חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
תפילה
שלום הרב, ראיתי שנכתב בהלכות תפילה שכשעולה חזן ספרדי ראוי שישים טלית במקרה ולא לובש בגד מכובד (חליפה). ורציתי לשאול האם אני שאני לא לובש חליפות בכלל, האם במקרה ואני עולה חזן בשבת עם חולצה לבנה מכופתרת ומכנסיים מכובדים. האם גם אז גם צריך לשים טלית או שזה נחשב בגדים מכובדים? תודה רבה
למעשה צריך לנהוג כפי המקובל בבית הכנסת בו אתה מתפלל – אם נהוג שחזנים עולים בלי טלית גם כשהם לבושים בבגדים רגילים, אין זה נאה שאתה תהיה הצדיק היחיד שמהדר לשים טלית, ואם אין מנהג קבוע, כדאי לשים טלית גם כשאתה לבוש בבגדי שבת.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-01-13 16:19:21
שובבים
האם יחיד יכול לעשות חלק מתיקוני השובבים? עם כן אילו? תודה!
תיקוני השובבים נועדו למקובלים שזה התחום שלהם, לא לרוב רובם של האנשים. אם אתה רוצה לתקן בימים אלו, תקבל על עצמך להתחזק בדברים טובים. אם בכל זאת חשוב לך לעשות משהו מיוחד, תעשה דבר שאתה מבין את ההגיון שבו איך שהוא מוסיף טוב בעולם, ושהוא מתאים למצב חייך, ושהוא לא יבוא על חשבון אנשים אחרים.
2025-01-12 20:53:59
דין בישול אחר בישול בלח
שלום לרבנים. למרות שפסק השולחן ערוך כדעה המחמירה שיש בישול אחר בישול בלח (וכן לרב מלמד שליטא נראה להחמיר אפילו בתבשיל שיש בו מקצת רוטב) האם יש מקום להקל בספק ספיקא שמובא אצל הרב עובדיה ששמים את התבשיל הלח (מרק למשל) על הפלטה לפני שנדלקת? תודה רבה
אין זה ס"ס אלא גרמא בדאו' לדעת השו"ע או בספק דאו' או בדרבנן לדעת הרמ"א, ובכה"ג אין מקלים לכת' לדעת הרב מלמד, שכן לרוב הפוסקים ברור שעובר איסור. הדבר היחיד שמקל בו הרב מלמד בתבשיל לח, כמובא בהערה 3, הוא לשים על הפלטה תבשיל לח, כגון מרק קר, רק כדי שלא יהיה קר, ובלבד שיורידו לפני שיגיע לחום שהיסל"ב (דבר שאסור לעשות בלח שלא בושל), שכן בזה אכן יש ס"ס ובנוסף לכך יש כאן מציאות של 'אינו מתכוון', שכן גם אם בטעות המרק יגיע לחום שהיסל"ב הוא לא התכוון לכך, וממילא כיוון שעושה פעולה מותרת ולא בטוח כלל שיבוא לידי איסור, הדבר מותר.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-01-12 14:40:22
מה מברכים על טורטיה מקמח חיטה?
שלום הרב, מה מברכים על טורטיה (מקמח חיטה) כשהיא ממולאת בשר או ירקות? (מה מברכים לפני ומה אחרי) תודה
דין טורטיה כדין מאפה מזונות. הדבר הוכנס בפניני הלכה ברכות להוצאה הקרובה – "גם דין טורטייה כדין פהב"כ, ואף שבצקה דומה יותר ללחם, שהוא בצק עבה ואין בו הרבה שמן או סוכר, כיוון שהיא דקה ויעודה לאכילת ארעי וכדי לתת בה מילוי, דינה כפהב"כ."
הלכה זו כבר מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה – https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-01-11 21:21:38
בשר בחלב
שלום! יש לי 2 תבניות אפייה קרמיות. אחד היה מיועד לחלב ואחד לבשר. המנקה הלא יהודייה באה וערבבה אותם ועכשיו אני לא יודע איזה מהם בשר ואיזה חלב. אם יעברו 24 שעות, האם אפשר לומר ספק דרבנן לקולא ואז אפשר לייעד אותם שוב אחד לחלב ואחד לבשר או שאין פתרון? אני די בטוח שמעולם לא השתמשתי באף אחד מהם לבשר ממש.
