חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
שבת
שלום רב, ערסל שמחובר אליו חוט ולחוט מחובר וו תלייה האם מותר להתנדנד עליו בשבת כדין צדדי – צדדין? ובנידון דידן ראיתי שהרב כתב בעניין נדנדה שמחוברת לוו תלייה שמותר להתנדנד, אך מדוע לא כתב הרב שכל זה בתנאי שהעץ לא מתנדנד כמבואר בסימן שלו במשנה ברורה ?תודה רבה
- כל עוד החוטים והוו תליה מחוברים לערסל ולא לעץ, נחשבים חלק ממנו, וממילא אם חיברם לעץ עצמו נחשבים צדדי האילן ואסור להתנדנד בערסל זה. ורק אם חיבר החוטים או הוו תליה מבעוד יום ליתד התקוע בעץ, מותר להתנדנד בערסל, שהיתד נחשב צדדי האילן, והערסל הוא צדדי צדדים.
- אכן המדובר הוא בעץ חזק שלא יזוז מהשימוש בערסל.
2016-12-17 20:32:40
חנוכה
שלום רב , ראשית יישר כוח גדול על הספרים הבהירים והמתוקים כדבש חילך לאורייתא, רציתי לשאול מדוע הרב פסק בהלכות חנוכה במקרה ובעל הבית חולה והשליח מדליק שבעל הבית יברך והשליח ידליק ? , שהרי רוב הפוסקים וביניהם המשנה ברורה פסקו שהשליח יברך? האם זה משום שהרב סובר שבחנוכה המצווה היא על הבית ולא על הגברא ?תודה
בפרק יג סוף הערה 15 מבואר שלדעת רבים שליח לא מברך אם בני הבית אינם לידו. וגם אם בנידון דידן נחשב שבעל הבית לידו, מ"מ תמיד עדיף שבעל הבית יברך, שהרי זו המצווה שלו.
2016-12-17 20:27:59
מ
לא ברור לי הנושא של בציעת פת בברכת המוציא. שאלות: האם בברכת המוציא חייבים לחתוך את הלחם, או את החלה בשבת, באמצעות סכין ? האם יש בעיה אם קורעים חלק מהחלה ביד וכך אוכלים ובהמשך כך מוסרים חתיכות מהחלה לסועדים ?
מצד הדין מותר לבצוע הלחם ביד, אך יותר מכובד לחתוך בסכין (שו"ת אבני ישפה,יח).
2016-12-17 19:22:32
ריקוד בנות מול גברים מתחת לגיל בת מצוה
שלום וברכה מתוקף תפקידי כרב בית ספר הגיעה אליי שאלה של אחת מהמורות, יש אירוע בבית הספר לכלל ההורים, האם מותר לבנות לרקוד מול ההורים, שכמובן היושבים בקהל הם גם אבות/אחים בתודה יוסף
שאלה לא פשוטה. נאמר כך: בפועל, ציבורים שאכפת להם מאוד מהתורה נמנעים מדברים כאלו, למרות שמצד הדין נראה שכל עוד מדובר על בנות קטנות, עד כיתה ה, הדבר מותר כל עוד לא מדובר על ריקודים בוטים בתנועותיהם. בדברים כאלו המנהג מאוד משמעותי. את המנהג במקומכם ניתן לבחון על פי השערתכם את הרגשת האבות והאחים שיהיו בקהל: אם לא יהיה להם נעים להיות בזמן הריקוד, סימן שגם המנהג אצלכם להחמיר. ואם לא תהיה להם בעיה עם זה, ואף יתמהו מדוע ביטלו את הריקוד, סימן שהמנהג אצלכם להקל. וכיון שהדבר תלוי במנהג הציבור, כדאי להתייעץ עם רב המקום, כי לפעמים יש לו מגמה של העלאת הרמה הדתית, ומבחינתו דבר כזה יגרום לנסיגה.
אולי אפשר לייעץ לעשות במקום ריקוד, הצגה או תיפוף או משהו יותר סולידי (התייעצתי בעניין עם מנהל שהוא גם רב במקום של ציבור 'דוסי', ואמר שכך הם עושים).
2016-12-08 09:41:00
קולנוע
האם מותר ללכת לקולנוע ?
מצד הדין מותר ללכת לסרט שמותר לראות, היינו שלא יביאו להרהורי עבירה, כמבואר בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו פרק ד (ניתן לקרוא מספרי הרב דרך האתר של פניני הלכה), אך כיון שבבתי הקולנוע מראים גם סרטים בעיתיים, עדיף שלא ללכת.
