חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
עבודה בשבת
שלום כבוד הרב, אמא שלי עובדת בעבודת ניקיון בבית חולים . ויש לי שאלה לגבי זה על כל מני איסורים של עובדי ניקיון בשבת . אומרים לרופאים,לאחים ולאחיות ,לכוחות עזר וכו' שהם עושים עבודה של פיקוח נפש ולכן מותר להם לעבוד בשבת אבל נשאלת השאלה , אני בתור סטודנטית לסיעוד לומדת במכללה עד כמה זה חשוב מניעת זיהומים ובמידה וחס וחלילה אין ניקיון בסביבת הבית חולים זה יכול לגרום נזקים למטופל שמאושפז במחלקה . אנחנו לומדים במשך כמה שיעורים ומתרגלים עשרות תירוגלים כדי למנועה זיהומים. לפי כל מה שתיארתי אני מבינה שניקיון הוא מציל חיים כמו כמו התפקיד של רופאים ואחים ואחיות ושאר הצוות הרפואי.אומנם הם לא מנתחים מטופלים אבל הניתוח לא יכול להתבצע בלעדיהם, לצורך העניין ניתוח נעשהה בסביבה סטרילית לחלוטין וזה נעש ע"י עובדי ניקיון. אז אני לא מבינה למה אסור לעבוד בשבת . ואם מותר לעבוד בשבת יש הרבה מגבלות כמו אסור לסחוט סמרטוט וכו'. אשמח לתשובה תודה רבה כבוד הרב.
אכן שטיפת הרצפה בבתי חולים חיונית, אך אין צורך לעשות זאת בעזרת סמרטוט רטוב, אלא על ידי שפיכת מים עם חומר ניקוי ושפשופו בעזרת המגב, ולאחר מכן לגרוף את המים, ואז מותר לנגב את השאריות בסמרטוט, כך שאין חשש שיבואו לסוחטו כיון שאינו סופג כל כך הרבה מים. ואם רב בית החולים שמכיר יותר את המציאות אומר שאין אפשרות לנקות כראוי בלי סמרטוט עם הרבה מים, או בעזרת מכשיר ניקוי חשמלי, צריך לעשות זאת על ידי גויים. ורק אם אין שום אפשרות לעשות זאת על ידי גויים, ובאמת אין אפשרות לנקות היטב בלא סמרטוט, יכול רב בית החולים לאחר התייעצות עם רופאים, להתיר זאת על ידי יהודי.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-25 16:44:59
לימודים מעורבים
שלום כבוד הרב, עברתי תהליך התחזקות לפני למעלה משנה ועכשיו אני נמצאת בצומת דרכים בחיים. אני גרה במרכז ורוצה לעבור לירושלים בשביל להעניק גם לילדים שיהיו לי בעז"ה בהמשך חברה יותר דתית (מאוד רוצה לגור ביישוב דתי באזור ירושלים) וחשבתי שהגיע הזמן עכשיו כבר לעשות את צעד המעבר לירושלים בתור התחלה וללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים (כי אני בעז"ה גם שואפת להתחתן במהלך האוניברסיטה) ויש שם חברה מעורבת אומנם אבל במעונות מובטח לי שיהיו בנות דתיות ואני גם רוצה ללכת לשיעורים במדרשה (במכון אורה) , אני מודעת לכך שישנם מכללות מופרדות בירושלים אבל גם הרמה הלימודית שם פחות נחשבת וגם כל המכללות הללו מופנות לציבור החרדי ואיני חלק ממנו וההורים שלי מאוד מאוד יתנגדו שאלמד במקום חרדי. אני יודעת שאני אשמור על עצמי שם כי גם במקום שאני נמצאת בו עכשיו אני מאוד צריכה לשמור על עצמי אבל בכל מקרה אשמח לדעת הרב בעניין. תודה מראש!
