חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
ברכות ועוד
שלום 1. ראיתי שיש פוסקים שכניסה לשירותים בבית מהווה הפסק בברכה ראשונה בדברים שברכתם האחרונה בורא נפשות. לא ראיתי התייחסות לכך בפניני הלכה. מה דעת הרב? 2. בעניין מעבר בין 2 נשים, מה דעת הרב? (תוקף האיסור, מצבים שמותר וכ'ו)
- אינו הפסק. אם הרב היה סובר כך, ודאי היה מביא זאת. הכלל הוא כפי המובא בפניני הלכה.
מתוך ספר הקיצור הלכה:
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
שינוי מקום
יט. האוכל או שותה בתוך ביתו דבר שברכתו האחרונה 'בורא נפשות', ויצא לרחוב או לבית אחר, אם רוצה להמשיך לאכול או לשתות, צריך לברך שוב ברכה ראשונה. אבל אם יצא למרפסת ביתו או לחצרו הפרטית או לחדר המדרגות, לא צריך לברך שוב, כיוון שהם טפלים לביתו. ואם רגיל לפעמים לצאת אליהם בזמן אכילתו, רשאי לעשות כן לכתחילה.
2. אין בזה איסור.
הבעיה שגבר יעבור בין שתי נשים היא משום כשפים (גמ´ בפסחים), וכיום אין הנשים שלנו עסוקות בכשפים ב"ה.
אמנם בזוהר כתוב שיש בזה בעיה אחרת, אך איננו פוסקים הלכות מחייבות על פי הזוהר אלא רק המלצות. לכן אם אפשר בקלות לא לעבור ביניהן, נכון להחמיר.
גם לאישה נכון שלא תעבור בין שני גברים כאשר אפשר בקלות לעקוף.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-22 23:54:07
שקית זבל שקופה תלויה במטבח – לעניין ברכות ותפילה
שלום וברכה, אצלנו בבית לפעמים תולים שקית של סופרמרקט על מתלה, ומשתמשים בה בתור שקית זבל. זורקים שם מה שצריך, וכשזה מתמלא זורקים את זה לפח בדר״כ באותו יום או יום אחרי. זו שקית בדר״כ שקופה. השאלה האם יש בעייה להתפלל/לברך/לומר דבר תורה ליד שקית זבל כזו. תודה
לשקית כזו קטנה אין ריח רע, שכן זורקים אותה כל יום או יומיים, לכן זה בסדר.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-22 10:52:57
פירוק סוכה האם גם זה נחשב עוסק במצווה?
שלום לכבוד הרב, יש לי שאלה, בתום חג הסוכות פירקתי את הסוכה. זו לא משימה של מה בכך, יש להוריד את הסכך, והקישוטים ולקפל את הבד ולפרק את העץ. עבודה של כמה שעות. עכשיו בהתחשב בעובדה שגם לקפל תפילין יש סגולה לאריכות ימים, ויש אף הלכה להוריד אותה בדרך בה הנחנו אותם בתחילה, וההלכה באה ומסבירה לנו שיש דרך לסיים את המצווה והרבה נכתב על הורדת התפילין, כמה שחכמים היה להם קשה להיפרד מהם והיו כאלה שהסירו אותם ביד אחת כדי להראות על קושי מפרידתם, איך הדברים הללו עולים בקנה אחד עם הסוגייה של פירוק סוכה? האם בפירוק סוכה יש גם שכר מצווה? צורכי הרבים, הרי לבנות זו מצווה ולפרק? זה כמו דין של לקפל תפילין ? אנשים מזיעים בפירוק סוכה, זו זיעה של מצווה או של עבודת השם. אודה למענה.
בכך שאדם מראה שקשה לו להוריד את התפילין, ניכרת אהבתו לה' ואהבתו למצוותיו, ועל כך השכר. בוודאי שכן הדבר בכל המצוות, אלא שבפירוק הסוכה אין אפשרות להדריך לפרק ביד שמאל ואין עניין להשאירה יותר מימי החג, לכן מה שנותר זה מה שקורה בלב של המפרק, ועל זה השכר.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-21 23:02:42
לגבי צואה בפי הטבעת
יש לי שאלה לגבי ההלכות השייכים לדברים שבקדושה (תפילה וכד׳). לגבי העניין של הניקיון בשירותים, כלומר – חוץ מכבודכם – על "צואה בפי הטבעת" (שו"ע או"ח עו, ה). מה גדר הנקיון?
