חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
שנת אבל
אבי נפטר , שאלתי הרי הוא עלה לגינזי מרומים ועבר לעולם שכולו טוב , מדוע אנו באבלות שנה ? ולא במסיבות כל שבוע ? בבקשה את תשובת הרב אליעזר . שבת שלום
מפאת העומס של הרב אליעזר, ביקש שאני יענה על השאלות (אורן מצא. רב בישיבה).
תשובה – כיון שאין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא, כל נפטר עובר זיכוך בעולם העליון בשנתו הראשונה, ובני משפחתו צריכים להיות שותפים בצערו ולעזור לו לעבור זיכוך זה כמה שיותר טוב על ידי זכויותיהם. בנוסף לכך, אנו כאן בעולם הזה לא יכולים להתעלם מהרגשות הפשוטים על כך שאדם שהיה כל כך קרוב אלינו, נלקח מאיתנו, ואין לנו לעשות שיקולים של העולם העליון אלא של מה שקורה בעולם הזה, ואין זה כבוד לנפטר שלא עצובים על מותו.
שולח לך את מה שכתב הרב אליעזר בספרו פניני הלכה ליקוטים משפחה בתחילת פרק י. אפשר לקרוא את כל הפרק מתוך האתר של הישיבה.
א – ברוך דיין האמת
מוות הוא אובדן שאין דומה לו. עצב נורא ממלא את לבבם של הקרובים למת, והם מנסים להבין את פשר האסון, לאן פרחה הנשמה ואיך גופו של האדם היקר שהיה כל כך חי מוטל פתאום ללא רוח חיים. ועולות שאלות, מדוע לא הציל ה' אותו ממוות, ולמה יש מוות בעולם, ומה התכלית של כל החיים הללו כאשר פעמים רבות צדיקים סובלים ורשעים מצליחים. אל מול שאלות גדולות אלו מצווה על האדם להתחזק באמונה שה' שבידו נפש כל חי, מנהיג ודן את עולמו בצדק. ואף שלעיתים איננו מבינים את הנהגתו, הננו מאמינים באמונה שלימה שכל הנהגתו בצדק והכל לטובה. לשם כך תקנו חכמים לאבלים לברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם דיין האמת".
פשר המוות: צווה ה' את האדם שלא יניח לרוע לחדור לתוכו וכך יוכל לחיות בלא הגבלה. שנאמר (בראשית ב, טז-יז): "וַיְצַו ה' אֱלוֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר: מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת". אולם אדם וחוה אכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע ונענשו, שנאמר (שם ג, יז-יט): "וּלְאָדָם אָמַר: כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר: לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב". בעקבות החטא נגזר על האדם עונשו – שהרוע שחדר לגופו יפגע בכל מערכות חייו, ויכרסם בבשרו עד אשר יוביל למיתתו. עונשים אלו נועדו לטובתו ולתיקונו של האדם, כי בלעדיהם לא היו בני האדם יכולים להיפטר מהרוע והחטא שדבק בהם. רשעים היו ממשיכים להרשיע בלא גבול, החזקים היו רודים בחלשים ומענים אותם לאין קץ תוך שהם רודפים אחר כל תאוות העולם. ועתה שיש מוות, רשעים אלו לבסוף מתים, וטובה ורווחה מתפשטת בעולם, ובשרם שחטא בתאוות וניאופים נאכל על ידי התולעים. בלא המוות גם הצדיקים היו מתוסכלים באופן נורא מחייהם, שכן אין צדיק בארץ שיעשה טוב ולא יחטא, והחטאים שדבקו בהם היו ממשיכים ללפף אותם בלא יכולת להשתחרר מהם ולהיגאל. ועתה שיש מוות בעולם, המוות מפריד בין הנשמה לגוף ומכלה את החטאים שדבקו בגוף, ועל ידי כך הנשמה יכולה להשתחרר מהם ולהיטהר בגן עדן. פעמים שהדבר כרוך גם בייסורי גיהנם, אולם בסופו של דבר תהליך ההיטהרות נמשך עד שהנשמה חוזרת להתקשר לאלוהים כבראשונה. "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה, וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלוֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ" (קהלת יב, ז).
כך המוות מתקן את חטאי האנושות ככלל ואת חטאי כל אדם כפרט. עד שיושלם תיקון העולם, וכל נשמות האנשים שבחרו בטוב יקומו לגורלן בקץ הימים, לשוב לחיות עם הגוף המחודש שיעניק להן הבורא בתחיית המתים.
