חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
הגשת תביעה בבית משפט
ערב טוב, מתנהל מו"מ בשכונתנו לבצוע פרויקט "פינוי בינוי" שמשמעותו הריסת הבנינים ובנית בנינים חדשים במקומם תוך מתן דירות חדשות לדיירים שויתרו על דירתם. היזם נדרש להשיג הסכמה של 80% מהדיירים כדי להתחיל את הפרויקט. עפ"י החוזה עם היזם, הדיירים נדרשים להגיש תביעות משפטיות נגד הדיירים שלא הסכימו להשתתף בפרויקט במטרה להגיע להסכמה של 100%, העילה לתביעה היא מניעת רווח מרוב הדיירים עפ"י החוק. במהלך המשפט יתברר אם הסיבות מוצדקות או לא. שאלות: א) מן הסתם התביעות תוגשנה במרוכז בבית משפט אזרחי. ב) האם זה מוסרי שדיירים יתבעו שכנים מבוגרים וחלשים שחיים איתם עשרות שנים ? כיצד לנהוג במצב זה ? תזכו למצוות.
- אסור ללכת לבית משפט חילוני, אלא על ידי היתר מבית דין. אם אתה לא הולך, אין צורך להתערב.
- כיון שלדעת הרוצים בזה הצורך הוא גדול, לכן אם בזמן הפינוי דואגים לחלשים, איני רואה בזה בעיה.
2020-01-13 17:17:01
הלכות לכלה
אחותי מתחתנת בעזרת השם וכפי שידוע לי שבוע לפני החופה אסור שיראו אחד את השני אשמח לדעת איפה זה רשום , צריכה הוכחה לבעל של הכלה . אודה לכם
אין למנהג זה מקור, הוא נוצר בדורות האחרונים בקהילות מסויימות כמנהג יפה ולא כדבר מחייב. טעמי המנהג: 1. מחשש שתראה דם בעקבות התרגשות וחימוד. 2. מחשש מכשול מפני הקירבה היתירה שעלולה להיות בימים אלו. 2. מחשש לויכוחים מיותרים מפני ההתרגשות לקראת היום הגדול.
למרות שרבים מקיימים אותו, רבים אחרים לא נוהגים בו. לכן אין צורך להוכיח לחתן שכך צריך לעשות.
מקורות: ספר אמת ליעקב אבן העזר סימן סד הערה 32 בשם הרב קמנצקי שמנהג נכון הוא שהחתן והכלה לא יתראו זה עם זה שבוע ימים קודם החתונה. וכן בספר אשרי האיש חלק אבן העזר חלק א' פרק ו' סעיף לב בשם הרב אלישיב שנוהגים שאין נפגשים זה עם זה שבוע לפני החתונה. וראה עוד בשו"ת אבן פנה חלק א' סימן קטו. בילקוט יוסף (שובע שמחות, חלק א', עמוד פא) כתב שמעיקר הדין אין איסור להיפגש גם בתוך השבוע שלפני החתונה. וגם לא היה מנהג הספרדים להימנע מזה. ומיהו לאחרונה התקבל מנהג זה שלא להיפגש שבוע קודם החתונה גם אצל הספרדים, ובפרט בקרב בני התורה. ויש לברך על כך, שהוא מנהג נכון והגון למעט ככל האפשר בפגישות שבין החתן והכלה קודם החתונה. עד כאן דבריו. עוד ניתן לראות בספרו של הרב בנימין אדלר, הנישואין כהלכתם ג, צג עמ' קטו, והערה 254.
2020-01-13 16:21:07
ברכות
הרב כותב בפניני הלכה ברכות הלכות "ברכה ראשונה" במקרה שאדם מברך על משהו מסוים שנמצא אצל חבירו אבל לא לפניו, שאם הוא מברך בשביל לגרום לחבריו להביא לו את אותו המאכל בירכתו אינה תופסת, השאלה שלי האם אדם שבירך על מאכל שאצל חבירו ולפניו, האם בדיעבד יצא? או שמכיוון שהמאכל אצל חבירו ודעתו תלויה בדעתו של חבירו אז לא יצא? האם יש מציאות שאני תלוי בדעתו של חברי ולמרות זאת יצאתי ידי חובה בדיעבד?
