חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
תפילה כשרות והשקפה
שלום וברכה, אני אם דתית ורוצה לברר : 1. אם לא התפללתי שחרית ו/ או מנחה, האם עברתי על מצוות עשה? 2. חלה שנאפתה בתנור בשרי נקי לא בן יומו- מה גדרה?- הופכת לבשרי את האוכל אותה? מותר לאכות אותה עם חלבי קר בצלחת? מותר לטגן אותה עם חמאה? 3. מה הדבר שיכול לעזור לי להתפלל יום יום- איני מתחברת למילות התפילה החוזרות על עצמן? 4. מה הגישה הנכונה והגדר של עבודות הבית- הן מאוד לא חביבות עלי ונתפסות אצלי כ- משעממות, מעייפות, חסרות טעם והשראה. האם אני מקיימת מצות עשה כאשר אני עושה אותן? האם אני חייבת לעשות אותן? האמירות שעבודות האישה הן ככוהן בבית המקדש לא גורמות לי להרגיש חובה לגביהן, ולא גורמות לי להרגיש בהן הנאה…. תודה רבה על האפשרות לשאול!
אנא מלאו את התשובה
- ספק ביטול מצוות עשה כי יש אומרים שחיוב תפילה מדברי חכמים
- החלה נחשבת פרווה, מותר לאכול עם חלב, לטגן עם חמאה כמו קטנה כדי שלא ישכחו ויאכלו עם בשר (למנהג אשכנז כשהתנור בן יומו לא אוכלים באותה צלחת עם חלב ).
- יש לדעת שבני האדם שונים בטבעם זה מזה. יש שקל להם להתרכז, ולמרות שאומרים את אותו הנוסח בכל יום, קל להם לעקוב אחר המילים ולכוון בהן. ויש שמטבעם קשה להם מאוד להתרכז, וככל שמדובר בנושא שמוכר להם יותר, כך קשיי הריכוז גוברים, ואף שהם מנסים לכוון, מחשבתם נודדת מעניין לעניין. הנה התאמצו לכוון בברכת 'אבות', ומחשבתם פרחה, ולפתע הם מוצאים את עצמם בברכת 'סלח לנו'. שוב ניסו להתרכז במשך ברכה וחצי, והנה מחשבתם נדדה, ופתאום הם מוצאים את עצמם כורעים ב'מודים'.
וכבר היו מגדולי אמוראים שהתאוננו על הקושי לכוון בתפילה, כמובא בירושלמי (ברכות פ"ב ה"ד), שאמר רבי חייא על עצמו, שמעולם לא הצליח לכוון בכל התפילה. ופעם כשניסה להתרכז בכל התפילה, התחיל להרהר באמצעיתה, מי יותר חשוב לפני המלך, שר פלוני או אלמוני. ושמואל אמר: אני מניתי אפרוחים בתפילה. ורבי בון בר חייא אמר: אני מניתי בתפילה את שורות הבניין. ורבי מתניה אמר: אני מחזיק טובה לראשי, שגם כשאינני שם לב למה שאני אומר, הוא יודע מעצמו לכרוע ב'מודים'. מדברי גדולי האמוראים הללו למדנו שקשה לכוון מתחילת התפילה ועד סופה, ואף שצריך אדם להתאמץ לכוון ככל יכולתו, אל יפול ברוחו, כשרואה שאינו מכוון כראוי. ואף אם חלם ברוב התפילה, לא יתייאש אלא יכוון במה שנותר.
ולא תאמר המתפללת, אם איני מכוונת מוטב אולי שלא אתפלל. מפני שבעצם זה שבאה לעמוד לפני ה' בתפילה, כבר הביעה את הדבר העמוק ביותר, את עצם רצונה להיות קשורה לה' ולהתפלל לפניו. וכל אשה נמדדת לפי אופייה, ולעיתים מעלתה של מי שקשה לה להתרכז, ולמרות זאת התאמצה והצליחה לכוון במספר ברכות, גבוהה ממעלתה של מי שמצליחה בקלות לכוון בכל התפילה. בנוסף לכך, אלו שקל להם להתרכז בתפילה השגרתית, יתכן שגם בימים המיוחדים או כאשר מתרגשת עליהם צרה, ממשיכים בתפילתם בלא התלהבות מיוחדת במינה. ולעומתם, דווקא אלו שקשה להם להתרכז בנוסח השגרתי, בשעות מיוחדות, הם מצליחים להתעלות למדרגות גבוהות יותר של כוונה.
