חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
הר הבית
שלום רציתי לשאול כל מי שעולה להר הבית בעצם למה עולים? יש מצווה בכך ?
מלבד החשיבות העצמית להיות במקום הכי חשוב בעולם שהשכינה לא זזה משם, יש חשיבות גדולה לעלות מצד המצווה הגדולה של יישוב הארץ, שתהיה בידינו ולא ביד אוייבנו. אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי לשמור על המקום הזה כמה שאפשר. סימן מובהק לדבר החשיבות לעלות הוא ההתנגדות הגדולה מצד אוייבנו. המשטרה והוואקף סופרים כל הזמן בדיוק כמה יהודים עולים. אם לא יעלו, יראה הדבר כלא חשוב, וממילא יהיה קל יותר לממשלת ישראל לוותר על המקום בגלל קשיים לאבטח ותרוצים שונים. האנשים הקטנים רגילים לסמוך על אחרים שיעשו וכו', במקרה הזה ובמקרים רבים דומים, מסתבר שהאדם הקטן יכול לעשות הרבה בלי השקעה גדולה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-04 19:59:41
קביעת סעודה על וופל בלגי
בפניני הלכה מתחייסים למאפים שונים האם נחשבים כפת הבא בקיסמין וברכתם המוציא וכו' אם קובעים עליהם סעודה השאלה מה הדין לגבי וופל בלגי והוא עשוי מעיסה של קמח, ביצים ועוד חומרים שמכינים אותו במכשיר חשמלי או במחבת http://www.10dakot.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A4%D7%9C-%D7%91%D7%9C%D7%92%D7%99/ אותה שאלה לגבי "פבקייק שדומה ין לו מראה של לחם אך אולי תלוי במחלוקת האם טיגון נחשב כבישול או אפייה?
דין וופל בלגי כפת הבאה בכיסנים. לא מכיר את המאכל השני, אבל אם התוצאה דומה ולא מטוגן עם הרבה שמן, דינו כנ"ל.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-04 11:16:44
תשעת הימים
שלום מה ההגדרה באיסור כיבוס לאשכנזים בתשעת הימים? מותר למשל לנקות עם מגבונים לכלוך שיש בבגד?
לכלוך מקומי מותר לנקות אם אין אפשרות אחרת, כגון שאין לו בגד אחר באותו רגע ולא שייך להסתובב עם כתם כזה, וכגון שאם לא יסיר את הכתם כעת, עלול שלא לרדת אחר כך.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-02 10:54:43
תשעת הימים
שלום האם מות ללכת בתשעת הימים נגיד עם חבר ליוגורט או פיצה וכו ?
מותר, והרוצים להדר במנהגי האבלות על כך שאין לנו בית מקדש, לא עושים שום בילוי מיוחד.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-08-01 16:15:24
ברכות
מה דין מי שאוכל ארוחת צהריים אורז ובשר ובאמצע הולך לשירותים- האם כשחוזר צריך לברך מחדש על המשך אכילתו? והאם היה צריך לברך ברכה אחרונה לפני שהלך לשירותים? לטעמי, אפשר להוסיף התייחסות לזה בפניני הלכה- אני לא מצאתי לפי מה שכתוב שם מה הדין
כיון שלא שינה מקומו (ע"פ המבואר בפרק ט, ז), ולא הסיח דעתו מלאכול עוד (ע"פ המבואר בפרק ט, ו), לא יברך.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-07-31 08:05:32
שידוך
אני יוצאת עם בחור שלמד הרבה שנים בישיבה בעל מידות טובות אך הוא מקלל. לא יודעת האם להמשיך?