- אם אין וודאות שיאכל ממנו, ברכתו לבטלה.
- כן. כאשר ברור לך שיביא מהמאכל, כגון שהוא מציע לך.
2020-01-12 17:13:10
נסיעה של אחים/אחיות בשבת
שלום הרב, אני עובד בתור סטודנט לסיעוד(אחיות) בבית חולים, ההסעה לבית חולים בשבת היא על ידי גוי. שאלתי האם צריך למעט עד כמה שאפשר בציוד שאני לוקח איתי מהבית לבית חולים? או שאפשר לקחת איתי כל מה שאני צריך מכיוון שהגוי נוהג והרכב הוא רשות בפני עצמה. דוג'- האם אפשר לקחת איתי ספר לדרך ללמוד(הנסיעה היא כשעה ורבע עד לבית החולים).
כיון שאתה מגיע למקום שיש ב עירוב, מותר לקחת כל מה שצריך לשבת, כמבואר בפניני הלכה שבת כז, ו. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2020-01-11 21:43:12
בצל לעניין חלב ובשר
בצל שטוגן בסיר בשרי : 1. הבנתי שלא משנה אם בן יומו בגלל שחריף מבטל לא בן יומו – האמנם? 2. האם מותר לאכול מרק המכיל בצל זה בכלים חלביים? האם רק אם יש כנגד 60? 60 כנגד מה – הסכין/הבצל? או שגם זה לא מועיל כי לא מבטלים היתר? 3. האם מותר להשתמש במצקת חלבית לא בת יומה? המרק כבר אינו חריף. תודה רבה תזכו למצוות!
פניני הלכה כשרות פרק כה: (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה)
ח – מאכלי פרווה
מאכל פרווה הוא מאכל שאינו חלבי ואינו בשרי. לכתחילה יש לשמור על ההפרדה בין המינים, וכאשר מתכוונים לאכול מאכלי פרווה עם בשר – לבשלם בסיר בשרי; וכאשר מתכוונים לאוכלם עם חלב – לבשלם בסיר חלבי. וזאת כדי למנוע בלבול, שאם יתרגלו לאכול מאכלי פרווה שבושלו בסיר בשרי עם חלב, יתכן שלעיתים יטעו ויחשבו על מאכל בשרי שהוא פרווה ויבואו לאוכלו עם חלב או להפך. וכן יש לחשוש שמא לעיתים לא ינקו את הכלים היטב, ואזי יש חשש רחוק שמאכל הפרווה יקבל טעם מהסיר ויהפוך לבשרי או חלבי ויטעו לאוכלו עם המין השני.
אמנם בשעת הצורך, מותר לבשל מאכל פרווה בסיר מתכת או זכוכית בשרי נקי כדי לאוכלו אחר כך עם חלב או להפך. כמו כן מותר בשעת הצורך לחתוך מאכלים חריפים כדוגמת בצל ושום, בסכין מתכת בשרית שנוקתה היטב, עבור תבשיל חלבי או להפך. ואמנם יש מחמירים ואוסרים לאכול עם חלב מאכל פרווה שבושל בכלי בשרי, או להפך. אולם כיוון שברור מעבר לכל ספק, שלאחר שמנקים כלי זכוכית ומתכת עם סבון, הם אינם פולטים טעמים (להלן לב, ו; ח), הלכה כדעת המקילים (להלן לב, יא-יב).
אבל אם בישלו את מאכל הפרווה בקדירה של מתכת או זכוכית בשרית או חלבית שלא ניקו היטב עם סבון, נחלקו הפוסקים אם מותר לאכול את תבשיל הפרווה עם המין השני. וכן אם בישלו את מאכל הפרווה בכלי חרס בשרי או חלבי, למרות שניקו אותו היטב עם סבון, כיוון שהחרס בולע טעמים לתוכו, נחלקו הפוסקים אם מותר לאוכלו עם המין השני. [1]
קרש חיתוך מעץ או מפלסטיק סופג טעמים, לפיכך, יש לייחד קרש מיוחד למאכלים בשריים וקרש מיוחד למאכלים חלביים. ומי שרוצה לחתוך מאכלים לשני המינים, צריך לייחד גם קרש למאכל פרווה. בדיעבד, אם חתכו ירקות על קרש חיתוך בשרי שניקו אותו היטב, ועירבו אותם בתבשיל חלבי, התבשיל כשר. אבל אם הירקות היו חריפים, כדוגמת בצל, ולא היה בתבשיל פי שישים כנגד הבצל, יש לאסור את התבשיל באכילה, שמא דרך הבצל נכנס בו טעם חלב. ובשעת הדחק יש להקל (להלן לב, יב).
