חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
מחבת חלבית ומכסה בשרי
שלום לרב, יש לי מכסה של סיר בשרי שלא השתמשו בו לשימוש בשרי למעלה משנתיים. האם אפשר להמיר אותו לשימוש חלבי? מה הדין אם הכינו פנקייקים חלביים במחבת חלבי וכיסו אותה במכסה הנ"ל באופן שהמכסה קיבל ככל הנראה אדים מפעולה זו?
תשובה לשתי השאלות:
יש להכשיר את המכסה בהגעלה, היינו בהכנסתו לסיר עם מים רותחים, או ע"י ליבון קל חצי שעה בחום הכי גבוה של התנור, ואחר כך ניתן לסמנו כחלבי.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-01 19:24:17
צום כיפור בתחילת הריון
לרב מלמד שלום רב, אשתי בתחילת ההריון (שבוע 13) וסובלת מבחילות, לעיתים סחרחורות וחולשה כללית, אך ללא הקאות. בצומות (גם ללא הריון) היא נחלשת מאוד וחווה סחרחורות וחולשה כללית. עד כה הבדיקות של העובר היו תקינות. האם יש סכנה לעובר אם היא תצום? כמובן שהיא תישאר בסביבה ממוזגת כל הצום ולא תלך לבית הכנסת. השאלה איך עליה לנהוג במצב של סחרחורות ואיך עליה להחליט האם המצב מספיק חמור בשביל לשתות בשיעורים?
לבקשת הרב מלמד, התשובות באתר הישיבה ניתנות על ידי רבני הישיבה.
תשובה לשאלתך נמצאת בספרו של הרב פניני הלכה ימים נוראים. שם מבואר שרק אם קורה משהו מיוחד מאוד עד שהמעוברת משערת שהיא או העובר בסכנת נפשות, מותר לה לשתות ולאכול, אבל בלא זה (כלומר ברוב רובם של המקרים), אין מקום להקל אפילו בשתייה לשיעורין.
אצטט לך את עקרי הדברים מהספר הנוגעים לשאלתך (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
גם חולה שמסובל בייסורים, כל זמן שאין נשקפת סכנה לחייו, אסור לו לאכול או לשתות אפילו כלשהו. וזאת משום שצום יום הכיפורים חיובו מהתורה, ועל כן רק פיקוח נפש דוחה אותו… ועדיף לחולה שישכב כל היום במיטתו ולא ילך לבית הכנסת, ובלבד שלא ישתה אפילו כלשהו. שעיקר מצוות היום בתענית, שעל ידה מטהר ה' את ישראל מחטאיהם. וישתדל כשהוא על מיטתו להתפלל כפי יכולתו, ואם קשה לו לקרוא במחזור, ישתדל להתפלל בליבו ובשפתיו תפילות אישיות, ובלבד שלא יאכל ולא ישתה דבר.
אמנם מותר לחולה שמצטער מחמת מחלתו – לבלוע גלולות לרפואתו. ובתנאי שאין בגלולות טעם טוב, ויקפיד לבלוע אותן בלא מים. ומי שאינו יכול לבלוע אותן בלא מים, ילעס את התרופה המרה ויבלענה, או יערב במעט מים טיפת סבון שתפגום מאוד את טעמם, ובעזרת מים אלו יבלע את הגלולה. וכן מותר למי שהצום גורם לו צער רב, לבלוע גלולות כדי להקל מצערו. לפיכך, מותר למי שסובל מכאבי ראש עזים בגלל חסרון הקפה, ליטול גלולות שיש בהן קפאין או גלולות להפגת כאבי ראש. וכן מותר לסובלים ממיגרנה להקדים וליטול גלולות כדי למנוע התפרצות של כאבים.
בדור האחרון היו רבנים שרצו להקל למעוברות לשתות, מפני שלדעתם הנשים נעשו חלושות, והצום עלול לגרום להן שיפילו את עוברן. אולם ממחקרים שנעשו בארץ ובחוץ לארץ, התברר שהצום אינו מעלה את הסיכון להפלה. ורק לעיתים נדירות הצום עלול לזרז לידה בחודש התשיעי, ומכל מקום אין בכך סכנת נפשות. גם אין שום סימוכין לטענה שכיום נעשינו חלושים יותר. להיפך, אנשים כיום חיים בבריאות טובה מבעבר, הן בזכות שפע המזון המגוון, והן בזכות ההתקדמות הרפואית, ואף תוחלת החיים עלתה בעשרות שנים. לפיכך אין מקום להקל כיום יותר מאשר בעבר, והדין נשאר במקומו שמעוברות ומיניקות חייבות לצום (ציץ אליעזר יז, כ, ד; נשמת אברהם תריז, א).
