חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
יהדות
שלום וברכה. יש מזמור שכתוב בסוף כלו תפילות דוד בן ישי האם עד לאותו מזמור דוד המלך אמרם ושאר המזמורים אמר מישהו אחר? למה כתוב בתפילת שמונה מגן אברהם ולא מגן יצחק/יעקב/דוד? למה הקב"ה ביקש מרבי ישמעאל בן אלישע ברכה? למה אחרי שיוסף ירד מצרימה והיה יד ימינו של מלך מצרים, הוא לא שלח מסר לאביו יעקב ולא ניסה להיפגש עם משפחתו? האם דינה באה לתקן מעשה מסוים?
דוד המלך הוא זה שכתב כל ספר תהילים, וכמבואר בתלמוד בבא בתרא יד ב. ובתלמוד בבלי פסחים קיז, א. תניא: היה רבי מאיר אומר: כל תושבחות האמורות בספר תהלים כלן דוד אמרן, שנאמר כלו תפלות דוד בן ישי, אל תיקרי כלו אלא, כל אלו".
ובמדרש תהלים מזמור א, ו. "אלו עשרה בני אדם שאמרו ספר תהלים, ואלו הן. אדם, ומלכי צדק, ואברהם, ומשה, ודוד, ושלמה, ואסף, ושלשה בני קרח". לפי זה ניתן לומר שהכוונה ב"כלו תפילות דוד בן ישי" היא שעד כאן התפילות שחיבר דוד, אבל השאר הוא ערך וליקט, ממחברים שונים במשך הדורות, כגון אדם הראשון ומשה רבנו (הרב דוב ליאור). אך רש"י (תהילים שם) פירש שאכן בפרק זה נגמרו כל תפילותיו של דוד המלך, ואע"פ שהפרקים שאחרי זה גם הן יצירותיו של דוד ברוח קודשו, מכל מקום הפרק הזה נאמר בסוף ימיו בשעה שהמליך את שלמה, וכמבואר מכוונת כל הפרק, ובפרק זה סיים את שירותיו ותפילותיו להקב"ה, ולכן סיים בלשון זה `כלו תפילות דוד בן ישי`, אלא שאחר כך בשעה שסידר את סדרי הפרקים נקבע פרק זה בסוף ספר שני. והסיבה לכך שמזמור זה לא נאמר באחרונה ולא הוא חותם הספר, מפני שרצה דוד המלך לסיים את ספרו בהללויה שיש לה ערך מיוחד וזו אחת מעשר לשונות של זמר בתהילים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-28 11:48:42
יהדות
שלום וברכה. מאיפה לומדים שביהדות איש הוא יהודי לפי האמא? כתוב בתורה 'אלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט' 'עבד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד'
דין זה שהולכים לפי האמא הוא לאחר מעמד הר-סיני ולא לפני. מקור לכך מובא בויקרא, כד: "ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי … ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל.. ", ובתשובה למשה רבינו אומר הקב"ה "ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו: ונקב שם ה' מות יומת". מכאן שבן הישראלית הוא יהודי לכל דבר וחייב להענש כמו כל יהודי אחר. מקור נוסף בדברים ז: "לא תתחתן בם, בתך לא תתן לבנו … כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים…" אנו מוצאים שאסור לתת את בנותינו לגויים כי שמא בת ישראל תלד בן לגוי, וממילא הבן יהודי ואז בהשפעת האב הוא יעבוד ח"ו ע"ז. כך למד רשב"י בקידושין סח.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-27 19:02:05
המוציא
שלום,רציתי לדעת כמה דברים: 1.האם מותר לעשות המוציא על לחמניות ילדים שצרפתי: https://www.rami-levy.co.il/files/products/big/379432.jpg 2.ידוע שבני ישראל הם צאצאיהם של אברהם אבינו,אברהם היה צאצא של "שם" בנו של נח, רציתי לדעת אם יש קשר לבני ישראל עם שתי בניו האחרים של נח-חם ויפת או רק ל"שם" 3.רציתי לדעת מה לברך -ברכה ראשונה ואחרונה על סלט שמכיל:ירקות+בורגול+ביצה+גבינה בולגרית,הסלט בלי לחם,תודה, בורגול בכמות 3 כפות(יותר מכזית) 4.אני יודע שצריך בשבת לאכול 3 ארוחות,אני אוכל אחת בשישי בערב,רציתי לדעת אם אני יכול לברך בשבת בבוקר ובלי לאכול ארוחה שנייה ורק לאכול לאחר מכן בסביבות 13-14? בנוסף האם אני יכול לאכול את הארוחה השלישית לאחר הבדלה את הארוחת צהריים של שבת.תודה.
