ל – תחומי שבת

יש לי שאלה כבר הרבה זמן על שיעור כזית, איך הגיעו לזה שכזית זה 25-30 סמ"ק? למה לא אומרים כמו המשנה שזה זית בינוני, כלומר כ-7 סמ"ק? הרי הגאונים כתבו: "כמה שיעור גרוגרת הגסה וגרוגרת בינונית וכן זית גדול וזית קטן וזית בינוני. הרי אילו שיעורין ואיך יהי שיעור לשיעור. ואם תאמר במשקל לא פירשו רבותינו משקל ולא דיקדק הקב"ה עמנו במשקל וכל אחד ואחד בעשותו לפי דעתו הרי יצא ידי חובתו. ואין צריך ללמוד שיעור מאחר דתנן ר' יהודה אומ' מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות ונותן לתוך המים וחולק את המים אמ' ר' יוסי מי מודיעני אי זו היא גדולה שבגדולות ואי זו היא קטנה שבקטנות אלא הכל לפי דעתו של רואה".  (תשובות הגאונים (הרכבי) רס״ח) והרשב"א- (משמרת הבית ד' א') 'חמש עשר ביצים שהן הרבה מששים זיתים', – כלומר שהזית הוא הרבה פחות מרבע ביצה.והריטב"א (שבת ע"ו:, הוספה בסוף המסכת בהוצאת מוסד הרב קוק) 'הגרוגרת – יש בו כמה זיתים', ומאחר ולדעתו גרוגרת היא שליש ביצה – א"כ בביצה לפחות 6 ביציםוהנצי"ב מוולאזין (מרומי שדה פסחים ל"ט.) במכתב לבנו: 'כמה מעכ"ה נ"י מחמיר בכזית מרור… וזה ברור דשיעור כזית המבואר בשו"ע הוא שיעור קטן מאד ולמה לנו להחמיר'.וכתב היד יהודה (יו"ד מ"א ב'): 'ואני תמה במאד מאד מה ראה לבוא בפלפול על שיעור זית נמי הא בגמרא לא נמצא זולת כזית בכל מקום, ולא נתנו כלל השיעור על ביצים, והזיתים היו מצויים הרבה במקומם, והיה ידוע שיעור כזית כמה הוא ובזה כתבו שיעור לכל האיסורים והמצות, רק התוס׳ מדייקו… א"כ מוטב היה לו לחקור אצל אנשים הבאים מארץ הקדושה ומשאר מקומות אשר שכיחים שם זיתים והיה יודע היטב האיך לשער השיעור כזית. אז למה לא אומרים שכזית זה פשוט כמו זית?

סוגיה זו מבוארת בפניני הלכה ברכות פרק י סעיף ה, וכן בספר ההרחבות לפניני הלכה. אפשר לקרוא מהספרים דרך האתר של פניני הלכה, וכעת יש גם ספר קיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-11 08:34:17

שלום האם לאחר אכילת פיתה בשבת ערב פסח, וטאטוא פירורי חמץ שיהיו על הרצפה, יהיה מותר לשטוף את המטאטא בשבת?

אין צורך לשטוף אותו, גם משום שאפשר לנקות בידיים, וגם משום שהפירורים שם בטלים מחמת מיעוטם ומאיסותם, ולכן לא עוברים עליהם בביב"י וגם אין חשש שיבואו לאוכלם.

לגבי עצם השאלה האם מותר לשטוף מטאטא בשבת, עי' פניני הלכה שבת פרק יג. אביא לך את מסקנת הדברים כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה (אני חושב שדין מטאטא כדין המובא בסעיף טו):

עץ, פלסטיק וניילון:

יג. רהיטי עץ וכלי פלסטיק שאינם בולעים לכלוך, מותר לנקות ולשפשף במים ובחומר ניקוי. וכך הוא דין עדשות מגע, מוצץ ופטמת בקבוק. אמנם בגד גשם ומפה העשויים מיריעות פלסטיק וניילון, אף שעשויים מקשה אחת ואינם בולעים, הואיל ומשמשים כבגדים ומפות, מותר לשטוף ולשפשף קלות בלבד, אך לא בחוזקה כדרך כיבוס.