בשם האר"י הקדוש אמרו, שהכוונה היא כנפיים, שעל ידה התפילה עולה ומתקבלת. וממילא כאשר אשה מתפללת בלא כוונה, הרי שאין לתפילתה כנפיים לעלות, והתפילה ממתינה עד אשר תתפלל תפילה אחת בכוונה. וכשתזכה להתפלל פעם אחת בכוונה, יחד עם אותה תפילה יעלו לפני ה' יתברך גם כל התפילות שאמרה בלא כוונה. והטעם לכך ברור, הרי בעצם זה שבאה להתפלל כבר הביעה את רצונה להתקשר לה' ולשבחו ולבקש ממנו את צרכיה, אלא שלא הצליחה לכוון, וכאשר כיוונה, פתחה את השער לכל תפילותיה לעלות.
להלכה, כל שכיוונה את ליבה בברכה הראשונה של שמונה עשרה, אף שאת שאר התפילה אמרה בלא כוונה – יצאה ידי חובתה (שו"ע או"ח סג, ד; קא, א; ולהלן יב, ח).
- איני יודע, זה פשוט חלק מהחיים גם בעבודה לצורך פרנסה יש שלבים קשים ומשעממים. לכן צריך לחפש דרכים להיות יעילים ולספק את הנפש בדברים אחרים.
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2016-07-13 08:51:37
ציצית שחוטיה נקרעו
בליקוטים א' נכתב כך: "אם נקרע חוט אחד עד מקום הגדיל, עדיין הציצית כשרה לכל הדעות." ולאחר כמה שורות: "אם חוט נחתך מעיקרו, היינו בין מקום הגדיל למקום חיבורו לכנף הטלית – הציצית פסולה." שאלתי היא מה הדין אם נפסק במקום הגדיל? כלומר ממש בחלק שיש בו כריכות וקשרים? לפי הרישא נראה שפסול, אך לפי הסיפא נראה שכשר! אשמח לתשובה, ואמליץ אף לתקן את הנוסח שלדעתי אינו בהיר דיו בסעיף זה בליקוטים א'. תודה מראש וישר כח, אביעד
הרב מתייחס למקרה זה בסוף ההערה: "ועיין בשו"ע יב, ג, שלדעת ר"י אפשר להחשיב לכדי עניבה גם את הגדיל, אבל כתב במ"ב, יג, שלא יברך על כך. והעצה לזה, לפתוח את הקשרים והליפופים לגמרי, ושוב לקשור וללפף סדרת כריכות אחת (מתוך הארבע), וכך הגדיל יתקצר, וישארו חוטים באורך של ארבעה ס"מ. וכיוון שלא הסירו לגמרי את החוטים מהבגד אין זה נחשב כהטלת חוטים קצרים מדאי בתחילה, אלא כחוטים שהיו ארוכים מספיק ונתקצרו. אבל צריך לפתוח את כל הקשרים, כדי שהוא יכשיר את הציצית בקשירתם מחדש, עפ"י הכלל "תעשה ולא מן העשוי" (פמ"ג משב"ז יא, ג)". ע"כ מפניני הלכה.
יש להוסיף שבמקרה כזה יש למהר יותר ולהחליף את החוט (ולא רק 'ראוי') מפני שסדרת כריכות אחת היא בדיעבד, כמבואר במ"ב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-07-11 10:08:31
הלכות בישול בכלי שני
נראה שיש דעות שונות בעניין לערות מים חמים מכלי ראשון לתוך כלי שני שיש בו שקית תה שמא גם בכלי שני עלי התה יתבשלו כיוון שחוששין שעלי התה מקלי הבישול הם. שאלתי, מה הדין כאשר שמים את שקית התה לתוך כלי שני שכבר נוצקו בו מים חמים מכלי ראשון ורק לאחר מכן הוכנסה שקית התה . האם הכלי יחשב ביחס לתה כמו כלי שלישי..? כנ"ל לגבי נענע.. תודה מראש.
כלי ראשון הוא הכלי שחוממו בו המים (מיחם במקרה של שבת), כלי שני זוהי הכוס, ולכן האיסור לערות עליה מהמיחם הוא לכו"ע ולא משום שתה זה קלי הבישול. כאשר מכניס את התה לאחר שעירה מים לתוך הכוס, דבר זה אסור משום שתה הוא קלי הבישול (ולדעת רבים גם משום 'מחזי כמבשל'). יש מקלים לערות מים רותחים מהכוס לתוך כוס אחרת (כלי שלישי) שנמצאת בה שקית תה, ואף שגם בעירוי מכ"ש יש חשש בישול בקלי הבישול, סוברים המקלים שכיון שעירוי מכלי שני מבשל רק כ"ק, הוא מבשל רק את השקית עצמה ולא את עלי התה. ולתת את שקית התה בכלי שלישי, ודאי מותר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-07-09 18:53:16
קומקום חשמלי מותאם לשבת
שלום הרב, לאחרונה משווק קומקום חשמלי של מכון צומת. יש בו כפתור שמשאיר את המים בחום קבוע וכן ידית שמצמידה את בסיס הקומקום כך שלא יתנתק כשמרימים את הקומקום. אני שואל לגבי פסק הרב בהרחבות לפניני הלכה שבת לגבי טילטול שלהבת, שנכון שלא להזיז מיחם או מפזר חום או פלטה משום טילטול שלהבת. האם יש מקום להחמיר בקומקום כזה? תודה רבה.