לא ברור מה זאת אומרת מקלל. היית צריכה להביא דוגמא. זה לא נשמע טוב. איך יכול להיות מידות טובות ומקלל? ועוד בפגישות? אולי עבורך אלו קללות, ולרגילים בזה זה לא נחשב קללות. כדאי לך לדבר עם הרב שהיה לו בישיבה ולומר לו למה את שואלת, אם את לא מגזימה, אז לא ממשיכים עם שידוך כזה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-07-29 08:05:19
תשעת הימים
אני מבקש מזה זמן לבנות פרגולה. המתקין הכין את כל החומרים לפי המידות הנדרשות ומתברר שהזמן הנוח לו להתקין אותם בגינתי הוא דווקא בתשעת הימים. הפרגולה נועדה גם לשמש כסוכה. השאלה היא האם יש להגדיר את הפרגולה כבית שמחה שאותו אין לעשות בימים אלה או שמדובר בדבר מצוה (סוכה) ואולי יש מקום להתיר? תודה
אם "הפרגולה נועדה 'גם' לשמש כסוכה", אבל בעיקר לכל השנה, אזי היא לשמחה ואסור. ואם המחשבה הייתה דווקא על סוכות, ובלי הצורך בסוכה, לא הייתם עושים פרגולה, מותר. אמנם זה שעושים זאת דווקא בתשעת הימים, זה ממש לא נראה טוב. אך אם יהיה מהדבר הפסד גדול למתקין, כגון שיש לו הרבה עבודות שלא יספיק בגלל זה וכד', מותר אף אם עיקרה לשמחה. ואם יכול לסדר את העבודות המותרות בתשעת הימים ואת זה לעשות אחר כך, חייב לעשות כן אם עיקרה לשמחה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-07-28 19:41:23
תוכחה
שלום הרב. כיצד נכון לנהוג כאשר רואים אדם שאינו חבר קרוב או שכלל איני מכיר ובפרט אם הוא אדם מבוגר ממני, שמניח תפילין של ראש והן אינן במקומן הנכון. מצד אחד אני רוצה לומר לו, אך מצד שני אני חושש איך זה יתקבל אצלו, ואולי שמיעת ביקורת עלולה לצער ולהרחיק אותו ח"ו. ועוד שלפעמים אני חושב שמא בתחילת התפילה זה היה במקום ולפעמים אפשר לתלות (מדוחק או שלא מדוחק) שמא כשהיה צעיר היו לו שערות במקום זה. מצד שני אם אמנע ונגיד אדחה למחר לבדוק את הסברות הנל, שמא מחר לא אראה אותו בביהכנס (אני גר בעיר ויש הרבה מניינים…) ומה יהיה על היום שמא בגללי הוא יפסיד. ושאלה שנייה, אם לומר, אז כמה לומר. שכן לפעמים לא מספיק לסמן לו שהתפילין אינן במקומן כי צריך להקטין את הקשר. ולהציע לו להקטין עבורו את הקשר, שמא הוא עלול להרגיש חדירה לפרטיותו. עשיתי זאת בעבר, והרבה פעמים הרגשתי שהועיל אך לפעמים הרגשתי שציערתי אותו וגם לא הצלחתי, וזה גרם לי לרתיעה מהעניין. אשמח לתשובה כיצד נכון לנהוג עפ"י ההלכה. תודה רבה!
אתה צודק. אכן זו בעיה מצערת מאוד. אך כיון שהדבר קשה לביצוע בדיוק כפי שתיארת, אין האחריות עליך אלא על רב המקום. ולכן ראוי לגשת אליו ולהציע לו בענווה ללמד הלכה זו בדרשת השבת שלו, ולומר לפני כולם שיש פה מישהו שנמצא כל השבוע, ומי שרוצה שילך אליו. אם הרב לא ירצה לדבר על כך, אין מה לעשות. ואם אין רב, אין לי פתרון, מלבד זה שאם אתה מכיר את הבן של מישהו מהמתפללים שמוכן לשמוע, כדאי לדבר איתו על אבא שלו. מציאות עצובה מאוד. בכל אופן אתה צריך להיות מוכן כראוי לשני סוגי הקשרים, בלי לפשל, לא במהירות ולא באיכות. יישר כח. הקב"ה יצרף לך מחשבה טובה למעשה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-07-28 16:32:46
מניע ודיאפרגמה
שלום, אנחנו משפחה עם 10 ילדים ב'ה (האחרון בן 10 חודשים), ואני ואשתי רוצים לעשות הפסקה גם כדי להתרכז בחינוך של הילדים הקיים ולהקדיש להם תשומת לב כנדרש וגם כדי לאגור כוחות. רצינו לשאול אם זה אפשרי מבחינה הלכתית (קראתי בפניני הלכה שמעל 5-6 ילדים זה נחשב כיהידור מצווה וכבר לא חיוב לא מדאורייתא ולא מדרבנן). וכן אשתי לא רוצה להשתמש באמצעי מניעה שמשנים את הפעילות הטבעית של הגוף, לכן ראיתי שדיאפרגמה היא שיטה גם יעילה וגם ללא הורמונים או חומרים אחרים שנבלעים בגוף. האם אפשר להשתמש באמעי הזה? לכתחילה, בדיעבד ? האם יש חשש של זרע לבטלה ? אם זה אסור האם יש דרך אחרת שהרב מכיר שעונה לדרישות שלנו ? תודה מראש
ודאי שבמצבכם מותר להפסיק הריון כמה שיש צורך. דיאפגמה זה בדיעבד, הכי טוב ויעיל אם רוצים לעשות הפסקה של לפחות שנה – התקן תוך רחמי. מביא לך את המובא בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו פרק ה. אפשר לקרוא ישירות מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
יז – אמצעי המניעה האסורים והמותרים
הלכה היא שאסור להשחית זרע לבטלה, ועל כן גם כאשר מותר למנוע היריון, אסור לעשות זאת באופן שמקיימים את החיבור ולקראת יציאת הזרע האיש פורש וזורה את זרעו בחוץ (לעיל ד, א, 1). וכן אסור לקיים את החיבור עם קונדום, שהוא מעטה גומי שמכסה את אברו של האיש, מפני שגם באופן זה האיש זורה את זרעו אל תוך הגומי לבטלה.
