חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
יום כפור קטן
האם יום כפור קטן שייך לרמ"ק? ומתי אומרים?
יום כיפור קטן זה תענית שהיחיד מקבל על עצמו בערב ראש חודש, ואומר את הסליחות קודם ולאחר תפילת מנחה כמבואר בנוסח (אפשר למצוא באינטרנט). את תפילת "סדר יום כיפור קטן" יש הנוהגים להתפלל בלי קשר לתענית ואף אם אין אדם שצם באותו יום קוראים את כולו. נוהגין זאת 8 פעמים בשנה, דהיינו בכל ערבי ר"ח, חוץ מאשר לפני ר"ח חשוון, טבת, אייר ותשרי.
אכן מי שהנהיג תענית זו הוא המקובל ר' משה קורדיבורו שחי בצפת במאה ה- 16. מנהג זה מוזכר גם בספר מנות הלוי לרבי שלמה הלוי אלקבץ שחי באותה תקופה. עם זאת היה המנהג כבר ידוע באשכנז באמצע המאה ה 15 והוא מוזכר בספר לקט יושר.
2018-03-06 08:57:37
שבת
שלום לרב. אדם חתך במזיד שקית זבל. חיתוך במקום המקווקו. את השקית שם בפח כדי שיזרקו בשקית את האשפה. האם מותר בשבת לשים את האשפה בשקית זבל?האם יש פה הנאה ממלאכת שבת?
כיון שהיה אפשר להשתמש בשקית גם בלא החיתוך, לא חל על זה דין מעשה שבת ובדיעבד אפשר להשתמש.
2018-03-02 12:55:00
הלכות רוצח ומתאבד
האם אדם המעשן נחשב בצורה כל שהיא למתאבד?
כך מובא בספר פניני הלכה ליקוטים ח"ב ט,ח (אפשר וכדאי לקרוא עוד מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה):
"במשך עשרות השנים האחרונות, התברר ללא צל של ספק, על פי מחקרים יסודיים, שהעישון מסוכן מאוד לבריאות, ואם כן ברור שישנו איסור מן התורה לעשן. שכן ציוותה אותנו התורה שנשמור על חיינו, שנאמר (דברים ד, ט): "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד", וכן נאמר (שם, טו): "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". וכן ציוותה התורה להיזהר מכל דבר שעלול לסכן את הנפש, וכפי שצוותה לעשות מעקה לגג. מכל זה הננו לומדים עד כמה גדולה החובה לשמור על החיים והבריאות, וממילא ברור שמן התורה אסור לעשן (עשה לך רב ח"ב א; ציץ אליעזר טו, לט).[1]
[1]. לדעת הרב ד"ר מרדכי הלפרין, יתכן שיש גם איסור רציחה בעישון, שהרי בכל שאיפת עשן לריאות, המעשן גורם לנזק ישיר בריאותיו, ובמידה מסוימת מקרב את קיצו.
2018-03-01 14:24:40
כשרות
האם יש תעודות כשרות שאסור לסמוך עליהן או שגם אם רשום רק כשר בלי תעודת כשרות אפשר לסמוך?
רק אם יש תעודת כשרות מעודכנת עם שם גוף נותן הכשרות + יכולת לדבר עם המשגיח בטלפון (גם אם לא עושים כך בפועל), אפשר לאכול שם. והמהדרים מדברים בפועל עם המשגיח ומוודאים שאכן המקום כשר. מלבד התועלת המקומית שבדבד, יש בזה תועלת גדולה לכוחו של המשגיח, שכן בעל עסק שיודע שחשוב לאנשים לדבר עם המשגיח, יקח אותו יותר ברצינות.
2018-03-01 11:14:28
גמד וענק
שלום הרב, בעבודה אצלינו משחקים הגמד והענק, ויצא שאני צריך לתת הפתעות (ממתקים קטנים בסתר) למישהי מהעבודה ואז בפורים לתת לה משלוח מנות. אני לא מכיר אותה ולא מתכוון להכיר. יש בעיה לעשות את זה?
כל דרך חיבה בין המינים אסורה. אתה צריך למצוא דרך להחליף עם מישהי שהגמד שלה הוא גבר. אם אין לך אפשרות כזו, אזי רק כדי לא לבאס אתה יכול לקיים את המנהג במינימום המכובד בלבד, בלי שום תוספת פתקים ודיגומים, ואזי כיון שהוא רק בשביל הנימוס והוא שעת הדחק אפשר להקל (במשלוח מנות כדאי להוסיף בשביל הרשמיות את שם המשפחה שלה, ואם היא נשואה עם ילדים להוסיף "ולבני משפחתה").
