חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
הלכות קריאת שמע
שלום וברכה, ברצוננו לשאול על הנכתב בהלכות תפילה פרק ט"ו סעיף ב. נכתב שם: "אלא שלפי תקנת חכמים, אנו מקיימים אותה עם קריאת שמע, ואם עבר זמן קריאת שמע, יקיים את מצוות זכירת יציאת מצרים בברכת 'אמת ויציב'." שאלתנו, אם המדובר הוא שעבר זמן ק"ש של ג' שעות, הרי שבדיעבד יכול עדיין לומר ק"ש עם ברכותיה. ואם מדובר שעברו ד' שעות, הרי שיכול לקרוא ק"ש, אך רק ללא ברכותיה. ואם כן על איזו מציאות התכוונתם שיכול לצאת ידי זכירת יציא"מ באמירת "אמת ויציב"? הרי אם אומר ק"ש יוצא באמירת "ויאמר" ואם לא אומר ק"ש הרי שלא יכול לומר גם "אמת ויציב"?! בברכה, כיתה י"ב ישיבת נתיבי התורה, בית שמש
כשכתוב קריאת שמע בפסקה זו, אין הכוונה לפרשת ויאמר, שכן פרשה זו מצוותה אינו מצד מצוות קריאת שמע. אלא שבגלל שהוא כבר 'פספס' את זמן מצוות קריאת שמע כי עברו שלוש שעות, וממילא אין מצווה שיאמר את שתי הפרשות הראשונות, אזי מכיוון שידי חובת מצוות יציאת מצרים הוא יכול לצאת גם בפרשת אמת ויציב, אין צורך שיאמר גם פרשת 'ויאמר', אלא אם כן עברו ארבע שעות שאז מכיוון שלא אומר את ברכת אמת ויציב, יאמר את פרשת ויאמר.
כמובן שאדם זה שמתפלל לאחר שלוש שעות, יכול לעשות כדבריכם, ופשוט לומר את כל התפילה כולל פרשות ק"ש וברכותיה, אלא שהרב רצה לומר כאן איך יוצאים ידי חובה מעיקר הדין.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-01-29 08:04:23
אמונה
שלום וברכה! רציתי לשאול לכאורה באחרית הימים, שכל המון בית ישראל יתעלו אל המדרגה השלמה של דעת ה', אזי ישתוו כולם, וזהו שאומר הנביא ירמיה (לא, לג) "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאום ה'", וכן כותר הרב קוק זצ"ל (פנקס יג סעיף עט). יוצא אם כן שלא יהיה היררכיה ומעמדות בציבור, ולא יהיו רבנים והנהגה. אז כיום שי הנהגה זה תפיסה גלותית שצריכה להשתחרר לעתיד לבוא, או שגם בעתיד לבוא ההיררכיה תישאר ואז נצטרך להבין את משמעות הפסוק?
א. תהיה הנהגה כי הנהגה לא קשורה רק לרמת דעת ה' אלא לצורך של ניהול מדינה. כמו כן למשל בבית המקדש יעבדו רק כהנים, ויהיה שם כהן גדול אחד שרק הוא יורשה להכנס לקודש הקודשים.
ב. לא כל מה שלא שייך לעתיד לבוא הוא תפיסה גלותית, שהרי היום אנחנו בגאולה, שהרי כמו שנגאלנו ממצרים, נגאלנו לפני 80 שנה מגלות של אלפיים שנה, אלא שהגאולה היא תהליך ארוך שבו אנו לאט לאט מתנקים מעול הגלות ומסיגים וקליפות שנדבקו בנו בשנים אלו. לכן לדוגמא אמירה כמו 'פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן ובתורה אתה עמל', מתפרשת היום כ'אפילו', כלומר אפילו אם כדי ללמוד תורה צריך מדי פעם להתצמצם, כך יש לעשות, אבל באופן כללי בגאולה אנחנו שמחים מהחיים, שמחים מהאוכל, אלא שהכל צריך להתרומם ולהעשות לשם שמים תוך הקפדה שלא להסחף אחר החומר.
