חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
הפלה לעובר עם תסמונת דאון
האם מותר לעשות הפלה לעובר עם תסמונת שאון
שאלה קשה. מביא את מה שכתב על כך הרב אליעזר מלמד בספרו שמחת הבית וברכתו פרק ט (ניתן לקרוא עוד מהספר דרך האתר של פניני הלכה)
ו – תסמונת דאון
הלוקים בתסמונת דאון סובלים מעודף של כרומוזום אחד, שגורם לפיגור שכלי וגופני בדרגות שונות, ומתבטא גם בתווי פנים וגוף מיוחדים. בקרב בעלי תסמונת דאון ישנה שכיחות רבה יותר של מומים ומחלות שונות, כמו מומי לב, והצרה של התריסריון, נטייה לזיהומים וסרטן הדם. אך למרות זאת הם יכולים לחיות עשרות שנים, ואף להגיע לגיל חמישים. הפיגור השכלי גורם לכך שלא יוכלו להתקיים בכוחות עצמם, אלא יזדקקו לסעד ותמיכה כדוגמת ילדים קטנים. בדור האחרון פותחו שיטות חינוכיות לשיפור יכולת הלימוד והתפקוד שלהם, עד שיש מהם שזוכים להינשא ולהתגורר בדירה משלהם (הגברים עקרים מטבעם). אולם גם במצבים הטובים, הם יזדקקו לתמיכה וסעד בדומה לילדים גדולים. השאלה, האם מותר להפיל עובר שסובל מתסמונת דאון?
לדעת המחמירים, כשם שאסור להרוג ילד שסובל מתסמונת דאון כך אסור להרוג אותו בהיותו עובר. ואף שיש ביניהם הבדל בדין, שההורג ילד חייב מיתה, וההורג עובר אינו נענש, מכל מקום, איסור הריגת עובר הוא ענף מאיסור רציחה, ולכן אין להתיר לאשה כזו להפיל את עוברה (הרב פיינשטיין באג"מ חו"מ ח"ב סט).
והרב גורן אמנם התיר להפיל עובר שחולה בטיי-זקס, כי מצבו רע והוא עתיד למות תוך שנים ספורות מלידתו, אבל לא התיר להפיל עובר שסובל מתסמונת דאון. ורק כאשר ישנו חשש שבעקבות לידתו האיזון המשפחתי יתערער ויסכן את בריאות נפשו של אחד ההורים, התיר לבצע הפלה (תורת הרפואה עמ' 192).
ולדעת המקילים, כאשר קשה להורים להתמודד עם הקשיים הכרוכים בגידול ילד שסובל מתסמונת דאון, והדבר גורם להם צער רב, מותר להפיל. שכן לדעתם הפלה אסורה משום חבלה והשחתה, וכדי למנוע צער גדול מהיילוד החולה ומההורים, מותר לבצע הפלה (ציץ אליעזר ט נא, שער ג; יג קב, ו; יד קא-קב; הרב ישראלי בעמוד-הימיני לב). וכבר למדנו בהלכה ג', שבשעת הדחק אפשר לסמוך על דעת המתירים, אלא שכאן מדובר בבעיה שלא תמיד מצדיקה הפלה, שכן יש משפחות שלמרות הקשיים הגדולים מצליחות להתמודד עם האתגר של גידול ילד עם תסמונת דאון, וההתמודדות אף מפתחת אותם. לכן יש צורך בשיקול דעת נוסף לגבי מצבה של המשפחה, והתייעצות זו צריכה להיעשות עם תלמיד חכם מובהק.[1]
[1]. אם אפשר, עדיף לבצע את ההפלה לפני סוף החודש השלישי, שכן לדעת יבי"א (ח"ד אה"ע א), יש סוברים שהאיסור החמור מתחיל רק לאחר שלושה חודשים, וכמובא בהלכה ד. על פי הערכת רופאים, בשנים הקרובות ניתן יהיה לבדוק בקלות בתוך ארבעים יום את מצב העובר, ואזי רבים מבין המחמירים יתירו לבצע הפלה כאשר יתברר שהעובר סובל מתסמונת דאון. אבל גם כאשר הפגם התגלה לאחר החודש השלישי, לדעת המתירים אפשר לבצע את ההפלה.
