האם גג רפרפת חשמלי עם שלבים מאלומיניום שיכולים להיות נצבים ואז חמתה מרובה מצילתה ובחלק אחר של הזמן השלבים שוכבים ואז הגג אטום, האם פרגולה כזאת יכולה להיות כשרה עם שלבים נצבים וסכך כשר

כן. רק צריך לשים לב ששמים כמות של סכך כזו שגם ללא השלבים הוא עושה צל מרובה מהחמה, באופן שלא מתחשבים בסכך שנמצא בדיוק על השלבים עצמם, שהרי הוא לא עושה צל.

דין זה מבואר במשנה ברורה תרכו, יז. וכן בספר מקראי קודש הררי ה, מה הערה קכד.

בנוסף לכך, לכתחילה טוב לשים בין הפרגולה לבין הסכך – קורות עץ שעליהם הסכך נשען, מדין 'מעמיד', כפי שמובא בפניני הלכה סוכות, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "מותר לכתחילה להשעין את הסכך על כותל אבנים, אבל טוב שלא להשעינו על דבר שפסול לסכך, כגון ברזל, פלסטיק או קרשים שמקבלים טומאה. לפיכך, מי שמסגרת סוכתו מברזל, טוב שיניח על הברזל קורות עץ, ועליהן ישעין את הסכך."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-23 10:59:41

שלום כבוד הרב, רציתי לשאול בקשר לשירים בשלושת השבועות אני קראתי מה שהרב כתב לעניין שירים אבל לא הבנתי כ"כ מה זה שירים סתמיים כל שיר שומעים היום הוא שיר סתמי? גם אם יש בוא קצב?

יש שירים עצובים, יש שירים סתמיים – לא שמחים ולא עצובים, ויש שירים שמחים. עד תשעת הימים אסור רק שמחים. אביא לך את הדברים כפי שהם כתובים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-22 08:15:47

שלום הרב, אחי צריך להחליף את הרכב שלו בהקדם והוא מחפש כבר תקופה רכב מתאים, ראיתי שהרב מלמד כתב שלא קונים בתשעת הימים רכב משפחתי, האם יש היתר מסויים בנושא במקרים מסויימים?

אביא לך את הדינים השייכים לקניית רכב מתוך פניני הלכה, כפי שהם כתובים הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שהחיינו

יג. אין לקנות בכל שלושת השבועות דברים שצריך לברך עליהם 'שהחיינו', משום שלא מתאים בימים אלו לברך ברכה זו. אבל דברים שלא מברכים עליהם 'שהחיינו' מותר לקנות עד סוף חודש תמוז, כגון גרביים וגופיות (עי' בהלכות ברכות יז, ב-ה). גם הנוהג לברך על בגד חדש בזמן הלבישה ולא בזמן הקנייה (כפי המנהג הרווח), מותר לקנותו בלא ללובשו. וכן מותר לבני זוג לקנות רהיט, שהואיל והם שותפים בו, ברכתו 'הטוב והמטיב'. ומשנכנס אב ממעטים במשא ומתן משמח, ולכן גם כשלא מברכים על הקנייה 'שהחיינו', יש להימנע ממנה (להלן, טז-כ).

טו. נזדמן לידו בלא כוונה דבר שמברכים עליו 'שהחיינו' ולא ניתן לדחות את הברכה, מותר לברך, כגון מי שנולדה לו בת, או מי שברית המילה או הפדיון של בנו יוצאים בשלושת השבועות, וכגון הפוגש חבר ששמח לראותו ולא ראהו שלושים יום, או מי שנזדמן לידו פרי חדש ואין לו אפשרות לדחות את אכילתו לשבת. גם מי שנזדמנה לידו קנייה מיוחדת שלא ניתן לדחותה, רשאי להקל.

משא ומתן

טז. ממעטים בתשעת הימים במשא ומתן של שמחה. כלומר, אין קונים דברי מותרות משמחים, כגון תכשיטים, בגדים ורהיטים, גם באופן שאין מברכים עליהם 'שהחיינו'. וכן אסור להזמין אצל חייט בגד חדש.

יט. אדם שנפלה לידו הזדמנות לקנות דבר משמח במחיר מיוחד, ויש חשש סביר שאם ימתין עד לאחר תשעה באב יפסיד אותו, רשאי לקנותו בתשעת הימים, וטוב שיתחיל להשתמש בו לאחר תשעה באב.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-22 00:17:37

אם עבר שעתיים ושכחתי לברך ברכת המזון מה אני עושה?