ג. מה שהפסוק הזה רוצה לומר זה שדעת ה' לא תהיה תלויה באף אחד אחר, אלא כל אחד בגודל תפיסתו יעמוד מול הקב"ה. כלומר הקשר האישי יהיה מוחלט וישיר ולא תלוי בגורם חיצוני אחר.
2025-01-28 23:16:53
אמירת 13 מידות בתפילת יחיד
אני מתפללת שחרית (ובאלול גם סליחות) בתפילת יחיד בבית – האם אני יכולה לומר 13 מידות בשינוי (כלומר: במקום לומר את שם השם להגיד: אמוניי אמוניי אל רחום וחנון…
אין צורך לומר 'אמוני', אפשר לומר את שם ה', אלא שצריך לכוון שאינו אומרם כתפילה אלא כאומר פסוקים הכתובים בתורה (ואם אפשר גם במנגינה הדומה לקריאה בתורה), וכפי שמובא בפניני הלכה תפילה ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9).
2025-01-27 19:30:21
לימוד תורה בבית עלמין
שלום שלום האם מותר לעשות לימוד משנה ותפילה בבית העלמין ליד הקבר לעילוי נשמת הנפטר? תודה רבה
לא לימוד משניות, אלא קריאת משניות. המנהג הוא כפי שמובא למשל כאן – https://www.kadisha.org/prayers-by-name/
2025-01-21 08:50:19
החזרה על פלטה בשבת
לדעת המקילים בהנחה ישירות על הפלטה בשבת ( הרב עובדיה והגרח"פ שיינברג) האם אשכנזי שנוהג כהרמ"א להקל בלח כל עוד לא נצטנן לגמרי צריך להקפיד על דיני החזרה (בידו,דעתו להחזיר) כשהוריד מרק מהאש ורוצה להחזיר והמרק עדיין לא נצטנן. לכאורה יש לומר שאין צורך שהרי הפוסקים הנ"ל סוברים שאין מחזי כמבשל בפלטה ומותר אפילו להניח לכתחילה ודינה כמניח כנגד המדורה שמותר אפילו בלח שלא נצטנן לדעת הרמ"א בסימן שיח סעיף טו, אלא שלא הצלחתי למצוא מישהו שמתיר זאת בפירוש לדעת אלו המקילים ואשמח לקבל תשובתכם
כך כתב בפרוש בפניני הלכה שבת פרק י סעיף יט – "לדעת המקילים וסוברים שהנחה על פלטה או טס נחושת אינה נראית כבישול (כמבואר בהלכה הקודמת), בוודאי מותר גם להחזיר תבשיל שכבר היה מונח עליהם, ובלבד שיתקיימו שני תנאים: האחד, שהתבשיל יהיה מבושל כל צרכו, שאם לא כן בהחזרתו יעברו על איסור תורה של בישול. השני, שהאש תהיה מכוסה, שאז אין חשש שיבוא להגביר את האש. ולדעת האוסרים להניח מאכלים מבושלים על הפלטה, כי הנחה זו נראית כבישול, דין החזרה שונה. שהואיל והמאכל כבר היה מונח על הפלטה מערב שבת, אין החזרתו אליה נראית כבישול, ולכן אם ברור שמדובר בפעולה של החזרה מותר להניח שוב את הקדירה על הפלטה עצמה. כדי שיהיה ברור שזו החזרה ולא הנחה חדשה צריכים לקיים שלושה תנאים: א) שלא יניח את הסיר על גבי הרצפה. ב) שתהיה דעתו של לוקח הסיר להחזירו על הפלטה. ג) שידו תמשיך לאחוז בסיר עד שיניח אותו בחזרה על הפלטה. וכל זה לכתחילה, אבל בדיעבד כשיש צורך גדול להחזיר את התבשיל ולהניחו דווקא על הפלטה, כי רק כך התבשיל יהיה חם לסעודה, אזי גם אם לא התקיימו שלושת התנאים הללו, הואיל ובפועל זו החזרה ולא הנחה חדשה, מותר להחזיר את התבשיל על הפלטה."