לדעתי את צודקת בשיקול דעתך, רק צריך לשים לב לא ללמוד שם לימודי יהדות שלפעמים הם דורשים. עם זאת אני ממליץ מאוד על בירור לימודים באוניברסיטת אריאל שיש שם הרבה דתיים, זאת יחד עם מגורים אצלנו בהר ברכה. יש לנו כאן תוכנית לבנות שלומדות באריאל, עם מלגה יפה ולימוד תורה משמעותי. לבירור ניתן לפנות למשרד הישיבה – 02-9974836
בהצלחה רבה
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-23 07:33:21
הטבלת כלים
דירות נופש בארץ או בחול. מה שמכונה Airbnb, האם אפשר רק להכשיר את הכלים ולהשתמש או שמא חייבים להטביל את הכלים בנוסף על הכשרתם.
אם הכלים של גוי לא צריך להטבילם. ואם הם של יהודי צריך להטבילם.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-20 20:45:11
מייק אפ וסומק בשבת
שלום, אני מלמדת "פניני הלכה שבת". אחרי שלמדתי את הפרק עלתה שאלה. הרב כותב שאסור להשתמש ב'מייק אפ 'משום ממרח.'פודרה' שהיא אבקה- מותרת. האם בכלל הפודרה נכנס גם 'הסומק' שהוא אבקה? האם 'מייק אפ' העשוי מאבקה גם מותר? תודה רבה!
אם הסומק והמייק אפ שעשויים מאבקה עומדים בקריטריון של הפודרה, מותר – כלומר אין בהם חומר מדביק, אלא רק מונח על הפנים.
בכל ספרי פניני הלכה, כדי שהרב לא יצטרך לכתוב את כל המקרים, הוא הקפיד לבאר כראוי את טעם ההיתר או האיסור, כך שיהיה ניתן ללמוד מהם למקרים זהים.
דרך אגב, טוב ששאלת זאת, כי אני כעת כותב עבור הרב ספר 'קיצור פסקי פניני הלכה', ותהיתי על הלכה זו, אם אין שם חומר מדביק, אז איך הפודרה לא נופלת על הבגדים ומלכלכת אותם?? המייל שלי- [email protected]
מחבר התשובה: יעקב וינברגר
2020-02-17 10:12:23
מזוזות מעבר דירה
שלום הרב, אני עובר דירה בעזרת ה' בעוד שבועיים. הדירה שאני נמצא בא היא בשכירות וכשבאתי לא היו שם מזוזות והבאתי מזוזות משלי. עכשיו אני רוצה לעבור לדירה אחרת בשכירות וגם שם אין מזוזות, אני רוצה לנסות למכור את המזוזות לדייר שמגיע במקומי בדירה הראשונה אבל לא יודע אם הוא יסכים. השאלה האם אני חייב להשאיר את המזוזות בדירה הראשונה במקרה והדייר הבא שמגיע לא מעוניין לשלם על המזוזות או שאני יכול להשאיר מזוזה אחת בפתח ולהוריד את כל שאר המזוזות? ואם לא האם יש מצד הדין ההלכתי הדייר הבא שמגיע מחוייב לשלם לי על המזוזות(הוא דתי)? תודה
לדעת הרב מלמד אינך יכול להסיר את המזוזות גם אם הדייר לא ישלם לך, ואינך יכול להסתפק במזוזה שבפתח. עיין פניני הלכה ליקוטים א' פרק י, טז. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. לגבי חובת התשלום – אכן אם תתבע אותו לבית דין, סביר שיאמרו לו לשלם משהו או לשים מזוזות שלו ולהחזיר לך את שלך. אמנם סביר להניח שאם הוא דתי, שיחה איתו יכולה לפתור את הבעיה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-16 20:42:27
איפור
האם מותר לאשה נשואה להתאפר גם כשיוצאת מהבית ללא בעלה?
כן. כפי שנוהגות כל הנשים, כולל כולם. אין סיבה שלא תיראה יפה בעיני חברותיה ובעיני עצמה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-16 12:21:29
קידוש לבנה
האם נשים מחויבות בקידוש לבנה? ואם אינן מחויבות האם מותר להן לומר קידוש לבנה?