הלכה זו מבוארת בפניני הלכה ברכות פרק ד, אביא את הדבר למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

עד מתי יכול לברך

כג. צריך לברך ברכת המזון מיד לאחר סיום האכילה, ואין להתעסק בשום דבר אחר לפני הברכה. שכח לברך, יברך כל זמן שעדיין מרגיש הנאה ממה שאכל; בסעודה ששבע בה, הרגשת ההנאה נמשכת כמה שעות. ואף המסתפק אם כבר התחיל להיות רעב, כיוון ששבע והתחייב בברכת המזון מהתורה, חייב לברך. וכשברור לו ששוב התחיל להיות רעב, או שעברו שש שעות, הפסיד את הברכה. בסעודה שלא שבע בה, יכול לברך בדיעבד עד 72 דקות, ואם ברור לו שהוא עדיין מרגיש את מה שאכל, יברך גם לאחר 72 דקות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-21 07:04:24

היי אני חייל שמשרת בבסיס מרוחק בדרום כל פעם שאני עולה לשאטל ביום ראשון מישהי מחלקת ספרוני זוהר קטנים ומבקשת שנשים אותם תמיד עלינו. האם יש סיבה באמת לשאת אותו עליי כל הזמן האם זה באמת מגן״ אני אישית פחות מאמין בקמעות ודברים כאלה השאלה אם יש טעם לדבר

הרב מלמד בדיוק כתב על נושא הקמעות בשבוע שעבר כאן -https://yhb.org.il/shiurim/revivim1103/

אביא לך את הנוגע לשאלתך:

מנהג החיילים ליטול בכיסם ספר תהילים או סידור קטן כסגולה לשמירה בקרב הוא מנהג משובח שאין בו שום פגם. וכן נהג הרב שלמה גורן זצ"ל לחלק לכל החיילים במלחמות ספרי תהילים קטנים. שכן לרוצים קמע, הרי שהסידור או תהילים הם הקמע המושלם ביותר, שיש בהם שמות קדושים ופסוקים לרוב, והם כתובים בהיתר, מפני שהם כתובים במסגרת ספר שלם או סידור תפילה. וגם למתנגדים לקמעות אין בהם שום פגם, שהרי מה טוב לחייל שיהיה בידו סידור או תהילים, ומעת לעת יוכל להתפלל על ידם לה' שיעזור ויושיע את עמו ישראל ויחזרו כל החיילים לביתם עטורי ניצחון.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-21 06:07:12

שלום האם אפשר לסמוך על ההיתר שהתפרסם ב"תחומין" להשתמש בכל מכונות הגילוח (או לפחות של חברת פיליפס) תודה

כן

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-21 05:43:29

כלי מטבח חדש שקניתי לזוג שהתחתן לפני שלושת השבועות אבל הגיע לידי רק אחרי י"זבתמוז- האם אני רשאי להעניק אותו במתנה לזוג או שראוי לחכות עד אחרי תשעה באב?

מותר לתת אותו עד ראש חודש אב, שהרי כיוון שהוא יהיה שייך לשניהם, ברכתו 'הטוב והמטיב' ולא שהחיינו, כמבואר בפניני הלכה זמנים פרק ח. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שהחיינו

יג. אין לקנות בכל שלושת השבועות דברים שצריך לברך עליהם 'שהחיינו', משום שלא מתאים בימים אלו לברך ברכה זו. אבל דברים שלא מברכים עליהם 'שהחיינו' מותר לקנות עד סוף חודש תמוז, כגון גרביים וגופיות (עי' בהלכות ברכות יז, ב-ה). גם הנוהג לברך על בגד חדש בזמן הלבישה ולא בזמן הקנייה (כפי המנהג הרווח), מותר לקנותו בלא ללובשו. וכן מותר לבני זוג לקנות רהיט, שהואיל והם שותפים בו, ברכתו 'הטוב והמטיב'. ומשנכנס אב ממעטים במשא ומתן משמח, ולכן גם כשלא מברכים על הקנייה 'שהחיינו', יש להימנע ממנה (להלן, טז-כ).

יד. מותר לברך 'שהחיינו' על פרי חדש בשבתות של ימי בין המצרים, אבל על בגד חדש יש יותר שמחה ולכן מותר לחדש אותו ולברך עליו רק בשבתות שלפני ראש חודש אב.