צריך להכשיר את שניהם על ידי הכנסתם (אפשר ביחד) לתנור וחימומו על החום הגבוה ביותר למשך 20-30 דקות.
2025-01-10 17:38:11
האם מותר לספרדי לעשות כהרמא איפה שחולק על השוע
שלום לכבוד הרב, אני לומד בספרי פניני הלכה, ולפעמים כשיש מחלוקת בין הרמא לשו”ע הרב מלמד מביא את שתי הדעות, היינו שאפשר לעשות כמו איזה מהם שרוצים. ואני ספרדי, אז האם מותר לי לעשות כהרמא במקום שחולק על השו”ע? כי הרי אבותי נהגו כהשו”ע, אז יש בזה משום ”אל תטוש תורת אימך”?
מחלוקת בין הרמ"א לשו"ע אינה מצביעה בהכרח על מחלוקת אשכנזים-ספרדים, שכן פעמים רבות מאוד פוסקים אשכנזים מכריעים כשו"ע ופוסקים ספרדים כרמ"א. הרב מלמד לומד את כל הסוגיה על פוסקיה הרבים, ולפי זה מכריע האם שייך לחלק בין העדות או לא. נדיר שאין הכרעה לפחות בסגנון מסוים. יש לציין שהוצאנו כעת ספר נפלא שמביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד. ניתן להזמינו כאן:
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-01-09 21:31:53
תרומות ומעשרות
האם ניתן לעשר פירות שנחתכו? האם אפשר להוסיף אותם לפירות שלמים ולעשר יחד? כלל הפירות מעץ בגינה תודה
אין חילוק בהלכות מעשר בין פירות שלמים לחתוכים
2025-01-09 13:10:07
הצטרפות לתפילה באמצע עמידה
עד מתי יכול להצטרף לתפילת עמידה ויחשב לו כתפילה בציבור?
כל עוד אפשר לומר שהציבור בהתחלת התפילה, נחשב שהתחיל איתם, וכפי שמובא בספר קיצור פניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d) – "טוב להתחיל עם הציבור ביחד את תפילת שמונה עשרה, אמנם גם אם הקדים או איחר בכמה ברכות, נחשב כמתפלל במניין. ואם איחר יותר, ימתין ויתפלל את תפילת הלחש שלו יחד עם החזן בחזרת הש"ץ, או כשהציבור מתפלל מוסף. ואם אין הדבר אפשרי, יתפלל עמידה בעוד שהציבור עוסק באמירת פרקי התפילה, ותהיה לו בזה מעלה מסוימת."
2025-01-09 10:25:06
צום י בטבת
האם אישה שבעלה במילואים ויש לה כמה ילדים קטנים (מעל שנתיים) שהצום מקשה על הטיפול בהם, צריכה לצום בעשרה בטבת?
ההיתר לא לצום הוא למעוברת, מניקה, או יולדת עד שלושים יום, ויש מקלים עד 24 חודשים מהלידה. אם עברו 24 חודשים, צריך לצום, שכן אין היתר לא לצום לאישה שאין לה בעל שיעזור לה (יש רבות כאלה כידוע: גרושה, אלמנה, חד הורית, אישה שבעלה עושה עסקים בחו"ל או נמצא במילואים). להרבה אנשים לא קל לצום, וכדאי מאוד לראות בזה חובה קדושה, שהרי כולנו יודעים שבית המקדש לא בראש מעייננו ביום יום, אז כדאי לפחות כמה ימים בשנה להצטער קצת על כך שעדיין לא הצלחנו לבנות אותו.
זה צום מאוד קל, הוא בסך הכל 12 שעות, ואפשר לקום בחמש כדי לשתות שתי כוסות מים, ואז הוא עוד יותר קל.
הלכה זו מובאת בפניני הלכה זמנים. אביא לך מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה
הפטורים מהצום
י. מעוברת ומניקה: משעה שהאישה יודעת שהיא בהריון, היא פטורה מהצומות הקלים. וכן המניקה את בנה, פטורה מהצומות הקלים גם כאשר התינוק מקבל מזון נוסף.