- בוודאי. לפי התמונה אין שום קשר בינם לבין עוגה, ולכן אין אפשרות לברך עליהם 'מזונות'.
- בוודאי. בסופו של דבר כל העולם הגיעו מבן אדם אחד – אדם הראשון, ואחר כך מנח. וכפי שכותב הנביא שבסוף יהיו כולם משפחה אחת. וכלשונו של הרב קוק באורות ישראל ו,ו- "התכלית האחרונה אינה התגדרות התייחדות הלאומיות בלבדה, כי אם השאיפה לאחד כל באי עולם למשפחה אחת לקרוא כולם בשם ה'. ואע"פ שזה צריך ג"כ מרכז מיוחד (ארץ ישראל), מ"מ אין הכוונה כולה רק המרכז, כי אם פעולתו גם כן על הכלל הגדול".
- ברכה ראשונה על הבורגול 'מזונות', על הירקות 'אדמה', ועל הגבינה והביצה 'שהכל'. וברכה אחרונה 'בורא נפשות', ואם אכל כמות של חצי ביצה מהבורגול בשש דקות ובדיעבד בשבע וחצי דקות, יברך 'על המחיה'.
- לא. סעודה ראשונה צריכה להיות בליל שבת, סעודה שניה צריכה להתחיל לפני חצות היום, וסעודה שלישית צריכה זמנה מחצי שעה אחר חצות עד לפני השקיעה, כלומר צריכה להתחיל לפני השקיעה. את ההבדלה עושים אחר צאת הכוכבים, שזה כבר לא שבת אלא יום ראשון.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-27 17:08:42
יהודה ושומרון
שלום רב, אשמח למענה באשר לשאלה הבאה: השאלה: האם כן לנסוע לביתם של הורי אישתי? תוכן והרקע לשאלה: הורי אישתי מתגוררים ביישוב אפרת. דעתי לא נחה מכך בכל פעם כשאישתי ואני מגיעים ליישוב לביקור בשבתות אצל הוריה, בשל הקירבה הגיאוגרפית ליישובים פלסטינים ולנוכח העובדה שהיו ביישוב כאמור פיגועים בעבר, ובייחוד שלאחרונה תכיפות הפיגועים גאו באזור יהודה ושומרון/גוש עציון. אישתי אומרת שאם זמנו של אדם פלוני הגיע להחזיר נשמתו לבורא, אז זה משמיים.- אבל לעניות דעתי זה לא מדוייק, שכן, האם מקרי זה שכל מי שהגיע זמנו למות, היה זה באזורים שדי מיועדים לפורענות, כגון: גוש עציון והעיר העתיקה שבעיר ירושלים??? אמנם אחת ל…היו ויש פיגועים בערים אחרות הפזורות בארץ, אך התדירות בגוש עציון גגבוהה פי כמה וכמה, וזאת בשל הקירבה לערבים. הגם כשאנו שם בשבת אני לא מתפלל בבית כנסת, אלא בבית, כי המציאות הוכיחה שבתי תפילה זה מקום "פופולארי" ע"י פורעים ערבים שביצעו פיגועים בבתי כנסת. בשורה התחתונה, אני ממש ממש חושש לחיי ולחיי אישתי ובתנו הקטנה בכל פעם כאשר כף רגלנו דורכת באפרת. כמובן שהדבר גורם לבעיות בשלום בית, הרי שאישתי כן רוצה לבקר אצל הוריה ואני מסתייג בשל הסיבה שציינתי.