טו. נזדמן לידו בלא כוונה דבר שמברכים עליו 'שהחיינו' ולא ניתן לדחות את הברכה, מותר לברך, כגון מי שנולדה לו בת, או מי שברית המילה או הפדיון של בנו יוצאים בשלושת השבועות, וכגון הפוגש חבר ששמח לראותו ולא ראהו שלושים יום, או מי שנזדמן לידו פרי חדש ואין לו אפשרות לדחות את אכילתו לשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-21 04:41:33

האם מותר לאישה להספיד או שיש בזה בעית צניעות? ואם אסור, האם נכון לחברא קדישא לאסור?

מותר לאישה להספיד במקום שכך המנהג, אבל אם הנוכחים בהספד נוהגים להחמיר בזה, יש להחמיר.

האם נכון לחברה קדישא לאסור? אני חושב שלא, זה עניין של המשפחה, ורק היא יכולה לדעת האם הדבר ראוי ונכון או לא.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-20 21:50:05

מורה למקהלות בנים ובנות בנפרד וזו פרנסתו. המנתח הוא מצח מקהלות של בנות מתחת לגיל מצווה ומעל גיל מצווה. מה ההיתר לכך ובאילו תנאים? אשמח למקורות לפסיקתך. תודה כבוד הרב.

האם מותר לגבר להיות מורה או מנצח מקהלה של בנות? לא.

מה ההיתר למי שיכול להתיר זאת? יש שתי סברות מרכזיות: א. הוא עוסק במלאכתו ולא מאזין לשירה היפה של הבנות, שזה הדבר האסור. וכמו שהתירו לרופא לטפל בנשים. ב. יש סברה המחלקת בין האיסור לשמוע אישה אחת שרה לבין ההיתר לשמוע כמה נשים ששרות יחד שהקולות נבעלים. אמנם למעשה כמבואר בפניני הלכה ליקוטים משפחה פרק ז יש להחמיר.

אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-20 21:03:04

האם לאישה מותר לדבר בפני גברים ונשים במסגרת סיום שנה לבן בכיתה י"ב, הדברים נאמרים בפני קהל נשים, גברים ורבנים בבית מדרש. הדברים הם דברי תודה, מעט דברי תורה, נאמרים מפי אימא בפני הקהל? אשמח לתשובתך בשני אופנים, גדרי צניעות , ודברים שנאמרים ע"י אישה בפני קהל מעורב. אשמח למקורות לתשובתך. תודה

במקום שבו הדבר מקובל – מותר. למיטב הכרתי באולפנות מקובל שאישה מדברת למרות שיש גברים בקהל, ובישיבות תיכוניות הדבר פחות מקובל.

מקורות – כפי שמבואר בפניני הלכה ליקוטים משפחה פרק ז העוסק בהלכות צניעות, יש הלכות שהן מוחלטות ואינן תלויות במנהג, כגון כיסוי ראש, קול באישה, מקום הזרוע והשוק באישה. ויש הלכות שתלויות במנהג, כגון המקום ביד שמעבר למרפק.

הנידון המדובר הובא לראשונה לפני כמה מאות שנים בספר הלבוש לגבי ההלכה שאין אומרים 'שהשמחה במעונו' בחתונה שבה הישיבה מעורבת, והלבוש אומר שבזמנו שהדבר כבר נעשה יותר מקובל, אומרים.

כהמשך לדברי הלבוש דנו הפוסקים במשך הדורות לגבי דברים שונים, כאשר הכלל המרכזי הוא – המנהג.

לעניינו – ראש הישיבה שבנך מסיים מה כיתה י"ב ורבניה הם היודעים הכי טוב האם הדבר מקובל במקומם, ואם ביקשו ממך לדבר, כנראה שזה בסדר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-20 21:00:27

שלום אני צריך לקנות מקרר בימים הקרובים ראיתי שבמקררי סמסונג יש מנגנון שבת מובנה. האם אני יכול לסמוך על כך או לוודא שהדגם הספציפי מאושר על ידי אחד המכונים שמאשרים מקררים? הבנתי שככלל מקררי סמסונג מאושרים על ידי הרב הלפרין מהמכון הטכנולוגי להלכה ומצד שני הבנתי שמשמרת השבת אינה מאשרת את סמסונג ושהרב הלפרין אינו מקפיד על ניתוק חיישנים האם ניתן לסמוך על המקררים המאושרים על ידי המכון הטכנולוגי להלכה של הרב הלפרין למרות שאינם מקפידים על ניתוק חיישנים?