2018-02-27 05:53:35
לקראת זוגיות
שלום לרב. זו שאלה ראשונה שאני שולח לאחר הירצחו של הרב איתמר בן גל הי"ד, הצטערתי מאוד לשמוע את הבשורה הקשה והנני לחזק את הישיבה ואת עבודת הקודש שהנכם עמלים בה. תבורכו מפי עליון. לגבי השאלה – אני בן 21, בחור מהמגזר הדתי לאומי. למדתי בבית ספר יסודי דתי, ומשם המשכתי לישיבה תיכונית ומשם לשנה בישיבה גבוהה לפני הצבא (שעוד כמה חודשים אני מסיים בעזרת ה'). יש לציין שאני רואה בהדרכת ההלכה ערך עליון שאני משתדל ללכת לפיו ומאמין בו באמת בכל לבי. הדרכת חכמים היא שלא להרבות בשיחה עם האישה ולכן כל חיי השתדלתי שלא לדבר סתם עם בנות, בין אם זה בסניף (שלא כל כך התחברתי אליו ולא הרביתי ללכת אליו דרך אגב) או במקום אחר. אמנם יוצא לי לדבר הרבה עם בנות עכשיו, אבל תמיד אני משתדל שהדיבור יהיה לצורך מסוים ולא סתם כדי לדבר. כידוע, לפי ההלכה, אסור אפילו לגעת (!) בחברה או במשודכת (אף לאחר האירוסין) עד החתונה ממש (יתקן אותי הרב אם אני טועה). שזה דרך אגב רחוק שנות אור ממה שנהוג בציבור שאינו דתי!! וזה דבר שמונע כניסה לקשר ארוך עם בנות, כמעט בלתי אפשרי להיות בקשר חצי שנה או יותר בלי לגעת, וזה בעצם דורש חתונה לאחר כמה חודשים בודדים. השאלה שלי היא, משום שמעולם לא היתה לי חברה ולא נקשרתי לבנות באופן רגשי, אם אצא עם הבחורה הראשונה שאפגוש לדוג' ואתחבר אליה בעזרת ה' ונחליט להתחתן – איך אדע מהיכרות קצרה שהיא באמת מתאימה לי? הרי לא הכרתי לעומק אף אחת חוץ ממנה ואני לא מכיר בנות באמת לעומק? איך אדע שאני לא מפספס משהו או נופל בפח? וממתי מומלץ להתחיל להכיר (לשם נישואין?) בשנה הבאה אתחיל ללמוד באוניברסיטה בעזרת ה'. תודה רבה לרב על עבודת הקודש! ישראל.
שאלה טובה. קודם כל אני ממליץ לך בחום על תוכנית השילובים שיש לנו בישיבה, המשלבת לימודי אקדמיה באריאל או בר אילן יחד עם לימוד תורה בבית מדרשנו, כולל מלגה ראויה. דבר זה ללא ספק יעזור מאוד לא רק לעבודת ה' הפרטית שלך, אלא גם ליכולת מציאת זיווג ראוי וליכולת לעבור את השנה הראשונה (לפחות) של הנישואין באופן הרבה יותר טוב.
לגוף השאלה- לפני שנפגשים עם בחורה צריך לברר לעצמך היטב איזה רמה דתית אתה רוצה, ולוודא שזו הרמה של הבחורה. דבר זה הוא הכי חשוב, כי הרמה הדתית משפיעה על הזוגיות והבית בכלל ועל מספר הילדים וחינוכם בפרט.
ללא ספק חל איסור גמור על כל נגיעה עד העמידה תחת החופה, ואכן דבר זה גורם להתחתן יותר מהר מהחילונים, אמנם לא מהר באופן שלא ניתן להכיר מספיק. אם הבחורה לא מתאימה, תשים לב לכך כבר בפגישה הראשונה. אם אתה מתלבט, תצטרך לצאת עוד פעם או פעמיים, ובדרך כלל זה יספיק כדי לדעת האם יש סיבה טובה להמשיך את הקשר. וכן הלאה- אם הבחורה מתאימה, בדרך כלל תדע תוך שלוש עד חמש פעמים שאכן היא מתאימה. אמנם כדי להחליט האם להתחתן בדרך כלל לוקח בין חודש לחודשיים ולפעמים קצת יותר.
חשוב מאוד להדגיש שאין כל תועלת להפגש הרבה מאוד, אם זה מתאים זה מתאים ואם לא לא ואם מתבטלים ממשיכים עוד קצת.
זו אחת הסיבות הטובות לכך שכדאי לך מאוד להיות בסביבה שמבינה בעניינים אלו ויש עם מי להתייעץ. לכן אני שוב ממליץ לך לבוא לבדוק את התכנית שהצעתי לך אצלנו. אפשר להכנס דרך האתר של ישיבת הר ברכה לראות את הפרסום שם לתכנית השילובים ולדבר עם הרב יזהר אשור האחראי על תוכנית זו.
בהצלחה
2018-02-23 09:52:10
זכר למחצית השקל
שלום כבוד הרב, מה הסכום לזכר מחצית השקל השנה הזו ? תודה
או מטבע חצי שקל של ימינו, או 19 שקל לפי שווי מחצית השקל השנה.
הרגיל לתת מעשר כספים יכול לכת' לתת חצי שקל של ימינו עבור כל אחד מבני ביתו.
2018-02-22 12:27:28
לוצקי
שלום רב ! בתור רווק אשכנזי כהן האם כדאי לי או שאני חייב להתעטף בטלית ( שגם ככה אני מתעטף בה אבל רק לברכת כהנים ) במשך כל התפילה ? \ בתודה מראש .
לא כדאי ולא חייב, הכי טוב שתעשה כמנהג בני קהילתך, ורק אם יש שם אשכנזים רווקים שנוהגים להתעטף בטלית כל התפילה, אתה יכול לנהוג כמותם אם כך נוח לך יותר.