המינימום הוא קינוח חיצוני עם דחיקה קטנה. אם אפשר עדיף בממחטה לחה, תלוי ברמת הלכלוך. כפי הנראה כיום שאנו מקפידים יותר על נקיון ויש לנו אמצעים קלים כדי לנקות טוב, כך נכון לעשות, אך אין זה מעכב.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-21 12:48:01
כשרות
האם צריך להכשיר מכסה סיר רותח שהנחתי בטעות על הכיריים? הייתי רוצה ללכת לפי הדעה המחמירה.
אין צורך להכשיר, שכן החצובות השחורות כשרות כל השנה אלא אם כן היה מקרה מיוחד, זאת משום שאש הגז שורפת ומכשירה אותם כל הזמן. מה שכמשירים לפסח זאת חומרה כפי שנוהגים לגבי הרבה דברים בפסח. וגם אם היה מקום להחמיר ולומר שהחצובות לא כשרות, במקרה הנכחי אין צורך להכשיר, שכן כלל הוא בהלכות בליעה, שהעברת טעמים נוצרת רק על ידי מאכל או נוזל, אבל כלי רותח שנגע בכלי רותח אחר – אין העברת טעמים ביניהם.
כל זה מבואר בפניני הלכה, וגם הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-20 16:24:53
קשירת ציצית בכוונה
שלום וברכה. כאשר אני רוצה לקשור ציצית- מה ההלכה מחייבת מבחינת הכוונה? דהיינו: האם עלי להתרכז ולכוון בכל עת שאני קושר ומלפף את הפתילים צריך לשמור על כוונה? האם יש הבדל בין קשירת הקשר הראשון לשני בקשרים שאחרי ה7,8,11,13. מתוך כך, האם מותר לי לשמוע שיעור או להאזין למוזיקה בזמן שאני קושר את הציצית?
הכוונה נצרכת בכל משך עשיית הציצית עם דגש מיוחד על שתי הקשרים הראשונים בכל צד, שכן לפי ההלכה די בקשר שלושה ליפופים וקשר נוסף. אפשר לשמוע תוך כדי שיעור או שירים, שכן הם אינם מבטלים את הכוונה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-20 15:00:18
איסור דאורייתא מול דרבנן
בפניני הלכה ברכות בפרק דרך ארץ כתוב שגדול כבוד הבריות שדוחה איסור לא תשקצו. מה המקור של זה? הרי למסקנת הגמרא כבוד הבריות דוחה רק איסורי דרבנן ובל תשקצו זה דאורייתא
כפי שמובא במקור שהביא הרב בסוף הפסקה מהמשנה ברורה צב, ז איסור בל תשקצו של התאפקות הוא מדרבנן.
משנה ברורה: "ואם הוא מלמד תורה לרבים או דורש ובאמצע נצטרך לנקביו אפילו גדולים מותר לו לשהות עצמו דבל תשקצו הוא רק איסורא דרבנן ומפני כבוד הבריות נדחה"
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-20 14:24:46
ברכות
אם בארוחה אני אוכלת מיני מזונות ומברכת שהכל על בשר-האם בסוף הארוחה עלי לברך שוב שהכל על שתיית מים ?
לא, הרי לא הופתעת מזה שהחלטת לשתות מים, נמצא שבברכת שהכל היתה לך מחשבה גם על המים. והטוב ביותר לכוון במפורש גם על המים.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-20 11:31:57
חרקים ותולעים
ראיתי שיש מי שאומר שיש חרקים ותולעים במקלות קנמון, האם צריך לחשוש לזה?