מותר, שכן ברגע שאין שום דבר בולט, כגון אור שנדלק, או שינוי טמפרטורה על הצג – מותר להשתמש במקרר זה בשבת גם אם יש בפנים חיישנים שפועלים, שכן כל פעולה שנעשית בקרבי המנוע ואינה ניכרת, אינה מלאכה, כפי שמובא בפניני הלכה פרק ט הערה 2 (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת יצא ספר קיצור לכל הפסקים המובאים בפניני הלכה – https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

פעולה שאינה דרך מלאכה כלל – מותרת. לפעמים מלאכה שנעשית בדרך של פסיק רישא מותרת לגמרי הואיל ואינה כדרך מלאכה כלל, וזאת כאשר לא ניכר כלל הקשר שבין פעולת האדם לתוצאה האסורה, ואף התוצאה האסורה אינה ניכרת. כגון לחתוך אשכולית או להוציא ממנה בכפית, למרות שנסחט ממנה מיץ (להלן יב, 15), וכפי שכתב במפורש בבית יוסף (שכ, י) לעניין שבירת קרח תוך התזת רסיסי מים. וכן לעניין מילוי מים קרים בכלי מתכת לוהט, שאם אין כוונה לצרוף את הכלי – מותר (בית יוסף שיח, יב, בשם המגיד משנה יב, ב; ועי' שו"ע שיט, ח, ונשמת אדם יח, ב, ובהרחבות ט, ה, ט-י; כ, ז, ב). וזה יסוד ההיתר לפתוח דלת מקרר שעובד על תרמוסטט, ודלת חדר שיש בו חימום על תרמוסטט, שהואיל ופתיחת הדלת אינה כדרך מלאכה, ולא ניכרת המלאכה הנגרמת מכך – מותר (להלן יז, ח). יסוד זה למדנו ב­כל המלאכות הנוגעות לאכילה, שכדרך מלאכה אסור וכדרך אכילה מותר (להלן בורר יא, ב, וטוחן יב, א-ב). מנגד, כאשר תוצאת המלאכה ניכרת מאוד, נוטים לכתחילה להחמיר אפילו בפסיק רישא דלא ניחא ליה בשני דרבנן (להלן יח, 2).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-17 10:03:17

מתי מותר להשתמש במספריים בשבת? האם מותר להשתמש בפותחן כדי לפתוח קופסת שימורים בשבת?

1. כל דבר שמותר לחתוך אותו בשבת, מותר להשתמש לשם כך במספריים, כגון לחתוך אריזה של שקית אוכל, או מבגד חדש את חוט הפלסטיק עם התווית של בית החרושת.
2. מותר להשתמש בפותחן בשבת. אביא לך את דין פתיחת אריזות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

פתיחת אריזות

כד. מותר לפתוח כדרכן קופסאות שימורים ושקיות מאכלים, וכן לעשות פתח נוח לשקית החלב, שהואיל והן נועדו לשימוש חד פעמי עד שיסיימו את תכולתן, הן בטלות למאכל שבתוכן ואין להן חשיבות של כלי.

כה. מותר לקרוע גם אריזות חד פעמיות שיש בהן דברים אחרים הנצרכים בשבת, כגון אריזת מתנה ואריזת בגד. ובאריזות שעוד ישתמשו בהן מספר ימים באופן נוח, כאריזות טיטולים וממחטות נייר, טוב לעשות פתח גרוע מהמקובל בימות החול. והקורע מעטפה שיש בה מכתב שצריך לשבת, כיוון שיש לה יותר חשיבות, יקרע דרך קלקול באופן שלא ניתן להשתמש בה יותר.

כו. מותר לפתוח פקקי שעם עם חולץ פקקים, וכן פקקי פלסטיק, מפני שעוד לפני פתיחתם הראשונה, היו מוכנים לגמרי, וממילא בפתיחת הבקבוק בפעם הראשונה לא נעשים כלי חדש. והרוצה להקל גם בפקק מתכת, רשאי, ויש מחמירים לפתוח אותו מערב שבת, או לזורקו לאחר פתיחתו, כיוון שרק לאחר הצמדת המתכת לבקבוק במפעל, קיבל הפקק צורת הברגה, וממילא בפתיחת הבקבוק בפעם הראשונה נעשה לכלי חדש.

כז. מותר לפתוח לשונית של פחית שתייה ממתכת ולהפריד גביעי פלסטיק, והרוצה להחמיר ימזוג את המשקה לכוס או יפריד את הגביעים לפני שבת. וכן הדין לגבי קריעת שקית מאכל או שקית ממחטות נייר במקום הניקובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-16 13:48:17

האם וכיצד ניתן להכשיר מכשיר "נינג'ה" חלבי שבטעות הונח בתוכו על המגש המחורר – לחימום קל כריך עם פרוסת בשר יבש. במגש נגע רק הלחם. ומשהוצא התבררה תכולתו. בתודה וברכה אברהם רוזנטל

כמו הכשרת תנור – לנקות ולחמם את המכשיר על החום הגבוה ביותר, וכשהוא מגיע לחום זה להשאירו כך עשר דקות.