פניני הלכה זמנים פרק א סוף הערה אחרונה-
נשים בברכת לבנה: כיוון שהברכה תלויה בזמן, נשים פטורות ממנה. ואמנם לפי מנהג אשכנז, נשים רשאיות לברך ברכות שתלויות בזמן, מכל מקום המנהג הרווח שאינן מברכות את ברכת הלבנה (מ"ב תכו, א). ועיין בפנה"ל תפילת נשים כג, א, 1.
אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-11 09:01:33
טהרה
אחרי 3 חודשים שלא קיבלתי ווסת, עשיתי בדיקות דם ואולטרה סאונד והרופא המטפל הנחה אותי לקיים יחסים כי לפי מה שראה נצפה זקיק והייתי לקראת ביוץ. באותו הערב ראיתי על התחתון כתם בהיר מאוד בצבע סגלגל, אך ייחסתי זאת לכך שאכלתי הרבה סלק ושזה היה צבע השתן. בבוקר למחרת קיבלתי ווסת, והבנתי כי זה כנראה מה שראיתי קודם. באותו לילה שבין לבין היינו במגע אינטימי אך לא היתה שפיכת זרע. ברצוני לדעת איך אוכל לכפר על החטא הנ"ל. תודה מראש
אם התחתון לא היה לבן (כמנהג הנשים כשהן טהורות), היית מותרת. ואם היה לבן (כמנהג הנשים בשבעה נקיים) והכתם היה קטן משטח גודל מטבע של שני שקלים, היית מותרת. כמו כן, אם השתן שלך בפועל היה קצת סגלגל, אכן יש מקום לתלות זאת בשתן. לכן לא נראה שהיית בסדר ואינך צריכה לכפר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-10 17:00:54
ברכה לאחר עשיית צרכים
לכבוד הרב כאשר אני יוצא מהשרותים לאחר גדולים ומוריד את המים, האם אני מקיים מצות עשה של "ושבת וכיסית את צאתך" ? ואם כן, אז למה אין ברכה על מצווה זו ? אין הכוונה שנברך חלילה בשרותים אלא לאחר שיוצאים מהשרותים ולאחר נטילת ידיים (ושטיפת ידיים עם סבון) נברך שתי ברכות. אשר יצר וברכה על כיסוי הצואה . תודה מראש על האפשרות לשאול ועל התשובה.
נראה שכן.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-09 13:09:47
נגיעות
שלום וברכה מה הדין לגבי גרעיני חמניה מבחינת נגיעות ובדיקה? צריך לבדוק אחד אחד? כל כמה? לא צריך בכלל?
לא צריך לבדוק אם לא ניכרת נגיעות כללית שרואים אותה על הגרעינים מבחוץ. חורים, שחרורית, קורים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-09 12:49:12
טו בשבט
האם אישה מחויבת בסדר טו בסבט?
אף אחד לא חייב בסדר טו בשבט, לא גבר ולא אישה. זה דבר נחמד שאנשים עושים כדי לסמל את היום המיוחד הזה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-09 11:25:13
תפילה
במשך לשאלתי עם הקפה לפני התפילה.. מחילה אבל לא הבנתי מה ככ חמור לשתות קפה לפני התפילה? מה הדין לגבי חלב או מיץ או תה? מה הבעיה בתה? לפעמים זה מקל לשתות משהו חם בבוקר
- החמור הוא הקדמת צרכיך הלא חיוניים על הבוקר להודאה לבורא עולם. זה עניין קריטי של הבנה מה עיקר ומה טפל. האדם צריך לקום בבוקר עם תודעת שליחות של הנושאים המובאים בתפילה. כך ההלכה מחנכת את היהודי להיות עובד ה' אמיתי.
- רק מים מותר.
- זה פינוק לא נצרך.