לפיכך, גם מעוברת שסובלת מהקאות, לחץ דם גבוה, המוגלובין (ברזל) נמוך ומיחושים שונים, חייבת בצום יום הכיפורים, ובכלל זה אסור לה גם לשתות לשיעורים. ורק במקרים מיוחדים, של היריון שנמצא בסיכון, כדוגמת מעוברת שכבר הפילה מחמת צום, וכן בשבועות הראשונים להיריון שנוצר על ידי מבחנה, על פי הוראת רופא ירא שמיים מותר למעוברת לשתות, ועדיף שתשתה לשיעורים. אבל בהיריון רגיל שכרוך בהקאות ומיחושים, חובה לצום ואין מקום לשאלה. אמנם אם באמצע הצום המעוברת תרגיש שהיא נכנסת למצב מסוכן, תשתה ותאכל כפי צרכה.
שתיה ואכילה לשיעורין שייכת רק בחולה שיש בו סכנה שמותר באכילה ושתיה כרגיל, עליו אמרו שלכת' ישתה ויאכל לשיעורין.
על המעוברת להכין עצמה כראוי לצום, באופן שבימים הסמוכים לצום תקפיד לשתות כמויות מכובדות של מים. לפחות שתי ליטר ביום. ואם רגילה לשתות קפה, תפחית משמעותית את הכמויות בהדרגה מאחרי ראש השנה עד יום כיפור. בנוסף לכך תקפיד בימים שלפני הצום לאכול פירות וירקות, לחם מלא ואורז מלא. אם תעשה כך, אין שום סיבה לחשוש גם אם יהיו סחרחורות וכד'.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-31 08:22:57
סליחות
שלום לכב' הרב!!! רציתי לשאול: למה האשכנזים מתחילים לומר סליחות רק 3 ימים לפני ר"ה ?
פניני הלכה ימים נוראים ב, ה – מנהג אשכנזים, להתחיל לומר סליחות במוצאי שבת שלפני ראש השנה, ובתנאי שיספיקו לומר סליחות ארבעה ימים לפני ראש השנה. כלומר, אם ראש השנה חל ביום חמישי או שבת, אזי מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת הסמוך לראש השנה. אבל אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי, מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת שלפני כן.
הטעם להקפדה על ארבעה ימים, משום שרבים נהגו להתענות עשרה ימים לשם תשובה, כמבואר בהלכה ט'. ומאחר שבעשרת ימי תשובה אפשר לצום רק ששה ימים (כי מצווה לאכול בשני ימים של ר"ה, שבת תשובה וערב יום כיפור), הוסיפו להתענות ארבעה ימים לפני ראש השנה ואמרו בהם סליחות. ואף שכיום המנהג הרווח שלא להתענות עשרה ימים, לעניין הסליחות ממשיכים במנהג. ועוד, שהאדם בראש השנה צריך להקריב עצמו לפני הקב"ה, ומצינו בקרבנות שצריך להכינם ולבקרם ממומים לכל הפחות ארבעה ימים לפני הקרבתם. וכדי שלא יתבלבלו קבעו את מוצאי שבת כיום הראשון לאמירת הסליחות (טור ורמ"א תקפא, א, מ"ב ו). עוד טעם לקביעת תחילת הסליחות במוצאי שבת, כדי להתחיל להתחנן מתוך קדושת השבת, שבשבת רגילים הכל ללמוד תורה מתוך שמחה ועונג, ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצווה (לקט יושר).
אפשר לקרוא מתוך ספרי פניני הלכה של הרב מלמד דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-29 12:03:15
שיעור ב2 פריטים מעין 3
שלום לרב, אדם שאוכל מזונות בשיעור שמחייב ברכה אחרונה של מעין 3 וגם שתה מעט יין פחות מרביעית או אכל מ 7 המינים (נניח חתיכת זית קטנה מאוד) כשבא לברך מעין 3 האם יכול להזכיר גם את מה שאכל שהוא לא בשיעור המחייב ברכה אחרונה?