דין תנור מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-16 05:57:29

האם הגברים היו נכללים מקודם בהאיסור של הוצאת תכשיטים או לא? ומה הדין עכשיו בכלליות לגבי תכשיטים לגברים בהוצאה בשבת? ומה הדין ספציפי לגבי לילך בשעון לגברים? האם גם פה יש מחמירים ומקילים?

1. מחלוקת כפי שמובא בשו"ע שא, ט
2. מותר, קל וחומר מדין נשים.
3. מותר
4. כמעט בכל דבר יש מחמירים ומקלים. לשם כך נועדו ספרי ההלכה, כדי להכריע.אביא לך דינים אלו מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

   האסור והמותר בטלטול ברשות הרבים ובכרמלית

   ד. אסור ללכת ברשות הרבים או בכרמלית עם מאכל בפיו או דבר שמחזיק בידו או שנמצא בכיסו. אבל בגדים ונעליים, כובע ושעון, טפלים לגוף ומותר ללובשם. ואף מותר ללבוש בגד שאינו מתאים לעונתו, כגון מעיל בקיץ. וכן מותר ללבוש שני זוגות גרביים ושתי חולצות, גם אם עושה זאת כדי להעבירם לחברו. וכן מותר להתעטף במפה, שמיכה או מגבת כדרך לבוש, או להוציא מטפחת על ידי כריכתה סביב הצוואר כצעיף. והרוצה להקל, רשאי לצאת עם כיסוי ניילון מיוחד שנועד להגן על המגבעת מהגשם, למרות שעיקר ייעודו להגן על הכובע ולא על הגוף.

   ה. כל מה שרגילים לחבר לבגד מותר לצאת בו, כגון כובע שמחובר למעיל, תווית המפעל וכפתורי הרזרבה של הבגד, לולאה שתולים בה את הבגד אף שנקרעה בצד אחד. וכן הדין בדברים שרגילים לחבר לבגד כדי לקשטו, כגון כפתורים שבחפתי החליפות, ונוצה שמחוברת לכובע או לבגד.

   ו. אסור לצאת בלבוש רופף שעלול ליפול, שמא יטלטל אותו ד' אמות. אבל בכיפה מותר לצאת, מפני שאף אם תיפול לא יטלטלנה ד' אמות, כיוון שאין ללכת ד' אמות בלא כיסוי ראש. לגבי תכשיטים המנהג להקל ולא לחשוש שתסירם להראות לחברתה. וכן לגבי כפפות המנהג להקל, אך לכתחילה רצוי להחמיר, שמא יתחמם ויורידם.

   ז. מותר לצאת בדברים המשמשים את הגוף, כגון פלסטר ותחבושת המונחים על פצע כדי לרפאו או להגן עליו, צמר גפן באוזן כואבת, פלטה ליישור שיניים, מכשיר שמיעה ומשקפי ראייה. אבל אסור לצאת במשקפי שמש, שמא יורידם ויטלטלם כשיגיע לצל. אמנם הצריך להרכיבם גם בצל מפני חולשת עיניו, מותר לצאת בהם. וכן הדין כשהם מחוברים על ידי ציר למשקפיים רגילים, ובמקום מוצל מגביהים אותם בלא להסירם.

   ח. מי שלא יכול ללכת ללא מקל, כגון חיגר או עיוור שאינו מכיר את המקום שהולך בו, נחשב המקל כנעליו. אבל מי שיכול ללכת בלא המקל, למרות שהדבר קשה לו מאוד, אינו רשאי לצאת בו. וכן דין נכה שמרותק לכיסא גלגלים, נחשב הכיסא כנעליו ומותר לו להניעו בידיו ברשות הרבים, אבל אסור לאדם אחר להוליך אותו. ולצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבקש מגוי שיוליך אותו בכיסאו. גם ילד אסור לשאת בעגלה או בחיקו במקום שאין בו עירוב.

   ט. הנצרך לצאת עם מפתח לרשות הרבים, ישתמש בו כאבזם לחגורה. כלומר, ישחיל את המפתח על שרוך, ויקשרנו בקשר עניבה, ויחגור עצמו בו כך שהמפתח ישמש כאבזם.

