חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
עבודה בחול המועד
שלום וברכה כבוד הרב, אני עוסק בתיווך רכבים ועובד עם סוחר שמבקש ממני לפרסם בדחיפות רכבים לצורך מכירה, כדי שיוכל לרכוש רכבים חדשים. אם לא אפרסם עכשיו, הוא עלול למכור לבד ואני אפסיד פרנסה. הפרסום פשוט – שליחת מודעות בקבוצות וואטסאפ ופייסבוק בלבד. האם מותר לי לפרסם את הרכבים במהלך חול המועד במצב כזה?
האיסור לעבוד בחול המועד כולל הפסד פרנסה של ימי העבודה בחול המועד, אין זה נקרא הפסד אלא מניעת רווח. אבל אם הדבר עלול לגרום להפסד מעבר לכך, אפשר להקל, במיוחד במקרה כמו שלך שאתה אומר שאין בדבר כלל טרחה.
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
יב – היתרי עבודה במועד
דבר האבד
א. כאשר ארע מקרה לא צפוי במהלך החג שאם לא יעשו מלאכה כדי לפותרו ייגרם הפסד משמעותי, מותר לעשות לשם כך מלאכת אומן אפילו שאין בה תועלת למועד.
ב. דווקא הפסד נחשב לדבר האבד, ולא מניעת רווח. לכן לרוב האנשים אסור לעבוד בחול המועד אפילו אם יציעו להם רווח כפול, אלא הם חייבים לקחת ימי חופשה גם אם לא יקבלו עליהם שכר. אבל למי שחושש שיפוטר, מותר לעבוד בעבודה אסורה בחול המועד.
ג. דוגמאות לדבר האבד: מותר להפקיד המחאה שיש חשש שתאבד או שלא תכובד לאחר החג, וכן מותר לשלם חובות שהמאחר לשלמם מתחייב בקנס. בעל כרם שענביו הבשילו ואם לא יבצור אותם ייגרם לו הפסד משמעותי, רשאי לבצור במועד. וכן מי שדלת ביתו או חנותו נפרצה, או שמערכת האזעקה שלו התקלקלה, רשאי לתקנם במלאכת אומן. וכן הדין כאשר צינור המים שבבית התפוצץ ויש חשש שהבית והרהיטים יינזקו מהמים.
ד. כל חסרון משמעותי שייגרם לאדם אם לא יעשה את המלאכה במועד, נחשב לדבר האבד, גם אם אין בו הפסד כספי, כגון במקרה שאם לא יעשה את המלאכה כעת, יאבד זמן רב לאחר המועד. לכן הנקלע למקום שמוכרים בו דבר שנצרך לו, ואם לא יקנהו כעת, יצטרך לנסוע לשם לאחר המועד ולבזבז זמן רב, או שלא בטוח שהמוצר יישאר בחנות לאחר החג – מותר לקנותו אף אם לא ישתמש בו בחג (ועי' להלן יז-יט). וכן מותר לכתוב דברים נחוצים שאם לא יכתבם בחול המועד עלול לשכוח אותם.
ה. נפלה בחלקו הזדמנות בחול המועד להרוויח רווח גדול מאוד, נחשב הדבר כהפסד. ולאדם שחי בצמצום, גם מניעת רווח נאה שאינו שגרתי נחשב כדבר האבד, ובתנאי שבזכות זה יוציא יותר לסעודות המועד.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-07 18:00:22
לוי
לגבי אכילת בשר ודג יחד, האם בשורה תחתונה מותר?
לא. השורה התחתונה תמיד מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
אכילת דגים עם בשר או חלב
ה. כיום מוסכם על הרפואה שאין באכילת דגים עם בשר או חלב כל סכנה. לכן מותר לבני כל העדות לבשל ולאכול דגים עם חלב. אבל לגבי דגים עם בשר, אף שמעיקר הדין הדבר מותר, כיוון שמדורי דורות נהגו להיזהר בזה, גם כיום הנוהג המקובל להקפיד שלא לבשלם או לאוכלם יחד. ואף כשרוצים לאוכלם בזה אחר זה, שותים כדי לנקות את הפה, ואם נותר על האצבעות רוטב ממין אחד, מנגבים אותן במפית. כמו כן, מכינים מזלג, סכין וצלחת נפרדים לכל מנה, ובשעת הצורך, אפשר לקנח אותם במפית או בלחם, או לנקות את המזלג והסכין בעזרת הפה.
2025-10-07 17:49:17
קישוטים בסוכה
האם מותר לתלות דגל ישראל גדול צמוד לסכך (הדגל מקביל לסכך ולא משתלשל) תודה רבה וחג שמח
לכתחילה לא שמים שום חוצץ בין הסכך ליושבים בסוכה
2025-10-06 09:13:45
כיסוי ראש לגרושה
התגרשתי אחרי 7 שנות נישואין. אני בת 28 ורוצה להינשא שוב, האם אני יכולה להוריד את הכיסוי?