יד. בגד, מפה או גרביונים העשויים חוטים סינטטיים (פוליאסטר), אסור לנקותם בעזרת מים, כיוון שבין חוטי הפלסטיק נבלע לכלוך שיוצא על ידי המים, הרי זה כדרך כיבוס האסורה.

טו. מותר להשתמש על ידי מים במברשות לניקוי שיניים, כלים ואסלה, ומותר לאחר השימוש לנקותם במים, כיוון שאין שערותיהם צפופות, אך לא יסחטם כיוון שנראה ככיבוס.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-11 07:47:10

שלום הרב, אני רוצה לפתוח בתודה רבה על כל הספרים הברורים שכתבת, בצורת פסיקה שאני מאוד מעריך, שמאפשרים לי ללמוד הלכה ולענות על שאלות לעצמי. מקווה שימשכו לצאת עוד ספרים של פניני הלכה. רציתי לשאול מה דעת הרב לגבי קניית מניות במדד ישראלי(לצורך העניין תל אביב 125), האם יש בזה בעייה מצד לפני עיוור? (במקרה שיש היתר עסקה). תודה מראש!

תודה רבה. לידיעתך כעת יצא גם ספר קיצור לספרי פניני הלכה המביא את מסקנת ההלכה בלבד כדי להקל על הרוצים לעשות חזרות על ספרי פניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

לגבי שאלתך – מותר

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-10 12:22:21

מי שקנה בחול המועד פסח בשנה שעברה מחבת כי לא הייתה לו מחבת אחרת, ולאחר זמן ראה שהדבר אסור, האם מותר לו השנה להשתמש במחבת הזאת בחול המועד?

מותר. עיין בפניני הלכה או בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות חול המועד, הן בדין קנייה לצורך ממשי שמותר במועד אם לא כיוון מלאכתו למועד באופן האסור, והן בדין העושה איסור במועד בשוגג האם יכול ליהנות ממעשיו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-10 06:25:38

שלום וברכה, בליל הסדר שמגיעים למרור, כמה מרור צריך לאכול? וכאשר מגיעים לכורך האם חוץ מהכזית מצה צריך גם עוד כזית מרור?

שלחת את השאלה בטעות שלוש פעמים.

כפי שכתוב בפניני הלכה, צריך לאכול גם במרור וגם בכורך כמות של כזית מהחסה, כלומר חסה בגודל חצי ביצה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-10 06:15:31

אפשר להכשיר אייר פרייר? Air fryer ואיך?

אם השתמשת בו לחמץ הוא צריך ליבון חמור באש, דבר שיקלקל אותו. אם השתמשת רק לציפס וירקות, אינו צריך הכשרה, ויש מהדרים גם במקרה כזה להכשירו על ידי ניקויו היטב והפעלתו ריק על החום הגבוה ביותר במשך עשר דקות.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-09 13:37:58

האם יש בעיה להכין קטניות בכלי פסח לפני החג, ולהשתמש באותם כלים במהלך החג ללא הכשרה?

מותר.

ספר קיצור פניני הלכה – "מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות."

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-08 20:39:13

שלום, בפניני הלכה כתבתם שניתן להקנות את פירות מעשר עני לעני ע"י שליח, ואז לקנות אותם חזרה תמורת תשלום כסף. א. לא ברור האם צריך לעשות זאת כלפי עני מסויים שמכירים שאליו צריך להקנות? ב. האם ניתן לעשות באופן אחר – לחשב בערך כמה שווה המעשר עני שאני עכשיו מפריש ופשוט לשים את הכסף הזה בקופת צדקה או תרומה לישיבה?

א. לכתחילה כך יש לעשות.

ב. ישיבה – כן.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

מעשר עני

כב. בשנים ג' ו' לשמיטה מפרישים מעשר עני, וגם עני חייב להפרישו מפירותיו ולתת אותם לעני אחר. לא באו העניים לשדות כדי לקחת את הפירות, רשאי בעל הפירות לחלקם לעני שיבחר, ואם יש לו קרוב עני, עדיף שייתן לו את המעשר, שכן במצוות הצדקה צריך אדם להקדים את קרוביו. ניתן להחשיב את שווי הפירות כחלק מ'מעשר כספים' (ועי' להלן, כח-כט).

