חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
שירת נשים
שלום הרב, אנחנו שתי חברות שמנגנות בבתי חולים, בעיקר במחלקות בהם מאושפזים זקנים (פנימית וכד). היא בכינור ואני בגיטרה, ככה שהנגינה היא חזקה. השאלה האם מותר לי לשיר תוך כדי כשזה לזקן / כשנמצאים באותו החדר גם גברים. אני מניחה שזה לא פרמטר, אבל אני לא שרה יפה במיוחד, זה ממש נטו כדי לחבר את השומע לשיר, וגם הקול שלי די נבלע בנגינה. אני מניחה שתשומת הלב של מי ששומע אותנו מופנית לנגינה, וממש לא לקול שלי. אני מניחה שגם זה לא פרמטר, אבל במידה והתשובה היא שלא, אז כנראה שנפסיק לננגן בבתי חולים, כי השירה די הכרחית כדי שהזקנים יקלטו את השיר, וברוב החדרים ישנם גם גברים. תודה רבה!
אסור לבנות לשיר גם לפני גברים זקנים וגם במקרה הנידון. אין סיבה להפסיק במצווה, יש גם נשים זקנות וחולות בבתי החולים.
2019-12-22 06:31:14
יציאת מצרים
לאן מצווים בני ישראל להגיע ביציאה מנצרים. ארץ ישראל אינה מוזכרת אז איך ידעו להגיע לארץ?
המילה 'ישראל' לא מוזכרת כי לא קראו לה כך, אבל זו הכוונה כשכתוב סתם 'ארץ', כמו "אל הארץ אשר אראך". ולכן רש"י על פי חז"ל מפרש כך כל פעם שמדובר על הארץ. יש לציין שבפועל ביציאת מצרים, הם לא היו צריכים לדעת לאן להגיע, כיון שהיו להם ענני כבוד שהראו להם את הדרך. גם בכל ימי המדבר הם לא הלכו לאן שהם רוצים, אלא הכל היה על ידי העננים "על פי ה' ביד משה".
2019-12-21 17:53:10
שלוש השבועות
לכבוד הרב. בנוגע לשלש השבועות, שנובעות משיר השירים. האם אין לראות בהן שבועות שמיועדות דווקא לנשים?
לא. כל לשון הנקבה שבשיר השירים מיוחסת לרעייתו של הקב"ה, הלא היא כנסת ישראל – עם ישראל בכללותו. לגבי היחס הנכון לשלושת השבועות, כדאי לראות פניני הלכה זמנים ד, ד. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
2019-12-21 09:06:19
מעלת תפילין רבנו תם
מהי מעלת הנחת תפילין רבינו תם? האם ניתן להניח תפילין רשי ואז לאחר חזרת תפילת 18 השצ להניח ריבנו תם
ההידור הוא בכך שיוצאים ידי חובת שיטה נוספת בהלכות תפילין. אמנם כמו בכל הידור צריך לראות שאינו סותר שיקולים אחרים, כגון בעיית 'מחזי כיוהרא'. ולכן כאשר רוב הציבור לא מניח תפילין של ר"ת, והוא אינו ידוע כחסיד, הדבר הנכון הוא לא להניח תפילין של ר"ת, לפחות לא בפניהם.
לגבי זמן הנחתם – במקום שנוהגים להניחם, יעשה כמו כולם. יש שנוהגים בחזרת הש"ץ, ויש נוהגים לפני קדיש תתקבל, ויש נוהגים אחרי כל התפילה. לענ"ד הנכון היה להניח בסוף כל התפילה, כדי לא להפריע למהלך התפילה ולכוונה הנדרשת בעניית ברכות חזרת הש"ץ והקדישים ושאר מזמורי התפילה.
פניני הלכה ליקוטים א' ט, טו: "בעקבות הגלות התעוררה מחלוקת בין גדולי הראשונים בסדרן של פרשיות התפילין. לדעת רש"י והרמב"ם, סדר הפרשיות הוא כסדרן בתורה, ואם כן כשהתפילין מונחות על הראש, הפרשה שבבית הימני היא 'קדש', אחריה 'והיה כי יביאך', אחריה 'שמע' ואחרונה משמאל 'והיה אם שמוע'. אולם לדעת רבנו תם הפרשה השלישית היא 'והיה אם שמוע' והפרשה הרביעית היא 'שמע'. וכן בתפילין של יד נחלקו, שלפי רש"י ורמב"ם הפרשה השלישית 'שמע' והרביעית 'והיה אם שמוע'. ולדעת רבנו תם, השלישית 'והיה אם שמוע' והרביעית 'שמע'.
