מערבל חשמלי ידני – האם צריך טבילה לפני השימוש ?

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

כה. כלי חשמלי אינו צריך טבילה. והרוצה לחשוש לדעת המחמירים, יטביל בלא ברכה כלי שבא במגע ישיר עם האוכל בעת שהוא ראוי לאכילה, כגון טוסטר וקומקום חשמלי, ובלבד שאין כמעט חשש שהכלי יתקלקל (וימתין שיתייבש לגמרי לפני הפעלתו). ואם יש חשש שיתקלקל, יכול לפוטרו מטבילה על יד נתינתו במתנה לגוי, והשאלתו לזמן בלתי מוגבל (לעיל, כא). או על ידי פירוק יסודי של החלק שנוגע באוכל, והרכבתו מחדש על ידי ישראל (אין תועלת בפירוק חוט החשמל המחובר לכלי).

כאשר החלק שנוגע באוכל נעשה באופן שניתן להפרידו בקלות מהכלי, אם חלק זה עשוי מתכת או זכוכית, כגון סכיני בלנדר ומערבלי מיקסר – יש להטביל רק אותו בברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-28 10:15:49

מדובר באישה בת 80 שבעבר התגלה קריש דם בריאותיה. נוטלת פעמיים ביום תרופה לדילול דם. נוזלים אמורים לדלל את הדם, ומחסור בהם עלול ליצור עיבוי בכלי הדם. לאור זאת, האם מותר לה לצום, ואם לא, האם יכולה לשתות במהלך היום, ואם כן, איזה משקה חוץ ממים ? האם אפשר שתיה חמה (כגון קפה עם מעט חלב). תודה.

כפי שמבואר בפניני הלכה, כאשר רופא ירא שמים מחליט שצום מהווה סכנה, מותר לאכול ולשתות לפי הצורך. אם אין לכם רופא כזה שאפשר לסמוך עליו, אביא לך מספר של מישהו כזה.

אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

חולה שיש בו סכנה

ה. חולה שהצום עלול לגרום למותו או להחליש את התמודדותו עם מחלה מסוכנת, חייב לאכול ולשתות בצום כדי צורכו. וגם אם ברור שלא נותרו לחולה ימים רבים לחיות, כל זמן שהצום עלול לקרב את מותו, יאכל וישתה כפי צורכו. והנמצא בספק סכנה ומחמיר על עצמו שלא לאכול ולשתות – חוטא. אבל אם חשש הסכנה רחוק ולא סביר, אסור לאכול ולשתות.

ו. על החולה לשאול בעניין זה רופא ירא שמיים שאפשר לסמוך עליו שאינו חששן מדי ואינו מזלזל בחובת הצום. ואם חטא ולא התייעץ לפני יום הכיפורים עם רופא ירא שמיים, בלית ברירה יאכל וישתה על פי הוראת הרופא ששאל.

ז. חולה שמרגיש שהוא נמצא בספק סכנה וכדי להינצל עליו לאכול ולשתות בצום; גם אם הרופאים סוברים שאין במצבו סכנה, עליו לשתות ולאכול, ובתנאי שיש הגיון בדבריו, כגון שאין זו מחלה ידועה ואינו מוכר כחששן גדול. וכן הדין לגבי בריא שנחלש מאוד ביום הכיפורים ומרגיש שהוא עומד לאבד את הכרתו ולמות. אלא שהואיל ולעיתים הצורך הוא פסיכולוגי בלבד, יטעם בתחילה מעט, ורק אם לא התאושש ימשיך לאכול ולשתות לשיעורים (כמבואר בהלכה הבאה). ואם גם בזה דעתו אינה מתיישבת, יאכל וישתה עד שדעתו תתיישב ויצא מכלל סכנה.

אכילה ושתיה לשיעורים

ח. אף שכל אכילה ושתייה אסורה מהתורה ביום הכיפורים, כאשר החולה המסוכן אינו חייב לשתות ולאכול בדחיפות כמות גדולה, עדיף שישתה ויאכל בהפסקות פחות משיעור האכילה והשתייה שמתחייבים עליו כרת, כדי למעט באיסור. כלומר, יאכל כל פעם פחות מגודל של תמר גדול (שגודלו קצת יותר מחצי ביצה), וישתה כל פעם פחות מכמות המשקה שנכנסת לחלל פיו כשלחי אחת מלאה (לכתחילה יש לבדוק זאת לפני כניסת הצום).

לכתחילה יאכל וישתה כמות מעטה זו כל תשע דקות, ואם צריך לאכול ולשתות יותר, יפסיק שבע דקות, ואם צריך יותר, יפסיק ארבע דקות. ובשתייה, אם צריך לשתות יותר, יסתפק בהפסקה של דקה.

ט. כאשר יש חשש שהשתייה והאכילה לשיעורים תגרום להתרשלות כלשהי בחיזוקו של החולה המסוכן, עליו לשתות ולאכול כרגיל. לכן כאשר היולדת עייפה, מוטב שתשתה כרגיל כדי שתוכל לישון ברציפות, ולא תצטרך להישאר ערה על מנת שתספיק לשתות כפי צורכה לשיעורים.

גם חולי סכרת שלא נמצא למצבם פתרון יציב, צריכים להיזהר בזה מאוד, ואם יש חשש שבעקבות האכילה לשיעורים יתרשלו ולא יאכלו כפי צורכם, יאכלו ברציפות. ועדיף שיתפללו במניין בבית הכנסת ויאכלו כל כמה שעות יותר מ'כשיעור', מאשר יהדרו באכילה לשיעורים ולא יבואו לבית הכנסת. גם ילדים שלא צמים, יאכלו וישתו כרגיל.

דיני אכילת חולים מסוכנים וילדים

י. המותרים לאכול ולשתות ביום הכיפורים, יאכלו וישתו דברים ערבים ומזינים, שהוא כיום טוב, אמנם לא יאכלו וישתו יותר מכדי הצורך לחיזוק גופם, ומי שיכול להסתפק בשתייה, לא יאכל.

יא. לא עושים קידוש ולא בוצעים על לחם משנה גם כשיום הכיפורים חל בשבת. הנוטל ידיו ללחם, ייטול רק את אצבעותיו. והרגיל במים אחרונים, רשאי ליטול גם ביום הכיפורים.

יב. השותה לשיעורים, לא יברך ברכה אחרונה, כיוון שבכל פעם שתה פחות מרביעית. והאוכל לשיעורים, רק אם אכל כמות של חצי ביצה תוך פחות משבע דקות, יברך ברכה אחרונה.