- מקל זה לא צורך. אפשר לשתות מים חמים, זה אחלה ממש.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-09 10:39:34
תפילה
שלום וברכה 1. בפניני הלכה תפילה הרב כותב שרק מי שרגיל ואין דעתו מתיישבת בלי זה יכול לשתות תה או קפה לפני התפילה. האם מותר גם אם זה לא בהכרח מיישב את דעתו? האם מותר לשתות סתם לפני התפילה תה או קפה? אם אדם קצת עייף וזה עוזר לו להיות ערני מן הסתם שמותר לשתות לפני התפילה השאלה אם מותר סתם? 2. איפה נמצאים ההלכות של טו בשבט בפניני הלכה?(בפנינה היומית כתוב ליקוטים א,יב. לפי מה שראיתי אין יב בליקוטים א יש עד יא). 3. בכשרות ב הרב כותב שצריך להפריד גם בכלי זכוכית בין חלב ובשר ורק בשעת הצורך מותר להשתמש גם וגם בתנאי שמנקים טוב בין לבין. לפי מה שראיתי בהערות ההלכה שכל העדות יכולים לנהוג כדעה המיקלה אבל לכתחילה דרך האמצא זה להפריד. אם אני הולך לחבר/משהו מהמשפחה ושם נוהגים לא להפריד כלי זכוכית בין הבשר לחלב האם מותר לי לשתות או לאכול בכלים אלו(בשרי או חלבי כמובן שמנקים בין לבין)?
- ודאי שאסור כל שאין בדבר צורך גדול.
- כשרות א' ב, ד; ח, ה.
- כן.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-09 06:18:38
הכשר למשחת שיניים
האם צריך הכשר למשחת שיניים? (לא מצאתי התייחסות לנושא בספר החדש)
כן, ככל דבר שיש לו טעם טוב. לא חיפשתי בספר החדש, אבל הדבר בהלכות פסח שיש צורך בכשרות למשחת שיניים מפני שיש לה טעם טוב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-08 20:30:24
חזרה מדיבור
ליקוטים, אמירת אמת, ט: "חובה עלינו להתייחס לדיבור בחרדת קודש, ולקיים את כל היוצא מפינו". אמנם כל הדוגמאות שמובאות בהמשך מתייחסות למקרים שאדם התחייב לעשות משהו לטובת חבירו, והשאלה מה הדין באמירה סתמית שלא גורמת נזק לאיש? (למשל, אדם שאמר "אני אוכל היום בארוחת צהריים מרק", והתחרט, האם עצם זה שהוציא את הדיבור בפיו אוסר עליו לחזור בו?)
ודאי שאין שום בעיה לחזור בו במקרה שהבאת. כל העניין בין אדם לחבירו. גם מצד דין נדרים אין בעיה בדבר, כל שלא אמר בלשון נדר או שבועה, ובוודאי שאם הבין את הקבלה לעתיד שעשה בהתרת הנדרים לפני ראש השנה ויום כיפור, אין שום בעיה באמירה סתמית כזאת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-06 18:50:21
אמירת שם ה'
שלום רב, רציתי לדעת באלו מקרים מותר להגיד אלוהים, ובאלו מקרים ראוי להשתמש בשם אלוקים
עיין פניני הלכה ליקוטים א' ה, טז. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-05 10:49:02
לימוד ספרי חול בבית מדרש
שלום רב, רציתי לדעת האם מותר ללמוד ספרי חול בבית מדרש, ומה לגבי ספרי מחשבה ופילוסופיה של גויים?(אריסטו אפלטון וכו)
בבית המדרש מותר רק ללמוד תורה, והמיקל ללמוד גם הסטוריה יהודית יש לו על מי לסמוך. עיין פניני הלכה ליקוטים א' פרק ו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-05 10:47:41
לימוד של נשים וגברים יחד
שלום רב, רציתי לדעת האם מותר לגברים ונשים ללמוד באותו הבית מדרש ללא מחיצה, ובפרט ללמוד יחד בחברותא (נשואים,מאורסים,רווקים, וסתם מכרים)
מביא לך מתוך ספרו של מו"ר הרב מלמד שליט"א שמחת הבית וברכתו ד, ט –
