חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
בשר וחלב
שלום כבוד הרב, בלמדנו הלכות בשר וחלב התברר שישנו הלכה של כבוש והסתפקנו האם הלכה זה נאמרת עד כדי כך שחייבים להמתין שש שעות. לדוגמא מלפפון שנכבשה בנוזל בשרי, האם האוכלו חייב בהמתנה שש שעות (לדעת האשכנזים אשר גם בתבשיל של בשר ממתינים, ובאגרות משה הטעם משום לא פלוג). וכן אם נכבשה הירק בחלב האם מותר לאוכלו בתוך השש שעות של בשר. בעברי בין ספרי הלכה וספרי המלקטים לא ראיתי מי שדן בזה. הרבה רב תודות.
ראשית אציין שלדעת הרב מלמד אין לחלק בדין תבשיל בין אשכנזים לספרדים, אלא לכל העדות יש להחמיר, כפי שסתם בכוונה בפניני הלכה כשרות ב' כו, ה כיון שגם החיד"א וזב"צ החמירו וכ"כ הרב עובדיה בהליכות עולם ז,עמ' כט (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). לגבי כבישה, בפשטות כיון שהטעם לאסור תבשיל הוא משום שיש בו טעם בשר, אין סיבה לחלק בינו לבין כבישה. וכן הטעם שאמרו שמא יש בתבשיל שאריות בשר, שייך גם בכבישה. אמנם הוסיף הרב – אבל אם בשמן שטיגנו בשר טיגנו אח"כ כדורי פלאפל, אף שאסור לאוכלם עם חלב, אין כדורי הפלאפל נחשבים כתבשיל בשרי אם אין בהם טעם ברור של בשר. עכ"ד. וכן הדין בשאלתך לגבי מלפפון שנכבש בנוזל בשרי שלא היה בו בשר בזמן הכבישה.
2020-08-26 06:21:22
שמו"ת
שלום.בדין שניים מקרא ואחד תרגום, האם מי שהתחיל בתרגום ואח"כ קרא פעמיים מקרא יצא יד"ח?
הסדר לא מעכב, כמובא בפניני הלכה שבת ה, י (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).
2020-08-25 16:30:15
בן שלי מעשן בשבת
בן שלי מעשן בשבת הוא גדול. איך אני יכול. לעזור לו לא לעשן.מודה מראש על העזרה שנה מתוקה
אתה צריך לדאוג לכך שהשבת תראה מאוד מכובדת – הסעודות מכובדות עם שירי שבת ודברי תורה, הרבה לימוד תורה בשעות הפנאי של השבת, ותפילות מכובדות. אם תצליח לעשות זאת באופן אמיתי ולא משחק, הבן שלך אולי לאט לאט ירגיש את השבת יותר בבית ולא יהיה לו נעים לעשן.
2020-08-25 01:02:41
הלוואתי כסף ולא יכול להחזיר בשום אופן
הלוואתי כסף ואני לא יכול להחזיר בשום אופן מה עושים
אין זו שאלה הלכתית, שהרי ברור שצריך להחזיר את כל הכסף, אלא שאלה לאנשי עסקים, האם כדאי לבקש הארכת זמן, או להלוות ממישהו אחר כדי להחזיר.
2020-08-25 00:58:17
חלוקת הבצק
חודש טוב ומבורך, שאלתי היא, אם הבאתי איתי קמח להפרשת חלה עם חברה ולאחר שהפרשנו נאלצנו להיפרד טרם אפיית הבצק. האם אסור לי לקחת חלק מהבצק לאפות בביתי?
אכן כדברייך, במקרה כזה צריך לאפות יחד, וצריך שהמאפים יהיו זהים באופן שכל אחת תבחר באקראיות את המאפה שהיא רוצה לאחר האפיה.
