שלום רב, אני מורה בכיתות נמוכות. לא מספיקה להתפלל בדרך כלל בבוקר, ומאוד חשוב לי להתפלל עם הילדים בכיתה. הם לא מתפללים את כל התפילה, אלא בעיקר את ברכות השחר ואת אהבה רבה ושלוש הפרשיות של קריאת שמע. האם אני יכולה לשנות את סדר התפילה: פסוקי דזמרה ואת עמידה, לפני התפילה בכיתה ואז ברכות השחר ושמע ישראל?

בעייתי לא לומר על הבוקר 'על נטילת ידיים' ו'אשר יצר' ו'אלוקי נשמה'. כמו כן בעייתי לא לומר לפני אמירת מזמורי התהילים של פסוקי דזמרה את ברכות התורה. בדיעבד מי שהתפלל עמידה לפני ברכות השחר, לא יברך 'על נטילת ידיים' ולא 'אלוהי נשמה', ואת ברכות התורה לא ניתן לברך לאחר אמירת ברכת אהבת עולם.

לכן אם שייך, תברכי 'בכאילו' עם הילדים, כלומר תאמרי איתם בקול את כל הברכה, בלי שתגידי את שם ה' איתם כשהם אומרים בקול את שם ה'.

אם לא שייך – את ברכות ענ"י, אש"י, אלוקי נשמה וברכות התורה יש לברך בבית, ואת שאר הברכות מ'הנותן לשכוי בינה' אפשר לברך עם הילדים.

לגבי שינוי הסדר של אהבת עולם וקריאת שמע אחרי שהתפללת עמידה בבית – זה בסדר.

אם כבר שאלת, אביא לך את הפרק שמסכם את חובת האישה בתפילה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

כז – תפילת נשים

החובה והרשות בתפילה

נשים חייבות במצוות התפילה למרות שהיא מצווה שהזמן גרמא, משום שכל יהודי צריך לפנות אל ה' בתפילה בכל יום ולבקש רחמים על עצמו ועל עם ישראל. אלא שיש הבדל בין תפילת שמונה עשרה וברכות השחר, לבין שאר חלקי התפילה:

א. תפילת שמונה עשרה: טוב שאישה תתפלל כל יום תפילת עמידה של שחרית ומנחה כדעת רוב הפוסקים (ועי' לעיל יח, כב). והרוצה להקל, יכולה להסתפק בתפילה אחת, ועדיף שתהיה זו תפילת שחרית כדי לפתוח את היום בתפילה. ומי שלא הספיקה להתפלל שחרית – תתפלל מנחה, ובדיעבד אם לא הספיקה להתפלל מנחה – תתפלל ערבית. אישה שאינה יכולה למצוא זמן להתפלל בעמידה, ורוצה להקל ולהתפלל בקביעות בישיבה בדרך לעבודתה, רשאית.

בשעת הדחק או אישה שטרודה בטיפול בילדיה ובענייני הבית ואין לה פנאי להתפלל תפילת עמידה, יכולה להסתפק בשנים אלו בברכות השחר וברכות התורה, אותן כל אישה חייבת לומר. הדבר שונה מאישה לאישה, ותלוי במספר הילדים, בגילם ובאופיים, וכן האם היא שולחת אותם למעון, והאם היא עובדת לפרנסת המשפחה. אמנם צריכה כל אישה לשים לב שלאחר שילדיה יגדלו ועול הבית יפחת, או בימים בהם היא פחות טרודה, כגון בשבתות, תתפלל תפילת עמידה.

ב. שאר חלקי התפילה: ראוי שכל אישה תאמר בכל יום את שני הפסוקים הראשונים של קריאת שמע – 'שמע ישראל' ו'ברוך שם', כדי שתקבל על עצמה עול מלכות שמיים (זמן ק"ש מבואר בפרק יא). והרוצה להדר ולומר חלקים נוספים בתפילה, זהו סדר החשיבות: הזכרת יציאת מצרים בפסוק האחרון של פרשת 'ויאמר', ויותר מהודר שתזכיר את יציאת מצרים על ידי אמירת ברכת 'אמת ויציב'; פסוקי דזמרה – ברוך שאמר, אשרי, חמשת מזמורי ההללויות, ישתבח; שלושת פרקי קריאת שמע וברכותיה; פרשת התמיד והקטורת שלפני פסוקי דזמרה; שאר מזמורי פסוקי דזמרה והמזמורים המובאים בסוף התפילה.

ג. במוסדות החינוך, יש מקום לחנך את הנערות לומר את כל סדר התפילה עד אחר תפילת עמידה (בפסוקי דזמרה ניתן להסתפק במובא לעיל), ולאחר שיכירו ויתרגלו לכל התפילה, אם המחנכות יראו שהתפילה הארוכה פוגעת בכוונה, ראוי לאפשר לבנות שרוצות לקצר לומר את עיקר התפילה בלא תוספות.

ד. מוסף והלל: מצד הדין נשים פטורות ממוסף והלל, אך טוב שיתפללו מוסף, ובמיוחד בראש השנה ויום הכיפורים. והאומרת גם הלל תבוא עליה ברכה, ולמנהג הרווח של יוצאות ספרד לא תברך עליו (דיני מוסף והלל הובאו בהלכות זמנים פרק א, יא-טו).

ה. קריאת התורה: נשים פטורות משמיעת קריאת התורה. אמנם אישה שיכולה, טוב שתשמע את הקריאה בשבת.

