חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
הנקה
שלום כבוד הרב. האם מותר לשתות חלב אם גם לא לתינוק?
פניני הלכה כשרות ב' פרק ל
יב – חלב אשה
חלב אשה, בין יהודייה ובין שאינה יהודייה, מותר באכילה, ובתנאי שהחלב פרש ממנה, כגון ששאבה אותו לתוך כלי. ואין הוא נחשב חלב לעניין איסור בשר בחלב.
אבל אסרו חכמים לינוק חלב מאשה, ורק לתינוק מותר לינוק חלב מאימו או ממינקת אחרת עד הגיעו לגיל עשרים וארבעה חודש. ולאחר שהגיע לגיל זה, אם התינוק ממשיך לינוק ברציפות, מותר להניקו עד גיל ארבע, ואם הוא חלוש עד גיל חמש. אבל אם הפסיק לינוק למשך שלושה ימים (72 שעות), והפסקה זו לא נעשתה מפני שהיה חולה, אסור להניקו, ודינו ככל אדם, שמותר לו לאכול את החלב אחר שנשאב אבל אסור לו לינוק מהשד עצמו (כתובות ס, א; שו"ע יו"ד פא, ז).[1]
[1]. הכלל: "כל היוצא מהטמא – טמא" (בכורות ה, ב), אינו חל על חלב אשה, מפני שרק מה שאסור באיסור לאו מהתורה – היוצא ממנו אסור, ואילו בשר אדם אסור מחמת מצוות עשה (רמב"ם) או מדברי חכמים (רא"ש ורשב"א). אבל אסרו חכמים לינוק מאשה, שמא יטעו בעקבות זאת להתיר חלב טמא, שיאמרו כשם שאסור לאכול בשר אדם אבל החלב היוצא מאשה מותר, כך למרות שבשר בהמה וחיה טמאים אסור באכילה, החלב היוצא מהם מותר.
חלב נוכרית כשר כחלב ישראלית, וכן נאמר בישעיהו (מט, כג): "וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ…" אמנם יש אומרים, שאם צריך למצוא מיניקת לתינוק ישראלי, יש להעדיף מיניקת ישראל (ר"ן בשם רשב"א, רמ"א פא, ז). ואם שכרו מינקת שאינה ישראלית, מנהג חסידות לבקש שתאכל מאכלים כשרים (תורת חטאת סה, יא).
2020-12-20 08:28:41
טבילת מוט בלנדר
בוקר טוב האם צריך להטביל את החלק התחתון של מוט בלנדר?
לא. מפרידים את החלק העליון שבו יש את הסכינים, ומטבילים רק אותו. בלי ברכה.
2020-12-18 06:02:09
קדיש יתום כאשר אין יתום במניין
שלום לכב' הרב בעניין אמירת קדיש יתום לאשכנזים אחרי עלינו כאשר אין אף מתפלל שהוא בשנת אבל, במניין. משמע מ רמ"א בשו"ע ס' קל"ב סע'ב שאומרים את קדיש אפילו אין יתום בתוך השנה. השאלות הם: א. האם חייבים/נוהגים לומר קדיש יתום גם מי אינננו בשנת אבל, בסוף תפילות שחרית מנחה וערבית? ב. אם כן, בשחרית היכן יש לומר קדיש לפי נוסח אשכנז והיכן לפי נוסח ספרד? ג. בשחרית ומוסף בשבת היכן יש לומר קדיש לפי נוסח אשכנז והיכן לפי נוסח ספרד? ד. האם יש חובת אמירת קדיש גם בקבלת שבת לאחר מזמור שיר ליום השבת?
לדעת הרב מלמד אבל יאמר קדיש אחד אחרי שיר של יום ואחד אחרי פיטום הקטורת, וזהו (בין לנוסח אשכנז ובין לנוסח ספרד). ובמנחה וערבית יאמר קדיש אחד בלבד אחרי 'עלינו' או אחרי 'שיר למעלות'. ואם אין אבלים בבית הכנסת, הנכון הוא בכל התפילות שלא לומר כלל קדיש נוסף אחרי קדיש תתקבל.
2020-12-16 11:43:59
השארת אמה על אמה לא מסויידת
שלום כבוד הרב, ברוך ה' קנינו בית, הבית לא חדש והיתה בו אמה על אמה לא מסויידת מול הפתח. הזמנו קבלן שיצבע את כל הבית והחלק הלא מסוייד נצבע גם הוא (בשוגג). א. האם צריך לשייף ולהוריד את הצבע? ב. האם מותר בתוך האמה על האמה לעשות (בעזרת דבק קרמיקה) דמוי אבני הכותל כשהכוונה היא שלא כל הריבוע ימולא בדמוי לבנים- מעין כותל לא שלם.
א. כן.
ב. אסור שיהיה שום כיסוי באמה על אמה, לכן מה שאתם רוצים לעשות אפשרי רק אם יש מלבד הקרמיקה אמה על אמה של קיר חשוף. אמנם אם רוצים לחרוט בקיר, זה מותר גם בתוך האמה על אמה. השיעור המינימלי של אמה על אמה הוא 45.6 ס"מ מרובע.