אני מעריך שלא הכיסוי ראש הוא זה שמונע ממך להתחתן. אביא לך את הדברים כלשונם מתוך פניני הלכה משפחה (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):
טז – האם אלמנה וגרושה חייבות לכסות את ראשן
נפסק ב'שולחן-ערוך' (אה"ע כא, ב): "לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש". וביארו מפרשי ה'שולחן-ערוך' שהכוונה שגם אלמנות וגרושות חייבות לכסות את ראשן, אבל בחורות שעדיין לא נישאו, אינן צריכות לכסות ראשן.
נשאל אחד מגדולי הפוסקים בדור האחרון, הרב משה פיינשטיין זצ"ל, שחי ופעל באמריקה, מה תעשה אשה שנתאלמנה ועליה לפרנס את ילדיה, ובמקום שבו היא יכולה לעבוד דורשים ממנה לבוא לעבודה ללא כיסוי ראש. האם מותר לה לבוא לעבודה ללא כיסוי ראש או שעליה להפסיד את פרנסתה כדי להקפיד על כיסוי הראש? והשיב, שאף כי החיוב על אשה נשואה לכסות את ראשה מקורו בתורה שבכתב, מכל מקום אלמנה וגרושה אינן חייבות בכיסוי ראש מן התורה, ורק מדברי חכמים או מחמת המנהג עליהן לכסות את ראשן. ולכן, כדי שלא להפסיד את מקור פרנסתה, מותר לה להקל וללכת במקום עבודתה ללא כיסוי ראש (אג"מ אה"ע א, נז).
אמנם כל זה יתכן בחוץ לארץ בין גויים, כאשר רוב האנשים אינם מכירים את ההלכה ובוודאי שאינם מחויבים לה. אבל בארץ לא יתכן שמעסיק ידרוש מעובדת שלו שלא תכסה את ראשה, ואם יבקש, עליה להיאבק על זכותה לכסות את ראשה כהלכה ולא להיכנע לתביעתו.
לעיתים יש צורך נוסף להקל, כגון גרושה צעירה שחוששת שאם תלך בכיסוי ראש, לא יהיה לה סיכוי להתחתן שוב. משום שכל בחור שיראה אותה יחשוב שהיא נשואה ולא יתעניין בה. ואף שאין בכוונתה לשקר ולהסתיר את העובדה שהיא גרושה, יש סיכוי שאם תלך ללא כיסוי ראש כמנהג הבחורות יתפתח עימה קשר, ואח"כ כשתספר שהיא גרושה הקשר יימשך, מה שאין כן אם תלך בכיסוי ראש, הקשר הראשוני עלול שלא להתפתח כלל. וגם במקרה כזה התיר הרב פיינשטיין שתלך בלא כיסוי ראש, משום שזהו צורך גדול מאוד.
אמנם ההיתר הוא רק כאשר יש מזה תועלת, אבל אשה ששייכת לחוגים התורניים והחרדיים, מקבלת בדרך כלל הצעות דרך שידוכים. ואם תוריד את כיסוי הראש, יש חשש שתרחיק את הסיכוי שלה לקבל הצעה כלבבה.
בהצלחה רבה. אני מברך אותך שתזכי להתחתן עוד השנה בעזרת ה'.
שנה טובה ומתוקה וחג שמח.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-05 17:42:28
השבת אבידה
שלום רב, לפני כחצי שנה מצאתי במחנה קיץ של התיכון זוג טבעות תואמות. שמרתי אותן אצלי מתוך כוונה לעשות השבת אבידה, אבל לצערי לא טיפלתי בזה עד עכשיו. רציתי לשאול – האם מותר לי במקום להכריז על האבידה ולבקש סימנים פשוט לפרסם תמונה של הטבעות בקבוצות עם הכיתות, כדי שמי איבדה אותן תוכל לזהות ולפנות אליי? הסיבה שאני שואלת היא שגם עבר הרבה זמן מאז (ולכן פחות נעים פתאום להודיע על זה ככה סתם אחרי הרבה זמן, וזה יהיה פחות מביך לשלוח את זה עם תמונה), וגם נראה לי שהטבעות לא יקרות במיוחד (למרות שלא נראות ממש זולות לגמרי), ואולי הבעלים בכלל שכחה מהן – במיוחד אם זו תלמידה שסיימה את י"ב בשנה שעברה וכבר עברה הלאה. האם אפשר לסמוך במקרה כזה על זיהוי בתמונה או שחייב לבקש סימנים דווקא? תודה רבה
מה שעושים במקרה כזה, מצלמים את האבדה באופן שלא ניתן לראות סימן מיוחד שיש שם או שתי סימנים לא מיוחדים, וכאשר המאבד פונה, שואלים אותו לגבי סימנים אלו.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-05 15:07:17
הלכות החמורות ביו"ט ויו"כ יותר משבת / בקשת מחילה על פגיעה לפני כמה שנים
שלום וברכה לכבוד הרב. א.האם צריך ללחפש את המס' טלפון של ילד שלא התייחסתי אליו יפה לפני כמה שנים בבית הספר כדי לבקש ממנו מחילה? ב.האם קיימת רשימה של כל ההלכות ביו"ט ויו"כ שיותר חמורות משבת? (את הסעיף הזה אפשר לפרסם) תודה רבה וחג שמח.