ו. קריאת שמע שעל המיטה: נשים חייבות לומר לפחות את פרשת 'שמע' וברכת 'המפיל' לפני השינה בלילה (ועי' לעיל פרק כו). וטוב שיכוונו לשם מצוות קריאת שמע של לילה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-09 04:55:07

שלום וברכה כיצד יכול אדם בן 87 לכפר על מעשים נוראים שעשה בחייו? האם צום ותפילה ביוה"כ מספיקים? תודה ויום נפלא

צום ותפילה אינם מספיקים.

כפרה על עבירות שבין אדם למקום נעשית על ידי וידוי בפה מול בורא עולם על העבירה שנעשתה, כלומר הזכרת החטא והודאה שאכן היה זה חטא, ולאחר מכן חרטה גמורה על המעשה, ולאחר מכן קבלה בפה שלא לעשות דבר זה לעולם. אפשר לעשות זאת על כמה חטאים יחד.

כפרה על עבירות שבין אדם לחברו נעשית על ידי בקשת סליחה מהחבר, ולאחר מכן כפרה מול בורא עולם כפי שעושים על עבירות שבין אדם למקום על כך שציערת אדם מישראל שנחשב כבנו של הקב"ה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-09 04:41:30

שלום בליקוטים הרב הביא את פסק המ"ב שראוי לעשות גם ט"ק וגם ט"ג מצמר כדי לצאת ידי חובה לכו"ע מהתורה. מה הדין בחום כבד? לדעת הרב מה השיעור המינימלי בט"ק? (ומה הדין בגופיות ציצית המפורסמות שמאד גבולי אם יש שם שיעור. מצד שני לדעת ערוך השולחן אין צריך שיעור בט"ק). האם מותר לדעת הרב לשים את בגד ציצית ישירות על הגוף? מה הדין ציצית בשירותים? הנוהג להוציא את הציציות צריך להכניסם? מה הדין בבגד עצמו יכול להיכנס שהוא לא מכוסה כלל?

מה הדין בחום כבד? אין חובה ללכת עם ציצית, לכן אדם יכול לעשות את השיקול שלו במצווה זו.

שיעור הציצית: מעיקר הדין בגד הציצית צריך לכסות את רוב החלק העליון של הגוף, כלומר להגיע עד הטבור. ילד בגיל תשע בערך – 22.8 רוחב 45.6 אורך, ילד שעבר בר מצווה – לכתחילה עדיף רוחב 34.2 (שלושת רבעי אמה) ואורך 68.4. וילד יותר גדול בגופו – המהודר רוחב 45.6 (אמה) ואורך 90.2.

ישירות על הגוף? כן

האם צריך להכניס ציציות בשירותים – לא.

כניסה עם ציצית קטן מעל בגדיו לשירותים – מותר.

כניסה עם טלית עליו – אסור מכיוון שזה בגד המיוחד לתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-08 14:26:14

שלום וברכה האם זה בסדר לשלם לבעל מקצוע במזומן ללא מע"מ? תודה ויום נפלא

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ו – מהלכות מדינה

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה, או חוק שיש בו עוול מובהק שנוגד את ההגיון והמוסר המקובל בעולם, כגון חוק שמפלה לרעה קבוצה מסוימת. אבל שחיתויות והפליות רגילות, שמצויות כמעט בכל שלטון, אינן מבטלות את הכלל 'דינא דמלכותא דינא'.

העלמת מס

ב. טוב לאדם שיראה בתשלום המיסים חובה נעימה, שעל ידו הוא נעשה שותף בקליטת העלייה, בביצור הביטחון, ובכל מהלך בניינה של מדינת ישראל. וכל מי שמעלים מס או מבריח את המכס, לא רק שעובר על הדין של 'דינא דמלכותא דינא', אלא עובר גם על איסור תורה של לא תגזול (שו"ע חו"מ שסט, ו).

ג. כאשר המוכר מציע תשלום נמוך בלי חשבונית ותשלום גבוה יותר עם חשבונית, חייב הקונה לקנות עם חשבונית, כדי שלא להיות שותף באיסור. אמנם במקרה מיוחד, כאשר המוכר או איש המקצוע הוא חבר קרוב שבאמת היה מוכן לעבוד עבורו בחינם, מותר לשלם לו בלא חשבונית, כך שהתשלום יכול להיחשב כסוג של מתנת הוקרה ולא כשכר החייב במס.

ד. כאשר אין סיכום בין המוכר לקונה שלא לתת חשבונית, אין הקונה חייב לדרוש חשבונית, כיוון שלא בטוח שהמוכר גונב את המס, שכן אולי יש לו דרכים אחרות לדווח על המכירה, ואולי הוא פטור מתשלום. אמנם ראוי לדרוש חשבונית כדי לצאת מן הספק.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-07 09:47:05

א. הרב כותב שיש בורר בשימורי טונא, ואסור לשפוך את השמן של הטונא מהקופסא, אלא לקחת את הטונא שהוא האוכל. האם אפשר לעשות נקב בקופסת שימורים, וכך השמן יזל החוצה, או לשים את הטונא בצלחת שעומדת בשפוע, וכך הטונא יזל החוצה. ב. הרב כותב שאסור למלוח מלפפון בשבת, ועגבניה מותר. מה הדין כשיש לי סלט מעורב מלפפון ועגבניה, האם מותר במליחה תודה

א. נקב אסור, שכן אז הקופסה משמשת כסוג של כלי סינון. אבל מותר לשפוך את כל תכולתה על צלחת הפוכה כך שהנוזלים יזלו לצדדים והאוכל יישאר על הצלחת.