2016-12-08 05:39:43
שירי אהבה
שלום הרב! רציתי לשאול אם מותר הלכתית לשמוע שירי אהבה כשהמטרה היא הקול של הזמר ולא התוכן של המילים… בכללי אני בקושי שם לב למילים של הזמר אלא בעיקר המנגינה והקול של הזמר.
אם השיר מכובד, ניתן לשומעו גם כשהמטרה היא התוכן. גם שיר אהבה יכול להיות מכובד. אבל אם השיר מכוער ותוכנו גורם להרהורים רעים, אסור לשומעו. אך אם אתה כלל לא שם לב למילים, מותר לשומעו באופן שאחרים לא יודעים שאתה שומע שיר שתוכנו מכוער, משום מראית עין. וגם באופן כזה שהשמיעה אישית ולא לשם התוכן, כיון שאינה חד פעמים, עדיף להחמיר.
2016-12-05 12:31:14
כללי
שלום לכבוד הרב, ראשית רציתי לחזק את ידי העוסקים במלאכה ולהודות לכם, הספרים פניני הלכה הם מצויינים, מתוקים מדבש, בבחינת תורת ארץ ישראל שיש בהם הלכה וטעמי ההלכה, יישר כוח! רציתי לשאול כמה שאלות- 1. לעניין ברכות השחר- אני עצמאי ועובד מהבית ואני נוהג לישון מוקדם ולקום לפנות בוקר ולעבוד לפני התפילה. קראתי בכרך על תפילה שבמקרה כזה יש להקדים ולברך ברכות השחר ורק אח"כ להתחיל לעבוד, וכן מופיע שעדיף להתלבש ולנעול נעליים לפני ברכות השחר משום שזוהי הדרך המכובדת לברך, שאלתי- במיוחד עתה בלילות החורף, יותר נוח לי להשאר עם פיג'מה וכפכפים לעבוד, ואח"כ להתלבש לפני היציאה מהבית לבית כנסת- האם מותר לעשות כך? אם כן, מתי לברך את הברכות? 2. עגלה ערופה- קראתי בכרך "העם והארץ" על דיני עגלה ערופה, שאלתי- האם דינים אלו נוהגים גם היום? 3. מצוות תוכחה- בהמשך הכרך "העם והארץ" קראתי על מצוות תוכחה ומופיע שם שאם אין סיכוי שהתוכחה תתקבל אזי מצווה להוכיח פעם אחת וזהו, כפי שאמרו חז"ל- כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע. שאלתי- אם מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע אז למה לומר פעם אחת אפילו? וגם אם יש צורך פעם אחת מה קורה במקרה שלא רק שהתוכחה לא תתקבל אלא יש חשש או שברור שהיא תגרום להחמרה האם גם אז צריך לומר פעם אחת? ובהקשר זה זכור לי שיש מקור (בגמ' כמדומני) שאומר כבר אז שאין מי שיודע להוכיח בזמנם, וכן יש מקור מוטב יהיו שוגגים ואל יהיו מזידים, אז מה האיזון הנכון בין הדברים? תודה רבה.
- מותר לומר ברכות השחר עם פיז'מה וכפכפים. הנאמר בספר הוא הידור שנהגו בו רבים. יש להזכירך שרק אם התחלת לעבוד קודם עלות השחר, מותר לך להמשיך לעבוד גם לאחר עלות השחר, וזהו המקרה שכתוב לומר קודם ברכות השחר. אבל אחר עלות השחר אסור להתחיל לעבוד לפני שהתפללת, כמבואר בפניני הלכה יב,ב.
- משתי סיבות אין דין עגלה ערופה נוהג כיום: א) המשנה בסוטה ט,ט אומרת שמשרבו הרוצחים דין זה בוטל. ב) במנחת חינוך מבואר שאמנם המצווה נוהגת בעת שבני ישראל יושבים על ארצם אף כשאין בית המקדש בנוי ואין הסנהדרין יושבים בלשכת הגזית, אמנם מכל מקום זה בתנאי שעכ"פ יש סנהדרין של שבעים זקנים.