2020-11-30 12:31:52
מניעה
שלום כבוד הרב ראשית כל תודה על הזמן שאתה מקדיש לעם ישראל שה׳ יברך אותך ותזכה לכל הטוב ולראות בבנין הבית אשתי ילדה לפני חודש וחצי ואני מעוניין לדעת האם מבחינה הלכתית יש העדפה לקחת כדורים למניעה מאשר התקן שבתוך הנרתיק או שיש משהו אחר בשביל לא להכנס להריון שוב תודה רבה
כדורים והתקן הם לכתחילה באותה מידה. שאר הדברים פחות. כמבואר בספרו של הרב אליעזר מלמד שמחת הבית וברכתו פרק ה סעיפים יז-יט. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2020-11-30 10:57:14
תודה
שלום לכבוד הרב , באקראי נקלעתי לאתר ואני נרגש לקרא ולראות את חוכמתו של הרב בין השיטין במענה לכול שאלה כאן. אני עצמי חילוני ( שמגיע מרקע דתי כזה או אחר ובעל כבוד גדול מאוד לתמידי חכמים) . הייתי שמח לראות את דברי הרב מתפרסמים גם בקרב הציבור שאינו מוגדר " דתי " באופן מובהק , בעיר מפני שהמענה שניתן כאן מפגין הרבה מאוד כבוד ,ואף קדושה, לקשר הזוגי והאינטימי . הדבר יכול להשפיע טובה וחוכמה גם על מי שאינו בה בגדר הציבור יר"ש.
תודה רבה על הדברים. בדיוק בשביל אנשים כאלו כתב הרב מלמד לאחרונה ספר שנקרא 'המסורת היהודית', וספציפית לגבי יחסים שבין איש לאשתו כתב את הספר 'שמחת הבית וברכתו'. ניתן לקרוא ממנו דרך האתר של פניני הלכה.
2020-11-29 03:17:03
משפחה
שלום הרב, איך עליי להתייחס לסבתי אם אני יודעת שהיא פוגעת מאוד באבי? היא מאשימה אותו בדברים חמורים שלא עשה ולצערי אבי שבור מאוד מהיחס והחוסר אמון שלה כלפיו(במיוחד אחרי ששנים טיפל בהם בדבקות ), היא שולחת לו הודעות קשות באופן קבוע שלא נותנות לו מנוחה ורק כואבות ומכאיבות. האם אני צריכה בכלל לשפוט אותה לכף זכות? האם אני צריכה לכבד אותה ולהמשיך לבקר אותם בקביעות למרות הכעס כלפיה?? בתור בת אני מאוד כואבת את כאבו של אבי ומצד שני בתור נכדה אני מצטערת אם יאבד הקשר שלי עם סבי וסבתי בשנים האחרונות לחייהם..
בוודאי שעלייך לדון אותה לכף זכות. עלייך להשתדל להמשיך לכבד את סבתך כאילו לא קורה כלום בינה לבין אביך. חבל שאביך משתף אתכם בהודעות שהיא כותבת לו.
2020-11-29 00:25:51
כללי
שלום וברכה מה הפירוש: העושה כך יש לו על מי לסמוך?
אינני יודע על איזה מקרה אתה מדבר, אבל באופן כללי הכוונה שיש מחלוקת וההכרעה נוטה יותר לדעה המחמירה, אך מתחשבים גם בדעה המקילה ואומרים לאדם שהוא יכול להחליט להקל, ורומזים לו במילים אלו שזה קצת בדיעבד. ככה זה בדרך בפניני הלכה, אמנם יש פוסקים שמשתמשים בזה כל הזמן, גם כאשר הדין כדעה המקילה, כמו למשל במחלוקות רגילות בדיני דרבנן.
2020-11-26 15:50:43
יולדת
שלום לרב, לאשתי יש דודה שהיא דולה , תומכת לידה . וברצונה בעת הלידה , אם יהיה בשבת , לחייג אליה ולבקש ממנה שתבוא גם היא מביתה לבית החולים , האם מותר להתקשר , האם מותר לאותה דולה לחזור הביתה לאחר הלידה במידת הרצון שלה , חשוב לציין כי סביר להניח שגם אני או אמא שלה יבואו איתה יחד ללידה באותה נסיעה , (הדולה גרה בבית אחר ) אשמח לדעת בכל אופן גם אם אף אחד מאיתנו לא מגיע איתה ורק הדולה מגיעה , מה דעת הרב אז , האם דולה נכללת בהגדרה של מטפלים / רופאים , שאם תמנע מהם לחזור , לא ייצאו מלכתכילה בשבתות , וימנעו רפואה טובה לחולה ? תודה מראש
בכל מקרה אסור לדודה לחזור לביתה, שכן עם כל הכבוד אינה רופא, והאמת שגם לרופאים לדעת הרב מלמד מותר לחזור לביתם בשבת רק עם נהג גוי, כפי שכתב בפניני הלכה.