ב. מכיוון ששמים בסלט גם שמן מותר לשים מלח כדי להטעים סלט המעורב מעגבניה ומלפפון.

אביא לך את שתי ההלכות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

בורר

כג. אם החתיכות שבמרק גדולות ואין שום טורח במציאתן והפרדתן מהמרק, אינן נחשבות מעורבות בו ואין בהן איסור בורר, ולכן מותר להוציאן על ידי כף מחוררת אף כדי לאוכלן לאחר זמן. ומטעם זה מותר לשפוך את הנוזל שבקופסת שימורים של מלפפונים חמוצים. אבל בקופסת שימורים של זיתים, טונה, תירס ואפונה, חלים דיני בורר משום שהם קטנים, אך מותר לשפוך את כל הקופסה על משטח ישר כך שהנוזל יישפך לצדדים, ולאחר מכן לקחת את המאכל.

כבישה ומליחת מאכלים

יג. כמה דברים אסרו חכמים בעניין כבישה ומליחת מאכלים, משום שהמעשה דומה לבישול או לעיבוד עורות:

אסור לכבוש מאכלים במי מלח או חומץ. אמנם מותר להחזיר את המלפפונים החמוצים והזיתים הכבושים לתוך הכלי שהוציא אותם ממנו.

אסור ליתן מלח על מאכלים שהוא מפיג את מרירותם או חריפותם, כדוגמת צנון, בצל ושום. וכן על מאכלים שהוא משנה את טבעם, כדוגמת מלפפון. אמנם מותר לטבול חתיכה אחת במלח ולאוכלה. ואם מוסיף שמן, מותר אף למלוח כמה חתיכות יחד, או לשים מלח בסלט שיש בו מלפפון או בצל, מפני שהשמן מפיג את המליחות.

אסור להכין כמות גדולה של מי מלח או שאר משקים שרגילים לכבוש בהם מאכלים. אבל מותר להכין כמות שנועדה לצורך טיבול מאכלים בסעודה אחת, ובלבד שיהיה אחוז המלח במים פחות משני שליש.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-07 09:25:10

שלום, ראיתי שהרב כותב בפניני הלכה שמותר לאכול ברוקולי לאחר שטיפה של כמה דק במים עם חומץ, מדובר רק על ברוקולי מפוקח מתולעים או גם על כזה שלא?

הרוצים לאכול מהדרין – יקנו ירק מפוקח וישטפו לפי ההוראות שעל המוצר. ומי שאינו רוצה להחמיר יכול לקנות ירק לא מפוקח ולשטוף היטב ואחר כך לבשל/לאפות או לטחון היטב.

אביא לך את הדברים מתוך ספק הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מאכלים שלא ניתן לנקות כראוי

כ. בכרובית, ברוקולי וקלחי תירס אין אפשרות להוציא בהשרייה ושטיפה את כל השרצים הזעירים, הואיל וזרם המים אינו מגיע בעוצמה למקומות שהם נחבאים בהם. לכן המחמירים צורכים רק גידולים שגודלו בתנאים מיוחדים שלא מתפתחים בהם שרצים. והנוהגים על פי עיקר הדין מסתפקים בשטיפה טובה, שאין לחשוש לשרצים זעירים שאדם אינו רואה. ונכון ללכת לפי דרך האמצע ולהשרותם במים עם חומר ממוסס למשך כארבע דקות, ולשוטפם היטב ואז לבשלם או לאפות אותם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-07 05:13:51

אני מבקש לדעת, מה זה בדיוק נדר? כי יש לי הרגשה שבלי נדר, אני אומר בלי נדר, גם שלא חובה להגיד בלי נדר בתודה מראש

אומרים 'בלי נדר' לפני שמתחילים לעשות מנהגים טובים שמתכוונים להמשיך בהם, שכן מנהגים כאלו שעשה שלוש פעמים עלולים להחשב כנגד. וכן אומרים כך לפני שמקבל על עצמו לעשות מצווה שמתכוון להמשיך בה, כגון שאומר שמעתה יתחיל ללמוד כל יום שעה, או מעתה יבקר את הוריו כל שבוע. לא אמר בלי נדר – יכול לסמוך על התרת הנדרים ומסירת המודעה שעשה לפני ראש השנה ויום כיפור, כפי שמובא בפניני הלכה.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

התרת נדרים

כה. נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה, כדי להיכנס לראש השנה נקיים מהעוון החמור של נדרים. ויש נוהגים להתיר נדרים גם בערב יום הכיפורים. גם אמירת 'כל נדרי' בפתיחת יום הכיפורים נועדה למטרה זו.

כו. התרה זו מועילה לנדרים שאדם שכח שנדר, או למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים בלא לציין שמקיימם בלי נדר, או למצוות שקיבל על עצמו ולא אמר "בלי נדר". אבל נדר שאדם זוכר שנדר, אין מתירים בלא שיפרט אותו בפני שלושה דיינים שיתירו לו את הנדר על ידי פתח וחרטה.

כז. נדר אדם נדר בחלומו, לכתחילה יתירו. אם יכול בקלות – יתיר בפני עשרה, ואם לא – יתיר בפני שלושה. ויש מהדרים לקיים את מנהג התרת הנדרים שבערב ראש השנה בפני עשרה, שמא אירע שנדר נדר בחלום ושכחו.