וכיוון שסדר הנחת הפרשיות מעכב, נמצא שהתפילין לשיטת רבנו תם פסולות לפי שיטת רש"י, ואילו התפילין לשיטת רש"י פסולות לפי שיטת רבנו תם. עוד בתקופת הראשונים, הוכרעה הלכה על ידי רוב הראשונים כדעת רש"י ורמב"ם, וכן נהגו כל ישראל. והיו יראי שמיים שהוחזקו בחסידות שנהגו להניח בנוסף לתפילין לפי שיטת רש"י זוג נוסף לפי שיטת רבנו תם, כדי לצאת ידי חובת כל השיטות. לכתחילה הניחום ביחד על היד והראש, וכך יצא שהתפללו וקראו קריאת שמע עם שני הזוגות, שאחד מהם כשר. אבל כאשר התפילין מבתים גדולים, כרוב הבתים של ימינו, אין מקום לשני זוגות, והרוצה להניח תפילין של רבנו תם יניחן אחר התפילה. ויקפיד לכוון, שבאותן שהן כשרות הוא מקיים המצווה, ואילו השניות הן חול. שאם יכוון לצאת בשתיהן נמצא עובר ב'בל תוסיף' (שו"ע או"ח לד, א-ג. ועיין מ"ב ובאו"ה שם).
ולפי האר"י ז"ל, יש ערך לשתי השיטות, שכל שיטה רומזת לכוונה וייחוד אחרים, ואם כן שני הזוגות קדושים, ולכתחילה יש מקום להניח את שני זוגות התפילין, כדי לרמוז לשתי הכוונות. על פי שיטתו היו שעודדו את הציבור הרחב להניח באופן קבוע שני זוגות תפילין (קול יעקב לד, סעיפים ד, ז. ועיין יבי"א ח"א או"ח ג).
לעומת זאת לדעת הגר"א, גם ירא שמיים המפורסם בחסידות אינו צריך להניח תפילין של רבנו תם, משום שהוכרעה הלכה כרש"י ורמב"ם, וכן נהגו כל ישראל, ומנהגם של ישראל תורה הוא. ואם נחשוש לכל השיטות השונות בדיני התפילין, נצטרך להניח לפי חשבונו עשרים וארבעה זוגות תפילין בכל יום. אלא שהלכה כרש"י ורמב"ם ודי להניח זוג אחד בלבד. וכן נוהגים רבים. (גם הרב משאש בשמש ומגן ח"ג או"ח נח, ד, כתב שלא נהגו במרוקו להניח תפילין של ר"ת).[1]
למעשה, ראוי לכל אדם לנהוג כמנהג אבותיו. ואם יש לו רב מובהק – כפי שידריכו רבו." עד כאן ציטוט מפניני הלכה.
[1]. בתוספת מעשה רב יח, כתב שיצטרך להניח ס"ד זוגות. וב'עץ החיים', שליקט וסידר הרב רובין בסוף ספר 'נפש החיים' אות קכב (עמוד תמה), הביא את דברי רבי חיים מוואלוז'ין, תלמידו הגדול של הגר"א, שכך אמר: "שאל רבנו (רבי חיים) את הגר"א ז"ל על תפילין דר"ת, וכך אמר לו (רבי חיים לגר"א) בצחות לשונו: בשלמא אתם אינכם רוצים לילך ד' אמות בלא תפילין, על כן אין אתם מניחים תפילין דר"ת כדי שלא לבטל מתפילין דרש"י. אבל אני מה בכך אם אניח תפילין דר"ת כדי לצאת כל הדעות. השיב אם תרצה לצאת כל הדעות תניח כ"ד זוגות תפילין. והיה מתפלא מאוד היכן מצא כ"ד זוגות. השיב לו: דוק ותשכח. נפק דק ואשכח, היינו שיש דעה שלישית של רב שר שלום סובר כר"ת רק שר"ת מתחיל להניח הפרשיות בתוך הבתים מימין לשמאל, והוא מתחיל משמאל לימין, הרי ג' זוגות. ועוד, יש מחלוקת הפוסקים אם הפרשיות יהיו עומדים או שוכבים, הרי ששה. עוד יש דעות בתמונת האותיות, הרי י"ב. עוד יש מחלוקת הפוסקים אם לכתוב על מקום שיער או על מקום בשר, הרי כ"ד זוגות. אמר רבנו (רבי חיים): הלא נמצא בזוהר הקדוש שתפילין דרבנו תם הם עולם הבא, וגם האריז"ל כתב בפירוש שיש להניח תפילין דרבנו תם? והשיב לי (הגר"א): אין אני מהדר אחר עולם הבא, והמהדר אחר עולם הבא יניח תפילין דרבנו תם. וגם פשט הזוהר אינו כן. ומיום ששמע רבנו (רבי חיים) מפי הגר"א לא הניח תפילין דרבנו תם".
