חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
משפחה
האם מותר לאשתי להביא לי תינוק מיד ליד שבוע אחרי לידה?
אם יש צורך להעבירו ואין דרך פשוטה להניחו על המיטה וכד' – מותר.
הלכות נידה מבוארות בפניני הלכה טהרת המשפחה. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור של פניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא:
"תינוק שיודע להושיט את ידיו כדי לצאת מחיק אימו אל אביו או להיפך, מותר לסייע בידו לעבור תוך זהירות מנגיעה. ובשעת הצורך, גם כאשר התינוק קטן ואין דרך קלה להעבירו תוך הנחתו בעגלה או במקום אחר, מותר להעבירו מיד ליד תוך זהירות מנגיעה. כך יעשו זוג שביקשו מהם להעביר את התינוק לקראת ברית המילה ('קוואטר') ואינם מעוניינים לסרב. נכון שלא לנשק תינוק כשהוא בחיק השני.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-27 05:31:28
סליחות
שלום כבוד הרב, האם מותר לספרדי להתחיל לומר סליחות עם האשכנזים (גם בזמן וגם בנוסח) ?
כן. סליחות זה מנהג שאינו חובה. אמנם לכתחילה נכון להשתדל לעשות כפי מנהג אבות, אבל אם הדבר קשה, אפשר להקל.
עניין זה מבואר בפניני הלכה. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
סליחות
ב. אף שלא תקנו לומר סליחות כחובה, רבים נוהגים בכך. מנהג יוצאי ספרד לומר סליחות מ-ב' אלול עד יום כיפור, ומנהג יוצאי אשכנז להתחיל לומר סליחות במוצאי שבת שלפני ראש השנה ועד יום כיפור. למנהג זה, אם ראש השנה חל ביום חמישי או שבת, מתחילים לומר סליחות במוצאי השבת הסמוכה לראש השנה, ואם ראש השנה חל ביום שני או שלישי, מתחילים לומר סליחות במוצאי השבת של השבוע הקודם.
ג. משעת חצות הלילה מתחיל הזמן הראוי לאמירת הסליחות. הזמן הטוב ביותר הוא לקראת סוף הלילה באשמורת הבוקר, שאז היא שעת רחמים ורצון. ורבים נוהגים לאומרן לפני תפילת שחרית. לא אמרן לפני התפילה, יכול לאומרן כל היום, ועדיף להקדימן לתפילת מנחה (דין המתקשה לאומרן, להלן ט).
ד. אומרים סליחות במניין כדי לומר י"ג מידות רחמים, שהם שיאה של תפילת הסליחות. ואם בזמן שנקבע עוד לא התאסף מניין, יתחילו באמירתן בלא קדיש וידלגו על י"ג מידות וההקדמה שלפניהן. וכשיתקבץ מניין יאמרו שלושה פסוקים, חצי קדיש, וימשיכו כסדר תוך אמירת י"ג מידות בין התפילות והפיוטים שנשאר לאומרן.
ה. האומר את הסליחות ביחיד, ידלג על י"ג מידות או שיקראן בניגון טעמים. ויש נוהגים שהיחיד מדלג גם על התפילות שבלשון ארמית.
ו. לכתחילה עדיף שחתן או בעל ברית לא ישתתפו באמירת הסליחות בציבור. אמנם גם אם הם נמצאים, אומרים וידוי ונפילת אפיים.
ז. המתקשה לעמוד בסליחות במקומות שנוהגים לעמוד, רשאי לשבת, ויתאמץ לעמוד באמירת וידוי וי"ג מידות וכשפותחים את הארון. ומי שגם זה קשה לו, רשאי לשבת במשך כל הסליחות.
סדרי עדיפויות באמירת הסליחות
ח. כאשר זמנם של המתפללים קצר, יאמרו את עיקר הסליחות, ויוסיפו מהפיוטים לפי הזמן הנותר. עיקר הסליחות הם: 'אשרי', חצי קדיש, "לך ה' הצדקה", "שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו", י"ג מידות רחמים, וידוי, "אשמנו מכל עם", "עננו אבינו עננו", "ה' עשה למען שמך", נפילת אפיים, קדיש תתקבל.
ט. מי שמתקשה לומר סליחות, נכון שיתאמץ יותר לאומרן בעשרת ימי תשובה. ומי שאמירתן מאוחר בלילה או מוקדם בבוקר תגרום לו עייפות שבגללה לא יוכל למלא את חובותיו בעבודתו, גם בעשרת ימי תשובה עדיף שלא יאמר סליחות.
י. גם אם אמירת הסליחות היא על חשבון זמן לימוד התורה, ראוי לאומרן. אבל מי שאמירתן תגרום לו לאבד זמן לימוד ארוך יותר מאשר משך הזמן המוקדש לסליחות, מפני ששינוי הסדרים יגרום לו אחר כך לחוסר ריכוז, מוטב שלא יאמר סליחות או שיאמר אותן במשך היום ביחיד.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-26 06:38:55
צום לאחר תרומת כליה
נתבקשתי לשאול: אם מישהו תרם כליה, ע"פ הנחיות הרופאים מומלץ לא לצום שנה. בין כך ובין כך, אסור לו להתיבש. מה הדין בצומות הקלים, ומה הדין בתשעה באב (יש הבדל בין נדחה לרגיל), ומה הדין ביום הכפורים, לענין שתיה (ואף אכילה)?
כדי לא לצום ביום כיפור צריך להיות מדובר על ספק פיקוח נפש, כלומר שאם לא יצום יש חשש שימות. מקרה של כליה – יש חשש שהגוף לא יעמוד בעומס של צום 24 שעות ויקרוס או שהכליה תקרוס ובעקבות כך אדם יבוא לידי סכנה. כדי להתיר דבר כזה לא מספיק שתהיה המלצה רפואית כללית, אלא צריך לשאול רופא ירא שמים האם אכן יש חשש כזה במקרה הנכחי ולאחר שהאדם כמובן יכין עצמו יפה יפה על שתייה מרובה שלושה ימים קודם הצום.
כדי לא לצום בתשעה באב הדין יותר קל, שכן כל חולה פטור מהצום גם אם אין חשש סכנה, וק"ו בשאר הצומות. גם בזה צריך לשאול רופא ירא שמיים האם אכן יש חשש לצום (במקרה הקרוב מדובר על צום גדליה שהוא צום קצר יותר).