2020-12-16 11:28:27
ברכה אחרונה
בוקר טוב ותודה רבה על השיעורים החשובים בעניין הלכות ברכות, שנשלחים במסגרת ההלכה היומית. בעקבות מה שנאמר היום, רציתי: מה קורה כשאדם אוכל כשיעור, אבל במשך זמן ארוך יותר מאכילת פרס – האם לא יברך ברכה אחרונה? * כוונתי שהוא אוכל ללא הפסקות, אבל לאט.
האוכל מאוד לאט, עד כדי כך שבשבע דקות לא אכל כמות נפח של חצי ביצה, לא יכול לברך ברכה אחרונה. נדיר מאוד.
2020-12-16 07:20:04
צדקה
האם יש חיוב מדין צדקה להורה שיש אפשרות כספית, לעזור לבנים שלו שהם כבר נשואים ויש להם ילדים. אם ההורה לא רוצה לעזור , אפשר להגיד לו שיש לו חיוב ? תודה רבה אם אפשר לציין את המקורות של התשובה ,זה מאוד יעזור , תודה רבה
צדקה זה לעניים. אם הילדים עניים, יש חיוב לכל הקרוב אליהם לעזור, ואם אינם עניים יש מצווה מהתורה להלוות כסף למי שצריך, אבל אין חיוב לתת להם צדקה רק בגלל שהם ילדיו, שכן הם כבר גדולים ויכולים לדאוג לעצמם. עיין פניני הלכה ליקוטים ב' הלכות הלוואה וצדקה בפרקים ה-ו (ניתן לקרוא דרך האתר של פניני הלכה).
יש שאלה האם מותר להורים להחשיב כספי מעשר לצדקה עבור ילדיהם הגדולים או הנשואים (שם ו, יד):
יד – האם אפשר לעזור לילדים גדולים ונשואים מהמעשר
שאלה: האם ההורים יכולים לעזור לילדיהם שעברו גיל שמונה עשרה, רווקים או נשואים, מכספי מעשר שלהם? תשובה: אם הילדים נחשבים כעניים באותו זמן, היינו שבלא זאת אין להם כדי צורכיהם הבסיסיים, אפשר להחשיב את מה שנותנים להם כמעשר כספים. אבל אם ההורים מבוססים ונותנים לילדיהם את צורכיהם בשפע, אין ילדיהם נחשבים כעניים, ואין לתת להם מכספי מעשר כספים.
למשל, אם הם קונים בגדים זולים וחוסכים בכל הוצאותיהם, אפשר להחשיב את הילדים כעניים, וממילא אפשר להחשיב את מה שמסייעים להם כצדקה ולתת את הסיוע מכספי המעשר. אבל אם הם חיים ברווחה יחסית, כגון שהם קונים בגדים יקרים, או שהם מוציאים כסף עבור בילויים במסעדות, אין הם נחשבים כעניים, ואין להחשיב את מה שמוציאים עליהם כמעשר כספים.
וכן לגבי ילדים שהתחתנו, אם הם מחזיקים רכב, אין הם נחשבים כעניים, ואין להחשיב את מה שנותנים להם כמעשר כספים. וכן אם הם קנו רהיטים חדשים במחיר ממוצע, אין הם נחשבים כעניים. שאם היו עניים היו קונים רהיטים מיד שנייה או חדשים אבל זולים. וכן אם ההורים קנו להם דירה, או שהם שוכרים דירה יקרה יחסית, כגון בעיר ולא ביישוב, אי אפשר להחשיבם כעניים.
כללו של דבר ההורים יכולים להחשיב את הסיוע לילדים שעברו גיל שמונה עשרה רק בתנאי שהם חיים בחסכנות. ואז התשלום עבור האוכל, הבגדים והנסיעות שלהם יכולים להיחשב כמעשר כספים. וכן התשלום עבור לימודי המקצוע שלהם באוניברסיטה יכול להיחשב כמעשר כספים, מפני שעל ידי כך יוכלו אח"כ לפרנס את עצמם בכבוד, וכבר למדנו (בהלכה א) שהצדקה הגדולה ביותר היא לסייע לנזקק לעזרה לעמוד על רגליו בכוחות עצמו. וכן מה שמשלמים לישיבה גבוהה, שעיקר התשלום הוא עבור הפנימייה, יכול להיחשב כמעשר כספים. אבל אם הילדים אינם חיים בחסכנות אלא כפי שמקובל בחברה, הרי שמעמדם כמו האנשים הרגילים פחות או יותר, וממילא הם אינם נחשבים עניים, ואין להחשיב את מה שנותנים להם כמעשר כספים.
2020-12-10 20:38:14
קריאת שמע
שלום, אם קוראים ק"ש לפני תפילה כדי שלא יעבור הזמן – האם מספיק לקרא רק 'שמע' ופרשה ראושנה? שלכאורה כך יוצאים יד"ח לרוב ככל שיטות הראשונים
כן. עיין פניני הלכה תפילה יא, יב. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2020-12-10 18:58:24
מענקי קורונה
שלום כבוד הרב, קיבלתי פיצויים מהמדינה בעקבות הקורונה. ברצוני להשקיע את הסכומים האלו בפיתוח העסק שלי מתוך כוונה בע"ה להרוויח יותר בעתיד. האם קודם אני צריך להפריש מהפיצויים מעשרות ואז לפתח את העסק ממה שנשאר, או קודם להשקיע בעסק וממה שנשאר להפריש מעשרות?