אבל מותר למנוע היריון על ידי פעולה עקיפה. שתי דרכים עיקריות לכך: א) גלולות. ב) 'התקן תוך רחמי'.
שני אמצעים אלו נחשבים כיעילים ביותר למניעת היריון, וכטובים ביותר מבחינה הלכתית, מפני שמניעת ההיריון מתבצעת בגוף האשה ובדרך עקיפה שאין בה פגיעה בזרע. ולכן כאשר מותר למנוע היריון, מותר לכל הדעות להשתמש באמצעים אלו (כמבואר בהלכה יח).
עוד שני אמצעים ישנם, שהם פחות יעילים למניעת היריון, וגם פחות טובים מבחינה הלכתית: א) קצף או נרות קוטלי זרע. ב) דיאפרגמה (דרכי מניעתם מבוארים בהלכה יט).
כל מה שנתבאר בהלכות הקודמות, שמותר למנוע היריון לכתחילה, הוא כאשר המניעה היא בגלולות או התקן. אבל בדיאפרגמה או קוטל זרע ההיתר בדיעבד, וכדי להשתמש בהם, צריך שסיבת המניעה תהיה חזקה יותר (כמבואר בהלכה יט).[1]
אשה שזוכה למנוע היריון על ידי הנקה, נפטרת מכל החששות ותופעות הלוואי שמלווים את אמצעי המניעה השונים. לכן טוב להמליץ לאשה שאינה חוששת להיכנס להיריון חודשים ספורים אחר הלידה, שבמשך הזמן שהיא מניקה לא תשתמש באמצעי מניעה, ואם במשך ההנקה לא יהיו לה ווסתות ולא תיכנס להיריון, תדע שההנקה מונעת אצלה היריון, וכך גם לאחר הלידות הבאות תוכל למנוע היריון על ידי הנקה בלא צורך להשתמש בגלולות הורמונאליות או התקן. ומכל מקום מי שחוששת להיכנס להיריון במשך ההנקה, רשאית לכתחילה להשתמש באמצעי מניעה כדי למנוע היריון למשך תשעה חודשים עד שנה.[2]
יח – גלולות הורמונאליות והתקן תוך רחמי
גלולות למניעת היריון נועדו לבליעה בכל יום, והן מכילות הורמונים שמונעים ביוץ או מונעים השרשה של הביצית ברחם. יש גם אפשרות לקבל הורמונים אלו בעזרת מדבקה שמועילה למשך שבוע, או טבעת להנחה בתוך הנרתיק שמועילה למשך שלושה שבועות. היתרון בשיטות המניעה ההורמונאליות, שהן קלות לביצוע, ואפשר להשתמש בהן למשך חודש אחד בלבד או למשך שנים. יתרון נוסף, על ידי המשך השימוש בהן ניתן להאריך את ימי הטהרה באופן ניכר, שכן כל עוד האשה תמשיך לקבל הורמונים אלו, לא תראה ווסת. נמצא שאם בדרך כלל ימי הטהרה הם כשבועיים עד שלושה בכל מחזור, על ידי המשך נטילתם ניתן להרחיבם למשך חודש וחצי ויותר. באופן זה גם ניתן לתכנן את מועד ימי הטומאה באופן שיתאים לבני הזוג. אמנם אין ליטול אמצעים אלו ברציפות ללא אישור רפואי.
החיסרון הוא, שבמקרים רבים ההורמונים גורמים לתופעות לוואי, כמצב רוח רע, השמנה וירידה ברצון לקיים את מצוות עונה. אמנם כיוון שיש סוגים רבים של גלולות, בעצת רופא ניתן להחליף את הגלולה עד מציאת הגלולה המתאימה ביותר, ובכך להפחית מאוד את תופעות הלוואי. בעיה נוספת, יש חוששים שההורמונים גורמים למחלת הסרטן. אמנם הדעה הרווחת כיום אצל הרופאים, שאין מדובר בסכנה שיש לחשוש לה, ויש שטוענים להיפך, שההורמונים מפחיתים את הסיכון למחלות מסוימות. עוד בעיה בשיטה זו, שהיא לעיתים גורמת לדימומים שמטמאים. בדרך כלל החלפת הגלולה תוכל לפתור את הבעיה.