יא. יולדת: משעה שאחזו באישה חבלי לידה, או משעה שצריך להבהילה לבית החולים, פטורה מהצום עד שלושים יום אחר הלידה, אף שאינה מניקה. והרוצה להקל ולא לצום בצומות הקלים עד עשרים וארבעה חודשים אחר הלידה, אף שאינה מניקה, יש לה על מי לסמוך. גם מי שהפילה את עוברה ומרגישה חולשה, פטורה מהצום במשך שלושים יום מההפלה.
2025-01-09 10:19:21
הטמנה בשבת
שלום לרבנים האם מותר לשים חלה מתחת למגבת שעל הסירים שעל הפלטה? או שמא יש בזה הטמנה?
כמו שמותר לשים כיסוי על סיר כך מותר לשים על חלה. העיקר הוא שהכיסוי לא יעטוף את הסיר או החלה מכל הצדדים, אלא יש להרים קצת מהכיסוי. יש לציין שאיסור הטמנה קיים רק כאשר יש מגע שלם בין הסיר או החלה ובין הדבר שעוטפו. דין זה מובא בפניני הלכה שבת פרק י (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).
אביא לך את מסקנת ההלכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)
הטמנה
כז. אסרו חכמים לעטוף תבשיל במגבת וכדומה מכל צדדיו, אפילו שהוא מוכן לאכילה. אם התבשיל לא מונח על מקור החום (פלטה וכד'), האיסור רק בשבת. ואם הוא מונח על מקור החום, האיסור גם בתבשיל שמניחו לפני שבת. ובכל מקרה מותר לכסות תבשיל ולהשאיר מקום מועט שאינו מכוסה. וצריך להיזהר שלא להניח בשבת על התבשיל מגבת לחה, באופן שיכולה להגיע לחום שהיד סולדת בו (להלן יג, טז).
כח. סיר שאינו על מקור חום שהוטמן מכל צדדיו לפני שבת במגבת וכדומה, מותר להוסיף עליו בשבת עוד כיסויים כדי לשמור על חומו, או להחליף את הכיסוי שעוטף אותו. וכן אם הכיסוי נפל בשבת, מותר להחזירו.
כט. מותר למלא בשבת תרמוס במים חמים, שאין הכנסת דבר חם לתוך כלי נחשבת הטמנה. וכן מותר להניח בתוך סיר החמין שקית ובה אורז או מאכל אחר שאין רוצים שיתערבב בתוך שאר החמין, שאין איסור בהטמנת אוכל בתוך אוכל.
2025-01-07 15:21:08
שבר בפולקע
שלום, קניתי בקצביה כרעיים ויש שבר בפולקע (אחרי בערך 4-5 ס"מ מלמטה), האם אפשר לאכול את זה? תודה רבה
כן. כפי שמבואר בפניני הלכה פרק כ.
וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d):
טו. הקונה עוף עם הכשר ורואה באחת מעצמותיו שבר – העוף כשר, כיוון שרבים מהשברים נגרמים לאחר השחיטה. אבל לעיתים נדירות המקום שסביבות השבר נראה שחור מאוד או אדום מאוד מחמת דם רב שנצרר שם, ואזי יש חשש שהשבר נוצר בעוד העוף היה חי, ולכן אין להכשירו בלא שאלת חכם שמצוי בדינים אלו.
2025-01-07 07:07:15
ברכת הלבנה המשך
פניני הלכה זמנים פרק א – "ברך על הלבנה בשעה שהיא מכוסה בעננים – לא יצא, מפני שאינו יכול ליהנות מאורה." וכשאין קו תוחם אבל כן רואים לבן, לכאורה זה השעת הדחק לא? כי קשה לדעת אם אפשר להנות מאורה במיוחד כשיש תאורה היום ברחובות?
אכן כיום אין אנו רגילים ליהנות לאור הלבנה, וממילא איננו יודעים לשער האם כשהיא מכוסה ניתן לראות לאורה את רוב הדברים שרואים כשאינה מכוסה, ק"ו כאשר נמצא במקום שיש בו תאורת רחוב, לכן למעשה, מכיוון שהמדד של קו התחום ברור יותר וקרוב למדד הנ"ל, אזי בשעת הדחק כל עוד יש קו תחום אפילו גבולי, אפשר לברך. שעת הדחק הכוונה שלא יוכל יותר לברך בחודש הזה, וכגון שנמצא קרוב לאמצע החודש.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-01-05 11:34:12
האם מותר להרוג דג זהב
הילדים שלי חזרו מהיריד עם שני דגים קטנים אין לנו מה לעשות איתם האם מותר לזרוק אותם ולהרוג אותם, או שזה צער בעלי חיים? האם מותר להשליך אותם בשירותים בתקווה שימשיכו לחיות בביוב? או להניח אותם ברחוב בתקווה שאולי מישהו ירצה אותם ויקח אותם, הגם שסביר יותר שככה הם יפלו או ימותו בשמש או מרעב לפני שמישהו יקח אותם. תודה רבה.