אין זה משיקולנו מתי הקב"ה לוקח את נשמתו של כל אחד, אלא האם מותר לנסוע למקום כמו אפרת. התשובה היא שמותר לכתחילה לנסוע לשם, ומותר לכתחילה ללכת לבית הכנסת שנמצא שם, ואין שום סיבה אמיתית לפחד, כיון שאין זה נחשב כלל וכלל מקום סכנה. ואמנם אחרי שיש פיגוע, מדברים על כך הרבה בתקשורת והדבר נראה מאוד מפחיד, אבל לא כך מודדים מקום סכנה, אלא לפי האחוזים שמתים ונפצעים בו. ובפועל בהרבה מכבישי הארץ מתים ונפצעים לא פחות אנשים מתאונות דרכים, ורק משום שלא מסקרים זאת כראוי, אנשים לא מפחדים. לפי דבריך, היית צריך להמנע מלנסוע בהרבה מכבישים אלו. אדם תמיד צריך לשקול מה היה קורה אילו כולם היו עושים כמוהו. במקרה הנכחי אם כולם היו עושים כמוך, הערבים היו זורקים אותנו לים מזמן. ולהיפך, כיון שיש מצווה מהתורה לגור שם, שכן בזכות הגרים שם המקום הזה שלנו ולא של אוייבנו, נמצא שהגר שם מקיים את מצוות יישוב הארץ בהידור גדול, ועוד שבזכותו אנשים יכולים לחיות בכל ארץ ישראל. ממילא כל המחזק מי שגר שם שותף במידה מסויימת במצווה, וכיון שבכל מצווה שמקיימים, וקל וחומר במצווה כללית וחשובה כזו של יישוב הארץ, דבקים בה' יותר, והסיכוי להאריך ימים גודל. ואילו המטיל מורך בלב הגרים שם, עוונו גדול.
ופניני הלכה ברכות פרק טז סעיף ו הערה 6 לגבי ברכת הגומל על נסיעה בכבישים וביש"ע – "ואף שאנשים נהרגים בתאונות דרכים, יחסית למשך הזמן שאנשים נמצאים בנסיעות מדובר בסכנה נמוכה מאוד. הסיכוי להיפגע בתאונת דרכים בנסיעת 100 ק"מ (72 דק') הינו 23 למיליון, ורק ב-15% מהמקרים תהיה זו תאונה קשה או קטלנית (עפ"י נתוני הלמ"ס). מבחינה סטטיסטית, אין בכך סכנה גדולה יותר מירידה במדרגות או רחצה בים, ולשם ההשוואה, כניסתם של אנשים מבוגרים לאמבטיה מסוכנת פי כמה. ומובן שגם לאחר נסיעה ברחבי יהודה ושומרון אין לברך 'הגומל', ואף שכל פיגוע כואב מאוד, ברכת 'הגומל' נקבעת על פי אחוזי הסכנה, וסכנת הפיגועים מועטת באופן ניכר מסכנת התאונות, שאף היא נמוכה מאוד. עובדה שעשרות אלפי כלי רכב נוסעים בכבישי יו"ש יום יום, ואחוז הנפגעים בנפש מזערי."
ועיין בזה עוד בפניני הלכה העם והארץ פרק ה, ובפניני הלכה העם והארץ ג, ב – "והמתיישב ביהודה ושומרון, מקיים בישיבתו מצווה גדולה יותר, מפני שבישיבתו יש תרומה כפולה: ראשית, בהגברת שלטון ישראל במקומות שהערבים רוצים לגזול מאתנו. שנית, למען הפרחת השממה. וככל שמדובר בישוב הנמצא במקום שומם יותר מיהודים, ושונאינו מתאמצים יותר לכובשו, כך המצווה של הגרים בו גדולה יותר. וכבר אמרו חכמים (ברכות ה, א): ארץ ישראל נקנית בייסורים, ולפי גודל הצער גודל השכר (אבות ה, כג)… וכן תושבי הארץ שתומכים ביישובי יהודה ושומרון שותפים במצווה הכללית של יישוב אותם המקומות המקודשים, ולפי מידת תמיכתם כך גודל מצוותם."
ובפרק ג, ח- "מי שרוצה להתנחל ביישוב ביהודה ושומרון, כדי שהארץ תהיה בידינו ולא ביד אומה אחרת, והוריו דואגים ודורשים ממנו שלא להתיישב במקום שבחר, כיוון שיש בהתנחלות מצווה, אינו צריך לשמוע בקול הוריו. וישתדל כמובן לפייסם בדברים. ראוי להוסיף שבמחקר מקיף התברר שתוחלת החיים ביישובי יהודה ושומרון, בכל טווחי הגילאים, גבוהה משאר חלקי הארץ."
ולעניין השגחה פרטית לגבי המוות ובכלל, עיין פניני הלכה ימים נוראים פרק ראשון.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-26 13:37:36
ברכה על עוגת גבינה
לגבי עוגת גבינה כאשר הבצק הוא קמח מעורב בגבינה לא מצאתי בפניני הלכה התייחסות ישירה לנושא ברכה ראשונה רק לגבי ברכה האחרונה שבודקים כמות הקמח בבצק. אם כן, האם דין ברכה ראשונה על עוגה כזאת תלוי בכמות הקמח או במה שנחשב העיקר אצל האוכל?
