד יום העצמאות, כלומר ביום רביעי מהבוקר עד הסגר, או ביום שישי לכבוד שבת.
2020-04-26 10:29:10
כמה
שלום וברכה 1. האם אפשר ללבוש פתיל תכלת לדעת הרב אליעזר מלמד שליט"א? ואם כן זה משנה אם רמב"ם או ראב"ד? 2. הרב כותב שבשבת אי אפשר לשפוך את השמן מהטונה וכן בתירס בשימורים את המים. האם ניתן לשפוך את המשך עם מעט טונה וכך זה לא יהיה בורר? וכן בתירס לשפוך קצת עם המים גם תירס? 3. האם יש בעיה של נגיעות בתמרים בוואקום?(מעוכי כאלו שמכינים איתם עוגיות וכו) תודה רבה!
- ודאי שאפשר, אמנם אצלנו לא נוהגים זאת, כיון שאביו של הרב – הרב זלמן לא לובש, וכן כל רבותיו של הרב לא לובשים תכלת, אין זה מכובד שהתלמיד ילבש. וכיון שהרב לא לובש, גם אנחנו נמנעים. אבל לך כדאי לקיים מצווה גדולה זו. האם כרמב"ם או כראב"ד- בכל פסיקותיו הרמב"ם התקבל יותר, ולכן גם בנד"ד המנהג הרווח כמו הרמב"ם.
- הדרך הטובה היא לשפוך הכל על משטח כמו זה של חיתוך ירקות למשל, כך שהמים יזלו והמאכל ישאר על המשטח.
- לא מכיר. מעריך שדינם כדין תמרים רגילים, שכן הוואקום פותר רק את הבעיה מרגע השיווק, אבל החרקים בתמרים מגיעים לפני כן.
2020-04-26 09:59:19
הלכות תפילה: צירוף למניין
אם אני מתפלל בחצר של בית כנסת או במרפסת לצידו ודרך הדלת או החלון אני רואה את המניין, או חלק ממנו, האם אני מצטרף למניין? תודה.
כן, כמבואר בפניני הלכה תפילה ב, ט. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
ט – כיצד מצטרפים למניין
כפי שלמדנו מניין הוא צירוף של עשרה יהודים זכרים שיש בהם דעת. וכדי שיצטרפו עליהם לשהות במקום אחד, אבל אם תשעה בבית הכנסת ואחד מחוץ לבית הכנסת או בחדר הסמוך לבית הכנסת – אינם מצטרפים למניין. ואם זה שמחוץ לבית הכנסת עומד ליד הדלת או החלון, ומראה להם את פניו – לדעת רוב הפוסקים הוא מצטרף למניין, מפני שקשר העין שביניהם מצרפם. ואין צריך שכולם יראוהו אלא די שמקצתם יוכלו לראותו. ויש אומרים שהראייה אינה יכולה לצרף למניין, ורק אם יכניס את ראשו לחלל החלון, יחשב כנמצא עמהם ויצטרף למניין. לכתחילה יש להחמיר, ובשעת הדחק כשאינו יכול להכנס פנימה, אפשר לסמוך על דעת רוב הפוסקים שמקילים לצרפו כשמראה להם את פניו.[1]
ומי שאינו מראה את פניו למתפללים בבית הכנסת אבל הוא נמצא בחדר הטפל לבית הכנסת, אף שאינו משלים למניין, אם כבר יש מניין בלעדיו, כשהוא מתפלל עמהם הוא נחשב כמתפלל במניין.[2]
עשרה שעומדים בשדה, כל זמן שהם רואים ושומעים זה את זה מצטרפים למניין (מנח"י ב, מד).
כשיש מניין של עשרה בתוך בית הכנסת, כל השומע את החזן, יכול לענות אחריו. למשל, חולה הרתוק למיטתו ששומע את תפילת הציבור מביתו, אף על פי שאינו נחשב כמתפלל במניין, מכל מקום הוא יכול לענות אחר החזן אמן. שאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסיקה בין אחד מישראל לבין השכינה השורה עם המניין (שו"ע נה, כ). וכן אם ישמע מבית הכנסת תקיעת שופר או קריאת המגילה, יכול לכוון דעתו ולקיים את המצווה בשמיעתו.