[1]. דין זה מבואר בהרחבה להלן לב, יא, 14. ובקיצור, שלוש דעות בדין זה: א) מנהג חלק מיוצאי ספרד על פי ר' יוסף קארו בבדק הבית: מותר לכתחילה לבשל בכלי בשרי בן יומו תבשיל פרווה כדי לאוכלו עם חלב או להפך. ב) מנהג רוב יוצאי ספרד על פי המבואר בשו"ע צה, א: לכתחילה אסור לבשל בכלי בשרי בן יומו תבשיל פרווה כדי לאוכלו עם חלב או להפך, ואם הכלי אינו בן יומו מותר. ג) למנהג יוצאי אשכנז: גם בכלי שאינו בן יומו בשרי אין מכינים מאכל פרווה כדי לאוכלו עם חלב או להפך. ובדיעבד אם כבר בישלו מותר בשעת הצורך לאוכלו עם המין השני. ואם הסיר היה בן יומו, גם בשעת הצורך אין מקילים בזה, ורק בדיעבד אם כבר התערב, אין אוסרים את המאכל.
מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה.
וכן לגבי סכין בשרי שחתכו בו מאכל חריף, או סיר בשרי שבישלו בו מאכל חריף, נחלקו הראשונים אם המאכל החריף מפני חריפותו סופג את טעם הבשר. וכיום בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, יש להורות כדעת המקילים. כמבואר בהרחבה להלן לב, יב, 15.
2020-01-11 18:52:28
בצק עלים ממולא
שלום. מה דינו של מאפה בצק עלים/פריך ממולא בבשר? (אני אשכנזי) לפי פס"ת (על סעיף יד בסימן קסח) דינו של בצק עלים (מלאווח לדוגמה) הוא מזונות, מצירוף הטעמים שהוא דק ושמעורב בו מי פירות (אף אם לא רוב). אמנם, לפי פסק המ"ב וכמו שהביא הרב מלמד בפנ"ה, מברכים המוציא על מאפה הממולא בבשר או גבינה, שמטרתו לשביעה. האם מדובר דווקא על בצק של לחם? לכאורה השאלה נכונה גם לבורקס ,שהרב מלמד כותב שברכתו מזונות כיוון שמעורב בעיסתו הרבה שמן (אמנם זה לא נשמע הכי פשוט, ע"פ וזאת הברכה ביאור הלכה מ'). האם גם בבצק עלים/פריך שקונים קפוא יש רוב מי פירות כנגד העיסה, לפי שיטת הרמ"א?
השאלה לא ברורה לגמרי. צריך לכתוב לפי הסדר בדיוק מה השאלות (1. שאלה. 2. שאלה), ואין צורך להזכיר ספרים נוספים, כיון שאתר זה פוסק לפי פסקי פניני הלכה.
תשובה
דברי הפנה"ל נאמרו דוקא על בצק הדומה ללחם כפי שמציין בתחילת הסעיף (סעיף ח'), שאף ש'ממולא' הוא אחד מכללי פהב"כ, מ"מ כיון שהמילוי מדברים משביעים, אם מטרתו כשל לחם הרי הוא כלחם.
אין צורך לברר האם יש רוב מי פירות, אלא האם זהו מאפה מיוחד שיש בו מתיקות ואין מטרתו כלחם- מזונות אם לא קבע סעודה, כגון פיצה שעשו את המאפה עם מתיקות ניכרת. ואם אינו מאפה מיוחד, אלא לחם שהוסיפו לא מתיקות כפי שעושים בחלות מתוקות- המוציא.