לדעת הרב מלמד ועוד רבים כל מוצר חשמלי שיש בו חוט להט שעבד בבין השמשות או שעובד כעת, דינו כמוקצה משום שהוא בסיס לדבר האסור, וממילא קומקום זה הוא מוקצה שאין אפשרות לטלטלו לצורך גופו או מקומו. הדבר מפורש בספר עצמו ולא רק בהרחבות.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-06-30 05:53:59
לימוד תורה לפני ישיבת ההסדר
שלום כבוד הרב אני עולה לכיתה י"ב ויתכן שלאחר הישיבה התיכונית אבוא ללמוד בישיבת הר ברכה. אשמח אם הרב יוכל לתת לי עצות לתחומי לימוד מתאימים (ואף ספרים ספציפיים) שאוכל ללמוד בהם בשנה הקרובה כשאקבע עיתים לתורה, שיכינו אותי כראוי לקראת הלימוד בישיבת ההסדר.
שלום
כדאי להתרגל בלימוד גמרא בהבנה טובה
לשם כך אפשר להעזר בהוצאת שוטנשטייין בתוספת לימוד ההערות.
בנוסף כדאי ללמוד מספר תפארת ישראל של המהר"ל מפראג שעוסק בערך ומעלת לימוד התורה .
ברכה והצלחה
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2016-06-28 04:19:09
שבת
שלום עליכם לא הצלחתי להבין מהספר אם מותר לחמם בשבת למשל צלי עם רוטב.האם הרוטב בטל לצלי או לא,ואני לא מתכווין לקצת רטיבות שיש על הבשר.תודה רבה
שלום
לדעת הרב מלמד שליט"א רוטב לא נחשב בטל לצלי
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2016-06-27 17:10:27
מבטא מדויקת
כבוד הרב, אני בעל קריאה אשכנזי וקורא במבטא אשכנזי. האם יש רשות לי (והאם אפילו מצווה) להתחיל להגות אות ע או ח גרונית כמו אחינו בני ספרד ותימן? מה אם אותיות ספורות אחרות שבוודאי מבטא האשכנזי לקויה כמו ו=W או ד/ת=TH? הלא מסורת האשכנזי הוא כמו ספק באותיות אלו נגד הוודאי של העדות האחרות, ובפרט שהרבה אשכנזים במשך הדורות אבלו וקוננו על העדר אותיות אלו ממבטאם. הלא הדבר דומה למי שאין לו מסורת על מין עוף שהוא טהור ומקבלו מעיר שהיה לה מסורת באותו עוף. גם אני רואה הרבה בעלי קריאה אשכנזים דייקנים שמהדרין להבדיל בין אלפין לעיינין. האם הם בטעות? באיזה אותיות אפשר להדר כך? יש הבדל בין קריאת התורה לקריאת שמע שהוא בצנעה יחסי (וגם מצוה להאריך בד' של אחד)? תודה
אם אתה יכול לבטא את הע' והח' לא באופן בולט ומוזר לבני עדתך אלא בעדינות, יש מקום להידור זה. אך מצד הדין ודאי אין חובה בזה. עיין פניני הלכה תפילה פרק ו' (אפשר להכנס לספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-06-22 02:26:32
מקלחת ביום טוב
שלום כבוד הרב אני מצטט מפסיקתו של הרב מלמד. מי שיש לו דוד שמש, יכול להתרחץ במים שהתחממו בו במשך החג. ומי שאין לו דוד שמש, יכול להפעיל את דוד המים החשמלי לפני החג, וכדי שלא יבזבז חשמל לריק, יחבר את הדוד לשעון-שבת ויפעיל אותו למשך הזמן הנדרש בלבד.[12] ואם המים התחממו ביום טוב בדוד שמש או על ידי שעון-שבת, דינם כמים שהתחממו בערב יו"ט, ומותר לרחוץ בהם ביו"ט (שש"כ יד, ג; חזו"ע יו"ט עמ' מא) חפשתי בחזון עובדיה יו"ט עמ' מא ולא מצאתי שהרב עובדיה מתיר רחצה במים חמים שהוחמו בדוד חשמל מאמצעות שעון שבת. אבקש אם אפשר להסביר לי מהיכן מגיע מסקנת הרב מלמד. תודה
