חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
טהרה
שלום כבוד הרב רציתי לשאול אם חוסר טבילה מעכבת תפילה קריאת שמע ותלמוד תורה תודה כבוד הרב
חוסר טבילה גם לגבר וגם לאישה לא מעכב שום אמירת דברים שבקדושה. גבר כלל לא צריך לטבול!
2021-01-13 11:14:32
אבדה
בס"ד שלום הרב! מה הדין באבדה ששוויה מועט יחסית, והטרחה להשיג את הבעלים היא רבה. האם גם כלפי טרחה אומרים את הכלל שנפסק בשו"ע בסי' רסג' ס"א שכל שבשלו אינו מחזיר בשל חברו ג"כ פטור או לא. תודה רבה!
החובה היא לפרסם את האבדה בדרכים המקובלות, לא יותר מזה. אם האבדה פחותת ערך – טרחה מעטה. ואם יקרה – טרחה יותר גדולה.
2021-01-12 16:40:11
הלכות שבת
שלום וברכה. יש לי שעון מעורר מכאני בו אני עושה שימוש לקימה בשבת. כידוע למי שמכיר שעונים מסוג זה הם בנויים באופן כזה שיש מעין פטיש שנוקש על 2 פעמוני מתכת כאשר מגיע זמן הקימה. על מנת להפסיק את פעולת הנקישה יש להוריד מפסק מכאני או מעין מעצור ידני שעוצר את הפטיש. לאחרונה רכשתי שעון חדש שעובד באותו האופן, רק שההבדל הוא שהפעולת השעון הקבועה , כלומר המחוגים המורים את השעה, עובדת על סוללות. ואילו רק מנגנון הצלצלול ועצירתו פועלים באופן מכאני. האם מותר לעשות שימוש בשעון זה בשבת? אני שואל מכיוון שלכאורה שעון סוללות הוא מוקצה, אבל כאן ההפעלה היא על סוללות וממנגון הצלצול הוא מכאני…האם מותר בכלל לטלטל שעון כזה? תודה.
שעון סוללות אינו מוקצה, הרי גם שעון יד עובד על סוללות.
2021-01-12 09:04:47
שאלות על שבת
שלום, יש לי מספר שאלות לגבי שבת. 1. יש חבילות של גבינה צהובה כמו של גלבוע 5% של תנובה שהם בצורה של מרובע, ופותחים שני צדדים באלכסון שיש עליהם פס של חומר דביק שאז אפשר לסגור חזרה כדי לשמור על הטריות. האם יש בעיה לפתוח ולסגור כזאת חבילה בשבת? 2. אם אני אוכל תפוז או קלמנטינה או אשכולית – האם אני יכול עם הידיים להוציא את החומר הלבן ואת הגרעינים או שיש בעיה? הבנתי שצריך להוציא את הטוב ממה שאני לא רוצה, אבל לפעמים זה לא כל כך מסתדר, כלומר לפעמים צריך למשוך את החומר הלבן למשל 3. האם אפשר לזרוק בקבוקי פלסטיק למחזור בשבת או שיש עם זה בעיה? תודה רבה
- מותר.
- תוך כדי אכילה מותר, אך אם אתה מכין אותם להגשה – את הגרעינים אסור, כיון שהם בלועים בפרי, ואת הקליפה הלבנה מותר.
- מותר.
2021-01-12 05:43:23
אמירת קדיש
האם מותר לומר קדיש בזום ביום היארצייט?
מותר. אין בזה מעלת הקדיש הרגיל, אך אם לא ניתן לומר במניין רגיל, גם זה יפה.