הטוב ביותר הוא לחתוך אותם לאורך ולהתבונן אם יש חרקים. אם לא רוצים לפתוח צריך להתבונן בהם היטב ולדפוק אותם על גבי משטח לבן בצורה אנכית, ולהתבונן אם יש חרקים. אם יש – צריך לחתוך אותם לאורך ולשטוף היטב.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-19 17:09:49
ברכת המזון בעמידה
שלום במהלך טיול בסוכות אכלנו בעמידה לחם בסוכת חבד שאין בה כסאות. התלבטנו מה עדיף ומה מותר לגבי ברכת המזון: האם ניתן לברך בעמידה כפי שאכלנו או שעדיף לברך בישיבה מחוץ לסוכה? לבסוף מצאנו מקום ישיבה מחוץ לסוכה שממנו רואים את מקום האכילה וברכנו שם. האם נהגנו נכון?
הכי טוב היה פשוט לשבת על הקרקע בסוכה ולברך. ואם הדבר לא שייך משום מה, לדעתי עדיף לברך בסוכה, שכן זהו המקום שבו אכלתם, והשוני בסוכות בין הסוכה למחוץ לסוכה יותר גדול משאר השנה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-19 16:19:29
קריאת ספרים בשבת
היי, רציתי לשאול האם מותר לקרוא בשבת ספרים שעוסקים באסטרטגיה, פסיכולוגיה, כוח והשפעה, תקשורת בין־אישית, פיתוח אישי ושינוי הרגלים. הספרים עוסקים בעיקר בהבנת בני אדם – כיצד לגשת אליהם, ליצור קשרים טובים, לנהל משא ומתן בצורה נכונה, ולהשפיע באופן חיובי הן בתחום החברתי והן בתחום העסקי.
מותר. הלכה זו מבוארת בפניני הלכה שבת. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (התשובה לשאלתך מובאת להלן בסעיף לב, אבל כבר אביא לך הכל):
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
המותר והאסור בקריאה
כט. אסור לקרוא בשבת בענייני חשבונות ועסקים, כגון שטרות הלוואה וקנייה, חשבונות בנק, חשמל ומים, ומחירי מוצרים שרשומים על מודעות ובחלון הראווה.
ל. אסור לקרוא פרסומות למוצרים שאולי יקנה בעתיד, ומותר אם הם צורכי מצווה, כגון ספרי קודש ובתים בהתנחלויות. וכאשר המחיר של צורכי המצווה זול ופרסומו יכול לעודד את הקוראים לעסוק במצווה, מותר לקרוא גם אותו.
לא. אסור לקרוא בדברי חול וסיפורים שאין בהם ערך. והמתענג בקריאתם, רשאי לקוראם מעט, ובלבד שאינם גורמים צער או דאגה. אבל סיפורים עצובים מתולדות ישראל ומחיי הצדיקים, מותר לקרוא, הואיל ויש בהם ערך, אך עדיף ללמוד בדברים משמחים המתאימים יותר לשבת (ועי' להלן, מא).
לב. מותר לקרוא בדברים שיש בהם צורך הגוף, כהדרכות על תזונה נכונה ומרכיבי המזון שמודפסים על האריזות. וכן מותר ללמוד חכמות ומדעים, ולקרוא מאמרי כלכלה כלליים שאינם עוסקים בהדרכה מעשית לעסקים והשקעות (ועי' בפרק ה, א שצריך ללמוד תורה לפחות שש שעות במשך השבת).
לג. אסור להגיה דפים כדי לראות היכן לתקן במוצאי שבת, אבל מותר ללמוד תורה מתוך דפים שמיועדים להגהה, ויקפיד שלא יהיו על שולחנו כלי כתיבה, כדי שלא יבוא בטעות לתקן.
לד. אסור לקרוא ברשימת המוזמנים לסעודת השבת, וברשימת המאכלים שעומדים להגיש בסעודה. אמנם אם הדבר נצרך מאוד לסעודה או כדי למנוע עלבון, מותר להיעזר ברשימה. וכאשר האחראי על הסעודה מתוח מאוד, נכון שיסתכל ברשימה יחד עם אדם נוסף, כדי שלא יבוא בטעות לכתוב.
לה. מותר לגבאי לקרוא את העולים לתורה מתוך כרטיסים או מתוך רשימה שהכינו לו בעלי שמחה. אבל אם ירצו בעלי השמחה לשנות את הרשימה, לא יסתכל בה בלא שיהיה איתו אדם נוסף, כדי שלא יבוא בטעות לכתוב.