כח. פרטי ההתרה של ערב ראש השנה ויום הכיפורים: באים לפני שלושה גברים שמסוגלים להבין דברי תורה ומבינים את משמעות התרת הנדר, ואומרים את הנוסח המובא בסידורים. שלושת המתירים יכולים להיות קרובי משפחה וקרובים למבקש ההתרה, אבל בעל לא יכול להיות אחד משלושת המתירים של אשתו.

נוהגים שמבקש ההתרה עומד ושלושת המתירים יושבים כמו בית דין. אפשר שיעמדו אנשים רבים לפני השלושה ויבקשו ביחד התרה על נדריהם, והשלושה יתירו לכולם כאחד. כמו כן, אפשר להתיר בלילה.

אישה נשואה יכולה לבקש מבעלה שיהיה שליח עבורה, וכשיתיר לעצמו יתיר גם לה. אבל אישה שאינה נשואה, אינה יכולה למנות אישה או איש אחר שיתיר עבורה. ונשים רבות נוהגות לבוא לאמירת 'כל נדרי' כדי להתיר את נדריהן.

מודעה לביטול הנדרים לעתיד

כט. אמרו חכמים: "הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר – כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל". מעיקר הדין ניתן לומר את 'מסירת המודעה' הזו בקול לעצמו, אך נכון לומר אותה בפני שלושה. לכן נוהגים לאומרה יחד עם התרת הנדרים, גם בערב ראש השנה וגם ב'כל נדרי' באמירת: "מיום כיפורים זה ועד יום כיפורים הבא עלינו לטובה". נשים שלא מגיעות ל'כל נדרי', נכון שיאמרו את מסירת המודעה בקול לעצמן.

ל. נוהגים שלא לסמוך על מודעה זו לנדרים ממש, אלא רק למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים ולא אמר "בלי נדר", או לצדקה ומצוות שקיבל על עצמו ולא אמר "בלי נדר" (כמובא בסעיף כו).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-05 15:30:33

שלום כבוד הרב, אשתי עברה ניתוח בהרדמה כללית והיא מתביישת לברך בבית הכנסת בקול רם. האם יש עצה ? מה עדיף שהיא תברך בבית בלי מניין או שאולי אני אברך בבית הכנסת בקול רם ואכוון להוציא אותה והיא תענה אמן בשקט ? אחרת היא לא תברך בכלל. תודה רבה

לא ניתן לברך בלא מניין. מי שמתביישת, יכולה להגיע עם בעלה או בלעדיו לבית כנסת שלא מכיר אותה באיזו תפילה שנוח לה בימות השבוע, ובסופה תברך בלי שאף אחד יראה אותה. אם בכל זאת מתביישת, לא יכולה לברך, שתודה לה' באמירת 'נשמת כל חי', ואם בעוד חודש-חודשיים ואפילו יותר, תרצה לברך, תברך אז במניין.

אביא לך קצת מדיני הגומל הקשורים לעניין זה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

ב. מיוחדת היא ברכת 'הגומל' שצריך לברך אותה במניין. לכתחילה צריך שיהיו שם שני תלמידי חכמים, וטוב שיהיו עשרה גברים מלבד המברך. טעה ובירך שלא במניין, טוב שיחזור לברך בלי שם ומלכות בפני עשרה, או שיבקש מאדם אחר שיכוון להוציאו בברכתו.

ג. נכון לברך בתוך שלושה ימים מסוף האירוע שעליו הוא מברך, ובדיעבד גם אם עבר זמן רב לא הפסיד את הברכה. אבל אם הדבר כבר נשכח מהלב, גם כשייזכר לא יברך.

ה. אישה שצריכה לברך, תודיע זאת לגבאי בית הכנסת, ולאחר התפילה או לפניה, או לאחר קריאת התורה, הגבאי יסמן לקהל שימתין בשתיקה, והיא תברך מעזרת הנשים. הזדמנו לה עשרה במקום אחר, תברך לפניהם.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-05 07:46:08

האם מותר לומר סליחות אחרי תפילת מנחה ומדוע

ראשית נקדים שאמירת סליחות אינה חובה, אלא מנהג שרבים נוהגים בו כדי להכין עצמם לימים הנוראים. יש סדר עדיפויות, ואמירת סליחות אחרי מנחה זה העדיפות האחרונה, אבל מי שחשוב לו לומר סליחות ולא יכול קודם, זה עדיין בתוך הזמן, שכן הזמן הוא כל היום. הזמן היחיד שאמרו שלא לומר סליחות זה בין השקיעה לחצות הלילה, מכיוון שזה זמן של דין.

אביא לך את הלכות הסליחות כפי שהן מובאות בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

סליחות

ב. אף שלא תקנו לומר סליחות כחובה, רבים נוהגים בכך. מנהג יוצאי ספרד לומר סליחות מ-ב' אלול עד יום כיפור, ומנהג יוצאי אשכנז להתחיל לומר סליחות במוצאי שבת שלפני ראש השנה ועד יום כיפור. למנהג זה, אם ראש השנה חל ביום חמישי או שבת, מתחילים לומר סליחות במוצאי השבת הסמוכה לראש השנה, ואם ראש השנה חל ביום שני או שלישי, מתחילים לומר סליחות במוצאי השבת של השבוע הקודם.

ג. משעת חצות הלילה מתחיל הזמן הראוי לאמירת הסליחות. הזמן הטוב ביותר הוא לקראת סוף הלילה באשמורת הבוקר, שאז היא שעת רחמים ורצון. ורבים נוהגים לאומרן לפני תפילת שחרית. לא אמרן לפני התפילה, יכול לאומרן כל היום, ועדיף להקדימן לתפילת מנחה (דין המתקשה לאומרן, להלן ט).