2021-01-12 05:27:17
בישול בשבת
שלום הרב, אנחנו לומדים כעת הלכות בישול בשבת וראינו את דברי החזו"א וכן את מה שכתוב בפניני הלכה בנוגע למידת הבישול "כמאכל בן דרוסאי", לפי איזה קריטריון נבחנת מידת הבישול לדעת הרב? האם לפי זמן? מצב המאכל בפועל? האם ייתכן שכלל אין מחלוקת בין רש"י לרמב"ם אלא מב"ד הוא למעשה נקודת הזמן הראשונית שבה המאכל ראוי לאכילה? תודה מראש
איך מודדים זמן זה: י"א שמודדים לפי זמן הבישול. ולכן אם מתבשל בשעתיים: שליש בישולו-ארבעים דק', וחצי בישולו-שעה (חזו"א לז,ו; מנוח"א,8. וטעמם, משום שאין לנו אפשרות לשערו לפי איכות הבישול. ולכך נוטה הרב מלמד בהערה 14 ולכן כתב – "לרמב"ם הוא משעה שנגמר 'זמן' חצי בישולו, ולרש"י משעה שנגמר 'זמן' שליש בישולו). וי"א שמודדים לפי איכות הבישול, שכיון שלא כל דקה המאכל מתקדם בבישולו באופן שוה, ייתכן מאוד שאם יעבור זמן של שעה שהוא חצי מזמן כל הבישול, באמת א"א לאוכלו אפילו בשעה"ד, ובמאכל אחר כבר אחרי חצי שעה אפשר לאוכלו בשעה"ד (כה"ח,כח; הרב ואזנר, שכיון שאין אנו בקיאים לשער איזה דרגה נחשבת למאב"ד, יש להחמיר).
נלע"ד פשוט שהתבשיל צריך להיות בפועל ראוי לאכילה בשעת הדחק, לכאורה לא ניתן לקבל סברה אחרת כלל וכלל, ומחלוקת רש"י ורמב"ם היא במציאות מתי רוב האנשים יאכלו בשעת הדחק את התבשיל, או האם מדובר על אדם מאוד רעב שמוכן לאכול כל דבר אכיל, או שמדובר על אדם רעב שאין לו כעת מה לאכול ולא יהיה לו בשעות הקרובות. לא ניתן למדוד זאת בזמן, שכן אנו רואים במציאות שאינו מדד נכון, אלא המדד הוא מצב התבשיל בפועל. הבעיה היא שבפועל קשה מאוד להעריך זאת (בוודאי בימינו, ימי השפע, שאין אנו יודעים כלל מהו שעת הדחק בענייני מאכלים…), ולכן נאלצו חלק מהפוסקים לומר שהמדד הוא של זמן, מתוך הנחה שזו חומרה ולא קולא.
2021-01-11 19:45:02
הלכות שבת
שלום לרב, אני סובל מאוד מיובש בידיים, שגורם לי גם הרבה פעמים לדמם. אני משתמש כל השבוע בקרם ידיים שעוזר. יש לי קרם שהוא יחסית די נוזלי, ואני משפשף את הידיים עד שהקרם נבלע לגמרי בעור. אם כך, האם מותר להשתמש בו בשבת? תודה רבה!
כיון שהקרם 'די נוזלי' וגם נספג לגמרי, אפשר להקל. אך תקפיד שלא יראו אותך, משום מראית עין. ואם ניתן להשתמש בשמן זית בשבת, עדיף, ואזי אין בעיה שיראו אותך.
2021-01-11 16:26:40
מעשר
האם צריך לעשר חמציצים למיץ שקטפנו מגינת הבית ?
כן. עיין בפניני הלכה כשרות א' פרק ח סעיף ב. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2021-01-08 10:42:40
שמירת מקום באוטובוס
שלום הרב! פעמים רבות כשאני נוסע באוטובוס עולה השאלה האם מותר לשמור מקום לחבר, והלא התופס לבעל חוב במקום שחב לאחריני לא קנה, (ואף שלדעת מרן הב"י בריש סי' קה' במקום שיש מיגו דזכי לנפשיה מהני אף יותר מכדי חובו, מ"מ כמה אחרונים חלקו ע"ד). והסתפקתי האם ניתן לעשות הערמה ולתת פרוטה לחבר ו'לשכור אותו' שיתפוס לי מקום, והלא כתב הש"ך (סי' קה' ס"ק א') שבמקום ששוכר את חברו קנה אף במקום שחב לאחריני (ואף שיש חולקים על הש"ך מ"מ אפשר לצרף שיטת מרן הב"י הנ"ל לס"ס), האם הערמה זו מועילה או לאו, כמו כן האם ראוי לעשות כן. תודה רבה!