לגבי זה שהדודה תבוא ללידה, ברוב המקרים יהיה אסור, כמובא בפניני הלכה שבת פרק כז, תקרא את הדברים היטב, ותדון לפיהם (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):
ח – נסיעה של מלווי חולים ויולדת לבית חולים
חולה שמגיע לבית חולים זקוק בדרך כלל למלווה, כדי לסעוד אותו ולדאוג שהצוות הרפואי יאבחן את מצבו כראוי, כי לפעמים מרוב עומס, חולים שאין מי שיעמוד לצידם נשכחים. ולכן אם נודע לבני משפחה שקרובם אושפז בבית חולים בעקבות מחלה או פציעה רצינית, ואין עמו מלווה, על אחד מהם לנסוע אליו בשבת.
וכן צריך ללוות יולדת שנוסעת לבית חולים, וגם אם היא אינה מבקשת זאת, צריך שבעלה או אמה או תומכת לידה תסע עמה לבית חולים. ואם היולדת או החולה מגיעים לבית החולים בלא מלווה, מותר להזעיק מלווה שיסע בכוחות עצמו לבית החולים. ואף שהטיפול ביולדת פשוט ומוכר, יש לחשוש שמא מתוך הבהלה תיכנס לסכנה, ולכן התירו לחלל שבת עבורה בכל מה שנצרך לחולה מסוכן (שו"ע של, א; מ"ב ג; באו"ה 'ומדליקין').
בשנים האחרונות ישנן יולדות שמבקשות שגם הבעל וגם האמא יסעו עמהן לבית חולים, ויש שמבקשות להיעזר גם בתומכת לידה (דולה). אבל כיוון שאין בזה צורך רפואי הקשור להצלת נפשות, רק מלווה אחד יכול להצטרף לנסיעה, הבעל או האם או תומכת לידה. ורק במקרים חריגים, כאשר היולדת נכנסת להיסטריה ותובעת שגם בעלה וגם אמה יסעו עמה, יוכלו שניהם לנסוע. וכן אם מחמת חרדתה היא תובעת שיזעיקו את תומכת הלידה, אפשר להענות לבקשתה. אבל אסור לתכנן מראש שיסע עמה בשבת יותר ממלווה אחד.
ויש חולקים וסוברים שצריך להיענות לבקשת היולדת, גם כאשר היא אינה בהיסטריה, שאם תרצה שיסעו עמה בעלה ואמה ותומכת לידה – יסעו כולם, כדי ליישב את דעתה. ולדעתם מותר גם להאריך את הנסיעה כדי להביאם, או להתקשר אליהם כדי שיסעו בכוחות עצמם לבית החולים. אולם נראה שזה פינוק מוגזם, שאינו מצדיק נסיעה בשבת. וכך המנהג הרווח שרק מלווה אחד מצטרף ליולדת. ואם הנסיעה ארוכה והם נוסעים ברכב פרטי והבעל מתכוון לנהוג, יוכלו לצרף את תומכת הלידה או האם, כי לעיתים יש צורך באדם נוסף שיחיש עזרה ליולדת בעת הנסיעה.
כאשר יש ליולדת ילדים קטנים בבית, צריך לתאם מראש עם השכנים, שבמקרה ויסעו בשבת, יסכימו לשמור על הילדים. ואם הם גרים לבדם במקום נידח, או שהשכנים שלהם אנשים רעים או חשודים שמסוכן להשאיר אצלם את הילדים, ואין אפשרות להשאיר את הילדים לבדם בבית, כי הם עלולים להסתכן שם, מותר לצרף אותם לרכב שנוסעים עמו לבית חולים, ואף להאריך מעט את הדרך כדי להביאם למשפחה שתוכל לשמור עליהם.[1]
[1]. כדי ללוות יולדת או חולה מותר לעבור באיסורי תורה, כשם שהתירו להדליק אור ליולדת, גם כשאין בזה צורך כל כך (שו"ע של, א; מ"ב ג, ובאו"ה 'ומדליקין'). ק"ו כאשר ההנחה המקובלת היא, שהחולה צריך מלווה בבית החולים שידאג שיטפלו בו כראוי (נשמת אברהם או"ח רעח, ד, 29; של, ו, בשם הרב נויבירט; הרב יואל קטן אסיא ט). ואם יש שם גוי שיכול להסיע את הילדים, אפשר להקל ולהסיעם לקרובי משפחה או ידידים, גם כאשר ניתן בדוחק להיעזר בשכנים. וכאשר אין צורך בנסיעה נוספת או בהארכת הנסיעה כדי לצרף את תומכת הלידה או את האם, גם כשהיולדת אינה בהיסטריה גמורה, אם היא דורשת שיסעו עמה למרות השבת, אפשר בדוחק לצרפם. אבל אסור לתכנן מראש שיסעו עמה, כי באמת אין צורך ביותר ממלווה אחד.