לו. אסור לחייל האחראי על רשימת השמירה לקרוא בה בלא חבר שישמור עליו שלא יבוא בטעות לכתוב. ולאחרים, שאסור להם לשנות בה דבר, מותר לקרוא ברשימה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-19 15:58:41
תפילין
בפרק העוסק בהלכות תפילין, לא מופיע נושא זמן הנחת תפילין בבוקר ומה קורה בתקופה זו שיש מניינים המתחילים לפני זמן ההנחה ה״רשמי״
זה מובא בפניני הלכה תפילה
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
תחילת זמן קריאת שמע ותפילת עמידה
ב. לכתחילה תחילת זמן קריאת שמע וברכותיה הוא 'משיכיר', וזמן תפילת עמידה מ'הנץ החמה'. ובדיעבד שאמרם משעלה השחר – יצא.
ג. הנאלץ להקדים את תפילתו, יכול להתפלל לפני זמן 'משיכיר' עד סיום פסוקי דזמרה בלי טלית ותפילין, וכשיסיים את ברכת 'ישתבח' ימתין לזמן 'משיכיר', ואז יניח טלית ותפילין בברכה, וימשיך בתפילתו.
ד. בשעת הדחק כשנצרך כבר בעלות השחר להתחיל את ברכות קריאת שמע, יאמר לפני כן את ברכות השחר ופסוקי דזמרה, יניח טלית ותפילין סמוך לעלות השחר ללא ברכה, ולאחר תפילת עמידה, כשיגיע זמן 'משיכיר', ימשמש בהם ויברך. למנהג יוצאי אשכנז, לכתחילה לא יאמר את ברכת 'יוצר המאורות' לפני זמן 'משיכיר', אלא ידחה את אמירתה לאחר התפילה.
יב. מי שאין לו תפילין, לא יאחר את זמן קריאת שמע ותפילת עמידה, מפני שבדיעבד אפשר להתפלל בלא תפילין.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-19 15:31:43
יציאה עם אקדח לרשות הרבים
האם מותר לצאת עם אקדח לטיול ביער בשבת במקום שאין בו עירוב. האקדח נמצא בתוך נרתיק על החגורה.
לא
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
יא. במקום שאינו מוקף עירוב ויש צורך ביטחוני שיהיו אנשים שצמודים לנשק ולטלפון נייד, מותר לצאת עמהם לתפילות ושמחות וכדומה, אך לא לטיול. את הטלפון יישאו לכתחילה בשינוי, ואת הנשק יישאו בלא שינוי מפני הסכנה שבנטילתו בשינוי (דיני הוצאה בבעלי חיים, לעיל כ, א-ד).
יש לציין שמלבד איסור טלטול, יש איסור תחומין, על פיו אסור לצאת מחוץ לעירוב יותר מאלפיים אמה (912 מטר) גם אם לא מטלטלים כלום.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-19 09:18:56
שימוש בנרות חג
בערב חג שמחת תורה, שכחנו לשים נר שדולק 24 שעות. והיינו צריכים אש כדי לבשל משהו לחג. האם היה מותר לנו לצורך זה לקחת אש מהנרות שהאישה הדליקה לכבוד החג, או שאסור להשתמש בהם?
כן. נרות אלו נועדו כדי להשתמש בהם בחג. בדרך כלל השימוש בהם כדי להאיר את הבית, אבל אפשר להשתמש לכל שימוש נצרך, וכדעת הרב אויירבך המובאת בשמירת שבת כהלכתה פרק מד הערה לה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-19 09:13:31
ברכות. מלביש ערומים על בגד חדש
ראיתי בפניני הלכה שמברכים מלביש ערומים על בגד חדש ולא רק שהחיינו. לא מכירה שמברכים כך כיום. 1. האם רק מיעוט נוהג כך? 2. האם זו מחלוקת? מנהג של עדות מסויימות?
- כן. אנשים לא מכירים הלכה זו. אמנם מי שנוהג על פי דעת הרב מלמד, אין סיבה שלא יברך.