- יש הבדל בין מצוות תוכחה ששייכת רק אם יש סיכוי להצליח, לבין מצוות המחאה שקיימת בכל מקרה, כמבואר בפניני הלכה העם והארץ ה,ט – "עיקר המצווה להוכיח את החוטא כדי למנוע אותו מן החטא. וכל זמן שיש סיכוי מסויים שהחוטא ישמע לתוכחה, חובה מהתורה להוכיחו. אולם גם כאשר אין סיכוי שהחוטא ישמע את התוכחה, לכל הפחות צריך להביע עמדה כי מעשה זה הוא חטא ואסור לעשותו". וכן מבואר בפניני הלכה ליקוטים ב' א,,יז. יש לציין שאין חובה להביע את המחאה דוקא בדיבור, רק חשוב שיהיה ברור לחוטא שאתה לא מסכים למעשיו. לגבי האמירה 'מוטב שיהיו שוגגים ולא מזידים', הכוונה שאם החוטא לא יודע שהדבר אסור וברור שלא ישמע לתוכחה, אין להוכיחו כדי שישאר שוגג ולא יהיה מזיד (רמ"א ומ"ב תרח,ב). ובמצב כזה גם לא מוחים. דרך אגב יש פסקה קצרה וחשובה של הרב קוק במידות הראי"ה בסוף ערך 'תוכחה'.
2016-12-05 01:56:51
מדת משקל ונפח
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א. תודה על התשובות הקודמת. יישר כח! האם מודדים את מיני המאכל ( המוציא, מזונות, העץ, האדמה,) לפי משקל או לפי מידת נפח? איך מודדים את השתייה? אם אפשר תשובה עם מקורות.
אוכל מודדים לפי נפח, היינו על גודל של חצי ביצה בינונית של ימינו (כזית) מברכים ברכה אחרונה. וכך גם מודדים שתיה, היינו על גודל של ביצה וחצי (רביעית-75 מיליליטר) ששותה ברציפות מברך ברכה אחרונה. אלא שבשתיה אין אוויר ולכן מידת הנפח והמשקל שוות, משא"כ באוכל, ולכן באוכל הדגישו שמדובר על נפח, היינו כולל האווירים שאין להם חלל בולט במאכל.
לגבי מקורות, הכל כתוב בצורה נפלאה ופשוטה בספרו של הרב מלמד פניני הלכה ברכות פרק י סעיפים ה-ז וסעיף י'. אפשר להכנס לקרוא בספר דרך האתר ששלחת את השאלה, היינו האתר של ישיבת הר ברכה.
2016-11-28 08:07:52
מרק ירקות וסיפור בת הש"ך
שלום וברכה לכבוד הרב. מרן השו"ע סימן רה’ סעיף ב’ כותב: על המים שבישלו בהם ירקות מברך הברכה עצמה שמברך על הירקות עצמן אף על פי שאין בהם אלא טעם הירק והני מילי כשבשלם בלא בשר אבל אם בישלם עם בשר מברך עליו שהכל. מתי מברך על המרק ברכת בורא פרי האדמה?
דעת השו"ע כדעת רוב הראשונים שעל מים שקיבלו את כל טעמם רק מהירקות ולא מדבר אחר חשוב כגון בשר או אבקת מרק, מברכים בפ"א. ודוקא כאשר מטרת הבישול גם בשביל הירקות וגם בשביל המים, ברכת המים בפ"א (מ"ב רה ס"ק ח-יא) .
יש לציין שיש ראשונים שסוברים שרק כשאוכל את הירקות ומברך עליהם בפ"א פוטר את המים שבושלו בהם, אבל אם שותה את המים לחוד, מברך עליהם שהכל (רא"ה,ריטב"א,המאירי). וכן הורו רבים למעשה משום ספק ברכות, שכאשר רוצה לשתות את המים לחוד, יברך עליהם שהכל (כה"ח רה,יא; אול"צ ב,יד,לא; ילקו"י רה,ג; הרב אליהו קש"ע נג,א; ברכת ה' ג,ז,181).
ועיין בספרו של הרב מלמד, פניני הלכה ברכות ח,טז (אפשר להכנס דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
2016-11-25 00:46:39
מציאת שטר כסף ברשות הרבים
שלום רב, מצאתי שטר כסף ליד מכונה לתשלום לחניון בקניון, היה שם אדם שמשלם, מכיוון שזכרתי שאין סימנים בכסף הרמתי את הכסף והמשכתי. לא שאלתי את אותו אדם אם השטר שלו מכיוון שלא יכלתי לדעת אם הוא שייך לו או לכל אחד אחר שעבר שם לפניו. כשהגעתי לרכב ראיתי שהשטר מקופל אולי זה מהווה איזשהו סימן אך מכיוון שלא הסתכלתי על אותו אדם אין לי דרך לדעת מי הוא ולא איך לבדוק את זה מולו. מה עליי לעשות? תודה מראש.
השטר שלך. סכום הכסף או קיפול שאינו מיוחד לא נחשב סימן.
2016-11-22 18:34:05
מקוה
אני בחור חילוני יש לי חברה דתיה , והיא רוצה ללכת למקוה לפני שאנו מקיימים יחסי מין , האם יש תועלת לדבר כי אנחנו עדיין לא נשואים ?