כג. עני שזכאי לקבל 'מעשר עני' הוא מי שאינו יכול להשיג את צרכיו הבסיסיים לפי המקובל באותו זמן ומקום. אין צורך לתת את הפירות או את שוויים לעני עצמו, אלא אפשר לתת אותם לגבאי צדקה או לישיבה שמחזיקה בחורים ואברכים שחיים בצניעות, ואין להוריהם כסף להחזיקם. ואף שלומדים שם גם בחורים ואברכים שנעזרים בהוריהם וחיים ברווחה, יכוונו שכספי מעשר עני יופנו להחזקת הבחורים והאברכים העניים.

נתינת כסף בשווי המעשרות

כד. שיעור הפרשת מעשר ראשון הוא 9% מהפירות, וכן שיעור מעשר עני (לעיל ז, ב). לא באו הלוויים או העניים לשדות כדי לקחת את הפירות, יביאם בעל הפירות אליהם, ויכול לדרוש את הוצאות ההובלה. אמנם כיוון שכיום הדבר קשה מאוד לביצוע, הנכון הוא שבעל הפירות יפריש את המעשרות ללוי ולעני, ולאחר מכן יקנה מהם את הפירות בכסף, ואת הכסף ייתן להם.

כה. לכתחילה צריך בעל הפירות להקנות את הפירות ללוי ולעני מסוימים על ידי אדם אחר שיבצע בהם פעולת קניין עבורם, גם אם הם אינם יודעים מזה. אחר כך יקנה מהם את הפירות, וייתן להם את הכסף. כאשר הפירות רבים וקשה להגביהם, יעשו את הקניין אגב שכירות חצר, שאותו אדם שקונה עבורם ישלם שקל עבור מקום מסוים של טפח על טפח למשך יום, ואגב החצר ייקנה את פירות המעשר עבורם. בשעת הדחק אפשר לקנות גם בקניין סודר, שייתן בגד או כלי לבעל הפירות, ובמקומם יקנה את הפירות עבור הלוי והעני.

כו. אפשרות נוספת היא שבעל הפירות ייתן ללוי ולעני הלוואה כספית כנגד המעשרות שהוא עתיד להפריש בשנה הקרובה, וכך מיד לאחר הפרשת המעשרות, הפירות עוברים לרשותם בלא צורך בפעולת קניין. ובכל עת שבעל הפירות יפריש מעשר, יחשב את שוויו, ויפחית אותו מן ההלוואה שהלוי והעני חייבים לו, ובכך פירות המעשר יחזרו לרשותו. אפשר לתת את ההלוואה לישיבה שמעניקה מלגות לאברכים שהם לוויים או עניים, או מעסיקה רבנים לוויים.

כז. בדיעבד, כאשר לא ניתן לעשות קניין או לסכם זאת מראש, ימיר בעל הפירות את פירות המעשר בכסף, וייתן אותו ללוי ולעני.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-08 20:17:06

שלום הרב. מה הרב חושב על הפיתרון הבא לספקות בענייני כרפס ומרור: אוכלים כזית כרפס, מברכים נפשות ויוצאים לסיבוב קצר. ולפני ברכת המוציא מברכים אדמה על מעט ירק ובכך פותרים את המרור. (לכאורה אין בכך ברכה שאינה צריכה כיוון שזה נצרך ליציאה מהספקות). האם זה פותר את הבעייות? והאם אפשר לעשות כך למעשה? תודה

הסדר מסודר ולא מקובל לגעת בו. אם נעשה כך נמצא שאנו מוסיפים בזה משהו קבוע שלא קשור לסדר של מאות שנים. סביר שאם פתרון כזה היה טוב, הפוסקים היו כותבים אותו. יש לציין שכל מי שאוכל כל מאכל בגודל זית גדול של ימינו, וק"ו בגודל של שליש ביצה, נכנס לספק ברכה אחרונה. לכן עדיף לעשות כמו שאמרו לנו עד היום. מי שרוצה לאכול מהכרפס יותר מכזית ולהכנס לספק – אין מוחין בידו, שהרי במשך כל השנה אנשים אוכלים דברים שיש בהם ספק, כגון שותים שתייה חמה בלא לברך בורא נפשות כי לא שתו רביעית רצוף, ואוכלים ענב אחד או בסקוויט אחד ונכנסים לספק לגבי ברכה אחרונה, ועוד ועוד. אז למה דווקא בליל הסדר הדגישו זאת? האמת שאמרו זאת בכל ההלכות הנ"ל, אבל אנשים התרגלו לא להקפיד על כך ונעשה הדבר למהדרים בלבד כפי שכתבו הפוסקים, אבל בלילה החשוב בשנה נוהגים להקפיד יותר, זה הכל. יש לציין בהקשר זה, שיש פוסקים שאמרו על פי הרמב"ם להקפיד לאכול יותר מכזית כדי בטוח לצאת ידי חובת כרפס (גר"א, חזו"א).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-08 20:08:58