א. כן. אם קשה לך לדבר איתו בטלפון, לפחות תשלח לו ווצאפ.
ב. רשימה של הדברים החמורים איני מכיר, אבל כשלומדים את הלכות יו"ט רואים מה חמור יותר ומה קל יותר. כמובן שמה שקל יותר אלו הדברים היותר מרכזיים ביו"ט לעומת שבת.
הדברים מבוארים בקצרה הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-05 11:34:03
הפרשת חלה
הרב מלמד שליט"א פסק (כשרות א י"א,י"א) שטיגון בשמן עמוק פוטר מחלה לדעת השו"ע. מה דין עיסה שמטגנים אותה בשמן רוחש אך לא עמוק? (השמן לא ניתן במחבת או בסיר בשביל שלא ידבק הבצק, אלא לצורך טיגון).
אביא לך את הדברים כפי שהם מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה, ואתה תחליט מה הדין במקרה שלך, ואם אתה מסופק תפריש בלי ברכה כפי שמובא להלן:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
ייעוד הבצק לאפייה או לבישול
כא. חובת ההפרשה היא מבצק שנועד לאפייה, אמנם לכתחילה נוהגים להפריש חלה בלי ברכה גם מבצק עבה שנועד לבישול. בבישול הבצק שוהה בתוך הרבה נוזל, כמים או שמן (טיגון עמוק), ואילו באפייה הנוזל רק מלווה את הבצק מתחתיו ומצדדיו להטעימו. ובמקום ספק, יפריש בלי ברכה.
כב. דוגמאות למאפים: לחם, עוגות, קרקרים, סופגניות אפויות, בקלאווה, מלאווח, מופלטה, כובאנה וג'חנון. גם כאשר הקמח או הבצק נחלטו במים רותחים, כמו שעושים בפחזניות וביגלה גדול, כל עוד האפייה היא שהכינה אותם לאכילה ולא רק השביחה את טעמם, הם נחשבים מאפה. גם פנקייק, קרפ, לחוח, וופל בלגי ובלינצ'ס שלא עשאום דקים במיוחד, דינם כמאפה, ואף שמתחילה עיסתן נוזלית, המראה שלהם זהה למאפה, ויש להפריש מהם בגמר האפייה אם יצרף אותם יחד לשיעור חיוב חלה (לעיל, יא).
כג. דוגמאות למאכלים מבושלים שבצקם עבה: סופגניות מטוגנות, פריקסה, פתיתים, אטריות, שקדי מרק, כיסנים (קרפלך). וכן דין קוגל, אף שלאחר בישול האטריות נאפה בסיר, שכן אפייה זו רק משביחה את טעם האטריות שהיו כבר מוכנות לאכילה על ידי הבישול. בצק של קובה פטור לגמרי מחלה, מפני שבנוסף לכך שהכנתו בבישול, מערבים בו בורגול ואין זו לישה רגילה. וקל וחומר שדייסה ומרקים שיש בהם קמח רב, פטורים מחלה.
2025-10-05 10:20:08
שמחת החג
1. כתוב פניני הלכה מועדים וסוכות על גבי המצווה להזמין אורחים שזקוקים לתמיכה – "צריך להוסיף, שגם מי שנותן צדקה לעניים לפני החג כפי הראוי לו, מקיים את המצווה, שכן הוא דואג לשתפם בשמחת החג". מהו השיעור בש"ח בערך ? האם ניתן לתת זאת ממעשר כספים ? 2. "ואף שאינן לובשות את הבגד החדש במשך כל החג, הוא משאיר חותם של שמחה על כל החג". האם ניתן לקנות בגד שהאישה לא תלבש אותו בחג אלא רק לאחר מכן ?
- לתת ממעשר – כן. מהו השיעור? כשיעור שהיית מוציא אם היית מזמין אותם. האם עדיף להזמין בפועל אנשים שזקוקים לתמיכה וכד' על פני צדקה? בוודאי.