גם יולדת שרוצה לסמוך על דעת המקילים ושיסעו עמה שני מלווים, צריכה לבחון את עצמה היטב, עד כמה נחוץ לה שיבוא עמה עוד מלווה. למשל, אם הלידה היתה מתרחשת בשבת חתן, כאשר האמא שלה או הדולה מארחת אורחים רבים, ואם תיסע עמה לבית החולים, לא תוכל לחזור אל אורחיה עד מוצאי שבת, ולא תשתתף בעליה לתורה של בנה. אם גם אז היתה דורשת שבנוסף לבעלה גם האמא או הדולה תצטרף, והן היו מסכימות, סימן שהדבר נחשב אצלן כפיקוח נפש, ולדעת המקילים מותר להן להצטרף. אבל אם בשבת חתן היתה היולדת מוותרת עליהן, סימן שאין הדבר חשוב בעיניהן כפיקוח נפש, וגם בשבתות רגילות תסתפק במלווה אחד. ונהג האמבולנס אינו בחשבון כי הוא לא ישאר עם היולדת או החולה בבית חולים. (ועי' באג"מ או"ח א, קלב; אול"צ ח"ב לו, כג; ובאו"ה של, א, 'ומדליקין'; וילקו"י של, ט). והנכון שלא לסמוך על דעת המקילים, כי אין בליווי הנוסף תועלת לפיקוח נפש, וזכות השבת מועילה יותר.
מתוך ספר ההרחבות לפניני הלכה:
ח, א – ליווי יולדת וחולה
כדי להצטרף ליולדת או חולה מותר אף לעבור באיסורי תורה, כשם שהתירו להדליק נר ליולדת כדי ליישב את דעתה בדבר שקשור לטיפול הנצרך לפיקוח נפש (שו"ע של, א; מ"ב ג, ובאו"ה 'ומדליקין'). ק"ו כאשר ההוראה המקובלת כיום, שכאשר מצבו של החולה בהול, כגון פצוע או חולה שהוזעק לבית חולים – יש צורך שיהיה לחולה מלווה שידאג שמטפלים בו, וכדי למסור לרופאים פרטים אודות החולה, וכדי לסייע לרופאים שלעיתים נזקקים להסכמת המלווה בקביעת מדיניות הטיפול. וכיוצא בזה כתבו בנשמת אברהם רעח, ג, 29; של, ו, בשם הרב נויבירט, וכן הרב יואל קטן בשמו (אסיא ט תשסד עמ' 160), וכ"כ בארח"ש כ, כח.
כיוצא בזה כתב באג"מ או"ח א, קלב, שמותר לבעל לנסוע עם אשתו היולדת למרות שאין בדבר צורך, אלא רק כדי ליישב את דעתה. וכ"כ בארח"ש כ, הערה קכח, בשם חזו"א, שמחללים שבת גם באיסורי תורה כדי ליישב את דעתה של היולדת. ושם כתב שכדי לא להשאיר ילדים קטנים בלא השגחה מותר להסתייע בנהג גוי, וכשאין שם נהג גוי, ישאל שאלת חכם. וכתבתי כפי שרגילים להורות, שכן כאשר אין שום אפשרות להשאיר את הילדים בבית בלא חשש סכנה או היסטריה מצד האם, מותר אף לנהג יהודי להאריך את הדרך עבורם. אלא שיש להתיר זאת רק כאשר באמת לא ניתן להיעזר בשכנים ולא משום פינוק. ולכן כתבתי כגון שהם אנשים רעים או חשודים שמסוכן להשאיר אצלם את הילדים, ללמד ששכנים סבירים, בין דתיים בין חילוניים, בין יהודים ובין גויים, יכולים בשעת מצוקה לשמור על הילדים.
וכתב באול"צ ח"ב לו, כג, שכאשר נהג האמבולנס יודע להעניק את הטיפול הראוי אין ללוות את היולדת בלא שתבקש זאת במפורש. וכך משמע קצת מאג"מ. אלא שכבר למדנו שההנחה כיום היא שחולה שמגיע לבית חולים צריך מלווה. יתר על כן למדנו בבאו"ה של, א, 'ומדליקין', שמדליקים את הנר ליולדת כדי להרגיעה גם בלא שתבקש. וכ"כ בילקוט יוסף של, ט. וכאשר הנסיעה ארוכה, יש לחוש שבאמצע הדרך תצטרך היולדת או החולה סעד, ולכן צריכים בנוסף לנהג עוד מלווה.