מסקנת הרב מגיע מכך שבישול מותר ביו"ט. פירוט הדברים קצת ארוך. בסופו של הדבר אף שיש מחמירים, הכלל הוא שספק דרבנן לקולא. עיין בספר ההרחבות של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-06-17 08:50:23
תפילה בראש השנה ובעצרת \שמחת תורה
אני חוזר מתחזק מה שנקרה חוזר בתשובה! הקושי הכי גדול שלי הוא בתפילות ראש השנה ויום כיפור ! ואני מרגיש שאני מתייסר וקשה לי להיות שעות רבות בבת הכנסת !!! אני גר בתל אביב. איפה יש שם מניין ותיקין לראש השנה ויום כיפור ושמיני עצרת שיהיה יותר קל!!! והאם ניתן להקל שתפילת מוסף אוכל להתפלל בבית !!! כיום אני אוחז בשמירת שבת חגים מברך על כל דבר ! מתפלל פעמים ביום בתקווה להתקדם עוד בעתיד אודה על תשובתך בברכה לרב הנכבד!!
מצטער על האיחור, אך מוטב מאוחר…
כיון שאתה בתחילת דרך לא קלה, חשוב מאוד שהמצוות לא יהיו עליך למשא כבד מידי, ולכן אתה יכול להקל מידי פעם ולהתפלל ביחיד, שכן אף שתפילה במניין זו מעלה גדולה, מ"מ העיקר זה להתפלל.
בהצלחה רבה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-06-15 09:21:18
יציאה מהארץ
שלום לרב. בקשר ליציאה מהארץ כותב הרב לימוד זכות על היוצאים לטייל ע"מ לחזור בטענה שזו יציאה קצרה מאוד ןלא ממושכת וכל מה שהיה בזמן הגמרא מדובר ביציאה שארכה זמן כמו נשיאת אישה בחו"ל. ולכן א"צ למצוא היתר כי פשוט לא דובר על יציאה לפרק זמן קצר ע"מ לחזור. וראיתי שכן רצה השלטי גיבורים לומר כן אך הגרי"ש אלישיב הקשה על כך מהגמרא בגיטין עו ע"ב שאומרת שכאשר החכמים היו מלווים את חבריהם לביתם שבמדינת הים היו נפרדים זמ"ז בעכו כי אסור לצאת מהארץ לחו"ל. א"כ מוכח שגם יציאה לפרק זמן קצר כמו ליווי אסורה. ונשאר הרב בצ"ע. כל זה הובא בחישוקי חמד על גיטין שם. ועוד אפשר להוסיף מהגמרא בקידושין שרב אסי בא לשאול את רבי יוחנן האם מותר לו לצאת לקראת אמו שבאה לארץ וכאן בוודאי שיוצא לפרק זמן קצר שהרי היא מעונינת לעלות ארצה. ורבי יוחנן הסתפק ולא התיר מיד. וגם כאשר יצא ושמע שנפטרה הצטער רב אסי על יציאה קצרה ואמר שלא היה יוצא אילו ידע שנפטרה. משמע שישנה בעיה גם ביציאה ע"מ לחזור. מלבד זאת. השוע בסימן תקל"א ובמשנ"ב אסרו יציאה ע"מ לטייל כפי הגמרא במו"ק. וכך פוסקים רוב הפוסקים שהרב ציין בהערה א"כ מדוע הרב מקל ע"פ סברתו גרידא. מה שכתב כלימוד זכות הפך בהערה שם ללכתחילה. תודה רבה על תשובתו החשובה.
אמנם אין זה לכת', אך כיון שיש פוסקים חשובים שמקלים (כמובא בספר) וכך נוהגים רבים, הרב נתן לזה מקום.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-06-14 19:37:39
דהן
התרת נדר. לפני שנים רבות, בטרם נישאתי אמרתי לה' שאם אנשא אקבל על עצמי שלא לצאת מארץ ישראל. חשוב לציין כי לא אמרתי את הדברים בפה אלא חשבתי עליהם בליבי. בעזרת ה' נישאתי לפני אי אלו שנים. אני מודה שכשנדרתי את הנדר לא הייתי מודעת לכך שיש רבנים המתירים לצאת לטיול מחוץ לארץ ישראל לזמן קצר וכן לא ידעתי שבעלי מאוד ירצה שנטוס יחד. לא סיפרתי לבעלי מעולם על הנדר. אני מרגישה שלמען שלום הזוגיות שלי אני צריכה לנסוע עם בעלי. האם כשבעלי ישמע על הנדר לראשונה יוכל להתירו? האם עלי לפנות לתלמיד חכם? הייתי כמובן שמחה אם בעלי לא היה רוצה לצאת מן הארץ אבל זה לא המצב.