לא ניתן 'לתפוס' מקום לחבר, אבל אם יש מקום אחר באוטובוס, ניתן לבקש מהנוסע שרוצה לשבת לידך שיישב במקום אחר פנוי אם לא אכפת לו.
2021-01-07 22:26:23
ערק ענבים ותאנה מהשומרונים
שלום,קניתי ערק ענבים ותאנה מהשומרונים-צריך כשרות לערק? הבנתי הענבים מהר ברכה.
כל דבר שקונים צריך כשרות או לפחות שאדם ירא שמים יאמר לך שהוא מכיר היטב את כל הרכיבים, והם כשרים.
2021-01-07 20:42:16
נשואים
האם מותר לנשא גרושת דודו, אח אביו.
אסור מהתורה, והילד ממזר.
פניני הלכה ליקוטים משפחה פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה)
ו – דודה
אסור לאיש להתחתן עם דודתו, אולם מותר לו לשאת את אחייניתו. ההבדל תלוי בשאלה מי החתן ומי הכלה. אם הכלה היא הדודה אזי הנישואין אסורים. ואם התחתנו ונולד להם ילד, הרי הוא ממזר. אבל אם החתן הוא הדוד, והכלה היא בת אחותו או בת אחיו – אזי מותר להם להתחתן.
נפרט יותר את האיסור לשאת דודה. ארבעה סוגים של דודות ישנם. שני סוגים הם אחיות הוריו – אחות האב או אחות האם. ועוד שני סוגים של דודות על ידי נישואין, שהם: מי שנישאה לאח של אביו ומי שנישאה לאח של אמו, ואף הן אסורות עליו לעולם, שגם אם נתאלמנו או נתגרשו, מאחר שעל ידי נישואיהן נעשו לדודות שלו, הרי הן אסורות עליו לעולם.
ואף שלמעשה כל ארבע הדודות הללו אסורות, יש ביניהן חילוק, ששלוש מהן אסורות מהתורה ואחת מדברי חכמים. אחות האב ואחות האם וגם מי שנישאה לאח של האב, אסורות מהתורה. אבל מי שהיתה דודתו על ידי נישואים לאחי האם, אסורה מדברי חכמים, ובמקרה זה, אם חטאו ונולד מחטאם ילד, אין הוא ממזר, כי ממזר הוא זה שנולד מאיסורי תורה שעונשם חמור. איסור חכמים זה נקרא 'שניות לעריות', דוגמאות נוספות לאיסורי חכמים אלו: סבתות לסוגיהן ונשות נכדים ונינות.
2021-01-06 16:38:32
נסיעה בכביש
1.האם אסור לעבור על המהירות בכביש? וחייב לעצור בעצור? (אם אני נוסע קצת מעל גם כן אסור?) 2.האם מותר ליסוע עם מישהו שיעבור על המהירות? ומה אם ספק שיעבור?
- אסור לעבור על כללי הזהירות בכביש. מותר לנסוע קצת יותר מהמהירות שכתובה על השלט, כיון שהחוק מתיר זאת, או על כל פנים לא מעניש על כך.
- אסור לנסוע עם מישהו שנוסע באופן שאם שוטר היה רואה אותו, היה מקבל דו"ח.
פניני הלכה ליקוטים ב פרק י (ניתן לקרוא עוד מהספר דרך האתר של פניני הלכה)
א – נהיגה לא זהירה
אחת השאלות המרכזיות בהלכות שמירת הנפש, ובדורנו אולי זאת השאלה העיקרית: מה יחס ההלכה לאדם העובר על חוקי הבטיחות לתנועה בדרכים. האם אדם הנוסע במהירות מופרזת, או עוקף כאשר ישנו סימון האוסר זאת, או אינו שומר מרחק, עובר בכך על איסור תורה או לא?