רק כאשר אכל מהפרי או שתה מהיין בשיעור שיש אומרים שחייב לברך ברכה אחרונה ורק מפני הספק לא מברך, מזכירם בברכת מעין שלוש (פניני הלכה ברכות י,ג). השיעור המועט ביותר באוכל הוא זית המצוי בארץ ישראל (7.5 סמ"ק. פניני הלכה י,ה), או לחילופין אכילת המאכל כברייתו בבת אחת יחד עם הגרעין (פניני הלכה י,ח). השיעור המועט ביותר בשתיה הוא כזית המצוי בארץ ישראל (פניני הלכה י,י).
אפשר לקרוא מפניני הלכה דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-25 18:22:20
זוגיות
שלום כבוד הרב, אני נמצאת ממש בדילמה.. לפני חודשיים בערך הייתי אצל רב והעלה את נושא הזוגיות שהיה תקוע אצלי במשך שנה הוא נתן לי לקרוא במשך 40 יום פרקים של שיר השירים ולאחר 40 יום חזרתי אליו עם זוגיות ואף אמר לי להמשיך בה . הבן אדם בן 28 ואני בת 19. הורי ממש נגד החיבור הזה עקב הגיל ושבטח בקרוב ירצה להתחתן ואני רק בתחילת דרכי הם רוצים שאני אתפתח ואתקדם וחושבים שחתונה תמנע ממני את זה לכן הם לא מוכנים לשמוע עליו אפילו ומתנגדים לזה לגמרי זה מבאס אותי נורא אני ממש אוהבת אותו אך לא יודעת מה לעשות האם ללכת אחרי המשפחה שלי כי הם יודעים מה טוב בשבילי או להמשיך איתו למרות שאני יודעת שהם לא יקבלו אותו (ויודעת שבגלל דבר כזה אין כלכך עתיד קשה לי לעמוד בפני המשפחה שלי ולעמוד על שלי)
בגיל צעיר כמו שלך, פער של תשע שנים הוא פער גדול יותר מידי. אני מעריך שההורים שלך אנשים טובים וחכמים ומכירים אותך היטב, לכן כדאי לשמוע להם. אני בטוח שתמצאי חתן בגיל יותר מתאים. עם זאת כיון שאיני מכיר אותך ואותו, קשה לומר דברים מוחלטים, לכן כדאי מאוד להתייעץ עם רב שמכיר את המשפחה שלך.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-21 07:39:17
כדורגל בשבת
לכבוד הרב שלום רב כבוד הרב שבוע טוב. רציתי לשאול לגבי לשחק בכדור בשבת ובפרט כדורגל. לקטנים ולגדולים בשמירת שבת כהלכתה כותב לאסור לשחק בכדורגל ומציין למשנה ברורה בהלכות שבת. אבל שם זה לא רשום. במרן כותב לאסור לשחק בכדור ורמא מתיר. והמשנה ברורה מסביר שעשו כדור מנייר או מעץ וזה לא היה ראוי לכלום רק למשחק אז אין לו תורת כלום ולכן הוא מוקצה. וזה הכדורים של פעם. והמתירים משום שזה מיועד למשחק. אבל האוסרים טוענים שהמחשבה לא מועילה כי זה כמו אבן. אבל לא רשום כלום שכדורגל אסור. השמירת שבת כהלכתה מתיר כדור רק אסור כדורגל ולזה אין מקור. אדמור הזקן פוסק לסמוך להתיר. ולכאורה בימינו בפרט יש לכדור תורת כלי והוא לא עשוי מטיט ותבן כמו פעם אז ודאי גם המגן אברהם בעקבות מרן יודו שמותר לשחק בו. אני שואל האם יש לחשוש לשחק בכדורגל שמא יתפנצ'ר ? והרי זה לא מצוי וגם אם יתפוצץ זה מקלקל. האם יש לאסור לשחק בכדורגל מנופח או כדור גומי שמא יתפוצץ ? אני שואל לא מצד ענין של בית בית המדרש שיש ענין ללמוד תורה בשבת כמה שיותר. אלא לדוגמא אבא עם הילד שלו או יהודי שלא יודע ללמוד תורה שאלה נוספת: האם מותר ללכת בשבת לרפת שמליאה במצלמות אבטחה ? האם זה איסור עבורי שהמצלמות מצלמות אותי ?