2020-01-11 18:44:08
ציצית
שלום וברכה בליקוטים א:ח,ו כותב הרב שליט"א שלא מברכים על ציצית מחומר סינתתי(או פוליאסטאר). ובמאמר של היום ברביבים כותב הרב שכן לברך…?
כפי שמסביר במאמר, הדין השתנה בעקבות המציאות. התורה היא דבר חי שעלול להתעדכן עם המציאות, אך הסברות היסודיות נשארות.
2020-01-09 12:39:17
המשך שאלה
לפי החוזה שכתוב מקבלים החזר כספי על כך שהמוצר לא הגיע תוך חודשיים כפי שהתחייבו. לא על סמך זה שהמוצר לא יגיע בכלל….האם זה משנה האם ההחזר הוא בסכום גדול או קטן?
ההחזר הוא בגלל שיתכן שהמוצר לא יגיע בכלל, אלא שהוא יודע שיתכן שהמוצר יגיע מאוחר יותר, אך אם לא יכתוב שיהיה החזר, לא ירצו לקנות אצלו (או שהוא חייב לכתוב כך), אז הוא כותב כך ומקווה שישלמו כשידרוש כסף כאשר המוצר הגיע. לכן אם המוצר הגיע ודרשו כסף, צריך לשלם. יש מקום לא לשלם רק אם אין דרישה, או אם כתוב בחוזה שגם אם המוצר יגיע, לא צריך לשלם. כמו כן, אם כבר קנו את המוצר במקום אחר, אפשר להחזיר אותו ולא לשלם. אבל להשתמש בו ולא לשלם, אסור.
2020-01-09 11:30:27
קניות אליאקספרס
כשקונים דרך אתר אליאקספרס המוכרים מתחייבים כי תוך חודשיים אקבל את החבילה, ואם לא – אז אקבל את הכסף חזרה. מניסיון רב של קניות שם, לפעמים החבילה מגיעה זמן רב אחרי קבלת ההחזר הכספי, ולפעמים החבילה לא מגיעה בכלל … לאחרונה קיבלתי החזר כספי על מצלמה שהזמנתי שלא הגיעה בזמן, וכמה שבועות לאחר מכן הגיעה בדואר. המוכר פנה אלי וביקש שאשלם שוב על המצלמה. האם לפי ההלכה אני חייבת לשלם לו שוב? תודה רבה!
צריך לשלם, כיון שהחזרת המוצר היא על סמך זה שהוא נאבד ולא יגיע, ולא קנס שהמוכר קונס את עצמו ומוכן לצ'פר את הקונה אם המכירה תתאחר. לכן לא כתוב בתנאים שגם אם המוצר מגיע אחרי הזמן לא צריך לשלם.
2020-01-09 06:27:47
ברקים
שלום וברכה 1. כשיש סופת רעמים זה לא קצת מסוכן לצאת לרחוב?(בעיר). 2. בציצית צריך שהפתילות יהיו בקרן ולא כלפי מטה?
- מעריך שלא. הכל לפי אחוזי הסיכון בפועל, אם הם פחות מנסיעה בכביש, אין בעיה.
- לכתחילה יש הידור שיהיו על הצד ונוטפות על הקרן.
2020-01-08 18:19:26
תפילת מנחה בצום
שלום וברכה, רציתי לשאול האם מותר בתפילת מנחה גדולה בצום להתחיל לומר אשרי וקריאת התורה לפני זמן מנחה גדולה ולהתחיל להתפלל עמידה בזמן מנחה גדולה? תודה רבה מראש, אמיתי אימבר
נראה שלא ניתן לקרוא בתורה לפני זמן מנחה, כיון שנתקנה דוקא בצמוד לתפילת מנחה, וממילא צריכה להאמר בזמן הראוי לתפילה. לגבי אשרי, נראה שניתן בשעה"ד לאומרו לפני הזמן, כפי שבשעת הדחק התירו לומר פסוקי דזמרה לפני עלות השחר.
2020-01-07 21:00:37
בשמים
האם מותר להשתמש בסוכריות ריחניות לברכת בורא מיני בשמים בהבדלה?