2019-12-19 23:35:07
חנוכה
שלום וברכה אבי חוזר מעבודתו אחרי צאת הכוכבים(איזור 19:00). האם אסור לאכל מזונות או לחם מעל כביצה וכן ללמוד מצאת הכוכבים עד שאנו מדליקים נרות חנוכה? עדיף שאני ידליק בצאת הכוכבים(אחרי ערבית ישר) לבד או עם כולם מאוחר יותר? אנחנו אשכנזים
- לפי המבואר בפניני הלכה, מותר לאכול וללמוד אם עושים תזכורת, כשעון מעורר, או בכך שקובעים זמן להדלקה וממתינים אחד לשני, או שבפועל מחכים לבעל הבית להדלקה.
- לפי המבואר בפניני הלכה, אם מדליקים לפני תשע, עדיף שכולם ידליקו יחד.
2019-12-18 14:55:54
הלכות שבת
לכבוד הרב שליט"א, האם דג חי מוקצה בזמן הזה, היות וכיום רבים אוכלים סושי העשויה מחתיכות של דג חי? בכבוד רב, אברהם ל.
לא סביר שכיום בתקופת השפע יש מאכלים חיים שאוכלים, ובשלושת אלפי השנים האחרונות לא אכלו אותם אפילו בשעת הדחק. ולמעשה, אם האדם שהדג שייך לו היה אוכל אותו בשעת הדחק, כלומר כאשר הוא רעב מאוד, אין הדג מוקצה.
2019-12-18 04:15:50
פיקוח נפש
שלום הרב! ראיתי סרט על מלחמת העולם השניה שמציג פצפיסט שלא היה מוכן לאחוז ברובה שהתגייס לצבא ונשלח לחזית בתור חובש. במהלך המלחמה הוא נכנס לבדו למקום מסוכן שהיה יכול לההרג בו כדי להציל חיילים פצועים שאם הוא לא היה מטפל בהם היו נהרגים. א. האם היה מותר לו להיות סרבן מצפון ובפרט בשעת מלחמה? ב. האם מותר לו להיכנס לקרב כשאין לו דרך להגן על עצמו? ג. האם מותר לאדם להכנס למקום סכנה שסיכוי גבוהה שיהרג או יפגע כדי לנסות להציל אחרים אף שלא ברור כלל שהם ישארו בחיים? ומה הדין בסתם אדם שמכניס עצמו למקום סכנה? תודה רבה ברכה והצלחה.