יג. המברך 'מעין שלוש' צריך להזכיר את יום הכיפורים, והמברך ברכת המזון צריך לומר 'יעלה ויבוא' ולהזכיר את יום הכיפורים, ואם חל בשבת יאמר גם 'רצה'. שכח ולא הזכירם, אינו חוזר.

יד. מותר להעלות לתורה בשחרית חולה מסוכן שנאלץ לאכול ביום הכיפורים, אבל בקריאה של תפילת מנחה עדיף שלא להעלותו, אלא אם כן אכל ושתה לשיעורים. כמו כן, חזן קבוע שנאלץ לאכול ולשתות לשיעורים, רשאי להמשיך להיות שליח ציבור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-28 08:35:08

בבית כנסת מתפלל בכיתת כוננות נושא נשק ארוך. האם רשאי להכנס לאולם להתפלל עם הנשק בהצלב? להיות חזן עם הנשק בהצלב? לעלות לתורה עם הנשק בהצלב? או שיש צורך להצפינו ולכסותו או לשים בכספת לנשק . האם יש הבדל באם יש נושאי נשק קצר או ארוך

דין נשיאת נשק בתפילה ובבית הכנסת מובא בפניני הלכה תפילה פרק ה. אביא תחילה את ההלכה למעשה בקצרה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה ואז אתייחס לשאלה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

"אין להיכנס לבית הכנסת עם נשק ואין להתפלל עם נשק, שאין ראוי להתפלל על החיים והשלום כשכלי הריגה עליו. אבל כשיש בכך צורך ביטחוני, או שחושש שיגנבוהו – מותר, וכשאפשר עדיף להצניעו בבגדו."

בפועל המציאו היא שרוב רובם של נושאי הנשקים הארוכים (ביישובים כמו אצלנו יש הרבה כאלו) מניחים את הנשק לידם בצנעה (אין צורך לכסותו, שכן הדבר לא מעשי בדרך כלל לעשות כך, ואנו מעוניינים בימינו שיהיו כמה שיותר אנשים עם נשקים ולא להכביד עליהם), וכך נכון לעשות. אם הבן אדם לא מוכן להוריד את הנשק הארוך, אז חזן לא מתאים אם יש חזנים אחרים, אבל שאר הדברים זה בסדר, שכן מן הסתם הוא לא מוכן להורידו מסיבות טובות (לא לשכוח אותו, להיות יותר מבצעי ומוכן לכל מקרה, או שהוא פשוט צעיר…).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-28 08:17:08

שלום כבוד הרב. אני שומר על הברית כבר הרבה מאוד זמן ומשתדל לא להסתכל על הנשים בכלל. נוצרה סיטואציה מביכה שבה בחורה שאני מכיר וכלל אין ביננו קשר מיני, באה לחבק אותי בעקבות קושי שאני עובר. היא לא יודעת שאני שומר נגיעה כי לא נפגשנו הרבה זמן. הסיטואציה היתה מהירה ולא ידעתי איך להגיב, והחזרתי לה חיבוק. לא היתה לי כלל הנאה מינית מהחיבוק, ואין לי כלל הירהורים על בחורה זו. מה עלי לעשות כדי לכפר על החטא הזה?

קודם כל יש לציין שברוך ה' לא מדובר על חטא חמור, שכן מלבד זה שזה היה בשוגג גמור , לפי דבריך גם לא בא בעקבות המעשה חטאים אחרים.

באופן כללי חשוב לדעת שעל כל חטא שאדם עושה, הוא צריך לעשות תשובה. טבילה אינה חלק מחובת התשובה. איך עושים תשובה לפי ההלכה? וידוי, חרטה וקבלה לעתיד: קודם כל מתוודים לפני בורא עולם בדיבור פשוט שחטאנו בחטא פלוני, אחר כך אומרים לו שאנו מתחרטים על כך, ואחר כך אומרים לו שאנחנו מקבלים על עצמנו שלא לעבור על חטא כזה שוב לעולם. אפשר לקצר ואפשר לפרט, העיקר שיהיה בלב שלם. לאחר תשובה כזו, החטא נמחל. זה הכל. יש לציין שכדי שהקבלה לעתיד תהיה שלמה, צריך לחשוב איך אני לא נופל בחטא בפעם הבאה שיקרה לי אותו מקרה. כגון במקרה הנכחי צריך לחשוב איך בפעם הבאה בסיטואציה דומה אני מתנצל בפני הבחורה ומסביר לה שאני לא נוגע בנשים.

עניין זה מבואר בפניני הלכה ימים נוראים, ובקצרה הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-26 11:23:33

שלום, שאלה לי בנוגע לצום יום הכיפורים, יש לי היתר לא לצום את הצומות במהלך השנה כולל צום תשעה באב בעקבות מצב רפואי אך אני יודעת שיום הכיפטרים הוא בעל חשיבות גבוהה יותר מבחינת ההלכה ולכן רציתי לדעת האם יש אפשרות שאוכל לצום בשיעורים ביום הכיפורים?

לעומת שאר הצומות שחולה פטור מהם, בצום יום כיפור הפטור הוא רק אם יש סיכוי (אפילו קטן) למות בעקבות הצום (אפילו לאחר זמן). אם אכן זהו מצבך, וגם הכנה טובה שלושה ימים מראש על ידי אכילה מזינה ושתייה מרובה לא תועיל, ואכן על פי רופא ירא שמים שהמבין את חשיבות הצום סבור שיש במצבך חשש מוות, את פטורה מהצום. כאשר פטורים מהצום ואפשר לאכול ולשתות לשיעורין, אכן כך צריך לעשות, אך יש לציין שגם אכילה ושתייה כזו אסורים מהתורה ומותרים רק במקום של חשש פיקוח נפש, אלא שחומרתם אינה כחומרת אכילה ושתייה רגילים. אם הרופא שאת מתייעצת איתו אינו ירא שמיים, ויש חשש שגם אם אין במצבך פיקוח נפש הוא סובר שאסור לך לצום, אתן לך מספר של רופא שאני מכיר.

אביא לך את תמצית הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

חולה שיש בו סכנה

ה. חולה שהצום עלול לגרום למותו או להחליש את התמודדותו עם מחלה מסוכנת, חייב לאכול ולשתות בצום כדי צורכו. וגם אם ברור שלא נותרו לחולה ימים רבים לחיות, כל זמן שהצום עלול לקרב את מותו, יאכל וישתה כפי צורכו. והנמצא בספק סכנה ומחמיר על עצמו שלא לאכול ולשתות – חוטא. אבל אם חשש הסכנה רחוק ולא סביר, אסור לאכול ולשתות.