זו האמונה שצריכה ללוות את האבלים. לא זו בלבד שבכך צריך להאמין, אלא שהאבלים נדרשים לפעול באופן שיבטא את תהליך ההזדככות של קרובם שמת, ובמקביל לכך שגופתו נטמנת בקבר ונשמתו עומדת לפני בית דין של מעלה, מצווה עליהם 'לשבת שבעה' ולהזדהות עם ייסוריו ולהיזכר בכל המעשים הטובים שעשה, ובכך נשמתו מתחילה להזדכך ולהאיר. וככל שקרובי הנפטר מתעוררים לחזור בתשובה ולעשות מעשים טובים, כך יש יותר עילוי לנשמתו. בסופו של התהליך, גם אם הוא כרוך בייסורים, הנשמה של כל מי שבחר בטוב, מתעלה למדרגה גבוהה מכפי שהיתה יכולה להיות אילולי חטא אדם הראשון. כי גדולה מעלתם של בעלי תשובה ממעלתם של צדיקים גמורים שלא ירדו לעולם הזה שיש בו ניסיונות ויש בו חטא, ומעולם לא התמודדו עם יצרם וניצחו. אבל בני האדם שעמדו בניסיונות קשים, ולמרות הכל בסופו של דבר בחרו בטוב, זוכים שלאחר מיתתם נשמתם נצרפת באשי מרומים לעלות למדרגות גבוהות לאין קץ בעולם הנשמות, עד שהעולם יתוקן ויוכלו לחזור לחיים השלימים בתחיית המתים.
כל הלכות אבלות מבטאות את קבלת הדין שמשולבות בה עצבות ואמונה כאחד. הכאב גדול ונורא, ולכן צריך לבכות על המת ולהצטער עליו מאוד, ומאידך אסור לשקוע בייאוש, כי בסופו של דבר הצער הנורא הזה נועד לתיקון וזיכוך.
לכן למרות שיש מצווה גדולה להתאבל על המת ולכבד את זכרו, אסור להצטער ולהתאבל יותר מדי, וכן צוותה התורה שהמתאבל לא יחבול בעצמו ולא ישרוט את בשרו ולא יתלוש את שערותיו, שכל המתאבל על המת יותר מדי מראה בעצמו שאינו מאמין שה' מנהיג את עולמו בדין ולטובה (דברים יד, א, רמב"ן; רמב"ם הל' ע"ז יב, יב-טז).
ב – שבעת הקרובים האבלים
משפחה היא חטיבה אחת, שהחיבור שבין חלקיה עמוק מאוד, לכן כשאדם מת, משהו מקרוביו מת עמו, ועל כן קרוביו מִדַּרְגָּה ראשונה חייבים להתאבל עליו. אם יזכו להתאבל כראוי באופן שיכבד את זכרו ויעורר אותם לזיכוך ותיקון, ינצרו את נשמתו בצרור החיים, ומתוך כך גם חייהם יתעצמו. ואם לא יתאבלו כראוי, בנוסף לכך שלא יסייעו לעליית נשמתו גם חלק מהם ימות עמו.
2019-11-29 11:05:42
פרישה סמוך לווסת
1.מה ההרחקות הנצרכות בפרישה סמוך לווסת? 2.האם צריך לעשות בדיקות בזמן זה? מתי? האם יש הרחקות נוספות בין הזמן שצריך לבדוק ועד שבודקים?
- עיקר הדין הוא רק לא לשמש בעונה הפרישה (יום או לילה. ואם יש סבירות גבוהה שתראה עונה קודם, יש מקום להחמיר לא לשמש גם אז). ואם מדובר על זוג צעיר כזה שחיבוק ונישוק מעורר אותם בקלות לתשמיש, יש מקום להחמיר גם בזה.
- מעיקר הדין מספיק בדיקה אחת, ולכתחילה המנהג לבדוק פעמיים – בתחילת העונה ובסופה.
2019-11-29 08:34:16
נוסח ספר תורה
אנחנו ועד קהילת מגדל המים בבית שמש. בבית הכנסת שלנו מתפללים יהודים מכל עדות ישראל ואין לנו רב. לאחרונה הציעה משפחה לתרום לבית הכנסת ספר תורה תימני. אחד מהרבנים שמתפללים בבית הכנסת הביע דעתו שלא כדאי לקבל את התרומה מאחר ועל פי חלק מהפוסקים ספר זה אינו כשר לברכה או לקריאה לבני עדות אחרות. אם לא נקבל את ספר התורה המשפחה התורמת וחברי קהילה נוספים יפגעו מאוד. שאלתנו היא: האם לקבל את ספר התורה וכיצד לנהוג בו אם יתקבל. בהמשך לפניה קודמת אני פונה בשם וועד הקהילה התקבלה אצלנו הסכמה שננהג לפי מה שיפסוק הרב מלמד ולכן נודה לכם אם גם הרב יסמוך ידיו על הפסיקה כך שנוכל להציג אותה בקהילתנו באופן זה
מותר לכתחילה. הרב כותב על כך במפורש בספרו פניני הלכה ליקוטים א' פרק ג סעיף י. אעתיק לך את דבריו. אפשר לקרוא עוד מהספר דרך האתר.