כך מובא בפניני הלכה כשרות א' פרק יא (ניתן לקרוא עוד מהספר דרך האתר של פניני הלכה):
ח – עיסה שנועדה לחלוקה – פטורה
נשים שלשו יחד בצק על מנת שכל אחת מהן תיקח את חלקה לעצמה, למרות שיש שיעור חלה בבצק המשותף, כיוון שהן עומדות לחלקו, אינו מצטרף לשיעור. ואפילו אם יאפו את הכל בתנור אחד, כל זמן שכל אחת מכירה את המאפה שלה והיא מקפידה לקחתו לעצמה, המאפים אינם מצטרפים לשיעור.
לפיכך נשים שרוצות לאפות יחד לחמים או עוגות כדי לזכות במצווה, אם אין לכל אחת מהן שיעור חלה בפני עצמה, עליהן להקפיד להיות שותפות מלאות בכל המאפים עד גמר האפייה, ואחר האפייה תיקח כל אחת את חלקה לעצמה באקראי, היינו בלא שיהיה סימון שזה המאפה שלה, וכך תוכל אחת מהן להפריש חלה עבור כולן. אבל אם כל אחת קולעת לעצמה בצק בצורה מיוחדת ומקפידה לקחתו אח"כ, כיוון שלפני האפייה חילקו את העיסות, אין העיסות שלהן מצטרפות. וכן גננת שאופה עם הילדים חלות לקראת שבת, וכל ילד לש לעצמו את בצקו ומדביקים עליו את שמו, אין החלות שלהם מצטרפות.
2020-08-21 05:00:31
שתייה מכוס של ברכה
בעניין כוס של ברכת המזון, הרב מלמד כותב (https://ph.yhb.org.il/10-05-15/) "אם המזמן מתקשה לשתות מהיין כשיעור 'מלא-לוגמיו', יכול המזמן לברך ולטעום מעט מן היין, ואחד מהמסובים ישתה במקומו שיעור 'מלא-לוגמיו'". מדוע הרב כותב שצריך שהמזמן יטעם מעט? מדברי הביאור הלכה (קצ, ד) משמע בבירור שמדובר על כך שלא צריך המזמן לטעום בעצמו, ולמרות זאת הוא זה שמברך על הגפן ואדם אחר שותה, כיוון שמדובר בברכת המצוות שמוציא אחרים.
כך כתב הרב בספר ההרחבות לפניני הלכה (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):
הלכה טו – מי שאינו רוצה לטעום מהיין נכון שלא יזמן
מי שאינו רוצה אפילו לטעום מהיין, נכון שלא יזמן. ואמנם לדעת רבים יכול לברך בפה"ג ואחר ישתה, וכפי שכתב בשו"ע קצ, ד. אולם מנגד דעת החכ"צ שדווקא המזמן הוא שצריך לשתות, ואם לא שתה כאילו לא זימנו על הכוס. ובנוסף לכך, אם אינו טועם אין נכון שיפטור את השומעים האחרים. ולרע"א הטועם הוא זה שצריך לברך בפה"ג. ואמנם בבאו"ה יישב את דברי השו"ע, אולם לכתחילה נכון שמי שאינו רוצה לטעום מהיין לא יזמן. ועיין בפס"ת קצ, א, שפירט דברי אחרונים בזה. והפריז על המידה במה שכתב שלכתחילה יזמן מי שישתה רביעית, שכן פעמים רבות המכובד שראוי לזמן אינו מעוניין לשתות רביעית, ואין כדאי להעביר עקב כך את הזימון לאחר, ונראה שגם אם המזמן יטעם ואדם אחר ישתה רביעית – הוא לכתחילה. ועיין שו"ע רעא, יד, ובאו"ה 'שאם', שיש שהבינו בגאונים, שאם המקדש עצמו לא שתה מלא לוגמיו, לא יצא. ויש שהבינו בדברי הגאונים שיצא. אבל שאר הפוסקים סוברים שיכול אחר לשתות במקומו 'מלא לוגמיו'. ומכל מקום גם השו"ע שכתב לחוש לכתחילה לגאונים, סיים: "ודווקא בקידוש, אבל בשאר דברים הטעונים כוס, מודים הגאונים דסגי בטעימת אחר".