ו. על החולה לשאול בעניין זה רופא ירא שמיים שאפשר לסמוך עליו שאינו חששן מדי ואינו מזלזל בחובת הצום. ואם חטא ולא התייעץ לפני יום הכיפורים עם רופא ירא שמיים, בלית ברירה יאכל וישתה על פי הוראת הרופא ששאל.

ז. חולה שמרגיש שהוא נמצא בספק סכנה וכדי להינצל עליו לאכול ולשתות בצום; גם אם הרופאים סוברים שאין במצבו סכנה, עליו לשתות ולאכול, ובתנאי שיש הגיון בדבריו, כגון שאין זו מחלה ידועה ואינו מוכר כחששן גדול. וכן הדין לגבי בריא שנחלש מאוד ביום הכיפורים ומרגיש שהוא עומד לאבד את הכרתו ולמות. אלא שהואיל ולעיתים הצורך הוא פסיכולוגי בלבד, יטעם בתחילה מעט, ורק אם לא התאושש ימשיך לאכול ולשתות לשיעורים (כמבואר בהלכה הבאה). ואם גם בזה דעתו אינה מתיישבת, יאכל וישתה עד שדעתו תתיישב ויצא מכלל סכנה.

אכילה ושתיה לשיעורים

ח. אף שכל אכילה ושתייה אסורה מהתורה ביום הכיפורים, כאשר החולה המסוכן אינו חייב לשתות ולאכול בדחיפות כמות גדולה, עדיף שישתה ויאכל בהפסקות פחות משיעור האכילה והשתייה שמתחייבים עליו כרת, כדי למעט באיסור. כלומר, יאכל כל פעם פחות מגודל של תמר גדול (שגודלו קצת יותר מחצי ביצה), וישתה כל פעם פחות מכמות המשקה שנכנסת לחלל פיו כשלחי אחת מלאה (לכתחילה יש לבדוק זאת לפני כניסת הצום).

לכתחילה יאכל וישתה כמות מעטה זו כל תשע דקות, ואם צריך לאכול ולשתות יותר, יפסיק שבע דקות, ואם צריך יותר, יפסיק ארבע דקות. ובשתייה, אם צריך לשתות יותר, יסתפק בהפסקה של דקה.

ט. כאשר יש חשש שהשתייה והאכילה לשיעורים תגרום להתרשלות כלשהי בחיזוקו של החולה המסוכן, עליו לשתות ולאכול כרגיל. לכן כאשר היולדת עייפה, מוטב שתשתה כרגיל כדי שתוכל לישון ברציפות, ולא תצטרך להישאר ערה על מנת שתספיק לשתות כפי צורכה לשיעורים.

גם חולי סכרת שלא נמצא למצבם פתרון יציב, צריכים להיזהר בזה מאוד, ואם יש חשש שבעקבות האכילה לשיעורים יתרשלו ולא יאכלו כפי צורכם, יאכלו ברציפות. ועדיף שיתפללו במניין בבית הכנסת ויאכלו כל כמה שעות יותר מ'כשיעור', מאשר יהדרו באכילה לשיעורים ולא יבואו לבית הכנסת. גם ילדים שלא צמים, יאכלו וישתו כרגיל.

דיני אכילת חולים מסוכנים וילדים

י. המותרים לאכול ולשתות ביום הכיפורים, יאכלו וישתו דברים ערבים ומזינים, שהוא כיום טוב, אמנם לא יאכלו וישתו יותר מכדי הצורך לחיזוק גופם, ומי שיכול להסתפק בשתייה, לא יאכל.

יא. לא עושים קידוש ולא בוצעים על לחם משנה גם כשיום הכיפורים חל בשבת. הנוטל ידיו ללחם, ייטול רק את אצבעותיו. והרגיל במים אחרונים, רשאי ליטול גם ביום הכיפורים.

יב. השותה לשיעורים, לא יברך ברכה אחרונה, כיוון שבכל פעם שתה פחות מרביעית. והאוכל לשיעורים, רק אם אכל כמות של חצי ביצה תוך פחות משבע דקות, יברך ברכה אחרונה.

יג. המברך 'מעין שלוש' צריך להזכיר את יום הכיפורים, והמברך ברכת המזון צריך לומר 'יעלה ויבוא' ולהזכיר את יום הכיפורים, ואם חל בשבת יאמר גם 'רצה'. שכח ולא הזכירם, אינו חוזר.

יד. מותר להעלות לתורה בשחרית חולה מסוכן שנאלץ לאכול ביום הכיפורים, אבל בקריאה של תפילת מנחה עדיף שלא להעלותו, אלא אם כן אכל ושתה לשיעורים. כמו כן, חזן קבוע שנאלץ לאכול ולשתות לשיעורים, רשאי להמשיך להיות שליח ציבור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-26 07:48:24

הרב כותב שעל סלט החומוס מברכים בורא פרי האדמה. רציתי לשאול אם מדובר דווקא בחומוס ביתי (שיותר ניכר בו הטעם המקורי של גרגירי החומוס) ואילו על חומוס תעשייתי מברכים שהכל (שפחות ניכר בו גרגירי החומוס והוא התרסק והשתנה לגמרי) או גם בחומוס תעשייתי ברכתו האדמה? תודה

הרב לא חילק, כי לדעתו בכל מקרה ברכת ממרח חומוס אדמה, שכן שעדיין בני אדם מזהים אותו עם הפרי המקורי ואף קוראים לו בשמו. אמנם מי שרוצה לברך על ממרח חומוס ביתי אדמה ועל ממרח תעשייתי שהכל, זה בסדר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-26 06:01:47

שלום וברכה! יצאתי מחנייה בצורה לא טובה ושפשפתי את הרכב לידי. יצאתי מהרכב ולא ראיתי שנגרם נזק לרכב האחר או לשלי, ובאופן לא נכון ולא ראוי, נסעתי מהמקום. כשהגעתי הביתה, גיליתי שהרכב שלי כן נפגע ולכן אני מניח שיש סיכוי רב שגם הרכב השני נפגע… זו היתה חנייה ציבורית גדולה ואין לי פרטים מדוייקים של הרכב. מה עליי לעשות כדי לחזור בתשובה?