   י. הנצרך לצאת מביתו עם תעודת זהות או תרופה, אם יוצא לצורך גדול או למצווה, יכול להוציאם בשינוי תחת כובעו או בתוך חולצתו באופן שלא יפלו (לעיל ט, יא). ונכון שילך ברציפות מרגע שיוצא מרשות היחיד עד שמגיע לרשות היחיד, בלא לעמוד כלל ברשות הרבים.

   יא. במקום שאינו מוקף עירוב ויש צורך ביטחוני שיהיו אנשים שצמודים לנשק ולטלפון נייד, מותר לצאת עמהם לתפילות ושמחות וכדומה, אך לא לטיול. את הטלפון יישאו לכתחילה בשינוי, ואת הנשק יישאו בלא שינוי מפני הסכנה שבנטילתו בשינוי (דיני הוצאה בבעלי חיים, לעיל כ, א-ד).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-15 23:13:08

האם מותר בשבת להשתמש במברשת אסלה ?

כן, שהרי מברשת זו עשויה משערות שאינן בולעות ואינן נסחטות, כמו מברשת שיניים, שכן אינך מעוניין בניקוי המברשת אלא בניקוי השיניים או האסלה, והוי דרך לכלוך. אביא לך דין זה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

עץ, פלסטיק וניילון:

יג. רהיטי עץ וכלי פלסטיק שאינם בולעים לכלוך, מותר לנקות ולשפשף במים ובחומר ניקוי. וכך הוא דין עדשות מגע, מוצץ ופטמת בקבוק. אמנם בגד גשם ומפה העשויים מיריעות פלסטיק וניילון, אף שעשויים מקשה אחת ואינם בולעים, הואיל ומשמשים כבגדים ומפות, מותר לשטוף ולשפשף קלות בלבד, אך לא בחוזקה כדרך כיבוס.

יד. בגד, מפה או גרביונים העשויים חוטים סינטטיים (פוליאסטר), אסור לנקותם בעזרת מים, כיוון שבין חוטי הפלסטיק נבלע לכלוך שיוצא על ידי המים, הרי זה כדרך כיבוס האסורה.

טו. מותר להשתמש על ידי מים במברשות לניקוי שיניים, כלים ואסלה, ומותר לאחר השימוש לנקותם במים, כיוון שאין שערותיהם צפופות, אך לא יסחטם כיוון שנראה ככיבוס.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-15 18:22:01

שלום האם מותר לקנות אייס קפה/אייס וניל או ברד מחנות מכולת ללא תעודת כשרות? אני משער שאף בעל מכולת לא ידאג לתעודת כשרות רק בשביל מכונת אייס וניל או ברד

חנות מכולת לא צריכה תעודת כשרות כללית, אלא מוצרים סגורים שיש עליהם כשרות – מותרים, ומוצרים שאין עליהם כשרות או שהם נמכרים פתוחים, כמו פירות וירקות – עליהם צריך תעודת כשרות, ובלא זאת לא ניתן לאוכלם (פירות וירקות שאין תעודה שעושרו, צריך לעשר אותם בבית מספק בלי ברכה).

לגבי ברד, אם אתה מבקש לראות את התרכיז שממנו הכינו את הברד, ויש עליו הכשר, זה בסדר. אמנם אם המכולת פתוחה בשבת, נכון שלא לקנות שם כדי שלא לסייע בידי עוברי עבירה, כפי שמובא בפניני הלכה כשרות פרק לח.

ובספר הקיצור פניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

יג. יש להימנע מלהיכנס למסעדה לא כשרה, משום חילול השם ומראית עין, וקל וחומר שלא לשבת עם חבר שאוכל שם אוכל לא כשר. אמנם בחוץ לארץ, במסעדה של גוי ורוב הסועדים גויים, בשעת הצורך אפשר להקל ולהיפגש בה עם גוי. כמו כן, נכון שלא לקנות בחנות שפתוחה בשבת, אבל בשעת הצורך אפשר לקנות שם מאכלים ארוזים עם כשרות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-12 10:33:34

שלום רציתי לשאול לגבי ברכה ראשונה, אם אדם ברך ברכה ראשונה על מים לדוגמה וכיוון לפטור את כל המאכלים בביתו שברכתם שהכל, ואח"כ קבע סעודה ובירך ברכת המזון, האם צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה על מאכלים שברכתם שהכל? תודה

התשובה לשאלתך מבוארת בפניני הלכה ברכות סוף פרק ג. אביא לך את סיכום הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

מאכלים שנאכלים לפני הסעודה

יח. המתכוון לאכול סעודה על לחם, לא יאכל או ישתה לפני כן דברים שיכול לאוכלם ולשתותם בסעודה ולפוטרם בברכת 'המוציא', כדי לא להיכנס לספק לגבי ברכה אחרונה.