- האם ניתן? כן. מקיימים בכך מצווה מהתורה של ואהבת לרעך כמוך אבל לא את המצווה של שמחת החג.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
2025-10-05 07:11:50
דחוף -יוט"ש כשיש ילדה בבי" ח
משפחה מגיעה לישראל לחגי תשרי ברוב השנים. הם לא מגיעים לישראל בחגים אחרים ואין להם בית כאן. מה דינם לגבי יו"ט שני? כרגע הם נמצאים בישראל כרגיל ולא עלינו בתם הקטנה נלקחה לבית החולים, שם נמצא גידול גדול במוחה. היא תעבור ניתוח כאן בישראל מחר, ותהיה בבית החולים מספר שבועות. כולנו מתפללים שבעזרת ד' הניתוח יעבור בהצלחה וילדה יש רפואה שלמה בקרוב. במצב כזה, האם מותר למשפחה לחגוג את החג ליום אחד (או רק לשנה זו עקב הנסיבות, או על ידי שינוי הנוהג שלהם גם לשנים הבאות)? זה יקל על ההורים המטפלים בבתם בבית החולים, ויאפשר לבני משפחה אחרים לבקר ולתת להורים הזדמנות לנוח וכו'. תודה, ולשמוע בשורות טובות, א. שוורץ
סוגיה זו מבוארת היטב בפניני הלכה מועדים פרק ט. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
דין העולה לביקור או לשהייה בארץ
ז. מי שגדל בחוץ לארץ ואין לו כוונה לגור בארץ ישראל, כיוון שזיקתו לארץ אינה ניכרת, כשמגיע לביקור בחגים צריך לעשות יום טוב שני של גלויות. אבל כל מי שזיקתו לארץ ניכרת, אינו צריך לעשות יום טוב שני כשמגיע לארץ, ואלו הם:
– יש לו ילדים או הורים שעלו לארץ.
– קנה דירה בארץ כדי לגור בה במשך ביקוריו.
– החליט לעלות לארץ כאשר הדבר יתאפשר, אף שיעברו שנים עד שיוכל להגשים את תוכניתו.
– עלה לארץ למשך שנה, אף שבתוכניתו לחזור לחוץ לארץ. וכן מי שביקוריו בארץ במשך השנים נצברו לזמן של שנה.
– התגורר במשך שנים בארץ, ויש סיכוי שיחזור.
מנהג בני חו"ל שמבקרים בארץ
ח. הנמצאים בביקור בארץ ישראל וצריכים לקיים יום טוב שני של גלויות, רשאים לעשות מניין לעצמם ולהתפלל בו יחד את תפילות החג (ועי' בהלכות סוכות ו, י).
ט. לצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבן חוץ לארץ לבקש מבן הארץ לעשות עבורו מלאכה ביום טוב שני, שהוא יום חול או חול המועד לבן הארץ (עי' בהלכות שבת ט, יא).
2025-10-04 21:27:30
סוכות וברכה
שלום 1. אם אני מברך על מאכל או משקה ברכב ואז יוצא מהרכב לכמה זמן. האם כשאני חוזר לרכב אני מברך על המאכל/משקה שוב? 2. לדעת הרב מלמד שליט"א נקודות קטנות שחורות/לבנות/חומות לא פוסלות כלל באתרוג? גם לא בשליש עליון? זה משנה כמה נקודות יש? ואם לא פוסל אז מאיזה גודל של נקודה זה כן פוסל? (ממה שכתוב בהרחבות נקודות שחורות קטנות לא פוסלות. השאלה כמה ואיפה. שכן זה מעניין שלמעשה נןהגים הרבה להחמיר בזה..)
- השאלה היא האם הרכב דינו כדין בית שהיוצא ממנו צריך לחזור ולברך אם אכל מאכל שברכתו האחרונה בורא נפשות, או כדין הולכי דרכים שאין שינוי מקום נחשב שינוי עבורם ?
תשובה – זהו מצב ביניים. לכן אם הלך למקום חשוב כמו קניות ותפילה, נחשב שינוי מקום. אבל אם יצא לתקן פנצ'ר או לשירותים או למלא דלק, לא נחשב שינוי מקום (עי' שעה"צ קעח, לח; עי' אור לציון ח"ב יב תשובה טו, ועי' וזאת הברכה פ"ו עמ' 62 בשם הרב אלישיב).
2. אין לי מה להוסיף בזה על הכתוב בפניני הלכה.
מתוך ספר הקיצור:
כג. עלתה על האתרוג 'חזזית', כעין פצע מוגלתי, ואין אפשרות לקלפו בלא להחסיר חלק מבשר האתרוג; אם היתה החזזית על רובו של האתרוג – פסול. וכן אם היתה בשניים או שלושה מקומות שמתפשטים על רובו, למרות שבפועל היא אינה מכסה את רובו, כיוון שהאתרוג נראה מנומר – פסול. ואם היתה החזזית על חוטמו של האתרוג, היינו על מקום השיפוע העליון שבו, אפילו היתה קטנה, אם היא בולטת לעיני כל אדם במבט שטחי – האתרוג פסול. מהיום השני והלאה ניתן להכשיר את האתרוג על ידי חיתוך החזזית.