מה שמברכים עליו 'בורא מיני בשמים', ניתן לברך עליו גם בהבדלה. אבל אין מברכים על מאכל בורא מיני בשמים, מלבד פירות ותבלינים, שיש לריחם ערך עצמי. לכן אין ברכים על מאפה חם ובשר צלוי, שריחם טפל לחשיבותם (פניני הלכה ברכות יד, ה). אמנם אם אלו סוכריות שהוסיפו להם ריח טוב כדי להנות ממנו בפני עצמו ולא כדי שהריח יעורר לאכילתם (לא מכיר כאלו), מברכים.
2020-01-05 03:12:46
תפילה
חייל שעשה מדס (אימון כוח) והזיע, וכשסיים הגיע זמן התפילה במניין בבית הכנסת בבסיס, האם ישים בגדים ארוכים מעל בגדי ההתעמלות ויתפלל איתם, או שילך להתקלח ולהחליף בגדים ויתפלל יחיד?
ישים בגדים ארוכים ויתפלל במניין.
2020-01-01 20:04:44
טבעונות
שלום הרב. אם מפרסמים נתונים קשים על צער בע"ח שנעשה כדי לספק , למשל, ביצים בכמות גדולה יותר- האם ראוי להימנע מאכילתן (רק ביצים שמיוצרות באופן תעשייתי)? לפי מה שהבנתי מחזון הצמחונות והשלום- לא טוב שהאנושות בכללה תהיה בדור הזה טבעונית, משום שזה עשוי לפגום בכמה תפיסות ומעשים מוסריים. אולם אם הטבעונות היא ממניע פשוט של צער בע"ח שנובע מהתעשייה הנוכחית, האם גם אז יש סכנה שכאנושות- נימנע מאכילת מוצרים שכאלו (כאשר הם מיוצרים באופן כזה)? אם הנתונים האלו נכונים ואמיתיים- האם לא ראוי שמפאת צער בע"ח תצא פסיקת רבנים שתאסור אכילת ביצים, לדוגמה, שיוצרו באופן שכזה? ואם לכלל אין זה נכון כעת- האם כיחידה ראוי שאימנע? תודה רבה!!
במקרים כאלו, האדם הקטן באמת לא יודע מה קורה במציאות, ולכן אין לנו אלא לסמוך על הנחיות המדינה לגבי גידול התרנגולים, ומותר לכתחילה לאכול ביצים. אביא לך מה שכתב בזה הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה כשרות א' פרק טו, ט. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
ט – דרכי גידול בהמות ועופות למזון
הכלל הוא שכל מה שהאדם עושה לתועלתו ולא לשם אכזריות מותר, ולכן מותר לגדל בצפיפות רבה תרנגולים ועגלים לבשר כדי לחסוך בעלויות גידולם. וכן מותר לגדל בצפיפות רבה תרנגולות לביצים ופרות לחלב. וכשם שהאדם מצער את עצמו בעבודה ומגורים במקומות צפופים כדי לחסוך בעלויות, על אחת כמה וכמה שמותר לו לצופף בעלי חיים כדי לחסוך בעלויות.