כיון שלא נדרת בפועל אפילו בלב שמיום הנישואין את לא יוצאת מהארץ, אין זה נחשב נדר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-06-14 10:24:38
קול באישה ערווה
בס"ד בהלכות צניעות (י"א) בספרו של הרב אליעזר מלמד הוא כותב כך:"למעשה, מאחר שיסוד האיסור לשמוע קול שירת אשה לדעת רוב הפוסקים הוא מדברי חכמים, וכלל ידוע הוא שבספק בדברי חכמים הולכים אחר המיקל, לכן הרוצים להקל ולשמוע קול שירת אשה דרך הרדיו, יש להם על מה לסמוך, ואין אפשרות לגעור בהם, שהרי לדעת כמה וכמה פוסקים אין בדבר איסור. וככל שמכירים פחות את הזמרת כך על פי דעת יותר פוסקים מותר לשמוע את שירתה." אם אני רוצה לשמוע קול של אישה מסרט מצויר שראיתי אותה כמה פעמים(במצויר) דרך האינטרנט -האם זה מותר(בתנאי שאני לא רואה אותה רק שומע) תודה.
מותר, שהרי אינך מכיר כלל את הזמרת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-06-13 13:29:04
בישול בחג שבועות
בס"ד שלום וברכה, האם במוצש הקרוב וביום ראשון אני יכולה לבשל אם אשאיר ביום שישי כירה חשמלית דולקת לפי שעון שבת ולא אגע בה בשבת? והאם צריך להבדיל בין קודש לקודש לפני כן? תודה!
שלום
אפשר להשאיר, ולהתחיל לבשל רק לאחר צאת הכוכבים. אם ירצה לעשות לפני הקידוש מלאכה לצורך אוכל נפש, יאמר תחילה: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש". וכן הדין לגבי נשים שאינן מתפללות ורוצות לעשות מלאכה לפני שמיעת הבדלה על הכוס (מ"ב רצט, לו).
סדר הקידוש הוא כך: ברכת היין, ברכת הקידוש, ברכת הנר – מאורי האש, ברכת הבדלה, ברכת הזמן – 'שהחיינו' (שו"ע תעג, א – ראשי תיבות יקנה"ז).
ולהלן הרחבה והסבר מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיינו בספר באתר ישיבת הר ברכה
https://yhb.org.il/12-02-12/
נחלקו פוסקי זמנינו בדין הוצאת מאכלים מהמקפיא בשבת לצורך סעודת ליל חג. ולמעשה, בשעת הדחק, כאשר ההמתנה לצאת השבת תגרום עגמת נפש ועיכוב משמעותי של הסעודה, מותר להוציאם בשבת. אבל בלא צורך גדול, יש להחמיר שלא להוציא מאכל מהמקפיא לצורך החג (עיין בהרחבות).
כאשר חג השבועות חל במוצאי שבת, עדיף שלא לומר שישנים בשבת כדי שיהיה כח ללמוד בליל חג השבועות. והרוצה לומר זאת רשאי, הואיל ועיקר האיסור הוא לדבר בשבת על דבר שאסור לעשותו בשבת, ובלימוד אין מעשה שאסור בשבת. וגם אין בדיבור זה כל כך פגיעה בכבוד השבת, הואיל והוא לצורך מצווה.
כאשר החג חל במוצאי שבת, אסור להדליק את נרות החג לפני צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עד לאחר שייצאו הכוכבים ותצא השבת, ואז האשה תאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", ותדליק את הנרות (עיין לעיל ב).
כיוון שאסור להדליק בחג אש חדשה (להלן ה, א), יש צורך להכין מלפני השבת נר שיִדְלק יותר מעשרים וארבע שעות, שממנו יוכלו להדליק נרות בחג. ואם לא הכינו, יש להיעזר בשכנים, ולקחת מהאש שלהם כדי להדליק את נרות החג.