- כפי שמובא בפניני הלכה ואפילו בספר הקיצור הבאתי זאת, יש דעות שלא מברכים:
מתוך ספר הקיצור:
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
"הלובש בגד חדש, מלבד ברכת 'שהחיינו', צריך גם לברך 'מלביש ערומים' (שו"ע, משנ"ב). ואם הוא לובש את הבגד בבוקר, ברכת 'מלביש ערומים' שבברכות השחר עולה גם על הבגד החדש, וטוב לכוון על כך במפורש (ויש שאינם נוהגים לברך 'מלביש ערומים' על בגד חדש. כה"ח)."מתוך ספר ההרחבות לפניני הלכה:ברכת מלביש ערומים על בגד חדש
ירושלמי ברכות ט, ג: "קנה אומר שהחיינו, לבש בגדים אומר: ברוך מלביש ערומים". ורוב הראשונים הביאו את דברי הירושלמי להלכה, ומהם: תוס' נט, ב; רא"ש ט, טז. וכן נפסק בשו"ע רכג, ד. וכן דעת רובם הגדול של האחרונים (לבוש; א"ר ז; ח"א סב, ב; ערוה"ש ו; פרח שושן; מ"ב יח). והוסיף במ"ב יח, בשם אחרונים, שאם לובשו בבוקר, יוצא בברכה שמברך בברכות השחר.
לעומתם, כתבו היפה-ללב והבא"ח ראה א, שלא נהגו לברך ברכה זו. ובסדבה"נ יב, ו, כתב, שנכון לברכה בלא שם ומלכות, ויותר טוב ללבוש בגד חדש בבוקר, ולפטור אותו בברכת 'מלביש ערומים' שבברכות השחר. וכ"כ כה"ח רכג, לב-לג, והוסיף סברה שאולי רק למי שהוא ערום, ובזכות הבגד הזה נעשה לבוש – מברך. וכן הכריע מספק חזו"ע עמ' תב; וכ"כ בברכ"ה ח"ד ב, הערה 231, ופס"ת רכג, ז.
והואיל וכל הראשונים ורובם המכריע של האחרונים כתבו לברך, וסברתם נראית. ולעומתם החולקים עליהם ציינו שלא נהגו לברך ורק מתוך חשש כתבו שלא לברך, וגם השו"ע כתב לברך – נכון לברך.
ויש לעיין מה הדין אם אינו שמח בבגד ולכן אינו מברך 'שהחיינו', האם יצטרך לברך 'מלביש ערומים', ולכאורה צריך לברך, שברכה זו אינה תלויה בשמחה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-19 05:38:32
כניסה לבית הכנסת עם טלית ותפילין
שלום וברכה אני מקפיד להיכנס לבית הכנסת עם טלית ותפילין. עכשיו אני מתפלל במנין מוקדם. מתחילים להתפלל כמה דקות לפני זמן טלית ותפילין ואחרי ישתבח מניחים טלית ותפילין. האם במצב זה שאני התחלתי להתפלל עד ישתבח רצוי לצאת החוצה ולהניח בחוץ כדי להיכנס לבית הכנסת עם טלית ותפילין? תודה רבה
לעניות דעתי מכיוון שכבר נכנסת לבית הכנסת והתחלת להתפלל, אין צורך לצאת כדי שוב להכנס עם טלית ותפילין.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-19 05:31:25
נקיות לפני אמירת ברכה
שטיפת ידיים לפני ברכה האם זה נכון שאישה שנגעה בזרוע/ שיער ( לא בשורשים אלא מלמעלה) תצטרך לשטוף ידיים לפני אמירת ברכה וגבר לא? זה עניין של טומאה ולא נקיות?
כתוב בהלכה שמתחת הכיפה או הכובע או כיסוי הראש יש מן הסתם יותר זיעה, וכן בזרוע שמכוסה לפי ההלכה. אבל למעשה אין חלוקה בין המינים אלא לפי מציאות הניקיון כפי שציינת, ולכן אישה שנגעה במקום שאין בו זיעה, אינה צריכה לשטוף ידיים לפני ברכה.