אמנם יש נוטים לומר שכאשר הדבר כרוך בצער גדול ונורא, אסור. מפני שההיתר לצער בעלי חיים צער גדול מאוד, כגון לקטוע את רגלי הסוסים מעל פרסותיהם, הוא היתר נדיר לצורך מיוחד, לכבוד המלכות או לשם עקירת עבודה זרה. אולם אסור לצערם באופן קבוע ושיטתי צער גדול לשם פרנסה. ויש נוטים לומר, שכל שהוא לצורך פרנסה, גם צער גדול מאוד מותר לצערם. אמנם למעשה השאלות בדרך כלל אינן על העיקרון אלא הוויכוח הוא האם אכן מדובר בצער גדול מאוד, שכן מטבע הדברים, גידול בעלי חיים והאכלתם לשם בשר, חלב וביצים – אינו כרוך בצער גדול מאוד.[1]
הנה דוגמא לשאלה: באופן טבעי התרנגולות מטילות ביצים מעת שיגיעו לגיל ששה חודשים ועד שיגיעו לגיל עשרים חודש, ואז הם נשחטות. וניתן להאריך את משך תקופת הטלת הביצים על ידי הרעבתן בחודש החמישה עשר למשך כעשרה ימים, ואז נוצותיהן נושרות ואחר כך כשהן חוזרות לאכול כוחותיהן חוזרים ונוצותיהן גדלות מחדש והן מסוגלות להטיל ביצים עד היותן בנות עשרים ושמונה חודשים. השאלה האם מותר להרעיבן ולצערן לשם כך? יש אוסרים, מפני שרק בצער רגיל מותר לצער בעלי חיים לצורך פרנסה, אבל אין היתר לצערם צער גדול לצורך פרנסה, כי הוא כבר נחשב אכזריות אסורה (שבט הלוי ב, ז). ולדעת רבים, שיטת גידול זו מותרת הואיל והדבר נעשה לתועלת המשק, ולשם כך מגדלים את העופות. בנוסף לכך, לטווח ארוך ההרעבה מוסיפה להן בריאות, עובדה שהן מאריכות ימים, ואף בני האדם היו מוכנים לרעוב עשרה ימים כדי להאריך את חייהם. וכן כתב הרב גולדברג, רבה של כפר פינס ('הארץ ומצוותיה', וכן נפסק במנח"י ו, קמה). למעשה נראה להקל, הן מצד הסברה, והן מצד שבעניינים אלו יש יתרון לרבני המושבים שהם בבחינת 'מרא דאתרא', שהם מכירים מקרוב את דרכי גידול הבהמות והעופות, ויודעים לשקלל את התועלת למגדלים מול צער בעלי החיים. ומנגד, מי שאינו מכיר את דרכי גידול העופות והעגלים לעיתים מזדעזע לראותם, והוא דומה במידה מסוימת לבן כרך שמגיע לכפר נידח ורואה אנשים שחיים בבקתות ללא חשמל ומים כדרך אבותיהם מדורי דורות וסבור שכל חייהם רצופים צער וסבל בלא שום נחת ושמחה.
אמנם יש מקום לומר, שיחד עם העלייה ברמת חייהם של בני האדם מבחינה מוסרית וכלכלית, גם המושג 'צער בעלי חיים' יכול להשתנות. וכשם שבעבר דברים מסוימים לא נחשבו כמצערים בני אדם וכיום הם נחשבים מצערים, כך במקביל יתכן שדברים שלא נתפשו בעבר כצער גדול ונורא לבעלי חיים, יתפשו כצער גדול ונורא שאסור לצערם בו באופן שיטתי לצורך פרנסה. בעקבות זה יתרבו האנשים שיתנזרו מאכילת בשר של בעלי חיים שגודלו באופן מצער לפי הבנתם. עמדה זו גם יכולה להשפיע בהדרגה על כלל הציבור, שנציגיו ישקללו את מכלול הערכים והלחצים הציבוריים ויקבעו חוקים, שמצד אחד יצמצמו את צערם של הבהמות והעופות שמגדלים עבור תעשיית המזון, ומאידך, יתחשבו בכלל הציבור ובמיוחד העניים, שלא לייקר עבורם את מחיר המזון יתר על המידה. במצב פחות טוב, בלחציהם של הפעילים למען זכויות בעלי החיים יקבעו חוקים שאינם מתחשבים בעניים, ואינם משקללים את מכלול הערכים, ויהיה צורך לתקנם ולאזנם.[2]
[1]. הרב אליהו קלצקין באמרי שפר לד, אסר לצער בעלי חיים צער גדול עבור צרכי פרנסה, וכך כתב ביד הלוי יו"ד קצו. ורוב הפוסקים התירו, ומהם יש"ש ב"ק י, לז; שבות יעקב ג, עא; חת"ס ב"מ לב, ב; שועה"ר צעב"ח ד; דעת קדושים יו"ד כד, יב. בשבט הלוי ב, ז, חידש שיש שלוש מדרגות: א) צער קטן אסור מדרבנן. ב) צער גדול אסור מהתורה ומותר עבור צרכי פרנסה, והוא הצער הרגיל שהתירו. ג) צער גדול מאוד הוא נחשב אכזריות ואסור גם לצורך פרנסה. ולענ"ד גם המדרגה השלישית מותרת, וכפי שהתירו לעקר סוסים (כמבואר בהלכה ה), ואין צער גדול מזה. אלא שהיתר זה נועד למקרים מיוחדים ולא כהתנהלות שיטתית. אמנם כאשר המטרה היא אכזריות, גם צער רגיל אסור כמבואר בהלכה ו.