אתה צריך לחשב כמה הפסדת, ואם הפיצויים אינם מכסים זאת, אינך צריך לתת מהם מעשר. ואם מכסים, צריך לתת מעשר מהנותר לפני ההשקעה בעסק.
2020-12-08 15:47:18
תרו"מ
האם פלפל צ'לי שנועד לטיבול חייב בתרו"מ?
כן.
פניני הלכה כשרות א' ח, ב (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):
"מיני תבלינים המשמשים לנתינת טעם או ריח או צבע בלבד, כדוגמת פלפל שחור, קינמון, כמון, פולי קפה ועלי תה – פטורים מתרומות ומעשרות, הואיל ואינם נאכלים בפני עצמם. אבל עלי פטרוזיליה וכוסברה שרגילים לערב בסלט – חייבים, הואיל והם ניכרים כצורתם בסלט וממילא נחשבים כנאכלים בפני עצמם ( – פלפל צ'לי בשאלתך זהה להגדרה זו). עלי נענע שרבים נוהגים להטעים בהם משקה, ויש שגם אוכלים אותם כחלק מהסלט. אם שתל אותם עבור אכילה חייבים בתרו"מ, ואם להטעמה בלבד – פטורים, ובספק יפריש בלא ברכה."
2020-12-06 09:09:55
להתפלל יותר מדי?
הרב מלמד הביא מהספר שבט מוסר שלא להתפלל יותר מדי על ילדים (שמחת הבית, ה, ח). א. האם זו ממש הלכה או רק "עצה טובה"? ב. האם זה בתפילה על כל דבר או רק על הנושא הזה? ג. מה ההגדרה של "יותר מדי"? איך אפשר לדעת איפה עובר הגבול? ד. ובכלל, איך זה מסתדר עם דברי הגמרא "אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל, שנאמר: קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'" (ברכות ל"ב ב), מהם משמע שאין שום מגבלה ואדרבה, צריך להתפלל כמה שיותר?
א. עצה טובה
ב. כל דבר
ג. קשה, אבל על זה אמרו חכמים שמלכות השמים כעין מלכות הארץ, לכן אדם צריך לחשוב כאילו הוא עומד לפני מלך בשר ודם ובכל פגישה איתו מבקש את אותה בקשה, מתי שזה כבר לא שייך, גם אם המלך לא יאמר לו כלום, הוא יבין לבד. ולפעמים יפסיק קצת ושוב ימשיך.
ד. איני בטוח שדייקת בדברי הרב בספר, שהרי לא כתב להפסיק להתפלל, אלא – "שלא להעתיר יותר מדי בתפילה, אלא תמיד לבקש מאת ה' שאם אין הדבר טוב בעיניו, הרי שהם מוותרים על בקשתם".
2020-12-01 17:41:14
ספר פניני הלכה – ברכות
בס"ד שלום לכבוד ברב נכבדי ביקר רכשתי את סט ספרי פנינה הלכה ואני נהנה מהם בספר שבנטילת ידיים לסעודה סעיף ט – כח גברא ודין ברז כתוב שלא ליטול ידיו בברז הרגיל שבכיור אי אפשר ליטול ידיים. ואילו אני מצאתי שבשעת הדחק כן מותר ליטול ידיים מתוך ספר שו"ת מנחת יצחק חלק ד סימן כ"א לדעתי ראוי להוסיף את הפרט החשוב הזה בספר להתייחסותך אודה בברכה אורי
הרב הכיר דעה זו וכנראה לא חושב שיש לה מקום בהלכה, שהרי רק מפנה בהערה לספר פסקי תשובות, שם הביא דעה זו של המנחת יצחק. לדעת הרב ההיתר בשעת הדחק הוא רק לפתוח את ברז החמים כפי שציין בהערה.
2020-12-01 09:12:57
elevators shabbat
Can a non-Jewish friend freely & voluntarily push the floor button on an elevator for an elderly person on Shabbat
מותר לבקש מגוי לעשות איסור בשבת, רק כאשר הוא עושה פעולה שאסורה מדברי חכמים ומדובר על צורך גדול. לכן אם המקרה המדובר הוא צורך גדול, מותר לבקש מהחבר הלא יהודי ללחוץ על כפתור המעלית בשינוי, כלומר בעזרת גב האצבע למשל.
2020-11-30 19:31:43
הפלה לעובר עם תסמונת דאון
האם מותר לעשות הפלה לעובר עם תסמונת שאון
שאלה קשה. מביא את מה שכתב על כך הרב אליעזר מלמד בספרו שמחת הבית וברכתו פרק ט (ניתן לקרוא עוד מהספר דרך האתר של פניני הלכה)
ו – תסמונת דאון
הלוקים בתסמונת דאון סובלים מעודף של כרומוזום אחד, שגורם לפיגור שכלי וגופני בדרגות שונות, ומתבטא גם בתווי פנים וגוף מיוחדים. בקרב בעלי תסמונת דאון ישנה שכיחות רבה יותר של מומים ומחלות שונות, כמו מומי לב, והצרה של התריסריון, נטייה לזיהומים וסרטן הדם. אך למרות זאת הם יכולים לחיות עשרות שנים, ואף להגיע לגיל חמישים. הפיגור השכלי גורם לכך שלא יוכלו להתקיים בכוחות עצמם, אלא יזדקקו לסעד ותמיכה כדוגמת ילדים קטנים. בדור האחרון פותחו שיטות חינוכיות לשיפור יכולת הלימוד והתפקוד שלהם, עד שיש מהם שזוכים להינשא ולהתגורר בדירה משלהם (הגברים עקרים מטבעם). אולם גם במצבים הטובים, הם יזדקקו לתמיכה וסעד בדומה לילדים גדולים. השאלה, האם מותר להפיל עובר שסובל מתסמונת דאון?