2018-02-21 18:50:31
כיסוי ראש
מאד קשה לי לשים כיסוי ראש שיכסה את כל השיער. כרגע אני עם סרט עבה ושיער אסוף קבוע. רציתי לדעת אם כן יש דיעה שמקילה בעניין?
הדעה הכי מקילה מתירה להשאיר 4 סנטימטר מהשיער מחוץ לכיסוי הראש, או מקדימה או מאחורה.
בתוך הבית אפשר להקל ולא לשים כיסוי ראש כשאין בבית גבר אחר מלבד בני הבית.
וכך באר יפה מו"ר הרב אליעזר מלמד בספרו פניני הלכה ליקוטים ג' פרק ו (אפשר וכדאי לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה):
יג – טעם לצניעות ולכיסוי הראש
כדי להסביר את הטעם של כיסוי הראש לנשים יש להקדים, שעניינה של הצניעות אינו לחנוק את היופי הגשמי ואת האהבה הטבעית, אלא להפך, תכליתה של הצניעות להפוך את היופי והאהבה הטבעית לדבר בעל משמעות עמוקה ונצחית. וכדי שהאהבה לא תיתפס רק בצדדיה החיצוניים, באה ההלכה וקבעה גדרי צניעות, שמכריחים אותנו לשים את הדגש על הצד הרוחני והנפשי שבאהבה, ומתוך כך מתגלה היופי הטבעי החיצוני במלא הדרתו.
וכל אשה צריכה לשמור על צניעותה, אולם אשה נשואה מחויבת בכך כפליים. משום שכאמור, האהבה אינה דבר חיצוני שניתן מיד לממש אותו, אלא ישנם רבדים של אהבה, וככל שהאדם מפותח יותר מבחינה נפשית ורוחנית, כך הוא יכול להגיע לעומקים פנימיים יותר של אהבה. האהבה של מי שאינו קשור לכללי הצניעות היא בדרך כלל אהבה קצרה, שרק היופי הפרוץ והתאווה החיצונית מחזיקים אותה, וממילא היא אינה מסוגלת להחזיק מעמד לאורך שנים. שהואיל והיא מבוססת על יופי וסגנון חיצוני, מיד כשמגיעים לאיזה שיא מתחילה השקיעה של האהבה. צא וראה כמה פעמים מחליפים שחקנים פרוצים את בנות זוגם.
אבל מי שמדריך את חייו על פי כללי הצניעות ההלכתיים, מודרך להתייחס לצדדים הגופניים ביראה וחרדת קודש, משום שהם מבטאים רבדים עמוקים לאין סוף, שהיופי החיצוני הוא אחד מכלי הביטוי שלהם, ומאחר שהיופי החיצוני מבטא דברים עמוקים מיני-ים, לכן אין לחושפו בפני כולם, ולכן אשה נשואה צריכה לכסות את ראשה.
הנישואים הם לא סוף האהבה אלא רק ראשיתה, ולכן דווקא אשה נשואה צריכה להקפיד ביתר שאת על צניעותה, כדי לשמר את יופייה למען העמקת הקשר בינה לבין בעלה, וכדי לכוון את עצמם לגילוי הרבדים העמוקים יותר של האהבה.
יד – כללי הלכות כיסוי הראש
מהתלמוד (כתובות עב, א) משמע, שהמקור לכיסוי הראש לאשה נשואה הוא מן התורה, שנאמר לגבי אשה סוטה שחטאה ונתייחדה עם גבר זר, שבשעה שהיא באה להקריב את קרבנה, כחלק מהעונש שהתורה הטילה עליה, הכהן פורע את שיער ראשה כדי שתתבייש, שנאמר (במדבר ה, יח): "וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה", מכאן שעל פי התורה שיערה של אשה נשואה צריך להיות אסוף תמיד (מאירי, רשב"ץ וריא"ז, וע' יחו"ד ה, סב). ואמרו חכמים שמן התורה מספיק שהשיער יהיה אסוף ברשת או בכיס קטן, אבל חכמים הוסיפו וקבעו שאין די באסיפת השער במטפחת רשת, אלא צריך לכסותו במטפחת שאינה שקופה. ויש אומרים שדין כיסוי הראש כולו מדברי חכמים (תרומת הדשן רמ"ב בדעת הרמב"ם).
יז – מהו שיעור כיסוי הראש
למעשה, ישנן שתי שיטות עיקריות בהלכה זו. לדעת ה'משנה-ברורה' (עה, יד) ועוד פוסקים, יש להקפיד לכסות את כל השערות, אולם אותן השערות שגם אם האשה תשתדל להכניסן מתחת לכיסוי, באופן טבעי הן נשמטות מכיסוי הראש, כמו למשל מעט שיער שבעורף ובצדעיים, שיער זה אין חובה לכסותו.
אבל לעומת זאת מהר"ם אלשקר בתשובותיו (ל"ה) סובר, שעוד מתקופת המשנה ישנו מנהג שהנשים מגלות מעט משערן, ואם כן אין איסור לגלות מעט מהשער שמעל המצח או שבצדעיים, משום שכך הוא מנהג הנשים הכשרות ברוב הגלויות שתחת הישמעאלים. ואין לאסור זאת משום שכבר מצינו שבכמה וכמה דברים הקילו חכמים כדי שהאשה לא תתגנה על בעלה.