י – המסורות השונות
כפי שלמדנו, ספר שיש בו טעות באות אחת, כולו פסול. ולמרות הדיוק המופלא שבהעתקת התורה, דיוק שאין דומה לו בשום עם ולשון, בעקבות הגלויות נפלו שינויים מעטים בין המסורות השונות. בחומש בראשית (ט, כט) בספרי התורה הספרדיים והאשכנזיים כתוב: "וַיְהִי כָּל יְמֵי נֹחַ", ואילו בספרי התורה התימניים כתוב: "וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי נֹחַ". וכן בדברים (כג, ב), בספרים הספרדיים ורוב ספרי תורה האשכנזיים, כתוב: פצוע 'דכה' ב'ה'. ולמסורת תימן, וכן בכמה ספרי תורה ישנים מאשכנז, כתוב: 'דכא' ב'א'. וכן בספר ויקרא פרשת צו, לפי המסורת הרווחת ברוב ישראל בפרק ז' פסוק כ"ח מתחילה פרשה פתוחה, ולמסורת תימנים ועוד מסורות הפרשה מתחילה לפני כן בפרק ז' פסוק כ"ב (עי' ש"ך יו"ד רעה, ו).
הכלל היסודי הוא שבשאלה זו בעלי המסורה הם הקובעים. בעלי המסורה אלו הסופרים הדייקנים שהיו סופרים את האותיות שבתורה ומדקדקים בלשונה. ולכן אף אם ישנו מדרש שעל פיו משמע שהגירסה שונה מהגירסה שלפנינו, הלכה כבעלי המסורה. אולם עדיין נותרה שאלה, כיצד צריכים הסופרים לנהוג באותם השינויים שבעלי המסורה נחלקו בהם.
הרמב"ם כתב שהספר עליו הוא סומך, הוא הספר הידוע במצרים, שהיה לפני כן בירושלים וממנו הגיהו את הספרים, ועליו היו הכל סומכים, לפי שהגיהו בעל המסורה המפורסם בן אשר, ודקדק בו שנים, והגיהו פעמים רבות (הלכות ס"ת ח, ה). כלומר לדעת הרמב"ם ישנה גירסה אחת שהיא הנכונה ועל פיה צריכים לכתוב את כל הספרים, וכל המשנה ממנה, ספרו פסול.
לפי מסורת הקהילה החלבית, הספר המפורסם שעליו דיבר הרמב"ם, הוא 'כתר-ארם-צובא'. למרבה הצער כיום אין בידינו אלא חלקים מ'כתר-ארם-צובא', אולם ישנם ספרים רבים שהועתקו ממנו, ועל פי השוואת הספרים השונים, נמצא כי ספרי התימנים הם הקרובים ביותר לנוסח המקורי שעליו דיבר הרמב"ם.
אולם צריך לדעת שכמה מגדולי הראשונים חלקו על הרמב"ם, וכבר בזמנו סברו שאין להעדיף את מסורת בן אשר על פני המסורות האחרות, וכל מסורת מוסמכת שכתבו על פיה במשך שנים רבות ספרים רבים, יש לה מקום, והכותב על פיה ספרו כשר (תשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן רלב, המאירי קידושין ל, א, שו"ת מהר"י מינץ פיורדא תקכו).
למעשה, לגבי הקריאה בתורה, מוסכם על הכל, שכל ספר שנכתב על פי אחת מן המסורות המוסמכות, מותר לקרוא בו בתורה בברכה.[1]
[1]. לדעת הרשב"א והמאירי ומהר"י מינץ, פשוט שאפשר לברך על כל ספר, שכן כל מסורת מוסמכת כשרה בעיניהם. וגם לדעת הרמב"ם שרק מסורת אחת של בן אשר היא הנכונה, כתב בנו רבי אברהם (בשו"ת שלו סימן צ"א), שניתן לעלות לתורה ולברך על כל מסורת, שכן אין בידינו ספר שכתב עזרא הסופר שנוכל לפסול על פיו את הספרים האחרים. ועוד יש לצרף, שיתכן והקל בזה, משום שהרמב"ם עצמו כתב תשובה לחכמי נרבונא שמותר לקרוא ולברך על ספר תורה פסול. (ואף שיש דעה חשובה שסוברת כי תשובה זו נכתבה על ידי חכמי נרבונא עצמם ולא ע"י הרמב"ם, מ"מ סוף כל סוף יש דעה כזו בראשונים וניתן לסמוך עליה).
2019-11-24 09:19:30
סיכון עצמי לטובת האחר
האם מותר לחייל לסכן את עצמו בכדי להציל חייל אחר לדוגמא רועי קליין בתודה מראש
איני מכיר את הפרטים במקרה הנכחי, אבל באופן כללי ודאי שחיילים צריכים לסכן את עצמם אחד עבור השני, זה מרכיב חשוב בנצחון. אם חייל לא ידע שיימסרו עבורו את הנפש, הוא יחשוש יותר, וממילא רוח לחימתו תחלש.
2019-11-23 17:00:49
מעבר דירה
שלום וברכה בהמשך לשאלה עם המעבר דירה בר"ח. אם יש הובלה זה משנה? או שעצם המעבר זה בעיה לנשים? יש מקום להקל ?
בכל מקרה מעיקר הדין הדבר מותר, לכן אם כבר הזמינו, זה בסדר.
2019-11-22 09:12:36
מעבר דירה
שלום וברכה קודם כל תודה רבה על כל המענה השאלות!! האם מותר לעבור דירה בראש חודש או בערב ראש חודש?
בערב ראש חודש אין בעיה. בראש חודש עצמו, לגברים מותר, לנשים עדיף שלא. פנה"ל זמנים א, ז.