ואם הוא נאלץ להתעכב מעט עד הסעודה ובינתיים רוצה לטעום דבר מה, אזי לאחר שיאכל וישתה, יצא החוצה לטיול קצרצר, או יעשה הפסקה של רבע שעה בין סיום אכילתו לתחילת הסעודה, וכך ללא ספק יברך ברכה אחרונה על מה שטעם.

אבל מי שאכל כזית או שתה רביעית, ונצרך להתחיל מיד בסעודה ללא הפסקה או שינוי מקום, צריך לדעת את פרטי הדינים בזה:

א – על מאפי מזונות לא יברך ברכה אחרונה, אלא יפטרם בברכת המזון שיברך בסוף הסעודה.

ב – על תבשילי מזונות כפתיתים ופסטה יברך ברכה אחרונה, ואם כבר התחיל בסעודה לא יברך.

ג – על מאכלים שרגילים לאכול בסעודה כדי לשבוע, כבשר ותפוחי אדמה, יברך ברכה אחרונה אף אם התחיל בסעודה. אבל אם כבר בירך ברכת המזון, הפסיד את הברכה.

ד – דין פירות כדין הקודם, אבל אם הוא מתכוון להמשיך לאכול פירות בסעודה, לא יברך עליהם ברכה אחרונה.

ה – על מים יברך ברכה אחרונה, ואם התחיל בסעודה ומתכוון לשתות בה מים, הפסיד את הברכה. ואם לא מתכוון לשתות בסעודה, יברך עליהם אפילו אחר ברכת המזון.

ו – על מאכלים ומשקים שנועדו לפתוח את התיאבון, כגון יין ומשקה חריף, לא יברך ברכה אחרונה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-12 10:19:31

שלום באזור שלנו אין כרגע אשה שנעים לאשתי שתהיה לה בלנית במקווה, האם מותר באופן זה לבעל להיות בלן לאשתו? תודה רבה

תחליטו יחד לפי מה שכתוב בפניני הלכה:

ח – הבלנית

כיוון שהאשה אינה רואה את עצמה בטבילתה, יש לחשוש שאולי שערה אחת משערות ראשה נשארה לצוף על פני המים וטבילתה פסולה. לפיכך, צריך שאשה אחראית תעמוד ותראה שכל גופה ושערותיה של הטובלת נכנסו לתוך המים (שו"ע קצח, מ). כיוון שכך, היו שנהגו לבקש מאותה אשה שגם תסייע להן לבדוק שאין דבר חוצץ על גופן במקומות שאינן יכולות לראות. מתוך כך נוסד המנהג, שבכל מקווה ישנה בלנית שמדריכה טובלות חדשות ומסייעת לוותיקות לטבול כהלכה בלא חציצה.

בפועל יש מקוואות שבהם מקובל שלפני הטבילה הבלנית חוזרת עם הטובלת על פרטי ההכנות הנדרשות כדי לוודא שלא שכחה דבר, ויש מקוואות שבהם הבלנית אף מסייעת בבדיקת הגוף והציפורניים מכל שמץ חציצה. ויש מקוואות שבהם הבלנית רק רואה שכל השערות נכנסו למים. והנכון, שבעת כניסתה של הטובלת למקווה, בעודה לבושה, הבלנית תשאל באיזה סיוע היא מעוניינת, ולא תכפה עליה סיוע שאינה מעוניינת בו, מפני שיש נשים שנפגעות מאוד מהתערבות שאינה לרצונן. בנוסף, על הבלניות להימנע מלכפות על הטובלות חומרות ומנהגי חסידות, כדוגמת הסרת איפור טוב או צבע שאין בו ממש (להלן הלכה יב), או גזיזת ציפורניים שעשויות היטב או הסרת עור קשה שברגליים וכדומה (להלן הלכה יג).