2020-08-20 09:01:44
דרך לימוד תורה כראוי
שלום הרב! מה שלומך? אשמח לשאול, האם ניתן ללמוד תנ"ך/ הלכה כשיחפים? יש עם כך בעיה?
מותר ללמוד יחף. יש דיון לגבי הליכה כשיחפים כמובא ברמ"א אורח חיים ב, ו ועיין במשנה ברורה שם. ג' טעמים נאמרו בזה: סכנה מפני הקור או נחשים ועקרבים; כבוד וצניעות; וטעם על פי הסוד הקשור לכך שהאדמה נתקללה – "ארורה האדמה בעבורך". וכך כותב הבן איש חי בפרשת וישלח יח – "לא ילך יחף, דאמרו רבותינו ז"ל לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקנה מנעלים לרגליו, כי המונע מנעלים מרגליו הוא מנודה מקום". אמנם רבים אמרו שכל המדובר הוא על אדמת חוץ לארץ, אבל בארץ ישראל אין בעיה וק"ו אם מדובר על מקום מרוצף ולא ישירות על האדמה. וגם למחמירים ניתן להקל בתוך ביתו או על חוף הים והבריכה (מ"ב שם, הלכה ברורה ב, כב, ובירור הלכה אות יא. שו"ת מבשרת ציון יו"ד א, ג).
2020-08-19 15:09:25
אמירת שמו"ת
שבת ה, י: "לכתחילה קוראים את המקרא פעמיים ואח”כ את התרגום. למנהג האר”י קוראים כל פסוק פעמיים מקרא ואחד תרגום. ולמנהג השל”ה והגר”א, קוראים כל פרשייה פעמיים ואח”כ את תרגומה." האם הכוונה שלכתחילה אלו שתי האפשרויות היחידות, או שאפשר גם באופן אחר לכתחילה, למשל אם יותר נוח לי לקרוא את כל הפרשה, פעם אחת מקרא ואז שוב מקרא ואז תרגום? (השאלה על לכתחילה כי בדיעבד ברור שיצא)
אפשר לכתחילה לקרוא איך שטוב לו יותר להבנת הלימוד, ומי שטוב לו גם באחת משתי הדרכים הנ"ל, עדיף שיעשה כמוה.
2020-08-19 05:32:21
נטילת ידיים
שלום וברכה לכאורה לאשכנזים הטובל את ידיו בים מברך על טבילת ידיים כי הם פסולים לשתיית כלב וכשרים רק לטבילה (כיוון שהם מלוחים).
פניני הלכה הרחבות:
הלכה ט – הטובל ידיו במקווה או במי ים מברך 'על נטילת ידיים'
הטובל ידיו במקווה, לשו"ע קנט, כ, מברך "על נטילת ידיים". והרמ"א העיר שצריך לברך "על טבילת ידיים". אלא שבמ"ב צז, כתב שהאחרונים הסכימו לברך "על נטילת ידיים". ורק אם המים פסולים לנטילה, כגון שהם מרים שאין הכלב יכול לשתות מהם (כמבואר שו"ע קס, ט), אבל כשרים לטבילה, אז יברך "על טבילת ידיים". אמנם רבים חלקו על כך, כמובא בהלכה ברורה קנט, לח, שבכל אופן אם המים כשרים לטבילה, יברך "על נטילת ידיים". והטעם, מפני שהוא מקבל מטבילה זו את התועלת של נטילת ידיים.
2020-08-18 20:01:16
ציציצ
בהמשך לשאלתי הראשונה. כמה זמן שינה זה הפסק? והפסק של השעה מברך גם לספרדים וגם לאשכנזים?
שינת קבע על המיטה לדעת הרב מלמד זה חצי שעה, כפי שמובא בפנה"ל בכמה מקומות, כגון בתפילה פרק י.