אפשר לקרוא מכל ספרי פניני הלכה באתר של פניני הלכה. ואפשר להזמין את ספר הקיצור לפניני הלכה כאן – https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-01-19 08:27:24
סיום מסכת
שלום הרב אורן מצא, האם אדם רשאי בתענית בכורות לערוך סיום של אותה מסכת פעמיים – פעם אחת בביה״כ על מנת לפטור את הבכורות במניין מהתענית ופעם אחת בביתו על מנת לפטור בכור בביתו מתענית? תודה רבה!!
לא. סיום עושים פעם אחת. יחד עם זאת יש להזכיר שמכיוון שאין בצום זה חיוב גמור אלא מנהג, דינו קל יותר, ולכן מי שלא הצליח לשמוע סיום וסובל מכאב ראש פטור מהצום, וכן החושש שאם יצום לא יוכל לקיים כראוי את מצוות אכילת מצה והסיפור ביציאת מצרים, מוטב שלא יצום. וכן מי שקשה לו מאוד לצום, יכול לאכול, ויימנע מאכילת לחם ומיני מזונות.
2025-01-16 18:23:34
מעשר כספים
שלום רב אנחנו חברים בבית כנסת בעירנו. מדי שנה אנחנו משלמים דמי חבר. אנחנו תמיד העדפנו שלא לשלם דמי חבר לבית הכנסת מכספי מעשר כספים. במיוחד מאחר שהכסף לא משמש רק לתפעול בית הכנסת אלא גם לארגון קידושים וארועים חברתיים שאין בהם שום צד של צדקה. כעת עולה לדיון בקהילה שלנו אפשרות לעבור למבנה קבע. הדבר כרוך בהוצאה כבדה מצד כל חבר בקהילה כדי לשלם את הסכום שהעירייה דורשת עבור הקצאת מבנה לקהילה. אני ואשתי תהינו אם לצורך הזה אנחנו יכולים להשתמש בכספי מעשר כספים? אם כן, זה יקל עלינו מאוד להתמודד עם ההוצאה. לתשובתכם אודה. איתמר
פניני הלכה ליקוטים ב פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):
יא – לאיזה מטרות אפשר לתת את מעשר הכספים
שאלה: האם אפשר לתרום את כספי מעשר הכספים לבניית בית כנסת? תשובה: יש אומרים שכספי מעשר הכספים צריכים להיות מופנים לצדקה לעניים, והטוב ביותר לעניים לומדי תורה, אבל אסור להפנותם לשאר צרכי מצווה, כמו בניית בית כנסת (מהרי"ל כמובא ברמ"א יו"ד רמט, א). ויש אומרים שמותר להשתמש בכספי המעשר גם לשאר צורכי מצווה, כמו בניית בית כנסת או קניית ספרים לבית הכנסת (מהר"ם כמובא במהרש"ל וש"ך רמט, ג).
והמנהג למעשה, שאפשר לתת את המעשר גם לשאר צורכי מצווה כגון בניית בית כנסת או יישוב הארץ, אלא שלכתחילה יש להעדיף ליתנו לעניים או ללומדי תורה. ומי שקיבל על עצמו לתת תמיד את מעשר הכספים לעניים, הרי שהתחייב בזה כנדר, ולכל הדעות אסור לו לתת את 'מעשר הכספים' שלו לשאר צורכי מצווה.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-01-15 21:23:42
הזכרת רב או ר׳ בשם האב בעליה לתורה
האם יש חובה להזכיר בעלייה לתורה כאשר הגבאי שואל אותי מה שמי את התואר רב לפני שם האב או מספיק לומר את שמו בלי תואר.לדוגמא האם מותר לי לענות יוסף בן יצחק או האם חובה לומר יוסף בן רב יצחק .
אם אביך רב – כן, ואם אינו רב – לא.
2025-01-15 10:01:29
מגיס בשבת
שלום רב לרבנים. בפנה"ל שבת א,יב מביא הרב מלמד שאסור לערבב תבשיל על גבי האש גם אם מבושל כל צרכו. השאלה היא אם הוא הדין גם לתבשיל הנמצא על הפלטה? או רק על אש מגולה? תודה רבה.
דין זה שייך גם על הפלטה, וכפי שמוכח משתי הפסקאות הבאות באותו סעיף, ולכן כתוב בספר הקיצור לפניני הלכה כך – "תבשיל שמוכן לאכילה ואינו מונח על מקור החום, מותר לערבבו, אבל אם הוא מונח על מקור החום, אסור לערבבו, מפני שנראה כמבשל."