ח, ב – תומכת לידה (דולה)
בארח"ש כ, צ, כתב "פעמים שמותר לקרוא בשבת לאשה המסייעת ליולדת בעת הלידה ומקילה את הלידה ואת הכאבים הכרוכים בה, ובכל מקרה יש לדון לגופו ולעשות שאלת חכם". ולענ"ד ברוב המקרים אין הצורך בתומכת לידה חשוב לחלל שבת עבורו, שכן רק עבור צורך הקשור לפיקוח נפש מחללים שבת, ולא כדי להרגיע ולעודד את החולה בדברים שאינם קשורים לטיפול הקשור להצלתו. ומה שהתירו להדליק נר ליולדת, הוא מפני שהאור מסייע למיילדת לראות את המצב, ואף שהמיילדת טוענת שאינה צריכה לו, ברור שהאור כעקרון מסייע לטיפול. אבל תומכת הלידה אינה עוסקת במה שקשור לפיקוח נפש כלל, שאם היה בזה צורך של פיקוח נפש, היו בתי החולים צריכים לדאוג לכך, או לחילופין היתה צריכה להינתן הוראה מחייבת לכלל היולדות להיעזר בתומכת לידה. לכן נלענ"ד שאין להקל לתומכת לידה לנסוע בשבת, ורק במקרים מיוחדים, כאשר היולדת בחרדה יתירה, יש להתיר לה לנסוע לבית חולים. ואם היא נוסעת עם היולדת בלא להאריך את דרכה, אפשר להקל ולהיענות לבקשתה לצרף את התומכת גם כשאינה בהיסטריה גמורה. אבל במצב רגיל, גם באופן זה אין להקל. ולכן אין לתאם מראש שתומכת הלידה תצטרף עם היולדת בנסיעתה, כאשר גם הבעל נוסע עם היולדת.
2020-11-26 14:37:23
לוטו
האם מותר למלא לוטו? הבנתי שלאשכנזים מותר לפי הרמא בחושן משפט שמי שיש לו עבודה אז גם אם משחק בקוביה לא פסול לעדות. ואם האדם לא עובד (נגיד בגיל 20 שעוד לא התחיל לעבוד) וממלא פה ושם אסור לאשכנזים?
מותר, אך לא כדאי, שכן אנו בונים את החיים על נתונים ראליים ממשיים, על עבודה ומאמץ והצלחה, וכאן מדובר על הצלחה לא הגיונית לחלוטין שבנויה על בטלנות, שכן סיכוי הזכיה הוא אחד לכמה מליונים, והתקווה לזכות גורמת לאדם להשקיע פחות בחייו. זו המציאות. לבנות על דברים לא הגיוניים זה דבר רע. לא סתם רבים מתמכרים לזה בקלות.
תשובת הרב אברהם שפירא, תחומין ה, עמ' 301
אכן כבוד ידידי הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א הביע דעתו לאסור משום שהוי בכלל משחק בקוביא. וטעמו, הואיל ואם במשחק קוביא כהאי גוונא יש ענין של גזל נחלקו המחבר והרמ"א (בחושן משפט סי' שע, ג), לכן פסק שלספרדים שקבלו הוראת המחבר שמחמיר בדבר גם תעודת פיס בכלל האיסור. אבל לענ"ד אין זה דומה למה שנחלקו בשו"ע.
ראשית כל אעיר שלפני כל בירור, יש לדעת כלל גדול כי דבר שנהגו בו כלל ישראל אין להרהר אחריהם שח"ו לומר שכלל ישראל יכשלו בעבירה, יש הרבה מקורות שגדולי ישראל הזכירו בספריהם את המנהג של קנית שטרי הגרלה, וגם דנו אם יש בזה משום חולשה בבטחון בה', ואלו היה ספק של גזל היו חוששים להורות נגד המחבר אפילו לאשכנזים. יש רק לברר מדוע באמת אין זה בכלל משחק בקוביא, שהרי חלוקת הפרסים היא ע"י הטלת גורל.
לכאורה י"ל שסמכו על מה שהבית-יוסף הביא דעת המרדכי בשם הראבי"ה (חו"מ סי' רז ס"ק כ"א) שמשחק בקוביא הוי גזל רק כשיש לו למשחק יסוד להאמין בכוחו או בכשרונותיו וכו' שהוא הוא יהיה הזוכה, אבל כשאין יסוד כזה והכל יודעים שהסיכויים שוים – מותר. אבל גם ע"ז יקשה מהגמ' בשבת (קמט, ב) שאין מטילין גורל על חלוקת אוכלים גדולים וקטנים מפני קוביא, וכיון שכך נפסק בשו"ע (או"ח סי' שכב, ו) י"ל שפסקו דלא כהראבי"ה.