הואיל והשאלה חשובה, וידעתי שיתכן שהתשובה האמיתית לא תנעם לחלק מהלומדים, לא סמכתי על שיקול דעתי, ופניתי לרב הראשי, הרב אברהם שפירא זצ"ל, ושאלתיו, האם על פי ההלכה ישנו איסור לעבור על חוקי התנועה בדרכים. ואם ישנו איסור מהי חומרתו, האם הוא איסור מן התורה או מדברי חכמים. ותשובתו היתה חד משמעית, אדם הנוסע במהירות גבוהה שנחשבת למסוכנת ומקובל להעניש עליה, או אדם שאינו מציית לשאר חוקי הבטיחות ומסכן את עצמו או זולתו, עובר על איסור דאורייתא. וזאת מפני שהתורה ציוותה אותנו לשמור על נפשותינו מאוד, ואין הכוונה רק שלא להתאבד, אלא הכוונה להתרחק מן הסכנה ולהיזהר. וכמובן חוקי התנועה לא נקבעו סתם בשרירות לב כדי להרגיז את הנהגים, אלא הם נקבעו על ידי אנשים מומחים שבדקו וחקרו את הנושא והגיעו למסקנה שבמהירות כזו או בעקיפה במקום זה וכדומה, ישנה סכנה, וממילא אדם העובר על חוקים אלו עובר על איסור התורה.
יסוד לחובה להיזהר מדברים מסוכנים למדנו ממצוות מעקה, שנאמר (דברים כב, ח): "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ, וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ". והוסיפו ופירשו חכמים (ספרי שם), שכוונת התורה במצוות המעקה ללמדנו מצווה כללית, שניזהר ונישמר מכל הסכנות.
כלומר הגג ללא המעקה הוא דוגמא של מצב מסוכן, שהתורה מצווה למונעו באמצעות מעקה. וכן הדין לגבי כל המכשולים והסכנות, שעלינו להישמר מהם ולהסירם. וכן פסק הרמב"ם (הל' רוצח ושמירת נפש יא, ד): "כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצוות עשה להסירו ולהישמר ממנו ולהיזהר בדבר יפה יפה, שנאמר (דברים ד, ט): הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד. ואם לא הסיר, והניח המכשולות המביאין לידי סכנה, ביטל מצוות עשה ועבר על לֹא תָשִׂים דָּמִים (שם כב, ח)".
יש להדגיש, כי מי שאינו שומר על חוקי הבטיחות, גם אם שיחק לו מזלו, ושום תאונה לא ארעה לו, מכל מקום בזה שלא נזהר עבר על איסור תורה, שכן התורה צוותה להיזהר. וממילא ברורה תשובתו של הרב הראשי, הרב שפירא, שכל העובר על חוקי התנועה, שנועדו למנוע סכנת נפשות, ושנקבעו על ידי מומחים, במחיר של דם יקר, מבטל מצווה מן התורה ועובר על "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ".
בנוסף לכך, צריך כל מי שנוסע שלא בזהירות לדעת שגם אם הוא אישית לא ביצע שום תאונה, מכל מקום הוא אשם בעקיפין בקיומן של תאונות דרכים. מפני שבנסיעתו המהירה והלא זהירה עזר ליצירת נורמה שלילית, וודאי גרם לכך שעוד נהגים ילכו בעקבותיו, וינסו להדביק את הקצב המהיר שלו, ומן הסתם אחד מהם ייפגע.
ב – איסורים נוספים
בנוסף למצוות התורה של שמירת הנפש, העובר על חוקי הבטיחות עובר גם על איסור לעבור על תקנת הקהל. שהרי הכנסת שקבלה את החוקים האלו נבחרה על ידי הציבור, וממילא יש לתקנותיה תוקף מחייב.
לא כאן המקום לבאר מבחינה הלכתית את התוקף של תקנות הקהל, אם מצד "הפקר בית דין הפקר", או מצד "דינא דמלכותא דינא" לפי רוב הפוסקים, או מצד גדרי שותפות (עי' פנה"ל 'העם והארץ' ו, א-ה). אך בכל אופן ברור, שכל זמן שהחוק איננו סותר את ההלכה, יש לו תוקף מחייב. ולכן אדם העובר על חוקי התנועה, בנוסף על אי זהירותו, שיש בה איסור תורה, הוא גם עובר על איסור בזה שאינו מתחשב בתקנות שתקנו שליחי הציבור.