בתפילת ערבית של החג אין אומרים 'אתה חוננתנו' שנתקן כדי להבדיל בין קודש לחול, אלא אומרים 'ותודיענו', שנתקן כדי להבדיל בין קדושת השבת החמורה לקדושת החג. שכח לומר 'ותודיענו' אינו חוזר, מפני שהוא עתיד להבדיל על כוס הקידוש (שו"ע תצא, ב; מ"ב ד). ואם ירצה לעשות לפני הקידוש מלאכה לצורך אוכל נפש, יאמר תחילה: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש". וכן הדין לגבי נשים שאינן מתפללות ורוצות לעשות מלאכה לפני שמיעת הבדלה על הכוס (מ"ב רצט, לו).
בקידוש של החג מוסיפים לומר נוסח הבדלה בין קודש לקודש וכן מברכים על הנר. אבל אין מברכים על הבשמים, משום שהבשמים נועדו להפיג את הצער על צאת השבת, וכאשר בצאת השבת נכנס החג – אין צער, ואין צורך בבשמים כדי להפיגו.[10]
נמצא אם כן שסדר הקידוש הוא כך: ברכת היין, ברכת הקידוש, ברכת הנר – מאורי האש, ברכת הבדלה, ברכת הזמן – 'שהחיינו' (שו"ע תעג, א – ראשי תיבות יקנה"ז).
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2016-06-07 09:47:11
ריקוד לבנות
בס"ד שלום כבוד הרב, שאלתי בנושא ריקוד לבנות. רוב חוגי הריקוד כיום מורכבים משירים לועזיים, שבד"כ הם לא מספיק ראויים. רציתי לשאול האם זה דבר שהוא בסדר מבחינת ההלכה, להיות בחוג ריקוד (מכל סוג שהוא- זומבה, היפ הופ, מחול מודרני וכדו') שמושמעים בו שירים כאלה. שהרי המטרה מבחינתי היא הריקוד, התנועות, ולא השירים. אך מודעת לכך שיש עניין גדול מאוד ששירים אלו משפיעים רבות על הנפש. תודה מראש!
שלום
לענ"ד הם משפיעים אבל לא רבות ולא הכל לרעה, ולכן לצורך התעמלות מותר
ומי שחושש ירבה בלימוד תורה ותוספת צניעות בדברים אחרים.
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2016-06-06 12:49:05
לימוד פסיכולגיה
לכבוד הרב, שלום רב: ב"ה בשנה הבאה אני מתחילה ללמוד תואר ראשון והיו לי כמה שאלות שעלו לי בהתאם לעניין אשמח אם הרב יוכל לענות לי: הייתה לי מחשבה ללכת ללמוד פסיכולוגיה, ושמעתי מכמה אנשים שיש בעיה יותר גדולה בללמוד את התחום הזה באוניברסיטה בגלל שבניגוד לביולוגיה, פיזיקה, רפואה ותחומים דומים, הפסיכולוגיה מעבירה מסר של איך להתייחס לעולם- ועוסקת בשאלות מהותיות של החיים- כמו האם האדם רע או טוב, מה מוביל אותנו, האם יש לאדם בחירה חופשית, ובכלל רוב ההוגים הנלמדים הם לא יהודים- מה שאומר שאינם מתאימים לנפש של יהודי אלא לנפש הגוי, זה גם יכול להשפיע על דרכי הטיפול וגם יכול להשפיע עלי, ולבלבל אותי מהיחס הנכון לעולם, מן הצד השני, בלימודים אקדמיים יש רצינות ומקצועיות שאי אפשר למצוא במקומות אחרים, (יש אפשרות לעשות תעודה בתחום אך זה לא מאפשר תעסוקה, וגם לא ממש רציני), וגם מעניין אותי ללמוד את כל היחס לנושא מנקודות שונות. מה הרב אומר בנושא? אם הולכים ללמוד- מה צריך להיות היחס אל התואר, האם ללמוד כדי לקבל את התואר או גם ללמוד כלים מעשיים לטיפול? חוץ מפסכילוגיה ישנם שיטות טיפול נוספות כמו אניגראם, המסע, התמקדות, ושיטות מהמזרח מה צריך להיות היחס הנכון לשיטות אלו? ובכללי יותר מה ההבחנה בין מה שנכון ללמוד מגויים (או יהודים לא דתיים, או דתיים למחצה ) ומה שלא נכון? (אמרו לי שיש הבחנה בין תורה, לחוכמה, שחכמה ניתן ללמוד ותורה לא, האם זה הגדרה נכונה, ואם כן מה נקרא חוכמה ומה תורה) שאלה נוספת- חוץ מפסיכולוגיה אני מרגישה שהיעוד והמניע שלי לחיים זה ללמוד, לעסוק במחקר, לכתוב מאמרים וכו, האם יש יותר בעיות בלימוד באוניברסיטה לשם לימוד ועשיית תארים מתקדמים, מאשר בלימוד לשם עבודה? ממש תודה רבה שיראל
סליחה על האיחור, אך מוטב מאוחר…
- אם הלכת ללמוד פסיכולוגיה כי זה מה שאת אוהבת ורוצה לעזור לאנשים, עשית את הדבר הנכון.