ד. אומרים סליחות במניין כדי לומר י"ג מידות רחמים, שהם שיאה של תפילת הסליחות. ואם בזמן שנקבע עוד לא התאסף מניין, יתחילו באמירתן בלא קדיש וידלגו על י"ג מידות וההקדמה שלפניהן. וכשיתקבץ מניין יאמרו שלושה פסוקים, חצי קדיש, וימשיכו כסדר תוך אמירת י"ג מידות בין התפילות והפיוטים שנשאר לאומרן.

ה. האומר את הסליחות ביחיד, ידלג על י"ג מידות או שיקראן בניגון טעמים. ויש נוהגים שהיחיד מדלג גם על התפילות שבלשון ארמית.

ו. לכתחילה עדיף שחתן או בעל ברית לא ישתתפו באמירת הסליחות בציבור. אמנם גם אם הם נמצאים, אומרים וידוי ונפילת אפיים.

ז. המתקשה לעמוד בסליחות במקומות שנוהגים לעמוד, רשאי לשבת, ויתאמץ לעמוד באמירת וידוי וי"ג מידות וכשפותחים את הארון. ומי שגם זה קשה לו, רשאי לשבת במשך כל הסליחות.

סדרי עדיפויות באמירת הסליחות

ח. כאשר זמנם של המתפללים קצר, יאמרו את עיקר הסליחות, ויוסיפו מהפיוטים לפי הזמן הנותר. עיקר הסליחות הם: 'אשרי', חצי קדיש, "לך ה' הצדקה", "שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו", י"ג מידות רחמים, וידוי, "אשמנו מכל עם", "עננו אבינו עננו", "ה' עשה למען שמך", נפילת אפיים, קדיש תתקבל.

ט. מי שמתקשה לומר סליחות, נכון שיתאמץ יותר לאומרן בעשרת ימי תשובה. ומי שאמירתן מאוחר בלילה או מוקדם בבוקר תגרום לו עייפות שבגללה לא יוכל למלא את חובותיו בעבודתו, גם בעשרת ימי תשובה עדיף שלא יאמר סליחות.

י. גם אם אמירת הסליחות היא על חשבון זמן לימוד התורה, ראוי לאומרן. אבל מי שאמירתן תגרום לו לאבד זמן לימוד ארוך יותר מאשר משך הזמן המוקדש לסליחות, מפני ששינוי הסדרים יגרום לו אחר כך לחוסר ריכוז, מוטב שלא יאמר סליחות או שיאמר אותן במשך היום ביחיד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-04 21:54:10

מדוע ההבדל המובא בספר הקיצור לפניני הלכה בהלכות שבת: לרסק קרח בתוך מים כגון לנער בקבוק שיש בו קרח ומים כדי להמיסו- לכתחילה טוב שלא לערבב מים עם קרח בכוס כדי שהקורס יגיע לכל המשקה- מותר

כמו הרבה דקדוקים בהלכות שבת שקשורים לעניין של מחזי כ… במקר השלנו – נראה כמוליד. ככל שהפעולה נעשית באופן יותר ישיר ועם כוונה לעשיית המעשה הבעייתי, היא תהיה יותר בעייתית.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-04 04:16:13

שלום לרב. שאלתי את הרב המקומי שמפקח על העירוב שבת, והוא ענה לי שאפשר לסמוך. בפועל, עקב רשלנות של אותו רב הוא לא בדק כראוי והעירוב נפסל. האם הטלטול באיסור, נחשב לי כשוגג או שאני נחשב אנוס?

זה נקרא שוגג שקרוב לאנוס. כל האחריות על הרב. לא בטוח שהוא התרשל, אולי היה דבר שלא היה יכול להעלות על דעתו, כך שהוא שוגג.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-02 19:03:53

איך אפשר להסתדר עם כיור אחד בבית? איך אפשר להסתדר עם תנור אחד בבית? איך אפשר להסתדר עם מיקרוגל אחד בבית? (בנוגע לשלושת – הכוונה שזה יהיה גם חלבי וגם בשרי) האם אפשר להשתמש בתנור בשבת? (כשהוא דלוק מכניסת שבת עד צאת שבת ונועד רק לחימום ולא בישול)

כמובן שעדיף שתי תאים בתנור ושתי מקרוגלים כדי לא להסתבך (יש היום מקרוגל שהוא גם תנור), אבל כל עוד אין ילדים גדולים זה לא נורא, כי אפשר לשמור עליהם נקיים לפני השימוש במין השני.

הדברים מבוארים באר היטב בפניני הלכה כשרות בפרק העוסק בבשר וחלב. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה, שם הדברים מובאים הלכה למעשה בקצרה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

שיש וכיור

יט. לכתחילה נוהגים לחלק את המטבח לשניים – כיור ושיש לחלבי, וכיור ושיש לבשרי. אמנם בשעת הצורך אפשר להשתמש בכיור אחד ושיש אחד לשני המינים, ובתנאי שיקפידו לנקותם משיירי המאכלים בין מין למין. כמו כן, בשעת הצורך אפשר להשתמש באותה מטלית קרצוף לכלים בשריים וחלביים, כל זמן שמערבים עם המים סבון.

כ. את כלי הפרווה אפשר לשטוף בשני הכיורים עם כלים בשריים או חלביים, ואם משרים שם את הכלים עם מים חמים מאוד או ליותר מעשרים וארבע שעות, אין להשרות כלי פרווה עם כלים ממין אחר. כמו כן, אפשר להכין מאכלי פרווה בשני צידי השיש כאשר הם נקיים.