- לדעת הרב אליעזר מלמד שליט"א כדורגל וכדורסל אמיתיים הם מוקצה גם אם נאמר שיש עליהם שם כלי, כיון שאסור לשחק בהם בשבת משום שבעצם המשחק בהם יש לדעתו איסור של עובדין דחול. אמנם כדור שאינו אמיתי, כמו כדורי הגומי של הילדים, אינם מוקצה.
כך כתב בפניני הלכה שבת ב' כד,ט: משחקי כדור וריצה:
אסור לילדים לשחק כדורגל וכדורסל בשבת, מפני שאלו משחקים שנעשים בעסק גדול ויש להם חוקים וסדרים משלהם, והם אסורים משום 'עובדין דחול'. ועוד שלפעמים כרוכים במשחקים אלו איסורים נוספים, כמו הכנת המגרש, נסיעות למשחקים, רישום, מקח וממכר. וכן אסור לצפות באנשים שמשחקים כדורגל או כדורסל בשבת משום 'עובדין דחול'. ואסור לשחק בכדורים אלו אפילו בתוך הבית או בחצר פרטית משום שהם מוקצה וגם משום 'עובדין דחול'. וכן אסור לשחק טניס, שאף הוא משחק של גדולים שנעשה בעסק גדול.[1]
מותר לילדים לשחק בכדור שילדים קטנים רגילים לשחק בו, ובתנאי שישחקו בבית או בחצר על רצפה מרוצפת. אבל על אדמה או דשא אסור, שמא יבואו להשוות גומות. וכן מותר להם לשחק בטניס שולחן חובבני, הואיל ורגילים לשחק בו בבית. ואין לחשוש שמא מתוך שישחקו בכדור כשהם קטנים יתרגלו לשחק בו כשיגדלו, מפני שכל ההיתר הוא לשחק בכדור של קטנים, שגדולים ממילא אינם משחקים בו.
[1]. יש אוסרים משחק בכדורגל וכדורסל משום החשש שמא יבוא ליישר את הקרקע, וכעין מה שכתב בשו"ע שלח, ה; מ"ב שח, קנח. ויש אוסרים מחשש שמא יבוא לתקן את הכדור או לנפח אותו (קצות השולחן). ובכל אופן מוסכם על כלל הרבנים שאסור לשחק בכדורגל וכדורסל בשבת. ונראה שעיקר האיסור משום 'עובדין דחול', וזה גם טעם איסור רכיבה על אופניים. ואל יהא איסור זה קל בעינינו, שיסודו מהתורה, וכפי שביאר הרמב"ן (ויקרא כג, כד), שכל טורח ועמל שמפר את המנוחה והשביתה אסור מהתורה, מפני שנצטווינו לשבות. וכן מבואר בישעיה נח, יג: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר". אמרו חכמים (שבת קיג, א): "מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ – שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול… וְדַבֵּר דָּבָר – שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול". וכיוון שמשחקי כדורגל וכדורסל נעשים מתוך עסק גדול, ויש להם כללים וחוקים, ואנשים רבים טרודים בזה ואף מתפרנסים מזה, כל עניינם הוא 'עובדין דחול'. ומה שהקילו לנערים לרוץ להנאתם, הכוונה לריצה חופשית בלא מסגרת ממוסדת של משחק או אימוני כושר. וכעין זה כתב מרן הרב באורח משפט קנב.
2. פניני הלכה שבת ב' יז,יד: מותר לעבור במקום שמותקנת בו מצלמה שמצלמת את העוברים ושבים, שהואיל וההולך שם אינו מעוניין להצטלם, אין הוא אחראי על כך שדמותו נקלטת במצלמה, ואין בדבר איסור.