לדעת המחמירים, כשם שאסור להרוג ילד שסובל מתסמונת דאון כך אסור להרוג אותו בהיותו עובר. ואף שיש ביניהם הבדל בדין, שההורג ילד חייב מיתה, וההורג עובר אינו נענש, מכל מקום, איסור הריגת עובר הוא ענף מאיסור רציחה, ולכן אין להתיר לאשה כזו להפיל את עוברה (הרב פיינשטיין באג"מ חו"מ ח"ב סט).
והרב גורן אמנם התיר להפיל עובר שחולה בטיי-זקס, כי מצבו רע והוא עתיד למות תוך שנים ספורות מלידתו, אבל לא התיר להפיל עובר שסובל מתסמונת דאון. ורק כאשר ישנו חשש שבעקבות לידתו האיזון המשפחתי יתערער ויסכן את בריאות נפשו של אחד ההורים, התיר לבצע הפלה (תורת הרפואה עמ' 192).
ולדעת המקילים, כאשר קשה להורים להתמודד עם הקשיים הכרוכים בגידול ילד שסובל מתסמונת דאון, והדבר גורם להם צער רב, מותר להפיל. שכן לדעתם הפלה אסורה משום חבלה והשחתה, וכדי למנוע צער גדול מהיילוד החולה ומההורים, מותר לבצע הפלה (ציץ אליעזר ט נא, שער ג; יג קב, ו; יד קא-קב; הרב ישראלי בעמוד-הימיני לב). וכבר למדנו בהלכה ג', שבשעת הדחק אפשר לסמוך על דעת המתירים, אלא שכאן מדובר בבעיה שלא תמיד מצדיקה הפלה, שכן יש משפחות שלמרות הקשיים הגדולים מצליחות להתמודד עם האתגר של גידול ילד עם תסמונת דאון, וההתמודדות אף מפתחת אותם. לכן יש צורך בשיקול דעת נוסף לגבי מצבה של המשפחה, והתייעצות זו צריכה להיעשות עם תלמיד חכם מובהק.[1]
[1]. אם אפשר, עדיף לבצע את ההפלה לפני סוף החודש השלישי, שכן לדעת יבי"א (ח"ד אה"ע א), יש סוברים שהאיסור החמור מתחיל רק לאחר שלושה חודשים, וכמובא בהלכה ד. על פי הערכת רופאים, בשנים הקרובות ניתן יהיה לבדוק בקלות בתוך ארבעים יום את מצב העובר, ואזי רבים מבין המחמירים יתירו לבצע הפלה כאשר יתברר שהעובר סובל מתסמונת דאון. אבל גם כאשר הפגם התגלה לאחר החודש השלישי, לדעת המתירים אפשר לבצע את ההפלה.
2020-11-30 12:31:52
מניעה
שלום כבוד הרב ראשית כל תודה על הזמן שאתה מקדיש לעם ישראל שה׳ יברך אותך ותזכה לכל הטוב ולראות בבנין הבית אשתי ילדה לפני חודש וחצי ואני מעוניין לדעת האם מבחינה הלכתית יש העדפה לקחת כדורים למניעה מאשר התקן שבתוך הנרתיק או שיש משהו אחר בשביל לא להכנס להריון שוב תודה רבה
כדורים והתקן הם לכתחילה באותה מידה. שאר הדברים פחות. כמבואר בספרו של הרב אליעזר מלמד שמחת הבית וברכתו פרק ה סעיפים יז-יט. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2020-11-30 10:57:14
תודה
שלום לכבוד הרב , באקראי נקלעתי לאתר ואני נרגש לקרא ולראות את חוכמתו של הרב בין השיטין במענה לכול שאלה כאן. אני עצמי חילוני ( שמגיע מרקע דתי כזה או אחר ובעל כבוד גדול מאוד לתמידי חכמים) . הייתי שמח לראות את דברי הרב מתפרסמים גם בקרב הציבור שאינו מוגדר " דתי " באופן מובהק , בעיר מפני שהמענה שניתן כאן מפגין הרבה מאוד כבוד ,ואף קדושה, לקשר הזוגי והאינטימי . הדבר יכול להשפיע טובה וחוכמה גם על מי שאינו בה בגדר הציבור יר"ש.
תודה רבה על הדברים. בדיוק בשביל אנשים כאלו כתב הרב מלמד לאחרונה ספר שנקרא 'המסורת היהודית', וספציפית לגבי יחסים שבין איש לאשתו כתב את הספר 'שמחת הבית וברכתו'. ניתן לקרוא ממנו דרך האתר של פניני הלכה.