מי שאין לו רופא ירא שמיים כדי לשאול אותו מה מצבו לפי בדיקות דם עדכניות, אני יכול לתת לו מספר טלפון של רופא כזה.
דינים אלו מבוארים בפניני הלכה, אביא לך אותם הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
ז – דיני הצומות הקלים
חולים
ו. חולה שסובל עד שנחלש מאוד ונצרך למנוחה משמעותית מחמת מחלתו, פטור מהצום. אבל מי שאינו חולה, אף שהצום גורם לו לחולשה כזו שנצרך לשכב על מיטתו, צריך לצום, שהרי תחושה זו תחלוף תוך שעות ספורות לאחר הצום. ורק מי שנחלש כל כך מחמת הצום, עד שהתחיל להיות ממש חולה, פטור מהצום.
ז. אדם חלש שיודע שיש חשש סביר שהצום יגרום לו לחלות, פטור מהצום. לכן הסובל מאולקוס פעיל או מיגרנה חזקה, והצום עלול לעורר את מחלתו, ואין תרופה שתוכל למנוע זאת, פטור מהצום. וכן דין חולה סוכרת שנאלץ לקחת אינסולין, או הסובל מאבנים בכליות שצריך לשתות הרבה מים. אמנם מי שסובל מלחץ דם, אינו נחשב חולה ויכול להתענות אם לא קיבל הוראה רפואית אחרת. ובכל מקרה של ספק, יש לשאול רופא ירא שמיים.
ח. הפטור מהצום יכול לאכול ולשתות כהרגלו, אבל לא יתענג במאכלי מותרות.
ט. הנצרך ליטול תרופה, מותר לקחתה בצום. וכן מי שהצום עלול לגרום לו צער, מותר לבלוע גלולות שאין להן טעם טוב, כדי להקל מצערו. אם יכול, יבלע או ילעס את הגלולה בלא מים, ואם לא יכול, יערב במעט מים טיפת סבון שיפגום מאוד את טעמם עד שלא יהיו ראויים לשתייה, ובעזרתם יבלע את הגלולה.
ח – אכילה ושתייה ביום הכיפורים
איסור אכילה ושתייה
א. כל האוכל או שותה אפילו כלשהו ביום הכיפורים עובר באיסור תורה, ואם אכל במזיד כשיעור תמר גדול (כותבת הגסה), או שתה 'כמלא לוגמיו' (להלן, ח), חייב כרת, ובשגגה חייב קרבן חטאת. כיוון שכך, גם חולה שסובל מאוד, כל זמן שלא נשקפת סכנה לחייו, אסור לו לאכול או לשתות אפילו כלשהו. ואף דרך זונדה או עירוי אסור לקבל מאכל ומשקה, גם אם בשל כך יצטרך לשכב במיטתו כל היום. וישתדל להתפלל כפי יכולתו, ויקפיד לומר לפחות וידוי אחד (לעיל ז, ה; ח).
נטילת תרופות
ב. הנצרך לקחת גלולות מספר ימים ברצף, או החש בצער משמעותי שלא מחמת הצום, או החש בצער גדול מחמת הצום – מותר לבלוע גלולות לרפואתו או להקלת צערו, ובתנאי שאין בהן טעם טוב ושיבלע אותן בלא מים. מי שאינו יכול לבלוע אותן בשלמותן, ילעס את הגלולה ויבלע, או יערב במעט מים טיפת סבון שתפגום מאוד את טעמם, ובעזרתם יבלע את הגלולה.
ג. מותר למי שסובל מכאבי ראש עזים בגלל חסרון הקפה, ליטול גלולות שיש בהן קפאין או גלולות להפגת כאבי ראש. וכן מותר לסובלים ממיגרנה להקדים וליטול גלולות כדי למנוע התפרצות של כאבי ראש חזקים. ובמקרה של חשש סכנת נפשות, פטורים מהצום (עי' פניני הלכה, 3).
ד. מותר ליטול לפני הצום גלולות שמקילות על הצום, אך לא גלולות שיוצרות הרגשה טובה במיוחד כדוגמת כדורים חזקים לשיכוך כאבים שיש בהם סם. אבל מי שצריך ליטלם מסיבה רפואית כדי למנוע כאבים עזים, רשאי ליטלם אף במשך הצום.
חולה שיש בו סכנה
ה. חולה שהצום עלול לגרום למותו או להחליש את התמודדותו עם מחלה מסוכנת, חייב לאכול ולשתות בצום כדי צורכו. וגם אם ברור שלא נותרו לחולה ימים רבים לחיות, כל זמן שהצום עלול לקרב את מותו, יאכל וישתה כפי צורכו. והנמצא בספק סכנה ומחמיר על עצמו שלא לאכול ולשתות – חוטא. אבל אם חשש הסכנה רחוק ולא סביר, אסור לאכול ולשתות.
ו. על החולה לשאול בעניין זה רופא ירא שמיים שאפשר לסמוך עליו שאינו חששן מדי ואינו מזלזל בחובת הצום. ואם חטא ולא התייעץ לפני יום הכיפורים עם רופא ירא שמיים, בלית ברירה יאכל וישתה על פי הוראת הרופא ששאל.
ז. חולה שמרגיש שהוא נמצא בספק סכנה וכדי להינצל עליו לאכול ולשתות בצום; גם אם הרופאים סוברים שאין במצבו סכנה, עליו לשתות ולאכול, ובתנאי שיש הגיון בדבריו, כגון שאין זו מחלה ידועה ואינו מוכר כחששן גדול. וכן הדין לגבי בריא שנחלש מאוד ביום הכיפורים ומרגיש שהוא עומד לאבד את הכרתו ולמות. אלא שהואיל ולעיתים הצורך הוא פסיכולוגי בלבד, יטעם בתחילה מעט, ורק אם לא התאושש ימשיך לאכול ולשתות לשיעורים (כמבואר בהלכה הבאה). ואם גם בזה דעתו אינה מתיישבת, יאכל וישתה עד שדעתו תתיישב ויצא מכלל סכנה.
אכילה ושתיה לשיעורים
ח. אף שכל אכילה ושתייה אסורה מהתורה ביום הכיפורים, כאשר החולה המסוכן אינו חייב לשתות ולאכול בדחיפות כמות גדולה, עדיף שישתה ויאכל בהפסקות פחות משיעור האכילה והשתייה שמתחייבים עליו כרת, כדי למעט באיסור. כלומר, יאכל כל פעם פחות מגודל של תמר גדול (שגודלו קצת יותר מחצי ביצה), וישתה כל פעם פחות מכמות המשקה שנכנסת לחלל פיו כשלחי אחת מלאה (לכתחילה יש לבדוק זאת לפני כניסת הצום).