במשך ההנקה צריך ליטול גלולות מיוחדות, שאינן פוגעות בהנקה, אמנם שכיחות הדימום בהן גבוהה יותר. בדרך כלל נטילת חצי כדור נוסף ליום מפסיקה את הדימומים, אבל אם הם נמשכים, מוכרחים למצוא פתרון אחר (יעויין בהערה 17).
'התקן תוך רחמי' מוכנס לתוך הרחם על ידי רופא, ובדרך שלא ברורה, מונע את השרשת הביצית ברירית הרחם. היתרון של ההתקן, שאין לו את תופעות הלוואי של ההורמונים, ואין בו את הסיכונים שיש חוששים שקיימים בהורמונים, ואין צורך לזכור לקחתו כל יום כמו גלולה. לכן נשים רבות מעדיפות להשתמש ב'התקן' על פני מניעה בדרך הורמונאלית.
החיסרון הוא, שהכנסתו נעשית על ידי רופא ועלותו גבוהה יחסית, ועל כן רגילים להשתמש בו למשך שנה ויותר. עוד חיסרון גדול, ה'התקן' עלול לגרום לדימומים ממושכים בחודשים הסמוכים להכנסתו לרחם, וגם לאחר מכן הוא גורם להארכת המחזור ביום עד שלושה ימים, ובכך מקצר את מספר ימי הטהרה. אם ה'התקן' לא הונח כראוי, הוא עלול לגרום לדימומים עד החלפתו.[3]
יט – קצף ונרות או דיאפרגמה
עוד שני אמצעים ישנם שמעמדם ההלכתי שנוי במחלוקת:
א) נרות או קצף קוטל זרע שאשה מכניסה לתוך הנרתיק לפני התשמיש. ב) דיאפרגמה, הוא מעטה שהאשה מכניסה לנרתיק ומניחה על פתח צוואר הרחם כדי לחסום את מעבר הזרע לרחם. בדרך כלל מוסיפים לתוך הדיאפרגמה חומר קוטל זרע, כדי להעלות את סיכויי המניעה. כאשר האשה יודעת להניח את הדיאפרגמה כראוי, הסיכוי שתיכנס להיריון נמוך מאוד, אבל מעט נשים יודעות להניחו כראוי. בפועל, מבין הנשים שמונעות היריון בשתי הדרכים הללו ומקיימות מצוות עונה, תמידים כסדרם, יותר מעשרה אחוז נכנסות להיריון במשך שנה.
המקילים סוברים, שהואיל והאשה היא ששמה את קוטל הזרע או הדיאפרגמה בגופה, ובנוסף לכך התשמיש נעשה כדרכו במגע של גוף בגוף בלא חציצה, אין זה נחשב השחתה של הזרע, אלא רק עצירתו מלהגיע לרחמה ולהפרותה. והמחמירים סוברים, שהואיל ומשתמשים בחומרים קוטלי זרע, הרי שמניעת ההיריון נעשית בהשחתה ישירה של הזרע.
כאשר יש צורך ממשי למנוע היריון, וקשה להיעזר בגלולות או 'התקן', אפשר למנוע היריון בשני האמצעים הללו. ואמנם, אם אמצעים אלו היו מונעים את ההיריון בוודאות, רק בשעת הדחק היה אפשר לסמוך על המקילים. אבל דווקא מפני שיש סיכוי של למעלה מעשרה אחוז, שאשה שתשתמש בהם תיכנס להיריון בתוך שנה, מותר בשעת הצורך להשתמש בהם, הואיל ואין בהם מניעה גמורה (עזרת כהן לז). וזאת בתנאי שהמשתמשים יכוונו בדעתם, שאם יתחיל היריון יקבלו אותו ברצון.[4]
[1]. ביבמות סה, ב, מסופר על אשתו של ר' חייא, שסבלה מצער לידה, ואחר שהיו לה שני בנים ושתי בנות, קבלה היתר לשתות כוס של עקרין ונעשתה עקרה לתמיד. וכן נפסק בשו"ע אה"ע ה, יב. יש אומרים שההיתר לכך הוא רק כאשר הלידות מצערות אותה מאוד (ב"ח ה, ט; יש"ש יבמות ו, מד; ערוה"ש ה, כד). ויש אומרים שההיתר הוא גם בלא צער גדול (ב"ש ה, יד; ח"מ ו; ט"ז ז; ברכ"י יד). ונלענ"ד שבלא שום צער אסור, משום בל תשחית של כוח ההולדה שבגופה.