מדיח כלים

כא. יש נוהגים להדר ולייחד מגש לבשרי ומגש לחלבי, או לייחד את המדיח למין אחד בלבד. אמנם להלכה, מותר להדיח באותם מגשים כלי בשר וכלי חלב זה אחר זה, ואין צורך לפנות את שיירי המאכלים שבמסננים. את כלי הפרווה מותר להדיח עם שני המינים.

כב. כאשר רואים שנותרים במדיח שיירי מאכלים ושומנים (מצוי במדיחים ישנים), צריך להקפיד לאחר הדחת הכלים להפעיל שוב את המדיח על החום הגבוה ביותר, כדי לנקותו היטב לפני הדחת כלים מהמין השני. כמו כן, אין להדיח בו כלי פרווה יחד עם כלים אחרים.

כיריים

כג. מותר להשתמש באותה חצובה לבישול מאכלים בשריים וחלביים, וכן הדין בכיריים חשמליות וקרמיות, מפני שאש הגז וחום הכיריים שורפים כל מה שנשפך שם מהתבשיל.

כד. בכיריים אינדוקציה המשטח אינו חם מספיק כדי לשרוף את מה שגולש מהסירים, לכן רק אם מקפידים תמיד לנקות את הכיריים ממה שגלש עליהן, אפשר על אותם המקומות לחמם פעם סיר בשרי ופעם סיר חלבי, שכן הזכוכית של הכיריים אינה בולעת (דיני ההכשרה להלן לג, ז).

כה. כאשר מבשלים על הכיריים תבשיל בשרי וחלבי, יש לשים לב שיישאר ביניהם רווח. נגעו הסירים זה בזה בלא רטיבות שחיברה ביניהם במקום מגעם – הכל כשר, שכן טעמים אינם עוברים דרך כלים יבשים. אבל אם היתה רטיבות, כגון שתבשיל אחד גלש – התבשילים כשרים, כיוון שמתכת אינה בולעת טעמים, אבל הסירים צריכים הגעלה.

כו. אין לאכול מאכל רותח שנפל על משטח המתכת שמתחת לחצובה, מפני שלעיתים יש שם שיירי מאכלים בשריים וחלביים. ואם לא היה המאכל רותח, ניתן לאוכלו לאחר שטיפתו. נפל שם מאכל חלבי רותח, וידוע שמאז הניקוי האחרון לא בישלו שם מאכל בשרי, המאכל החלבי כשר. ואם המשטח נקי לגמרי, מותר לאכול כל מה שנפל עליו.

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

מיקרוגל

ל. הרוצה להשתמש באותו מיקרוגל למאכלים חלביים ובשריים, צריך להקפיד שהצלחת הקבועה של המיקרוגל תהיה נקיה לגמרי משאריות חלב או בשר, ואז יכול לחמם כל מאכל בתוך צלחת, ולכסותו בכלי ממינו (אפילו הכלי עם חורים). ניתן גם לקבוע שהמיקרוגל חלבי, ואזי רק כאשר מחממים בו מאכל בשרי או פרווה שרוצים לאוכלו עם בשר, צריך להקפיד שהצלחת הקבועה תהיה נקיה, ולהניחו בתוך צלחת מכוסה. וכך יעשה הנצרך להשתמש במיקרוגל שאינו כשר.

לא. בדיעבד כשחימם בלא כיסוי – המאכל כשר. אבל אם הצלחת הקבועה היתה מלוכלכת משאריות שומן בשר למשל, וחימם עליה מאכל בכלי חלבי – הכלי נאסר, ואם הוא מחרס או פלסטיק ואין במאכל הרותח שבו פי שישים מהשומן הבשרי – גם המאכל נאסר (דין הכשרת מיקרוגל, להלן לג, ט).

דין שימוש בתנור בשבת מבואר בפניני הלכה שבת. אביא לך את הדברים מאותו ספר קיצור:

תבשיל שהיה בתנור אפייה מערב שבת, והוציא אותו בשבת, אם התנור דולק, לכל המנהגים מותר להחזירו לתוכו רק על גבי צלחת או תבנית הפוכה שמונחות על קרקעית התנור, או על ידי כיסוי כפתורי התנור, ובנוסף צריך לכתחילה להקפיד על שלושת כללי ההחזרה (א – שלא יניח את התבשיל על הרצפה. ב – שתהיה דעתו להחזירו. ג – שידו תמשיך לאחוז בו). אבל אסור לקחת בשבת תבשיל קר ולהניחו בתוך תנור דולק, אלא רק בתוך תנור מכובה שיידלק על ידי שעון שבת, ובנוסף לכך צריך להסתיר את הכפתורים או להניח את המאכל על צלחת או תבנית הפוכה (ועי' בפרק יז, יב).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-02 05:35:18

האם מותר לזרוק נרתיק מפלסטיק לטלית שעוטף את נרתיק הבד?