לכתחילה יאכל וישתה כמות מעטה זו כל תשע דקות, ואם צריך לאכול ולשתות יותר, יפסיק שבע דקות, ואם צריך יותר, יפסיק ארבע דקות. ובשתייה, אם צריך לשתות יותר, יסתפק בהפסקה של דקה.
ט. כאשר יש חשש שהשתייה והאכילה לשיעורים תגרום להתרשלות כלשהי בחיזוקו של החולה המסוכן, עליו לשתות ולאכול כרגיל. לכן כאשר היולדת עייפה, מוטב שתשתה כרגיל כדי שתוכל לישון ברציפות, ולא תצטרך להישאר ערה על מנת שתספיק לשתות כפי צורכה לשיעורים.
גם חולי סכרת שלא נמצא למצבם פתרון יציב, צריכים להיזהר בזה מאוד, ואם יש חשש שבעקבות האכילה לשיעורים יתרשלו ולא יאכלו כפי צורכם, יאכלו ברציפות. ועדיף שיתפללו במניין בבית הכנסת ויאכלו כל כמה שעות יותר מ'כשיעור', מאשר יהדרו באכילה לשיעורים ולא יבואו לבית הכנסת. גם ילדים שלא צמים, יאכלו וישתו כרגיל.
דיני אכילת חולים מסוכנים וילדים
י. המותרים לאכול ולשתות ביום הכיפורים, יאכלו וישתו דברים ערבים ומזינים, שהוא כיום טוב, אמנם לא יאכלו וישתו יותר מכדי הצורך לחיזוק גופם, ומי שיכול להסתפק בשתייה, לא יאכל.
יא. לא עושים קידוש ולא בוצעים על לחם משנה גם כשיום הכיפורים חל בשבת. הנוטל ידיו ללחם, ייטול רק את אצבעותיו. והרגיל במים אחרונים, רשאי ליטול גם ביום הכיפורים.
יב. השותה לשיעורים, לא יברך ברכה אחרונה, כיוון שבכל פעם שתה פחות מרביעית. והאוכל לשיעורים, רק אם אכל כמות של חצי ביצה תוך פחות משבע דקות, יברך ברכה אחרונה.
יג. המברך 'מעין שלוש' צריך להזכיר את יום הכיפורים, והמברך ברכת המזון צריך לומר 'יעלה ויבוא' ולהזכיר את יום הכיפורים, ואם חל בשבת יאמר גם 'רצה'. שכח ולא הזכירם, אינו חוזר.
יד. מותר להעלות לתורה בשחרית חולה מסוכן שנאלץ לאכול ביום הכיפורים, אבל בקריאה של תפילת מנחה עדיף שלא להעלותו, אלא אם כן אכל ושתה לשיעורים. כמו כן, חזן קבוע שנאלץ לאכול ולשתות לשיעורים, רשאי להמשיך להיות שליח ציבור.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-25 11:21:50
אורך ורחוב ציצית
שלום כבוד הרב, אני תוהה לגבי אורך ורוחב ציצית. בעבר לבשתי מידה מסוימת (כיום היא 51 ס"מ רוחב 125 אורך) וזכור לי שהמידה הזו הייתה קטנה עלי באורכה. ישנה מידה מעליה שהיא קצת מסורבלת בשבילי.. השאלה: מה המינימום אורך ורוחב שצריכה להיות ציצית? האם זה באמת משנה אם היא לא תכסה את כל הגוף שלי עד למטה ממש? תודה רבה.
מעיקר הדין בגד הציצית צריך לכסות את רוב החלק העליון של הגוף, כלומר להגיע עד הטבור. ילד בגיל תשע בערך – 22.8 רוחב 45.6 אורך, ילד שעבר בר מצווה – לכתחילה עדיף רוחב 34.2 (שלושת רבעי אמה) ואורך 68.4. וילד יותר גדול בגופו – המהודר רוחב 45.6 (אמה) ואורך 90.2.
מקורות כאן: https://www.yeshiva.org.
ספר קיצור הלכה כאן – https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-25 08:04:15
בישולים גויים במסעדות כיום
שלום לעונה התשובות באתר – הרב אורן מצא שליט"א. לא ברור לי לגמרי לשיטת הרב מלמד שליט"א אם מותר לספרדי לאכול במסעדה עם תעודת כשרות רגילה (ולא מהדרין) שבישולי הגויים שם רק לשיטת הרמ"א לכאורה זה מחלוקת מפורשת בשוע שאוסר זאת אך בכל זאת כותב הרב "שבדיעבד יש להורות לבני כל העדות כדעת המתירים" (כשרות ב, כח, י) אשמח להסבר של הדברים בבקשה גדולה (מהו גדר של בדיעבד וכו') תודה רבה רבה לרבנים על כל העזרה!!
לגבי מסעדה, התשובה כתובה במפורש באותה פסקה עליה אתה שואל (פניני הלכה כשרות ב כח, ח), שם מבואר שההיתר מבוסס על כך שגם לדעת הנוהגים כשו"ע, י"א שכאשר הגוי מבשל לרבים ואין לו קשר לסועדים, בשעת הצורך אפשר להקל (יבי"א ח"ט יו"ד ו). "
"כיוון שכיום בני כל העדות חיים יחד, ובני עדות המזרח וצפון אפריקה נהגו להחמיר, למרות שהדין מדרבנן, לכתחילה יש להורות לבני כל העדות כדעת המחמירים. ובדיעבד, כיוון שהדין מדברי חכמים, יש להורות לבני כל העדות כדעת המתירים. ובמקומות שבהם אין קִרבה אישית בין המבשל לסועדים, כגון במטבח ציבורי או במסעדה שהטבח אינו יוצא בה אל הסועדים, אפשר מלכתחילה להעניק כשרות רגילה כדעת המקילים, אבל 'כשרות מהדרין' אפשר להעניק רק לנוהגים כדעת המחמירים."