כפי שלמדנו בהלכה יד, לאחר קבלת חרם דרבנו גרשום, לפיו אסור לאיש לשאת שתי נשים, ואסור לאיש לגרש את אשתו בעל כרחה, בעת חתונתה האשה מסכימה להשתתף עם בעלה במצווה, וממילא ההחלטה על מניעת היריון וקל וחומר עיקור צריכה להיות בהסכמת שניהם. וכ"כ חת"ס אה"ע כ, והובא בפת"ש ה, יא. ומכל מקום גם אם האשה שתתה את הכוס בלא היתר, כל זמן שהם נשואים, מצוות עונה נותרה לגביהם בעינה.
בכל אופן למדנו מהמעשה באשת ר' חייא, שכאשר מניעת ההיריון נעשית בגרמא, בתוך גוף האשה, כשאין דבר שחוצץ בין הזרע לרחם, אין חשש של השחתת זרע בעת התשמיש. ולכן אין חשש של איסור השחתת זרע במניעת ההיריון בגלולות (הורמונים) או התקן תוך רחמי, וכל הדיון הוא רק האם הדבר מותר מצד ביטול מצוות פרו ורבו.
אולם נחלקו הפוסקים ביחס למניעת היריון על ידי חסימת הזרע מכניסה לרחם בדיאפרגמה או על ידי קוטל זרע, ואף שדעת רוב הפוסקים להקל, לכתחילה יש לחוש לדעת המחמירים, ולכן השימוש בהם הוא בדיעבד, כמבואר להלן בהלכה יט והערה 19.
על ידי קונדום, מוסכם להלכה שאסור למנוע היריון, ועיין להלן ו, ד, לגבי חולה איידס.
[2]. אפשר להציע למינקת שתשתמש בנרות קוטלי זרע עד להופעת הוסת הראשונה. ואף שלמדנו שאמצעי מניעה זו הוא בדיעבד, כאן שיש סיכוי סביר שההנקה עצמה מונעת את ההיריון, השימוש בהם יותר לכתחילה, כי עיקר המניעה על ידי ההנקה, והנרות רק מגבירים את הביטחון שבמניעה. ואם תראה שכל זמן שהיא מניקה אינה רואה ווסת, תוכל לאחר הלידה הבאה שלא להשתמש בשום אמצעי מניעה כל עוד היא מיניקה. ואם עדיין תחשוש, תוכל להמשיך להשתמש בנרות עד להופעת הוסת הראשונה.
[3]. כאשר דם הוסת נפסק, ושוב ראתה האשה דם שהרופאים מעריכים שההתקן גרם ליציאתו, נחלקו הפוסקים בדינו. יש מקילים מפני שהיא בחזקת מסולקת דמים, ודינו של דם זה כדם מכה, כי הוא נגרם מההתקן (טהרת הבית ח"א ה, י; דברות אליהו ו, לו). ויש מחמירים, כי אולי זה דם ווסת (שיעורי שבט הלוי קפז, סו"ס ה). ועוד אפשר לטעון, שכל היוצא מהרחם מטמא. ויש מתייחסים לכך כספק שאפשר לצרפו כשיקול נוסף להקל (באהלה של תורה א, כד). ונראה שיש להחשיב דימומים אלה ככתם, שבפחות מגריס או על בגד צבעוני הוא טהור. ואם מדובר בהתקן שגם מפריש הורמונים, אי אפשר להקל, כי אולי ההורמונים גרמו לדימומים מסוג של ווסת.
אבל כאשר בעקבות ההתקן משך הדימום של הוסת מתארך, למרות שברור שההתקן גרם לכך, אין אפשרות להקל, הואיל וקשה להבדיל בין דם הוסת לדם שבא מההתקן.
[4]. יסוד הסוגיה ביבמות יב, ב: "שלש נשים משמשות במוך: קטנה, מעוברת, ומניקה… דברי רבי מאיר (משום שההיריון עלול לסכן אותן במידה מסוימת). וחכמים אומרים: אחת זו ואחת זו משמשת כדרכה והולכת, ומן השמים ירחמו, משום שנאמר: שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה'". לדעת ר"ת, כל ההיתר שדנו בו נוגע להכנסת מוך (בד) לנרתיק אחר התשמיש, כדי לשאוב את הזרע ולמנוע היריון, אבל אם תכניס את המוך לפני כן, אסור לאיש לשמש עימה, מפני שהוא משחית את זרעו על המוך. וכן פסקו שו"ת רע"א עא-עב; חת"ס יו"ד קעב; בנין ציון קלז; רב פעלים ח"ד יו"ד יז.