2020-08-18 15:02:09
ציצית
שלום וברכה 1. אדם שמוריד את הציצית כי הוא נכנס לים או לבריכה או סתם ככה. כשלובש שוב מברך? אשכנזים?ספרדים? ( אם אפשר בבקשה גם מקור לא מצאתי בפנ"ל) ואם כן מברך רק אם יש בה שיעור מהתורה? 2. מה השיעור מהתורה לציצית?
- נחלקו הפוסקים כמה זמן נחשב להפסק, ולדעת הרב מלמד הפסקה של שעה או שינה מהווה הפסק, וצריך לברך שוב.
- שו"ע סימן טז – "שיעור טלית שחייב בציצית, שיתכסה בה באורך וברוחב ראשו ורובו של קטן המתהלך לבדו בשוק". רמ"א – דוקא כשהגדול לובשו פעמים עראי ויוצא בו לשוק. מ"ב – "יש אומרים ששיעורו ג' ריבעי אמה באורך וחצי אמה ברוחב… ומנהג אנשי מעשה לדקדק שיהיה בו אמה מלפניו ואמה מלאחריו… ועל כל פנים לא יפחות מג' ריבעי אמה באורך לכל צד". שיעור אמה העיקרי זה 45.6 ס"מ (עיין פנה"ל סוכות ב, הערה 1). שיעור הנקב אינו מן המניין אלא אם הוא בצורת T ולא בצורת עיגול. שיעור הרוחב הכולל הוא אמה.
2020-08-18 13:22:18
צניעות
שלום כבוד הרב, אני נשואה +2 ילדים כיסוי ראש מלא ובעלי עם כיפה סרוגה אני מקפידה על לבוש צנוע שכולל חולצה עד השקע שרוול אחרי המרפק חצאית עד אחרי הברך בכל מצב השאלה שלי אם מעיקר הדין אני חייבת להוסיף גרביון (גרביים) שיסתירו את מה שהחצאית לא מסתירה כולל הכף רגל או שאני יכולה להקל בזה ? חשוב לי מעיקר הדין תודה מראש!
הרוצה להקל רשאית לסמוך על דעות המקלים למרות שהם מיעוט הפוסקים, כיון שמדובר על דין דרבנן, וכפי שנוהגים נשים רבות. כך מובא בספרו של הרב אליעזר מלמד פניני הלכה ליקוטים משפחה פרק ז, ו –
ו – אורך השמלה ואם חובה לגרוב גרביים
בתלמוד (ברכות כד, א) מובאת מימרא של רב חסדא: "שוק באשה ערווה". כלומר, שוק הוא מן המקומות האינטימיים, שחשיפתו לעיני אנשים זרים נחשבת לפריצות, ואין לומר מול שוק מגולה דברים שבקדושה.
לדעת רוב הפוסקים, שוק הוא החלק שבין הברך לקרסול, ואם כן חובה לכסות את הרגל עד הקרסול. אבל אין צורך לכסות את כל הרגל דווקא על ידי שמלה, אלא די שהשמלה תגיע עד לאחר הברך, ולמטה מזה לגרוב גרביים או גרביון. חשוב להדגיש שגרביון מועיל רק לכיסוי החלק התחתון של הרגל, בין הברך לקרסול, אך לא יועיל לכיסוי הירכיים, שהצניעות מחייבת שיכוסו בשמלה או בחצאית. כך סוברים רוב הפוסקים (ב"ח, שועה"ר עה, א; ערוה"ש עה, ג; חזו"א טז, ח; מנח"י ו, י; הרצי"ה).