אמנם נראה שהראבי"ה מפרש בגמרא בשבת כפירוש הרי"ד שאפילו שהקוביא אינה גזל, שאין זה אסמכתא דלא קניא, שמניין יודע שינצח, אלא כל אחד מחית נפשיה לספיקא, אפילו הכי אסור לעשותו, שיזכה בממון חבירו שלא ברצון שלם. והריא"ז שם כתב משום שנראה כמשחק בקוביא וחומד ליטול ממון חבירו. וכן נראה כונת המאירי שם בקיצור דבריו, שכיון לדברי הרי"ד ונכדו הריא"ז, עיי"ש עוד ראיות מהראשונים לסברה זו.
אבל באמת אין להאריך הרבה, הדבר נראה פשוט שחשש גזל אין כאן, משום שחז"ל אסרו רק כשהפרס שעומד ליפול בגורלו של המשתתף בגורל מונח לפניו. ועל זה גופא מטיל גורל מי יקבל הכסף הזה, שכל אחד מהמשתתפים מניח משלו על שולחן הקוביא, כי אז יש ספק שכל אחד בטוח בלבו שכסף זה שלו המונח לפניו – יוחזר לו עם תוספת הרווח. ועל כן בעומק לבו אינו מקנה בלב שלם וזה נשאר שלו, ולכן יש כאן חשש גזל למי שזכה בכסף וזהו משחק בקוביא שאסרו חז"ל. אבל בהגרלות כגון מפעל הפיס שהכסף משולם לסוכנות המפעל, הקונה יודע בבירור שכסף זה לא יוחזר אליו, אלא הסוכן יעבירו לסוכנות המקומית ויושם בבנק, ואח"כ יעבירו ללשכה הראשית, ואין לקונה כל ציפיה שכסף זה יוחזר אליו, אלא המפעל ודאי זוכה בהם לחלוטין. וע"כ אין חשש שמא לא התכוין להקנות את הכסף לחלוטין, אלא יש בלבו תקוה שבסופו של דבר לאחר כמה ימים, זה (כסף הקניה) יגרום לו רווח כפול ומכופל, משום שהמספר שלו יזכה בסכום גדול. תקוה כזו יש לכל משקיע בעסק, שמקוה להרוויח מההשקעה שהשקיע, אבל אם תקוותו נכזבת אין בזה כדי לעשות את ההשקעה לגזל. וזה גם לא בכלל חומד ממון חבירו.
וסברא נוספת, כיון שהנהלת מפעל הפיס מוכרת תעודות הגרלה, והתמורה היא עצמה שוה כסף, ויש לה ערך, כי ניתן למכרה לאחרים, וגם ספרדי יכול למוכרה לאשכנזי, שלדעת הכל אין זה בשבילו משחק של קוביא אסורה, אין זה דומה למה שהמחבר אוסר משום קוביא.
2020-11-24 22:51:28
התקן רחמי למניעת הריון
שלום, ב״ה אני נשוי זכינו שנולדה לנו בת בכורה ולאחרונה גם בן זכר. אשתי סובלת מסכרת נעורים והרופאים מאוד כועסים עליה אחרי שהיא מגלה להם שהיא בהריון ואומרים לה שזה מאןד מסוכן כי צריכים לוודא שהיא יציבה כמה חודשים טובים טרם שהיא נכנסת להריון. כעת גם אשתי רוצה לקחת מניעה גם בגלל הסיבה הזאת וגם כי הלידות היו די סמוכות והיא רוצה קצת הפסקה. מה לעשות?
גם בלי סכרת נעורים נכון לכל אישה להמתין תשעה חודשים עד שנה של התאוששות מהלידה עד שתכנס שוב להריון. לכן עליה לקחת כדורים למניעת הריון או לשים התקן תוך רחמי. כל זה מבואר בספרו של הרב מלמד שמחת הבית וברכתו פרק ה, מסעיף יג והילך.
2020-11-21 17:58:26
אכילה אצל שכנים
שלום וברכה! אני גר ביישוב תקוע. יש כאן אנשים נפלאים, שאני מתארח אצלם לסעודות שבת ( אני מדבר על הדתיים שביניהם, אבל), ישנם דתיים שאינם מקפידים ככ על כל מיני דברים, בפרט על ירקות עלים, וכן בשר לאו דווקא על חלק. את רובם אני ממש חושש לשאול שמא זה יעליב. את ירקות העלים וודאי שוטפים היטב במים, כך שלפחות בתבשיל אני יכול לאכול ממנו, אך סלטים וכו'? וכן בשר…
הכי טוב לא לאכול אצל אנשים שאינך סומך על כשרותם באופן מלא. אם אין לך ברירה, אתה צריך מראש לשאול אותם על מה שאתה רוצה להקפיד בו, בטח על כשרות הבשר אם אתה מקפיד על בשר מהודר. עיין פניני הלכה כשרות ב' לח, ח-ט. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2020-11-19 13:29:30
שבת
שכחנו לכבות את המחשב מלפני שבת ופתאום בשבת הוא הפעיל שעון מעורר שהשמיע קול מוזיקה גבוה. האם מותר במקרה זה להוציא את החיבור של הרמקולים מהמחשב או שניתן רק לכסות את הרמקולים בשמיכות שלא ישמעו קול חזק ?