אפשר לקרוא מתוך הספר החשוב 'פניני הלכה' דרך האתר של ישיבת הרב ברכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-19 00:01:54
תשובה- ימי אלול
אני בתשובה כבר למעלה מ 6 שנים ואני יודע שיש 24 דברים המעכבים את התשובה , בינהם גזל. השאלות שלי מחולקת לכמה נושאים מאחר והסוגיות מורכבות, באם תוכלו לעזור לי , אבל תתחשבו בנסיבות שאני תפרן עם המון חובות אבל המון אבל עדיין מנסה להחזיר, לפחות למי שאני חייב לא כבר תקופה ארוכה. להלן השאלות: 1. הלוואה שלקחתי לפני כמה שנים טובות ולא החזרתי- מה אני כן יכול לעשות בהתחשב העובדה שאין לי להחזיר , איזה פנייה אני יכול לעשות למי שאני חייב. 2. האם העובדה שחבר עזר לי ולעולם לא ביקש ממני כסף אני יכול לבקש סליחה ולבקש ממנו שיאפשר לי יום אחד להחזיר כשיהיה לי? האם זה בסדר להתחייב על משהו שלמעשה אינני יודע מתי יהיה לי להחזיר? 3. האם למי שאני חייב אני יכול לספר לו על מצבי ולבקש את סליחתי ובכך בעצם הרמיזה אולי הוא יחמול עליי ויוותר לי על החוב. 4. האם למי שאני חייב אני יכול לבקש ממנו לסלוח לי ולוותר לי על החוב. 5. האם למי שאני חייב ואני מתבייש להודות בין אם לקחתי/גנבתי ללא רשות אני יכול להחזיר בסתר?? באיזה אופן זה צריך להתבצע? מכתב? שליח? האם זה פוטר אותי? האם גם למי שאני לא יכול להודות על עצם הגניבה/לקיחה אני יכול לשלוח מכתב אלמוני שפשוט יסלח למי שעשה את המעשה? וגם יוותר על הגזילה 6. האם כשמדובר במעשה שנעשה בצוותא, כגון גניבה מעסק, אני יכול לפנות לבעל הבית רק אחרי שאני יודע שאין חשש על פי חוק להיחקר במשטרה וכו', ולספר לו על המעשה ולבקש סליחה ואולי לשלם לו את החלק היחסי שנלקח? או לבקש ממנו שיוותר לי? אני מבקש בכל אופן של בקשה לענות על כל שאלה שנשאלה באופן המסודר, לכל שאלה יש סימן שאלה. כל זאת על מנת שאבין את הרעיון ואמצא את הדרך איך אני מתקן זה לא סוד שמצבי הכלכלי קשה כמה שנים ואני מתקשה להחזיר חובות אפילו של מכולת וסנדלר של 70 שקל. בבקשה תעזרו לי
אין צורך לענות לכל השאלות לפי הסדר שלך, כיון שיש כפילות בשאלות. אם אתה רוצה להבין את הרעיון, אז אתה צריך להבין שאתה בעצם שואל שתי שאלות: 1. מה עושים עם החובות. 2. האם צריך להודיע למי שלקחתי בלי רשות.
תשובה:
- אתה חייב להחזיר כל סכום שלווית או לקחת בלי רשות. אבל בהחלט אפשר לנסות לתאר להם את מצבך הקשה ולבקש או לרמוז שימחלו לך לגמרי על הסכום (ובלבד שהמחילה תהיה בלב שלם), או לבקש שימחלו לך עד שיהיה לך להחזיר. אפשרות נוספת- להלוות מאדם עמיד אחד סכום מספיק כדי להחזיר לכמה שיותר אנשים שאתה יכול. יותר פשוט להיות חייב לאדם אחד מאשר לרבים.
- חזרה בתשובה כוללת הודעה למי שעשית לו את הדבר הרע ובקשת סליחתו. אם אתה חושש שבעקבות כך יהיה לך נזק, כגון שאתה מעריך שבעקבות הודעתך, הקשר שלך איתו יפגע, וכגון שיתלונן עליך למשטרה, אז הפסדת את סליחתו, אבל אתה עדיין חייב להחזיר את הכסף. ולכן תחזיר ותכתוב לו מכתב וכד'. (עיין פניני הלכה ימים נוראים ה,ד. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-16 12:25:08
תרומות ומעשרות
נבטים שגדלו בכלי חרס ללא מצע, במרפסת לא מקורה, האם חייבים בתו"מ? האם יש לברך? מה הדין בגידול על מצע קוקוס במרפסת? תודה
- פניני הלכה כשרות א' ח,ב- "הנוטל זרעים ומנביט אותם, אינו צריך לעשר את הנבט. ואף שיש מחמירים, העיקר כדעת המקילים".