2019-11-21 19:10:07
יין נסך -מחלל שבת
קראתי מתוך האתר בכשרות ב החדש את לגבי יין שנגע בו מחלל שבת לא הצלחתי להבין מה הדין לגבי מלצר במסעדה או אולם אירועים שהמלצר פתח את היין או אפילו מזג
מותר, כמבואר בסוף סעיף יג – "מוסכם למעשה על רוב הפוסקים, שבשעת הצורך, כדי למנוע עלבון או פגיעה באחווה שצריכה להיות בין ישראל, אין להחמיר ביין שנגעו בו מחללי שבת כל זמן שאינם עושים זאת להכעיס."
ואף לגבי גוי מבואר בסוף סעיף ח' שניתן להקל בדיעבד – "למעשה, העיקר כדעת המקילים, אבל אין להעסיק גויים במזיגה, כיוון שקשה לפקח שלא יגעו ביין. ולכן המנהג שכאשר המלצר גוי, למרות שאינו עובד עבודה זרה, הסועדים פותחים את הבקבוק ומוזגים לעצמם. אמנם בדיעבד, אם המלצר פתח את הבקבוק ומזג להם, היין כשר, וקל וחומר שהיין שנותר בבקבוק כשר. מפני שכל זמן שלא ראו אותו משכשך את היין שבבקבוק או נוגע ביין שבו, מותר לשתות את היין (כמבואר לעיל בהלכה ו' והערה 7. ופירוט ההלכה כאן למטה בסוף ההערה)."
2019-11-16 21:09:49
ונשמרתם
שלום וברכה היינו אמורים לנסוע לדרום לאירוע משפחתי. האם מותר לנסוע למרות המצב הבטחוני או שאסור כיון שזה באיסור ונשמרתם?
אם אין הוראה מטעם הממשלה לפנות את הדרום ולא לנסוע בכבישים, אין בעיה של 'ונשמרתם', לכן הדבר נתון לשיקול דעתכם.
2019-11-12 09:14:17
מרווח בין הריונות
שלום לרב, אני ואשתי נשואים שנה וחודשיים וב"ה התברכנו ונולדה לנו בת לפני ארבעה חודשים. אשתי מסוגלת מבחינה נפשית להריון נוסף ואני מבקש ליצור מרווח של פחות משנה כי איני מוכן לזה עדיין (נפשית וכלכלית, שנינו עדיין סטודנטים). האם מבחינת ההלכה יש מקום להתיר מרווח שכזה עד להריון שני בעז"ה? תודה רבה, בברכה, יוני.
אכן אתה צודק, גם אשתך צריכה את הזמן הזה. וכך מובא בספרו של הרב אליעזר מלמד שמחת הבית וברכתו ה, יג – יד (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה) :
יג – ההיתר למנוע היריון למשך שנה
בעבר רוב הנשים נהגו להניק כשנתיים, וכמעט תמיד ההנקה היתה מונעת את תהליך הביוץ ומחזור הוסתות, וממילא לא יכלו להיכנס להיריון בכל משך ההנקה. כך באופן טבעי נוצר הפרש של כשנתיים בין הלידה לתחילת ההיריון הבא. כיום המציאות השתנתה בשני דברים: האחד, משך ההנקה הממוצע התקצר לחצי שנה ואף פחות. כמה סיבות לכך ומהן: יציאתן של נשים רבות לעבודה, המתח המוגבר המלווה את חיינו ופיתוח תחליפי מזון סבירים לחלב אם. השני, אצל נשים רבות ההנקה אינה מבטלת את תהליך הביוץ והוסתות, וממילא גם במשך ההנקה הן יכולות להיכנס להיריון.
נמצא איפה שאם בני הזוג יקיימו את מצוות עונתם, תמידים כסדרם, נשים רבות ייכנסו להיריון חודשים ספורים לאחר הלידה, כאשר אצל נשים שאינן מניקות או מיניקות באופן חלקי הסיכוי לכך גדול יותר. השאלה האם מותר להשתמש באמצעי מניעה כדי לקיים את מצוות עונה בלא להתחיל היריון נוסף בשנה הסמוכה ללידה?
יש רבנים שנוטים להחמיר שלא למנוע היריון בלא צורך גדול שנובע מחולשה יתירה או עצבנות קשה, מפני שלדעתם מצוות פרו ורבו מחייבת ללדת כמה שיותר ילדים ולא למנוע היריון. אולם הלכה כדעת רוב הפוסקים שסוברים שבשעת הצורך מותר למנוע היריון באמצעים הכשרים על פי ההלכה (כמבואר בהלכות יז-יט). וכיוון שהניסיון מראה, שמצד בריאות הגוף והנפש, רצוי לרוב הנשים לעשות הפסקה של כתשעה חודשים עד שנה בין הלידה להיריון הבא, מותר לכתחילה לכל הנשים להשתמש לצורך זה באמצעי מניעה. וכן לאחר הפלה, בשעת הצורך, על פי הוראת רופא ירא שמיים, אפשר למנוע היריון למספר חודשים.[1]
יד – מניעת היריון לשנתיים ויותר
לפני קיום חובת פרו ורבו בבן ובת, אין למנוע היריון למשך יותר משנה. אולם יש נשים, שמצד מצבן הגופני או הנפשי, נזקקות להפסקה של יותר משנה לאחר הלידה, ואזי מותר להן למנוע היריון עד למשך שנתיים.