לגבי שאלתך באופן כללי האם הנוהגים כשו"ע יכולים להקל כרמ"א בדיעבד – כאן יש הוראה חשובה מאוד, וכפי שפתח הרב את הפסקה הנ"ל היא נובע מכך שאנחנו חיים ביחד, וממילא לא שייך בדיעבד לא לאכול ממאכלי האחים שלנו כאשר בסופו של דבר הם עשו לפי מחצית מגדולי ישראל שבתקופת הראשונים והאחרונים והדין דרבנן.
מה זה דיעבד? אחד משניים: או שהדבר כבר נעשה, או שנקלענו לסיטואציה מביכה שבה הכלל של דרך ארץ ובין אדם לחברו שהוא דאו' גובר על דקדוק השנוי במחלוקת בדין דרבנן.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-23 18:49:25
דופן סוכנ
שלום רב. האם דופן סוכה העשויה מקנים עומדים וצפופים (עם רווחים קלים הנובעים מעקמומיות הקנים) יש שם של לבוד או דופן מלאה?
דופן מלאה. בלבוד יש רוב אוויר.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-21 16:32:12
ברכות הנהנין
שלום. מבקש לברר מה מברכים על כנאפה? תודה ויום טוב
מזונות
ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
עיקר וטפל כשיש בתערובת מיני דגן
ז. תערובת שנחשבת כמאכל אחד ויש בה מין דגן, הוא העיקרי וברכת המאכל 'מזונות', כגון עוגה שמיעוטה קמח ורובה שמן, ביצים, סוכר ושוקולד. וכגון פשטידת ירקות שעירבו בה מעט קמח כדי להשביח את טעמה או לשביעה (דין ברכה אחרונה לעיל י, טז-יח).
ח. כאשר מין הדגן ניתן במאכל רק כדי להדביק את מרכיביו, או לתת לו נפח ומרקם מסוים, ולא כדי לתת בו טעם או להשביע, הדגן טפל וברכת המאכל נקבעת לפי המינים האחרים. לכן פשטידת ירקות שעירבו בה קמח רק כדי להדביק את הירקות, ברכתה 'האדמה', וקציצת דג או בשר שעירבו בה פירורי לחם כדי להגדיל את נפחה ולעשותה רכה, ברכתה 'שהכל'.
ט. כאשר חתיכות התערובת ניכרות כל אחת לעצמה אך אינן גדולות, ובדרך כלל עולים בכף משני המאכלים, יש ספק האם תערובת זו נחשבת כמאכל אחד (לעיל, ה). לכן האוכל חמין (טשולנט) שיש בו גריסים יחד עם חתיכות תפוחי אדמה ובשר, צריך לקחת מעט מכל מאכל ולברך עליו ברכה ראשונה. אם אכל 'כזית' מהגריסים יברך 'על המחיה', ועל שאר המינים יברך 'בורא נפשות' רק אם אכל מהם 'כזית' בפני עצמם או שלא אכל 'כזית' מהדגן (דין מרק, להלן יז).
מאכלים שונים
י. על שניצל עוף או דג מברכים 'שהכל', כיוון שציפוי הדגן מבחוץ ומועט. וכן על חצילים מטוגנים שמצופים בקמח או פירורי לחם, מברכים 'האדמה'. אבל על קובה, שהיא קציצה שיש לה מעטה עבה של בצק ובתוכה בשר, כיוון שיש לבצק חשיבות עצמית, ברכתה 'מזונות'. וכן דין שטרודל שמילאו אותו בבשר, ובלינצ'ס שמילאו אותו בגבינה או ירקות מרוסקים, ובוטנים אמריקאים המצופים בשכבה עבה של קמח. ובסוף יברך 'על המחיה' אם אכל מהבצק 'כזית', ואם לא היה בו 'כזית', אבל ביחד עם הבשר או הגבינה והירקות אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות' (כמבואר לעיל פרק י, כג).
יא. חטיף המורכב מוופל שסביבו שכבת שוקולד, כגון 'כיף כף' ו'פסק זמן', ברכתו 'מזונות'. ואם עבורו השוקולד עיקר והוופל רק נועד להעמידו וליצור לו מרקם מיוחד ונכסס, יברך 'שהכל'.
יב. על בוטנים מסוכרים מברכים 'האדמה', ועל שקדים מצופים בשוקולד מברכים 'העץ', כיוון שהשכבה דקה ובטלה לפרי. אבל על סוכריה שיש בתוכה שקד מברכים 'שהכל', כיוון שהציפוי עבה ועיקרי. וכאשר מסופק האם הפרי עיקר או הציפוי, יברך 'שהכל' (כמבואר לעיל, ו).
יג. מוסקה הוא מאכל העשוי מפרוסות חצילים ממולאות בקציצת בשר, וכיוון שקשה לקבוע איזה מהם חשוב יותר, יברך תחילה על החצילים לבד ועל הבשר לבד, ואחר כך יאכלם יחד. על פלפל ממולא באורז ומעט בשר יברך 'מזונות', מפני שהאורז עיקר. ואם הפריד את המילוי מהפלפל כדי לאכול כל אחד מהם בנפרד, יברך על המילוי 'מזונות' ועל הפלפל 'האדמה'.
יד. מעט אגוזים המונחים על גלידה כדי להטעימה, בטלים לגלידה. אבל אם לפני שאוכל את הגלידה רוצה לאכול מהם לבדם, יברך עליהם 'העץ'.
קרקר ומה שעליו
טו. המורח גבינה או חומוס על קרקר, גם אם מרח שכבה עבה, כל זמן שהממרח נועד להטעימו, הוא טפל לקרקר. וכן הדין אם הניח על הקרקר נקניק כדי להטעים את הקרקר. ואם לא אכל מהקרקר 'כזית', אבל יחד עם הנקניק אכל 'כזית', כיוון שהם מאכל אחד יברך 'בורא נפשות' (כמבואר בפרק י, יח).
הרוצה לאכול את הנקניק מצד עצמו, ומניחו על הקרקר כי כך טעים לו יותר לאכול את שניהם יחד – אין אחד מהם טפל לחברו, ויברך עליהם לחוד ברכה ראשונה וברכה אחרונה (אם אכל מכל אחד 'כזית'). וכן הדין אם אוכל את הקרקר עם חתיכת דג או עם הרבה גבינה או עם הרבה ירקות.
המסופק האם המאכל טפל לקרקר, יברך תחילה על מעט משניהם בנפרד (ולגבי ברכה אחרונה עי' לעיל, ה).