מנגד, לדעת יש"ש (יבמות א, ח), הדיון בגמרא הוא על הכנסת מוך לפני התשמיש, ואין בו איסור הוצאת זרע לבטלה, הואיל והתשמיש כדרך כל הארץ. ונחלקו בברייתא האם שלוש נשים אלו צריכות להניח שם מוך כדי למנוע היריון או שאינן צריכות, כי בדרך הטבע לא ייכנסו להיריון. וכ"כ כמה ראשונים: רי"ד על יבמות שם, שו"ת הרא"ש (לג, ג). וכן משמע ממה שכתב בשיטה מקובצת לכתובות לט, א בשם רמב"ן ורא"ה ותלמיד הרשב"א. וכן פסקו חמדת שלמה אה"ע מו; מהרש"ם א, נח; תורת חסד אה"ע ב, מד; כתב סופר אה"ע כו; אחיעזר א, כג; ג, כד. ולכך נטה מרן הרב קוק בעזרת כהן לד, לז.
לכאורה לדעת ר"ת ודעימיה, כשם שאסור לשמש במוך כך אסור גם בדיאפרגמה או נרות או קצף. אולם רבים מהאחרונים שהקילו בדיאפרגמה ונרות או קצף, שהשימוש בהם נעשה רווח במאה השנים האחרונות, סוברים שאף ר"ת ודעימיה שהחמירו במוך יסכימו לכך. מפני שר"ת אוסר במוך כי האיש והאשה חשים שהוא חוצץ ביניהם, אבל השימוש באמצעים הללו הוא כדרך כל הארץ, והזרע יוצא אל גופה של האשה, בלא שיחושו שדבר חוצץ ביניהם (מהרש"ם א, נח; מהר"ש ענגיל ו, פו; שיח נחום צד).
בכל אופן, אף שהעיקר להלכה כדעת המתירים, שכך דעת רוב האחרונים, ולפי ביאורם כך דעת כל הראשונים. מ"מ כיוון שיש אחרונים שאוסרים את השימוש באמצעים אלו, היה נכון להורות, שרק בשעת הדחק, כאשר ברור שיש צורך למנוע היריון, והדרכים הטובות יותר אינן מתאימות, מותר להשתמש בהם. אבל כאשר ההיתר למנוע היריון אינו מרווח, נכון להחמיר שלא למנוע באמצעים אלו. אלא שיש בשימוש בהם צד של קולא, הואיל ואין ביטחון במניעתם, וכתב מרן הרב קוק בעזרת כהן לז, שכאשר המניעה אינה בטוחה, יתכן שגם המחמירים יקלו. ולכן יותר בקלות אפשר להתיר את השימוש בהם, ובכל עת שיש צורך ממשי להשתמש דווקא בהם, מותר. ובתנאי שבני הזוג יהיו מודעים לכך שמניעה זו אינה מוחלטת, ואם ייכנסו להיריון יקבלו אותו בברכה, שאז מניעה זו תידמה ל"דבר שאינו מתכוון", מפני שאינה וודאית, וגם אינה ברצון מוחלט.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-07-28 07:34:35
מלווה מלכה ותשעת הימים
שבוע טוב הרב! א.האם גם בנות נוהגות לקיים סעודת מלווה מלכה? ב. האם בתשעת הימים מותר ללכת לים מבלי להיכנס? תודה מראש
א. פניני הלכה שבת א' ז,ח- "כשם שסעודות השבת שייכות לגברים ונשים כאחד, כן גם סעודת 'מלווה מלכה' (שש"כ סג, א- ג)." אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
ב. מותר, האיסור הוא רחצה ותענוג מהמים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-07-27 18:56:47
ארנסט
לפי דרכו של הרב אליעזר מלמד בהכשרת כלים. אם חיממו במיקרו מאכל בשרי עם המכסה של המאכליים החלביים- והיה עליו שירי אוכל חלבי. מה דינו של המכסה? האם צריך הכשרה ואיך?