2025-01-15 06:46:46
קידוש בשבת על גביע שלא מכסף
שלום רב! קראתי בפניני הלכה שבת פרק ו' סעיף ו' שיש לבחור לקידוש את הכוס היפה ושרבים מהדרים לקדש על גביע מכסף. סבי ז"ל טען שאינו אוהב את טעם היין כששותה אותו מגביע של כסף. לעצמו מצא פתרון של קידוש מכוס זכוכית שלה הזמין עיטור כסף המתלבש סביבה. 1. האם לאדם כזה מותר לבחור כוס פחות יפה מאשר גביע כסף (במיוחד אם אין לו עיטור כנ"ל) כאשר הוא חש שזה פוגע לו בטעם? 2. האם מותר להכניס כוס קטנה יותר (שיש בה שיעור רביעית) או כוס חד פעמית לתוך גביע יותר יפה כדי להמנע מטעם רע, כך שה"טעם" הוא לא של כסף, אך מבחוץ נראה שזה גביע כסף או גביע יפה אחר? מה אם הכוס המוכנסת פנימה בולטת קצת מעל לכוס החיצונית?
- כן. ההנאה מהיין יותר חשובה מההידור של הכוס, ובלבד שמדובר על כוס נאה גם אם לא נאה במיוחד.
- כוס חד פעמית לא כדאי. כוס אחרת אפשר, שאין זה מכובד, אבל גם אין צורך אלא אם כן הכוס זכוכית אינה נאה כלל.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-01-14 14:05:11
תפילה
שלום הרב, ראיתי שנכתב בהלכות תפילה שכשעולה חזן ספרדי ראוי שישים טלית במקרה ולא לובש בגד מכובד (חליפה). ורציתי לשאול האם אני שאני לא לובש חליפות בכלל, האם במקרה ואני עולה חזן בשבת עם חולצה לבנה מכופתרת ומכנסיים מכובדים. האם גם אז גם צריך לשים טלית או שזה נחשב בגדים מכובדים? תודה רבה
למעשה צריך לנהוג כפי המקובל בבית הכנסת בו אתה מתפלל – אם נהוג שחזנים עולים בלי טלית גם כשהם לבושים בבגדים רגילים, אין זה נאה שאתה תהיה הצדיק היחיד שמהדר לשים טלית, ואם אין מנהג קבוע, כדאי לשים טלית גם כשאתה לבוש בבגדי שבת.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-01-13 16:19:21
שובבים
האם יחיד יכול לעשות חלק מתיקוני השובבים? עם כן אילו? תודה!
תיקוני השובבים נועדו למקובלים שזה התחום שלהם, לא לרוב רובם של האנשים. אם אתה רוצה לתקן בימים אלו, תקבל על עצמך להתחזק בדברים טובים. אם בכל זאת חשוב לך לעשות משהו מיוחד, תעשה דבר שאתה מבין את ההגיון שבו איך שהוא מוסיף טוב בעולם, ושהוא מתאים למצב חייך, ושהוא לא יבוא על חשבון אנשים אחרים.
2025-01-12 20:53:59
דין בישול אחר בישול בלח
שלום לרבנים. למרות שפסק השולחן ערוך כדעה המחמירה שיש בישול אחר בישול בלח (וכן לרב מלמד שליטא נראה להחמיר אפילו בתבשיל שיש בו מקצת רוטב) האם יש מקום להקל בספק ספיקא שמובא אצל הרב עובדיה ששמים את התבשיל הלח (מרק למשל) על הפלטה לפני שנדלקת? תודה רבה
אין זה ס"ס אלא גרמא בדאו' לדעת השו"ע או בספק דאו' או בדרבנן לדעת הרמ"א, ובכה"ג אין מקלים לכת' לדעת הרב מלמד, שכן לרוב הפוסקים ברור שעובר איסור. הדבר היחיד שמקל בו הרב מלמד בתבשיל לח, כמובא בהערה 3, הוא לשים על הפלטה תבשיל לח, כגון מרק קר, רק כדי שלא יהיה קר, ובלבד שיורידו לפני שיגיע לחום שהיסל"ב (דבר שאסור לעשות בלח שלא בושל), שכן בזה אכן יש ס"ס ובנוסף לכך יש כאן מציאות של 'אינו מתכוון', שכן גם אם בטעות המרק יגיע לחום שהיסל"ב הוא לא התכוון לכך, וממילא כיוון שעושה פעולה מותרת ולא בטוח כלל שיבוא לידי איסור, הדבר מותר.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-01-12 14:40:22
מה מברכים על טורטיה מקמח חיטה?