נהג העובר על חוקי הבטיחות בכלי רכב השייכים לצה"ל, עובר על איסור נוסף של גזל. שהרי ברור שהצבא איננו מסכים בשום פנים, שינהגו בכלי הרכב שלו שלא על פי חוקי התנועה והחוקים הצבאיים. ועל כן הנוהג ברכב צבאי שלא על פי החוק, אפילו אם לא אירע דבר, מכל מקום הוא משתמש ברכב שלא ברשות, ועובר על גזל. וכידוע, גזל ציבור חמור מגזל היחיד.
וכן הדין לגבי כל אדם הנוהג ברכב שאינו שייך לו, כמו למשל הנוהגים ברכב השייך לישוב או לקיבוץ, או נהגים בחברת מוניות או אוטובוסים, שמן הסתם החברה עומדת על כך שנהגיה ייסעו כחוק, ואם עוברים על חוקי התנועה, עוברים גם על איסור שימוש ברכב שלא ברשות.
ג – תוכחה
לעיתים מתעוררת שאלה, מה יעשה אדם שנוסע באוטובוס או מונית, והנהג נוסע במהירות מופרזת שלא על פי החוק, האם צריך להעיר לו או לא? יותר משהשאלה קשה מבחינה הלכתית, היא קשה מפני אי הנעימות שבה, שהרי מצד ההלכה ברור שיש לגשת לנהג ולהעיר לו על נסיעתו שלא על פי כללי הבטיחות. כי אפילו אם יש אחוז אחד שהנהג ישמע, מצווה להעיר לו (מ"ב תרח, ג). ואמרו חכמים, שכל מי שיכול למחות, ויש סיכוי שאולי ישמעו בקולו, ולא מחה, הרי הוא אשם באותו עוון (שבת נד, ב). וכל זמן שיש עוד סיכוי מסוים שהתוכחה תועיל, צריך לחזור ולהוכיח, וכמו שאמרו חכמים (ב"מ לא, א): "הוֹכֵחַ – אפילו מאה פעמים משמע".
יתר על כן, אפילו אם ברור שהנהג לא ייענה לנו יש להעיר לו, מפני שבכל מקרה חובה להוכיח כדי לומר את האמת. כי גם אם ברגע זה התוכחה לא תועיל, ודאי שהיא תשפיע לעתיד, ואם לא על הנהג הזה אז על נהג אחר (רמ"א או"ח תרח ב, ומ"ב שם).
אלא שצריך לדעת, שכאשר מוכיחים אדם, יש להשתדל שלא להעליבו, שנאמר (ויקרא יט, יז): "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא", ואמרו חכמים בספרא: "יכול פניו משתנות"? היינו שהוא נעלב, "תלמוד לומר: וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא", כלומר הוכח אותו בצנעה ומתוך אהבה, ואז לא ייפגע ולא ייעלב. אמנם אם לאחר הזהירות הנדרשת, הנהג נעלב, אין לזה שהוכיח אותו שום עוון. ולהיפך, המצווה להוכיחו היא גם כאשר ברור שיתרגז, ולדעת הרמב"ם יש להוכיח את החוטא עד שכמעט ירצה להכות את המוכיח (הל' דעות ו, ז. ועיין בפניני הלכה 'העם והארץ' ז, ג-ה).