2020-11-29 03:17:03
משפחה
שלום הרב, איך עליי להתייחס לסבתי אם אני יודעת שהיא פוגעת מאוד באבי? היא מאשימה אותו בדברים חמורים שלא עשה ולצערי אבי שבור מאוד מהיחס והחוסר אמון שלה כלפיו(במיוחד אחרי ששנים טיפל בהם בדבקות ), היא שולחת לו הודעות קשות באופן קבוע שלא נותנות לו מנוחה ורק כואבות ומכאיבות. האם אני צריכה בכלל לשפוט אותה לכף זכות? האם אני צריכה לכבד אותה ולהמשיך לבקר אותם בקביעות למרות הכעס כלפיה?? בתור בת אני מאוד כואבת את כאבו של אבי ומצד שני בתור נכדה אני מצטערת אם יאבד הקשר שלי עם סבי וסבתי בשנים האחרונות לחייהם..
בוודאי שעלייך לדון אותה לכף זכות. עלייך להשתדל להמשיך לכבד את סבתך כאילו לא קורה כלום בינה לבין אביך. חבל שאביך משתף אתכם בהודעות שהיא כותבת לו.
2020-11-29 00:25:51
כללי
שלום וברכה מה הפירוש: העושה כך יש לו על מי לסמוך?
אינני יודע על איזה מקרה אתה מדבר, אבל באופן כללי הכוונה שיש מחלוקת וההכרעה נוטה יותר לדעה המחמירה, אך מתחשבים גם בדעה המקילה ואומרים לאדם שהוא יכול להחליט להקל, ורומזים לו במילים אלו שזה קצת בדיעבד. ככה זה בדרך בפניני הלכה, אמנם יש פוסקים שמשתמשים בזה כל הזמן, גם כאשר הדין כדעה המקילה, כמו למשל במחלוקות רגילות בדיני דרבנן.
2020-11-26 15:50:43
יולדת
שלום לרב, לאשתי יש דודה שהיא דולה , תומכת לידה . וברצונה בעת הלידה , אם יהיה בשבת , לחייג אליה ולבקש ממנה שתבוא גם היא מביתה לבית החולים , האם מותר להתקשר , האם מותר לאותה דולה לחזור הביתה לאחר הלידה במידת הרצון שלה , חשוב לציין כי סביר להניח שגם אני או אמא שלה יבואו איתה יחד ללידה באותה נסיעה , (הדולה גרה בבית אחר ) אשמח לדעת בכל אופן גם אם אף אחד מאיתנו לא מגיע איתה ורק הדולה מגיעה , מה דעת הרב אז , האם דולה נכללת בהגדרה של מטפלים / רופאים , שאם תמנע מהם לחזור , לא ייצאו מלכתכילה בשבתות , וימנעו רפואה טובה לחולה ? תודה מראש
בכל מקרה אסור לדודה לחזור לביתה, שכן עם כל הכבוד אינה רופא, והאמת שגם לרופאים לדעת הרב מלמד מותר לחזור לביתם בשבת רק עם נהג גוי, כפי שכתב בפניני הלכה.
לגבי זה שהדודה תבוא ללידה, ברוב המקרים יהיה אסור, כמובא בפניני הלכה שבת פרק כז, תקרא את הדברים היטב, ותדון לפיהם (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):
ח – נסיעה של מלווי חולים ויולדת לבית חולים
חולה שמגיע לבית חולים זקוק בדרך כלל למלווה, כדי לסעוד אותו ולדאוג שהצוות הרפואי יאבחן את מצבו כראוי, כי לפעמים מרוב עומס, חולים שאין מי שיעמוד לצידם נשכחים. ולכן אם נודע לבני משפחה שקרובם אושפז בבית חולים בעקבות מחלה או פציעה רצינית, ואין עמו מלווה, על אחד מהם לנסוע אליו בשבת.
וכן צריך ללוות יולדת שנוסעת לבית חולים, וגם אם היא אינה מבקשת זאת, צריך שבעלה או אמה או תומכת לידה תסע עמה לבית חולים. ואם היולדת או החולה מגיעים לבית החולים בלא מלווה, מותר להזעיק מלווה שיסע בכוחות עצמו לבית החולים. ואף שהטיפול ביולדת פשוט ומוכר, יש לחשוש שמא מתוך הבהלה תיכנס לסכנה, ולכן התירו לחלל שבת עבורה בכל מה שנצרך לחולה מסוכן (שו"ע של, א; מ"ב ג; באו"ה 'ומדליקין').
בשנים האחרונות ישנן יולדות שמבקשות שגם הבעל וגם האמא יסעו עמהן לבית חולים, ויש שמבקשות להיעזר גם בתומכת לידה (דולה). אבל כיוון שאין בזה צורך רפואי הקשור להצלת נפשות, רק מלווה אחד יכול להצטרף לנסיעה, הבעל או האם או תומכת לידה. ורק במקרים חריגים, כאשר היולדת נכנסת להיסטריה ותובעת שגם בעלה וגם אמה יסעו עמה, יוכלו שניהם לנסוע. וכן אם מחמת חרדתה היא תובעת שיזעיקו את תומכת הלידה, אפשר להענות לבקשתה. אבל אסור לתכנן מראש שיסע עמה בשבת יותר ממלווה אחד.