שלום הרב, מה מברכים על טורטיה (מקמח חיטה) כשהיא ממולאת בשר או ירקות? (מה מברכים לפני ומה אחרי) תודה
דין טורטיה כדין מאפה מזונות. הדבר הוכנס בפניני הלכה ברכות להוצאה הקרובה – "גם דין טורטייה כדין פהב"כ, ואף שבצקה דומה יותר ללחם, שהוא בצק עבה ואין בו הרבה שמן או סוכר, כיוון שהיא דקה ויעודה לאכילת ארעי וכדי לתת בה מילוי, דינה כפהב"כ."
הלכה זו כבר מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה – https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-01-11 21:21:38
בשר בחלב
שלום! יש לי 2 תבניות אפייה קרמיות. אחד היה מיועד לחלב ואחד לבשר. המנקה הלא יהודייה באה וערבבה אותם ועכשיו אני לא יודע איזה מהם בשר ואיזה חלב. אם יעברו 24 שעות, האם אפשר לומר ספק דרבנן לקולא ואז אפשר לייעד אותם שוב אחד לחלב ואחד לבשר או שאין פתרון? אני די בטוח שמעולם לא השתמשתי באף אחד מהם לבשר ממש.
צריך להכשיר את שניהם על ידי הכנסתם (אפשר ביחד) לתנור וחימומו על החום הגבוה ביותר למשך 20-30 דקות.
2025-01-10 17:38:11
האם מותר לספרדי לעשות כהרמא איפה שחולק על השוע
שלום לכבוד הרב, אני לומד בספרי פניני הלכה, ולפעמים כשיש מחלוקת בין הרמא לשו”ע הרב מלמד מביא את שתי הדעות, היינו שאפשר לעשות כמו איזה מהם שרוצים. ואני ספרדי, אז האם מותר לי לעשות כהרמא במקום שחולק על השו”ע? כי הרי אבותי נהגו כהשו”ע, אז יש בזה משום ”אל תטוש תורת אימך”?
מחלוקת בין הרמ"א לשו"ע אינה מצביעה בהכרח על מחלוקת אשכנזים-ספרדים, שכן פעמים רבות מאוד פוסקים אשכנזים מכריעים כשו"ע ופוסקים ספרדים כרמ"א. הרב מלמד לומד את כל הסוגיה על פוסקיה הרבים, ולפי זה מכריע האם שייך לחלק בין העדות או לא. נדיר שאין הכרעה לפחות בסגנון מסוים. יש לציין שהוצאנו כעת ספר נפלא שמביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד. ניתן להזמינו כאן:
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-01-09 21:31:53
תרומות ומעשרות
האם ניתן לעשר פירות שנחתכו? האם אפשר להוסיף אותם לפירות שלמים ולעשר יחד? כלל הפירות מעץ בגינה תודה
אין חילוק בהלכות מעשר בין פירות שלמים לחתוכים
2025-01-09 13:10:07
הצטרפות לתפילה באמצע עמידה
עד מתי יכול להצטרף לתפילת עמידה ויחשב לו כתפילה בציבור?
כל עוד אפשר לומר שהציבור בהתחלת התפילה, נחשב שהתחיל איתם, וכפי שמובא בספר קיצור פניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d) – "טוב להתחיל עם הציבור ביחד את תפילת שמונה עשרה, אמנם גם אם הקדים או איחר בכמה ברכות, נחשב כמתפלל במניין. ואם איחר יותר, ימתין ויתפלל את תפילת הלחש שלו יחד עם החזן בחזרת הש"ץ, או כשהציבור מתפלל מוסף. ואם אין הדבר אפשרי, יתפלל עמידה בעוד שהציבור עוסק באמירת פרקי התפילה, ותהיה לו בזה מעלה מסוימת."