פניני הלכה העם והארץ ד, א – "מצוות המלחמה מחייבת כל יחיד להסתכן הרבה מעבר למה שנצטווינו להסתכן לצורך הצלת יחידים מישראל. לצורך הצלת יחיד או יחידים, לכל הדעות, אין מצווה להיכנס לסכנה שרוב הסיכויים שהבא להציל ייהרג בה. אולם בעת מלחמה, כשיש הכרח לסכן יחידים כדי להציל את המערכה, צריך היחיד להיות מוכן להיכנס אף למצב שסכנתו מרובה מהצלתו. וכפי שכתב מרן הרב קוק (משפט כהן קמג) שהכלל של "וָחַי בָּהֶם", ממנו למדנו שפיקוח נפש דוחה את כל המצוות שבתורה אינו חל בעת מלחמה, מפני שהלכות הציבור שונות מהלכות היחיד, ולצורך קיום הציבור צריכים היחידים להיות מוכנים להיכנס לסכנה. על פי זה כתב בשו"ת 'ציץ אליעזר' (יג, ק), שגם הכלל של "חייך קודמים לחיי חברך" אינו חל במלחמה, "אלא כל אנשי המלחמה כאיש אחד מחויבים למסור כל אחד ואחד את נפשו בעד הצלת חייו של משנהו. וגם זה נכלל בכללי הלכות ציבור, ובגדר הנהגת המדינה ותקנתה" (הצבא כהלכה פרק טו).[1]
[1]. לגבי חיוב יחיד להציל את חבירו ישנן שתי שיטות. לדעת רוב הפוסקים, אין אדם צריך להיכנס לסכנת נפשות כדי להציל את חבירו. משום שהכלל "וָחַי בָּהֶם – ולא שימות בהם" (יומא פה, ב), חל גם על מצוות "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". כלומר, כל פעולה שיש בה סיכון חיים ממשי, שאדם רגיל אינו מוכן להיכנס אליו אפילו כדי להציל את רכושו, אין מצווה לעשותה כדי להציל את החבר. כך דעת רבנו יונה גירונדי, סמ"ע חו"מ תכו, ב, שועה"ר או"ח שכט, ח, והלכות נזקי גוף ונפש ז, מ"ב שכט, יט, אג"מ יו"ד ח"ב קעד, ב, ציץ אליעזר ח"ט, מה, ועוד. ויש אומרים שכדי להציל נפש מישראל צריכים להיות מוכנים לסכן את הנפש, וכ"כ ב"י חו"מ תכו, עפ"י הגה"מ בשם הירושלמי, ולכך נטה הרצי"ה ב'לנתיבות ישראל' ח"א עמ' קנח (הוצאת בית אל). (ועי' בפנה"ל ליקוטים ב' יא, ב-ג). אולם לגבי מלחמה הכל מודים שצריך לסכן את הנפש כדי לנצח.
2019-12-17 17:21:53
חנוכה
שלום , אני לומד בישיבה של חוצניקים שבה זה חופש לחנוכה ורוב הבחורים חוזרים לחול איצל הוריהם. אני אשאר עם כמה חברים בישיבה, והם רוצים לשתף איתי לקנות נרות חנוכה. אבל אני לא ישן באותו חדר כמוהם. אז רציתי לדעת האם מותר לשתף איתם ולהדליק בחדר אוכל, או צריך להדליק דוקא בחדר פרטי ? תודה רבה
להדליק בחדר, שהוא יותר שייך לך מחדר האוכל. וגם אם מדליקים בחדר האוכל, נכון יותר שכל אחד ידליק בפינה אחרת.
2019-12-16 20:58:07
תקון חצות
שלום רב. בסידור כתוב,שאחרי שאומרים תקון חצות צריך לאמר פתיחת אליהו וקדיש על ישראל. אם הבנתי נכון שצריך לאמר כל זה בחצות הלילה? תודה.
כמובן שקדיש אומרים רק אם יש שם מניין מתפללים. פתיחת אליהו אומרים לפני תפילת שחרית, ומה שכתוב בסידור לאומרו מסתמך על כך שלאחר התיקון לא הולכים לישון. יש לציין שאם התיקון גורם לשיבוש סדרי היום, בלימוד או בעבודה, עדיף לא לאומרו.