[2]. דוגמא לכך הוא הוויכוח על פיטום אווזים. בעבר הפיטום היה נחשב כצער מקובל עבור צרכי פרנסה, וכן למדנו כדרך אגב מדיון בהלכות שבת (שבת קנה, ב), שהיו מאביסים את הגמלים, היינו דוחפים את האוכל לתוך גרונם בכוח עד למקום שאינם יכולים לפולטו, כדי שיוכלו ללכת במדבר ימים רבים בלא לאכול. כיוצא בזה היו מאמירים את העגלים ומהלקטין לתרנגולים כדי להשמינם, כלומר תוחבים בכוח את האוכל לגרונם למקום שלא יוכלו לפולטו (ביצה כט, ב). וכן היו מפטמים אווזים כדי להשמינם, עד מצב שהאווזים כבר לא ידעו לאכול בכוחות עצמם בלא שידחפו את האוכל לגרונם, והתירו לבקש מגוי לפטמם בשבת כדי שלא יצטערו מחמת הרעב (שו"ת הרמ"א עט). אמנם התעוררה בעיה, בעקבות תחיבת האוכל לגרונם בכוח, הוושט נפצעה והיה חשש שהאווז נעשה טרף. ויש שהתירו את האווזים אחר בדיקת הוושט (רמ"א יו"ד לג, ט, ועוד רבים), ויש שאסרו, מפני שיתכן שנטרפו ולא יראו זאת בבדיקת הוושט (ב"ח ועוד רבים).
בדורות האחרונים שיכללו את הפיטום, ובמקום לבצעו בידיים החלו להיעזר במכונות. כמו כן מצאו שכדי להגדיל את הכבד טוב להלעיט את האווז בתירס ולצמצם את תנועתו של האווז, כך מגדילים את הכבד פי עשרה מגודלו הרגיל. יש סוברים שבאופן זה צערו של האווז גדול יותר, מפני שמלעיטים אותו בכמות גדולה יותר, בנוסף לכך, התירס היבש מגדיל את הסיכון של פציעת הוושט והטרפתו. מאידך, יש סוברים שאין בכך יותר צער מבעבר, לא זו בלבד, אלא שבתקופה האחרונה שוכללה השיטה והלעיטו את האווזים בדייסת תירס רטובה שמוחדרת לקיבתו בקשית דקה, באופן שאינו מכביד עליו בעת ההלעטה וגם ממעט את סיכון ההטרפה. ועדיין רבים טוענים שהגדלת הכבד לממדים של פי עשרה גורמת לאווז צער רב וקשיי נשימה והליכה. להלכה, יש שנטו לאסור משום צער בעלי חיים (הרב יעקב אפשטיין בחבל נחלתו ט, כו) ויש אומרים שאין בזה איסור (הרב איתי אליצור ב'תחומין' כד; הרב פינחס טולידאנו ברית שלום ח"ב חו"מ ז). ולרב יעקב אריאל שליט"א אין בזה איסור אבל אינו מהודר, ולכן ההכשר שנתנו לכבד אווז הוא כשר ולא חלק. בפועל, בעקבות המאבקים החריפים של ארגוני צער בעלי חיים נגד מגדלי האווזים, בארצות לא מעטות נקבע חוק שאוסר פיטום אווזים. במדינת ישראל ניסו נציגי הציבור לקבוע עם מגדלי האווזים מתווה ביניים שיאפשר המשך פיטום האווזים בתנאים נוחים יותר לאווזים, אולם שופטי בג"ץ החליטו לקבל את עמדת ארגוני צער בעלי חיים ואסרו באופן מוחלט פיטום אווזים בישראל.
2019-12-30 16:03:44
הפסק טהרה לאחר שקיעה
שלום, אשתי ביצעה בדיקת הפסק טהרה ביום שבת האחרון (ל' כסליו) כ-5 דקות דקות לאחר שקיעה (שהייתה ב-16:45, אזור אשקלון). האם יש סיבה להקל או שרק הבדיקה של יום ראשון (א' טבת) תחשב כהפסק? תודה רבה.