שלום, בספר פסח, טז, כג רשום: "מי שקשה לו לאכול שני שליש מצת מכונה, יכול לאכול שליש מצה, שכן לפי השיעור המקובל יש בשליש מצה שיעור כ'זית', ואף יברך לפני אכילתו "על אכילת מצה" – הוא לא יברך על נטילת ידיים הואיל ואוכל פחות מכ"ביצה" נכון? רשום שם בהלכה כו: "כשיש שם הרבה מוזמנים, טוב לצרף למצה התחתונה עוד מצות, כדי שיוכל לחלק מהן לכל המסובים" – הכוונה שיברך המוציא על יותר מ-3 מצות או שיניח בשולחן מצות נוספות?

1. יברך על הנטילה, שהרי בכורך יאכל או כזית וכן באפיקומן יאכל עוד כזית.
2. יברך המוציא על יותר משלוש מצות. לכן כשמברך המוציא מרים את שלושת המצות שהיו לפניו כל הסדר + מצות נוספות שמוסיף מחתת למצה התחתונה. לאחר ברכת המוציא, משאיר בידו רק את העליונה והחצויה לברכת על אכילת מצה, ואחר כך מחלק לכולם.

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-08 19:19:47

שלום וברכה בפנה"ל כתוב – "נכון לכתוב בשטר המכירה היכן בדיוק יהיה החמץ מונח. כגון: "בארון המטבח העליון משמאל", או "בחדר הימני בארגז שיסומן לכך". אפשר גם לציין מספר מקומות. בדיעבד גם בלא זה המכירה כשרה, אבל צריך לרכז את החמץ במקום מיוחד ולסמנו. וכל מה שמכניסים לאותו מקום שנקבע למכירה עד כשעתיים לפני זמן איסור הנאה מחמץ נכלל במכירה". 1. מה עושים אם לא יודעים בדיוק היכן החמץ המכור יהיה? (כגון שאני ממלא טופס מכירה בשביל מישהו אחר). 2. חמץ שנמצא בבית לאחר הפסח או גם בפסח עצמו והאדם עשה מכירה אך לא היה מודע לחמץ הזה ולא שם אותו במקום מיועד למכירה. מה הדין? זה כלול בדיעבד שמועיל?

1. אתה צריך לקבוע עם המישהו הזה שהוא יסמן את המקומות שיש בהם חמץ בפתק וכד', ואז אתה יכול לכתוב – במקומות המסומנים.
2. מנסים לעשות את המכירה כמה שיותר רצינית, לכן חשוב מאוד לעשות מה שכתוב ב 1, ואזי כל שאר המאכלים לא כלולים במכירה. אמנם מי שיוצא מביתו לכל הפסח, יכול לכתוב שהוא מוכר את כל האוכל בביתו, אבל מי שנשאר בבית לא יכול לעשות זאת. וממילא אם מכר כראוי, כלומר ריכז את מה שהוא מוכר למקום אחד, אם מצא חמץ בפסח – צריך לבערו. ואם מצא מאכל שהסבירות שיש בו חמץ היא אפסית, יכול להשהותו לאחר הפסח (אפשר לבדוק זאת באתרים השונים האם זה מוצר שצריך למכור או שמספיק להצניע. באתר של כושרות למשל הם מחלקים כך בין המוצרים).