וכן פסק גם הרב פיינשטיין, שמותר שקצת מהשערות שמעל המצח יראו, והגדר לזה הוא, שעד טפח מרובע משערות ראשה מותר לאשה לגלות, ויותר מטפח אסור. ומכיוון שרוחב הפנים הוא כשני טפחים, אם אשה רוצה לגלות קצת מן השיער שמעל מצחה, מותר יהיה לה לגלות עד שיעור של כחצי טפח, וניתן למדוד את חצי הטפח על ידי שיעור של רוחב שתי אצבעות, שרוחבן כארבעה סנטימטר. במילים אחרות, מאחר שעד טפח משערה מותר שיהיה גלוי, מותר לאשה שכיסוי ראשה יגיע עד פחות מארבעה סנטימטר מקצה השיער שעל המצח. שהרי חצי טפח כפול שני טפחים, שזהו בערך שיעור רוחב המצח, שווה טפח שלם. והוסיף הרב פיינשטיין, שאף שמלכתחילה ראוי להחמיר ולכסות את כל השערות, מכל מקום גם לתלמיד חכם וירא שמיים אין להימנע מלשאת אשה שהיא בעלת מידות טובות ומדקדקת במצוות, אף אם היא מעוניינת לגלות מעט שיער שמעל המצח, ובתנאי שלא תגלה יותר משיעור של רוחב שתי אצבעות (אג"מ אה"ע א, נח).
2018-02-21 12:29:49
הפרשה דמית לאחר תשמיש
שלום, ב"ה אני חודשיים אחרי לידה. הייתה לי וסת לפני כשבועיים וטבלתי במקווה שלשום. יום לאחר קיום יחסי אישות הופיעו לי מעין הפרשות ורדרדות (לא הייתה הרגשה כלשהי). הייתי היום אצל הרופאה והיא אמרה שיש פצע בצוואר הרחם, שהיא לא יודעת להגיד בודאות מהיכן ההפרשות אבל שהיא חושבת שזה מהרחם (אך שייתכן גם שלא). האם אני אסורה? ואם אני טהורה – מה הדין במידה וההפרשות ממשיכות להופיע..? מציינת שראיתי את ההפרשות בעיקר בניגוב ןמעט מאוד על התחתונית. תודה רבה מראש!
סביר להניח שמה שראית זה שילוב של הזרע עם מעט מאוד דם של הפצע ולכן זה בצבע ורדרד. מכל מקום כיון שראית את ההפרשות על טישו או פד את טהורה גם אם לא היה פצע, כיון שכתם שנמצא על דבר שאינו מקבל טומאה, אינו מטמא. תקפידי ללכת עם תחתון לא לבן (אפשר שהפד והטישו יהיו לבנים) ואז אין שום בעיה עם הפרשות אלו כל עוד לא מדובר על ממש דם בכמות גדול.
2018-02-20 18:51:49
מדי
שלום הרב,איך ניתן לנפות/לברור סולת? תודה
סולת בוררים כמו אורז – שופכים על שולחן או משטח אחר ומתבוננים בגרגירים שאין תולעים וכד'.
2018-02-20 15:48:23
אותו מקום
שלום הרב, האם מותר נישוק באותו מקום?
מתוך הספר החשוב שמחת הבית וברכתו של הרב אליעזר מלמד ב,יט (אפשר לקרוא את כל הדיון מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה):
"למעשה, כיוון שדעת רוב הראשונים להקל, ובנוסף לכך גם לאוסרים האיסור מדברי חכמים בלבד, אין בדבר איסור. אמנם כיוון שלדעת רוב הראשונים מצד הצניעות והקדושה עדיף להחמיר, נכון לחוש לדעתם (רמ"א אה"ע כה, ב). אבל כאשר הדבר משמח מאוד אחד מהם, ובלא זה שמחתו פגומה, הרי ששמחת מצוות עונה גוברת, וראוי שינהגו כדעת רוב הפוסקים. ואם ירצו להחמיר, יימנעו מזה בחיבור שיכול להיות ממנו עיבור. וכאשר אחד מבני הזוג חש מזה דחייה, נכון שינהגו כדעת המחמירים".
2018-02-15 18:07:53
פאה בפורים
שלום הרב, האם מותר לאישה שביום יום הולכת עם מטפחת לשים בפורים פאה צבעונית שרואים שזה לא שיער אמיתי? ומה עם פאה רגילה?תודה
פאה צבעונית מותר. פאה רגילה מחלוקת ולמקל יש על מי לסמוך.
2018-02-15 17:09:17
פורים
האם אדם שהתחייב בי"ד יכול לאכול סעודת פורים בירושלים? (כאשר הוא נוסע לירושלים ביום י"ד) וא"כ, האם יאמר "על הניסים "?
אדם שהיה בעלות השחר של יד בפרזים, התחייב לקיים את כל מצוות הפורים בי"ד גם אם יסע אחר עלות לירושלים, ולכן יקרא מגילה ויסעד את סעודת הפורים בירושלים (וברור שאומר גם 'על הניסים'). ואם ישאר בירושלים בליל טו עד אחר עלות השחר, יתחייב לקיים את כל מצוות הפורים גם בטו.