מאכל המורכב מבצק שעליו גבינה או גלידה
טז. עוגה שתחתיתה בצק ועליה דברי מתיקה כפירות או גבינה, כיוון שהכל נאפה יחד, הרי זה מאכל אחד וברכתו 'מזונות'. אם אכל מהבצק שיעור 'כזית', יברך 'על המחיה', ואם לא אכל ממנו 'כזית', אבל ביחד עם המילוי אכל שיעור כ'זית', כיוון שהם מאכל אחד יברך 'בורא נפשות' (כמבואר בפרק י, יח).
אבל אם אפו תחילה בסיס מבצק ואחר כך הניחו עליו קצפת או גלידה או גבינה או ג'לי, כגון קרמבו וגלידה בגביע, צריך לברך על כל אחד את ברכתו בתחילה ובסוף (כמבואר לעיל, ה). אמנם אם הבצק עוטף את כל הגלידה, כמו בגליליות, אף שלא נאפו יחד נחשבים מאכל אחד שברכתו 'מזונות'. ועל קסטה, שהיא גלידה בתוך שני ביסקוויטים, יש ספק, לפיכך יברך על כל מאכל בנפרד ויטעם ממנו מעט (ברכה אחרונה על גלילית וקסטה, כדין עוגה לעיל).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-21 10:13:21
נוסח תפילת שמונה עשרה
אני חצי אשכנזי וחצי ספרדי זוכר את תפילת שמונה עשרה בעירבוב נוסחים האם עדיף שאתפלל מתוך סידור בנוסח אחיד או בעצימת עיניים
אין להתפלל תפילת שמונה עשרה בנוסח מעורבב שאתה המצאת. לכתחילה, כמו בכל המנהגים גם בנוסח התפילה, נוהגים כמנהג האבא כמבואר בפניני הלכה תפילה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-21 10:11:39
קניה בחנות שפתוחה בשבת
האם בשעה שכל החנויות כבר סגורות , ניתן לקנות מצרך נדרש -בחנות שפתוחה גם בשבת ?
מותר. שכן שמצד הדין מותר לקנות בחנות שפתוחה בשבת, מפני שרק אם ציבור שלם של הקונים שם יתאגדו יחד ולא יקנו, היא לא תפתח בשבת, אבל בדרך כלל לא ניתן לאגד ציבור לכך, וממילא נמצא שהקנייה שלך לא נחשבת למסייע לדבר עבירה. אלא שלמרות זאת לכתחילה עדיף שלא לקנות בחנות שפתוחה בשבת, כי נראה הדבר שלדתיים זה לא אכפת, וכפי שמוכרים אומרים בפועל: "קונים אצלי הרבה דתיים". ועוד, שבכל קנייה בחנות כזו, יש בכדי חיזוקה שלה החנות, וממילא החלשתה של חנויות אחרות.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-20 21:10:16
שאלה קטנה
כתבתם שהרמא כתה שמי שמוזמן לסעודת הברית ולא מגיע מנודה, אבל האמת שכתוב שאם הוא לא 'אוכל' בברית הוא מנודה. משמע שיכול להגיע ולא לאכול ואעפ"כ יחשב מנודה חס ושלום
יישר כח על הדיוק. אמנם נראה שאם יש לו תירוץ טוב לא לאכול, דינו כמי שיש לו תירוץ טוב לא להגיע לסעודה, שאינו נחשב מנודה. ממילא דיוק זה יוצא לא מעשי.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-20 20:38:04
בישול על ידי גרמא בשבת
בפניני הלכה שבת, י, כא, כתוב: "ואם התנור מופעל על ידי שעון שבת, מותר בשעה שהתנור קר להניח בו מאכלים שנתבשלו כל צרכם, כדי שיתחממו כאשר התנור יתחיל לפעול. " האם מדובר דווקא במאכלים יבשים, או גם במאכל לח?
ההיתר הוא על פי שאר כללי בישול בשבת שלמנהג רוב ישראל הוא רק במאכלים יבשים, שכן ודאי שלא יהיה דין חימום בתנור קל מדין חימום על פלטה. כמו כן, כשם שגרמא אסור בשאר איסורי השבת, כך הוא אסור בדין בישול, ולכן אף שמניח את המאכל בתוך השבת בתנור או פלטה מכובים, הדבר אסור.
אם כבר שאלת, אביא לך בנושא זה קצת מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה ( https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9 ):
השהיית תבשיל על האש לפני שבת
יט. אש גלויה: אסור להשהות לפני שבת תבשיל שלא הגיע למחצית בישולו, על אש הגז או כיריים חשמליות או בתנור אפייה, שמא יבוא להיטיב את האש לאחר כניסת השבת לצורך סעודת שבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. ולכתחילה ראוי להשהות רק תבשיל שמוכן לאכילה וכל התעסקות באש או במאכל תפגום בטעמו. וכן דין השהייה במכונה לאפיית לחם ובסיר לבישול איטי (קראק-פאט). בדיעבד שהשהה מאכל שלא הגיע לחצי בישולו על אש גלויה אך יציבה (ככל הדוגמאות הנ"ל), יכול לאכול את תבשילו.
כ. אש מכוסה: גם אם התבשיל לא הגיע למחצית בישולו, ניתן להשהותו לפני שבת על ידי כיסוי האש, כגון שיניח טס נחושת על אש הגז, או יחמם על פלטה של שבת, או יכסה את כפתורי התנור, וכך אין חשש שיבוא להיטיב את האש. והטוב ביותר, שכל המאכלים יהיו מבושלים לגמרי לפני כניסת השבת, כדי שאם יהיה צורך יוכל להזיז את הסיר למקום יותר חם על הפלטה, או שאם יפתח את הסיר או דלת התנור יוכל לסוגרו. כמו כן, טוב להקפיד שהמים שבמיחם ירתחו לפני כניסת השבת.
כא. שעון שבת: מעיקר הדין מותר להניח על הפלטה לפני כניסת השבת מאכל לא מבושל, ולכוון את שעון השבת שידליק את הפלטה בתוך השבת לפני הסעודה, כדי שלקראת הסעודה המאכל יתבשל. וכן הדין לגבי אפיית מאכל בתנור אפייה ולחם במכונה לאפיית לחם, ובתנאי שיכסה את כפתורי ההפעלה. ויש שאסרו זאת, שמא יבוא לידי בישול גמור בשבת.