ויש חולקים וסוברים שצריך להיענות לבקשת היולדת, גם כאשר היא אינה בהיסטריה, שאם תרצה שיסעו עמה בעלה ואמה ותומכת לידה – יסעו כולם, כדי ליישב את דעתה. ולדעתם מותר גם להאריך את הנסיעה כדי להביאם, או להתקשר אליהם כדי שיסעו בכוחות עצמם לבית החולים. אולם נראה שזה פינוק מוגזם, שאינו מצדיק נסיעה בשבת. וכך המנהג הרווח שרק מלווה אחד מצטרף ליולדת. ואם הנסיעה ארוכה והם נוסעים ברכב פרטי והבעל מתכוון לנהוג, יוכלו לצרף את תומכת הלידה או האם, כי לעיתים יש צורך באדם נוסף שיחיש עזרה ליולדת בעת הנסיעה.
כאשר יש ליולדת ילדים קטנים בבית, צריך לתאם מראש עם השכנים, שבמקרה ויסעו בשבת, יסכימו לשמור על הילדים. ואם הם גרים לבדם במקום נידח, או שהשכנים שלהם אנשים רעים או חשודים שמסוכן להשאיר אצלם את הילדים, ואין אפשרות להשאיר את הילדים לבדם בבית, כי הם עלולים להסתכן שם, מותר לצרף אותם לרכב שנוסעים עמו לבית חולים, ואף להאריך מעט את הדרך כדי להביאם למשפחה שתוכל לשמור עליהם.[1]
[1]. כדי ללוות יולדת או חולה מותר לעבור באיסורי תורה, כשם שהתירו להדליק אור ליולדת, גם כשאין בזה צורך כל כך (שו"ע של, א; מ"ב ג, ובאו"ה 'ומדליקין'). ק"ו כאשר ההנחה המקובלת היא, שהחולה צריך מלווה בבית החולים שידאג שיטפלו בו כראוי (נשמת אברהם או"ח רעח, ד, 29; של, ו, בשם הרב נויבירט; הרב יואל קטן אסיא ט). ואם יש שם גוי שיכול להסיע את הילדים, אפשר להקל ולהסיעם לקרובי משפחה או ידידים, גם כאשר ניתן בדוחק להיעזר בשכנים. וכאשר אין צורך בנסיעה נוספת או בהארכת הנסיעה כדי לצרף את תומכת הלידה או את האם, גם כשהיולדת אינה בהיסטריה גמורה, אם היא דורשת שיסעו עמה למרות השבת, אפשר בדוחק לצרפם. אבל אסור לתכנן מראש שיסעו עמה, כי באמת אין צורך ביותר ממלווה אחד.
גם יולדת שרוצה לסמוך על דעת המקילים ושיסעו עמה שני מלווים, צריכה לבחון את עצמה היטב, עד כמה נחוץ לה שיבוא עמה עוד מלווה. למשל, אם הלידה היתה מתרחשת בשבת חתן, כאשר האמא שלה או הדולה מארחת אורחים רבים, ואם תיסע עמה לבית החולים, לא תוכל לחזור אל אורחיה עד מוצאי שבת, ולא תשתתף בעליה לתורה של בנה. אם גם אז היתה דורשת שבנוסף לבעלה גם האמא או הדולה תצטרף, והן היו מסכימות, סימן שהדבר נחשב אצלן כפיקוח נפש, ולדעת המקילים מותר להן להצטרף. אבל אם בשבת חתן היתה היולדת מוותרת עליהן, סימן שאין הדבר חשוב בעיניהן כפיקוח נפש, וגם בשבתות רגילות תסתפק במלווה אחד. ונהג האמבולנס אינו בחשבון כי הוא לא ישאר עם היולדת או החולה בבית חולים. (ועי' באג"מ או"ח א, קלב; אול"צ ח"ב לו, כג; ובאו"ה של, א, 'ומדליקין'; וילקו"י של, ט). והנכון שלא לסמוך על דעת המקילים, כי אין בליווי הנוסף תועלת לפיקוח נפש, וזכות השבת מועילה יותר.
מתוך ספר ההרחבות לפניני הלכה:
ח, א – ליווי יולדת וחולה
כדי להצטרף ליולדת או חולה מותר אף לעבור באיסורי תורה, כשם שהתירו להדליק נר ליולדת כדי ליישב את דעתה בדבר שקשור לטיפול הנצרך לפיקוח נפש (שו"ע של, א; מ"ב ג, ובאו"ה 'ומדליקין'). ק"ו כאשר ההוראה המקובלת כיום, שכאשר מצבו של החולה בהול, כגון פצוע או חולה שהוזעק לבית חולים – יש צורך שיהיה לחולה מלווה שידאג שמטפלים בו, וכדי למסור לרופאים פרטים אודות החולה, וכדי לסייע לרופאים שלעיתים נזקקים להסכמת המלווה בקביעת מדיניות הטיפול. וכיוצא בזה כתבו בנשמת אברהם רעח, ג, 29; של, ו, בשם הרב נויבירט, וכן הרב יואל קטן בשמו (אסיא ט תשסד עמ' 160), וכ"כ בארח"ש כ, כח.