לצערי אם אין סיכוי שהרכב יחזור לשם ויראה פתק עם פרטים שלך, איני רואה מה אפשר לעשות. זה כמו לגנוב למישהו בלי לדעת למי גנבת, כך שלא ניתן להחזיר לאף אחד את הגניבה. בין אדם לחברו במקרה הזה לא ניתן לפתרון, אז נשארנו רק עם בין אדם למקום – עושים תשובה מול בורא עולם – סדר התשובה: וידוי, כלומר דיבור מול בורא עולם – חטאתי בכך ש… אחר כך – חרטה, כלומר אמירה ברורה שעשיתי טעות ואני מתחרטת על כך. ואחר כך – קבלה לעתיד שאם יקרה מקרה כזה פעם נוספת, לא אחטא שוב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-26 00:54:36

שלום הרב! אישה בהריון בסיכון, קיבלה הוראה מרופאה יר"ש מומחית להריון בסיכון לשתות ביום כיפור לשיעורין. לא מצאנו כוס למדידת השיעורין. כמה מיליליטר לשתות, והאם לשמור על פער של 9 דקות בין לגימה ללגימה? שנה טובה

הדברים מבוארים בפניני הלכה ימים נוראים פרק ח. אביא לך את מסקנתם מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

אכילה ושתיה לשיעורים

ח. אף שכל אכילה ושתייה אסורה מהתורה ביום הכיפורים, כאשר החולה המסוכן אינו חייב לשתות ולאכול בדחיפות כמות גדולה, עדיף שישתה ויאכל בהפסקות פחות משיעור האכילה והשתייה שמתחייבים עליו כרת, כדי למעט באיסור. כלומר, יאכל כל פעם פחות מגודל של תמר גדול (שגודלו קצת יותר מחצי ביצה), וישתה כל פעם פחות מכמות המשקה שנכנסת לחלל פיו כשלחי אחת מלאה (לכתחילה יש לבדוק זאת לפני כניסת הצום).

לכתחילה יאכל וישתה כמות מעטה זו כל תשע דקות, ואם צריך לאכול ולשתות יותר, יפסיק שבע דקות, ואם צריך יותר, יפסיק ארבע דקות. ובשתייה, אם צריך לשתות יותר, יסתפק בהפסקה של דקה.

ט. כאשר יש חשש שהשתייה והאכילה לשיעורים תגרום להתרשלות כלשהי בחיזוקו של החולה המסוכן, עליו לשתות ולאכול כרגיל. לכן כאשר היולדת עייפה, מוטב שתשתה כרגיל כדי שתוכל לישון ברציפות, ולא תצטרך להישאר ערה על מנת שתספיק לשתות כפי צורכה לשיעורים.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-25 20:19:13

שלום רציתי לשאול לגבי ההלכה שכתובה כאן:

ה – תבשיל בשר וחזקת בשרי או חלבי

האם אכן לאחר טיגון של דבר בשרי בשמן עמוק, אם מטגנים בתוכו למשל צ'יפס – הצ'יפס לא נעשה בשרי (ומותר לאכול לאחריו מיד חלבי)? הרי השמן עדיין רותח מהבשר, ומה זה שונה ממרק בשרי? קראתי את ההערה, אך עדיין שואל האם הבנתי נכון. תודה!

הבנת נכון. במרק בשרי – המרק הוא חלק מהותי מהבשר, זהו מאכל אחד. אבל שמן הטיגון אינו חלק מהבשר אלא רק היה נצרך להכנתו ואף לא נאכל בפני עצמו, ולכן אין עליו שם 'תבשיל בשרי'. גם בתבשיל בשרי השו"ע הקל וסבר שלא צריך לשמור שש שעות, אלא שבפועל רוב הפוסקים החמירו, ולמעשה אנו מחמירים רק במה שהחמירו והוא בתבשיל בשרי מכיוון שהוא נעשה חלק מהבשר, אבל לא בשמן שבישלו בו בשר, או במאכל פרווה שלקחו ממנו בכף שלפני כן לקחו בה בשר. כל זאת בתנאי שלא אכל שאריות בשר.

אם כבר שאלת, אביא לך דין זה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה כדי שהדברים יהיו יותר ברורים הלכה למעשה:

תבשיל בשרי

י. האוכל תבשיל בשרי, אף שלא אכל את הבשר שבו, צריך לשמור שש שעות לפני שיאכל מאכל חלבי או תבשיל חלבי. 'תבשיל בשרי' הוא מאכל שהבשר שבו הוא חלק מהתבשיל, כגון תפוחי אדמה או מרק שבושלו עם בשר.

אבל אם אכל מאכל שהבשר שהיה בו אינו מרכיב בתבשיל, כגון סלט שלקחו ממנו עם כף שאכלו בה בשר, או כדורי פלאפל שטוגנו בשמן שטיגנו בו לפני כן בשר – אם אין בהם טעם ממשי של בשר, אינם נחשבים 'תבשיל בשרי', ולכן אף שאסור לאוכלם ביחד עם מאכל חלבי (לעיל כה, ח), מותר מיד לאחריהם לאכול מאכל חלבי, אפילו באותה סעודה. כמו כן, לאחר אכילת בשר מותר לאכול מאכל שאינו 'תבשיל חלבי', כל זמן שטעם החלב אינו מורגש בו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-25 18:39:58

אם אני נוסע לרעים בערב שבת לעשות משמרת לילה, האם מותר לי לחזור הביתה בשבת בבוקר ברכב שלי?

המקרה שהצגת הוא החמור ביותר מבחינה הלכתית, שכן לא מדובר על נסיעה לשמירה, שזו נסיעה של מצווה, אלא נסיעה חזרה מהשמירה, שבנסיעה זו אין מצווה אלא רק החשש שמא לא תסכימי לבוא שוב. היתר החזרה נאמר עבור מתנדבים וגם הוא שנוי במחלוקת האם התירו אפילו איסור תורה של נסיעה ברכב או רק איסורי חכמים.

לכן הדין הוא כך:

אם זו העבודה שלך – אין סיבה להקל. אם זה מילואים ואת נשואה עם ילדים – אפשר להקל. אם את רווקה – עדיף להחמיר, אלא אם כן זה קורה הרבה ואינך יכול לשנות זאת, ואתה חושב שבגלל זה לא תסכים להיות במילואים.