הנחה והחזרת תבשיל על האש בשבת
כב. הנחה: מותר לחמם בשבת רק מאכל מבושל שמוכן לאכילה, ורק על אש מכוסה באופן שניכר שאין פעולתו דומה לפעולת בישול. לכתחילה טוב להחמיר ולהניח על הפלטה או על טס המתכת שעל אש הגז, חוצץ נוסף עם חלל מועט, כצלחת הפוכה, ועליו יניח את התבשיל. והרוצה להקל, רשאי להניח את התבשיל ישירות על הפלטה, כיוון שאין הדרך לבשל עליה, ויש נוהגים להקל גם בטס מתכת במקום שאין רגילים לבשל עליו בימות החול.
כג. החזרה: המוריד בשבת תבשיל שהיה מונח על אש הגז לפני השבת, אם רוצה להחזירו עליה, חייב לכסותה בטס מתכת ולוודא שהתבשיל מוכן לאכילה. וגם למנהג המחמירים המוזכר לעיל, לא צריך להניח על הכיסוי חציצה נוספת אם ישמור על שלושה תנאים כדי שיהיה ברור שמחזיר תבשיל שהיה מונח על האש לפני שבת, ולא מניח תבשיל חדש בשבת: א – שלא יניח את התבשיל על הרצפה. ב – שתהיה דעתו להחזירו. ג – שידו תמשיך לאחוז בו.
וכן דין הרוצה להחזיר תבשיל לפלטה. ובדיעבד כשיש צורך גדול, גם למנהג המחמירים מותר להחזיר את התבשיל ישירות לפלטה ולטס הנחושת, אף שלא התקיימו שלושת התנאים הללו (ואם התבשיל נוזלי, הדין תלוי במה שלמדנו לעיל, ז-ח).
כד. פרטים במנהג המחמירים: כבתה הפלטה או אש הגז, כל עוד התבשיל חם, מותר להעבירו לפלטה וטס אחרים ללא צורך בחוצץ נוסף. כמו כן, כאשר מונחים תבשילים זה על זה, מותר לקחת את התחתונים ולהניח את העליונים ישירות על הפלטה והטס, אם היד סולדת מפני חומם ומתחילה התכוון להניחם אחר כך על הפלטה. וכן מותר לערות תכולת סיר שמונח על הפלטה או הטס לסיר אחר, ולהניחו ישירות עליהם, ובמקום הצורך מותר לעשות זאת גם בתבשיל נוזלי רותח.
כה. תנור אפייה: תבשיל שהיה בתנור אפייה מערב שבת, והוציא אותו בשבת, אם התנור דולק, לכל המנהגים מותר להחזירו לתוכו רק על גבי צלחת או תבנית הפוכה שמונחות על קרקעית התנור, או על ידי כיסוי כפתורי התנור, ובנוסף צריך לכתחילה להקפיד על שלושת כללי ההחזרה. אבל אסור לקחת בשבת תבשיל קר ולהניחו בתוך תנור דולק, אלא רק בתוך תנור מכובה שיידלק על ידי שעון שבת, ובנוסף לכך צריך להסתיר את הכפתורים או להניח את המאכל על צלחת או תבנית הפוכה (ועי' בפרק יז, יב).
כו. תנור חימום: מותר להניח בשבת מאכל מבושל על רדיאטור, כיוון שאין רגילים כלל לבשל עליו. וכן מותר להניח מאכל מבושל על תנור נפט או גז שנועדו לחימום הבית, ובתנאי שיש דבר שחוצץ בין האש למאכלים, ואין רגילים להעמיד עליהם בימי החול מאכלים או קומקום לשתייה. אבל אם רגילים לחמם עליהם בימי החול, דינם כאש הגז.
הטמנה
כז. אסרו חכמים לעטוף תבשיל במגבת וכדומה מכל צדדיו, אפילו שהוא מוכן לאכילה. אם התבשיל לא מונח על מקור החום (פלטה וכד'), האיסור רק בשבת. ואם הוא מונח על מקור החום, האיסור גם בתבשיל שמניחו לפני שבת. ובכל מקרה מותר לכסות תבשיל ולהשאיר מקום מועט שאינו מכוסה. וצריך להיזהר שלא להניח בשבת על התבשיל מגבת לחה, באופן שיכולה להגיע לחום שהיד סולדת בו (להלן יג, טז).
כח. סיר שאינו על מקור חום שהוטמן מכל צדדיו לפני שבת במגבת וכדומה, מותר להוסיף עליו בשבת עוד כיסויים כדי לשמור על חומו, או להחליף את הכיסוי שעוטף אותו. וכן אם הכיסוי נפל בשבת, מותר להחזירו.
כט. מותר למלא בשבת תרמוס במים חמים, שאין הכנסת דבר חם לתוך כלי נחשבת הטמנה. וכן מותר להניח בתוך סיר החמין שקית ובה אורז או מאכל אחר שאין רוצים שיתערבב בתוך שאר החמין, שאין איסור בהטמנת אוכל בתוך אוכל.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-19 19:12:24
שבת
שלום בפנה"ל שבת יג,ג כתוב: "וכן אם נפל על הבגד דבר שומני, אסור לפזר עליו טלק בשבת כדי למנוע את הכתמתו (שש"כ טו, כז)". הוא הדין שאסור לשים מלח על הכתם?
אכן. אין הבדל בין טלק למלח.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-19 17:11:21
בשר וחלב
מה דינו של מאכל פרווה שחומם בתנור בן יומו/שאינו בין יומו בשרי שטרם הוכשר? האם האוכל בשרי וצריך לשמור בין בשר לחלב או שרק אסור לערבב איתו מאכל חלבי? תודה.
אם התבנית היתה נקיה, אף שהתנור לא הוכשר, מכיוון שאין חשש שנבלע במאכל טעם בשר, במקום הצורך ניתן להתייחס אליו כפרווה גמור שאף ניתן לאוכלו עם חלב.
דין זה מבואר בפניני הלכה כשרות. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
פרווה
יד. כאשר רוצים לאכול מאכל פרווה עם מאכלים בשריים וחלביים, לכתחילה יש להכינו בכלי פרווה, וכאשר מתכוונים לאוכלו רק עם מאכלים ממין אחד, לכתחילה יש להכינו בכלי של אותו המין.
אמנם בשעת הצורך, אם הכלי עשוי מתכת או זכוכית ונוקה היטב עם סבון, מותר לבשל או לאפות בו מאכל פרווה שרוצים לאוכלו עם המין השני, מפני שכיום כלים אלו איכותיים ואינם סופגים טעמים. וכן הדין לגבי מאכל חריף כבצל, שום ופלפל חריף, שבושל או נצלה או נחתך בכלי מתכת או זכוכית שנוקה היטב.