השומע חזן בשידור חי דרך הרדיו או הטלוויזיה, יכול לענות אחריו אמן, אבל אם שמע דרך הרדיו או הטלוויזיה מקרא מגילה, אינו יכול לצאת ידי חובתו, מפני שאינו שומע את קול החזן עצמו.[3]
נמצא אם כן שישנן ארבע מדרגות בהצטרפות לדברים שבקדושה. א) כאשר נמצא עמהם באותו מקום או שמראה להם את פניו (לרוב הפוסקים), משלים למניין. ב) הנמצא בחדר הטפל לבית הכנסת ואינו מראה את פניו למתפללים, אינו משלים למניין, אבל אם יש מניין בלעדיו הרי הוא נחשב כמתפלל במניין. ג) הנמצא בחדר אחר או מחוץ לבית הכנסת, אינו נחשב כמתפלל במניין, אבל יכול לצאת ידי חובתו בשמיעת החזן. ד) השומע את החזן דרך הרדיו, יכול לענות אמן אחריו, אבל אינו יכול לצאת בשמיעתו ידי חובה.
[1]. מהשו"ע נה, יד, משמע שכל מי שמראה את פניו, אפילו שהוא ברשות אחרת מצטרף. וכך כתב בב"י בשם אורחות חיים שציטט דברי רב האי גאון והרשב"א. ודי שמקצתם יוכלו לראותו, כמבואר בדין זימון או"ח קצה, א. אולם בשכנה"ג הגב"י ו' כתב שדעת השו"ע למעשה, שרק אם מכניס את פניו לתוך חלל החלון מצטרף, וכ"כ כה"ח נה, ע, עפ"י כמה אחרונים. והמ"ב נה, נב, כותב לעיקר כדעה המקילה, ולכן מי שמתפלל בעזרת נשים, אם מראה את פניו מצטרף למניין. אלא שלכתחילה כתב שטוב לחוש לדעה המחמירה, ולכן מוטב שיכנס לבית הכנסת כדי להשלים מניין.
[2]. כתב במ"ב נה, נח, עפ"י הרדב"ז, שהמתפלל בחדר שהכניסה היחידה אליו היא דרך בית הכנסת, אף שאינו מראה פניו למתפללים ולכן אינו משלים מניין, מ"מ כיוון שהחדר שהוא נמצא בו טפל לחדר שמתפללים בו, הרי הוא נחשב כמתפלל במניין. ולפי"ז נלענ"ד שמי שמתפלל בעזרת נשים, אף שאינו מראה פניו ואינו משלים מניין, נחשב כמתפלל במניין, מפני שעזרת נשים טפלה לבית הכנסת, ואף שיש לה כניסה נפרדת מצד מהותה היא טפלה לביהכ"נ. אבל לכתחילה טוב להכנס לביהכ"נ, כי יש מחמירים בזה (הליכות שלמה ה, יב), ואינם משווים עזרת נשים לחדר הפנימי שדיבר בו הרדב"ז.
[3]. יחו"ד ב, סח. (וע' באשי ישראל טו, הערה סט). ואם בין החזן לבין זה ששומעו עומד עובד עבודה זרה, או פסל של ע"ז, או צואה, להרבה פוסקים יכול לענות אמן, ויש אומרים שאינו יכול לענות אמן (ע' שו"ע נה, כ, מ"ב סב, כה"ח צה, הלכה ברורה שם). אבל כששומע מרדיו, אין לחוש שהתדרים עוברים דרך מקומות מטונפים, מפני שכשגלי הקול עוברים שם, אין הקול נשמע (אורח משפט מח). ולעניין אם יוצאים ידי חובה בשמיעה דרך רדיו ורמקול, נחלקו הפוסקים, כמובא בפניני הלכה ברכות יב, ט, עי"ש.
2020-04-26 04:51:00
הלכות שבת
קניניו בקבוק יין של חברה בשם "ט." האות ט חקוק על הפלסטיק שעל הפקק. האם מותר לקרוע את האות במהלך פתיחת הבקבוק? תודה!
עדיף לפני שבת, ואם לא עשו כן, מותר, כמבואר בפניני הלכה שבת יח, ג.
2020-04-26 04:43:17