אכן, כפי שמבואר בפרק של עיקר וטפל יא, ד והלאה, אין הדין תלוי בכמות אלא בסיבה ששמו אותו, אם הקמח נועד רק לדבק – שהכל, ואם גם לטעם- מזונות. לא האדם האוכל קובע, אלא מי שהכין את המאכל. אמנם לא תמיד ניתן לשאול את מי שהכין, ולא תמיד הוא בעצמו יודע למה שם את הקמח, שהרי כך הוא המתכון. ואז האדם האוכל צריך לשער. סביר מאוד במקרה שאתה מתאר שהקמח נועד לדבק בלבד, אלא אם כן יש שכבה דקה של בצק למטה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-26 10:54:11
פדייון הבן
שלום כבוד הרב, אני גר בן ליהודי כהן שנשואי לגויה גיורת בדרך הרפורמים, התגיירתי על פי ההללכה והתחתנתי עם בת ישראל. נולד לנו היום בשעה טובה בן בכור והשאלה היא האם אני מחוייב לפדותו? האם בן חלל של כהן מחוייב לפדיון הבן?
כיון שגיור רפורמי לא שווה כלום, אתה לא כהן, שהרי יהודי שבא על הנכרית ונולד להם ילד, הוא מתייחס אחר אמו בלבד, ולכן הוא גוי, וממילא אם הוא התגייר, הוא גר ואינו כהן. וכיון שאתה לא כהן, גם בינך אינו כהן וממילא אינו חלל, אלא ישראל רגיל, וממילא אתה מחוייב לפדותו כיון שהוא בכור לאמו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-22 22:11:27
מקווה
שלום 1. האם בריכה נחשבת כמו מקווה? כלומר האם זה נחשב טבילה? 2. איזה הלכות צריך לדעת אם רוצים לעלות להר הבית?
- לא. אמנם לעניין מנהג 'טבילת עזרא' זה מועיל.
- הלכות חציצה בטבילה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-21 07:55:59
עיטור בית מזוזה
שלום לכם בעיטור בית מזוזה בצד החיצוני האם ניתן לכתוב גם משפט כגון : אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני אודה לתשובה אם זה פוסל מזוזה או תקין
על בית המזוזה אפשר לכתוב מה שרוצים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-21 06:46:42
מלון
שלום האם מותר לקחת הביתה את העטים והסבונים שיש בחדרים במלון?
סבונים כן. עטים רק אם ברור שהם שלכם, אבל אם יש רק אחד או שניים כדי שתרשמו תקלות, הם של המלון.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-20 07:28:50
הראל
האם מותר לאבל ליטול צפרניים בכלי המיועד לכך? בתוך שבעה לכבוד שבת? ובתוך שלשים? תודה
שו"ע– "כשם שאסור לגלח כל שלושים כך אסור ליטול ציפרוניים בכלי, אבל בידיו או בשיניו מותר אפילו תוך שבעה". ומוסכם.
שבות יעקב– מותר להתחיל לחתוך מעט בסכין והמותר יטול בידיו או בשיניו. וכ"כ פני ברוך.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-16 08:04:07
חרדים
שלום וברכה. למה בברוקלין חרדים כן עובדים? למה בארץ הקודש חרדי לא יכול לכלכל את עצמו? למה חילוני' צריך לממן חרדי?
צודק. חמור מאוד שאינם עובדים ושותפים במדינה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-16 06:13:15
אבלות
1. בתוך השבעה בליל שבת האם חובה לנהוג בהפרדת המיטות? 2. מי שיש לו עור מחוספס ביד, וזה גורם להרגשה לא נעימה, ורגיל לשים קרם ידיים מידי יום. האם מותר בשבעה? 3. חופשה משפחתית – הורים ילדים ונכדים, שתוכננה מראש ויוצאת בתוך השלשים. האם מותר לסבא להשתתף בחופשה? השאלה מתפצלת כך: האם מותר לשהות במקום הארוח, ואם כן, האם מותר לצאת ממקום הארוח לטיולים בשעות היום (מעיינות, אתרים, מסלולי הליכה קלה, וכו')
- יש להחמיר
- מותר רק כדי למנוע צער, כגון שגורם לו גירוד.