אבל אם מדובר בכלי מתכת או זכוכית שלא נוקה היטב, או בכלי מסוג אחר אפילו נוקה היטב, אין לאפות או לבשל או לחמם בו מאכל פרווה שיודע שירצה לאוכלו עם המין השני. אמנם בדיעבד שהמאכל הפרווה התערב עם מאכל מהמין השני, או שנוצר פתאום צורך ממשי לאוכלו עם המין השני, אפשר להקל. את המאכל הפרווה לבדו מותר לאכול לכתחילה בכלים מהמין השני, אפילו אם הוא רותח.
היה המאכל הפרווה חריף ובישל אותו בכלים אלו, או שחתך אותו אפילו בעודו קר בסכין מתכת שנותר עליה שמנונית בשר או חלב – דין המאכל כדין הכלי ואסור לאוכלו עם המין השני, ואם עירבו במין השני ולא היה בו פי שישים כנגדו, המאכל אסור.
כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-19 13:41:01
מתיחות
שלום כבוד הרב אני נוהג לעשות מתיחות לגוף ויש מתיחות שעצם עשייתן זה נראה כאילו הבנאדם משתחווה . ( כמו לדוגמה שאדם יורד על הברכיים ופורש את כל הגוף קדימה ) זה מתיחה שאני אוהב לעשות כי היא עוזרת לי לכאבי גב . האם מותר לעשות את זה או שיש פה חשש למשהו? תודה רבה
מותר לכתחילה ללא שום חשש
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-19 13:03:22
שימוש במכשיר טוסטר אובן משולב מיקרו
בשנים האחרונות יצא לשוק מכשיר טוסר-אובן משולב מיקרו. רציתי לברר האם ניתן להשתמש בו לשימוש חלבי ובשרי כמו שמשתמשים במיקרו רגיל- דהיינו חימום מאכלי בשר עם כיסוי ייעודי להם ושימוש למאכלי חלב עם כיסוי ייעודי להם באותו המכשיר.
עקרונית אם כולו חם כשהוא עובד, דינו כתנור. ואם רק האוכל מתחמם, דינו כמיקרוגל. אפשר לבדוק דבר זה על ידי הפעלתו על ריק. אמנם מכיוון שגם השימוש במיקרוגל לבשרי וחלבי דורש זהירות רבה, ולא תמיד מתאים לבית עם ילדים למשל, כי הוא דורש שהצלחת המסתובבת תהיה תמיד נקיה לגמרי, לכן אני חושב שלא כדאי להקל במיקרוגל טוסר אובן להכין או לחמם בו בשר וחלב בלי להכשיר אותו לפני השימוש במין השני, שכן גם אם הוא עובד כמו מיקרוגל, הוא ודאי הרבה יותר חם שהרי הוא מיועד גם להכנת עוף וכד' ולא רק לחימום מאכלים.
אביא כאן את דיני תנור ומיקרוגל בקצרה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
תנור אפייה
כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.
כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.
כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).
מיקרוגל
ל. הרוצה להשתמש באותו מיקרוגל למאכלים חלביים ובשריים, צריך להקפיד שהצלחת הקבועה של המיקרוגל תהיה נקיה לגמרי משאריות חלב או בשר, ואז יכול לחמם כל מאכל בתוך צלחת, ולכסותו בכלי ממינו (אפילו הכלי עם חורים). ניתן גם לקבוע שהמיקרוגל חלבי, ואזי רק כאשר מחממים בו מאכל בשרי או פרווה שרוצים לאוכלו עם בשר, צריך להקפיד שהצלחת הקבועה תהיה נקיה, ולהניחו בתוך צלחת מכוסה. וכך יעשה הנצרך להשתמש במיקרוגל שאינו כשר.
לא. בדיעבד כשחימם בלא כיסוי – המאכל כשר. אבל אם הצלחת הקבועה היתה מלוכלכת משאריות שומן בשר למשל, וחימם עליה מאכל בכלי חלבי – הכלי נאסר, ואם הוא מחרס או פלסטיק ואין במאכל הרותח שבו פי שישים מהשומן הבשרי – גם המאכל נאסר (דין הכשרת מיקרוגל, להלן לג, ט).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-18 09:22:59
צניעות
שלום כבוד הרב, רציתי לשאול לגבי הרחת בשמי אישה להנאה. הבנתי שאסור. שאלתי רב ואמרתי לו בין היתר שיש איסורי צניעות שהם לא חובה אבל זה טוב, ולפני כמה זמן הוא שאלתי אותו שאלה בצניעות והוא אמר במילים שלי שזה לא חובה וזה טוב. רציתי לדעת מה הרב חושב מאוד אשמח לתשובה מקלה, תודה רבה!
אסור לאדם להריח בושם ששייך לאישה מסוימת שהוא מכיר, חוץ מאשתו, אמו, אחותו, סבתו. כאשר אשתו נידה, אסור לו לעשות מעשה כדי להריח להנאתו את הבושם שעל גופה או בגדיה אפילו הסירה אותם.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-17 18:26:21
שבת
שלום לרבנים. התארחתי בשבת אצל חמותי שלא שומרת שבת. מי שנמצא בתוך הדירה יש לו שתי אפשרויות לפתוח את הדלת למי שנמצא בחוץ. אפשרות אחת-פתיחה חשמלית. אפשרות שנייה-פתיחה רגילה של מפתח שנמצא קבוע במנעול. דפקתי בדלת והיא פתחה את הדלת באופן חשמלי. כמובן שאם אשתי היתה פותחת לי את הדלת היא היתה עושה את זה באופן המותר. בדיעבד, האם היה מותר לי להיכנס לדירה כאשר פתחה את דלת הכניסה באיסור?
כן, זהו שעת הדחק, שהרי לא סביר שתשאר בחוץ. כמובן שצריך להסביר לה שאסור לך להנות מחילול שבת, ולכן אתה מבקש בפעם הבאה שתפתח רגיל.