כד. כדין חזזית כך דין כתם בולט בצבע משונה מאוד – שחור או לבן. אבל כתמים בצבע צהוב, אפור או חום שמצויים באתרוגים (בלאטלעך), אינם פוסלים אותם, כי כך טבעם של האתרוגים. אמנם ככל שיש באתרוג יותר כתמים, הוא פחות נאה ומהודר. קיבל האתרוג מכה והפריש מעט נוזל, טוב לשוטפו מיד במים, שאם לא כן ייווצר שם כתם חום שיפגום בהידורו.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-04 19:30:23
סוכה
יש לי פרגולת אלומיניות במרפסת, ובין כל השלבים בתקרה יש רווח כמותם, ידוע לי הדין שאם הרווח כמותם הרי זה פסול, שצריך שיהיה מעט יותר מכמותם כמבואר במשנה בסוכה א,ח. השאלה שלי היא מה עם דין לבוד, הרי אין בין השלבים רווח גדול על 22 ס"מ, האם זה נחשב לבוד וכאילו מחבר את כל קורות הגג לחטיבה אחת?
לא אומרים לבוד בזה, כמו שאמרו הפוסקים למשל לגבי סוכה שמעליה יש חוטי כביסה.
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
גזירת תקרה – פרגולה, נסרים ו'סכך לנצח'
ט. קרשים פשוטים כשרים לסכך, אבל תקרה של בית העשויה מקרשים פסולה, כיוון שהסוכה צריכה להיות דירת ארעי. וכן יש להחמיר לגבי פרגולה, היינו מבנה עץ חזק וקבוע שמקימים בחצרות כדי ליצור מקום מוצל לשבת תחתיו.
כדי להכשיר את הפרגולה, יש להסיר את הקרשים בדילוג עד שרוב שטח הגג יהיה פתוח ותהיה חמתו מרובה מצילתו, ולהניח על כל שטח הגג סכך כשר באופן שגם בלא הקרשים שנשארו מחוברים בפרגולה, צילתו של הסכך הכשר תהיה מרובה מחמתו. אפשר גם להחזיר לפרגולה את הקרשים שהסיר, ובתנאי שלא יחזקם במסמרים או דבק, וכל קרש שהונח מחדש כשר לסכך.
להעמיד סכך על דבר שפסול לסכך
יג. מותר לכתחילה להשעין את הסכך על כותל אבנים, אבל טוב שלא להשעינו על דבר שפסול לסכך, כגון ברזל, פלסטיק או קרשים שמקבלים טומאה. לפיכך, מי שמסגרת סוכתו מברזל, טוב שיניח על הברזל קורות עץ, ועליהן ישעין את הסכך.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-03 11:37:15
יום טוב שני של גלויות
לזוג אמריקאי יש בית בישראל, אך הוא נמצא בשיפוצים ולכן הם אינם יכולים להתגורר בו כרגע. עכשיו, כשהם בארץ הם שוכרים דירה זמנית לטווח קצר. בדרך כלל הם נמצאים בישראל למשך 1-2 מהשלוש רגלים בכל שנה, וגם ליום כפור ועוד למספר נסיעות קצרות נוספות במהלך השנה. יש רצון/כוונה חזקה לעשות עלייה בעתיד, כאשר השיפוצים יסיימו. כבר יש להם כלי בית שנשארו בארץ והם משתמשים בהם כשהם בארץ. בחגים שהזוג הזה נמצא בארץ, עליהם לשמור יום או יומיים של חג? ומה לגבי חגים כשהם נמצאים באמריקה? תודה וגמר חתימה טובה.
כשהם מגיעים לארץ אינם צריכים לעשות יומיים, אבל כשהם בחוץ צריכים.
התשובה לשאלתך נמצאת בפניני הלכה מועדים פרק ט. אפשר לקרוא את הדברים מתוך האתר של פניני הלכה.
אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
ט – יום טוב שני של גלויות
עיקר הדין
א. הגרים בחוץ לארץ צריכים לקיים את כל הימים הטובים יומיים, היום הראשון מהתורה והשני מדברי חכמים, ונקרא 'יום טוב שני של גלויות'. את ראש השנה גם בארץ ישראל תיקנו לעשות יומיים בגלל שזמנו בתחילת החודש (הלכות ימים נוראים ג, ה), וביום הכיפורים גם בחוץ לארץ עושים יום אחד מפני הקושי הגדול להתענות יומיים רצוף.