לגבי משלוח מנות נחלקו האם חייב לתת דוקא למי שמחוייב כמוהו במצוות סעודת הפורים או שיכול לתת גם לאנשי ירושלים, ולכן יש להקפיד לתת למי שמחוייב כמוהו (אם לא יכול בעצמו ישלח ע"י שליח, או שיתן מבעוד יום ויתנה שאין המנה של המקבל עד יום הפורים).
2018-02-12 16:59:07
שבת
האם מותר להשרות חסה בסבון של חסלט בשבת ? וחסה רגילה? החשש הוא ברירה ונטילת נשמה… 2. האם מותר להכין קפה עם לימון לחולה מגרנה בדרך הבאה שמים קפה וסוכר ואחכ לימון עד מצב של בלילה עבה ואחכ מיים חמים מכלי שני? אני חושש ללישה או דש ….האם מותר באופן זה לרוב דעות או רק למקילים? אשמח למקורות כמובן
- שטיפת ושריית חסה– לשטוף מחול ותולעים צריך לאלתר, לשרות מותר אף לא לאלתר.
אני מעתיק לך סיכום הסוגיה כפי שמובאת בסיכום האישי שלי:
שטיפת פירות וירקות. סימן שיט,ח ופניני הלכה הלכות בורר סעיף טו
ביצה יד: ר"ג מתיר לשטוף פירות וירקות מלוכלכים. וכך היה מנהגן של בית ר"ג,שהיו מביאים דלי מלא עדשים
ומציפים עליו מים,ונמצא אוכל למטה ופסולת למעלה.
=> מותר להשתמש במים כאמצעי לברירת פסולת מאוכל.
שבת קמ. משנה- ואין שולין את הכרשינין. רש"י- שמציף עליהם מים בכלי לברור פסולתן.
=> אסור לברור הפסולת ע"י מים.
וכ"פ המאירי,שאין הלכה כר"ג בזה (וכן פשוט, שהרי אמרנו לעיל שלדעת רה"פ הגמ' בביצה הנ"ל מדברת ביו"ט דוקא.
וכ"מ בבה"ל. ועוד, שגם ביו"ט נפסק שלא כר"ג, כמובא בסימן תקי בי"ו,ב).
וכ"פ השו"ע– אין שורין את הכרשינין, דהיינו שמציף עליהם מים בכלי כדי להסיר הפסולת.
מ"ב– וה"ה בשאר פירות (הטעם שיש בזה משום בורר מבואר לעיל- משום שהלכלוך מרובה. אך אם היה רק במקום אחד או שניים,
אין בזה משום בורר משום שאין כאן תערובת).[1]
אמנם יש חילוק בין שריית אוכל במים כדי להפרידו מהפסולת הדבוקה בו, שזה אסור לכו"ע (לבה"ל הוא איסור דאו',ולפמ"ג דרבנן
דהוי ברירה בשינוי. וכ"כ באגל"ט ולוית חן,נב. וכ"כ בשש"כ ג,כא בשם ש"ש קצוה"ש ותולדות שמואל).
ואילו לגבי שטיפת אוכל, יש שהחמירו אף לגבי שטיפת פרי אחד (מנח"י ה,לח. וכתב במהדורת דרשו על המ"ב שכ"ד החזו"א
והרב קרליץ חוט שני ב,כה,ו,ג).ויש שאסרו דוקא לשטוף פירות רבים (עי' שבט הלוי א,נב[2]; אז נדברו א,טו; ח,ו-ז).
אולם לדעת רה"פ אין איסור בשטיפת פירות.[3] או מפני שבדרך שטיפה אין איסור בורר כלל (אולי הכוונה לר"ח,ערוך,
המאירי וערוה"ש לעיל בדין קליפת פירות), או מפני שהוא כדרך אכילה (כדין קליפת פרי כנ"ל). ולטעם השני ההיתר הוא רק
סמוך לאכילה (וכ"כ קצוה"ש קכה,בדה"ש טז; אג"מ א,קכה; צי"א ו,לז; שש"כ ג,כב; לוית חן נב; מנוח"א,כ. ובמהדורת דרשו על המ"ב
הוסיף שכ"ד רשז"א שש"כ ג,הערה מח, וריש"א איל משולש טו,הערה י).
וכן הלכה, שמותר לשטוף פירות שנדבק בהם עפר כדי לאוכלם לאלתר, אבל אסור להשרותם במים כדי שהעפר
ייפרד מהם וישקע (פנה"ל. וצ"ל שהאיסור בשרייתם במים הוא משום שאין הדרך לעשות כן דוקא סמוך לאכילה, וגם הדרך לעשות
כן לפירות רבים יחד.[4] )
שטיפת פירות וירקות נקיים– כתב האג"מ שאם הפירות והירקות נאכלים לכת' לרוב בני"א כמו שהם, מותר לשוטפם אף לא
סמוך לאכילתם, וכמבואר לקמן בדין סינון משקים (אג"מ או"ח א,קכה. הובא בספר פני שבת של הרב פרקש עמ' 288 למטה).