אבל לצורך לימודים או עבודה, או מפני קשיים כלכליים וכיוצא בזה, אסור לבני זוג שעדיין לא קיימו את מצוות פרו ורבו למנוע היריון ליותר משנה. ויש מקילים בזה עד שנתיים.
ואף שנכון לנהוג כדעת רוב הפוסקים ולא להקל במצוות פרו ורבו, שלמענה העולם נברא ובה האדם נעשה שותף עם הקב"ה בקיום העולם (גיטין מא, ב; נדה לא, א), מכל מקום הרוצים להקל, יש להם על מה לסמוך.12 אבל מעבר לשנתיים, אסור להקל לפני קיום חובת המצווה.
ואין האשה יכולה לטעון, שהואיל והיא עצמה אינה חייבת במצווה, מותר לה למנוע היריון בלא הגבלה, מפני שלאחר שנתקבלה תקנת רבנו גרשום שאסור לאיש לישא שתי נשים, ואסור לאיש לגרש את אשתו בעל כורחה, נעשה האיש תלוי לגמרי באשתו בקיום חובת המצווה, ובהסכמת האשה להינשא, הסכימה להיות שותפה עמו בקיום חובת המצווה (חת"ס אה"ע כ).
בשעת הדחק, כאשר האשה סובלת ממחלה, גופנית או נפשית, שהטיפול בה דורש מניעת היריון, מותר גם לפני קיום מצוות פרו ורבו מהתורה בבן ובת, למנוע היריון למשך יותר משנתיים לאחר הלידה. והיתר זה צריך להישקל בכובד ראש לאחר קבלת חוות דעת מרופא ירא שמיים.[2]
[1]. סוגיית 'תכנון המשפחה' לא הוגדרה באופן מסודר בספרי הפוסקים, אלא מצינו תשובות רבות לאנשים שונים במצבים שונים. הסיבה העיקרית לכך, מפני שזו סוגיה שהתחדשה בדורות האחרונים, כאשר בעקבות פיתוח הרפואה ושיפור תנאי החיים והמזון, האשה הממוצעת יכולה ללדת הרבה יותר ילדים מאשר בעבר (כמבואר בתחילת הערה 6). בנוסף לכך, לדעת רבים, הואיל והנושא מורכב מאוד, יש לשאול בזה חכם, וממילא אין צורך לכתוב על כך הגדרות כוללות (כמבואר בהלכה כ). עוד צריך לציין שתשובות רבות נכתבו על אמצעי מניעה שיש בהם חשש השחתת זרע, ולא על גלולות והתקן, שאין בהם חשש זה, הואיל והם דומים לכוס של עיקרים, עיין להלן בהלכה יז. בכל אופן, מכלל התשובות מצינו שלוש שיטות עיקריות. המחמירים סוברים שאין למנוע היריון בלא צורך גדול, ורק באופן טבעי על ידי הנקה מותר למנוע היריון, אבל באופן אחר, גם לאחר לידה אין למנוע היריון זולת במקרים מיוחדים של חולי גופני או מצב נפשי רעוע (שבט הלוי ג, קעז; משנה הלכות ה, רי). מנגד, יש מתירים תמיד למנוע היריון למשך שנתיים, גם לפני השלמת חובת פרו ורבו, מפני שכך הוא הטבע הבסיסי, וכך היה בפועל במשך כל הדורות שנהגו להניק שנתיים (נדה ט, א), ובתוך כך גם מנעו היריון (שיח נחום צד; בני בנים א, ל). והדרך המרכזית היא, שלצורך חשוב של התאוששות מלידה וטיפול בתינוק, מותר לכתחילה למנוע היריון למשך תשעה חודשים עד שנה. ואף אשה שאינה חשה בצורך זה, יכולה לכתחילה למנוע היריון למשך זמן זה, כי הניסיון מצביע על הצורך שבדבר. ובמצבים מיוחדים של חולשה גופנית או נפשית גדולה, מקילים עד שנתיים. וכמדומה שרוב הרבנים מורים כן (עיין נשמת אברהם אה"ע ה, טז, 1).
[2]. יסוד הלכה זו מבואר בהערה הקודמת. ואמנם בשו"ת בני בנים א, ל, התיר לצורך גידול התינוק למנוע היריון ארבע שנים, והראיה מכתובות ס, א, שמותר לאשה להניק ארבע שנים. ויש לדחות, שרק כאשר המניעה היא בדרך טבעית, על ידי הטיפול בתינוק, מותר, וכדרך שהעוסק במצווה פטור מהמצווה. אבל בדרך מלאכותית אסור, מפני חובת המצווה. וכשם שקבעו חכמים שחובה להינשא עד גיל עשרים כדי לקיים את חובת המצווה, וכל העובר זמן זה נחשב עבריין (קידושין כט, ב), כך יש זמן טבעי למניעת היריון, שהוא לכל היותר שנתיים. וכך מקובל להורות.