קיום יחסי מין לפני הנישואין הוא איסור חמור. ואמנם טבילה במקווה מורידה את רמת האיסור, אך עדיין הדבר נשאר אסור.
יש לציין שגם לטבילה במקווה יש כללים הלכתיים, שבלא שמירה עליהם אין הטבילה נחשבת כלל. כל כלה לפני הנישואין לומדת כללים אלו היטב עם מדריכת כלות.
מקווה שתזכו להנות מהזוגיות שלכם בדרך היפה הכשרה והטהורה, על ידי חופה וקידושין כדת משה וישראל. כדאי לך לקרוא קצת בספר של הרב אליעזר מלמד 'שמחת הבית וברכתו' (נמצא באתר שדרכו שלחת את השאלה).
2016-11-19 19:36:27
הלכות חנוכה – דיני השבת
הרמ"א (תרע"ג, א') העיר על המחבר שיש עדיפות להניח את השמש שבו מדליקים את הנרות אצל נרות החנוכה, על פני אפשרות של סידור נר נוסף אצלם מלכתחילה ולהדליקו יחד איתם. בלשון הרב בפניני הלכה לא ראיתי התייחסות לרמ"א הזה. איך הרב פוסק בעניין זה? תודה.
מה שחשוב זה שיהיה בולט שהשמש אינו חלק מנרות החנוכה (גבוה/נמוך מהם באופן ברור, או רחוק מהם), ואז מתקיימים גם דברי הרמ"א ע"פ המ"ב- 'מוכח בהדיה לבני הבית שאינו ממניין הנרות'.
דרך אגב, בחנוכיה שלא בולט בה שהשמש אינו ממניין נרות המצווה, ועלולים בשל כך לטעות בהבחנת היום, עדיף לא לשים כלל שמש בחנוכיה, אלא להסתפק באור החשמל שבחדר, או לשים נר נוסף על השולחן.
2016-11-17 10:42:46
עבודה במקום לא כשר
אני דתיה ושומרת מצוות, עובדת כמנהלת חשבונות. יש לי אפשרות מאוד טובה לעבוד במסעדה לא כשרה כמנהלת המשרד באותה מסעדה ובתכום שלי. אין לי שום קשר עם הלקוחות, רק מתעסקת עם מספרים. לא יודעת מה לעשות. בברכה, רחל
איני מכיר היתר לזה, לכאורה יש בזה משום שותף לדבר עבירה, וגם חילול ה' בזה שאדם ירא שמים נמצא במקום כזה. וגם אם יש איזשהו היתר, ממש לא נראה לי שכדאי לסמוך עליו למעשה במקרה שאינו שעת הדחק. ולא נשכח שבפרנסה צריך ברכת ה', ולא נראה לי שברכה כזו נמצאת בכל הקשור למקום כזה.
2016-11-06 08:37:54
עליה להר הבית- ספק כרת?
במאמר על העליה להר הבית, הרב אליעזר מלמד שליט"א כתב שמה שיש רבנים שמטיחים בעולים להר הבית בטהרה שהם עוברים באיסור כרת, הוא אחת משתיים: או ששכחו את ההלכה הנוגעת להר הבית, ולא עמדו על ההבדל שבין מחנה שכינה למחנה לוויה, ושכחו שיש מתירים להיכנס גם למקום המקדש עצמו, כך שגם הנכנס למקום המקדש הוא ספק כרת. השאלה שלי היא על המשפט- יש מתירים לעלות למקום המקדש עצמו כך שגם הנכנס למקום המקדש הוא ספק כרת. האם אכן יש כאלו שמתירים לעלות למקום המקדש עצמו בטומאה כאשר הדבר ספק כרת?? איך אפשר להקל בספק כרת?? אשמח לתשובתך… או שתסביר לי מה הכוונה האמיתית כי אולי לא הבנתי באמת למה כיוון הרב… תודה רבה!
אכן כן, לדעת הראב"ד שהיה מגדולי הראשונים בתקופת הרמב"ם, לאחר החורבן אין איסור כרת בכניסה למקום המקדש ('מחנה שכינה'). אמנם דעת רוב הראשונים כדעת הרמב"ם שקדושת המקדש קיימת גם בזמן החורבן ("קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא").
למעשה אין מי שמתיר כיום להכנס למקום המקדש. כוונת הרב אינה שאפשר להקל בספק כרת, אלא רק רצה לומר שבגלל דעת הראב"ד, אפילו הנכנס למקום המקדש עצמו אינו חייב בוודאות כרת, אלא זה ספק כרת.