אם המאכל הבשרי הגיע לחום שהיסל"ב, גם אם לא היה על המכסה שיירי מאכל חלביים, הוא צריך הכשרה בהגעלה בגלל האדים הבשריים הרותחים שהגיעו אליו, לא רק לפי דרכו של הרב מלמד, אלא לכו"ע.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-07-25 12:01:12
משנה הבריות
האם את ברכת משנה הבריות מברכים גם על אדם שלא רואים אותו במציאות אלא בטלפון או במחשב? תודה מראש
וודאי שלא, רק ראייה מוחשית.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-07-25 10:05:18
מסנן בשבת
יש פוסקים בדורנו (כך שמעתי מהרב אופיר מלכה) שטוענים שיש איסור בשימוש במים שעוברים דרך מסננים בשבת כיוון שבשלב הביניים המים עכורים לגמרי ורוב בני אדם אינם יכולים לשתותם. וגם אם נאמר שרואים את התהליך כיחידה אחת וכיוון שהמים נכנסו צלולים ויצאו צלולים אין לחוש למה שהיה בדרך – מכל מקום בפתיחת הברז יוצאים בראשונה המים העכורים שנשארו במערכת מהסינון הקודם ולגביהם לכאורה יש בעיה. תודה רבה ויישר כוח!
אכן אין לחוש למה שהיה בדרך, כיון שבפעולת פתיחת הברז אין מתבצעת שום מלאכה, ועכ"פ הדבר בגדר 'דרך אכילה' ולא 'דרך מלאכה' המותרת במקרים רבים שלא ניכרת כלל פעולת המלאכה. ולגבי המים שיוצאים עכורים מהברז, כיון שבמציאות אין זה פס"ר שהמים יצאו עכורים באופן זה, מותר להשתמש בברז, שכן בכל פעם שפותח יתכן שהמים לא עכורים, והוי 'אינו מתכוון' שמותר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-07-22 06:01:16
טילטול פח בשבת
שלום לרב. הרב בפניני הלכה הרחבות שבת כותב שהפח עם זבל הוא בסיס למוקצה מחמת גופו ולכן אסור לטלטל אותו ואם מדובר בפח שלוחצים עם הרגל כך שגוף הפח זז וניתן להשליך לתוכו – יהיה אסור ללחוץ עליו בשבת. בעצם, כל ההיתר לטילטול פח עם זבל זה רק כדי להשליכו לאשפה בחוץ. יוצא על פי זה שיהיה אסור לטלטל פח בשבת לשולחן כדי להשליך אשפה לתוך הפח – האמנם? אשמח לדעת מה דעת הרב ומדוע. בנוסף – מדוע הרב אסור לטלטל את הפח כדי להשליך לתוכו אשפה? הרב לגבי היתר גרף של רעי יש דעות הסוברות ולכך נוטה השש"כ שלא רק שמותר לטלטל את האשפה עצמה אלא מותר לטלטל כל מוקצה כדי לפנותה (פרק כב הערה קכד). בקיצור – מה דעת הרב ומדוע
"כל ההיתר לטילטול פח עם זבל זה רק כדי להשליכו לאשפה בחוץ." לא מדוייק- גם לשים בתוכו אשפה מותר מדין טלטול גרף של רעי.
"יוצא על פי זה שיהיה אסור לטלטל פח בשבת לשולחן כדי להשליך אשפה לתוך הפח – האמנם? אשמח לדעת מה דעת הרב ומדוע." אכן כך יוצא, מה זאת אומרת מדוע? כי זה מוקצה. ואמנם גם את זה היה אפשר לכאורה להתיר משום גרף של רעי, אך על פי הסוגיה נראה שרק גרף שאין ברירה וחייב עבורו לטלטל, מותר, ולא כאשר זה עניין של נוחות.
"בנוסף – מדוע הרב אסור לטלטל את הפח כדי להשליך לתוכו אשפה? הרב לגבי היתר גרף של רעי יש דעות הסוברות ולכך נוטה השש"כ שלא רק שמותר לטלטל את האשפה עצמה אלא מותר לטלטל כל מוקצה כדי לפנותה". עניתי על כך.
יש קושיות נוספות לגבי פח שלא שאלת. יתכן שלכן הרב כתב דין מעשי זה רק בהרחבות ולא בספר, כי לא ברר סוגיה זו הדק היטב. שורה תחתונה, עסקתי בזה רבות, אך למעשה לא ראיתי מי שהקל בפועל, למרות שלענ"ד במקרים רבים הפח אינו מוקצה כיון שניתן לומר שרוב תכולתו אינה מוקצה. אפשר לענות על זה, אך אין כאן המקום להרחבה זו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-07-21 12:35:56
בישולי גויים והר הבית
שלום רציתי לשאול: 1. מה דעת הרב אליעזר מלמד שליט"א בנושא הר הבית? 2. האם חביתה או ביצה נחשב לבישולי גויים?
- שמותר ואף ראוי לעלות.