2025-01-09 10:25:06
צום י בטבת
האם אישה שבעלה במילואים ויש לה כמה ילדים קטנים (מעל שנתיים) שהצום מקשה על הטיפול בהם, צריכה לצום בעשרה בטבת?
ההיתר לא לצום הוא למעוברת, מניקה, או יולדת עד שלושים יום, ויש מקלים עד 24 חודשים מהלידה. אם עברו 24 חודשים, צריך לצום, שכן אין היתר לא לצום לאישה שאין לה בעל שיעזור לה (יש רבות כאלה כידוע: גרושה, אלמנה, חד הורית, אישה שבעלה עושה עסקים בחו"ל או נמצא במילואים). להרבה אנשים לא קל לצום, וכדאי מאוד לראות בזה חובה קדושה, שהרי כולנו יודעים שבית המקדש לא בראש מעייננו ביום יום, אז כדאי לפחות כמה ימים בשנה להצטער קצת על כך שעדיין לא הצלחנו לבנות אותו.
זה צום מאוד קל, הוא בסך הכל 12 שעות, ואפשר לקום בחמש כדי לשתות שתי כוסות מים, ואז הוא עוד יותר קל.
הלכה זו מובאת בפניני הלכה זמנים. אביא לך מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה
הפטורים מהצום
י. מעוברת ומניקה: משעה שהאישה יודעת שהיא בהריון, היא פטורה מהצומות הקלים. וכן המניקה את בנה, פטורה מהצומות הקלים גם כאשר התינוק מקבל מזון נוסף.
יא. יולדת: משעה שאחזו באישה חבלי לידה, או משעה שצריך להבהילה לבית החולים, פטורה מהצום עד שלושים יום אחר הלידה, אף שאינה מניקה. והרוצה להקל ולא לצום בצומות הקלים עד עשרים וארבעה חודשים אחר הלידה, אף שאינה מניקה, יש לה על מי לסמוך. גם מי שהפילה את עוברה ומרגישה חולשה, פטורה מהצום במשך שלושים יום מההפלה.
2025-01-09 10:19:21
הטמנה בשבת
שלום לרבנים האם מותר לשים חלה מתחת למגבת שעל הסירים שעל הפלטה? או שמא יש בזה הטמנה?
כמו שמותר לשים כיסוי על סיר כך מותר לשים על חלה. העיקר הוא שהכיסוי לא יעטוף את הסיר או החלה מכל הצדדים, אלא יש להרים קצת מהכיסוי. יש לציין שאיסור הטמנה קיים רק כאשר יש מגע שלם בין הסיר או החלה ובין הדבר שעוטפו. דין זה מובא בפניני הלכה שבת פרק י (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).
אביא לך את מסקנת ההלכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)
הטמנה
כז. אסרו חכמים לעטוף תבשיל במגבת וכדומה מכל צדדיו, אפילו שהוא מוכן לאכילה. אם התבשיל לא מונח על מקור החום (פלטה וכד'), האיסור רק בשבת. ואם הוא מונח על מקור החום, האיסור גם בתבשיל שמניחו לפני שבת. ובכל מקרה מותר לכסות תבשיל ולהשאיר מקום מועט שאינו מכוסה. וצריך להיזהר שלא להניח בשבת על התבשיל מגבת לחה, באופן שיכולה להגיע לחום שהיד סולדת בו (להלן יג, טז).
כח. סיר שאינו על מקור חום שהוטמן מכל צדדיו לפני שבת במגבת וכדומה, מותר להוסיף עליו בשבת עוד כיסויים כדי לשמור על חומו, או להחליף את הכיסוי שעוטף אותו. וכן אם הכיסוי נפל בשבת, מותר להחזירו.
כט. מותר למלא בשבת תרמוס במים חמים, שאין הכנסת דבר חם לתוך כלי נחשבת הטמנה. וכן מותר להניח בתוך סיר החמין שקית ובה אורז או מאכל אחר שאין רוצים שיתערבב בתוך שאר החמין, שאין איסור בהטמנת אוכל בתוך אוכל.
2025-01-07 15:21:08