עניין זה מבואר בפניני הלכה. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
הלכות תפילה:
ב. מי שעשה צרכיו או נגע בגופו במקום מלוכלך מזיעה, חייב לשטוף את ידיו לקראת התפילה, ולכתחילה ייטול מתוך כלי ללא ברכה גם לפני מנחה וערבית. אם אין לו מים, עליו ללכת עבורם עד מרחק של מיל (912 מטר), ואם המים נמצאים ארבעה מיל בהמשך דרכו, עליו להתפלל לאחר שיגיע אליהם, אבל אם יפסיד בגלל זה תפילה במניין, ישפשף את ידיו בבגדו או בדבר אחר ויתפלל.
מי שנגע במקום מכוסה בגופו שאין בו זיעה או ריח רע, או מי שלא זוכר אם נגע במקום מלוכלך, אם יש שם מים – ישטוף את ידיו לקראת התפילה, ואם אין שם מים – אינו חייב לטרוח עבור כך. ומי שיודע שלא נגע במקום מלוכלך, אינו צריך לנקות את ידיו לקראת התפילה (לפני לימוד תורה או אמירת ברכה, אין חובה לטרוח עבור מים אם אין לכלוך על הידיים).
הלכות נטילת ידיים לסעודה:
יח. התפנה לקטנים באמצע הסעודה או נגע במקום מכוסה שבגופו שיש בו מעט זיעה, צריך ליטול את ידיו מחדש בלי ברכה. ואם התפנה לגדולים ומתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, צריך גם לברך על הנטילה, ולאחר הניגוב יברך 'אשר-יצר', ולא יברך שוב 'המוציא'.
הלכות יום כיפור
ה. לאחר הקימה מהשינה או יציאה מהשירותים, נוטלים רק את האצבעות וקשרי האצבעות, ולא את כל כף היד. כך יעשה גם מי שנגע לפני התפילה במקום מכוסה שבגופו שיש בו מלמולי זיעה. והנוגע במקום מכוסה שבגופו או בנעליו לפני לימוד תורה, יעשה כפי שנוהג כל השנה – יש ששוטפים את שתי הידיים, ויש ששוטפים רק את היד שנגעה, ויש שמסתפקים בשפשוף היד בבגד. הכהנים נוטלים את כל כף ידיהם לקראת ברכת כהנים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-17 08:46:19
זרע לבטלה
שלום כבוד הרב אחרי תקופה ארוכה שלא שפכתי זרע לבטלה בסוף נרדמתי ושפכתי זרע ואחרי עוד לילה שפכתי זרע שוב מה לעשות כדי לתקו ואיך רואים את זה בשמיים האם זכות או עוון?
זרע שיצא בשינה בלא כוונה ולא בגלל מחשבות אסורות שהיו ביום – אין בו איסור, שכן בדרך הטבע מדי פעם יוצא זרע מהגוף בשינה. אבל אם הדבר נעשה בגלל חלום אסור, צריך לעשות על כך תשובה כפי שעושים על כל עבירה שבין אדם למקום: חרטה, וידוי וקבלה לעתיד לשמור היטב על העיניים ועל המחשבות ולכוון אותם לדברים טובים.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-17 08:05:23
נשיקות וחיבוקים שלא בעת ביאה
האם מותר לחבק ולנשק את האישה שלא בעת ביאה? כמובן שבצנעה. למשל בצהרי היום או שישנים אצל ההורים? יתכן שיהיה קרי לילה. אבל יתכן גם שיהיה ביאה יום למחרת (או באותו ערב אם מדובר בצהריים)
בוודאי. כך ראוי לבני זוג 'להשתובב' ולשמח אחד את השני כמה שיותר. בזה הם מקיימים מצווה גדולה מהתורה – ואהבת לרעך כמוך, ואף מקיימים בזה חלק ממצוות עונה שמתקיימת בשלמות בשמחה הגדולה יחד. אין מה לחשוש מקרי לילה כל עוד הוא בא שלא במתכוון ומתוך דברים מותרים. אבל לדעתי אין סיבה שיהיה קרי לילה, שהרי כפי שכתוב בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו, במקום הצורך מותר לשמש ביום בחדר חשוך, וכן מותר לשמש גם כשלא נמצאים בבית באופן שמקפידים לשמור על נקיון.