דין זה מבואר בפניני הלכה שבת פרק כז סעיף יד. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה ואפשר גם לרכוש את ספר ספר הקיצור לפניני הלכה. שיהיה בהצלחה ושנה טובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-25 17:59:43

צומות עשרה בטבת ויז בתמוז נתקנו על חורבן ירושלים. צום גדליה על אובדן היישוב היהודי והשלטון בארץ. לפי כך ברגע שאנחנו בארצנו שולטים עליה אין צורך לצום. (בתשעה באב אומנם לכאורה יש לצום עד בניין המקדש) יתר מכך, הצום צריך להיהפך לששון ולשמחה שאסור בהפסד תוכנית לפי דברי הנביא זכריה. אנחנו אף רואים זאת בדברי שאלת העם לזכריה: האבכה בחודש החמישי? הם לא שואלים על העשירי והשביעי משום שהם כבר לא תמו אותם משום שיש כבר יהודים בירושלים. על החמישי הם שואלים אם לצום מכיוון שהמקדש בבנייה אבל לא נגמר, והשביעי ברור להם שהם צריכים לצום מכיוון שעדיין אין שלטון יהודי בארץ. זכריה עונה להם כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה – כאן רואים שכבר לא צמח את העשירי והשביעי. בסוף זכריה או רק שכל הצומות צריכים להיות "לששון ולשמחה". העיקר הוא איך אפשר לצום אחרי התנועות הגדולות שעשה לנו הקב"ה? אחרי שהביאנו לארץ הזאת והדביר עמים תחתינו? האם נהיה כפויי טובה?

שאלה מצוינת. הלכתית התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה זמנים. אביא לך את הדברים מיד, רק אומר שכפי שמוכח משאלתך ללא ספק הגאולה הנכחית דורשת מאיתנו אימון של רצוא ושוב שלא תמיד קל לאנשים, כי אנשים אוהבים דברים ברורים בצבע אחד, וזה לא עובד ככה בכלל בחיים כידוע וגם לא במציאות שלנו. יש עוד הרבה מאוד לאן להתקדם ועל כך אנחנו צמים, והאמת היא שמזל שלנו שיש לנו צומות חורבן כדי להוריד אותנו קצת לקרקע ולתת איזון גם לצד הזה הצריך תיקון והתקדמות, שכן אנחנו לא תמיד מספיק מבינים את משמעות המציאות של גאולה שלמה ושל בית מקדש שמבטא מציאות שלמה ומתוקנת שעליה דיברו הנביאים. שנזכה בעז"ה לצום כראוי ולחוות את המציאות כראוי. יישר כח על השאלה. שתהיה שנה טובה ומתוקה.

פניני הלכה זמנים פרק ז – דיני הצומות הקלים

א – מעמד הצומות בימינו

כשתקנו הנביאים אחר חורבן בית המקדש הראשון ארבעה צומות, תקנו אותם כדוגמת צום יום הכיפורים, שכן בדרך כלל תקנו חכמים את תקנותיהם כדוגמת מה שנצטווינו בתורה. וכמו שצום יום הכיפורים נמשך יממה שלמה כך גם תקנו את ארבעת הצומות. וכשם שבצום הכיפורים אסורים בחמישה עינויים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה, כך תקנו גם בצומות על החורבן. וכך נהגו במשך שבעים שנות גלות בבל.

כשחזרו עולי בבל לבנות את בית המקדש השני, נתבטלו הצומות והפכו לימי ששון ושמחה, שנאמר (זכריה ח, יט): "כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי (בתמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (ט' באב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (ג' בתשרי) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (י' בטבת) יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".

כשנחרב בית המקדש השני, חזרו לקיים את אותם הצומות. וכך נהגו במשך כל השנים הקשות שאחר חורבן בית המקדש השני, שנים שבהן התחולל מרד בר כוכבא וחורבן ביתר ויהודה. נמצא שדין ימי הצומות תלוי במצבנו הלאומי. בתקופת גזרות ושמד חובה לצום בהם. וכשבית המקדש בנוי, הם הופכים לימי ששון ושמחה.

במצב ביניים, כשמצד אחד בית המקדש חרב, ומנגד, אין עלינו גזירות קשות, כפי שהיה בתקופת רבי יהודה הנשיא, התחלקו הצומות לשתי מדרגות. דין שלושת הצומות הקלים, שהם: עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז וצום גדליה, תלוי ברצונם של ישראל, "רצו – מתענין, רצו – אין מתענין". אבל בתשעה באב, כיוון שנכפלו בו הצרות, ששני בתי המקדש נחרבו בו, גם במצב הביניים חייבים לצום, ואין הדבר תלוי ברצון (ר"ה יח, ב).

למעשה, נהגו ישראל גם במצב הביניים לצום בשלושת הצומות הקלים, וממילא חובה על כל אחד מישראל לצום בהם. וכך הדין עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, שאז יהפכו ימי הצומות לימי שמחה וששון.[1]

[1]. לשון הגמרא ר"ה יח, ב: "אמר רב פפא: הכי קאמר: בזמן שיש שלום – יהיו לששון ולשמחה, יש גזירת המלכות – צום, אין גזירת המלכות ואין שלום, רצו – מתענין, רצו – אין מתענין. אי הכי, תשעה באב נמי?! אמר רב פפא: שאני תשעה באב, הואיל והוכפלו בו צרות. דאמר מר: בתשעה באב חרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר". הרי שבזמן הביניים הצומות הקלים תלויים ברצון ישראל. וראו להלן י, 1, שלדעת רבים בתשעה באב גם בזמן הביניים חובה לצום, ויש אומרים שגם תשעה באב תלוי ברצון ישראל, אלא שכבר קיבלו עליהם לצום צום מלא.

עוד נחלקו בהגדרת 'זמן שלום' שבו הצומות בטלים: לדעת רש"י כשאין יד האומות תקיפה על ישראל, לפי זה יתכן שבמדינת ישראל פטורים מן הצום. אולם לדעת רוב הראשונים, רמב"ן טור ועוד, 'זמן שלום' הוא כשבית המקדש בנוי, לפיכך גם אחר הקמת מדינת ישראל אנו בזמן הביניים, שעל פי מנהג ישראל חייבים לצום.