אולם לדעת אחד מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפרוש החשוב על 'שולחן-ערוך' חלק 'אורח-חיים' – ה'משנה-ברורה' (עה, ב), השוק הוא החלק העליון של הרגל, והוא מסתיים בברך, והוא מה שנקרא בפינו ירך. וממילא אם השוק נגמר בברך, אין חיוב לכסות את מה שמתחת לברך, לא על ידי שמלה ולא על ידי גרביון. ולמרות שבעל ה'משנה-ברורה' בעמדת מיעוט, הואיל ופסקיו התקבלו בישראל, רבות נוהגות כמותו. אולם ודאי שלכל הפחות, גם לדעתו המקילה של בעל ה'משנה-ברורה', צריך ללבוש שמלה שתגיע אל מעבר לברך, כך שבכל מצב הברך תישאר מכוסה (עי' גן נעול 37; הליכות בת ישראל ע"א).
ניתן לקרוא עוד מהספר דרך האתר של פניני הלכה
2020-08-18 13:17:24
חגורה בתפילה
א. האם בטיול חובה להקפיד תהתפלל עם חגורה? ב. האם הפס שנמצא במקום החגורה במכנסיים נחשב כחגורה לעניין תפילה?
פניני הלכה תפילה ה, ג- "…אמנם מי שרגיל ללכת כל היום בלא חגורה, אינו צריך להקפיד לחגור את עצמו לתפילה, אלא ממידת חסידות." אמנם צריך להקפיד שתהיה חציצה בין הלב לערווה כדין שאר דברים שבקדושה, אך הגומי של התחתונים מספיק לזה.
2020-08-16 19:42:22
עלייה לתורה
האם מותר לעלות לתורה לאחר קיום יחסי אישות עם אשתי בשבת
לאחר קיום יחסים יש לנקות היטב את המקום, ואזי אין מניעה לומר דברים שבקדושה ולעלות לתורה.
2020-08-15 19:39:55
נטילת ידיים
שבוע טוב ומבורך הרב כותב לגבי מי שצריך להתפנות לפני הנטילה שיש שתי דעות. לשטוף ידיים לברך אשר יצר ואז נטילת ידיים. ויש נטילת ידיים לברך על הנטילה ואז אשר יצר. בסעיף שאחרי הרב כותב שמי שמתפנה לגדולים יעשה כמו הדעה שניה. מדוע אי אפשר לעשות כמו הדעה הראשונה – לשטוף ידיים לברך אשר יצר ואז נטילה?
גם משום שמקרה זה כל סיבת הנטילה היא משום עשיית הצרכים, כך שאם ישטוף ידיו וינגבם, אולי פטור מהנטילה. וגם משום שבסעיף הקודם מדובר שמברך 'המוציא' וברכת 'אשר יצר' תהווה הפסקה, אבל כאן לא מברך 'המוציא'. ואם רוצה לשטוף ידיו עם סבון לפני הנטילה, לא ינגבם, אלא יטול מיד לאחר השטיפה.
2020-08-15 18:39:51
נישוק באותו מקום
שלום כבוד הרב. אני בחור מתחזק ורציתי לשאול לגבי הלכות ביאה,מה מותר ומה אסור ? אשמח לתשובה ברורה לאחר חיפוש מידע באינטרנט נהייתי מבולבל. 1.מין אוראלי האם מותר ובאיזה תנאים ? 2. מה מותר לגבר ומה מותר לאישה ולהיפך ? בברכה,
באופן כללי כל עוד הזרע נכנס בתוך גוף האישה מקדימה (נרתיק) ומדי פעם מאחורה (פי הטבעת) – הכל מותר. הדברים כתובים בספר פניני הלכה שמחת הבית וברכתו פרק ב, סעיפים יח-יט. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה, אך אביא לך את הסעיפים כאן, ואם יש לך שאלה ספציפית, אתה מוזמן לשאול:
יח – שלא כדרכה
דרך החיבור הוא באותו המקום שממנו האשה מתעברת, אולם ישנם אנשים שחפצים לקיים את החיבור בפי הטבעת. אם הדבר נעשה תוך גרימת כאב לאשה ובניגוד לרצונה, ברור שהדבר אסור. השאלה מה הדין כאשר האשה מסכימה או רוצה? מובא בתלמוד (נדרים כ, ב), שחכמים הורו שאין בדבר איסור. אולם מנגד למדנו, שחטאם של ער ואונן בני יהודה היה, שבעלו את תמר מפי הטבעת, והשחיתו בכך את זרעם, ויהי הדבר רַע בְּעֵינֵי ה' וימיתם (יבמות לד, ב; בראשית לח, ז).