ומאידך נראה היה לומר שכיון שכיום רוב בני"א לא אוכלים פירות וירקות ללא שטיפתם, אזי אף שבאמת ניתן לאוכלם
לכת', יש בהם איסור ברירה ומותר דוקא לשוטפם לאלתר, אא"כ נמצאים בטיול שטח שאז רבים לא מקפידים וכדין בין
הגיתות לקמן בסוגיית סינון משקים. אלא שכפי המבואר שם, מותר גם למי שמקפיד מאוד גם בימינו לשתות מים מסוננים,
לסנן את המים בבריטה וכד', כיון שבכה"ג שאין הלכלוך ניכר לא לפני הסינון ולא אחריו, אין על כך שם ברירה כלל (הרב
קרליץ). וממילא ה"ה ממש בנד"ד, שפירות וירקות שלא ניכר עליהם הלכלוך כלל, ושטיפתם נעשית מתוך הרגלי נקיון יפים-
אין בשטיפתם כלל דין ברירה, ולכן מותר לשוטפם גם לא לאלתר.
וכ"כ במפורש לגבי נד"ד שאין איסור בורר בשריית פירות וירקות במים לשם הסרת חומרי ריסוס שאין בהם
ממשות- החזו"א (חוט שני ח"ב,כה,ו), רשז"א (שש"כ ג,הערה נב) ושבט הלוי (א,נב,ב. הביאם בהערות על המ"ב מהדורת דרשו).
ולפי"ז מותר גם לשוטפם בכלי מחורר בשביל הנוחות, כאשר רוצים לשטוף הרבה יחד. אלא שאולי בזה יש מקום להחמיר
משום מראית עין, שכן יש חשש לבלבול בין ירקות ופירות נקיים לכאלו שאינם נקיים כמו חסה ולפעמים מלפפונים וכד'.
ומאידך לפי מה שכתבתי לקמן מיד שהשרייה לא מפרידה את הלכלוך בלא שטיפת הפרי או הירק אח"כ, יתכן שאין בזה
בעיה.
שריית חסה– לשטוף חסה מחול ותולעים, מותר לאלתר. השאלה האם מותר לשרות אותה במים עם סבון כדי להסיר הדבק
שברגלי התולעים? תשובה– כיון שאין המטרה בשריה זו לנקות אותה מהחול שעליה (ובפועל גם אינה מתנקה מהחול אלא צריך
אח"כ לשוטפה בזרם מים), וגם התולעים לא סרים בשריה זו אלא רק בשטיפה שאחריה- הדבר מותר לכת'. וכ"כ הרב בהרחבות
בשם הרבבות אפרים בלי קשר לסוגיה שלנו אלא בהקשר של הסרת פסולת-תולעים הדבוקים לחסה, שמותר לשרות החסה
במים. ואמנם הרבבות אפרים אסר לשים במים מי מלח או חומץ מפני שהורג את החרקים, אך מלבד זה שלא נראה לי שהם
ודאי נהרגים בכה"ג, מ"מ ודאי הסבון לא הורג אותם.
ויתכן שכיום שלא בטוח כלל שיש חרקים בגידולים נקיים, מותר להשרות את החסה במים עם סבון גם לא לאלתר[5], אך כיון
שאת השטיפה מהחול צריך לעשות לאלתר, אין לזה משמעות, שכן אם ישאיר את החסה במי הסבון הרבה זמן היא תקבל
טעם של סבון…
[1] גרסת הרי"ף והרא"ש במשנה במקום 'שולין'- 'שורין'. אך אין נפק"מ להלכה בין הלישנות, שכן האיסור הוא לא דוקא בשריה ממושכת, אלא גם להציף מים כאשר הם בתוך כלי הדבר אסור (ברש"י מבואר ששולין היינו הצפת מים בכלי כדי להפריד הפסולת מהאוכל), וכמדוייק בלשון השו"ע. וכ"כ המ"ב,כט- וה"ה תפו"א וכל כה"ג 'לא יתן עליהם' מים כדי להסיר האבק והעפר מעליהם.
[2] בספר פני שבת של הרב פרקש עמ' 289 ציטט משבט הלוי הנ"ל כך- "רגיל אני להורות שאם השטיפה רק מפני הנקיון כרגיל היום, אבל אין ממש בפסולת המעכב את האכילה, מותר להדיחן בלי פקפוק. אבל אם יש פסולת ממש וזה שכיח הרבה, הרי"ז ככרשינין ותפוחי אדמה שהזכיר המ"ב ואסור".
[3] לכאורה התירו דוקא לשוטפם ביד וכפי שהביא פני שבת בשם בקצוה"ש, אבל אסור לשוטפם ע"י נתינם בכלי גם אם לא שורה אותם בו אלא משתמש בו רק כדי שיוכל לשטוף הרבה יחד, שהרי זהו בדיוק האיסור שדומה לבורר כיון שאינו דרך אכילה. וק"ו אם יש לכלי חורים, שבכה"ג הכלי לא רק עוזר להחזקת הרבה פירות יחד, אלא גם עוזר לברירת הפסולת. אמנם בהערות על המ"ב מהדורת דרשו הביא בשם האג"מ שהתיר גם שטיפה של הרבה פירות וירקות יחד תחת זרם מים, שהאיסור דוקא בשרייתם. והוסיף בהערות שם שכ"ד קצוה"ש,רשז"א וריש"א.