תשמישי קדושה כמו טלית אינם צריכים גניזה, קל וחומר שהנרתיק שלה אינו צריך גניזה, קל וחומר שהנרתיק של הנרתיק אינו צריך גניזה ומותר לזורקו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-01 13:40:52

מתפלל אשכנזי שמזדמן לו לא מעט פעמים בסוף תפילת העמידה שהוא באמצע בקשות אישיות, ואז השליח ציבור מתחיל חזרה ומתקרב ל לקדושה , והמתפלל לא יספיק לסיים את הבקשות האישיות שלו עד שהשליח ציבור יגיע לקדושה. מה עדיף לכתחילה, שימהר ויפסיק באמצע בקשות אישיות ויסיים את תפילת העמידה כדי לענות קדושה יחד עם הציבור גם את הפסוק הראשון של נקדישך ונעריצך, ואז יפסיד את המשך הבקשות האישיות, או שימשיך עם הבקשות האישיות ויפסיק לענות עם הציבור רק את הפסוקים קדוש ברוך וימלוך ואח"כ ימשיך את הבקשות האישיות ויסיים תפילתו, ואז הוא יפסיד לומר את נקדישך הפסוק הראשון של הקדושה שהוא לא יכול לומר באמצע הבקשות כדין ברכות קריאת שמע.

לשיקולך. כשזה קורא לי אני ממשיך בבקשות האשיות, שכן מה שחשוב זה עיקר הקדושה, והמשפט הראשון הוא הקדמה לקדושה עצמה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-01 08:21:16

שלום אני הבנתי מהפניני הלכה שאם יש בדרך אורך של 3.6 ק"מ לערך מברכים בשם ומלכות תפילת הדרך. לא מזמן ראיתי שאחד מגדולי הפוסקים כתב שלפי המ"ב (קי,ל כמדומני) שרק אם יש 3.6 קמ ללא מקום יישוב. ובארץ יוצא שהרבה מהמקומות יש יישוב בדרך ולכן אומרים ללא שם ומלכות. מה דעת הרב בעניין? לכאורה באמת משמע כך מהמ"ב

כפי שבאר הרב בספר כיום המצב בכבישים יותר בעייתי, ולכן היה מקום לברך אפילו בתוך העיר, ולכן היוצא מחוץ לעיר יברך בכל מקרה, ויותר מכך – יברך כבר כשנכנס לרכב בתוך העיר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יח – תפילת הדרך

הדרך

א. היוצא מחוץ למקום יישוב למרחק של יותר מפרסה (3.648 ק"מ), צריך לומר את 'תפילת הדרך' להצלחת דרכו והצלתו מסכנות. וכיום שסכנת תאונות הדרכים קיימת גם בתוך העיר, הנוסע בתוך העיר יותר משיעור פרסה, טוב שיאמר את תפילת הדרך בלא הזכרת ה' בסופה. ואם יוצא מהעיר לדרך של יותר מפרסה, נכון שיאמר את תפילת הדרך בהזכרת ה' מיד כשמתיישב במכוניתו בתוך העיר לקראת נסיעתו.

ב. שכח לומר את תפילת הדרך ועדיין רחוק יותר מפרסה מהכניסה למקום היישוב שנוסע אליו, יאמר אותה מיד כשנזכר. ואם נשאר פחות מפרסה, יאמר אותה בלא הזכרת ה' בסופה.

ג. בכבישים שנחשבים למסוכנים מחמת התנכלויות המחבלים הערבים, יש לומר את תפילת הדרך גם בדרך של פחות מפרסה.

ד. הנוסע כמה נסיעות ביום, יאמר את תפילת הדרך בפעם הראשונה, ויכוון על כל הנסיעות שיעשה באותו היום. אבל אם תכנן רק נסיעה אחת, ולאחר מכן נמלך בדעתו והחליט לנסוע פעם נוספת, עליו לאומרה שוב. וכאשר הדרך נמשכת כמה ימים, בכל בוקר צריך לומר את תפילת הדרך.

הברכה

ה. הנוסח שתיקנו חכמים לתפילת הדרך מתאים לכל סוגי הסכנות שבדרכים, ולכן אין חובה להוסיף בה את סכנת תאונות הדרכים, והרוצה להוסיף רשאי.

ו. מכיוון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך', נכון אם אפשר להצמידה לברכה אחרת. לכן אם לפני שמברך את תפילת הדרך נזדמן לו לאכול או לשתות, יברך ברכה אחרונה ומיד אחר כך יאמר את תפילת הדרך.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-31 16:57:52

שלום בפנה"ל שבת ו,ז כתוב:"אלא שלכתחילה צריך לשים לב שלא למזוג מכוס היין ששתה בה המקדש לשאר הכוסיות, מפני שכבר למדנו (לעיל ו) שיין ששתו ממנו נקרא פגום ואינו ראוי לכוס של ברכה.." לכאורה כל הקפיקא של יין פגום זה לברכה. אחרי שבירך על יין לא פגום מה הבעיה למזוג יין פגום לכוס אחרת ולשתות?

'כוס של ברכה' אינה רק לגבי הברכה אלא גם לגבי שתיית היין שבכוס.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-31 14:48:29

האם חיילים דרוזים שנהרגו במלחמה יקומו בתחית המתים או יש להם חלק לעולם הבא? תודה ויום טוב

כן. יש לגויים צדיקים גם עולם הבא וגם תחיית המתים. נאמר בדניאל כי רבים מישני האדמת עפר יקיצו, ובספר תנא דבי אליהו מפורש כי הכונה גם לגויים. וכ"כ היפה תואר על בראשית רבה (פרשה יג פסקה ו), שחסידי אומות העולם יקומו בתחיית המתים. הרמב"ם בהלכות מלכים ח, יד כותב כך לגבי עולם הבא.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-31 12:19:21

ראיתי כל מה שיש בענין בעילת גויה, אם אפשר לסכם האם יש איסור כרת בבעילת גויה תודה מראש

פניני הלכה אמונה ומצוותיה פרק ד הערה 17

האיסור ליהודי לקיים יחסי אישות עם גויה דרך זנות מדברי חכמים (בית דינם של חשמונאים) ועונשו כרת מדברי קבלה. מאידך, העושה זאת בפרהסיה, בפני עשרה מישראל, הלכה למשה מסיני ש"קנאים פוגעים בו" (ע"ז לו, ב; רמב"ם איסו"ב יב, א-ד). לפיכך, אם כופים יהודי על כך בפרהסיה – ייהרג ואל יעבור (רמב"ן, ר"ן, רמ"א אה"ע טז, ב). ובצנעה, כיוון שאין רשות לקנאים לפגוע בו, יעבור ולא ייהרג, ואף אם היא נשואה (אורחות חיים, ריב"ש קעא, נו"ב תנינא אה"ע קנ, ועוד. אמנם לנמוק"י בנשואה ייהרג ואל יעבור).