פירשו רוב הראשונים, שכאשר עושים זאת בכוונה כדי למנוע עיבור, יש בזה השחתת זרע והדבר אסור, אבל כאשר עושים זאת באקראי, אין בכך איסור. ויש ראשונים שפירשו, שמה שחכמים התירו הוא בתנאי שהאיש לא יוציא את זרעו שם, אלא אח"כ יתחברו במקום הרגיל ושם יוציא את זרעו. ויש מחמירים גם בזה.
למעשה, אדם שחש בכך צורך, רשאי לסמוך על דעת רוב הפוסקים שהקילו באקראי, ובתנאי שאשתו מסכימה לכך.
יש אומרים שגם כאשר החיבור נעשה במקום הראוי לעיבור, נכון שייעשה באופן שהאיש למעלה והאשה למטה ופניהם זה אל זה, ויש שהקפידו על כך מאוד. ואף שיש מעלה בחיבור באופן הזה, מצד הדין כל התנוחות האפשריות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. וכאשר על ידי שינוי התנוחה אחד מהם נהנה יותר, יש בכך מצווה של שמחת עונה. אמנם כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שהייחוד יהיה באופן המובחר. וגם כאשר הם שמחים יותר בתנוחה שונה, עדיף שבחיבור שמקווים שממנו יהיה היריון, יתחברו באופן המובחר.
יט – שאלות נוספות
מובא בתלמוד (נדרים כ, א), שאמר רבי יוחנן בן דהבאי, סחו לי מלאכי השרת: "אילמים מפני מה הויין (נהיים)? מפני שמנשקים על אותו מקום (שממנו האשה מתעברת)… סומים מפני מה הויין (נהיים)? מפני שמסתכלים באותו מקום". אולם בסיום הסוגיה אמרו, שזו דעת יחיד, אבל לדעת חכמים, אין בדברים הללו איסור (שם כ, ב).
יש ראשונים שמחמירים וסוברים שאסור לנשק ולהסתכל באותו מקום, אבל אין בדבר סכנה (ראב"ד). ויש ראשונים שסוברים שהדבר מותר, אבל מידת חסידות לחוש לסכנה שבזה (סמ"ק). אולם לדעת רובם המכריע של הראשונים, דעתו של רבי יוחנן בן דהבאי נדחתה והלכה כדעת חכמים שאין בדבר לא איסור ולא סכנה. ולא זו בלבד אלא שיש מהם שאומרים, שגם אין בדבר חסרון קדושה (יראים). ורבים סוברים, שאף שאין בדבר לא איסור ולא סכנה, מכל מקום מנהג צניעות וקדושה שלא לנהוג כך (רמב"ם, סמ"ק, רמ"א אה"ע כה, ב).
למעשה, כיוון שדעת רוב הראשונים להקל, ובנוסף לכך גם לאוסרים האיסור מדברי חכמים בלבד, אין בדבר איסור. אמנם כיוון שלדעת רוב הראשונים מצד הצניעות והקדושה עדיף להחמיר, נכון לחוש לדעתם (רמ"א אה"ע כה, ב). אבל כאשר הדבר משמח מאוד אחד מהם, ובלא זה שמחתו פגומה, הרי ששמחת מצוות עונה גוברת, וראוי שינהגו כדעת רוב הפוסקים. ואם ירצו להחמיר, יימנעו מזה בחיבור שיכול להיות ממנו עיבור. וכאשר אחד מבני הזוג חש מזה דחייה, נכון שינהגו כדעת המחמירים.