2. לא יודע מה זה מצע קוקוס. אבל ההלכה היא שגידולים במרפסת חייבת בתרו"מ, כיון שגידולים אלו חשופים לשמש ולגשם.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-15 15:43:18
וואטצאפ
האם מותר להיות חלק מקבוצת וואטצאפ שפעילה בשבת?
מותר להיות חלק מהקבוצה, אבל אסור לך לקרוא לאחר השבת את מה שנכתב בשבת, שאסור להנות מאיסור שנעשה בשבת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-15 09:47:11
גיזום עץ פרי לנוי
האם מותר לגזום עצי פרי בשביל נוי כמו שעושים לעצי זית בשדרות של ערים, שגוזמים את העץ ומשאירים רק כמה ענפים בצורות מיוחדות?
כך מובא בספרו של הרב מלמד פניני הלכה כשרות א' יג,ג: "כמובן שמותר לזמור ענפים של עץ פרי לצורך העצמת צמיחתו. אבל כאשר אין תועלת לעץ בקציצת ענפים נוספים, יש אומרים שאסור לקוצצם (מהר"י באסן קא). ולדעת רוב הפוסקים אין איסור לקצוץ ענפים כל עוד העץ נשאר קיים בבריאותו (מאירי, משנה למלך, חוות יאיר; הר צבי ב, קא, ועוד רבים)".
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-15 04:42:38
נורת לד בשבת – הגברת התאורה ע"י קירבה
האם מותר לעבור בשבת ליד נורת לד, שכבר דולקת, אשר מגבירה את עוצמת ההארה על ידי מנגנון קירבה ?
מותר רק אם אין דרך לנתקו לפני שבת, ורק אם אין הדבר בולט לרבים שהאור מתגבר, ורק אם אין הנאה מריבוי האור. כך מבואר בספרו של הרב מלמד:
פניני הלכה שבת ב' יז,יד – פעילות חיישנים ברשות הרבים ובבית
מותר לעבור במקום שמותקנת בו מצלמה שמצלמת את העוברים ושבים, שהואיל וההולך שם אינו מעוניין להצטלם, אין הוא אחראי על כך שדמותו נקלטת במצלמה, ואין בדבר איסור. וכן מותר להיכנס בשער שמותקנת בו מערכת לגילוי מתכות, הואיל והנכנס שם אינו מעוניין בפעילות החשמלית הזו. וכן מותר ללכת ברחוב שהתקינו בו חיישנים שקולטים את תנועות העוברים ושבים. וכן מותר ללכת במקום שהותקנה בו מערכת שמירה חשמלית שמדליקה פנס בעת שעוברים בסביבתה, מפני שהעוברים שם לתומם אינם מעוניינים להדליק אור. אבל אם אין בזה טורח, עדיף ללכת בדרך אחרת, שאין זה מכבוד השבת לגרום בעקיפין להפעלת תאורה חשמלית.
בית שמערכת האזעקה שלו מושבתת אבל החיישנים ממשיכים לפעול, וכל אימת שעוברים במקומות מסוימים נדלקות נורות לד או שתמונת העובר שם נקלטת על איזה מסך. יש אוסרים ללכת בבית זה, הואיל וההליכה בו מחוללת פעילויות חשמליות. והרוצה לילך שם צריך לכבות לחלוטין את כל המערכת או לכסות את כל החיישנים באופן שלא יקלטו את תנועת העוברים (עיין שו"ת הרב הראשי עמ' 174).
ויש מתירים מפני שהאדם מתכוון ללכת לפי תומו ואין לו שום תועלת מכך שדמותו תיקלט בחיישנים השונים, וכל מה שאין מפסיקים את פעולתם הוא רק מפני הטורח הגדול שבדבר (שיח נחום כה). והעיקר להלכה כדעת המקילים, אלא שאם אפשר, עדיף לנתק את החיישנים שלא יפעלו.