- אני מבין שהסבא הוא האבל היחידי. כיון שאינו טרוד בשמירת ילדיו והנופש לא יתבטל בלעדיו, אסור לו להיות בחופשה כל כך שמחה. התירו רק נופש כדי לנוח.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-15 20:09:07
חוף ים
שלום האם מותר ללכת לחוף שהוא נפרד אבל כשנכנסים לים אז אם מסתכלים לצד שמאל רואים את החוף המעורב? זה משנה אם יש עוד חוף שהוא נפרד לגמרי אך קצת יותר רחוק(יש עדיפות)?
הכל לפי המרחק. אם רחוקות באופן שרק רואים דמויות, זה לא נורא, אבל לא מהודר. ואם קרובות, צריך ללכת לנפרד לגמרי.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-15 17:25:40
דיני הרחקות (הלכות נידה)
שלום הרב. אין לנו בבית מיטה יהודית, ובשעת הצורך אני ישן על הספה. 1. האם במצב כזה המיטה המשותפת שלנו נחשבת מיטה המיוחדת לאשתי, כיוון שבאופן קבוע רק היא ישנה עליה בזמנים אלו, או שמסתכלים על רוב הזמן שזו מיטה משותפת? 2. האם ניתן לקבוע שרק עבור שינה בלילה זו מיטה שלה אך ביום היא מיטה משותפת של מי שרוצה לישון עליה ? 3. אם התשובה ל2 היא כן, ואוכל לישון על המיטה הזו ביום, אז האם יש משמעות לצדדים השונים של המיטה וכגון שיש צד קבוע איפה כל אחד ישן במיטה, האם עליי להקפיד לשמור דווקא על צד זה גם ביום כשאני קורא/ישן לבד במיטה?
אתה יכול לישון בצד שאתה רגיל לישון .
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-12 13:38:08
לימוד הלכות תענית בתשעה באב
הרב מלמד (זמנים, י, י) לא הזכיר בין הדברים המותרים ללימוד בתשעה באב את הלכות תעניות ציבור (הרגילות). האם אכן הדבר אסור? ואם כן למה, הרי לכאורה לדינים הללו יש יותר שייכות לתשעה באב ביחס להלכות אבילות (שמותרות בלימוד)?
כל מה שקשור לתענית מותר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-09 11:43:40
תשעה באב
שלום ראיתי בפניני הלכה שכתוב לגבי סנדלים ומעלים גם כשהם לא מעור אם רגילים ללכת בהם על אבנים אסור ללבושם בתשעה באב. יש לי סנדלים שאני הולך איתם ביום יום הם מותר לי ללכת איתם בתשעה באב?(יש לי גם קפקפים ונעלי ספורט ללא עור במה עדיף ללכת?)
אסור ללכת עם הסנדלים והנעלי ספורט, מותר עם הקפקפים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-09 09:40:24
לחם משנה שהתגלה כחסר
במהלך סעודת השבת התגלה שאחד הלחמים ששימשו כלחם משנה לא היה שלם. האם בדיעבד אפשר להמשיך בסעודה כרגיל? (מדובר כשיש עוד לחמים שלמים בבית)
גם אם שני הלחמים לא היו שלמים, בדיעבד אפשר להמשיך כרגיל.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-07 19:58:00
רשות
שלום אם אני בבית כנסת או בבית מדרש ואני רוצה לעיין או ללמוד באיזה ספר וכתוב שזה שייך למשהו פרטי (כתוב שם של משהו) האם מותר להשתמש?
פניני הלכה ליקוטים ב' ד, ח – "שאלה נוספת בדיני שואל שלא מדעת היא, האם מותר לאדם לקרוא בספריו של חבריו ללא בקשת רשות. כמובן שאם בעל הספר נמצא, אסור לקחת את ספרו ללא בקשת רשות. השאלה היא מה הדין כאשר הוא לא נמצא.
לגבי ספר חול, דין הספר כדין כל חפץ, ואסור לקחתו ללא רשות מפורשת. ואם ברור במאה אחוז שבעל הספר מסכים שישתמשו בו, כבר למדנו (בהלכה ג) שיש בזה מחלוקת, ולדעת רוב הפוסקים מותר להשתמש בספר, ויש מחמירים. והמנהג להקל.
לגבי ספר קודש לכאורה הדין קל יותר, שהואיל ויש לנו כלל שנוח לו לאדם שיעשו מצווה בחפציו, גם כאשר לנו אישית אין ביטחון של מאה אחוז שבעל הספר מסכים, אפשר להישען על הכלל שנוח לו לאדם שיקיימו מצווה בממונו ולהשתמש בספרו ללא רשות. אלא שהכלל הזה הוא רק כשאין חשש שהחפץ יינזק, כמו למשל בתפילין, אבל לגבי לימוד בספר ישנו חשש שהספר יתבלה, ולכן פסק הרמ"א (או"ח יד, ד), שגם בספר קודש אסור להשתמש ללא רשות מבעליו.