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-08 18:56:58

שלום וברכה בדיני ערב פסח שחל בשבת כתב הרב: 1. "רבים נוהגים לבשל לשבת תבשילים כשרים לפסח, ומתחילים את הסעודה בקידוש ובאכילת פת עם ממרח או סלט באחד מחדרי הבית שאינו מיועד לאכילה בפסח, ולאחר שמסיימים לאכול את הפת, מנקים את הידיים והבגדים, ועוברים לאכול במקום הקבוע לאכילה בפסח, ושם אוכלים את תבשילי הסעודה" מה דין ברכת המזון? יברך בחדר השני או של הלחם? 2. ועוד: "וכיוון שאסור לשרוף את החמץ בשבת, טוב להשליכם לבית הכסא, ובזה יתבערו מהעולם" למה הרב כתב "טוב" ולא חובה? ולמה לא כתב אפשרות של לשים אקונומיקה על החמץ?

1. מכיוון שהתכוון מתחילה לעבור למקום המרכזי של הסעודה, יברך שם ולא בחדר.
2. הכי טוב לזרוק לפח המרכזי ברחוב ולא לשים בבית הכסא כי עלול לגרום לסתימה בבניין כפי שקורא בפועל אם הדיירים מגזימים בכמות החמץ שסותמת את הצינורות. כאשר שמים בפח מרכזי של הבניין שאינו ברחוב, כדאי לשים קודם אקונומיקה. הרב כתב זאת ברביבים של השבת האחרונה.

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-08 13:54:11

שלום וברכה. בהנחה שלא אצליח לשתות 4 כוסות של יין במלאות בשיעור חזו"א, לא הצלחתי להבין לשיטת הרב, מה עדיף בליל הסדר: 1. לשתות רוב כוס בשיעור חזו"א 2. לשתות כוס מלאה ולערב מיץ ענבים בנוסף, הרב כתב שעדיף בהידור קודם כל לצאת ידי חובה לכל השיטות. אם כן, לכאורה עדיף לקחת כוס ע"פ מדידת גר"ח נאה בתוספת הנחת הנו"ב שהביצים קטנו פי 2 ולשתות רוב כוס כזאת, ולא כוס מלאה ע"פ שיטת הרב (75 מ"ל) נכון?

אפשר לכתחילה לערב ביין מעט מים או מיץ ענבים (או שניהם) כדי שיהיה יותר טעים ונעים, וכך גם יהיה אפשר לשתות ממנו בכיף לפחות רוב כוס שמכילה 150 מ"ל.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-08 13:24:38

שלום, האם לאבוקדו בשל שעטוף בשקית נדרשת כשרות לפסח? רשומה כשרות בשאר הדברים (ערלה, תרומות ומעשרות וכדומה).

אין צורך בכשרות לפסח כמו שאר הפירות והירקות.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-08 06:36:26

שלום, אם אני מוכר ארון עם חמץ בתוכו לפסח ושם עליו מדבקה שכתוב עליו חמץ, האם במהלך יום שישי ויום שבת אני יכול להוציא ממנו חמץ ולהחזיר אליו שאריות של חמץ או שזה נמכר בשישי בבוקר לגוי ואסור לי לעשות את זה? יש לי גם מקפיא עם חמץ בפנים שאני שם על המקפיא מדבקה של חמץ ולא משתמש בפסח, אז גם כאן – האם אני יכול במהלך שישי ושבת להוציא חמץ ולהחזיר חמץ לתוכו? תודה רבה

תלוי באיזו מכירה אתה משתתף. אני מכיר שרק במכירה של צוהר כתוב שהם מסכמים עם הגוי שאפשר להשתמש, אבל בשאר המכירות כתוב שעת מכירה ביום שישי ושלא ניתן להשתמש יותר במוצרים. אתה צריך לקרוא את הכללים שכתובים בשטר המכירה שנרשמת אליו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-07 22:20:35

בפניני הלכה סתם לברך על גלידה כמאכל, ולכן גם יש ברכה אחרונה. אך מה הדין אם מלקק את הגלידה? (נניח בצורה מהירה, שמספיק לכזית בתוך 4 דק' אבל סוף סוף זה ליקוק ולא ממש אכילה) וכן לגבי מציצת קוביית שוקולד

גלידה ושוקולד אלו מאכלים ולכן דינם כדין מאכל גם אם רק ליקק.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-07 15:11:53

אם שפכנו מים חמים בטעות לתוך הכיור לפני 24 שעות מה צריך לעשות

המתנת 24 שעות היא מהרגע שבו נבלע בכיור חמץ רותח, אם אכן הכשרת את הכיור בתוך 24 שעות לבליעתו חמץ רותח, תכשיר שוב, אבל אני מעריך שכלל לא נבלע בכיור שלכם חמץ רותח ב24 השעות שלפני ההכשרה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-07 10:08:21

האם ניתן להכשיר מדיח כלים?