חובה לנתק את הפנס שנדלק בעקבות המעבר בשביל הגישה לבית, מפני שיש לעובר שם תועלת מן האור שנדלק. וגם אם אין לו תועלת ממנו, אין זה מכבוד השבת לגרום להדלקת פנס. ובשעת הדחק, כאשר המערכת מופעלת ואין שום דרך אחרת להיכנס לבית, אפשר לעבור שם בזחילה, באופן שאולי לא יגרום להפעלת הפנס, וגם אם קרוב לוודאי שיפעיל בזחילתו את הפנס יהיה זה בשינוי, ובנוסף לכך יקפיד לעצום את עיניו כדי שלא יהנה כלל מהאור שנדלק.
אפשר לקרוא עוד מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-13 18:22:26
יציאה למחנה או לא
היום מתקיים המחנה של השבט שאני מדריכה בבני עקביא.יש לי נקע ברגל ולכן לא יצאתי למחנה אלה מדריכה אחרת. עכשיו המדריכה השניה לא מסתדרת במחנה עם חניכה אחת שיצאה ורוצה שהחליף אותה. היום תכננתי לנוסע למחנה אבל אמא שלי אמרה לי שהיא ממש צריכה את העזרה שלי היום. עכשיו אם אני אצא למחנה החניכה שלי לא תצא למסלול בגלל הרגל שלי. מה לעשות לצאת למחנה או לעזור לאמא שלי?
אם המדריכה המחליפה לא מסתדרת איתה, כנראה שהיא בעייתית, וזו בעיה שלה, לא שלך. אמא שלך קודמת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-13 14:01:14
שירת נשים
שלום וברכה, תודה רבה על התשובות הקודמות! מה צריך לענות לאנשים ששואלים למה אסור לשמוע שירת נשים? שירת דברה לא נעשתה בפני גברים?
- מה שכתוב בפניני הלכה על כך, עיין דרך האתר בפניני הלכה ליקוטים משפחה.
2. שירת דבורה- ברור שלא שרה עם מנגינה אלא היא וברק הקריאו ביחד את שירתם.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-09 18:50:45
כיריים
שלום הרב, כיריים שמבשלים עליהם גם בשרי וגם חלבי (בסירים שונים כמובן)האם יש בעיה איתם או דברים חשובים שצריך לדעת? הכוונה היא לאו דווקא באותו זמן אלא נגיד אם אתמול בישלתי בשרי והיום חלבי. הבנתי שאסור לשים כליהם סיר או מחבת שהתחתית שלו רטובה. תודה
הבעיה רק באוכל רותח שנפל על משטח האמייל שתחת הברזלים שמניחים עליהם את המאכל, וכפי שכתב הרב מלמד:
פניני הלכה פסח יא,ג- "עוד צריך לדעת, שבכל השנה יש להחמיר שלא לאכול מאכלים שנפלו על האמייל שמתחת לחצובה, מפני שגולשים שם תבשילים בשריים וחלביים והאמייל נטרף. ואם ידוע שניקו את האמייל היטב, ובמשך עשרים וארבע שעות לא גלש שם תבשיל בשרי וחלבי, יהיה מותר לאכול את מה שנפל עליו. אבל כשלא נתקיימו שני התנאים הללו יש להחמיר שלא לאכול את מה שנגע באמייל הזה, שמא בלע טעמי בשר וחלב. ואם נפלה שם חתיכה עבה, אפשר לחתוך את הצד שנגע באמייל ולאכול את השאר".
אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-09 08:56:19
לזרוק זבל
שלום .אמא שלי לפעמים מבקשת ממני לזרוק איזה משהו שנראה לי (-לא בטוח) שאבא שלי לא רוצה לזרוק . האם לזרוק? תודה רבה
לשאול את האבא. ואם שניהם בוויכוח האם לזרוק, אתה לא מתערב, רוצים- שיזרקו הם, ואם אפשר תסביר להם שהם מכניסים אותך למצב מאוד לא נעים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-07 06:48:36
התבודדות אחרי המפיל
שלום הרב, רציתי לשאול, האם מותר להתבודד לפני המפיל? אשמח למענה. אשמח גם אם תוכלו לפרסם את התשובה באינרטנט (אם אפשר בלי השם) כי חיפשתי רבות באינטרנט ולא מצאתי תשובה לכך.