ב. יום טוב שני שווה ליום טוב ראשון בכל הלכותיו, ואף מברכים בו 'שהחיינו' (לגבי מצוות סוכה וד' מינים, עי' בהלכות סוכות ו, ט-י. ולגבי קבורת מת עי' לעיל ז, ה). יש להיזהר שלא להכין שום דבר מיום טוב ראשון ליום טוב שני, וגם את נרות יום טוב שני נכון להדליק לאחר צאת הכוכבים. לכתחילה נכון שלא לאכול ביום טוב ראשון סעודה בתוך שלוש השעות הסמוכות לשקיעת החמה, כדי שיאכל את סעודת ליל יום טוב שני לתאבון (עי' לעיל ב, כב-כה).
דין היוצא לחוץ לארץ
ג. היוצא מארץ ישראל להשתקע בחוץ לארץ, דינו כבן חוץ לארץ. אבל אם בכוונתו לחזור, דינו כבן ארץ ישראל, ואם הוא נמצא מחוץ לתחום שבת של קהילה יהודית (הלכות שבת ל, א), אינו נוהג יום טוב שני של גלויות. אבל אם הוא נמצא בקהילה יהודית או בתחום שבת שלה, דינו כדלהלן:
איסורים: עליו לנהוג בכל איסורי החג כמותם, ורק בשעת הדחק יכול להקל אם אף אחד מאנשי חוץ לארץ לא רואה אותו.
מצוות: עליו לקיים את המצוות שחייב בהן כאילו הוא יום חול, ולכן יבדיל בצנעה במוצאי יום טוב ראשון, ויניח תפילין בצנעה. וכדי שלא יראה סותר את מנהגם, יקפיד ללבוש בגדי יום טוב וידליק נרות לכבוד יום טוב שני בלא ברכה. ואם הוא מתארח בליל הסדר, ישתתף בסדר בלא לומר את ברכות המצוות, אלא יענה אחריהן 'אמן'. ואם אינו מעוניין לשבת עמהם – רשאי.
תפילה: כיוון שהוא צריך להתפלל בנוסח של חול המועד או יום חול, יכול להתפלל ביחיד. ואם יוכל להצניע את נוסחו, ואין חשש שיקראו לו לעלות לתורה בלא שיוכל לסרב, טוב שיתפלל בציבור. ואם ישימו לב שאינו נמצא בתפילה, צריך להתפלל בציבור ולהשתדל שלא ישימו לב שהוא מתפלל בנוסח שונה, ואם קראו לו לתורה ולא יכול לסרב – יעלה, ואם הוא כהן יעלה עם הכהנים גם בתפילת מוסף ויבליע את שם השם בברכה כיוון שאינו מתפלל מוסף, ואם הוא הכהן היחיד – יעלה ויברך.
אסור לעשרה מבני ארץ ישראל לעשות מניין לבד אפילו בצנעה, ויש נוהגים להקל בזה ברשות רבני המקום.
היוצא לזמן רב ודעתו לחזור
ד. היוצא מהארץ למשך שנה לפחות, למטרה שאין לה זמן קצוב, אף שדעתו לחזור, דינו במשך שהותו שם כבן חוץ לארץ. ואם יש לו משפחה שגרים איתו בבית, הוא נחשב כבן חוץ לארץ באותה שנה רק אם גם משפחתו יצאה עימו.
ה. היוצא למטרה ברורה שיש לה זמן קצוב שבסיומה הוא מתכנן לחזור לארץ, כגון שיוצא להשלמת לימודים גבוהים, או לשליחות חינוכית או עסקית – אם הוא מתכוון לחזור בתוך פחות מארבע שנים, נחשב עדיין כבן ארץ ישראל. יצא למטרה מוגדרת למשך שנתיים, ואחר כך החליט להישאר עוד שנתיים, משעה שהחליט להוסיף שנתיים ינהג כבן חוץ לארץ. אמנם כשיגיע לבקר בארץ דינו כבן ארץ ישראל, הואיל ויש לו זיקה עמוקה לארץ.
ו. אם רב הקהילה שנמצא בה הוא מורה הוראה מובהק שכל בני הקהילה נשמעים להוראותיו, ולדעתו כל השוהים בקהילתו שנה ומעלה דינם כבני חוץ לארץ, צריך לנהוג לפי פסיקתו.
דין העולה לביקור או לשהייה בארץ
ז. מי שגדל בחוץ לארץ ואין לו כוונה לגור בארץ ישראל, כיוון שזיקתו לארץ אינה ניכרת, כשמגיע לביקור בחגים צריך לעשות יום טוב שני של גלויות. אבל כל מי שזיקתו לארץ ניכרת, אינו צריך לעשות יום טוב שני כשמגיע לארץ, ואלו הם:
– יש לו ילדים או הורים שעלו לארץ.
– קנה דירה בארץ כדי לגור בה במשך ביקוריו.