האיסור לפנויה לקיים יחסי אישות עם גוי הוא מדרבנן (בית מדרשו של שם), וחתנות שלה עם גוי אסורה מהתורה (ע"ז לו, ב; שו"ע אה"ע טז, א). אמנם לא תיהרג על כך, הואיל והוא לאו שאין בו מיתה. ואם היא נשואה, יש אומרים שאם מצווים עליה לעבור בידיים על ידי הבאת ערוותו לתוכה, תיהרג ולא תעבור (ריב"ם, ט"ז וש"ך קנז, יד). ויש אומרים שתעבור ולא תיהרג, הואיל ואין בעילת גוי חשובה וחמורה כגילוי עריות גמור, שאין על כך עונש מיתה או כרת (ר"ת, רז"ה ורמב"ן).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-29 13:49:29

אני אשכנזי ומאוד מתחבר לסליחות של הספרדים. (לדוגמא היום הייתי בסליחות למרות שאשכנזים עדיין לא נוהגים ) וממש הרגשתי הרגשה טובה של התעוררות, הסליחות כל כך מובנות וכל כך מעוררות. האם יש בעיה ללכת לסליחות שלהם במקום הסליחות שלנו בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה? תודה רבה

מותר לכתחילה

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-29 04:47:29

אנחנו מארגנים ארוחת שבת עם אנשים מסורתיים. קראתי בפניני הלכה את חמשת הדברים שצריך לשים לב אליהם. לא ראיתי התייחסות למאפים שבושלו בתנור. מה צריך לבדוק? האם צריך לבדוק אם הכלים שבושלו בהם המאכלים הוטבלו? אם לא נעים לשאול, מה עושים? ושאלה נוספת על כלאיים: שתלתי צמח לתה ולידו ממש צמח מעצמו צמח בר שראוי לאכילה. האם צריך לעקור אותו? אם כן, האם אפשר לאכול אותו?

כתוב בפרוש שם בהגדרת מסורתי שהוא אדם ששומר על הפרדה בין כלי הבשר והחלב, כך שברור שצריך לדעת שאינו מכין באותה תבנית שבתנור גם בשר וגם חלב, גם אם בהפרדה. הרבה מסורתיים משתמשים בתנור אחד לבשרי וחלבי רק לא ביחד. יש שמקפידים על תבנית בשרית וחלבית ויש שלא. ואמנם אם הם שמים במדיח את התבנית אחרי השימוש הבשרי, בדיעבד האוכל שנאפה בה כשר כי היא נקיה לגמרי. לגבי טבילת הכלים, צריך לשאול רק על הכלים שאוכלים בהם, אבל לגבי כלי הבישול לא צריך לשאול, כי אף שצריך להטבילם, זה עניין של המבשל, אבל האוכל עצמו לא נאסר בדיעבד.

את מבינה לבד לפי מה שכתבתי, שהטוב ביותר בארוחה כזו שמארגנים, שהמסורתיים לא יכינו דבר, שכן אין זה לכתחילה לסמוך עליהם, לכן כתוב בפניני הלכה שמדובר על מקום הצורך. וכפי שכתבת בעצמך בצדק שלא נעים לשאול. לכן אם אין ברירה ולא תהיה ארוחה בלי שגם הם יכינו, תקפידו על הנ"ל, אבל אם אפשר שהם ישתתפו רק בדברים קנויים ולא בדברים שמכינים במטבח, כדאי מאוד לא להסתבך.

לגבי כלאיים: כן צריך לעקור ואפשר לאכול מה שעוקרים.

אביא לך את שני הדינים ששאלת עליהם הלכה למעשה בקצרה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

"המתארח אצל מסורתי שאינו מקפיד על כל ההלכות, אבל מקפיד לאכול כשר ושומר על הפרדה בין כלי הבשר והחלב, במקום הצורך יכול לאכול אצלו לאחר שיברר בעת ההזמנה חמישה דברים: א – שלבשר יש כשרות אמינה. ב – שהפירות והירקות נקנו במקום שמוכרים בו גידולים מעושרים. ג – שירקות העלים נשטפו היטב. ד – שכלי המתכת והזכוכית שאוכלים בהם טבולים. ה – שהופרשה חלה מהמאפים הביתיים. בשעת הדחק, כגון שכבר נמצא בסעודה והשאלות יגרמו עלבון גדול מאוד, אפשר לוותר עליהן, ואם חושש שהוכנה עיסה בכמות שמצריכה הפרשת חלה, יפריש לבדו פירור אחד (ועי' לעיל לא, כב)."

"אדם שיש בשדהו כלאיים – חייב לעקור מין אחד או לרססו בקוטל עשבים. עבר וגידלם – מותרים באכילה."

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-27 15:51:20