אם אין אפשרות לתת אותם למישהו שישמח בהם, אפשר להוריד אותם בשירותים, ואם אינם יורדים בשירותים אפשר להרוג אותם או לשים אותם בתוך שקית עם מים ולזרוק לפח.
דין זה מבואר בפניני הלכה כשרות. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)
המתת בעלי חיים
יד. אדם שיש לו חתול או כלב שמתייסרים בלא שיהיה להם סיכוי להבריא, עדיף שימית אותם בדרך שאינה מכאיבה כדי למנוע מהם צער. יתר על כן, אגודות 'צער בעלי חיים' שנמצאים ברשותן כלבים וחתולים שאין להם דורש, רשאיות להמיתם. כיוצא בזה, אדם שיש לו בעל חיים שקשה לו להמשיך לטפל בו והוא גורם לו צער, ואין מי שירצה לקחתו לרשותו, אין הוא משועבד לבעל החיים לפרנסו עד סוף חייו, ומותר לו להמיתו בלא ייסורים.
כמו כן, אפרוחים ותרנגולים שאין להם ביקוש, מפני שמחיר הטיפול בהם גבוה מהמחיר שיוכלו המגדלים לקבל עבורם, מותר להמיתם, שאין המגדלים משועבדים להזינם בלא שיהיה להם מכך רווח כלכלי. וכן הדין לגבי בעל בריכת דגים שנתקע עם דגים שאינו יכול לשווקם.
2025-01-04 20:30:41
הדלקת נרות שבת – סטודנט
שבוע טוב ושלום רב, אני חייל וסטודנט הגר בדירה משלי ביחד עם שותפים (ההורים עוזרים בתשלומי השכירות). בכניסת שבת אני הולך לתפילת מנחה וערבית, ומיד לאחר מכן הולך בדרך כלל להורים לארוחת שבת. 1. האם עליי להדליק נרות שבת למרות שכאחזור כנראה הם יהיו כבויים? או לחילופין, אולי כדאי שאחזור במיוחד (מרחק של 3-4 דקות הליכה) כדי לראות את הנרות וליהנות מהם? ומה אני עושה אם אני לא יכול לחזור כי נניח הלכתי למקום מרוחק להתפלל ואני חוזר לדירה שלי לישון? (אציין כי את סעודת בוקר שבת אני כן אוכל בדירתי ולא אצל ההורים) 2. האם התשלום הכספי של ההורים וסבתא בשכר הדירה מונע ממני מהדלקת הנרות בדירה? כלומר האם אני מוגדר כבעל הבית במקרה הזה. 3. בהלכות בספר פניני הלכה שבת א נכתב על הצורך באור בכל חדר. ככל ואני אוהב לישון בחדר השינה שלי כשהוא חשוך לגמרי, האם זוהי בעיה?
1. הטוב ביותר הוא שתדליק בדירה שלך נרות שדולקים זמן רב עד שתחזור, או שמישהו אחר מבני הדירה ייהנה מהנרות בשהייתו בדירה בלילה. האפשרות לקפוץ הביתה במיוחד כדי להנות מהם אינה כל כך טובה, כי מדובר על רגע אחד, והרי הדלקת הנרות לא נועדה עבור רגע זה, אלא עבור השהייה בבית. כאשר קשה לעשות זאת, תבקש מאמא שלך שתכוון להוציא אותך בהדלקתה, ובנוסף לכך תכוון בהדלקת אור החשמל שאתה משאיר בבית, שאתה עושה זאת לכבוד שבת קודש.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2. אתה בעל הבית.
3. אין שום בעיה, שכן יש אור מהחלון או מהדלת כשהיא פתוחה.