– החליט לעלות לארץ כאשר הדבר יתאפשר, אף שיעברו שנים עד שיוכל להגשים את תוכניתו.
– עלה לארץ למשך שנה, אף שבתוכניתו לחזור לחוץ לארץ. וכן מי שביקוריו בארץ במשך השנים נצברו לזמן של שנה.
– התגורר במשך שנים בארץ, ויש סיכוי שיחזור.
מנהג בני חו"ל שמבקרים בארץ
ח. הנמצאים בביקור בארץ ישראל וצריכים לקיים יום טוב שני של גלויות, רשאים לעשות מניין לעצמם ולהתפלל בו יחד את תפילות החג (ועי' בהלכות סוכות ו, י).
ט. לצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבן חוץ לארץ לבקש מבן הארץ לעשות עבורו מלאכה ביום טוב שני, שהוא יום חול או חול המועד לבן הארץ (עי' בהלכות שבת ט, יא).
2025-10-01 09:51:03
אשתי לגבי צום כיפור לוקחת כדורים
בע״ה שלום וברכה, אשתי סובלת מדלקת בקיבה גסטריטיס לוקחת פעמיים ביום כדור הנקרא פמוטידין שמסייע קצת לכאבים בקיבה לצרבות . בנוסף היא בתחילת היריון שבוע 6 ולוקחת בונג׳סטה ( כדור לבחילות והקאות ) . ללא שני הכדורים האלה היא יכולה מאוד לכאוב וגם בחילות והקאות יכולות להיות לה . האם היא יכולה לקחת לפני השינה כדור 1 של בונג׳סטה ובבוקר כשהיא קמה כדור 1 של פמוטידין ? לא צריך אוכל בשביל שניהם , אך צריך לשתות עם הכדורים לגימת מים . היא חלשה ועייפה בגלל ההיריון וגם בגלל הקיבה ומפחדת לא לקחת את 2 הכדורים שאולי יוכלו לעזור לה לעבור את הצום . תודה
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
נטילת תרופות
ב. הנצרך לקחת גלולות מספר ימים ברצף, או החש בצער משמעותי שלא מחמת הצום, או החש בצער גדול מחמת הצום – מותר לבלוע גלולות לרפואתו או להקלת צערו, ובתנאי שאין בהן טעם טוב ושיבלע אותן בלא מים. מי שאינו יכול לבלוע אותן בשלמותן, ילעס את הגלולה ויבלע, או יערב במעט מים טיפת סבון שתפגום מאוד את טעמם, ובעזרתם יבלע את הגלולה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-01 08:17:23
אישה מניקה ביום הכיפורים
שלום וברכה, אשתי מניקה את בתנו בת 10 החודשים. לאחרונה בתנו כבר לא רק יונקת, אלא גם אוכלת מוצקים ואילו קצת השלמות תמ"ל. אני מכיר את פסק הרב בפניני הלכה שלא להקל בצום למרות הקווים המקילים שיש. חשוב לנו להבין – מתי כן אשתי תצטרך לעבור לשיעורים? כן חשוב לנו שתמשיך להניק, והיא שומרת על 3 ילדינו לבדה. האם למשל אם היא מרגישה לא טוב – שתעבור לשיעורים? בנוסף אשתי חוששת שאם תניק חצי מההנקות שבד"כ – היא תפתח גודש. תודה רבה וכתיבה וחתימה טובה לכל עם ישראל
קודם כל אם אינך במילואים אין סיבה שהיא תשמור על שלושת הילדים לבדה. יותר חשוב לעזור לה לישון ולנוח הרבה מאשר להיות בכל משך התפילה.
אכילה ושתיה לשיעורין היא איסור תורה. לכן ההיתר לעבור לשיעורים הוא כאשר יש מקום לחשוש לסכנת מוות. גודש והרגשה לא טובה לא תביא למוות. לכן חולים חייבים לצום גם אם הם מרגישים מאוד לא טוב. היא צריכה היום להכין עצמה כראוי בשתיית מים מרובה ואכילה מזינה ובריאה, וכך אין שום סיבה שתהיה בסכנת מוות.
משאלתך אני לא בטוח שלמדת את המבואר בפניני הלכה כראוי, אז אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
טז. מינקת חייבת לצום ביום הכיפורים גם כאשר יש סיכוי סביר שבעקבות הצום חלבה ייפסק, כיוון שיש כיום תחליפי חלב-אם טובים. אמנם כאשר התינוק חלש מאוד, והרופא סבור שהוא נזקק באופן מיוחד לחלב אימו, ויש חשש סביר שבעקבות הצום חלבה ייפסק או יתמעט באופן משמעותי, על פי הוראה של רופא ירא שמיים תשתה לשיעורים. אולם זה מקרה נדיר מאוד, מפני שאם המינקת תשתה בימים שלפני הצום הרבה מים ותישן כראוי, קרוב לוודאי שחלבה לא יתמעט בעקבות הצום.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-30 18:45:19
עבודה בליל ערב יום כיפור
כבוד הרב, מצאתי ברשת שהעובד בערב יום כיפור אינו רואה ברכה במלאכתו. האם הכוונה גם לליל ערב יום כיפור (כלומר הלילה אפשר לעבוד, או נכון מהלילה שלא לעסוק בדברים אחרים)? תודה רבה וגמר חתימה טובה
הלכה למעשה מותר לעשות מלאכה בערב יום כיפור כמו בערב שבת וערב יום טוב.