- ודאי היחס הנכון אינו רק כדי לקבל תואר אלא ללמוד כלי מעשיים לטיפול.
- יש ערך גדול רק לשיטות שהוכחו כמצליחות, ולכן פסיכולוגיה היא הלימוד העקרי ולא שאר השיטות.
- אין שום בעיה ללמוד מגויים דברי חכמה (כלומר דברים שהתורה לא מדברת עליהם), אך צריך במקביל להשקיע זמן ניכר בלימוד תורה, וכך תהיה הפריה ואיזון ביקורתי כלפי לימודי החול.
- מחקר וכתיבת מאמרים על ידי אנשים יראי שמים זה דבר חשוב מאוד. בהצלחה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-06-02 21:12:00
כהנים ומום
כידוע, לכהנים לא יכול להיות מום חיצוני, ואם יש לו הוא לא יכול לשרת במקדש. השאלה שלי היא האם הקבה רוצה לשקף לנו שהחיצוניות חשובה מהפנימיות? למה ככ חשוב לו איך בן נראה, מה שהוא חשוב הוא איך בן אדם עובד את הקבה, מה הוא בעצם מנסה להעביר לנו?
מטרת העולם היא להופיע בשלמות את הטוב האלוקי. בית המקדש הוא המקום דרכו הקב"ה מתגלה לעולם, ולכן דוקא ממקום זה שורה הברכה לעולם, ולכן דוקא במקום זה השלמות חייבת לבוא לידי ביטוי ככל האפשר- שלמות חיצונית שמראה על שלמות פנימית. ולכן כמו שבית המקדש עצמו על כל כליו נבנו ביופי ודיוק חיצוני כדי להביא ברכה לעולם, כך הכהנים שהם משרתי ה' בבית המקדש צריכים להיות שלמים בגופם יחד עם שלמותם הגופנית (וכמו שנביא חייב להיות עשיר וגבוה וכו').
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-05-29 07:17:17
דוד שמש
שלום. קראתי דברי הרב מלמד בדין דוד שמש. איני מבין המציאות אותה מתאר הרב בסוף דבריו, לגבי דודי שמש חדשים המצויים בבניינים גבוהים. האם גם בדודים אלה ישנה הפרדה בין מים קרים למים חמים [דהיינו, שמזרימים הקרים מלמטה, והחמים נשארים למעלה שכן הם קלים יותר, וכוח הכבידה פחות משפיע עליהם] ואם כן טעם החומרא בהם הוא משום שיותר קשה להגדירם כחמי חמה מאשר סתם דוד [מה שלא כ"כ ברור גם כן לציץ אליעזר שהרב הביא בתחילת דבריו] או שהרב מחמיר בדודים אלה משום שיש בהם ערבוב בין המים החמים למים הקרים, וממילא פתיחת הברז היא רק פ"ר בדרבנן דלנח"ל, ואין כאן היתר הגמרא כשאר דודים. מקווה שדבריו מובנים. תודה רבה, דן יעקב כהן.
אנא מלאו את התשובה
לענ"ד הם חמורים משנינ הצדדים
א. החימום לא נעשה בחמה (מים קרים בקולט) אלא בחמי חמה כלומר המים שהם תולדות חמב זורמים דרך הדוד לארכו.
ב. לכן גם אין גרמא
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2016-05-26 17:15:18
שאלות כלליות
לכבוד הרב שלום רב שלום לכבוד הרב יש לי מס' שאלות : א. האם מותר לאחסן בקופסאות פלסטיק גם מאכלים חלביים וגם בשריים קרים [ כמובן שלא יחד ] אלא לאחר שטיפה והדחה ? ב. האם זה איסור צידה בשבת- לטאטא גו'ק ? [ כמה שניות שאין לו אפשרות לזוז] ג. האם מותר לעשות לאימא מסאז' רפואי או להנאה ופעמים שהעור שלה נהיה מעט אדום מחמת העוצמה של המסאז' ? ד. עם איזה כלים אוכלים שניצל של טבעול שחומם בטוסטר חלבי [ והוא חלבי ולא נחשב "בחזקת חלב"] ביחד עם פתיתים/ פסטה וכד' שבושלו בסיר בשרי ? [במילים אחרות: מאכל חלבי עם מאכל פרווה שבושל בסיר בשרי] ה. בפסח אני ואימא עשינו בדיקת חמץ , אימא בירכה והחביאה לי את העשר חתיכות ואני עשיתי בדיקת חמץ וחיפשתי את העשר חתיכות. השאלה שלי: האם זה בסדר איך שעשינו ? מכיוון שמי שמברך אמור לעשות בדיקת חמץ והשני אמור להחביאה ופה אני לא בירכתי תודה רבה תזכו למצוות!