בדיקה קצת אחרי השקיעה יכולה להיחשב רק בשעת הדחק, כגון מי שנוסע לחול וכד' ויום אחד משמעותי עבורו. אם ההפרש היה של דקה הייתי אומר לך לבדוק באתר של 'חזון שמים' את זמן השקיעה המדוייק במקומך, כי לא תמיד הלוחות מדוייקים, אבל לא נראה לי שיש טעות בלוח של חמש דקות .
2019-12-30 14:30:53
בדיקות בעונות הפרישה
מתי בודקים בעונה בינונית ואור זרוע? בתחילת וסוף כל עונה? בתחילת אור זרוע וסוף בינונית? בתחילת אור זרוע, תפר ביניהם וסוף אור בינונית?
כל עונה בפני עצמה. לכן לכתחילה בודקים בתחילת כל עונה ובסופה. יש לציין שאין חובה לפרוש ולבדוק בעונת אור זרוע. אמנם אם מכירה בעצמה שפעמים רבות רואה בעונה זו, יש יותר מקום להחמיר.
2019-12-25 21:08:28
הזזת החנוכיה
שלום וברכה האם מותר להזיז את החנוכיה לאחר שמדליקים אותה? חג שמח!
לא. אמנם אם הניח את הנרות על אדן החלון אבל שכח להצמידם לחלון לפני ההדלקה, רשאי לקרבם מעט אחר ההדלקה, כדי שהעוברים ושבים ברחוב יראום טוב יותר. פניני הלכה זמנים יב, ט.
2019-12-25 15:38:11
עיקור ארנבת
שלום הרב, אני מגדל ארנבת, כיום בת ששה חודשים.רציתי לשאול האם מותר לעקר אותה? מגדלי ארנבות ווטרינרים טוענים שהעיקור מסייע למנוע מחלות עתידיות ומאריך את חיי הארנבת בכשלוש שנים. ללא העיקור 70% שהארנבת תחלה בסרטן ותמות. בנוסף, עיקור עוזר לבעיות התנהגותיות ואגרסיביות של הארנבת. תודה רבה!
כיון שמדובר על נקבה, האיסור קצת יותר קל, ולכן אם עושה זאת וטרינר גוי בניתוח, מותר. אם יהודי, מותר רק אם מדובר על צורך גדול ורק על ידי זריקה ולא באופן ישיר, כפי שכתב הרב מלמד בספרו פניני הלכה כשרות א' פרק טו, יד. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
2019-12-24 21:21:58
הפרדת מיטות בעונת פרישה
האם צריך להפריד את המיטות בעונת פרישה?
בווסת קבוע כן, ובווסת שאינו קבוע רק אם יש חשש סביר שיבואו להיכשל בתשמיש.
2019-12-24 16:09:20
קריאת שמע שעל המיטה
שלום רב, אני מאוד רוצה לקרוא לפני השינה באופן קבוע את "קריאת שמע שעל המיטה", הרבה פעמים אני נתקלת בקושי בהתמדה היות ועייפה מידי כשקוראת בשכיבה לפני השינה, ואז מתחילה לקרוא ומפסיקה באמצע כי העייפות מכריעה. שאלתי היא, האם אפשר לקרוא כשעה / שעתיים לפני השינה ומותר לאחרקריאת שמע שעל המיטה, לצפות בטלויזיה / לקרוא ספר עד להרדמות ? או שהקריאה חייבת להיות ממש בו זמנית עם ההתכווננות ללכת לישון ? הכוונה היא האם התעסקות כלשהי לאחר הקריאה מבטלת אותה בעצם ? אשמח למענה
הפתרון הוא לקרוא קריאת שמע בישיבה לפני שנשכבים, כך גם מהדרים יותר בכבוד קריאת שמע. אם יש צורך לאחר מכן לעשות משהו שלא תוכנן, או לדבר, מותר. אבל לכתחילה קוראים סמוך לשינה, כדי להכנס לשינה מתוך דברי תורה.
2019-12-24 05:52:08