ד – שמירת חיי הזולת
חובה על אדם להציל את חבירו הנמצא בסכנה, שנאמר (ויקרא יט, טז): "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". במצווה זו מדריכה אותנו התורה שלא לעמוד מנגד בשעה שאדם אחר נמצא בסכנה, אלא נפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו להצלתו. למשל, הרואה אדם טובע בים, אם הוא יכול להצילו, חובה עליו לקפוץ ולהצילו. וכן אם שודדים מתנפלים על יהודי, חובה על כל מי שיכול – לקום לעזרתו. ואם אדם נפל בחולי מסוכן, ואין לו אפשרות לשלם את הסכום הנדרש עבור הטיפול הרפואי, על כל אחד מחבריו ומכריו לתת מכספם כדי להצילו. וכמובן שגם הרופא המטפל בו, אם רואה שאין לו כסף לשלם, חובה עליו לטפל בו ולרפאו בחינם. והרואה יהודי בסכנה ולא ניסה להצילו, עבר על איסור "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (שו"ע חו"מ תכו. ועיין להלן יא, א-ג בגדרי המצווה).
כלומר, בנוסף למצווה האישית המוטלת על כל אחד מאיתנו, לשמור את נפשו מסכנות, ישנה עוד מצווה לשמור ולהציל את נפשו של הזולת.
ואם צריך לעשות הכל בכדי להציל אדם אחר מישראל, על אחת כמה וכמה שיש להיזהר שלא לפגוע או לסכן אדם אחר. וגם המצווה הזו של "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", צריכה לעמוד בפני כל נהג ונהג. כי לא רק על עצמו צריך הנהג לחשוב, אלא גם על האחרים שהוא עלול לפגוע בהם, אם לא ייסע בזהירות.
כאן המקום להעיר על מנהגם של צעירים רבים שמשתוקקים לקבל רשיון נהיגה ולהתחיל לנהוג, להרגיש את תחושת הכוח, החופש והשחרור, שאדם יכול להרגיש כאשר הוא מפעיל מכונית חזקה שמסוגלת לשאת אותו למרחקים במהירות גדולה. למרות האתגר ותחושת הבגרות המלווה את קבלת הרשיון והנסיעה בשנים הראשונות, צריך כל צעיר לעלות על הרכב בחיל ורעדה, ברתת וזיע, ולהתיירא מאוד שמא יגרום ח"ו לתאונת דרכים. ולכן אין מקום להיחפז לעלות על המכונית ולנסוע.
2021-01-06 08:02:35
פדיון הבן
איך נוהגים היום בזמן הקורונה"א-האם חייב פדיון הבן עם כהן,פיזי,או אפשר בזום. ב-האם חייב לעשות סעודה בפדיון הבן. ג-האם חייב עשרה גברים לפדיון,ולסעודה. תודה
עושים מה שאפשר. כהן – לא בזום. סעודה מכובדת – משפחתית, זוגית, מה שאפשר. עשרה – לא חובה. כדאי לך לקרוא את הפרק העוסק בפדיון הבן מתוך האתר של פניני הלכה ליקוטים משפחה פרק ט.
2021-01-04 04:57:06
דפנות סוכה לאחר החג
שלום לכבוד הרב מה ניתן לעשות עם דפנות של סוכה ישנות או בלויות מבלי להיכשל בביזוי מצווה ? אינני מעוניין לזרוק אותם לפח. לשים בסמוך לפח זה לא פתרון. אצלינו ביישוב העובדים של הזבל ישימו את זה במשאית הזבל יחד עם כל שאר הזבל.
בכל יישוב יש מקום שמיועד לקרשים זרוקים ושאר מוצרים שלא שמים בפח הזבל, זה נקרא 'גזם'. צריך לשים שם, ומשאית של גזם תיקח אותם.
2021-01-03 23:38:01
לימוד תורה בזמן תפילה לאיזה דברים לענות עם הציבור
שלום רב, בישיבתנו נערך שיעור תורה קבוע ובאותו זמן נערכת גם תפילת מנחה. תלמידי השיעור מתפללים במנין מוקדם או מאוחר יותר. אלא שנשאלת השאלה לאילו דברים עלינו להפסיק את השיעור ולענות עם הציבור ? (קדיש, קדושה, יג מידות וכו). הלא אם נצטרך לענות להכל נאלץ לבטל השיעור. ולכן השאלה בענין תלמוד תורה על מול מצוות התפילה. כמו כן הדבר קורה בקברי צדיקים כאשר אדם יושב לילמוד ובמקביל נערכת תפילה. תודה רבה, אסף
בזמן השיעור אין לענות לדברים שבקדושה.