כדי שלא יחטא אדם בהרהורי עבירה, אסור לאדם לעסוק בדבר שיגרה את יצרו, כלומר יביא אותו לידי קישוי או לידי מחשבות ממושכות אודות אשה מסוימת. לפיכך, יש לאדם להתרחק ממקומות ומצבים של חוסר צניעות שעלולים לגרות את יצרו. אולם לפעמים יש בדבר צורך של פרנסה, כגון לימודים אקדמאים במסגרת שאינה צנועה כהלכה. ואזי הדין הוא, שאם יש אפשרות ללמוד את אותו המקצוע במסגרת צנועה, חובה עליו לעשות כן. ואם אין אפשרות ללמוד את המקצוע המתאים לו במסגרת צנועה, מותר לו ללמוד במסגרת שאינה צנועה ובתנאי שהוא מעריך שיצרו לא יגבר עליו. אבל אם הוא מעריך שיצרו יתגבר עליו, אסור לו ללמוד שם. ובמצב של ספק או במצב של שעת הדחק יש לשאול שאלת חכם.[1]
[1]. היסוד לכך מבואר במסכת בבא בתרא נז, ב, שההולך למקום שנשים נמצאות בו בחוסר צניעות ליד הנהר, נקרא רשע. אבל אם אין לו דרך אחרת, מותר לו ללכת דרך שם, ועליו הפסוק אומר: "וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע" (ישעיהו לג, טו). ואם הדרך הצנועה ארוכה באופן משמעותי, כבר אינה נחשבת כדרך חילופית, ומותר ללכת בדרך שאינה צנועה (עיין ע"ז מח, ב, ותוס' 'הא איכא'; שו"ע יו"ד קמב, ט). וכתבו הפוסקים, שמזה בניין אב לכל שאלות הצניעות, כגון מי שרוצה ללמוד באקדמיה במסגרת שאינה צנועה, או לבחור עבודה שתצריך אותו לעיתים לטפל בנשים באופן שאינו צנוע, כמו רופאים בחלק מהתחומים, וכן פיזיותרפיסטים ופסיכולוגים. שבכל המקרים הללו, אם יש לו בדבר צורך גדול, כגון שעל ידי לימודים אלה או עבודה זו, יתפרנס יותר, או שימצא סיפוק ומיצוי גדול יותר, והוא מעריך שיצרו לא יגבר עליו, כשם שאינו גובר על רבים מהעוסקים במקצועות הללו – מותר לו לעסוק בהם. וכמובן שיקפיד שלא יעבור על איסור ייחוד. ואם הוא מעריך שיצרו יגבר עליו, היינו שעיסוקו יביא אותו לידי קישוי או שיגרום לו להרהר רבות בנשים שיפגוש בעבודתו או בלימודיו, שלא למטרת נישואין, עליו לבחור מקצוע אחר. ובמקרה של ספק או שעת הדחק, ישאל שאלת חכם (עיין אג"מ אה"ע א, נו).
צריך להוסיף, שבכל הדברים הללו לא ניתן לקבוע גדרים לכולם, מפני שהשוני בין האנשים גדול מאוד. וכפי שאמרו חכמים, שהיודע בעצמו שיצרו נכנע וכפוף לו, רשאי להקל בדברים שאחרים חייבים להחמיר בהם. כגון רב גידל שהיה מדריך נשים בעת טבילתן כיצד לטבול, ואמר שהנשים דומות עליו באותה שעה כאווזים לבנות. וכן ר' יוחנן, שידע שהנשים שיוצאות מבית הטבילה רוצות להסתכל בדמותו כדי שיזכו להוליד בנים טובים כמותו, וישב לפניהן בשערי הטבילה ולא חשש מיצר הרע (ברכות כ, א). וכן ר' אחא שלצורך שמחת חתן וכלה היה מרכיב את הכלה על כתפו ורוקד, ואמר שאין הדבר גורם לו להרהורים יותר מנשיאת קורה על גבו (כתובות יז, א). ומנגד, היו תנאים ואמוראים שחששו מאוד מיצרם, כדוגמת אביי, שראה איש ואשה שהלכו דרך ארוכה יחד ולא חטאו, ושיער בעצמו שהיה יכול לחטוא והצטער מאוד, עד שניחמוֹ אותו סבא ואמר לו שאין זה סימן לפחיתותו, שכן "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו" (סוכה נב, א), וכן רבי חייא בר אשי, שגם לעת זקנותו התפלל שלא יפול בידי יצר הרע, וכשאשתו התחפשה לזונה, רצה לחטוא עימה, ואף שהתברר לו שהיא אשתו, כיוון שהתכוון לאיסור התענה על כך עד סוף ימיו. וכן לעניין איסור ייחוד, אמר רבי מאיר: "הזהרו בי מפני בתי", ורבי טרפון אמר: "הזהרו בי מפני כלתי" (קידושין פא, ב).