2025-01-04 18:20:30
כוסות זכוכית וכיור
שלום לרב! אשמח לשאול: א. האם צריך שיהיה לנו בבית סט כוסות זכוכית נפרד לארוחה בשרית ולארוחה חלבית? ב. איך צריך להתנהל כשיש במטבח רק כיור אחד שמשמש גם לבשרי גם לחלבי וגם לפרווה? תודה רבה!
א. כן. כך מקובל בישראל וכך נכון לעשות כדי למנוע טעויות.
ב. לנקות את הכיור בין שטיפת הכלים הבשריים לחלביים.
דינים אלו מבוארים בפניני הלכה כשרות ב פרק כה. אביא לך מעט מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה –
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
שיש וכיור
יט. לכתחילה נוהגים לחלק את המטבח לשניים – כיור ושיש לחלבי, וכיור ושיש לבשרי. אמנם בשעת הצורך אפשר להשתמש בכיור אחד ושיש אחד לשני המינים, ובתנאי שיקפידו לנקותם משיירי המאכלים בין מין למין. כמו כן, בשעת הצורך אפשר להשתמש באותה מטלית קרצוף לכלים בשריים וחלביים, כל זמן שמערבים עם המים סבון.
כ. את כלי הפרווה אפשר לשטוף בשני הכיורים עם כלים בשריים או חלביים, ואם משרים שם את הכלים עם מים חמים מאוד או ליותר מעשרים וארבע שעות, אין להשרות כלי פרווה עם כלים ממין אחר. כמו כן, אפשר להכין מאכלי פרווה בשני צידי השיש כאשר הם נקיים.
2025-01-04 16:28:48
פטור גיוס ללומד תורה
שלום לכבוד הרב, בספר פניני הלכה העם והארץ פרק ד הלכה ה, הרב אומר שם שכל מי שלומד על מנת להורות או ללמד תורה לרבים יכול לדחות את הגיוס. אז רציתי לשאול למה מי שלומד לא על מנת להורות או ללמד לרבים, למה שהוא לא יוכל לדחות את הגיוס, מה הוא שונה, הרי שתיהם בכלל תלמוד תורה? ועוד רציתי לשאול, הרי רואים שם שהחיוב מבוסס על זה שזה מצווה שאי אפשר לקיימה על ידי אחרים, אז למה בזמני שגרה שיש מספיק חיילים מי שלומד תורה צריך להתגייס? בתודה מראש.
ההיתר לדחות מעט את הגיוס או לקצר אותו בגלל לימוד התורה, הוא לכל בחור שנמצא בישיבה, וכפי שנוהגים בפועל כל ישיבות ההסדר.
ההיתר לדחות בלי הפסקה עד כדי חוסר גיוס כלל (באישור הצבא), נועד אך ורק למי שמגויס למען העברת מסורת התורה לעם ישראל – להורות וללמד תורה לרבים, שכן בכך הם תורמים תרומה מכרעת לחיזוק התודעה הישראלית, לביטחון ישראל וליישוב הארץ, דבר שהוא שווה ערך לגיוס עצמו. כמובן שמדובר על אחוזים בודדים שמסוגלים לכך.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-01-03 00:37:44
מעשר כספים
בס"ד אני ב"ה נמצא בתוכנית של ביטוח לאומי שממנת את הלימודים האקדמיים. אני משלם מכספי(שכבר הופרש ממנו מעשר) לקולג', ובמידה ואני יכול לספק קבלה לביטוח לאומי, אני מקבל מהם החזר. האם להפריש מעשר מההחזר?
מכיוון שהכסף מיועד אך ורק ללימודים ולא ניתן להשתמש בו לדבר אחר, אינו נחשב כרווח כספי ופטור ממעשר.
2025-01-01 14:27:38
בישול עכו"ם
כבוד הרב שלום. אשתי גיורת. אמא שלה גרה בחו"ל ופעם בשנה מגיעה לארץ וגרה אצלנו. לא פעם היא מבשלת אוכל לעצמה, לילדות ועבורנו ולא תמיד אנחנו מספיקים להדליק את האש, להגביר את האש או להוסיף תבלינים בכדי להכשיר את האוכל לאכילה. חלק מהאוכל ראוי לאכילה לא מבושל או שאינו עולה על שולחן מלכים, אך לעתים יש אוכל ממש שעובר תהליך בישול. מאחר ומדובר באם אשתי איננו יכולים לומר לה ולהסביר לה הן בשל חוסר נעימות והן מאחר והיא לא תבין. מה ניתן לעשות לגבי המאכלים שהכינה, לגבי חוסר הנעימות ולגבי הכלים עצמם. יש לציין כי היא דואגת להפריד בין בשר לחלב הן באכילה והן בכלים ובבישול ומכינה מאכלים כשרים בלבד. יש לציין גם כי הילדות קטנות – הגדולה בת 4.5 שנים והקטנה בת 2.5 שנים. תודה רבה על התשובה.