אומנם כל זה אמור לגבי עיון ממושך בספר, אך עדיין צריך לברר מה יהיה הדין לגבי עיון קל של מספר רגעים, או למשל השאלת סידור לתפילה אחת בלבד. לדעת ה'משנה-ברורה', הואיל וכבר נפסק שאסור להשתמש בספרו של חבר ללא רשות, אין חילוק בין עיון ממושך לעיון קל, ובכל מקרה אין ליטול ספר ללא רשות (מ"ב יד, טז, עפ"י פמ"ג). אולם לדעת 'ערוך-השולחן' (יד, יג) מותר לאדם לעיין עיון קל בספרו של חבירו או להתפלל בסידורו גם ללא רשות, והמנהג להקל כדעת 'ערוך-השולחן'.
יתכן שנצטרפה כאן סיבה נוספת להקל, שהרי מקור הדין שאסור לשאול ספרי קודש ללא רשות נאמר לגבי ספרים שנכתבו בכתב יד, ומחירם היה גבוה מאוד, וכל נזק קל היה גורם צער גדול לבעל הספר, ולכן היה ברור שאף שיש בלימוד מצווה, אין אדם מסכים שייגעו בספריו ללא רשות. אבל כיום שמחיר הספרים זול יחסית, מן הסתם נוח לו לאדם שיעשו מצווה בספריו, למרות שיתכן שיתקמטו מעט. ולכן נוהגים כיום להקל, וכשאי אפשר לבקש רשות מבעל הספר, מותר לעיין בו עיון קל, וכן מותר להתפלל בסידורו. ויש מחמירים וגם ספר קודש אינם נוטלים ללא רשות מפורשת."
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-05 16:57:44
צניעות בגבר
האם לגבר מותר ללכת עם גופיה ?
בבית כן, בחוץ לא מכובד בכלל.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-05 15:06:11
ברכה על גרנולה
קודם כל שאלה כללית לגבי פניני הלכה- אני רואה שוני בין הספר והובא באתר, האם יצא מהדורה מעודכנת של הספר כי אם לא זה אומר שמעיין בהלכה חייב להתעדכן באתר? לעצם השאלה לגבי גרנולה, לפי המבואר בפנינ הלכה ברכתו מזונות ובברכה אחרונה , מעין שלוש. השאלה מה הדין אם מערבבים אותו עם לבן. האם ברכת מזונות פוטרת הלבן ומה לגבי ברכה אחרונה עם לא אכלתי שיעור של גרנולה וכמה בעצם זה שיעור של גרונלה האם למש 2 כפיות?
אינני יודע איזה מהדורה יש לך, אבל אכן לפני כחצי שנה יצא מהדורה מעודכנת. זו המהדורה שבאתר. אם בספר שלך כתוב לגבי הגרנולה שאין אפשרות לברך ברכה אחרונה מפני הספק, זה אומר שיש לך מהדורה ישנה.
כיון שברכת הגרנולה מזונות, היא תמיד העיקר ופוטרת את הטפל שהוא הלבן במקרה הנוכחי. ולגבי ברכה אחרונה – אם לא אכל שיעור כזית מהגרנולה, צריך לברך בורא נפשות על הלבן, אלא שאם הלבן נוזלי דינו כמשקה ולכן אם לא אכל ממנו שיעור רביעית בזמן של שתיית רביעית ברציפות (כפי שכתוב בפניני הלכה), מספק אין אפשרות לברך ברכה אחרונה.
שיעור כזית של גרנולה הוא בגודל של חצי ביצה. וכפי שכתב הרב בספר, שיעור זה נתנו חכמים לכל אחד, ולכן כל אחד צריך לשער זאת בעצמו. אין צורך ברב בשביל זה. לוקחים ביצה או חצי ביצה או קופסת גפרורים ומתאמנים על מאכלים שונים. לדוגמא – 7 חתיכות של במבה זה כזית. 20 חתיכות של שקדים זה כזית. 77 גרגירים של חומוס קטן זה כזית (מובא בהרחבות לפניני הלכה ברכות עמוד 128). כמובן שלא מצפים מהאדם לדייק על המספר, כפי שבאר הרב, אבל צריך להיות בכיוון.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-05 07:34:28