גם לגבי הגדרת הזמן שבו חובה גמורה לצום נחלקו: לדעת רמב"ן, כשיש גזירות קשות על ישראל, ולרש"י טור ותשב"ץ, כשיש גזירות שמד, היינו גזירות כנגד קיום התורה. מחלוקתם תלויה בגירסת הגמרא בר"ה יח, ב. (כתבתי כהבנה הפשוטה, שרק לאחר חורבן שני חזרו הצומות לחיובם, אמנם בחת"ס או"ח קנ"ז כתב שכבר לפני החורבן נהגו לצום משגלתה הסנהדרין, כפי שמוכח ביוסיפון. הרי שלמרות קיומו של בית המקדש מצב הגזירות הוא הקובע את חיוב הצומות, ואולי יש מזה סיוע לשיטת רש"י).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-25 16:37:52

שלום משפחה יוצאת לטיול בחול המועד בטיול יש אפשרויות לייצר כדים לצייר עליהם להכין שולקולד מיוחד ולצייר עליו . מה מותר לילדים ומה מותר לגדולים ? איך אשפרי שמשפחה יוצאת לטיול ועושים פעילות יחד?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה מועדים פרק יא. אפשר לקרוא עוד מהספר דרך האתר של פניני הלכה או לרכוש את ספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

יד – משחקים ומלאכת יצירה

למרות שכתיבה וציור, גזירה, הדבקה ותפירה, הן מכלל המלאכות האסורות בחול המועד, מותר לילדים קטנים לכתוב, לצייר, לגזור, להדביק ולתפור דרך משחק. שהואיל והם אינם יכולים לעסוק בתורה כגדולים, ודרכם לשחק בכל יום, ומזה יש להם הנאה, הרי שהמשחק נחשב אצלם צורך המועד, וכל שהוא כדרך מלאכת הדיוט – מותר. ואף מותר לגדולים לסייע להם במשחק, מפני שזוהי מלאכת הדיוט לצורך המועד.

אבל אסור לגדול לצייר, לקפל ניירות באופן אומנותי (אוריגמי), ולעשות יצירות אחרות להנאתו, מפני שדרך גדולים להשתדל לייפות את יצירתם, והרי זה כמלאכת אומן שאסורה בחול המועד. וגם לקטנים אסור להכין יצירות ברמה גבוהה, שכן למדנו שרק לצורך הכנת המאכלים וצורכי הגוף מותר לעשות מלאכת אומן, אבל לצורך שאר הנאות, רק מלאכת הדיוט מותרת. וככל שהילד הולך ומתקרב לגיל מצוות, כך צריך לחנכו להפסיק לשחק במלאכות אלו בחול המועד, ולעסוק יותר בתורה ובהנאות שאין בהן מלאכה.

מותר לגדול לקחת ילדים לסדנת יצירה במועד, כגון סדנה לציור על כדים, ואף מותר לגדול לסייע להם. אבל אסור לגדול לצייר על הכדים בעצמו. ואם הילדים הגיעו לגיל שבו הם מסוגלים לצייר על הכדים ברמה של גבוהה, הרי זו מלאכת אומן האסורה במועד.

מותר לשחק במשחקי מחשב, למרות שיוצרים בכך אותיות וצורות שנשמרות בזיכרון המחשב. וגם לגדולים מותר לשחק בזה, הואיל וזו מלאכת הדיוט, ומלאכת הדיוט הותרה לצורך הנאה במועד. ובתנאי שלא יבטלו על ידי כך את עיקר עניינו של המועד, שהוא לעסוק בתורה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-25 14:03:04

מדברי הרב, נראה שיש היתר לצאת לחו"ל לטיול בטענה שהיציאות שלנו היום שונות מהיציאות של פעם, שהיו ארוכות מאוד. אמנם הגמרא במועד קטן אומרת שמי שחזר מטיול מחול לא יכול להתגלח בחול המועד מפני שיצא שלא ברשות. איך הרב מסביר את הגמרא הזאת ?

הרב כותב בפירוש שבעבר הדבר היה אסור וכיום הוא המציאות השתנתה, כך שברור שיש מקרים בפוסקים המוקדמים שהיו אסורים וכיום יהיו מותרים. יש לציין שעל פי דברי הרב גם כיום תתכן מציאות של יציאה לחו"ל שלא לפי ההלכה.

כיוון ששאלת למרות שראית את הדברים בפניני הלכה, אביא לך אותם הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה, אולי יעזור למקד:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

יציאה לחוץ לארץ

ח. בכל רגע שיהודי נמצא בארץ ישראל הוא מקיים מצווה, וכן עיקר מעלת המצוות כשמקיימים אותן בארץ ישראל, ועל כן טוב להיות תמיד בארץ, וחובה לקבוע את מקום המגורים בארץ ישראל. אמנם לצורך גדול כדוגמת לימוד תורה, נישואין, פרנסה, רפואה וכיבוד הורים, מותר לצאת לחוץ לארץ לזמן מוגבל תוך כוונה לחזור כשתסתיים מטרת הנסיעה. ולשם טיול מותר לצאת רק לזמן קצר, וטוב שיהיה פחות משלושים יום, ובתנאי שקונה לעצמו 'כרטיס הלוך-חזור'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-25 12:53:49

שלום, אישתי כרגע בהריון בחודש השביעי. אנחנו ממש לקראת יום הכיפורים והבנתי שיש חשש מסויים לקבל צירים בשלב מוקדם שכזה בגלל הצום, אך לא ראיתי הוראות ברורות לגבי איך היא אמורה לנהל את הצום. הייתי שמח להבין איך נכון לפעול והאם יש צורך להתייעץ עם עוד מישהו, תודה.

הלכה זאת מבוארת היטב בפניני הלכה ימים נוראים פרק ח. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מעוברת

טו. מעוברת חייבת לצום ביום הכיפורים, כיוון שהצום אינו מעלה את הסיכון להפלה, ורק לעיתים נדירות הצום עלול לזרז לידה בחודש התשיעי, ואין בכך סכנת נפשות. ואף אם המעוברת סובלת מהקאות, לחץ דם גבוה, המוגלובין נמוך ומיחושים שונים – חייבת לצום, ואסור לה גם לאכול ולשתות לשיעורים.

אבל אם באמצע הצום המעוברת תרגיש שהיא נכנסת למצב של סכנת חיים – תשתה ותאכל כפי צורכה. כמו כן, במקרים מיוחדים של היריון שנמצא בסיכון, כדוגמת מעוברת שכבר הפילה מחמת צום, וכן בשבועות הראשונים להיריון שנוצר על ידי מבחנה, על פי הוראת רופא ירא שמיים מותר למעוברת לשתות, ועדיף שתשתה לשיעורים.

על המעוברת להכין את עצמה היטב לצום כמה ימים קודם, באכילה בריאה ומזינה, ושתייה מרובה של מים. המציאות מראה שאלו שהכינו עצמן כראוי, עברו את הצום כראוי, ואלו שלא הכינו עצמן כראוי, לא עברו את הצום כראוי !!!

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-25 07:48:35

כמה תקיעות אישה צריכה לשמוע בראש השנה?