אפשר לקרוא מכל ספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.
אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה 'זוגיות ומשפחה' שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא על ספרי פניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
צניעות
כה. בשל רגישותו וחשיבותו העליונה של הייחוד בין בני הזוג, מותר לקיימו רק במקום סגור ומוצנע שאין בו אדם נוסף, גם אם הוא ישן. ואף שמעיקר הדין מותר לשמש בפני תינוק שאינו יודע לדבר, אין ראוי לעשות כן. וכשאין ברירה אחרת, מותר לקיים את החיבור כשהתינוק ישן, ואם התעורר באמצע, מותר להמשיך. לכתחילה ראוי שלא יהיה בחדר בזמן התשמיש אפילו בעל חיים ככלב או חתול.
כו. צריכים בני הזוג להצניע את זמן חיבורם, ובשעת התשמיש עליהם להיזהר שקולם לא יישמע לאחרים. כמו כן, נכון לאישה להצניע את ליל טבילתה, שלא ירגישו בה בני אדם.
כז. כדי שהחיבור יתקיים בצניעות ובשמחה, בלא חשש שמישהו ייכנס פתאום, צריכים להקפיד לנעול את החדר. ואף לאורחים מותר לשמש מיטתם בתנאי שיש להם חדר שאפשר לנעול אותו, ואין חשש שבני הבית ירגישו בכך, או שיישארו סימנים על הסדינים.
כח. בני הזוג צריכים להיזהר שלא לספר על דרך חיבורם ואהבתם לאנשים אחרים. ורק לעת הצורך, כדי לקבל עצה והדרכה, מותר לספר. כמו כן, אסור לבני הזוג לדבר על החיבור שביניהם בדרך של ניבול פה, כדרך המספרים בדיחות גסות.
כט. נכון שבני הזוג יימנעו ממעשים שמבטאים את תשוקתם זה לזה בפני אחרים. אמנם חיבוק או נשיקה נימוסיים, בחברה שבה הדבר מקובל, אינם נחשבים לא צנועים.
האיסור באור
ל. אסור לקיים את החיבור עצמו באור. אמנם אין הכוונה שצריך חושך גמור, אלא גם כאשר נכנס מעט אור לחדר, כגון אור הלבנה, כל זמן שאינו מאיר עליהם ממש, מותר. ויש מחמירים כשאפשר לסגור את התריס או הווילון גם בפני אור כזה. כמו כן, נוהגים לכסות את רוב הגוף בעת החיבור.
לא. לכתחילה נכון לקיים את החיבור בלילה, שהוא הזמן הצנוע והמתאים לכך. אבל כאשר יש צורך או יתרון לקיים את החיבור ביום, כגון שהם מכירים בעצמם שבלילה יהיו עייפים ויתקשו לשמוח אז שמחה שלימה, או כאשר אחד מהם חזר באמצע היום מנסיעה ארוכה, מוטב שישמשו ביום תוך שהם מאפילים את חדרם.
לב. כשאין אפשרות להאפיל את החדר, בשעת הצורך מותר לתלמיד חכם לשמש ביום, ובלבד שיאפילו על גופם וראשם בשמיכה. אבל לשאר אנשים לא התירו, שמא יתרשלו בכך, אמנם בשעת הדחק מותר גם להם, כגון כשרואה אדם שיצרו גובר עליו והוא עלול להגיע לידי זרע לבטלה.
לג. כאשר דולק בחדר נר או נורה, אסור לשמש על ידי כיסוי בשמיכה גם בלילה. אבל אם האור מגיע מעבר למחיצה, הדין הוא כמו ביום, שבשעת הצורך תלמיד חכם יכול להקל על ידי האפלה בשמיכה, ובשעת הדחק כל אדם יכול להקל בזה.
כשיש בחדר ספר תורה, תפילין ומזוזה
לד. כאשר יש ספר תורה בחדר שבו רוצים לשמש, צריכים להוציאו. וכשאי אפשר להוציאו, יעשו מחיצה בגובה י' טפחים (76 ס"מ) ורוחב ד' אמות (182 ס"מ) בין הספר לבינם, כך שייחשב ברשות אחרת ולא ייראה להם.