ברכת המפיל היא ברכת הודאה ושבח לה' על השינה, ולכן יש לברכה דוקא סמוך לשינה. אמנם מי שנצרך לדבר אחר שאמר 'שמע' ו'המפיל' – רשאי. וכן מי שנצרך לאכול או לשתות או לסדר דבר מה דחוף – רשאי. אבל לכתחילה כשיודע שיצטרך לדבר או לעשות דבר אחר, יברך המפיל אחריו. ולכן את חשבון הנפש יש לעשות לכת' לפני ברכת המפיל, אלא אם כן עושה אותו בשתיקה וחושש שירדם באמצע בלי לברך.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-06 19:00:46
שבת ומצווה
שלום כבוד הרב, אדם שנוסע לארץ ישראל (מחול )או לדבר מצווה אחר, האם מותר לעלות על אוטובוס ביום שישי לפני שבת אפילו שהוא יגיע לארץ ישראל בשבת?(אני חייב לציין שאותו אדם לא יכול לבקש מהנהג לעצור לפני שבת כי זה פיקוח נפש להוריד אותו באמצע הדרך (כידוע המצב פה בארץ עם הערביים). כך שהשאלה היא כזאת: האם מותר לאדם להכניס את עצמו לפני שבת למצב בו יצטרך לחלל שבת משום פיקוח נפש במקום מצוה גדול? (יש לציין שהנהג הוא גוי) במצב שהוא כבר עלה על האוטובוס, האם מותר לו לזוז 4 אמות מאיפה שירד מהאוטובוס? (האם יש הבדל אם זה מקום עם עירוב לעיניין 4 אמות ?) תודה
- המציאות שהצגת לא כל כך ברורה, אבל הכלל הוא כזה- כאשר הנהג גוי ורוב הנוסעים גויים, ובלא שיסע דוקא בשבת יש חשש שלא יבוא לארץ, הדבר מותר כאשר הנסיעה מתחילה לפני שבת, כמבואר בספרו של הרב מלמד פניני הלכה שבת חלק א' הרחבות לפרק פרק ב סעיף יב.
2. האיסור לטלטל ד' אמות נאמר רק במקום שאין בו עירוב. וכן הליכה של אלפיים אמה אסורה רק במקום שאין עירוב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-05 07:14:09
קברי צדיקים
שלום כבוד הרב. א. האם מותר לעלות לאור החיים הקדוש בשבת? (אפילו פוסק אחד שמתיר אני מעדיף לסמוך עליו כי יוצא לי לעלות לשם בערך פעמיים בשנה בדיוק בשבתות שאני בירושלים.) ב. בקידוש עניתי אמן על "הגפן" והמקדש המשיך בנתיים את הברכה השניה , האם יצאתי? (יש לציין ששמעתי את הברכה השניה מצויין רק שדיברתי בהתחלה) תודה רבה.
א. בעיית עלייה לקבר בשבת היא משום שאסור להיות בצער בשבת. לפי זה, אם העליה לשם דבקות בצדיק ואינה גורמת צער, מותר לעלות בשבת, רק צריך להזהר מלבקש בקשות פרטיות, שאין מבקשים בקשות פרטיות בשבת.
ב. יצאת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-05 07:01:39
לגבי ראש השנה והספר 'פניני הלכה מועדים'
1)א)האם כל מה שכתוב בספר 'פניני הלכה מועדים' לגבי יום טוב רלוונטי גם לראש השנה?כי יש ספר 'פניני הלכה ימים נוראים' ושם יש את הלכות ראש השנה אבל אין את הלכות יום טוב ב)אם לא אז מה בספר 'פניני הלכה מועדים' רלוונטי לגבי ראש השנה? 2)האם יש בתשובות לשאלה 1 בשני הסעיפים הבדל בין אשכנזים לספרדים ובין אשכנזים לאשכנזים חסידיים? יום טוב
- בפניני הלכה מועדים יש את כל ההלכות שקשורות באופן כללי לכל המועדים, כגון מלאכות האסורות והמותרות ביום טוב. ולכל חג מוקדש ספר בפני עצמו בשביל ההלכות הנוגעות באופן פרטי לכל חג. לכן יש גם פניני הלכה סוכות ופסח, ופרק אחד לשבועות.
- אם יש חילוק הרב מביא אותו בספר, לכן אין צורך יותר לשאול שאלה זו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-02 16:01:15