אין לאשה הגבלות ביחס לנישוק וראיית האיבר של בעלה. אמנם נכון שלא יעשו דבר שדוחה אותו או אותה. ואם דבר מסוים משמח באופן מיוחד אחד מהם, אף שהשני אינו מעוניין בו כל כך, כל זמן שאינו דוחה אותו, יש בו צד של מצווה, שכל מה שמוסיף לאהבה ולשמחת החיבור שביניהם, בכלל מצוות עונה ומצוות וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ (ויקרא יט, יח).
2020-08-11 22:17:48
לישה בשבת
האם אפשר לערבב בשבת מיונז חרדל מיץ לימון ופפריקה לתערובת אחת
מותר לערבבם בשינוי על ידי הולכת הכף בקווים ישרים, או ערבוב באצבע.
אלו הלכות לש בשבת, לפי המבואר בפניני הלכה פרק יב סעיפים ג-ז
א) סוגי העיסות: אסור מהתורה לערב נוזל עם חלקיקי מאכל ולגרום על ידי כך לגיבושם לעיסה עבה. וחכמים אסרו גם לעשות את העיסה רכה, והתירו לעשותה בשינוי. וכאשר המאכל מתמוסס בנוזלים והם נשארים כצורתם, כגון קפה וסוכר במים, או המכין בקבוק מטרנה לתינוקו, אין איסור לישה.
ב) עיסה רכה: עיסה שאם יניחוה בצלחת תתפשט לצדדים בגובה שווה, מותר לעשותה בשינוי של סדר נתינת החומרים. אם רגילים להניח תחילה את המאכל ולערות עליו את הנוזל, יניח תחילה את הנוזל. ואם רגילים להניח תחילה את הנוזל, יניח תחילה את המאכל ויערה עליו את הנוזל בבת אחת כדי שלא תיווצר בתחילה עיסה עבה. אסור לערבב עיסה זו במהירות כדרך חול, ולכתחילה נכון גם שלא לערבבה בנחת תוך סיבוב הכף, אלא בשינוי של הולכת הכף בקווים ישרים, או ערבוב באצבעו, או על ידי נענוע הכלי בסיבוב, או על ידי עירוי העיסה מכלי לכלי. כאשר אין סדר קבוע לנתינת החומרים, יניח תחילה את החומר היבש ויערה עליו את הנוזלים, ויקפיד לעשות שינוי בבחישה.
ג) עיסה עבה: אסור לעשות עיסה עבה בשינוי של סדר נתינת החומרים והערבוב, אלא אם כן הוא שעת הדחק. לכן אסור לערב שומשום ואגוזים בדבש לגוש אחד של עיסה עבה, ולהכין פירה על ידי עירוב אבקת פירה במים. וכן אסור להכין ג'לי על ידי עירוב אבקת ג'לי במים, ואף שבתחילה התערובת נוזלית, לבסוף היא מתקשה. וכן אסור לעשות פודינג שעיסתו עבה.
ד) גדר עיסה: כאשר חלקי המאכל היבש אינם נדבקים זה לזה על ידי הנוזל, אלא מתפזרים בו, אין איסור לישה. לפיכך, מותר לערב בגבינה או שמנת חתיכות תותים ובננות, פתיתי גרנולה, סוכר וקקאו, או עלי תבלין. וכן מותר ליתן שמן ומיונז בסלט ירקות שאינו קצוץ דק. אבל כאשר הסלט קצוץ דק ונתינת השמן והמיונז ידביקו את חלקי המאכל אך לא יהפכוהו לעיסה של גוש אחד, ספק אם נחשבת עיסה עבה, ולכן מותר לערבב אותה בשינוי סמוך לסעודה. וכך יעשה הרוצה להכין סלט ביצים עם כבד או עם טונה ומיונז, והרוצה להוסיף טחינה לאורז או קוסקוס, (אף שלפעמים נוצרת בהם עיסה גושית. – צריך לבדוק האם מתאים להביא משפט זה פה, שכן פעמים שנוצרת ממש עיסה גושית, והקולות בשני מקרים אלו מצדדים אחרים).