אם הכיסוי של הרמקולים מספיק כדי שהדבר לא יגרום לצער, יש להסתפק בזה. ואם לא, ניתן להוציא בשינוי או על ידי קטן, שכן התירו חכמים תרי דרבנן במקום צורך גדול. הוצאת הרמקול היא דרבנן אחד, ושינוי או קטן היא דרבנן נוסף.
2020-11-19 10:51:10
תפילת נשים
ב'סד ברוך השם ,השם זיכני לחזור בתשובה בשנת 1994 ומאז אני נוהגת בקביעות להתפלל תפילת שחרית , ולאחרונה מחוסר זמן ,עושה ברכות השחר , ומנחה , אין לי מושג מה זה מנחה קטנה או גדולה לא תמיד יש לי את מי לשאול , ביתי שאף היא חזרה בתשובה לפני כעשור , מעמיסה היא עלי , וכל יום אומרת לי : חייבים גם את זה וזה וזה , קשה לי ואני לא בטוחה בעצמי, מרוב עומס , אני מבקשת את כבוד הרב , לומר לי בקצרה מה אשה חייבת להתפלל אחת לאחת , אני אומרת בירכות השחר שגם כוללים ברכות תורה , פיטום הקטורת , מזמור לתודה , אשרי יושבי, לפעמים שירת הים , קריאת שמע עמידה , לדויד אליך שאחרי העמידה , היום יום …הלוויים היו אומרים בבית המקדש.קטורת עלינו לשבח . מה הסידור המומלץ לנשים , אני מתפללת בספר תפילה לשם והכל מתגשם , תודה על העזרה והתשובה לשאלותי שרה סויסה תבורך
בדיוק בשבילך כתב הרב אליעזר מלמד שליט"א את ספרו פניני הלכה תפילת נשים שאפשר לקרוא ממנו דרך האתר של פניני הלכה.
אומר לך בקיצור את החובה והראוי:
חובה לומר ברכות השחר.
לגבי תפילת שמונה עשרה – לכתחילה טוב לאשה להתפלל שחרית ומנחה, והרוצה להקל יכולה להסתפק בתפילה אחת, ועדיף שזו תהיה שחרית כדי לפתוח את היום בתפילה. אישה שצריכה לטפל בילדיה וללכת לעבודה ואין לה פנאי לתפילה, יכולה להסתפק בשנים אלו בברכות השחר.
בשאר חלקי התפילה נשים פטורות, אמנם הרוצה להדר, זהו סדר החשיבות:
- פסוק שמע ישראל וברוך שם.
- שלושת פרקי קריאת שמע.
- גם ברכות קריאת שמע.
- ברוך שאמר, אשרי, חמשת מזמורי ההללויות, ישתבח.
- פרשת התמיד והקטורת.
בימים שיש תפילת מוסף, טוב להתפלל גם תפילה זו.
מצד הדין נשים פטורות מאמירת הלל, והאומרת זאת תבוא עליה ברכה.
נשים חייבות בקריאת שמע שעל המיטה וברכת המפיל.
2020-11-19 10:29:34
VMYRPU, KZHNUI
כתוב בפניני הלכה שאדם שחוטא להכעיס לא מצטרף למנין האם הדין הזה קיים גם בזימון?והאם דתל"שים נחשבים כחוטאים להכעיס?
אכן הדין זהה כמבואר בפניני הלכה ברכות ה, ח – "כמו שלמניין עשרה לתפילה מצרפים כל יהודי שרוצה בכך, ואפילו אם הוא עובר עבירות חמורות בפרהסיא, כגון שהוא אוכל שרצים וחזיר, כך מצרפים כל יהודי המעוניין לברך ברכת המזון לזימון שלושה או עשרה. אמנם עם מי שעובר עבירות להכעיס, כדי להתריס נגד התורה ונושאיה, אין ראוי לשבת בסעודה, וממילא אין לצרפו לזימון."
רוב רובם של הדתלשים אינם עוברים עברות להכעיס כדי להתריס נגד התורה ונושאיה, לכן אם הם רוצים לברך ברכת המזון הם מצטרפים לזימון.
ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה
2020-11-16 16:50:40
הלכות סוכה
שלום, בספר פניני הלכה סוכות פרק ב' הלכה י"א נאמר שקורת בטון פחות מג' טפחים בטלה לסוכה ואפשר לכתחילה לשבת ולישון תחתיה. ומצוין שג' טפחים הם כ-22 ס"מ. מדוע ג' טפחים הם 22 ס"מ ולא 24 ס"מ לפי ר' חיים נאה שטפח הוא 8 ס"מ? השאלה רלוונטית לי מאוד כי כרגע אני בונה והקבלן יצק קורות ברוחב של 23 ס"מ (ולא יותר). האם אפשר לשבת תחתיהן אן שצריך פחות מ22 ס"מ? תודה רבה ויישר כח!
חישוב הטפח כ 8 ס"מ התגלה כטעות. טפח הוא 7.6 ס"מ, וממילא ג' טפחים הם 22.8 ס"מ, כפי שהסביר שם הרב בהערה הראשונה של הפרק.
2020-11-16 08:30:41
הכשרת כבד
על פי פרק כב סעיף יג, הרשת שעליה צולים את הכבד לא נהיית טמאה בעקבות ההכשרה. השאלה אם הדין תקף גם לגבי רשת של ברזל יצוק, מצופה אמייל? תודה מראש!
דין כלי אמייל כדין כלי מתכת, כמבואר בפרק לב סעיף י.
2020-11-15 18:49:46
בשר וחלב
האם מותר לאכול עוגה חלבית לאחר צליית דג שעטוף בנייר כסף במנגל בשרי? אם כן באלו תנאים. תודה
מותר ללא שום תנאי. כיון שמדובר על מנגל, החום הגדול מכשיר את הברזלים שעליהם מונחים המאכלים, וממילא הדג פרווה גמור. קל וחומר כאשר הוא היה בתוך נייר כסף.
2020-11-11 14:53:14
מעשר כספים
שלום וברכה חובה לתת מעשרות גם אם צריכים את הכסף למשהו אחר? האם יש הבדל בין נשים לגברים?
- כן, חובה. אמנם אפשר לרשום את חוב המעשר ולתיתו בזמן אחר כדי לקנות כעת את מה שצריך.
- לא, אין הבדל.
2020-11-10 14:41:43
ישיבה בתפילה
האם ניתן להקל בשעת הצורך לשבת בין העמידה לחזרה כשהעמידה נמשכת זמן ארוך מהרגיל ?
כן. אם אין בד' אמות שלך מתפלל אחר, אפשר לשבת בחוסר מעש, ואם יש, אפשר לשבת וללמוד משהו.
2020-11-10 11:07:32
לימוד ספרות השו"ת
שלום רב. ברוך השם אני משתדל לקבוע עיתים לתורה (בעיקר תלמוד והלכה) אך התעוררה לי השאלה כיצד לומדים את ספרות השו"ת בעוד שלרוב ספרי ההלכה הפסוקה (שו"ע,ילקוט יוסף, משנה ברורה, כף החיים, פניני הלכה וכו) הם בעלי סדר שיטתית. ספרות השו"ת לא כך והיא ספרות "מבולגנת מאוד" בכלל איך לומדים אותה? ומאיפה להתחיל? האם עדיף ללמוד את ספרות השו"ת של הראשונים? (כגון הריב"ש,הרי"ף הרמב"ם וכו) או להתמקד דווקא באחרונים הקרובים לדורנו? כגון "היביע אומר",הציץ אליעזר,רב פעלים,אגרות משה וכו
איני רואה כל צורך ללמוד על הסדר את ספרות השו"ת, אלו ספרים שלומדים כאשר עוסקים בסוגיה מסויימת מהגמרא דרך הראשונים והאחרונים להלכה, או כאשר יש שאלה ספציפית. כך היא הדרך הנכונה ללמוד תורה – ללמוד את הסוגיה בגמרא, לראות את הראשונים והאחרונים הבסיסיים עליה, ואז לראות ספר של דורנו שמסכם את הדברים להלכה, וכאשר נתקלים בבעיה, פותחים את הספרים הנצרכים באופן נקודתי.
2020-11-09 20:49:13
לבישת טלית
שלום לרב ברצוני לשאול האם במהלך תפילת שחרית טלית חייבת להיות מעל כל הבגדים או שאפשר שיהיה מעיל מעליה ? אם אין חובה האם יש בכך הידור? תודה רבה
בהחלט יש הידור בדבר מצד כבוד המצווה וכבוד התפילה, ולפחות לשים את הקצה העליון שלה על הראש בתפילת עמידה.
2020-11-09 20:03:43