2019-12-16 06:18:32
אמירת קדיש לקרוב
שלום רב 1. לגבי אמירת קדיש. דודה של אשתי (אחות אמה) נפטרה בארה"ב לפני כשבועיים. בס"ד הצלחנו לסדר לה קבורה יהודית. שני בניה כנראה אינם אומרים עליה קדיש. האחד מנותק לחלוטין מיהדות והשני מחובר ליהדות למען "אותו האיש" כך שספק אם אומר קדיש ואם כן כנראה לא בבית כנסת אורתודוכסי. אשתי בקשה שאומר עליה קדיש , ובנוסף גם על הדוד שנפטר לפני כחצי שנה. • האם לומר קדיש 11 חודש? • האם לומר את כל הקדישים? הדוד ואני אשכנזים. 2. אגב האירוע הנ"ל התעוררתי לשאלה לגבי הדודים שלי: • אחות אמי , אח של אבי. שילדיהם אינם שומרי מצוות. האם אוכל לומר קדיש ביום השנה שלהם? • האם לומר את כל הקדישים ביום השנה? • האם ניתן \ חובה לומר קדיש לגבי סבא וסבתא שלי? תודה, ותזכו למצוות יובל
- אם אין מי שיאמר קדיש, מצווה שתאמר עליהם אם להורים שלך אין בעיה עם זה. תאמר 11 חודשים כמנהג אשכנז. מספיק לומר קדיש אחד בכל תפילה. לאחר פיטום הקטורת שבסוף שחרית, ובסוף מנחה וערבית. אם הדבר קשה עליך, ניתן להסתפק בקדיש אחד ביום.
- אין חובה, אבל יפה תעשה אם תאמר על כל מי ממשפחתך שאין מי שיאמר עליו קדיש ביום השנה. מספיק קדיש אחד בכל תפילה.
2019-12-15 13:22:07
זרע לבטלה
שלום רב לרבנים אני ברוך ה' מתחזק בתקופה האחרונה ומשתדל מאד לשמור על הברית בעניין הרחצה אני מאד נמנע מלגעת באיזור האיבר אבל מצד שני אני לא מרגיש טוב שאני לא מתנקה כמו שצריך באם אני כן נוגע זה ממש בזהירות אבל זה גורם לי ללחץ שאני לא יגיע למצב של חימום וזה מלחיץ אותי נורא האם יש לרב דרך איך להתנהג במצב כזה
כך מובא בספרו של הרב אליעזר מלמד, שמחת הבית וברכתו פרק ד:
ה – איסור דברים שעלולים להביא לזה
אסור לאיש לנגוע באיבר שלו, שמא יגרום לקישוי והוצאת זרע לבטלה. ואם הוא משתין וחושש שמא יינתזו רסיסים מסביב או על רגליו, מותר לו לכוון עצמו על ידי נגיעה בעטרה, היינו בקצה האיבר, במקום שאינו מגרה כל כך. ומי שהוא נשוי ואשתו טהורה, רשאי בשעת הצורך לנגוע באיבר שלו כדי לכוון עצמו. אבל שלא לשם כך, גם לנשוי אסור, כדי שלא יגרה עצמו, שכל אותו גירוי צריך להיות שמור להרבות אהבה בינו ובין אשתו.[1]
בשעת הצורך, כדי למנוע גירוד או אי נעימות, מותר לנגוע באיבר על ידי בד עבה, מפני שבאופן זה, כל זמן שאינו מתכוון לכך, אין חשש שיגיע לגירוי (מ"ב ג, טו). וכן בשעה שאדם לבוש במכנסיו, מותר לו לסדר את עצמו דרכם.
כדי להסיר צער מותר לנגוע באיבר, כגון למרוח משחה או להסיר קוץ, ובתנאי שלא יגרום לגירוי.