ה) התרים בעיסה עבה:
– מותר להוסיף נוזלים לעיסה עבה ולעשותה רכה. לכן מותר להוסיף מים לטחינה גולמית ולערבבה בסיבוב בנחת ולא במהירות. ולכתחילה נכון לערבב בשינוי, כיון שתוך כדי תהליך ערבוב המים בטחינה, יש שלב שהעיסה מתקשה מעט.
– אין איסור לישה בתבשיל שנתמעך ונתרכך. לכן מותר לערבב בנחת תבשיל שיש בו בשר ותפוחי אדמה וגריסים שנתמעכו, ומותר אף להוסיף בו נוזל ולעשותו חטיבה מגובשת. וכן מותר להוסיף שמן לפירה ולערבבו בנחת. וכן עיסה שכבר נילושה מערב שבת, וחלק מהנוזל נפרד ממנה מעט, כפי שקורה בסלט חצילים וחמאת בוטנים, מותר לערבב אותה בסיבוב בנחת.
– מאפה שנילוש והתפורר, כגון פירורי עוגיות, מותר לערבבו בשינוי סמוך לאכילתו עם גבינה או חלב באופן שתיווצר עיסה עבה. וכן מותר להכין קוסקוס בעירוי מכלי שני, ולערבב בשינוי.
– מותר לערבב בשינוי שתי עיסות זו בזו, כגון גבינה לבנה בדבש, אף שתיווצר עיסה עבה. ואם תיווצר עיסה רכה, מותר לערבבם בסיבוב בנחת.
– מותר להכין קפה שחור, ואין לחוש לעיסה שנוצרת בדרך אגב בתחתית הכוס. וכן מותר לירוק על גבי עפר, כיון שלא בטוח שהרוק יספג בעפר. אך אין לאדם ליטול ידיו או להטיל מימיו על עפר, ובשעת הצורך אפשר להקל (פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן, לעיל ט, ה), ואם יש שם אבן, יטול עליה (גרמא).
2020-08-08 19:07:51
נסיעה בכלי רכב בשבת מעל גיל מצוות
האם מותר לנסוע בשבת בכלי רכב לילדים מעל גיל מצוות?
תשובה לדבר נמצאת בספרו של הרב מלמד פניני הלכה שבת פרק כד סעיף י (ניתן לקרוא מספרי הרב דרך האתר של פניני הלכה)
י – אופניים קורקינט וסקטים
אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). וגם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש ביניהם לבין האופניים רגילים הבדל גדול, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).
יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. ומנגד יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.
ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף לכך, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.
2020-08-07 10:42:37
כשרות
שלום כבוד הרב אני חוזר בתשובה. ברצוני לשאול שתי שאלות: 1.בדיני כשרות של מניעת שרצים בדר"כ אני נוהג כשיטה המחמירה. האם כשאני מתארח בבית הורי צריך להמשיך כך או שנכון יותר לנהוג כשיטה האמצעית או המקלה כמו שמובא בספר פניני הלכה כשרות חלק ב' ? (על מנת לא להקשות על ההורים) 2.שוב כאשר מתארח בבית הורי, אמי נוהגת לאחר האפייה להמשיך ולהדליק את התנור למשך שעה על מנת להכשירו מבשר לחלב ורק מוודא שאין לכלוכים גדולים (ללא לנקות לפני).האם זה בסדר או שצריך לבקש שתחכה שהתקרר,תנקה ורק אז תפעיל על חום גבוהה? תודה רבה בברכה שי
- אצל ההורים, מפאת כבודם יש לנהוג לפי עיקר הדין. עדיף כמו השיטה האמצעית. וכפי שכתב הרב לגבי כשרות בשר חלק בפרק כ הערה 11.
- אם משתמשת בתבניות שונות לבשר ולחלב, זה בסדר, כפי שכתוב בפרק כה, יד.
2020-08-05 08:04:58