דיני הנאה ממעשה שבת מבוארים בפניני הלכה שבת. אביא לך את הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
כניסה למקום על ידי פעילות חשמלית
יד. כאשר גוי, רופא או אחות פותחים את הדלת החשמלית של בית החולים, כיוון שפתחו בהיתר, מותר להיכנס עמהם. אבל כאשר יהודי מחלל שבת פתח דלת חשמלית, רק בשעת הדחק אפשר להיכנס דרכה. וכן מי שבטעות התקרב לדלת כזו וגרם לפתיחתה, יכול בשעת הדחק להיכנס דרכה, ואם אינו רוצה להיכנס, מותר לו ללכת לדרכו אף שממילא תיסגר הדלת. ואם אדם אחר עבר שם ובלי כוונה הדלת נפתחה, מותר להיכנס דרכה.
טו. וכן דין המגיע למקום שבכניסה אליו יש שומר גוי שלאחר שרואה אותו במסך חשמלי פותח את הדלת על ידי כפתור חשמלי – צריך להמתין לאדם שייכנס לשם בהיתר כדי שיוכל להיכנס עמו, ויחד עם יהודי מחלל שבת מותר להיכנס רק בשעת הדחק. אמנם אם השומר הגוי קרוב לדלת, ולשם נוחותו הפרטית פותח בעזרת כפתור ולא קם כדי לפתוח את הדלת בידיו, אין ליהודי בזה איסור.
טז. כאשר דלת הבניין נעולה ואין אפשרות להיכנס בלא להשתמש בפעמון החשמלי כדי שיבואו לפתוח לו, בשעת הדחק רשאי ללחוץ על הכפתור בשינוי.
יז. המתארח בחדר מלון שבכניסה אליו הותקן מנגנון חשמלי שמדליק אור או מזגן כשנכנסים ומכבה אותם כשיוצאים, עליו לדאוג שינתקום לפני שבת. ואם לא דאג לכך, יבקש שגוי יעשה זאת בתוך השבת (כמבואר בפרק ט, יא). ואם אין הדבר אפשרי, יבקש שגוי יפתח עבורו את הדלת בשבת כדי להיכנס לחדר, וינסה לקבוע איתו זמן שבו יבוא לפתוח את הדלת כדי שיצא מהחדר. ואם לא קבע איתו, במקום הצורך, מותר לצאת מהחדר (שם, ח).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-17 06:18:04
שבת- קריעה במקום הניקובים
בספר הקיצור לפניני הלכה טו/כז אתה כותב שמותר לחתוך שקית ממחטות נייר במקום הניקוב. 1. מה הסיבה לכך 2. האם יש מקום שהרב מלמד כותב כך? בפניני הלכה לא מצאתי התייחסות ישירה לזה.
שתי סברות התלויות זו בזו: א. מדובר על מוצר חד פעמי. ב. אין הקפדה על מקום החיתוך, שכן אפשר להשתמש במוצר גם על ידי חיתוך ליד. נמצא שזה רק עניין של נוחות.
פניני הלכה פרק טו הערה 11 (ספר הקיצור הוא על פי ההוצאה האחרונה, לא בדקתי כעת האם יש שינוי מהוצאות קודמות) –
"עוד דנו לעניין קריעת שקית נייר קטנה שיש בה כשיעור כפית סוכר, והכינו לה ניקובים כדי לקורעה בהם. לרשז"א מותר לקרוע בניקובים, מפני שאין הקפדה על מקום החיתוך, אלא התועלת בניקוב שהוא מיקל על הקריעה. ולריש"א יש בזה איסור מחתך, כי הוא חותך שם בדייקנות, אלא צריך לקרוע במקום אחר (ארח"ש יא, מא). וכיוון שגם לסברת המחמירים נראה שהאיסור דרבנן, הלכה כמקילים. וכן הדין לגבי אריזת ממחטות נייר, שמותר לפותחה גם במקום הניקוב.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-17 03:16:09
הדפסת דמויות משחק במדפסת תלת מימד
ערב טוב כבוד הרב, אני מעוניין להדפיס בבית באמצעות מדפסת תלת-מימד כלי משחק בצורת דמויות המיועדות לשמש כחיילים/שחקנים במשחקי לוח אסטרטגיים. חלק מהדמויות הן בצורת אדם רגיל וחלק הן יצורים מיתולוגיים כמו קנטאור (חצי אדם וחצי סוס), דרקון ודומיהם. השחקנים הללו מיועדים אך ורק למשחק ולא לקישוט או הצגה, הם יונחו בקופסת המשחק ולא יוצגו בבית, ונועדו לייצג יחידות במשחק אסטרטגי (כמו שחמט או משחקי מלחמה). שאלותיי לכבוד הרב: 1. האם מותר להדפיס ולהחזיק כלי משחק בצורת דמות אדם כשהם מיועדים אך ורק למשחק? 2. האם יש הבדל בדין בין דמות אדם שלמה לבין יצורים מיתולוגיים שחלקם אדם (כמו קנטאור)? 3. והאם יש חשיבות לגודל הדמויות או לרמת הפירוט שלהן? בתודה מראש על הדרכת הרב
אמנם יש בזה מחלוקת, אבל ההלכה היא שלמשחק מותר. הלכה זו מובאת בפניני הלכה החדש אמונה ומצוותיה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור הבא של פניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר שכבר יצא: "האיסור לעשות פסלים של אדם, מלאכים וגרמי שמיים – הוא לשם נוי, אבל מותר לעשותם לצורך מסוים, כגון לצורך לימוד או למשחק ילדים באופן שאין בו כבוד. והראיה, שלעיתים מניחים את הבובה על הארץ והיא מתלכלכת."
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-17 00:14:17
מעשר כספים
האם לבחורי ישיבות שלא חיים מהכסף של עצמם יש פטור ממעשר כספים?
עני פטור ממעשר, לכן בחור ישיבה שחי בצניעות נחשב עני, ולכן אנשים שתורמים כסף לישיבות, נחשב להם הדבר כמעשר. אמנם כדאי מאוד גם למי שפטור לתת מעשר, שכן אין ברכה להחשב עני, מה גם שאמרו חכמים שהנותן מעשר רואה ברכה בכספו, מה גם שרבים מבחורי הישיבות אינם חיים בצניעות, לא בביגוד ולא בדברים אחרים, ואמנם פעמים רבים זה בזכות ההורים, אבל כפי הנראה כל עוד ההורים מפרנסים אותם שלא בצניעות, הם צריכים לתת מעשר, וכפי שכתוב בפניני הלכה ליקוטים ב' בפרק העוסק בדיני מעשר כספים של הורים עבור ילדיהם הגדולים.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-08-16 18:20:24