קודם כל אישה אינה חייבת לשמוע שופר, אבל אישה שרוצה לקיים מצוות שופר, כמו שנוהגים כמעט כל הנשים בפועל, צריכה לשמוע שלושים תקיעות. 3 תשר"ת, 3 תש"ת, 3 תר"ת כדי לקיים את המצווה מהתורה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

מספר התקיעות

א. לפני תפילת מוסף תוקעים שלושים תקיעות שבהן יוצאים ידי חובה מהתורה: שלוש פעמים תשר"ת (תקיעה, שברים-תרועה, תקיעה), שלוש פעמים תש"ת (תקיעה, שברים, תקיעה), ושלוש פעמים תר"ת (תקיעה, תרועה, תקיעה). הוסיפו חכמים והורו לתקוע עוד שלושים תקיעות על סדר הברכות המיוחדות של תפילת מוסף – 'מלכויות', 'זיכרונות' ו'שופרות'. וכיום התפשט המנהג בכל ישראל להוסיף עוד ארבעים תקיעות, כך שהכול תוקעים מאה תקיעות.

יב. לנשים תקיעת שופר היא מצווה ולא חובה, הואיל והיא מצוות עשה שהזמן גרמה, ומנהג רוב הנשים לקיימה. יוצאי ספרד לא מברכים על תקיעה לנשים, ויוצאי אשכנז מברכים.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-25 05:19:46

הרמב"ם פ"א מתשובה ה"ג פסק כחכמים שאין יום הכיפורים מכפר אלא עם התשובה. ושם הלכה א' ובפ"ב ה"ב כ' הרמב"ם שחלק ממצות התשובה היא עזיבת החטא וקבלה לעתיד, ובהלכה ג' כ' שהמתודה בדברים ולא גמר לעזוב את החטא הרי הוא כטובל ושרץ בידו. ולכאורה לפי"ז יוצא שאין יום הכיפורים מכפר אלא עם עזיבת החטא וקבלה לעתיד. שאלתי היא האם אכן זה כך, ואם הדברים נכונים תימה אמאי לא סידרו לנו בסדר התפילה ובוידוי קבלה לעתיד, דלפי"ז אדם שאמר רק הנוסח הכתוב בסידור לא קיבל ע"ע לעזוב החטא ואין יום הכיפורים מכפר לו. ולמה לא הודגש דבר זה בפוסקים שבשביל כפרת יום כיפור חייבים קבלה לעתיד.

אכן כדבריך, מי שיודע שיש בידו עבירה מסוימת, לא יכול להסתפק באמירת המילים שבסידור התפילה שנאמרות בלשון רבים ועיקרם וידוי על חטאים. אלא מיד כשמחליט לעזוב את חטאו עליו לעשות תשובה לפני בורא עולם במילים שלו בינו לבין עצמו כפי שכתבו הפוסקים באופן כללי בדיני תשובה. דרך אגב בתפילה זכה שרבים אומרים לפני תפילת ערבית של ליל יום כיפור יש גם קבלה לעתיד. יתכן שיש בעוד מקום במהלך התפילה, אבל לא ניתן להסתפק בזה.

דין התשובה מבואר בפניני הלכה ימים נוראים פרק ה ודין הווידוי בפרק ז. אביא לך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה את מסקנת הדין כפי שציינת אותו מהרמב"ם:

ב. החוטא לחברו צריך לפייסו בהקדם, שכל שעה שהחבר נותר בצערו, חטאו גדל. ואם לא עשה זאת, עליו להזדרז לפייסו לפני יום הכיפורים. ומכיוון שגם חטא לשמיים, לאחר שפייס את חברו, עליו להתוודות לפני ה' על שעבר על מצוותו, ולקבל על עצמו שלא יחטא בזה עוד.

ד. במשך כל השנה, כאשר אדם מתחרט על חטא שעשה ושב בתשובה, צריך להתוודות עליו בדיבור מפורש: "חטאתי" – על חטא בשגגה, "עוויתי" – על מזיד, "פשעתי" – על מרד, ובכך הוא מקיים את מצוות הווידוי למרות שלא פרט בפיו את חטאו. וכיוון שיום הכיפורים הוא זמן סליחה וכפרה, כל אחד צריך לומר נוסח וידוי כללי עבור כל ישראל, ולכוון בווידוי זה גם על חטאיו הפרטיים.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-24 22:48:05

כבוד הרב, למדתי בפניני הלכה שבראש השנה מתמקדים בהמלכת ה׳ עלינו, ולא מוסיפים בתפילות בקשות אישיות. אולם מה הדין לגבי בקשות פרטיות שלא בשעת מעריב, שחרית-מוסף ומנחה? 1. האם מותר/רצוי שלא בשעת התפילה לבקש בקשות פרטיות מה׳ יתברך? 2. האם מותר/רצוי שלא בשעת התפילה להגיד תפילה לשלום המדינה, מי שברך לחיילי צה״ל וכוחות הביטחון, שיר למעלות, אחינו כל בית ישראל ושמע ישראל? 3. האם נכון אחרי התפילות שאדם פרטי יוסיף פרקי תהילים ואחינו כל בית ישראל? תודה רבה כתיבה וחתימה טובה

1. האמת היא שאין צורך ביום הגדול והכללי הזה שבו כל ישראל ממליכים יחד את הקב"ה על עולמו, שאדם יבליט את עצמו על ידי בקשות פרטיות, שכן מלבד אי ההתאמה ביום כללי כזה לבקש על עצמי, אם אדם מכוון את כולו למען הכלל, אין לו מה לדאוג לעצמו, שהרי ככל שכוונתו תהיה יותר זכה בתפילה שהיא כולה על הכלל, כיוון שהוא חלק מהכלל הזה, הוא יזכה לשנה טובה. ומי שבכל זאת קשה לו לוותר על עצמו, אז אפשר ביום השני בסוף תפילת עמידה להוסיף משהו קטן לפני ה'יהיו לרצון השני' לפני שפוסע לאחור.
2. בקשות כלליות זה תמיד טוב
3. אם זה נעשה כתרוץ כדי לבקש על עצמו, אין צורך. אם נעשה כדי להדגיש שהכלל הוא העיקר, זה יפה. לכן כפי שאמרתי הטוב ביותר למי שקשה לו שלא לבקש על בקשה פרטית, שיעשה זאת בסוף תפילת עמידה.

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-22 07:00:15

אני קמה בלילה מספר פעמים להתפנות בשירותים. בד"כ חשה צמאה ושותה מים. מאחר ואני ישנה עם פיג'מה קצרה בקיץ ואינני מכוסה בודאי לא בגדרי הצניעות. איך עליי לנהוג מבחינת ברכה? האם עליי לברך אשר יצר בכל פעם שאני קמה? האם עליי לברך שהכל נהיה בדברו לפני כל שתיית מים? בנוסף אני שותה לאורך כל היום מים? איך נכון לנהוג מבחינת ברכה? לפני שתיית מים ואחריה? כשאני קמה בבוקר בד"כ דבר ראשון הולכת לשירותים. מברכת אשר יצר? או שבתפילה שמיד אני אומרת ברכות השחר ברכת אשר יצר פוטרת את הברכה?