האיסור הוא לנגוע באיבר עצמו, אבל באשכים אין איסור, ובתנאי שלא יגרה עצמו בכך. גם בשעה שאדם מתרחץ, לא יגע בידיו באיבר שלו, שמא יגרה עצמו, אלא ירחץ וינקה את מבושיו סביב, ובתוך כך יבואו מים וסבון וינקו גם את האיבר עצמו (מ"א ג, יד; רוח חיים אה"ע כג, ג). ויש מתירים בשעת הצורך לנגוע גם באיבר ממש, בתנאי שאינו גורם לגירוי (סדר היום). ונשוי רשאי בשעת הצורך להקל בזה (עיין אוצה"פ כג, טז, ד).[2]
[1]. דעת רוב הראשונים שנשוי יכול להקל לנגוע באיבר לצורך עשיית צרכיו (רי"ף, רמב"ם, רא"ש ועוד רבים). וכ"כ שו"ע אה"ע כג, ד, בלא להזכיר דעה מחמירה. ובשו"ע או"ח ג, יד, כתב דעה זו בסתם. והוסיף "ומידת חסידות ליזהר אפילו הנשוי", שכך דעת רבנו יונה, ריא"ז וטור. ונחלקו בדעת המתירים, יש אומרים שההיתר הוא דווקא כשאשתו עימו (סמ"ק, אגודה, אוהל מועד), ולרוב הראשונים ההיתר גם כשאשתו מחוץ לביתו וגם כשהיא נדה (תוס' ומאירי, וכך משמע מסתימת רוב הראשונים). אולם למ"א ג, יד, ההיתר הוא דווקא כשאשתו עימו והיא טהורה. וכ"כ הרבה אחרונים, ומהם: ברכ"י, ח"א, שועה"ר, מ"ב כז. וכך כתבתי למעלה בסתם, מפני שזו הדעה הממוצעת, שמתחשבת בשתי הדעות, ובה יוצאים ידי עיקר חשש סברת המחמירים, אף שהם עצמם החמירו גם כשאשתו טהורה. אמנם הרבה אחרונים הקילו לנשוי גם כשאשתו נדה וכשאינה עימו (ב"ש, בכור שור), והרוצה להקל רשאי לסמוך עליהם בתנאי שאינו מתגרה בכך.
[2]. נדה יג, ב, אמר ר' טרפון: "כל המכניס ידו למטה מטבורו – תקצץ, אמרו לו לרבי טרפון: ישב לו קוץ בכריסו לא יטלנו? אמר להן: לא; והלא כריסו נבקעת! אמר להן: מוטב תבקע כריסו ולא ירד לבאר שחת". והכוונה לאסור נגיעה באיבר ולא באשכים ובמה שמסביב (שו"ע או"ח ג, טו). ובשעה של צער, הלכה כחכמים שחלקו על ר' טרפון (עיין אג"מ אה"ע נו, אוצה"פ כג, יג, ג).
2019-12-15 06:14:10
יצאת צדיק
שלום כבוד הרב! ישנה תוכנית ששמה היא " יצאת צדיק" שמטרתה העיקרית היא לחשוף בעלי מקצוע נוכלים ו"צדיקים" במידה ובעל המקצוע הוא נוכל – התוכנית מפרסמת את התיעוד של מעשה הנוכלות שלו ואת שמו ( לפעמים אפילו מפורסם הפרצוף שלו ) השאלה שלי היא – האם מותר/ אסור לצפות בתוכנית הזו מחשש לשון הרע/ רכילות ? תודה מראש. איתן
מותר, גם כי יש בדבר תועלת לחברה בכללותה, וגם כי הדבר מפורסם מאוד, וגם כי בדרך כלל לא מפרסמים את פרצופו, כך שרוב רובם של האנשים כלל לא מכירים ולא יכירו אותו לעולם. כל סיבה עומדת בפני עצמה ודיה להתיר להסתכל בתכנית. כמובן שכמו כל לשון הרע, אסור להאמין, אך מותר להיזהר, כגון לרשום את השם ולהחליט שאותו לא לוקחים. אם התכנית מרשה לעצמה לפרסם את השם, ולוקחת את הסיכון של תביעת דיבה, יש מקום להיזהר יותר.
2019-12-13 12:32:55
רסקיו
שלום וברכה האם מותר לקחת רסקיו (טיפות לשתיה על בסיס תמציות פרחי בר) בשבת? זה לפעמים עוזר קצת אם לא מרגישים טוב וכו.
כן, גם כי אינו ממש בגדר תרופה, שרבים לוקחים את זה כדי להירדם או לעשות מבחן בנחת. ואף אם היה בגדר תרופה, הרי זה בכלל מה שכתוב בפנה"ל כח, ה- "וכל זה אמור לגבי אדם שאינו רגיל ליטול תרופות מעת לעת, אבל הרגיל בכך ומקפיד שיהיו לו בביתו תרופות שונות נגד כאבי ראש וכיוצא בזה, רשאי ליטול תרופות שמיוצרות בבית חרושת גם במקום מיחוש (עפ"י הנימוקים המבוארים בהלכה הבאה ובהערה)."