2019-11-12 05:57:50
שליח לדבר עבירה
כבוד הרב שלום, אני רופא וטרינר במקצוע, אדם שומר תורה ומצוות ברוך ה׳. ידוע על איזור מדאורייתא על סירוס זכרים ומדרבנן על עיקור נקבות. שאלתי היא האם מותר לי להיות רופא מרדים – רופא אחראי על השגחת המטופל במהלך הניתוח – כאשר רופא אחר מבצע את הניתוח? יש אפשרות שהרופא יהיה גוי ולא יהודי ובנוסף האם מותר לעזור למקרה שבמהלך הניתוח יש סיבוך וצריכים רופא שיעזור אך אני בפועל לא מבצע את הניתוח אלא רק עוזר במה שצריך לעזור. תודה רבה!
עיקור נקבה על ידי גוי, מותר, ועיקור זכר על ידי גוי הוא איסור דרבנן של אמירה לגוי, ולכן כל עוד אינך עושה את הניתוח ובכל מקרה הוא יעשה גם אם לא תשתתף, מותר. אם מדובר על יהודי שמעקר זכר, אסור להיות שותף באיסור תורה, ובמקום צורך גדול ניתן להקל, כגון שהפתיעו אותך ואתה המרדים היחיד באזור, ובלא זה יהיה ספק באשר להמשך עבודתך. הדברים צריכים להיות גלויים על השולחן מול מקבלי ההחלטות, שידעו שאתה לא שותף בסירוס זכר על ידי יהודי. סיכום הסוגיה מובא בספרו של הרב אליעזר מלמד פניני הלכה כשרות א' טו, יד (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה) :
יד – איסור סירוס בעלי חיים
מגמת הבריאה להוסיף חיים בעולם, וכפי שנאמר לאחר בריאת הדגים והעופות (בראשית א, כב): "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלוֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ". כהמשך לזה אסרה התורה פעולת סירוס. היינו פעולה שפוגעת באחד מאיברי ההולדה של אדם או בהמה, חיה ועוף. וכל המסרס אחד מהם, עובר על איסור תורה שעונשו מלקות (ויקרא כב, כד; שו"ע אה"ע ה, יא).
איסור סירוס מהתורה נאמר לגבי זכרים שאיברי ההולדה שלהם גלויים ואותם היו רגילים לסרס, אבל סירוס נקבות לדעת רוב הפוסקים אסור מדברי חכמים. ויש אומרים שגם נקבה אסור לסרס מהתורה, אלא שאין לוקים על סירוס נקבה. ומנגד יש אומרים, שגם מדברי חכמים אין איסור לסרס נקבות, אבל כיוון שאסור לצערן ממילא אסור לסרסן, כי הסירוס כרוך בכאב רב, ואם יסרסו אותן בלא צער – אין איסור.
בתקופה האחרונה התעוררו ארגוני צער בעלי חיים לבעיית חתולי הרחוב, שבאין אויב שידלל את אוכלוסייתם – התרבו מאוד, והמזון שנזרק לפחים אינו מספיק למחייתם, והם משוטטים רעבים וכחושים, מייללים מצער ומנסים להתגנב לבתים כדי להשקיט את רעבונם. היו שהציעו לתפוס חתולים זכרים, לסרסם על ידי כריתת צינור הזרע שלהם, לסמנם על ידי חיתוך מקצת מאוזנם כדי שלא יטעו ללוכדם בשנית, עד שיסרסו כשמונים אחוז מן הזכרים. וכיוון שרובם הגדול יהיו עקרים, לא יוכלו להפרות את הנקבות, ואוכלוסיית החתולים תצטמצם.
אולם כפי שלמדנו, הדבר אסור מהתורה. וכן אסור לשכור גויים שיסרסו את החתולים, מפני שכל דבר שאסור על ישראל באיסור תורה, אסרו חכמים על ישראל לבקש מגוי לעשותו (שו"ע אה"ע ה, יד). בנוסף לכך, יש סוברים שגם לבני נח אסור לסרס בעלי חיים, ואזי מן התורה אסור לבקש מהם לסרס חתולים, שכן נצטווינו שלא להכשיל אדם בעבירה. וגם את הנקבות אסור לדעת רוב הפוסקים לסרס מדברי חכמים. לפיכך ניתן להציע, שמעת לעת יפזרו ברחובות מזון טעים לחתולים ובתוכו גלולות למניעת הריון, וגלולות אלו ימנעו את הביוץ והייחום של החתולות, ועל ידי כך אוכלוסיית החתולים תצטמצם ללא איסור סירוס.