א. לא. גם משום שהכלי בולע לאחר 24 שעות שהמאכל מונח בו. וגם משום שלא תמיד מנקים את הכלי מספיק טוב.
ב. מותר.
ג. מותר מסז לא מקצועי.
ד. אסור לאכול מאכל חלבי יחד עם מאכל פרווה שבושל בסיר בשרי, רק לחוד מותר.
ה. נכון, מי שמברך הוא זה שצריך לבדוק, כמו כל מצוה שהמברך הוא המקיים את המצוה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-05-26 11:40:49
פתיחת מקרר בשבת
בפניני הלכה מובא כי למעשה הבעיה בפתיחת מקרר בשבת היא בנורה הנדלקת. 1. האם גם כאשר מדובר בנורת LED הבעיה בעינה ובאותה חומרה? 2. במקרר מודרני, הנורה הפנימית היא LED וגם מבחוץ יש נורת LED, אשר במצב שבת היא כבויה. אם שכחו להעביר למצב שבת, וצריך את האוכל שבמקרר – ניתוק התקע מהשקע כפי שמובא בפניני הלכה, יגרום לכיבוי הנורה החיצונית. האם עדיין זו תהיה ההלכה (כמובן כשאין גוי וכו'), או שמכיוון שהניתוק מהחשמל יכבה את הנורה החיצונית, ההלכה תהיה אחרת? תודה
אנץא מלאו את התשובה
1 כן
2. במקרר מודרני אין אפשרות להוציא מהשקע כי יש כיבוי והדלקה של הרבה מערכות.
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2016-05-24 11:41:32
חדר יחוד וכיסוי ראש
שלום הרב, אנחנו זוג לפני חתונה והבנו שיש דעות שאומרות שיש צורך בכיסןי ראש בחתונה, רצינו לשאול שני שאלות: 1.מה דעת הרב בנושא? באיזה שלב של היום האישה בדיוק מתחילה להתחייב בכיסוי ראש? 2.מאיזה שלב של החתונה הזוג רשאי ביחוד ומגע? תודה מראש. כמו כן חשוב לציין שאנחנו מנסים לברר את הנושא ולכן השאלה היא בגדר של התייעצות ולא לפסיקה.
שלום וברכה,
לאחר הקידושין, היינו לאחר נתינת הטבעת, האשה נחשבת למאורסת. ומדברי חכמים חייבים לעשות נישואין, היינו להיכנס לחופה. ונחלקו מהי בדיוק החופה, ואפשר באופן כללי להציג את הדעות השונות כשתי דעות עיקריות:
יש אומרים שהחופה היא כניסת הזוג למקום מיוחד שנועד לנישואין, על ידי הכניסה של שניהם תחת יריעה מקושטת שנועדה לשים נישואין או על ידי פריסת סודר על החתן והכלה בשעה שמברכים את ברכות הנישואין, או על ידי שהחתן מכסה את ראשה של הכלה בהינומא.
ויש אומרים שהחופה היא ההתייחדות של החתן והכלה בחדר שייך לחתן, שהתייחדות זו היא הביטוי הממשי לתחילת חיי הנישואין.
לפי הדעה הראשונה, האשה נחשבת נשואה לכל דבר מיד לאחר עריכת החופה, ואילו לפי הדעה השנייה, האשה נשואה לאחר יציאתם מחדר הייחוד (אם לא עושים חדר ייחוד לאחר שבני זוג מתייחדים בביתם).
אם כן, לכאורה על האשה לכסות את ראשה לפחות לאחר יציאתה מחדר הייחוד. והיו שטענו כך, אמנם למעשה רבים לא נהגו כן, ביניהם בנות תלמידי חכמים. וביאר הרב אברהם שפירא זצ"ל כיוון שהאמהות לא נהגו לכסות את הראש לגמרי, זה עלול לפגוע בהן. ולכן למעשה יש לנהוג כמסורת המקובלת שלאחר יציאה מחדר הייחוד יש לסדר את ההינומא שהיא תכסה את רוב הראש ולא תהיה מונחת בסוף הראש.
בברכה,
מאור קיים
מחבר התשובה: הרב מאור קיים
2016-05-21 18:46:19