וכיוון שיכול אדם לרמות את עצמו, כתבו הראשונים והאחרונים שלא יסמוך אדם על עצמו אלא אם כן הוא חסיד גדול שמכיר ביצרו (ריטב"א קידושין פב, א; סמ"ק מצווה ל'; יש"ש קידושין ד, כה; פת"ד אה"ע כא, ג). ובספר החינוך (מצווה קפח), החמיר יותר וביאר שהאמוראים שהקילו בזה לשם מצווה היו כמלאכים, "אבל אנחנו עכשיו אין לנו לפרוץ אפילו גדר קטן בעניינים אלו כלל". וכן מקובל להורות. ומ"מ בתחום הסביר, שבו אנשים רבים מתגברים על עצמם, הדבר תלוי בהערכתו של האדם, וככל שהוא רגיש יותר בעניין זה, כך עליו להחמיר יותר.
עוד צריך לדעת לגבי כל הדברים הללו שתלויים בהתעוררות היצר, שישנו הבדל גדול בין צעירים למבוגרים. שהצעירים, מטבעם הגופני והנפשי, מתעוררים לכך במהרה, ועל כן עליהם לגדור את עצמם יותר. וכן רווק צריך להיזהר בזה יותר מנשוי, מפני שאינו יכול לבטא עדיין את תשוקתו בקדושה במסגרת ברית הנישואין.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-05 10:46:33
ברכת שהחיינו ללידת בת
שלום רב, רציתי לדעת מדוע מברכים על לידת בן ברכת הטוב והמטיב(ברכה משותפת לאם ולאב) לעומת שהחיינו על לידת בת (ברכה כללית על דבר חדש) והרי לידת בת פחות חשובה או פחות מסמלת שמחה משותפת לאם ולאב?
הדבר מובא בספרו של מו"ר שליט"א הרב אליעזר מלמד פניני הלכה ברכות יז, יג, 11. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-05 10:44:46
פת עכום
האם קיים היתר של פת עכום אם הגוי הוא שכיר בבית פרטי שלי (בחו"ל) כמו שיש דיון על כך בבישולי עכום?
מה שאני מכיר זה דוקא הפוך, שכתבו הפוסקים בזה להחמיר יותר כיון שאין לו סיבה להקל, שמדוע שלא ישתתף בהכנה? כן כתבו הגאונים והטור שההיתרים שנאמרו בפת גויים שייכים דוקא כאשר העיסה של הגוי, אבל כאשר העיסה של הישראל אין סיבה להקל ולהתיר את אפייתה ע"י גוי בלא השתתפות הישראל, שכן בכה"ג לא הוי חיי נפש, וממילא חלים עליה דיני פת עכו"ם גם במקום שנוהגים היתר. כ"כ מהר"ם,מרדכי ואו"ה בשם הגאונים, וכ"כ הטור והרמ"א בתו"ח, והובאו למעשה בש"ך,ז. וכ"כ השו"ע,יא 'פת של ישראל שאפאה גוי בלא חיתוי דישראל ובלא קיסם-אסור'. וכתב הט"ז,ז ד"ה 'פת של ישראל'- 'דזה יש לו דין שלקות הנזכר בסימן קיג, כן פסק הטור'. וכ"כ הט"ז בסימן קיג,ב ושכ"כ הסמ"ק.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-04 18:51:12