וזו העצה הנכונה גם למי שאינו רוצה שהכלבה שלו תתעבר, שייתן לה גלולות למניעת הריון. ואף שיש חשש שגלולות אלו עלולות לגרום למחלות, זה הפתרון הראוי לפי ההלכה. ואם יתאמצו, יוכלו לייצר גלולות למניעת הריון בבעלי חיים שאינן גורמות למחלות, כשם שהצליחו לייצר גלולות למניעת הריון בבני אדם שאינן גורמות למחלות. בשעת הדחק, כיוון שלדעת רבים איסור סירוס נקבה מדברי חכמים, אפשר שיהודי יעקר כלבה או חתולה על ידי זריקה או סתימת חצוצרות, מפני שזו דרך של 'גרמא', היינו פעולה שגורמת לסירוס בדרך עקיפה ולאחר זמן. או שווטרינר גוי יסרס אותה בניתוח.[1]
[1]. אסור לבקש מגוי לסרס בעל חיים, משום שלדעת רוב הפוסקים איסור שבות (איסור חכמים) של אמירה לגוי חל על כל איסורי התורה, שכשם שאסור לישראל לבקש מגוי לחלל עבורו את השבת, כך אסור לבקש מגוי לעשות איסור אחר. ואמנם הראב"ד מיקל, אולם רוב הפוסקים מחמירים. וכן דעת רמב"ם, רא"ש, נמוק"י, רשב"א, ר"ן, וכן נפסק בשו"ע אה"ע ה, יד (עי' פנה"ל שביעית ה, 9).
בנוסף לכך, למדנו בסנהדרין נו, ב, ונז, א, שלדעת תנא דבי מנשה ור' חידקא, בני נח אסורים בסירוס, שנאמר (בראשית ט, ז): "שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ". ולדעת חכמים זו ברכה ולא מצווה. רוב הראשונים פסקו כחכמים, וכן דעת רא"ש ב"מ ז, ו, נמוק"י ב"מ נג, א, ב"י אה"ע ה', ביאור הגר"א בשם הפוסקים. אולם לדעת השאילתות אמור שאילתא ק"ה, גם בני נח אסורים בסירוס, וכן דעת סמ"ג לאוין קכ, או"ז ב"מ סי' רפו.
לעניין סירוס נקבה, לדעת הגר"א אה"ע ה, כה, האיסור מהתורה ואין לוקין עליו, ומקורו מתו"כ. ולרוב הפוסקים האיסור מדברי חכמים, מפני שאיברי ההולדה שלהן מכוסים, ועיקר חובת פרו ורבו על הזכרים, וכך משמע מלשון רמב"ם (איסורי ביאה טז, יא), ומגיד משנה שם. וכן דעת רמב"ן ורשב"א לשבת קיא, א. ולדעת הט"ז (אה"ע ה, ו) אין איסור סירוס בנקבות, אלא רק משום צער בעלי חיים אסרו חכמים לסרס נקבות. וכן דעת הפרישה (ורק באשה אסר משום לא תוהו בראה). וכתב בשו"ת לב אריה (ב לד), שלפי זה, אם ירדימו את הבהמה ויעקרו אותה בלא כאב, אין בזה איסור. אלא שלמעשה, כיוון שלדעת רוב הפוסקים אסור לסרס נקבה, קשה להתיר סירוס בעלי חיים נקבות אפילו לצורך לימוד רפואה. וכתב בספר נשמת אברהם, אה"ע ה, ט, שכך אמר לו רשז"א. וכך אמר לי מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל, שאין להתיר סירוס נקבה, ויש למצוא פתרון של גלולות למניעת הריון, ובלית ברירה אף מוטב להרוג בעלי חיים מאשר לסרסם. ע"כ.
והעצה הנוחה, לבקש מווטרינר גוי לעקר נקבה, הואיל וסירוס נקבה אסור לישראל מדרבנן, אמירה לגוי היא 'שבות דשבות', וכאשר גם באיסור התורה של סירוס זכר אין עונש מיתה, ב'שבות דשבות' של איסור זה אפשר להקל לכתחילה (כמבואר בפנה"ל שביעית ה, 9; ועי' שבט הלוי ו, רד). ובשעת הדחק נראה להקל ליהודי לעקר נקבה על ידי זריקה, שזה עיקור בגרמא שמדרגתו כ'שבות דשבות' שמותר על ידי יהודי לצורך גדול. וכן אפשר להתיר על ידי סתימת החצוצרות בדרך גרמא (ועי' בפנה"ל שמחת הבית וברכתו ז, ה, 8).
2019-11-11 21:17:02
הגרלת כלים
שלום רב. יש לנו כלים מפורצלן או חרס (עדיין לא בדקתי ממה זה עשוי) שהשימוש שלהם חלבי. לפני מספר ימים אכלו בכלים מרק בשרי חם. ברצוני לשאול האם אפשר לחזור ולהשתמש בהם שוב אשמח לקבל התייחסות לחרס ופורצלן
הכלים שלכם הם חרס מצופה בשכבה דקה וחלקה של זכוכית, כמו כל כלי החרס כיום. ולכן אם המרק הבשרי שניתן בתוך הכלי לא היה ממש רותח, כלומר מעל שבעים מעלות (אם היה ניתן לאוכלו מיד אפילו בדוחק, אין ספק שלא היה מעל שבעים מעלות), ניתן להכשיר את הכלי על ידי עירוי מים רותחים מהקומקום. שכן יתכן שהכלי כלל לא בלע כיון שהמאכל לא היה רותח, ויתכן שגם אם היה רותח כיון שמדובר על כלי שני אין בליעה, וגם אם יש בליעה יתכן שההכשרה בכלי כזה מועילה.