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
איסור עשיית מלאכה בערב שבת
י. אסור לעשות מלאכת קבע שעתיים וחצי זמניות לפני שקיעת החמה, אף אם סיים את כל הכנותיו לשבת, כגון עבודת נגרות, חייטות, חשמל, עבודה גדולה בגינה, כתיבת סת"ם והגהת ספרים בשכר. אבל מותר לבצע פעולה קצרה, כגון להניח מלכודת לחיות או לתת הוראה למחשב לבצע פעולה מתוחכמת. גם מסחר אינו נכלל באיסור מלאכה, ומותר למכור בחנות באותן השעות.
יא. לצורך שבת מותר לעשות מלאכת קבע, ומותר גם לקבל עליה שכר אם ניכר שנעשית לצורך שבת, כגון תספורת, הסעה וחשמלאות. אבל אסור לחייט לתפור בגד בשכר באותן השעות אפילו לצורך שבת, משום שלא ניכר שתפירתו לצורך השבת, כי ייתכן שאותו הבגד נועד ליום אחר.
יב. גם במקום הפסד או כדי למנוע נזק, מותר לעשות מלאכת קבע. וכן דין עני שאין לו כסף לצורכי עונג שבת, כגון לקנות בשר ודגים.
יג. מותר לעשות באותן השעות עבודות שאינן דורשות מומחיות, כגון השקיית גינה, ניקוי חדרים, תפירת כפתורים, כיבוס במכונה וכתיבת חידושי תורה. ומותר גם לקבל עליהן שכר. אבל אם משלמים לו שכר כדי שיעשה את המלאכות הללו בכל ערב שבת, אסור לעשותן שלא לצורך שבת, מפני שהשכר והתדירות הופכים אותן למלאכות קבע.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-30 08:32:02
כשרות של דופני הסוכה גוד אסיק
שלום, יש לי סוכה על מרפסת, שהסכך גבוה מדפנות המרפסת בג' צדדים לערך 45 ס"מ (הסכך מונח על מסגרת פתוח צמוד לדפנות המרפסת). ובנוסף יש גם הרחקה קטנה בין הדפנות להסכך לערך 7-10 ס"מ, האם סוכה זו כשרה לכתחילה (מטעם גוד אסיק ובצירוף דופן עקומה או לבוד)? אם תשלח לי כתובת מייל אני יכול לשלוח תמונות תודה רבה
כשר
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
טו. דופן שיש בינה לבין הקרקע רווח של ג' טפחים (22.8 ס"מ) – פסולה. אבל אין הגבלה לרווח שבין הדופן לסכך, ובלבד שהסכך יהיה מול הדופן בקו אווירי של פחות מ-ג' טפחים.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-29 22:59:18
מעשר כספים
שלום, מובא בפניני הלכה לגבי מעשר כספים, שלושה מצבים: טוב, דחוק במקצת , ודחוק. השאלה איך לחשב מצב טוב – כאשר מוציאים את כל צרכי המשפחה ולא נשארים במינוס? ומה לגבי מותרות- מה נחשב מותרות? האם למנוע/לדחות חידוש בגדים / נעליים לילדים כדי לתת את כל המעשר בשלמותו? ומה נחשב דחוק במקצת – מה רמת הדוחק?
קשה לענות על שאלה כזו בכתב. מה שאני יכול לומר בשם הרב מלמד זה שלא כדאי להיחשב דחוק ולהיפטר ממעשר כספים. אין בזה ברכה. ברכת הנותנים מעשר נובעת מכך שהם שמחים לשתף את הקב"ה בממונם. לכן כל אחד צריך לעשות הכל כדי לא להיחשב דחוק ולהיפטר ממעשר. הרב סובר שהנכון הוא קודם לתת את המעשר ואחר כך להוציא את שאר ההוצאות לפי הצורך והיכולת, ולא הפוך. אם מתרגלים בזה, רואים שאפשר לתת מעשר בשמחה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-29 20:54:05
זרע לבטלה
מה המשמעות של זרע לבטלה? מה האיסור למעשה?
https://ph.yhb.org.il/14-04-01/
האיסור הוא להוציא זרע שלא בתוך גופה של האישה שהתחתן איתה
2025-09-29 15:00:02