יש לציין שקצוה"ש הביא ראיה לדבר מהגמ' בשבת קטו: שמבואר שמותר לקנב ירק ביום הכיפורים מן המנחה ולמעלה, ופרשו הרמב"ן והרשב"א שהכוונה להדחת ירק.
והאג"מ הביא ראיה מהמבואר בגמ' בשבת קיח: שמותר להדיח קערות אוכל מלכלוך הדבוק בהם.
[4] מה שעדיין לא ברור לי זה איך הסבירו את המשנה והשו"ע שכתבו- "ולא שפין אותן ביד כדי להסיר הפסולת", ומשמע שאסור גם לשטוף פירות. ואין לומר שאסרו כן דוקא שלא לאלתר, שכן משפט זה הוא המשך לאיסור שריית הכרשינין. גם בשוט' פרש המשנה כך וכתב בפרוש שאין היתר אף לאלתר. ויתכן לומר שהשו"ע מדבר על מציאות של פירות שנשרו במים עוד לפני שבת, ובשבת רוצה לעזור ללכלוך לרדת מהפירות ע"י שיפשוף הפירות, וזה אסור.
[5] לכאורה לפי מה שכתבנו בכל מקרה מותר להשרות את החסה במים, שאין בזה בורר כלל. ומה שנברר מעט חול בדרך של פס"ר, מבואר לקמן בסוף מלאכת בורר שבכה"ג מותר.
2. הכנת קפה
לערות מים חמים מכלי שני לתוך הבלילה מותר כמבואר בפניני הלכה הלכות בישול.
הפוסקים לא חששו בסחיטת לימון לתוך סוכר משום דש או לש כמובא במ"ב שכ,כב; שש"כ ה,ב; פניני הלכה. במקרה זה ההיתר הוא לכל הדעות.
2018-02-12 06:33:33
פיקוח נפש בשבת
שאלה לגבי פיקוח נפש בשבת, האם חיוב להציל נפש בשבת חל רק על יהודי או להציל גם בהמה וגוי, ואפרט, גוי או כלב מדמם ברחוב, האם עליי לחלל שבת בשביל להציל אותם ? יתירה מזו. אם דרסתי גוי בטעות 3 דקות לפני שבת, האם עליי לקחת אותו לבית רפואה כשנכנסת שבת ?
הצלת גוי: פניני הלכה שבת כז,ג- "מעיקר הדין אסור ליהודי לחלל שבת עבור גוי, שכן מותר לחלל שבת רק עבור מי שנצטווה בעצמו לשמור שבת. אולם למעשה הלכה זו מתקיימת רק כאשר יש שם גוי שיכול להציל את חבירו. אבל כאשר אין שם גוי שיכול להצילו, צריך היהודי לטפל בגוי, גם כאשר הדבר כרוך בחילול שבת. שהואיל ואנו רוצים שגויים יצילו יהודים, גם אנו צריכים להציל אותם. נמצא שהצלת הגוי בשבת בכלל פיקוח נפש".
הצלת בעל חיים: לא מצילים ולא מרפאים, אמנם יש איסורי דרבנן קלים שהתירו, כגון המובא בפניני הלכה שבת כ,ה- "דג שקפץ מן האקווריום, ואם יחזירוהו לאקווריום יש להניח שיחיה, למרות שהדג 'מוקצה' מותר להחזירו. מפני שבשעת הדחק, כשאין פתרון אחר, משום צער בעלי חיים מותר לטלטל 'מוקצה'. ואף שיש מחמירים בזה, אפשר לסמוך על המקילים. כשאחד מהדגים שבאקווריום מת, ואם ישאירוהו שם יש חשש שידביק את שאר הדגים במחלתו ואף הם ימותו, למרות שהוא מוקצה, מותר להוציאו מן האקווריום כדי להצילם. ואם יש שם חתול או כלב, טוב שיתן אותו לפניהם". ועיין שם מקרים נוספים (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
2018-02-05 17:08:03
רדיאטור בשבת
שלום לכבוד הרב הרב שליט"א כותב בפניני הלכה כג ז בדין טלטול רדיאטור בשבת שהרדיאטור כלי שממלאכתו לאיסוך. בין השאר מצוטט במקורות שש"כ. ראיתי בשש"כ במהדורה החדשה י"ג מ שהרב נויברט זצ"ל מחלק בין תנור או מפזר חום שהוא כאש . ממש לבין רדיאטור שמותר לטלטלו בשבת. אודה מאד אם הרב יוכל לבאר את הנושא. יישר כח
מהתבוננות בדברי השש"כ לא נראה לי שהיתה כוונתו לחלק בין תנור חשמלי רגיל לבין רדיאטור. איני יודע האם יש ברדיאטור חוט להט, אבל אם יש, וכפי שכתב הרב מלמד, אזי ברור שלא היתה כוונתו של השש"כ לחלק בינו לבין תנור רגיל. ואם אין בו חוט להט, ברור שדינו כמאוורר.
2018-01-31 22:14:17
טיפות זרע לבטלה
חיפשתי אך לא מצאתי התייחסות לעניין של טיפות זרע ראשונות שיוצאות לפני ביאה/הרהור/השחתה ביד…אך לא הגיע לפורקן מלא…מה דין טיפות אלו…האם יש בהם כח הולדה/איסור??