בזמן לימוד אישי מותר לענות ואין חובה אם אין הדבר בולט, כגון שיושב בפינה מרוחקת.
2020-12-31 19:55:57
שמירת נגיעה
שלום רב, אני בן 17 ואמא שלי התחתנה כעת בנישואים שניים. לבעלה יש ילדה בשנות העשרים, נשואה עם ילדים. האם אני צריך לשמור ממנה נגיעה? תודה
בוודאי. רק לאחים ביולוגיים אין איסור נגיעה ואין איסור ייחוד.
2020-12-27 18:30:52
המתנה בין בשר לחלב
שלום הרב, בבית הורי הקפדנו על 3 המתנה ואחרי החתונה החמרתי כמו אשתי לשמור חמש פלוס כי חשבתי שכך נכון השאלה האם יש אפשרות לחזור ל3 והאם צריך התרת נדרים? תודה רבה!
הנכון יותר הוא לשמור שש שעות או קרוב לשש שעות כפי שכתבו רוב הפוסקים שבמקומם נהגו לשמור שלוש או פחות (רמ"א פט, א – "ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה, וכן נכון לעשות". רש"ל וש"ך פט, ח – כל מי שיש בו ריח תורה ראוי שימתין שש שעות), ואמנם כתב הרב בפנה"ל כשרות ב' ששאין לשכנע את הנהוגים להקל לשנות ממנהגם, מ"מ במקרה שלך שכבר קיבלת על עצמך לשמור כך, עדיף להמשיך כך.
אם בכל זאת אתה רוצה לחזור, ואכן היה מנהג מובהק של בית הוריך (מנהג לא נקבע לפי ההורים לכן יש לוודא שהם לא הקלו יותר מהוריהם) לשמור שלוש, אתה רשאי לחזור לכך. ואם כשקיבלת על עצמך לשמור חמש פלוס לא אמרת שאתה עושה זאת בלי נדר, לכתחילה נכון לעשות התרת נדרים בפני שלושה, ולומר להם תרוץ טוב, כמו "לא ידעתי שיהיה לי כל כך קשה", או "חשבתי שלשמור 3 זה למיזרוחניקים, אך כעת אני יודע שזה מנהג שהיה רווח מאוד בישראל" וכד'. למה רק 'לכתחילה נכון' ולא חובה, כי בראש השנה של אותה שנה שבה קיבלת לשמור חמש פלוס, אמרת שכל דבר שתקבל על עצמך יהיה בלי נדר ('מסירת מודעה'), והרוצה לסמוך על כך, רשאי.
אם החלטת שאתה שומר שלוש, מן הראוי שגם אשתך תשמור שלוש כמוך, כפי שכתב הרב בהערה 3 – "נכון שהאשה תנהג כמנהג משפחת בעלה", וכשאתה עושה התרה תאמר שאתה עושה גם בשבילה. ואם אינך עושה התרה, גם היא לא צריכה לעשות (לא מהסיבה לעיל, אלא משום שאשה הולכת אחרי בעלה).
2020-12-24 17:53:50
תפילת מנחה
התפללית מנחה גדולה רבע שעה לפני הזמן האם אני צריך לחזור ולהגיד שוב עמידה מה הדין האם יצאתי או לא והאם חלה עלי עברה
המתפלל אחר חצות אבל קודם חצות וחצי, ספק האם יצא, ולכן מצד הדין לא חייב לחזור ולהתפלל. ואם רוצה יתפלל שוב ויאמר שאם ההלכה כסוברים שיצא ידי חובה, הרי זו תפילת נדבה.
2020-12-24 09:59:22
שבת
האם מותר לנסוע בקורקינט בשבת?
פניני הלכה בפניני הלכה שבת פרק כד: (אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה)
י – אופניים קורקינט וסקטים
אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). וגם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש ביניהם לבין האופניים רגילים הבדל גדול, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).
יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. ומנגד יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.
ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף לכך, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.
2020-12-22 06:54:34