כיוצא בזה כתב באג"מ או"ח א, קלב, שמותר לבעל לנסוע עם אשתו היולדת למרות שאין בדבר צורך, אלא רק כדי ליישב את דעתה. וכ"כ בארח"ש כ, הערה קכח, בשם חזו"א, שמחללים שבת גם באיסורי תורה כדי ליישב את דעתה של היולדת. ושם כתב שכדי לא להשאיר ילדים קטנים בלא השגחה מותר להסתייע בנהג גוי, וכשאין שם נהג גוי, ישאל שאלת חכם. וכתבתי כפי שרגילים להורות, שכן כאשר אין שום אפשרות להשאיר את הילדים בבית בלא חשש סכנה או היסטריה מצד האם, מותר אף לנהג יהודי להאריך את הדרך עבורם. אלא שיש להתיר זאת רק כאשר באמת לא ניתן להיעזר בשכנים ולא משום פינוק. ולכן כתבתי כגון שהם אנשים רעים או חשודים שמסוכן להשאיר אצלם את הילדים, ללמד ששכנים סבירים, בין דתיים בין חילוניים, בין יהודים ובין גויים, יכולים בשעת מצוקה לשמור על הילדים.
וכתב באול"צ ח"ב לו, כג, שכאשר נהג האמבולנס יודע להעניק את הטיפול הראוי אין ללוות את היולדת בלא שתבקש זאת במפורש. וכך משמע קצת מאג"מ. אלא שכבר למדנו שההנחה כיום היא שחולה שמגיע לבית חולים צריך מלווה. יתר על כן למדנו בבאו"ה של, א, 'ומדליקין', שמדליקים את הנר ליולדת כדי להרגיעה גם בלא שתבקש. וכ"כ בילקוט יוסף של, ט. וכאשר הנסיעה ארוכה, יש לחוש שבאמצע הדרך תצטרך היולדת או החולה סעד, ולכן צריכים בנוסף לנהג עוד מלווה.
ח, ב – תומכת לידה (דולה)
בארח"ש כ, צ, כתב "פעמים שמותר לקרוא בשבת לאשה המסייעת ליולדת בעת הלידה ומקילה את הלידה ואת הכאבים הכרוכים בה, ובכל מקרה יש לדון לגופו ולעשות שאלת חכם". ולענ"ד ברוב המקרים אין הצורך בתומכת לידה חשוב לחלל שבת עבורו, שכן רק עבור צורך הקשור לפיקוח נפש מחללים שבת, ולא כדי להרגיע ולעודד את החולה בדברים שאינם קשורים לטיפול הקשור להצלתו. ומה שהתירו להדליק נר ליולדת, הוא מפני שהאור מסייע למיילדת לראות את המצב, ואף שהמיילדת טוענת שאינה צריכה לו, ברור שהאור כעקרון מסייע לטיפול. אבל תומכת הלידה אינה עוסקת במה שקשור לפיקוח נפש כלל, שאם היה בזה צורך של פיקוח נפש, היו בתי החולים צריכים לדאוג לכך, או לחילופין היתה צריכה להינתן הוראה מחייבת לכלל היולדות להיעזר בתומכת לידה. לכן נלענ"ד שאין להקל לתומכת לידה לנסוע בשבת, ורק במקרים מיוחדים, כאשר היולדת בחרדה יתירה, יש להתיר לה לנסוע לבית חולים. ואם היא נוסעת עם היולדת בלא להאריך את דרכה, אפשר להקל ולהיענות לבקשתה לצרף את התומכת גם כשאינה בהיסטריה גמורה. אבל במצב רגיל, גם באופן זה אין להקל. ולכן אין לתאם מראש שתומכת הלידה תצטרף עם היולדת בנסיעתה, כאשר גם הבעל נוסע עם היולדת.
2020-11-26 14:37:23
לוטו
האם מותר למלא לוטו? הבנתי שלאשכנזים מותר לפי הרמא בחושן משפט שמי שיש לו עבודה אז גם אם משחק בקוביה לא פסול לעדות. ואם האדם לא עובד (נגיד בגיל 20 שעוד לא התחיל לעבוד) וממלא פה ושם אסור לאשכנזים?
מותר, אך לא כדאי, שכן אנו בונים את החיים על נתונים ראליים ממשיים, על עבודה ומאמץ והצלחה, וכאן מדובר על הצלחה לא הגיונית לחלוטין שבנויה על בטלנות, שכן סיכוי הזכיה הוא אחד לכמה מליונים, והתקווה לזכות גורמת לאדם להשקיע פחות בחייו. זו המציאות. לבנות על דברים לא הגיוניים זה דבר רע. לא סתם רבים מתמכרים לזה בקלות.
תשובת הרב אברהם שפירא, תחומין ה, עמ' 301
אכן כבוד ידידי הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א הביע דעתו לאסור משום שהוי בכלל משחק בקוביא. וטעמו, הואיל ואם במשחק קוביא כהאי גוונא יש ענין של גזל נחלקו המחבר והרמ"א (בחושן משפט סי' שע, ג), לכן פסק שלספרדים שקבלו הוראת המחבר שמחמיר בדבר גם תעודת פיס בכלל האיסור. אבל לענ"ד אין זה דומה למה שנחלקו בשו"ע.