ההבדל בין מחנה שכינה למחנה לויה: למחנה שכינה (שטח העזרה, כולל השטח שמקיף את העזרה – מקום החיל) מותר להכנס רק מי שנטהר מכל הטומאות, כולל טומאת מת. מטומאה מת אפשר להטהר רק על ידי אפר פרה אדומה, ואין לנו אפר כזה. אמנם למחנה לויה (שאר שטח הר הבית) מותר לטמא מת להכנס, ועל ידי טבילה במקוה כהלכה יכול להכנס גם מי שנטמא בשאר הטומאות (זב, זבה, נדה, יולדת, בעל קרי, משמשת ופולטת שכבת זרע).
ולכן רבנים רבים מאוד פוסקים שמותר להכנס להר הבית על ידי טבילה, ובלבד שלא נכנסים לשטח העזרה והחיל.
2016-11-04 10:11:42
בית מדרש על תנאי
מה דינו של מקום שבתחילת הקמתו מייסדיו אמרו כי הוא יכול לשמש לכל מיני שימושים כגון אולם אירועים, משרדים, בית מדרש וכו' ומאז ועד היום הוא שימש באמת לבית מדרש אך המייסד אמר שזה יוכל בעתיד להשתנות ? מה מותר ומה אסור לקיים בו ? תודה
אין על המקום קדושת בית מדרש ולכן מותר לאכול ולישון בו ואף לשוחח בו בדברים שאינם תורה ותפילה. כמבואר בספר פסקי תשובות של הרב שמחה רבינוביץ חלק ב סימן קנא,כא.
2016-11-03 15:41:20
נטילת ידיים לסעודה
אם אדם נזכר שלא ברך על נטילת ידיים לאחר שכבר התחיל לאכל. האם צריך לחזור ולברך? ומה לעשות אם עוד לא התחלתי לאכל ?
2016-11-03 10:33:34
תפילין בעמידה
בהמשך לשאלה שנשאלה בעבר על ידי: "האם יש מקום להקל לספרדי להניח את תפילין של יד בעמידה ?" ולתשובת הרב אורן מצא: "אם יש לך מנהג אבות או מנהג עדה ברור, צריך לעשות כפי המנהג. אבל אם אין לך כזה, אפשר להניח בעמידה כפי שנהגו בחלק מעדות הספרדים (תוניס, מרוקו, אלג'יר ועוד)", אשמח לדעת בבקשה היכן כתוב שהתוניסאים נהגו להניח בעמידה ? תודה רבה
בדקתי ב'גוגל' וכך ראיתי. לא בררתי את העניין היטב, רק רציתי לבדוק האם יש בזה מנהג ברור אצל הספרדים, וראיתי שלא.
יש לציין שמנהג לא נקבע לפי מה עשו בעבר בתוניס או מקום אחר, אלא לפי מה שנוהגים בפועל כיום. לכן אתה יכול פשוט לשאול תוניסאים רציניים מה הם עושים. אם כל אחד יגיד לך משהו אחר, סימן שאין בזה מנהג ברור, ולכן אם אתה תוניסאי ואין לך מנהג אבות ברור במשפחתך, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה.
2016-11-02 14:56:38
שבת
מה הטעם היום להדלקת נרות שבת הרי יש לנו חשמל כל היום, אז ממילא גם בשבת אין לנו עונג שבת מהנרות וגם לא כבוד שבת. וגם אין שום תוספת של שלום בית מהדלקת הנרות כי יש אור ממילא.
אתה צודק, ולכן כתב הרב מלמד בפניני הלכה שבת א' ד,ה שבמקום הצורך ניתן לצאת ידי חובה בהדלקת נורת להט חשמלית, והוסיף שלכת' טוב להדליק את נורות החשמל יחד עם הדלקת הנרות. כמו כן אישה ששכחה להדליק נרות, כתבו הפוסקים שתקנוס עצמה ותדליק מכאן ואילך נר נוסף (רמ"א רסג,א), וכתב על זה הרב מלמד (שם סוף הלכה ג') שזה רק אם לא היתה גם תאורת חשמל. ואחרי כל זה, מוסכם גם כיום שיש להדליק נרות רגילים מפני שכך תקנו חכמים ואין לנו הכוח לבטל תקנתם, ויתכן שאין תאורת החשמל נחשבת ממש כמו נר (עיין בפניני הלכה שם. אפשר להכנס דרך האתר של הישיבה). אמנם יתכן שכשתקום הסנהדרין במהרה בימינו, יאמרו שהעיקר האור ולא הנרות.
2016-10-31 16:27:39