כך מובא בספר החשוב של הרב אליעזר מלמד שמחת הבית וברכתו (אפשר וכדאי לקרוא אותו דרך האתר של ישיבת הר ברכה):
פרק ב, הער 3 בסוף – "בעת שהאיש משמח את אשתו לפני החיבור, מן הסתם יוצא ממנו מעט נוזל, ואינו נחשב זרע לבטלה. ואמנם יש שהחמירו בזה על פי הקבלה (פע"ח שער ק"ש על המיטה יא; בא"ח פקודי יג), אולם עיקר ההקפדה על פי הקבלה שלא לפרוש מהחיבור בעוד שיוצא נוזל מהאיש (שער הכוונות, עניין דרושי הלילה; כה"ח רמ, ו; דרכי טהרה כב, יא). וגם בזה מצד הדין אין איסור, וכפי שמוכח מדעת רוב הראשונים שמותר לפרוש באיבר חי אחר בעילת מצווה (שו"ע יו"ד קצג, א; שואל ונשאל ג, תכד; ועיין עולת יצחק ב, רמב). ועיין להלן בסוף הערה 10 בדין מי שמרוב רגישותו זרעו יוצא לפעמים לפני החיבור".
סוף הערה 10 – "אדם רגיש שלעיתים זרעו יוצא בעקבות החיבוקים שלפני החיבור, אינו נחשב כמוציא זרע לבטלה. שכן למדנו שכמה ראשונים התירו ביאה שלא כדרכה, ולדעתם גם ביאה "דרך איברים", כלומר שהזרע יוצא על ידי חיבוק ומגע של האיש והאשה. כ"כ ארחות חיים (הל' כתובות ז); רבנו יונה (סנהדרין נח, ב); וטור אה"ע כה, ב; ורמ"א שם. וגם לאוסרים זאת, כאשר אינו מתכוון לכך, אין בזה איסור, וכפי שלמדנו במלאכות שבת (פניני הלכה שבת ט, ה), שכאשר אינו מתכוון למלאכה וגם אין הכרח שתיעשה, אין איסור (יהודה יעלה אסאד ח"א יו"ד רלח; אמרי בינה ח"ד אה"ע ח; אמרי אש יו"ד סט). אמנם פעמים רבות מי שנוטה לכך, אינו מצליח לקיים לשמח את אשתו כראוי, ואזי עליו לבקש עצה ממומחה ירא שמיים כיצד למנוע זאת".
2018-01-30 09:26:51
ברכה אחרונה
שלום, איזו ברכה יש להקדים, בורא נפשות או מעין שלוש, לפי הגרע יוסף מפורש שנפשות (ילקוט יוסף רח') לפי הרב מלמד הברכות י סעיף יג הרב מזכיר שיש לברך מעין שלוש ובורא נפשות, אך זה מוזכר באגב ולא כקדימות. תודה רבה
מעין שלוש קודמת (פמ"ג, בה"ל רב,יא, אג"מ ה,כ,יג, יבי"א ה,יז,ז, ברכת ה' ג,יז, שערי הברכה יב,כג, פניני הלכה י,4).
הטעם: 1. היא מבוררת יותר (ברכ"ה,64, בא"מ ה,א,לז). 2. היא חובה גמורה, וי"א שמדאו'. משא"כ בו"נ שיסודה במנהג (יבי"א).
יוצאים מן הכלל: כאשר יש מחלוקת האם המאכל שמצריך בו"נ יוצא במעין שלוש, לכת' יקדים בו"נ כדי לצאת מהספק. המקרים: 1. אכל כזית פרי משבעת המינים וכזית פרי אדמה (עיין ברכ"ה 67-70 ושעה"ב הערות מד,מה). 2. אכל כזית פרי משבעת המינים וכזית אורז (עיין ברכ"ה 74-75 ושעה"ב שם).
2018-01-30 05:23:56
שפיכה מוקדמת
שלום, יש לי בעיה של שפיכה מוקדמת תוך דקה זה נגמר קשה ככה לקיים יחסי אישות יש פתרון לזה? כדורים שלא מזיק לגוף ולזרע?
פשוט מאוד – אתה צריך לפנות בהקדם לרופא המשפחה שלך! יש היום טיפולים מוכרים לעניין זה.
בינתיים, מבדיקה מהירה באינטרנט, ראיתי באתר של כללית שהטיפול הפשוט הוא לרכוש בקופ"ח "משחות מסוג אמלה, סטאד 100, לידוקאין. הן נמרחות או מרוססות על עור איבר המין זמן מה לפני קיום יחסי המין. הן מורידות את רגישות איבר המין למגע ובכך מאפשרות שליטה יותר טובה בשפיכה. יעילות טיפולים אלה גבוהה יחסית ויתרונם בהעדר תופעות לוואי כלל גופניות (טיפול מקומי). חסרונם בפגיעה בהנאה מקיום יחסי המין בחלק מהמטופלים (היות וגם עוצמת התחושה יורדת)".
באתר אחר הציעו משחה אחרת. מן הסתם אפשר לקנות משחה זו בבית מרקחת ללא מרשם. פשוט מבקשים משחה שמונעת פליטת זרע מוקדמת.
2018-01-27 20:00:51