2019-12-13 08:38:55
נישואין עם בחורה שלא דתייה
שלום וברכה אני בן 35 חוזר בתשובה יום יום מחדש. שאלתי לגבי זיווג. האם מותר להתפשר על זיווג שמופעל לחץ מצד משפחה , סובבים, וכל הנושא האישי של שמירת הקדושה. ( מחשבות , קרי , אוננות). שאני מתייחס על כך שחלפו המון שנים מאז הרצון האלוקי להקמת בית ( גיל 18 גג 24). האם מותר להתפשר על בחורה מסורתית ששומרת רק שבת וטהרת הבית? ( לא מתלבשת בצניעות ולא מעוניינת בכיסוי ראש ולא תתכוון לשים אחרי נישואין ). האם מעיקר הדין מותר להתחתן עם בחורה כזו שיש מציאת חן חיצונית וכמובן יש תשוקה בינינו… להתבסס על הגילאים שלנו 35+ ו30+ והזמן לא לטובתנו. מה כבודו חושב על כך האם מותר להתחתן במצב כזה על פי ההלכה בשביל להנצל מכל מה שקשור למחשבות אוננות וייצר הרע ( גם קרי ) האם מותר להתפשר על כך ? תודה.
לא הזכרת כשרות, אבל מן הסתם היא שומרת כשרות, ולכן מעיקר הדין מותר, שכן לפי דבריך אין חשש שתכשיל אותך באיסורים. אמנם אם אתה מגדיר אותה רק כ'מסורתית' ולא כדתייה, לדעתי הסיכון גדול מדי. פעמים רבות שקשר כזה לא עולה יפה. הרצון והתשוקה בהתחלה אינם מדד מספיק. כדי לקיים חיי נישואים שנים על גבי שנים, כולל זוגיות טובה וחינוך טוב של הילדים, צריך מלבד התאמה בסיסית של האופי, גם שהרמה הדתית לא תהיה בפער משמעותי כפי שנראה מדבריך. אנשים ששומרים רק שבת וטהרת הבית, אינם אנשי תורה, וממילא אין להם מספיק במודעות עניינים של עבודת המידות ומחשבות של נתינה ושותפות, ואלו דברים בסיסיים מאוד לקיום זוגיות. אכן צריך להתפשר בגילך, אבל לא על רמה דתית, אלא על מראה חיצוני ושאר דברים שאינם יסוד הזוגיות האמתית, ואף על פי שחשיבותם מובנת, אנשים נוטים להגזים בהם. אני בטוח שיש בנות ברמה דתית שלך שישמחו להתחתן איתך אם רק לא תיפתח לסגנון אחר של מראה. ואולי תנסה לחשוב על בחורה כזו שכבר הכרת ועדיין לא התחתנה… בהצלחה רבה מאוד.
2019-12-12 14:12:56
זימון
שלום וברכה, היה לי ויכוח הלכתי עם חבר שלי לגבי המקרה הבא. אשמח אם הרב יוכל לפסוק לנו וגם במידת האפשר לנמק את דבריו שכן המקרה הבא חוזר על עצמו בכל מיני מצבים: ישבנו לאכול בחדר אוכל של מוסד אקדמי שבו יש עשרות שורות של שולחנות. כל שורה עם 2 שולחנות של 6 אנשים מחוברים. לאחר ששטפתי את ידיי על מנת לברך ברכת המזון בשלב זה פחות או יותר הצטרף עשירי לסעודה. אני אמרתי שכיוון שאמנם הייתה לי כוונה לברך ברכת המזון אבל אם היו מגישים עוגה נחמדה הייתי אוכל מעט ממנה אז בעצם ניתן לצרף את העשירי לזימון. א. מה הדין במקרה הנ"ל בעניין ההצטרפות לזימון בעשרה מצד הפער שהייתה באכילה ביני לבין מי שהצטרף ? ב. כמו כן, האם השורה הזאת עם 2 שולחנות מצטרפים ביחד לזימון ? אם כן, האם שורות אחרות בחדר האוכל מצטרפים ? מהו המדד ? תודה
- לענ"ד אי אפשר לזמן בעשרה במקרה כזה, כי לאחר שעשית מים אחרונים, אין לך סיום סעודה גדול מזה, ואף אם יביאו לך מאכל, עליך לאוכלו לאחר ברכת המזון כדי לא להכנס לספק ברכות. אמנם מצד אחר יש בכל זאת סברה לזמן בעשרה, שכן רק אתה עשית מים אחרונים, אבל רוב המסובים ממשיכים לאכול, ומאידך כיון שאתה קריטי לזימון עשרה, אולי ברגע שסיימת, אין אפשרות לזמן בעשרה. למעשה נלע"ד שעכ"פ מפני הספק אין לזמן בשם אלא כזימון של שלושה.