לה. כאשר יש בחדר תפילין בתוך הנרתיק שלהם, או ספרי קודש עם כריכה, צריך לפרוס עליהם כיסוי נוסף, וכיוון שהם מכוסים בשני כיסויים, מותר לשמש בחדר. כאשר לא ניתן לכסות את הספרים, כגון שיש שם ארון ספרים גדול ללא דלתות, יכסו את עצמם בשמיכה באופן שלא יהיו ערומים בפני הספרים.
לו. מותר לכתחילה לשמש בחדר שהמזוזה שבו מכוסה בשני כיסויים – ניילון העוטף את הקלף, ובית מזוזה לא שקוף. ובדיעבד מותר לשמש בפני מזוזה הקבועה בפתח, אפילו אם אינה מכוסה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-16 21:38:41
ספרי תורה שנתחלפו
בימים שקוראים משני ספרי תורה ובטעות נפתח הספר השני. כגון בשמחת תורה שפתחו הספר של מפטיר במקום לפתוח הספר של בראשית. האם עדיף להחליף הספרים (כפי שכותב הביאור הלכה בסימן תרפ״ד) או לגלול שני הספרים בציבור בשעה שהגבאי מאריך במי שבירך והרשות לחתן בראשית. ואם כבר גללו הספר, האם מותר להורות לשני מתפללים שיצאו לפני הקריאה לגלול הספר הג׳ או אולי על זה נכלל האיסור למנוע חבירו מלקיים מצוה כדאיתא בב״ק ת״א ע״ב?
תלוי ברמת הטרחה דציבורא שתהיה. בימי חול אנשים יותר לחוצים ולכן יש יותר מקום להקל ולחליף ספר אם הגלילה תיקח יותר מדקה, ואילו בשבתות ובטח בשמחת תורה שבכל מקרה אומרים בינתיים מי שברך ארוך, עדיף לגלול.
פניני הלכה ליקוטים א פרק ה
יא – הוצאת ספר שאינו מוכן לקריאה
אין גוללים ספר תורה מפרשה לפרשה בציבור מפני כבוד הציבור (יומא ע, א; שו"ע או"ח קמד, ג). כדי להבין את ההלכה, צריך לזכור שספר תורה כתוב כולו על רצף אחד של יריעות עור, כאשר תחילתו בבראשית כרוכה על עמוד אחד, וסופו שבסוף ספר דברים על עמוד שני.
גלילת ספר תורה מתחילתו ועד סופו אורכת מספר דקות. כדי שלא לפגוע בכבודו של הציבור, שיהיה בטל בעת שיגללו את ספר התורה למקום שצריכים לקרוא בשבת או בחג, תקנו שהגבאים יגללו את הספר למקום הקריאה עוד לפני התפילה, וכך לאחר הוצאת ספר התורה, יוכלו להתחיל לקרוא בו מיד, והציבור לא יאלץ להמתין בחינם.
השאלה מה הדין במקרה שהגבאים הכינו את ספר התורה לקריאת היום, אך בעת שהוציאו את הספר מהארון, נפלה טעות, ובמקום להוציא את הספר המוכן לקריאה, הוציאו ספר אחר שגלול על מקום אחר. האם צריך להחזיר את הספר לארון ולקחת תחתיו את הספר שהוכן לקריאה, או שמא יש בכך פגיעה בכבוד הספר שהוציאו, שעלולים הרואים לומר שהוא פסול, ולכן לקחו תחתיו ספר אחר.
המנהג הרווח שאין מחליפים אותו, ולמרות שהציבור יצטרך להמתין עד שיגללוהו למקום הקריאה, זהו כבודו של ספר התורה, שאחר שהוציאו אותו, אין מחליפים אותו באחר (כה"ח קמד, יג). ויש אומרים, שמפני ביטול זמנו של הציבור, מותר להחליף את ספר התורה שהוצא בטעות, ואפילו אם כבר הניחוהו על הבימה. ובשעת הצורך, כאשר הציבור מקפיד על זמנו, אפשר לסמוך על דעתם (אג"מ או"ח ח"ב לז).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-10-15 21:02:15