2019-11-04 08:59:35
מגבונים בשבת
שלום, רציתי לדעת האם כשהפניני הלכה התיר המגבונים בשבת זה מדובר רק במגבונים של נייר או גם בבד ? אולי יש מקום לומר שגם בבד לדעת רוב הראשונים, אין איסור תורה כי זה לא בגד…? תודה
הוא לא חילק, אז שניהם, וגם לפי סברותיו, אין מקום לחלק.
2019-10-30 20:52:05
חציצה בנטילה
שלום הרב, אני עונדת שתי טבעות מכסף טהור ואני לא רגילה להוריד אותן חוץ מאשר בזמן המקלחת ומחזירה אותן מיד לאחר מכן (קרמים, לישת בצק וכדו' אני עושה כשהן עליי) האם הן נחשבות כחציצה בזמן בנטילה?
רק טבעת שאין רגילים להסירה בשום מצב, אינה חוצצת. אבל אם מקפידים להסירה בזמנים מסוימים, חוצצת.
2019-10-30 12:36:47
חתונה
האם ידוע על מקור תורני שבזמן שאדם מחתן את ילדיו יש לו צינור שפע מיוחד משמים ובזמן הזה יכול להוציא יותר מן הרגיל?
ממש לא. אין להוציא בשום אופן יותר ממה שיש לו לכל ילד באופן מתוכנן ביותר.
2019-10-29 12:06:41
תפילין
שלום רציתי לדעת את סדר התפילות כאשר מניחים תפילין. האם קוראים קודם את הפרשות של השמע ישראל ואז את שתי הפרשיות שיש בתפילין? שזה וידבר ה' אל משה לאמור, והיה כ יבאך ה'. או שקוראים קודם כל את שתי הפרשיות האלה ואז את הפרשיות של הקריאת שמע. 2) האם קוראים את שתי הפרשות כאשר התפילין עדיין עליי, או אחרי שאני כבר חולץ (מוריד) את התפילין?
אחרי הנחת התפילין יש נוהגים לומר שני פרקים מתוך המובא בתפילין, קדש, והיה כי יביאך, כפי שמובא בסידורים. ואחר כך על סדר התפילה אומר שמע והיה אם שמוע.
2019-10-28 20:25:46
תה בשבת
שלום וברכה בשבת כשמכינים תה(כמובן כלי שלישי) האם צריך לשים קודם את התיון ואז את המים או קודם את המים ואז את התיון?
כשאומרים להכין משהו בכלי שלישי הכוונה לשים את המים בכלי שלישי ואחר כך לשים את המאכל. הלכה למעשה, מותר להכין תה גם בעירוי מכלי שני, כלומר לשים את התיון בכלי ריק, ולערות עליו את המים מכלי שני, משום שכלל לא בטוח שתה מקלי הבישול, ומשום ששקית התיון עצמו היא כדי קליפה, ועירוי מבשל רק כדי קליפה, כך שבכוח המים לבשל רק את שקית התיון.
2019-10-27 12:47:39
שיט בשבת
הלכה למעשה- חברת מנו ספנות (ישראלית) מוציאה שיט מחמישי עד ראשון, המלחים גויים, בשבת חלק עגינה וחלק שיט, ספינה משוכללת וחדישה כך שלא מצוי שמישהו יחלה, אינני יודע מה תהיה האוכלוסיה, מיועד לישראלים (יהודים, רוסים וערבים). האם ניתן להצטרף? המשפחה המורחבת מבקשת.
אסור, שכן ברור שרובם יהודים. כמו כן, כיון שהספינה שייכת לחברה ישראלית, ברור שרבים מעובדי החברה יהודים, ולכן אסור להיות שותף בחילול השבת שלהם, כמובא פניני הלכה סעיף יא בסוף.
2019-10-27 08:22:09
שעון שבת לפלטה
שלום לרב.השעון כבה את הפלטה בלילה לאחר סעודת ליל שבת ומכוון להדליק בבוקר בשבת.האם מותר להניח תבשיל המבושל כל צרכו ויבש בבוקר לפני ההדלקה או רק לאחר ההדלקה או לא משנה או בכלל אסור? תודה מראש לרב.
אם התבשיל מבושל כל צרכו ויבש מותר להניחו על הפלטה מתי שרוצים, ולדעת רבים צריך לשים חציצה של צלחת או משהו אחר בינו לבין הפלטה, כמובא בפניני הלכה שבת חלק א' פרק י'. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
2019-10-21 19:16:14
נישואים שניים
שלום רב,לפני מספר שנים התגרשתי מבעלי ,היום הגרוש שלי חי עם אישה אך לא נשוי לה ,גם לא מתכוון להתחתן איתה האם מותר לי לנסות להשפיע עליו לחזור אלי (והמטרה שלי היא כמובן להתחתן איתו ) ? תודה רבה
מותר, אלא אם כן הוא כהן, וכהן אסור בגרושה אפילו היא אשתו.
2019-10-21 18:08:49