מותר לברך עם פיג'מה קצרה.

צריך לבר אחר כל פעם אשר יצר כמו ביום. לגבי ברכת אשר יצר בבוקר כשאת קמה – לאחר נטילת הידיים שלוש פעמים שאת עושה לאחר השירותים, את מברכת על הנטילה, אשר יצר, ואלוהי נשמה. אם את רוצה לאחר מעט את אשר יצר ואלוהי נשמה עד לאחר שתתלבשי – אפשרי. אבל אם זה ייקח זמן, יש לברך מיד ולא לברך שוב אותה ברכה בשעה שאת אומרת לאחר מכן את שאר ברכות השחר.

צריך לברך שהכל לפני כל שתייה, כי השינה מהווה הפסק בין השתיות.

לגבי שתייה ביום, אביא לך את המבואר בפניני הלכה ברכות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

האוכל ושותה בהפסקות

כה. היושב במקום אחד ומתכוון לאכול במשך השעות הקרובות פירות או מיני מזונות, או לשתות כמה כוסות; אם יודע מראש שלא תהיה הפסקה של יותר מחצי שעה בין אכילתו או שתייתו, נכון שיברך בתחילה ברכה ראשונה על כל מה שיאכל וישתה, וכשמסיים לאכול ולשתות יברך ברכה אחרונה.

כו. הניח לפניו צלחת מאכלים או קנקן שתייה כדי לטעום מהם מדי פעם, הרי שכל מה שהוא אוכל ושותה נחשב כהמשך אחד, ולכן גם אם יודע שלפעמים יפסיק יותר מחצי שעה, יברך ברכה אחת בתחילה וברכה אחת בסוף. אבל אם הוא יודע שיפסיק יותר מ-72 דקות, יברך ברכה ראשונה ואחרונה על כל אכילה ושתייה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-22 03:44:06

אני בהריון בחודש התשיעי, אבל אני לא אמורה ללדת ביום כיפור לפי מספר השבועות. בדרך כלל אני יולדת סביב התאריך המשוער, ויום כיפור יוצא כשבועיים לפני התאריך המשוער. רציתי לשאול מה אני עושה במידה ויהיו לי צירי דמה (ברקסטון) בגלל הצום? האם להמשיך לצום למרות שיכול להיות שבגלל זה תתפתח לידה מוקדמת יותר? האם במידה ויתחילו צירי דמה לאכול ולשתות לשיעורין כדי למנוע התפתחות לידה? או לאכול ולשתות כרגיל?

עניין זה מבואר בפניני הלכה בהלכות יום הכיפורים. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את הדברים בקצרה הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה. תחילה אקדים שגם שתייה ואכילה לשיעורין אסורה מהתורה, כך שרק אם מדובר על ספק פיקוח נפש, כגון שלידה שבועיים לפני הזמן עלולה לגרום לחסרון בהתפתחות הוולד במקרה שלך, יש מקום להקל. אמנם כפי הנראה מהנסיון של נשים רבות שנמצאות בהריון בחודש התשיעי ביום כיפור, אין שום סכנה עבורן לצום ואף ללדת בחודש התשיעי ביום כיפור. ואם הן מכינות את עצמן כראוי על ידי שתיית מים ראויה ואכילה בריאה כבר שלושה ימים מראש, הסיכוי ללידה מוקדמת מזערי.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מעוברת

טו. מעוברת חייבת לצום ביום הכיפורים, כיוון שהצום אינו מעלה את הסיכון להפלה, ורק לעיתים נדירות הצום עלול לזרז לידה בחודש התשיעי, ואין בכך סכנת נפשות. ואף אם המעוברת סובלת מהקאות, לחץ דם גבוה, המוגלובין נמוך ומיחושים שונים – חייבת לצום, ואסור לה גם לאכול ולשתות לשיעורים.

אבל אם באמצע הצום המעוברת תרגיש שהיא נכנסת למצב של סכנת חיים – תשתה ותאכל כפי צורכה. כמו כן, במקרים מיוחדים של היריון שנמצא בסיכון, כדוגמת מעוברת שכבר הפילה מחמת צום, וכן בשבועות הראשונים להיריון שנוצר על ידי מבחנה, על פי הוראת רופא ירא שמיים מותר למעוברת לשתות, ועדיף שתשתה לשיעורים.

יולדת

יז. משעה שאחזו באישה חבלי לידה, או משעה שצריך להבהילה לבית החולים, היא נחשבת כחולה מסוכנת שצריכה לשתות ולאכול כפי צורכה. וכך הוא דינה עד שיעברו 72 שעות מרגע הלידה, ואם הן מסתיימות באמצע יום הכיפורים, תוכל לשתות ולאכול כפי צורכה עד לסיומן. ב-96 השעות הבאות יש לדון במצבה: אם ברור לה ולרופא שאין במצבה סכנה – תצום. ואם אין להם וודאות בכך – לא תצום, ואם הדבר אינו מכביד עליה, עדיף שתשתה לשיעורים (לעיל ח-ט).

אם את חושבת שיש לך מקרה מיוחד שלא קיבל מענה מהמבואר, אני יכול לתת לך מספר של רופא ירא שמים שאפשר להתייעץ איתו בווצאפ. הוא הולך לפי המבואר כאן, כך שאם לא מדובר על מקרה מיוחד אין מה לשאול אותו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-21 19:43:46

האם מותר להרים מתג של מנורה כבויה, כשהשעון שבת כיבה את התאורה של הבית, על מנת שכששעון השבת ידליק-תדלק גם המנורה שהיתה כבויה?

כן. במקום הצורך גרם הבערה מותר כפי שמובא בפניני הלכה מועדים.

אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

הבערה וכיבוי בגרמא

ז. אף שבשבת השימוש ב'גרמא' מותר רק במקום מצווה או צורך גדול (שבת ט, ג), ביום טוב מותר במקום הצורך להבעיר ולכבות בגרמא. לכן אף שבשבת מותר רק להמשיך את המצב הקיים של שעון השבת, ביום טוב מותר במקום הצורך אף לשנות את זמן ההדלקה או הכיבוי בדרך של 'גרמא'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-21 19:19:49