- המדד הוא הקשר שבין הסועדים: לכן בשתי שולחנות מחוברים, אם מדברים יחד, מצטרפים. ושאר השולחנות מצטרפים רק בשבת, שאז ניכר הביחד. כן מבואר בפנה"ל ברכות ה, ב.
2019-12-11 07:50:18
זוגיות
שלום, כשזוג נפגש איך הוא יכול לדעת שזאת הנשמה שהתפצלה ושזה הזיווג שאלוהים רצה? בטח אומרים שצריך להרגיש… אבל גם אומרים שאהבה מעוורת עיני חכמים…?
מה שחשוב זה שהבחור צדיק עם מידות טובות ויש התאמה ונעים ביחד. אם יש את זה, אפשר לסגור חתונה, את השאר תשאירי לרבונו של עולם ותבטחי בו ששלח לך את הזיווג המתאים.
2019-12-09 19:26:41
בישול בשבת
שלום הרב, במשפחה של בחור שאיתו אני יוצאת, מקובל להשרות את הדג מערב שבת כפי שמכינים סביצ'ה (להשרות בלימון באופן שכובש את הדג) ולהשאיר תנור על שעון שבת. כ-10 דק לפני הארוחה הם מעבירים את הדג לתנור. לטענתם, מאחר וניתן לאכול את הדג כשהוא כבוש כפי שאוכלים סביצ'ה, הרי שהוא מוכן רוב צורכו. האם יש מקום להקל ולאכול כך שלא יפגעו מכך שאינני אוכלת? תודה רבה
כן. אמנם איני מכיר דעה בהלכה שהדבר שהם עושים מותר, ולכן לכאורה הם עוברים על איסור תורה, אך כיון שהם בטוחים שמה שהם עושים מותר, ניתן לדונם כשוגגים, ובמקום הצורך ההלכה היא שבדיעבד ניתן ליהנות מאיסור תורה שנעשה בשוגג, כפי שפסק המשנה ברורה בסימן שיח, סעיף קטן ז.
2019-12-09 13:21:07
קביעת מזוזה
שלום וברכה 1. היום אנו עוברים לביתנו החדש. האם צריך לברך רק על המזוזה שבפתח הבית וכל שאר המזוזות שבחדרים לא צריך לברך אלה רק לשים? או שגם עליהם צריך לברך? ואם כן מי מברך על שאר החדרים? 2. האם אבי צריך לברך שהחיינו אחרי שמברכים וקובעים את המזוזה?
- אם מניחים את המזוזות בזו אחר זו בלא הפסקה, מברכים על המזוזה שבפתח הבית, שהיא החשובה, ופוטרים את כולם. כפי שמובא בפניני הלכה ליקוטים א' בפרק של מזוזה.
2. לא מברכים שהחיינו על מזוזה, אבל אביך ואמך צריכים לברך 'הטוב והמטיב' על הבית החדש, כפי שמובא בפניני הלכה ברכות בפרק של ברכות ההודאה.
2019-12-02 14:48:38
ציון יום שמחה בשנת אבל
שלום רב, אני נמצאת בשנת אבל על אמי. ברצוני לשאול האם ביום ההולדת שלי מתאים לצאת למסעדה (מבלי לציין את יום ההולדת אך מן הסתם בשל כך נתכנס) או לסיור תפילות בכותל בהרכב מצומצם של אחות וחברה קרובה או שתי אחיותיי
בהרכב מצומצם כפי שציינת מותר גם מסעדה וגם סיור תפילות, כיון שאין בזה שמחה מודגשת. ואם את רוצה להדר, תכיני דברי חכמה על מידות ודרך ארץ שלמדת מאימך לעילוי נשמתה, כך המאורע יהיה מכובד יותר לשנת אבל.
2019-11-30 18:04:47