יש אמנם היתר בשעת הדחק לאכול מבישול גויים כאשר הדבר נעשה בביתו של הישראל וממוצריו של הישראל, אבל היתר זה נאמר למקרה חד פעמי ובדיעבד, לכן הפתרון הוא לאזור אומץ וגבורה ולהסביר לה שאין כאן משהו אישי שאתם קבעתם אלא אלו דברי התורה שלנו, אפשר להוסיף ולהסביר שלמרות שאנו אוהבים גם את הגויים, כדי שלא נתחתן איתם קבעו חכמים סייגים, וכיוון שהאוכל מקרב מאוד, אסרו לאכול אוכל שגוי בישל בלי שישראל היה שותף בהכנתו.
אתם יכולים להקל בכל הקולות המובאות לקמן כדין דיעבד. וכן אף שכלים שבישל בהם הגוי צריכים הכשרה, אם הדבר קשה לכם, אפשר להקל במה שכבר היה, אבל מעתה יש להתנהל כראוי.
אביא לך את תמצית הדינים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שהוצאנו השנה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d):
כז – הגזירות על מאכלי גויים
א. ייעודו של עם ישראל להביא ברכה לכל העמים שברא הקב"ה בעולם (בראשית כח, יד). כדי להצליח בזה, צריך מצד אחד לאהוב את כל העמים (מידות הראי"ה, 'אהבה', סעיפים ה, י), ומצד שני צריכים ישראל לשמור על ייחודם ולהעמיד גדר שתמנע מבניהם יצירת קשר אישי קרוב מדי עם הגויים, ובכך יימנעו מהתבוללות בעמים ושכחת ייעודם.
כדי לשמור על המרחק הראוי מהגויים, ומתוך הבנה שמאכלים ומשקים מקרבים את הלבבות, גזרו חכמים שלא יאכלו ישראל פת ובישולי גויים (להלן כח), לא ישתו את יינם, לא ישתו משקאות חריפים במקום ששייך לגויים, ולא יאכלו במסיבתם (להלן כט). כל זאת גם כשהמאכלים והמשקים עשויים ממוצרים כשרים.
בישולי גויים
ט. מאכל שגוי הכין בכל דרך שמקובל להשתמש כיום בחום כדי להכין מאכלים – אסור באכילה. בכלל זה בישול, טיגון, אפייה, קלייה, קיטור, מיקרוגל. אבל מאכל שהכין גוי במליחה, כבישה או בעישון קר – מותר.
י. כלים שגוי בישל בהם תבשילים שחל עליהם איסור בישולי גויים, למרות שכל מרכיבי התבשיל היו כשרים – צריכים הכשרה כדין כלים שבישלו בהם מאכל טרף. אמנם בדיעבד שבישלו בכלי לפני הכשרתו – המאכל מותר.
האיסור רק על מאכלים שאינם נאכלים חיים
יא. איסור בישולי גויים חל רק על מאכלים שהבישול מכשירם לאכילה, כגון בשר, דגים, ביצים, קטניות, דגן, קמח, תפוח אדמה, בטטה, קישוא, חציל. אבל מאכלים שרגילים גם לאוכלם כמו שהם חיים, כחלב ומוצריו, פירות, עגבניה, פלפל ובצל, אינם בכלל האיסור, שכן מכיוון שהבישול לא הכשירם לאכילה חשיבותו פחותה, וממילא חשש קירוב הלבבות שעלול להיווצר בגללו פוחת.
יב. הולכים אחר מנהג הסביבה שבה אדם חי. לכן מי שבסביבתו אוכלים למשל סלק חי, אין הוא בכלל האיסור, גם אם הוא ובני משפחתו אינם אוכלים אותו חי. בשומשום קלוי ובטחינה שנעשתה משומשום קלוי, אין איסור בישולי גויים, משום שמקובל לאכול גם שומשום חי ולעשות טחינה גם משומשום חי.