ראשית כל אעיר שלפני כל בירור, יש לדעת כלל גדול כי דבר שנהגו בו כלל ישראל אין להרהר אחריהם שח"ו לומר שכלל ישראל יכשלו בעבירה, יש הרבה מקורות שגדולי ישראל הזכירו בספריהם את המנהג של קנית שטרי הגרלה, וגם דנו אם יש בזה משום חולשה בבטחון בה', ואלו היה ספק של גזל היו חוששים להורות נגד המחבר אפילו לאשכנזים. יש רק לברר מדוע באמת אין זה בכלל משחק בקוביא, שהרי חלוקת הפרסים היא ע"י הטלת גורל.
לכאורה י"ל שסמכו על מה שהבית-יוסף הביא דעת המרדכי בשם הראבי"ה (חו"מ סי' רז ס"ק כ"א) שמשחק בקוביא הוי גזל רק כשיש לו למשחק יסוד להאמין בכוחו או בכשרונותיו וכו' שהוא הוא יהיה הזוכה, אבל כשאין יסוד כזה והכל יודעים שהסיכויים שוים – מותר. אבל גם ע"ז יקשה מהגמ' בשבת (קמט, ב) שאין מטילין גורל על חלוקת אוכלים גדולים וקטנים מפני קוביא, וכיון שכך נפסק בשו"ע (או"ח סי' שכב, ו) י"ל שפסקו דלא כהראבי"ה.
אמנם נראה שהראבי"ה מפרש בגמרא בשבת כפירוש הרי"ד שאפילו שהקוביא אינה גזל, שאין זה אסמכתא דלא קניא, שמניין יודע שינצח, אלא כל אחד מחית נפשיה לספיקא, אפילו הכי אסור לעשותו, שיזכה בממון חבירו שלא ברצון שלם. והריא"ז שם כתב משום שנראה כמשחק בקוביא וחומד ליטול ממון חבירו. וכן נראה כונת המאירי שם בקיצור דבריו, שכיון לדברי הרי"ד ונכדו הריא"ז, עיי"ש עוד ראיות מהראשונים לסברה זו.
אבל באמת אין להאריך הרבה, הדבר נראה פשוט שחשש גזל אין כאן, משום שחז"ל אסרו רק כשהפרס שעומד ליפול בגורלו של המשתתף בגורל מונח לפניו. ועל זה גופא מטיל גורל מי יקבל הכסף הזה, שכל אחד מהמשתתפים מניח משלו על שולחן הקוביא, כי אז יש ספק שכל אחד בטוח בלבו שכסף זה שלו המונח לפניו – יוחזר לו עם תוספת הרווח. ועל כן בעומק לבו אינו מקנה בלב שלם וזה נשאר שלו, ולכן יש כאן חשש גזל למי שזכה בכסף וזהו משחק בקוביא שאסרו חז"ל. אבל בהגרלות כגון מפעל הפיס שהכסף משולם לסוכנות המפעל, הקונה יודע בבירור שכסף זה לא יוחזר אליו, אלא הסוכן יעבירו לסוכנות המקומית ויושם בבנק, ואח"כ יעבירו ללשכה הראשית, ואין לקונה כל ציפיה שכסף זה יוחזר אליו, אלא המפעל ודאי זוכה בהם לחלוטין. וע"כ אין חשש שמא לא התכוין להקנות את הכסף לחלוטין, אלא יש בלבו תקוה שבסופו של דבר לאחר כמה ימים, זה (כסף הקניה) יגרום לו רווח כפול ומכופל, משום שהמספר שלו יזכה בסכום גדול. תקוה כזו יש לכל משקיע בעסק, שמקוה להרוויח מההשקעה שהשקיע, אבל אם תקוותו נכזבת אין בזה כדי לעשות את ההשקעה לגזל. וזה גם לא בכלל חומד ממון חבירו.
וסברא נוספת, כיון שהנהלת מפעל הפיס מוכרת תעודות הגרלה, והתמורה היא עצמה שוה כסף, ויש לה ערך, כי ניתן למכרה לאחרים, וגם ספרדי יכול למוכרה לאשכנזי, שלדעת הכל אין זה בשבילו משחק של קוביא אסורה, אין זה דומה למה שהמחבר אוסר משום קוביא.
2020-11-24 22:51:28
התקן רחמי למניעת הריון
שלום, ב״ה אני נשוי זכינו שנולדה לנו בת בכורה ולאחרונה גם בן זכר. אשתי סובלת מסכרת נעורים והרופאים מאוד כועסים עליה אחרי שהיא מגלה להם שהיא בהריון ואומרים לה שזה מאןד מסוכן כי צריכים לוודא שהיא יציבה כמה חודשים טובים טרם שהיא נכנסת להריון. כעת גם אשתי רוצה לקחת מניעה גם בגלל הסיבה הזאת וגם כי הלידות היו די סמוכות והיא רוצה קצת הפסקה. מה לעשות?
גם בלי סכרת נעורים נכון לכל אישה להמתין תשעה חודשים עד שנה של התאוששות מהלידה עד שתכנס שוב להריון. לכן עליה לקחת כדורים למניעת הריון או לשים התקן תוך רחמי. כל זה מבואר בספרו של הרב מלמד שמחת הבית וברכתו פרק ה, מסעיף יג והילך.
2020-11-21 17:58:26