דין זה מובא בפניני הלכה פסח, ולמעשה בספר הקיצור לפניני הלכה פסח פרק יא סעיף טז – מדיח כלים: מנקים את המסננת, ומפעילים את המדיח עם המגשים על החום הגבוה ביותר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-06 19:38:01

אני מכינה ביצים קשות לסעודת שבת בבוקר לסלט ביצים. אני מבשלת ומקלפת את הביצים ביום שישי ומניחה בקופסא סגורה במקרר. האם זה אסור לאכילה בשבת בבוקר? האם יש מקור לכך? זהו איסור הלכתי או קבלי? והאם זה ממש מחייב? תוכלו לפרט את העניין וכן את תוקף האיסור? רק בשבת זו שמעתי על כך, ואני מופתעת לגלות דבר כזה שלא היכרתי. האם זהו דין או מנהג? אשמח לידע מקיף על מנת לנהוג נכון.

מותר. עניין זה מובא בפניני הלכה כשרות ב' פרק לו העוסק בסכנות הקשורות למאכלים. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור:

חששות סגוליות

ו. אין צריך לחוש כיום למנהגי זהירות שנהגו בעבר מפני חשש סכנות סגוליות הנובעות מרוחות רעות ושדים, כגון הזהירות מלשתות כוסות או לאכול מאכלים במספר זוגי, או לא לאכול שום, בצל או ביצה קלופים שעבר עליהם הלילה. אבל אנשים שעדיין נותנים מקום לשדים ורוחות בתפישת עולמם, מפני נטייתם או מפני חינוכם, צריכים לחוש לזוגות. וכן מי שבמשפחתו נהגו להימנע מאכילת שום, בצל או ביצה קלופים, ובטעות השאירם גלויים בלילה ללא חלק מהקליפה או השורש, וללא מעט מלח או שמן, אף שעדיף שיאכל אותם, רשאי לזורקם בלא לחשוש לאיסור בל תשחית.

זו דעת הרב מלמד (וכדעת הרמב"ם, השו"ע והרמ"א ועוד שלא הזכירו דבר זה), ולכן כמובן שאפשר לעשות כך לכתחילה, אמנם חשוב לדעת שרבים מחמירים בזה, ולכן יש אנשים שמקפידים לשים מעט מלח לפני כן.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-06 19:21:52

שלום וברכה מה שהרב כתב שאפשר להקל בקטניות ירוקות מהתרמיל לכאורה גם אם אני קונה פולים או אפונה קפואה יהיה מותר? שזה טרי קפוא. ולא הגיע לחשש ערבוב עם חיטה כמו בקטניות יבשות?

לא. הסברה היא שכל עוד הירק בתרמיל, עדיין שם ירק עליו ולא שם קטנית, ועל זה לא גזרו, אבל משיצא לשיווק מחוץ לתרמיל גזרו, ולכן לא התירו אפונה ותירס בשקיות של סוגת למרות שלא שינו כלל את מצבם. והרב דוב ליאור הוסיף סברה -"מותר לאוכלם בפסח חיים או מבושלים. אחת הסיבות שאסרו קטניות היא מכיוון שאת גרגרי חיטה שמרו באחסון ואת גרגרי קטניות שמרו באחסון, מזה עשו קמח ומזה עשו קמח. זה שייך לאחר שמפרקים את הגרגרים מתוך התרמילים ומאכסנים אותם בשקים. אבל פול שמוכרים אותו עם התרמיל, הוא עדיין נכלל בגדר ירק, ירק לא מאחסנים והוא לא יבוא להתחלף בגרגרי חיטה. לא על זה הייתה הגזרה של הקדמונים."

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-06 16:36:39