יג. קביעת מעמד המאכל האם הוא נאכל חי, תלוי במצבו לפני הבישול. לכן דג ובשר שנמלחו עד שנעשו ראויים לאכילה, אין בהם איסור בישולי גויים. ואילו מאכלים כדוגמת קוסקוס, שעוברים בישול במפעל, ואחר כך מייבשים אותם בחום עד שאינם ראויים לאכילה, ובבית מערים עליהם מים רותחים ובכך הם נעשים ראויים לאכילה – אם גוי עשה זאת, אסור לאוכלם. אבל שניצל תירס וסויה שהוכנו במפעל ישראל, ודי להם בחימום – מותר לגוי לחממם בתנור. וכך דין כל מאכל מוכן לאכילה שנמצא במקרר.
יד. עירבו בתבשיל אחד דברים שנאכלים חיים כגבינה וירקות, ודברים שאינם נאכלים חיים כקמח וביצים, הולכים אחר העיקר שגם הברכה נקבעת על פיו (עי' בהלכות ברכות פרק יא).
האיסור רק על מאכלים שמגישים בסעודה מכובדת
טו. איסור בישולי גויים חל רק על תבשיל שמוגש בסעודה מכובדת כאחד המאכלים שבסעודה או כמנה אחרונה, כל אחד לפי המנהג בסביבתו (כיום זה כולל את רוב התבשילים). אדם שאינו רגיל להגיש תבשיל מסוים בסעודה מכובדת, כל זמן שידוע לו שבסביבתו מקובל לעיתים להגישו, יש לו בו איסור בישולי גויים.
טז. גם בדגני בוקר ופריכיות אורז יש איסור בישולי גויים, הואיל ויש שרגילים לאוכלם לארוחת בוקר. אבל אין איסור במאכלים שנועדו לאכילת עראי בין הסעודות, כדוגמת ממתקים, שוקולד, פיצוחים ושאר חטיפים. וכן אין איסור בתבלינים, כיוון שאינם נאכלים בפני עצמם אלא טפלים למאכל.
יז. בקפה ותה ומשקאות אלכוהוליים כדוגמת וודקה ובירה אין איסור בישולי גויים, הואיל ונועדו לשתייה ועיקרם מים שרגילים לשתות אותם חיים.
השתתפות ישראל בבישול
יח. אם יהודי ישתתף בתהליך הבישול, כל עוד הדבר ייעשה בשלב שמועיל לשיבוח התבשיל – התבשיל מותר, ולכתחילה יעשה זאת לפני שהתבשיל יגיע לחצי בישולו. כמו כן, לכתחילה ההשתתפות צריכה להיות בשעה שהתבשיל על האש (כמנהג יוצאי ספרד ע"פ השו"ע), כגון לערבבו או להניחו עליה, או להדליק את האש תחתיו, או להנמיך מעט את אש הגז או התנור ושוב להגבירה. ובדיעבד שההתעסקות עם האש נעשתה קודם שהיה התבשיל עליה, התבשיל מותר (כמנהג יוצאי אשכנז ע"פ הרמ"א).
לפי זה, כאשר רוצים לטגן על אותה מחבת כמה חביתות בזו אחר זו, צריך שבמשך כל הטיגון, ישראל הוא שיניח את הביצים על המחבת, מפני שלכתחילה הדלקת האש תחת המחבת מועילה רק למאכל שמונח עליה באותה שעה, שכן שותפות הישראל צריכה להיות בעת הבישול עצמו. ובדיעבד כל החביתות שהוכנו מכוח הדלקת האש על ידי הישראל, מותרות.
יט. במקומות שבהם אין קִרבה אישית בין המבשל לסועדים, כגון במטבח ציבורי או במסעדה שהטבח אינו יוצא בה אל הסועדים, אפשר מלכתחילה להעניק כשרות רגילה כדעה המקילה, אבל כשרות מהדרין אפשר להעניק רק לנוהגים כדעה המחמירה.
כ. השתתף הישראל בבישול, ולפני שהתבשיל הגיע לשליש בישולו ונעשה ראוי לאכילה בשעת הדחק, נקטע הבישול על ידי כיבוי האש או הסרת התבשיל ממנה, ובא גוי והמשיך את הבישול – המאכל אסור.