- כן, כיון שזה מאכל שמגישים בארוחות חלביות חשובות. אמנם ניתן לצרף את המקלים במאכלים פשוטים, כגון ביצה וחביתה, לספקות נוספים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-07-21 07:59:26
צום תשעה באב שנדחה למעובר ומניקה
אני בתחילת הריון (שבוע 6 ) וכן מניקה את ביתי בת השנה , רציתי לשאול לגבי תשעה באב בשנה זאת שנדחה ליום א. האם אישה מעוברת ומנקה צריכה לצאת או עקב כך שהצום נדחה פטורה מהצום? תודה!
פניני הלכה זמנים פרק י סעיף כ – כאשר תשעה באב חל בשבת ונדחה ליום ראשון, דין המעוברות והמניקות קל יותר, ואם הן חלשות במקצת או שיש להן מיחוש מסוים, או מניקות הנקה מלאה, או מניקות הנקה חלקית אבל חוששות שיתמעט חלבן ולא יחזור, אף שאינן חולות, פטורות מהצום. (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
דרך אגב, נדמה לי שלפעמים יש מקום להפסיק את ההנקה בזמן ההריון, כדאי לברר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-07-19 06:40:06
בישולי גויים
שלום בהמשך לשאלה ששאלתי היום לגבי המון עם הבישולי גויים…… לספרדים לכתכילה יכולים להקל גם ולאכול שם? (מה ששאלתי היה לגבי מקרה ספציפי)
מי שמחליט לאכול במקום שהכשרות בו רגילה, הוא בעצם מחליט לנהוג לפי עיקר הדין. וכך יהיה כתוב לגבי עניין זה בספרו הבא של הרב מלמד כשרות ב' – "כיוון שכיום בני כל העדות חיים יחד, וכל בני עדות המזרח וצפון אפריקה נהגו להחמיר, למרות שהדין מדרבנן, לכתחילה יש להורות לבני כל העדות כדעת המחמירים. ובדיעבד, כיוון שהדין מדברי חכמים, יש להורות לבני כל העדות כדעת המתירים. והרוצה מלכתחילה להקל לעצמו – רשאי. ובמקומות שבהם אין קִרבה אישית בין המבשל לסועדים, כגון במטבח ציבורי או במסעדה שהטבח אינו יוצא בה אל הסועדים, אפשר מלכתחילה להעניק כשרות רגילה כדעת המקילים, אבל 'כשרות מהדרין' אפשר להעניק רק לנוהגים כדעת המחמירים."
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-07-18 13:25:56
בישולי גויים
שלום אנחנו בעזרת ה' הולכים למלון בעוד כשלושה שבועות. המלון בכשרות רגילה. דיברתי עם המשגיח ולגבי הבשולי גויים זה לפי דעת הרמ"א. אנחנו אשכנזים. אמא שלי ספרדית במקור השאלה האם גם אימי יכולה להקל לגבי זה?
מן הסתם אתם הולכים למלון אחרי תשעה באב, כי בתשעת הימים אסור ללכת לנפוש במלון בשביל הכיף, אלא אם כן יש בזה צרוך בריאותי, כמובא בפניני הלכה זמנים פרק ח סעיף ו.
לגבי אכילה במלון, ניתן להקל בזה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-07-18 08:38:13
שאלה
שלום וברכה. למה יש פעמים שאדם מתפלל ותפילתו לא נענית?
איננו יודעים את שיקוליו של הקב"ה, אנחנו יכולים לעשות את שביכולתנו, ובדרך כלל אין להסתפק רק בתפילה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-07-16 07:35:35
בגדים
בוקר טוב. האם מותר לקנות בגדים אחר יז בתמוז?
פניני הלכה זמנים פרק ח- אין לקנות דברים שמברכים עליהם 'שהחיינו' בימי בין המצרים, שאין ראוי בימים אלו לברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". אבל דברים שאין מברכים עליהם 'שהחיינו', מותר לקנות עד סוף חודש תמוז, כגון גרביים וגופיות, וכגון נעליים לנוהגים שלא לברך עליהם 'שהחיינו'. וכן הנוהג לברך על בגד חדש בזמן הלבישה ולא בזמן הקניה, מותר לקנותו. וכן מותר לבני זוג לקנות רהיט, שהואיל והם שותפים בו, ברכתו 'הטוב והמטיב'. ומשנכנס אב ממעטים במשא ומתן משמח, ולכן אף כשאין מברכים על הקנייה 'שהחיינו', יש להימנע ממנה. מותר לברך 'שהחיינו' על פרי חדש בשבתות של ימי בין המצרים. ועל בגד חדש יש יותר שמחה, ולכן מותר לברך רק בשבתות שלפני ראש חודש אב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-07-16 07:28:20