אשה שנמצאת במקום שאין בו אשה שיכולה ללוות את טבילתה, אם שערה קצר, תטבול לבדה. ואם שערה ארוך, תבקש מבעלה שיראה שבטבילתה כל שערותיה נכנסו למים (מהר"ם מרוטנבורג, נו"ב תנינא יו"ד קכב). אפשרות נוספת, שתעטוף את שערה בבד או תכרוך אותו בסרט, ותקפיד שיהיו רפויים, וכך תבטיח שכל שערותיה יהיו בתוך המים (שו"ע קצח, מ).[1]

[1]. יסוד מנהג הבלנית: כתבו כמה ראשונים שצריך שאשה אחרת תעמוד ותראה שכל שערות הטובלת יהיו בתוך המים (רא"ש). ואם אין אשה, תבקש זאת מבעלה (מהר"ם מרוטנבורג, אורחות חיים). ויש שהוסיפו שאם כרכה בד על שערה עלתה לה טבילה (רשב"א, מאירי, שו"ע קצח, מ). ויש שכתבו זאת כשתי אפשרויות שוות, שתיעזר בחברתה או תכרוך בד (ראב"ד). בכל אופן, יש למנהג הבלנית חשיבות מרובה, שכן הניסיון מראה, שבלא נוכחות של בלנית טובה בטבילה, יש טובלות שטועות בהלכה ואין מי שיעמיד אותן על טעותן. אמנם אשה שמתביישת שבלנית תראה אותה או שמסיבה אחרת אינה רוצה להיעזר בבלנית, אינה חייבת לקיים את המנהג, ותוכל לטבול לבדה תוך הקפדה שכל שערהּ יהיה בתוך המים. ראשית, מפני שיש ראשונים שלא כתבו שצריך שאשה אחרת תפקח על טבילתה (רי"ף, רמב"ם ועוד). שנית, גם הסוברים שיש להיעזר באשה, מסכימים שאם הטובלת דאגה לכך בעצמה, עלתה לה טבילתה. אמנם במקום שבו הציבור מקפיד על מנהג הבלנית ורוצה לחזקו כנורמה, ניתן לקבוע שבמקווה שלהם טובלים רק עם בלנית כמקובל, ובלבד שיש פתרון סביר למי שאינה מעוניינת לטבול עם בלנית.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-11 16:47:22

שלום אני אשכנזי הולך על פי הרב אליעזר מלמד ויש לי 2 שאלות: 1. אם נפל לי משהו על החולצה בשבת מותר לי לנער את זה מהחולצה? 2. אני גר בירושלים ונניח שרשום ששבת נכנסת ב 5 ועשרה, האם אני יכול לעשות מלאכה עד 20 דק אחרי זה?(יש גם מקומות שרשום זמן כניסת שבת בירושלים ב5 וחצי) תודה רבה.

1. אם הדבר דורש רק ניעור מהחולצה, כגון שנפלה שערה או קשקשים על החולצה – מותר, שכן למרות שהם מוקצה מחמת גופו, כל עוד הם על החולצה הם טפלים אליה. אם מדובר על דבר שייצור כתם ולא מספיק לו רק ניעור, כאן כבר שייכים דיני כיבוס המבוארים בפניני הלכה.
2. אתה צריך פשוט לפתוח באתר הזה ולראות מתי השקיעה. עד כמה דקות לפני השקיעה שאז חובה על כל אחד לקבל תוספת שבת, מותר לעשות מלאכה.  https://skyview2020.co.il/%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-10 09:46:29

שלום (שאלת המשך לתשובה שקיבלתי) בספר פניני הלכה מבואר שקטן כבן שנה שלא מבין את ההשלכות של מעשיו מותר להעמידו ליד מתג שידליק את האור. רציתי לשאול האם צריך תינוק שלא מבין שעל ידי הלחיצה במתג נדלק האור או שדי שאינו מבין מה המשמעות של אסור ומותר בשבת? תודה רבה

אין סיכוי שילד בן שנה מבין את המשמעות של אסור ומותר בשבת. ואף שהוא מבין שלחיצה על המתג מדליקה או מכבה את האור, שהרי אחרי פעם אחת שהוא עשה את זה או ראה מישהו שעשה את זה, הוא מבין מה המתג עושה, מכל מקום מכיוון שאינו מבין את משמעות הדבר עבור הגדול, האם הוא מועיל או מזיק במעשיו, הוא נחשב כ'מתעסק' וממילא מותר במקום הצורך לעשות זאת. אביא לך את הפסקה המלאה מתוך פניני הלכה:

כבה האור בשבת במקום שצריכים לו. אם יש שם תינוק קטן כבן שנה שעדיין לא מבין שההורים רוצים שידליק את האור, וכאשר מעמידים אותו ליד מתג החשמל הוא משחק בו בלי להבין שהוא מועיל או מזיק, בשעת הצורך מותר להניחו ליד המתג, ומיד לאחר שידליק את האור יקחוהו משם. שהואיל ואינו מבין את משמעות ההדלקה והכיבוי, אין למעשה שלו חשיבות של איסור, אלא הרי הוא כ'מתעסק'

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 18:16:45