וכן כאשר הדליק הגוי את האש והניח הישראל עליה חתיכת בשר גדולה שאם לא יהפוך אותה לא תהיה ראויה לאכילה בצידה השני אפילו בשעת הדחק, ובא הגוי והפך אותה – הצד השני אסור באכילה. אבל אם הישראל הדליק את האש, הבשר מותר בדיעבד.
כאשר צולים בשר על מכשיר עגול מסתובב (שווארמה), אם הישראל הניח את הבשר או הדליק את האש, יכול הגוי לחותכו למרות שבעת החיתוך הוא מאפשר לשכבה הפנימית להתבשל, הואיל וגם בלא החיתוך במשך הזמן כל הבשר היה נעשה ראוי לאכילה בשעת הדחק.
היתרים
כא. בישול גויים אסור גם כאשר הוא נעשה בבית הישראל וממוצריו של הישראל, וגם כאשר הגוי שכיר של הישראל ומבשל כדי למכור את התבשיל לרבים (שלא כדין פת פלטר לעיל, ג). אמנם בשעת הדחק גדול או בשעת הצורך כשיש עוד סיבות להקל, אפשר להקל בזה (כמובא לעיל, יט).
כב. קשיש או חולה שנזקק למטפל גוי שיסעד אותו בביתו, עליו להשתתף בבישולי הגוי. ואם אינו יכול, על ילדיו ובני משפחתו להתאמץ ככל יכולתם להכין עבורו תבשילים. ואם אין הדבר אפשרי, ידליקו נר שממנו ידליק הגוי את אש הגז. ובשעת הדחק שאינו יכול להשתתף כלל, יסמוך על דעת היחידים שמקילים בזה, אבל לבני משפחתו ולמבקריו אסור לאכול מהתבשילים.
כג. חולה שנצרך בשבת לתבשיל, למרות שאין במחלתו סכנה, מותר לבקש מגוי לבשל עבורו (עי' הלכות שבת כח, א), ולא צריך להכשיר את הכלי לאחר מכן, כיוון שהדבר נעשה בהיתר. אם נשאר מהתבשיל למוצאי שבת, לדעת רוב האחרונים אין לאכול ממנו, הואיל וכעת יכול ישראל לבשל עבורו מאכלים.
2024-12-31 15:16:33
נטילת ידים
שלום, בירור דברים לאור מה שכתוב בספר לגבי נטילת ידיים בבוקר. אם אדם נוטל ידיים על יד המיטה, ללא ברכה, ואז הולך לישרותים. כשיוצא מהשירותים *שוטף* את ידיו, ואז מברך על נטילת ידיים בסדר ברכות-השחר, האם עושה כדין? או שמא ביציאה מן השירותים צריך שוב ליטול ידיים עם כלי כתיקנו וכו' ורק אז יהיה מותר לברך?
הנטילה לכתחילה היא כך: הקם משנתו בבוקר צריך ליטול ידיו מתוך נטלה שלוש פעמים לסירוגין ללא ברכה, כדי להסיר את הרוח הרעה השורה על הידיים, ולאחר שיתפנה ייטול שוב כל יד פעם אחת לכבוד התפילה והיום החדש, ולפני הניגוב יברך "על נטילת ידיים". מי שלא צריך לנקביו בבוקר, יברך לאחר שייטול ג' פעמים. שכח לברך בזמן הנטילה, יכול לברך עד שיתפלל תפילת עמידה.
מה שאתה מביא זה בעצם אדם שמברך על נטילה שהיתה לפני שעשה שירותים, שהרי רק אז הוא נטל כדין, אז אומנם הוא יצא י"ח אבל לכתחילה מברכים עובר לעשייתו, ולכן נוטלים שוב ועל נטילה זו מברכים. כלומר לכתחילה מתייחסים לברכת הנטילה כדין ברכות המצוות, שהברכה נאמרת מיד לאחר המצווה. ובדיעבד הרוצה להתייחס אליה כדין ברכות השחר שאנו נוהגים כיום שלא להסמיך אותם לעשייה, אלא לאומרם על הסדר לאחר ההתארגנות לתפילה, יצא י"ח.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2024-12-31 11:44:50